במסגרת לימודי תואר שני בעיצוב מוצר, אני כותב בימים אלו את עבודת המאסטר שלי. הנושא בו אני עוסק הוא "הלוגיסטיקה של חייל החי"ר". העבודה בודקת את משימות החייל,סוג הציוד ואופן הנשיאה המייטבי של הציוד.
מאחר ונעזרתי רבות במהלך עבודתי בחומר מהפורום,אשמח לשמוע תגובות והערות עניניות. אנא ציינו,או שלחו לי ישירות גם את שמכם המלא ע"מ שאוכל להוסיף קרדיט בעבודה.
העלתי כרגע את החלק הראשון של העבודה.
אם תהיה תגובה חיובית אשמח להעלות את שאר החלקים
גדי

קישור לעבודה:
http://www.mathov.co.il/links.php?P...aa1dea07f42 db

אתה רוצה להכנס לקריירה בתחום הצבאי? לעצב מוצרים לשימוש של חיילים וכד'?

"I used to think, as birds take wing they sing through life, so why can't we?" R.E.M.

"החיים הם כמו אופניים, כשקל סימן שאתה בירידה"

אני כבר עובד כיום על עיצוב של מוצרים צבאיים. תוכל לראות את הבלמס"יים שבהם באתר שלנו www.mathov.co.il

בעבודת המחקר אני מנסה להתייחס לבעיה נתונה בצורה הנכונה לטיפול, כפי שאני מבין.
למען הדוגמה:
א. חייל חי"ר ממוצע סוחב על גבו משקלים כבדים ביותר. כל הרופאים והפיזאולוגיים מסכימים שהמשקל הזה וצורת הנשיאה שלו (על הכתפיים ודרך עמוד השדרה) גורמים לחיילים לנזק אורטופדי . לרוב נזקים שמתגלים הרבה אחרי השחרור (מהו אחוז הפגיעות האורטופדיות הוא אחד הסודות השמורים ביותר בצהל)
ב. בצהל (ובתעשיות)יוצרו בשנים האחרונות עשרות סוגי אפודים,אפודי מגן,מנשאים וכו... למרות שמדובר במוצר בעל השלכות פיזאולוגיות משמעותיות,אף אחד ממוצרים אלו (לפי מייטב ידיעתי) לא נבדק במקרפ"ר,או במבדקים רפואיים פיזאולוגיים אחרים.
ג. רוב מוחלט של המוצרים ה"מסתובבים" בצה"ל ובשוק תוכננו ע"י אנשים שהכשרתם היא אמלחי"סטית. לאנשים אלו ניסיון מבצעי רב ולעיתים גם ידע רב בנושאי צבא ותפירה. אבל חסרה להם הגישה שאותה אמור להביא מעצב מוצר לתהליך הפיתוח.
עבודה זו אמורה בראש ובראשונה להראות כיוון מהי הדרך הנכונה לתהליך תכנון מוצר בצה"ל. נדהמתי מהדלות המדהימה של מחקרים שנעשו בתחום בצה"ל. אני תקווה שעבודה זו תגרום סוף סוף למערכת להבין בכלל שקיימת בעייה, ולהתחיל להתייחס לנושא ברצינות

גדי שלום,

ראשית העבודה נראית לי חשובה, אפילו חשובה מאד, אני מקווה שבסופו של דבר תגיע לתוצר שיאפשר עבודה איתו.

כמה הערות קטנות (וטרחניות) : אל תציין מס' יחידות, חרמ"ש = חי"ר משוריין (אתה כנראה התכוונתה לחירמ"כ - חי"ר ממוכן), חפ"שים הם כלל חיילי החי"ר צנחנים לא שונים מגולני, לא כדאי להכניס את בוסניה כדוג' לפעולת שיטור של צה"ל (שאר הדוג' הן פעולות של צה"ל).

לגבי שימוש בבע"ח, יש עכשיו ניסיון של שימוש בלאמות לצורך נשיאת מטענים (היה אשכול על זה בפורום).

אני לא נכנס כרגע לתכני העבודה, תתקדם ותעלה אותה שוב, אשמח להמשיך ולקרוא.

כאב לחייל (חפ"ש , גולנצ'יק , עדיין בטירונות...) הנושא מעניין אותי מאוד ,
ואשמח לקרוא את העבודה בשלביה המתקדמים .

כמה הערות (וגם אצלי הן טרחניות , כפי שציין "צנחן1" למעלה...) -

* בעמוד 6 מופיעה אמירה מעניינת :
"...האפודים של היום אינם שונים מהותית מהחגור של מלחמת העולם הראשונה ,
ובמובנים רבים הציוד היום טוב פחות..." . נסחפת קצת , לא ?!

* בעמוד 8 , סעיף ג'1 , שורה שישית :
צריך להיות "מלחמת העולם השניה" ולא "מלחמת העולם הראשונה"...

* בעמוד 17 , בשורה האחרונה :
היכן הרשימה המובטחת (שאותה חיפשתי בעניין רב...) ?!

* גם אני חושב שעדיף לא לציין מספרי יחידות , אלא שמות בלבד...

A friend in need - is a friend indeed

הרשימה נשמטה משום מה במעבר מוורד לאקרובט.
אנסה לתקן זאת
תודה.

עמוד 17: חסר פירוט משא של החיילים.

בנוגע לעמוד 20: צבא גרמניה הנאצית לא היה מבוסס יחידות ממוכנות ומשורינות בלבד, והלחימה בסטאלינגראד לא בוצעה בעיקר על ידיהם אלא ע"י חי"ר רגיל. אלא שהחי"ר הרגיל היה ממונע בעיקר ע"ג עגלות סוסים, וכך בד"כ לא השתתף בקרבות למעט קרבות סטטיים, כגון סטאלינגראד. אני מציע שתעזר בנושא זה בספר המצויין של מרטין ון קרפלד "מלחמה ותחזוקה". לדעתי הוא קיים בספריה בקמפוס הר הצופים, ואם לא - צור קשר איתי.

עמ' 26:
ATV אינו מתאים ללחימה עירונית בעימו"ג בגלל פגיעותו. לעומת זאת הוא מתאים ביותר ללחימה בשטח פתוח. כל נושא הצנחה והסקת לוגיסטיקה אינו מרכזי בלחימה קונבנציונאלית, בגלל כמות המטען הקטנה יחסית שניתן לשנע בה, לעומת שדרות ההספקה. אי לכך, סביר יותר שהבסיס הלוגיסטי של הלוחמים הזמין הוא דרגי הפלוגה והגדוד שנעים על הרק"מים והכלים הרכים יותר.
נוסף על כך: אמנם אש ארטילרית היא איום רציני, אבל אש שטוחת מסלול מציבה איום לא פחות, וטווח המגע מתחיל אולי רחוק, אבל משתרע לכל הטווחים.
אי לכך, הציוד הנחוץ ביותר הוא ציוד התבצרות ותחמושת, שתמיד היוותה בעיה, במיוחד בכל האמור על תחמושת נפיצה למרגמות ונ"ט.

זהו בינתיים....

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

יש בערך שמונה עותקים של "מלחמה ותחזוקה" בהר הצופים. וגם עותקים באנגלית. באותו עניין גם מומלץ לעיין בספר Feeding Mars, שעוסק כמעט כולו בתחומים שהוזנחו ב"מלחמה ותחזוקה" או בביקורת עליו.

(וסליחה אם בכל-זאת הייתה כפילות):
הערות למחקר של גד מה טוב:
1. "במובנים רבים פחות טוב" מהציוד של מלחה"ע I. אילו מובנים בדיוק? כמו כן, בשנות השמונים חייל ממוצע סחב כמה קילוגרמים יותר מאשר
היום, בפעילות שלא היו בה אפודי מגן. בעיקר בגלל נשיאת יותר מחסניות ומשקל ה"גליל" ומחסניותיו.
2. הגרסה הצבאית של המחקר שלי עודכנה ביולי 2000, האזרחית - ביולי 2005. יש אותה בפורום של פרש במלואה, אולם הורדתי ממנה את
ההתייחסויות למחקרים בצה"ל. במידת הצורך יש לי את קובץ המקור הצבאי, נא לשלוח
3. הקריקטורה בעמ' 10 היא אמת לאמיתה; שמעתי מאל"מ (מיל.) גבע ראפ שכשהיה מ"פ הוא היה צריך בכמה מקרים עזרה של חיילים אחרים כדי
להיכנס לאפוד שלו.
4. להערת שוליים מס' 16 ראה למשל אצל וון-קרפלד, Transformation of War, בחלק Future War, לגבי התהליך שהוא צופה לצבאות.
5. עמ' 16: הבעיה איננה רק של המפקדות. הבעיה היא גם בנטייתם של לוחמים להעמיס על עצמם יותר מדי, לעיתים אפילו בניגוד לפקודות.
6. עמ' 19. הייתי מציע שתעיין בהגדרה של ון-קרפלד ב-Fighting Power לגבי מה מגדיר עוצמה ומצויינות של צבא.
7. עמ' 20. הציטוט בהערה 26 הוא של גנרל ויקטור קרולאק מן הנחתים. המקור הוא
Robert Holzer, "Krulak Warns of Over-Reliance on Technology," Defense News, 7-13 Oct 96, pp. 4, 32

8. עמ' 21. אני חולק במידה רבה על תיאור העתיד הזה, ואני חושש שמגזימים ביכולות החמ"מ. ספר מצויין העוסק בנושא הוא הספר של David
Lonsdale, "the Future of War in the Information Age".
9. באשר לנכונות הציבור לעמוד בנפגעים, ראה מאמרי ב"תכלת" הבא. יישלח לפי בקשה.
10. לטעמי, צ'צ'ניה הייתה בעיקר לא מלחמת גרילה. הגרסה הצבאית של המחקר שלי יצאה ב-2004, תחת השם "לא גרילה". הגרסה האזרחית
עתידה לצאת עוד מספר חודשים ב"מערכות". טיוטה תישלח לפי בקשה.
11. במעבר בין עמ' 22-23 נראה כאילו חסרה נקודה או שורה.
12. עמ' 23: צוות קרב גדודי מקובל מאוד מזה שנים בארה"ב וצבאות מערביים אחרים. למעשה, בתפיסה העתיקה של צה"ל, פלוגות החרמ"ש
בגדודים היו אמורות להיות חלק מקרב רב-חילי. ניוונן של אלו הוא צרה אחרת.
13. עמ' 24 הערה 42: גורדון הוא קצת קיצוני בתפיסותיו. אני מציע לעיין גם במקורות יותר מאוזנים, למשל המאמר של יהודה וגמן (מערכות, שנת 2000 כמדומני) "לא נוכל לומר שלא ידענו, השאלה מה עשינו", וגם בקובץ המאמרים "לאחר המלחמה בעיראק", וגם בספר של לונסדייל לעיל.
14. עמ' 26-27: אני מקווה שזו רק דוגמה בודדת. כי, למשל, בשטח חולי הרבה מהנ"ל משתנים. לא ברור לי גם למה הפתרון הלוגיסטי המיטבי הוא בהכרח הנחתה או הצנחה, אלא אם מדברים ספציפית על כיבוש החרמון הסורי.
15. עמ. 32: אם הפלס סוחב את כל הציוד של רובאי פלוס תוספות, איך ייתכן שהמשקל הכולל שמצויין כמשקל לחימה דווקא *נמוך* בשני קילוגרמים?
16. עמ' 41: כשאתה אומר MULE, אתה מתכוון ל-MOLLE במקרה? אם לא, אשמח לפירוט. אם כן, הרי שה-MOLLE I הוא מערכת בעייתית נורא. דור ב' שלו יותר טוב, אבל רחוק מלהיות מושלם. או שמא אלה ראשי התיבות של פרוייקט השלד החיצוני? אם כן, בפעם הראשונה שכתבת את ראשי התיבות היית צריך נקודותיים במקום פסיק (עמ' 5)
17. בלחימה עירונית ממושכת, אם לא תימצא שיטה להקטנת העומס, מה שיקרה הוא *בדיוק* מה שקרה בצ'צ'ניה: כשהצ'צ'נים הסתובבו עם אפודי מגן הייתה להם עלייה בכמות הנפגעים (אלה היו אפודי 13 ק"ג הרוסיים). בסופו של דבר, הם ויתרו בד"כ על קסדות ומיגון לטובת קלות תנועה, ובמקרים רבים על נעלי צבא לטובת נעלי ספורט. גם יחידות מיוחדות רוסיות עשו כנ"ל (יש פירוט על זה בספר שלי).
18. לפעמים אתה מאיית Muell, לפעמים Mule.

אני חושב שהכוונה ב- MULE לטרקטורון משא.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

תודה לכל המגיבים. קבלתי את רוב ההערות והם כבר תוקנו בעבודה (גרסא מתוקנת תועלה בקרוב).
בינתיים תשובה לשאלה:
לגבי האפודים המודרניים, לעומת החגורים- החגור הישן שאיתו הסתובבתי בתחילת שרותי בצהל, היה הרבה פחות נוח מהאפודים והווסטים הקיימים. הוא היה מצ'וקמק לא סקסי ומוגבל בכמות הפאוצ'ים שבו.
לעומת זאת, רוב העומס של הציוד "הועבר" ישירות לעצמות האגן. הווסטים המודרנים, כולל אפודי המגן הכבדים, תלויים לרוב על הכתפיים. העומס עובר דרך עמוד השדרה ודופק את בריאות החייל(בחלק השני של העבודה שאכניס בימים הקרובים לאתר,אני מפרט תחום זה). בנושא זה החגור היה עדיף.

כבר שנים אני אומר לכל מי שרוצה לשמוע שהבעייה עם הווסט היא חלוקת המשקל, ובני אדם בתורם מסתכלים עלי כאילו אני משוגע...
(פעם ניסיתי למצוא פיתרון לבעיית אפודי המגן. הצרה היא שלא-כל-כך מעשי לשלב מערכת גב בתוך אפוד המגן, אם כי יש אפשרות מסויימת, במחיר סיבוך מבני שימנע מהחלק העליון לשבת על הכתפיים, וכמובן גם הגדלת הנפח לפחות במידה מינימלית).

האמת שעם הווטס ממש אין בעיה - יש לי דלקת בכת ואני מרגיש כל משקל על הכתף. הבעיה היא עם הקרמיים. אין באמת מערכת נשיאה פנימית שעליה מולבש הקרמי, וכל המשקל יורד לכתפיים.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

קטונתי מלתת הערות מקצועיות. הערות עריכה (אם תרצה שלח לי עותק וורד ואני אבצע אותן, נראה לי מיותר להעיר פה על כל מילה חוזרת בשתי צורות כתיב שונות כמו: עדיין/עדין בעמ' 5 או MULE, MOLLE ו-MUOLE כשאני יכול לתקן זאת תוך שניות) :
1. לאחר נקודה חייב לבוא רווח:

• לא נכון: כתוצאה מכך,בעיות אורטופדיות לחיילים.רוב בעיות אלו יתגלו זמן רב אחרי השחרור מהצבא.
• נכון: כתוצאה מכך, בעיות אורטופדיות לחיילים. רוב הבעיות האלו יתגלו זמן רב אחרי השחרור מהצבא.
• דוגמא נוספת (התקלות הודגשו בצבע אדום), עמ' 9: לחינוך טכנולוגי חולון:א. גרנט,א. שני,ר. חביב ור. דלבה
• תוכל להעזר בכלי יעיל של הוורד: כלים>> אפשרויות>> לשונית תצוגה >> סמן V בסימוני עצוב - הכל או רק ברווחים. לארח הסימון יופיעו נקודות בכל רווח בטקסט, ייתכן שתגלה רווחים מיותרים או חסרים.

2.כדאי ליישר את המסמך לשני הצדדים ולא לשמאל. הוא נראה כך הרבה יותר טוב ורציני... אתה מעצב לא

3. כדאי גם להשתמש בהגדלה ובהקטנה של הכניסה לעמוד (ייתכן שעשית זאת מצויין והבעיה היא רק במעבר מוורד לאקרובט). דוגמא מעמ' 8:

ג.1. מחקרים וחומר על נושאים צבאיים כללים

חלק מהחומר הביבליוגראפי בו השתמשתי לצורך המחקר מוגדר כחומר מסווג .עם זאת הקפדתי
שלא לכלול בעבודה זו כל רמז לנושאים מסווגים. כל החומר המופיע בעבודה זו נחשף במקורות גלוייםובלתי מסווגים.
מחקר המהווה נקודת מוצא חשובה למחקר זה, הינו מאמרו של קול. ס.א.ל. מרשל "ניידותו של...

4. כשל לוגי, עמ' 5:

• חייל לובש שלוש שכבות:
  1. שכבת הביגוד
  2. שכבת המיגון
  3. שכבת ציוד הלחימה
  4. מנשאים

5. עמ' 7 :

• מה הן משימות חייל החי"ר?
• מהו הציוד לביצוע משימות חייל החי"ר?

6. עמ' 7: האדם הוא ,עדיין, כלי התובלה...

אולי אפילו הייתי מנסח אחרת, משהו בסיגנון:
גם היום, למרות כל ההתקדמות הטכנולוגית, האדם ממשיך להיות כלי התובלה היעיל ביותר מבחינת עבירות,חתימה נמוכה, וגמישות תפעולית.
בכל מתאר לחימה צריך הלוחם לשאת, היום ובעתיד, ציוד (רב?) על גופו .

7. עמ' 8: "מאמר זה שנכתב שנים מעטות לאחר תום מלחמת העולם הראשונה," צ"ל השניה.
"אומאה" צ"ל אומהה. התעתיק אומאה מקובל בכתיבה בעברית כשמה של אוניברסטיה ושם של עיר בשוודיה. המדינה בארה"ב נכתבת בד"כ בתעתיק אומהה, שמות החופים בנחיתה נקראו על שמות מדינות בארה"ב.

8. לא הערה אבל נחמד לגלות ששני כותבים חשובים שאתה מזכיר בעבודה שלך כותבים גם פה ומזדהים בשמם (אחרים קוראים פה וחלקם אף כותב אך לא מזדהה) : יגיל הנקין שכבר הגיב לפני, ואמיר ויינשטיין.
נפלא לראות שאתה גם מזכיר את הפורום שלנו כמקור מידע. תודה.
כתובת מקוצרת אל הפורום היא:

http://army.fresh.co.il

ברשימה הביבליוגרפית, עמ' 45, אתה מפנה אלא אשכול בפורום. יש לי תיקון אל כתובת הקישור:

http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=30416

במקום

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...%F4%E5%E3%E9%ED

נעים לי לדעת שהפורום שלנו יכול לסייע בכתיבת עבודה אקדמית ואני מודה על הקישורים אליו.

9. עמ' 10.
א. נראה לי נכון לוותר על מספר היחידה ולכתוב רק את שמה.
ב. ראשי התיבות חיר"ם צריכים להיגמר במ"ם סופית. פירושם חיל רגלים מעולה ולא מיוחד.
ג. כל יחידות החי"ר בצה"ל מוגדרות כחי"רם למעט גדודי החירמ"כ, גדוד החי"ר הקל (קרקל) ויחדות מילואים: חי"ר וחרמ"ש.
אין הבחנה בין רמת החי"ר בין הצנחנים לחטיבות החי"ר האחרות.
נדמה לי שתוכל למצוא הסבר לכך באשכול בפורום הישן שעסק בהשוואה בין רמת הרובאות בין חיילי חי"ר בצה"ל למקבילהם וליחידות הריינג'רס בצבא ארה"ב.
חפ"ש הוא חייל פשוט, שאינו בעל דרגה או תפקיד, ולא משנה היכן הוא משרת.
יש לעשות הבחנה בין חיילי חרמ"ש לחייל חירמ"כ (התו"ל, ההכשרה והציוד שונים). כפי שכתבתי למעלה אין היום חיילי חרמ"ש סדירים בצה"ל.
ד. אם הזכרת את הפלס"ר והפלנ"ט יש מקום להזכיר גם את הפלנ"ט (והם אלו שסוחבים יותר מכולם, לפחות חלקם...).
אשמח לסייע בפירושים וראשי-תיבות מתוך המילון בהוצאת מטכ"ל (אוכל גם להעביר לך את הספר לתקופה קצרה).

10. עמ' 11: נחונה, צ"ל נכונה (ולבטל את הנקודה אחרי סימן השאלה).
פתרונות הנסמכים.
ייצורו, צ"ל ייוצרו.

11. עמ' 13:
אחת משאלות החקר חיפשה את משקלו של החייל ה"ממוצע".
נדמה לי שהשאלה צריכה להיות מה המשקל שהחייל המומצע סוחב?

12. עוד לא קראתי עד הסוף, אך עדיין לא ראיתי התייחסות לתאורייה שגורסת כי בין המלחמות מופנה מאמץ להעמיס על החייל כל ציוד שיוכל לסייע לו בלחימה (כמו חבלים, סכינים, ציוד ע"ר, אולרים וכו'), ואילו תוך כדי מלחמה החייל מתאמץ להסיר ממנו כל מה ש'לא יורה'.
קראתי את התאוריה הזאת בכמה מקומות. יגיל או אמיר בטח יידעו להפנות אליה.
אתה מזכיר משהו דומה כאן, עמ' 18:
למרות כל העומס הזה הרי התופעה הבולטת ביותר בפעולת כוחות אלה הייתה ללא ספק כושר
הניידות הגדול שלהם, וזאת מאחר שברגע שהגיעו לקרקע זרק כל חייל את כל הציוד שנראה לו
. מיותר

13. כשאתה כותב ATV אתה מתכוון לטרקטורון?
נראה לי שיש מקום להסביר בקצרה (בראשי-תיבות או בוקסה) את הפרוש בעברית כבר באיזכור הראשון של המושג.

14. עמ' 19. לאן מכוונת הערה 22?
בקשר למעבר לאלמ"רים יש בידי חוברת שהוציא אט"ל בנושא. אוכל להשאיל לך אותה.

ציטוט:

מהו סוג ההכרעות במלחמה? – האם עוצם המשקל – או קלות התנועה?

לא הבנתי...

15. עמ' 20 סוף הפיסקה הראשונה. נראה לי שיש לציין כי האימון עם משקלים רק מזיק ורק שאינו מייצר מסוגלות לנשיאה שלהם בשדה הקרב, אלא אף פוגע במסוגלות זו

אני אוסיף בהמשך.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

יוסיפון תודה על הערותיך
אני אעבור בקפדנות על הערותיך.
העבודה הזו היא הפעם הראשונה שאני כותב עבודה בסדר גודל שכזה (בבצלאל ובטכניון לא כתבו עבודות בזמני),לכן תודה במיוחד על הערות הסגנון אנסה ליישם אותם בעבודה
גדי.