18-09-2005, 15:28
|
|
|
חבר מתאריך: 26.11.04
הודעות: 2,109
|
|
תגובה
תפיסת הבטחון שביכול הייתה גלומה בהקמת והפעלת רצועת הבטחון בדרום לבנון מעולם לא עלתה לדיון מסודר בממשלה כלשהי בישראל ואף לא אושרה כמקשה אחת על ידי ממשלה כלשהי. ממשלות ישראל של שנות ה-80 וה-90 כלל לא עסקו כלל ברזולוציה הזאת, תולדה של פערי מידע ותודעה בין הרשות המבצעת וזרועות הבטחון שהיו קיימים באותן השנים, כמו גם חוסר עניין כללי של הציבור והתקשורת. לא שכן החלטות טקטיות-אופרטיביות כמו מיקום המוצבים, מיגונם, סד"כ הכוחות בהם, סוג ועוצמת האמל"ח המוצב בהם וכו').
תפיסת הבטחון הנ"ל הייתה ובעיקר נותרה תפיסה אנכרוניסטית, מוגבלת, ריאקטיבית, פסיבית מיומה הראשון ועד יומה האחרון. היא לא נבחנה ברצינות מראשיתה ועד סופה וכמעט ולא עודכנה בצורה יזומה ותכליתית במהלך השנים, אלא כנגזרת ריאקטיבית של אסונות שנחתו עלינו.
כל מי שיבחן את הנחות היסוד שעומדות בבסיסה ואת ההתנהלות צה"ל הנגזרת מהן, ימצא דמיון ברור לתפיסה הבעייתית לא פחות שעמדה גם מאחורי קו בר-לב, שם היא עוד איכשהו התאימה ולו חלקית מאחר והאויב היה מדינה-צבא ובינו ובינינו ניצב מכשול פיזי כלשהו.
עצם העובדה שמיקום המוצבים, מספרם, הסד"כ המוצב בהם וסוג הפעילות שיצא מהם כמעט ולא השתנה במהלך 15 השנים מיום הקמתם ועד נטישתם עומדת בסתירה גמורה לכל הקביעות של DESERT OWL. זה שהקימו את אגוז ועשו שימוש הולך וגדל ביח"טיות רק מדגיש עד כמה היינו ריאקטיביים לאויב ובעיקר לא סמכנו על מסות החי"ר הרגילות, שתפקדו כבשר תותחים.
גם קביעות כמו "בשנה האחרונה לפני הנסיגה אכן הייתה ירידה במספר ההרוגים" בוחנות את המציאות רק בדרך הכוונת המספרית ומתעלמות מהקונטקסט מדיני-פוליטי רחב יותר.
לצערי לא מדובר במעשה קסמים או תולדה של יוזמה צה"לית גאונית כלשהי.
מספר ההרוגים של צה"ל ברצועת הבטחון ירד אבסולוטית אם בכלל בגלל הקיטון המשמעותי בהיקף הפעילות שלנו. היוזמה בשנים הללו הייתה ונותרה לחלוטין בידי האויב, בעוד צה"ל מתכנס ומתבצר לו בהדרגה בתוך קונכיות בטון אנכרוניסטיות, שגם הן כאמור הגיעו באיחור של שנים רבות.
מהרגע שאהוד ברק הודיע על סיומה הצפוי של נוכחות צה"ל בלבנון בקמפיין הבחירות שלו במאי 1999, אף אחד לא רצה להיות ההרוג האחרון או זה ששלח את ההרוג האחרון.
אין בדברי ולו שמץ של זלזול בכל אותם אנשים העוסקים במלאכת הבט"ש הקדושה אלא רק במפקדים הבכירים שלהם, שלצערנו צה"ל אינו מטפח בהם הלך מחשבה עצמאי אלא רק ציות רובוטי ורוטיני בסגנון של מה שהיה עוד יהיה ומה שלא הולך בפטיש 5 קילו ילך בפטיש יותר גדול.
התמונות המגוכחות של טנקי מרכבה 4 המצויידים במיטב האמל"ח, ציוד התקשורת, מערכות שו"ב ובק"ש, שבשים וחיישנים למיניהם וכו' מתמרנים בגמלוניות אל מול זעטוטים פלסטינים חמושים באבנים ממחישה את זה הגישה הזאת יותר מכל
|