בשקט בשקט מאחורי הקלעים מתייצבים אזרחים רבים לתת כתף למאמץ הצה"לי ו/או הביטחוני.
כל אחד וייחודו, כל אחד ויכולתו כל אחד והברכה האישית שהוא מביא איתו.
אני מקדיש את האשכול הזה לכל אותם אנשים עלומים שמקדישים מזמנם ומכוחם למען ביטחון המדינה.
כל אחד מאיתנו מוזמן לספר את סיפורו של התנדב אותו הוא רוצה להדגיש
(סילחו נא נשים יקרות שהשורות נכתבו בלשון זכר, אך בהחלט הכוונה היא לשני המינים)

אני אתחיל בסיפורה של אישה מדהימה מקרית מלאכי - הגב' עזיזה, האימא הדואגת של טייסי חצור.
היא סבתא לעשרות נכדים ונינים והשבט שלה מתגורר בקרית מלאכי, היא במחצית שנות ה 80 שלה אבל כל זה לא מפריע לה לקום כל בוקר ולנסוע לבסיס חצור הסמוך.
מייד היא מתייצבת בעמדה שלה במטבח הבסיס, מוציאה את המצרכים והסירים ומתחילה לבשל.
כבר למעלה מ 40 שנה היא עושה את זה ודורות שלמים של טייסים, קצינים ומפקדים עברו בחצור, טעמו ממאכליה והמשיכו הלאה - אבל עזיזה לעולם נשארת.
התפריט מורכב על טהרת המטבח המרוקאי והוא טעים ומזין ולפי ימים - יום א' דגים, יום ב' ממולאים, יום ג' קוסקוס וכו' וכו' (לאו דווקא לפי הסדר או המאכלים האלה, אבל זה העיקרון).
טייסי חצור לפני טיסה, אחרי טיסה, לפני תדריך, אחרי תחקיר מגיעים איש איש אל מטבחה של עזיזה שאומרת להם "איבני שב תאכל" ומניחה מולו צלחת גדושה ובמבט מלא אהבה מלווה את תנועותיו.
הקינוח הוא עוגיה מיוחדת שלה שלאחרונה קיבלה את השם "עזיזיה".

האלוף במיל' אביהו בן נון בראיון במעריב בשנת 2004 אמר עליה
הקשר שלי עם קרית מלאכי הוא ארוך שנים, וכל פעילות בקריה מרגשת אותי עוד מהימים שהייתי מפקד הבסיס בחצור הסמוכה. הכרתי אז את תושבת העיר המיוחדת במינה, הקשישה עזיזה, שהתנדבה לעזרה בבסיס חצור למרות גילה המופלג ונחשבה כקמע של הטייסים בטייסת. לפני כשנתיים הזמינו אותי לקבל את תעודת יקיר קרית מלאכי ביום העצמאות, והכרזתי שאני עולה לבמה עם עזיזה והענקתי לה את האות, לשמחת כולם".

חיזקי ואימצי הגב' עזיזה!

מי לא מכיר: יום שישי, יוצאים הביתה בהסעה מהבסיס, ובאמצע הדרך עוצר האוטובוס.
מיד עולה גברת נחמדה המכונה: "דודה" מזמינה את כולם להתכבד משלל המטעמים
שהוכנו למען החיילים והכול כמובן... בהתנדבות!!!
לא משנה באיזה מקום בארץ: צומת השומרים, אולגה, רכבת מרכז, רעננה (ויסלחו לי הדודות אם שכחתי עוד תחנות), תחנות הרענון של האגודה למען החייל.

מעל דפי האינטרנט ברצוני להגיד תודה רבה!!! לכול "הדודות והדודים" שעשו ועושים את השירות הצבאי ליותר קל, ונותנים לחיילים הרגשה שעדיין יש מישהוא בעורף שאיכפת לו...

" למה לרוץ כשאפשר לנסוע! "
בצער רב וביגון קודר, אנו מודיעים על מותה של אהובתנו-מדינת ישראל.
נרצחה בידי בני בליעל, רודפי בצע ושררה, אנשי ריב ומדון.