מקור

דוגמא מעניינת לניתוח תקציבי ביטחון. ביל סויטמן הוא מבקר ידוע של התוכנית. הוא מכיר בכך שרוב הכסף הוא "חלב שנישפך" (בשלבי הפיתוח והבחינה שכבר בוצעו). הוא מציין:

* 4 מיליארד $ לשלב Concept Demonstration Aircraft (CDA) שקדם לפיתוח המלא, והוקדש בעיקר לבחינת המראה ונחיתה קצרות (STOVL)- הרי הידע במטוס דור 5 "רגיל" כבר היה קיים (מתוכנית ה- ATF).
* 10.7 מיליארד $ לפיתוח מנועי F135, F136 הייעודיים לדגם B (הוא טוען שדגמים A,C יכלו להסתפק בצמד F404 קיימים עם ביצועים ומשקל דומים, אלא שלא ניתן לתכנן מערכת עילוי אנכית עם 2 מנועים.)

ציטוט:

The only reason that the JSF has a single engine is Stovl. That's because nobody can design a twin-engine Stovl fighter that will survive an engine loss in powered-lift flight (it would require an enormous installed thrust margin), so a two-engine Stovl would be less safe than a single-engine aircraft, other things being equal.

* 6.2 מיליארד $ לפתרון חריגות משקל בשנת 2004, שהיו קריטיות בעיקר לדגם B (כולל העלויות שנגרמו מעיכוב הפרויקט כולו). נושא חריגות המשקל גרר עלויות נוספות בפיתוח, ייצור ואחזקה אך קשה לבודד אותן.
*13.2 מיליארד 4: 1/3 מיתר עלות הפיתוח המלא (SDD), כלומר החלק היחסי מהנושאים שלא היו ייחודיים לדגם B.

סה"כ עלויות פיתוח של דגם B או שנגרמו בעטיו: 34 מיליארד דולר

* 47.2 מיליארד $ לרכש 340 מטוסים מתוכננים (לפי הערכה עדכנית של 139M$ למטוס).
* 10.5 מיליארד $ עלות עודפת של רכש מנועי F135 לדגמי A,C במקום צמד מנועי F404 (שכאמור, היו אפשריים ללא הצורך בהמראה ונחיתה קצרות) שמחירם נמוך ב-5 מיליון דולר למטוס.

סה"כ עלויות עקב דגם ה- STOVL: 92 מיליארד דולר
270 מיליון דולר לפיתוח ורכש כל מטוס מ-340 המתוכננים

ביל סוויטמן הוא מבקר עם דיעה מאד נחשבת שכותב במגזין מאד נחשב (AW), אע"פ כן הוא נחשב למאד אנטי התוכנית ומנסה בכל הזדמנות למצוא את הכשלים שלה (שזה בסדר גמור).
לצערו הרב הסיפון של ה WASP לא נמס, אז אולי דרך תקיפת התקציב יצא משהו.
סה"כ הוא לא מחדש כלום, אבל ממש כלום!

הנה יש לי עוד שלוש חדשות "רעות" בשבילו:
1. שלשום (25.10.11) ה BF-06 שזה הדגם B הראשון משלב הטרום ייצור (LRIP-2) ביצע טיסת בכורה ויועבר למרכז ההדרכה באגלין במהלך חודש הבא.

2. אתמול (26.10.11) ה AF-13 הועבר בטיסה ישירה למרכז ההדרכה בבסיס אגלין וכעת יש שם את כל ששת המטוסים שלוקהיד מרטין הבטיחה לספק עד תום השנה.

3. דגמי C סיימו בהצלחה את סבב הניסויים הראשון שבחן התאמת המטוס לנומ"ט (מעוט אדים, מסיט רשף)

BF-06 באוויר, שימו לב לסימון חדש של מטוסי הייצור ע"פ הנהוג במארינס - הכיתוב MARINES, מס' צי 168057ושיוך יחידתי VM


CF-03 ממריא בעזרת מעוט אדים בבסיס הצי בניו ג'רסי


טבלה מעודכנת

והנה ידיעה אחת שתעשה לו טוב:
הפנטגון הקטין את כמות מטוסי LRIP-5 מ 34 ל 30 (כסף עדיין לא הועבר ל LM ובגלל זה הופיעו ידיעות בתקשורת שהיצרנית מאשימה את הפנטגון בעיכוב פיתוח הפרויקט)
קישור

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Fang ביל סוויטמן הוא מבקר עם דיעה מאד נחשבת שכותב במגזין מאד נחשב (AW), אע"פ כן הוא נחשב למאד אנטי התוכנית ומנסה בכל הזדמנות למצוא את הכשלים שלה (שזה בסדר גמור). לצערו הרב הסיפון של ה WASP לא נמס, אז אולי דרך תקיפת התקציב יצא משהו.

בוא נהיה הוגנים - מה שביל טען כבר הרבה זמן, זה שבניגוד להבטחות של הייצרן ש-F-35B בטוח להפעלה מהנחתות הקיימות, הצי מתכוון להחליף את המשטחים לעמידים יותר. בניסוים האחרונים גם ראינו שזה בדיוק מה שקרה.

נקודה נוספת מעניינת שהוא העלה האי ש-F-35B לא יכול לפעול ממסלולי המראה עשוים בטון רגיל אלא מצריך סוג חדש ומיוחד של משטחים (בגודל של 100 על 100 רגל) שיונחו בבסיסי ההפעלה הקדמיים במיוחד בשבילו. המשטחים האלה גדולים, כבדים ומסורלבים, מה שמקשה מאוד על הלוגיסטיקה שלהם ולכן גם פוגע בהפעלת המטוסים בבסיסים קדמיים (שזה מוצג כיתרון של מטוסי קרב של הנחתים על-פני שאר הזרועות).

ציטוט:

הנה יש לי עוד שתי חדשות "רעות" בשבילו: 1. שלשום (25.10.11) ה BF-06 שזה הדגם B הראשון משלב הטרום ייצור (LRIP-2) ביצע טיסת בכורה ויועבר למרכז ההדרכה באגלין במהלך חודש הבא. 2. אתמול (26.10.11) ה AF-13 הועבר בטיסה ישירה למרכז ההדרכה בבסיס אגלין וכעת יש שם את כל ששת המטוסים שלוקהיד מרטין הבטיחה לספק עד תום השנה.

יחד עם זאת צריך לזכור שהפיתוח עדיין לא הושלם. כלומר כל אלה הם למעשה אבות-טיפוס שיצטרכו לעבור בעתיד התאמות בחומרה לעיצוב הסופי על מנת לקבל סטטוס מבצעי. הגישה הזאת היא פחות מאופטימלית מבחינת העלויות, שהרי זול יותר קודם לסיים את הפיתוח ורק אח"ר להתחיל בייצור סדרתי מאשר להשקיע פעמיים - פעם אחד בייצור של המטוסים על-פי העיצוב הלא מוגמר, ופעם שניה כדי להכניס בהם את כל השינוים הדרושים על-פי העיצוב המוגמר. בנוסף, אחרי כל שינוי במטוס יש לבצע ניסוים מחדש, כלומר גם מספר הניסוים הנדרשים יעלה.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

הצי מתכוון להחליף את המשטחים לעמידים יותר. בניסוים האחרונים גם ראינו שזה בדיוק מה שקרה.
כן, זו דרך להציג את הדברים בשיטת "ביל", אבל זה ממש לא כך.

הצי האמריקאי מתכוון להחליף את ספינות הסער הישנות מדגם Tarawa ו Wasp בדגם חדש שיקרא America ממנו יבנו 12 ספינות אשר יאכלסו כל אחת כ 10-12 מטוסי F-35B + מסוקים + אוספרי.
הספינות נימצאות בהליכי בניה, הראשונה (LHA-6) צפויה להמסר לצי ב 2013.
ציפוי סיפון הספינות מהדגם החדש יהיה עשוי מחומר חדש, מודרני, קל לתחזוקה ועמיד יותר לחום ושאר פגעי טבע שניקרא Thermion, מין הסתם הוא מתאים יותר ל F-35B.
במסגרת הניסויים הימיים של דגם B הם ניסו גם את החומר על ה Wasp, נכון שזה נשמע אחרת?

ה F-35B לא יכול לפעול ממסלולי המראה עשוים בטון רגיל אלא מצריך סוג חדש ומיוחד של משטחים...
המשטחים האלה שדיברת עליהם ניקראים AM-2 Matting, הם משמשים את חילות האוויר והים האמריקאיים כבר שנים רבות לצורך פריסה מהירה של שדות תעופה במקומות אליהם הם מגיעים (עיראק, אפגניסטן).
להגיד שזה חדש ונעשה בשביל דגם B בלבד זו פשוט מאד דמגוגיה כי הם משמשים להנחתת כל סוגי מטוסי הקרב, מסוקים ואפילו הרקולס.

על שתי הנקודות האלה כבר כתבתי מספר הודעות מעלה ואפילו הוספתי תמונות, מי שרוצה מוזמן להקשיב להשמצות שלו ומי שרוצה מוזמן להתייחס רק אל העובדות.

יחד עם זאת צריך לזכור שהפיתוח עדיין לא הושלם. כלומר כל אלה הם למעשה אבות-טיפוס שיצטרכו לעבור בעתיד התאמות בחומרה לעיצוב הסופי על מנת לקבל סטטוס מבצעי. הגישה הזאת היא פחות מאופטימלית מבחינת העלויות, שהרי זול יותר קודם לסיים את הפיתוח ורק אח"ר להתחיל בייצור סדרתי מאשר להשקיע פעמיים - פעם אחד בייצור של המטוסים על-פי העיצוב הלא מוגמר, ופעם שניה כדי להכניס בהם את כל השינוים הדרושים על-פי העיצוב המוגמר. בנוסף, אחרי כל שינוי במטוס יש לבצע ניסוים מחדש, כלומר גם מספר הניסוים הנדרשים יעלה.
אני לא בטוח שאתה צודק, מדובר על הפרויקט היקר והמורכב ביותר שהפנטגון הזמין אי פעם. אולי השיטות להתמודד איתו שונות.
לא חושב שלנו יש אפשרות למדוד או לבקר את זה, אם זה מקובל עליהם אז כניראה שזה בסדר..

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Fang הצי מתכוון להחליף את המשטחים לעמידים יותר. בניסוים האחרונים גם ראינו שזה בדיוק מה שקרה. כן, זו דרך להציג את הדברים בשיטת "ביל", אבל זה ממש לא כך. הצי האמריקאי מתכוון להחליף את ספינות הסער הישנות מדגם Tarawa ו Wasp בדגם חדש שיקרא America ממנו יבנו 12 ספינות אשר יאכלסו כל אחת כ 10-12 מטוסי F-35B + מסוקים + אוספרי. הספינות נימצאות בהליכי בניה, הראשונה (LHA-6) צפויה להמסר לצי ב 2013. ציפוי סיפון הספינות מהדגם החדש יהיה עשוי מחומר חדש, מודרני, קל לתחזוקה ועמיד יותר לחום ושאר פגעי טבע שניקרא Thermion, מין הסתם הוא מתאים יותר ל F-35B. במסגרת הניסויים הימיים של דגם B הם ניסו גם את החומר על ה Wasp, נכון שזה נשמע אחרת?

מה שאתה אומר נשמע כמו צירוף מקרים, מה שביל אומר נותן הסבר לוגי לצירוף המקרים הזה. אבל אני מסכים שהכל תלוי בנקודת המבט.

אגב, סוויטמן פנה לגורמים רשמיים כדי לקבל הסבר על צירוף המקרים הזה, אבל לא הצליח לקבל תגובה לשאלה הפשוטה הזאת. אני מניח שגם לזה אפשר למצוא הסברים שונים.

ציטוט:

ה F-35B לא יכול לפעול ממסלולי המראה עשוים בטון רגיל אלא מצריך סוג חדש ומיוחד של משטחים... המשטחים האלה שדיברת עליהם ניקראים AM-2 Matting, הם משמשים את חילות האוויר והים האמריקאיים כבר שנים רבות לצורך פריסה מהירה של שדות תעופה במקומות אליהם הם מגיעים (עיראק, אפגניסטן). להגיד שזה חדש ונעשה בשביל דגם B בלבד זו פשוט מאד דמגוגיה כי הם משמשים להנחתת כל סוגי מטוסי הקרב, מסוקים ואפילו הרקולס.

מה שאתה דיברת עליו ומה שביל דיבר עליו אלו שני דברים שונים, להבנתי. על-פי ביל, F-35B דורש משטח המראה\נחיתה עשוי מלוחות מונוליטיות של בטון מזויין מיוחד. זהו פיתוח חדש שלא שימש בעבר את כלי טייס האחרים. מה שאתה דיברת עליו, זה משטח המורכב מלוחיות מתכת קטנות הניתנות להרכבה פשוטה ומהירה.

ציטוט:

על שתי הנקודות האלה כבר כתבתי מספר הודעות מעלה ואפילו הוספתי תמונות, מי שרוצה מוזמן להקשיב להשמצות שלו ומי שרוצה מוזמן להתייחס רק אל העובדות.

אז בעצם מה שאתה אומר זה שמה שיש לך אלה העובדות, וכל דעה אחרת היא השמצה שקרית. אפילו אם זה נכון, זה נשמע כמו טענה יהירה ומתנשאת. סה"כ לאף אחד מאיתנו את את כל הידע כולו, וכולנו חשופים לטעויות, גם כאלה שנעשה בתום לב.

ציטוט:

אני לא בטוח שאתה צודק, מדובר על הפרויקט היקר והמורכב ביותר שהפנטגון הזמין אי פעם. אולי השיטות להתמודד איתו שונות. לא חושב שלנו יש אפשרות למדוד או לבקר את זה, אם זה מקובל עליהם אז כניראה שזה בסדר..

אין דעה אחת בנושא הזה, אלא קשת של דעות מהקצה אל הקצה. והפלורליזם הזה גורם לתנודות ושינוים בביצוע התוכנית, כמו למשל החלפת ראש התוכנית מטעם הפנטגון, אירגון מחדש של SDD ושינוי בלוז"ים, תקופת פרובציה של גרסאת ה-STOVL וכד' - דברים שאתה יודע טוב יותר ממני.

---

לפני כמה זמן שמתי לעצמי מטרה שלא לשמש בתור קטגור של התוכנית באשכול הזה. הדברים מתפתחים ממש מנגד לעינינו, אז אפשר לשבת ולראות מה קורה בזמן אמת. בסופו של דבר מבחן התוצאה הוא המדד הטוב ביותר, ולא דעות או עמדות שהן שונות אצל כ"א.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

לגבי LRIP: ייצור "ראשי סידרה" לפני ייצור סדרתי בקצב מלא זה נוהל מקובל בתחום הבטחוני, גם למערכות פשוטות בהרבה ממטוס. זה טוב גם ליצרן (נותן לו זמן להתארגן לייצור הסדרתי) וגם ללקוח (יכול להתחיל להפעיל את המערכות לפני שהייצור הסדרתי מתחיל). כניראה שהעלויות שהזכרת שוות לפנטגון את הרווח שבהורדת הסיכון של שינויים תו"כ הייצור הסדרתי, ובזירוז היכולת המבצעית של המטוס. בכל מיקרה, ייצור במספר שלבי LRIP תוכנן מראש בפרויקט ולכן, לכשעצמו, לא מעיד על בעיות.

אותי אישית לא כ"כ מעניין לבחון את הפרויקט ולתת לו ציון עובר/נכשל. אני מנסה ללמוד ממנו על פרויקטים שאני עובד עליהם. בעיני, היה כאן ניסיון שאפתני מאוד לחסוך בעלויות ע"י פיתוח פלטפורמה אחת שתענה למספר צרכים (ובמיקרה של מטוס קרב דור-5, עלויות הפיתוח הן אכן עצומות- היה הגיון לנסות להימנע מפיתוח מטוסים ייעודיים למארינס, לצי ולחהא"א). הבעיה הנפוצה במיקרה כזה היא שמסתבר תו"כ פיתוח שלא ניתן לעמוד בכל הדרישות השונות, מה שמביא לעיכוב/עליה במחיר/ויתור על חלק מהדרישות. "פתרון בית הספר" לבעיה הזו הוא ניסויי פיתוח לתחומים הבעייתיים. זה בוצע כאן (שלב ה- CDA), ובכ"ז במשך השנים היו בעיות שהביאו לעיכובים, עליה במחיר וויתור על חלק מהביצועים. התהליך הזה מעניין אותי.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי קרן-אור לגבי LRIP: ייצור "ראשי סידרה" לפני ייצור סדרתי בקצב מלא זה נוהל מקובל בתחום הבטחוני, גם למערכות פשוטות בהרבה ממטוס. זה טוב גם ליצרן (נותן לו זמן להתארגן לייצור הסדרתי) וגם ללקוח (יכול להתחיל להפעיל את המערכות לפני שהייצור הסדרתי מתחיל). כניראה שהעלויות שהזכרת שוות לפנטגון את הרווח שבהורדת הסיכון של שינויים תו"כ הייצור הסדרתי, ובזירוז היכולת המבצעית של המטוס. בכל מיקרה, ייצור במספר שלבי LRIP תוכנן מראש בפרויקט ולכן, לכשעצמו, לא מעיד על בעיות.

העניין הוא שמטוסים המיצורים במסגרות ה-LRIPים למיניהם לא מיוצרים על-פי העיצוב המוגמר. הפיתוח והניסוים עדיין ממשיכים וימשכו עוד זמן מה. חלק של הרכיבים הם בתקן של פתרון זמני ואמורים להיות מוחלפים בהמשך. זה יוצר בעיה למי שרוצה לרכוש את המטוסים בשלב מוקדם, כי בהמשך יהיה צורך להביא את המטוסים לתקן של העיצוב הסופי. צימצום במספר ההזמנות של המטוסים החדשים ע"י הפנטגון והזרמת הכספים לזירוז השלמת הפיתוח, מהווים, לדעתי, אינדיקציה טובה לכך שקיימת מודעות לבעיה הזאת בממשל ובצבא האמריקאי.

ציטוט:

אותי אישית לא כ"כ מעניין לבחון את הפרויקט ולתת לו ציון עובר/נכשל. אני מנסה ללמוד ממנו על פרויקטים שאני עובד עליהם. בעיני, היה כאן ניסיון שאפתני מאוד לחסוך בעלויות ע"י פיתוח פלטפורמה אחת שתענה למספר צרכים (ובמיקרה של מטוס קרב דור-5, עלויות הפיתוח הן אכן עצומות- היה הגיון לנסות להימנע מפיתוח מטוסים ייעודיים למארינס, לצי ולחהא"א). הבעיה הנפוצה במיקרה כזה היא שמסתבר תו"כ פיתוח שלא ניתן לעמוד בכל הדרישות השונות, מה שמביא לעיכוב/עליה במחיר/ויתור על חלק מהדרישות. "פתרון בית הספר" לבעיה הזו הוא ניסויי פיתוח לתחומים הבעייתיים. זה בוצע כאן (שלב ה- CDA), ובכ"ז במשך השנים היו בעיות שהביאו לעיכובים, עליה במחיר וויתור על חלק מהביצועים. התהליך הזה מעניין אותי.

אני הבנתי ש-JSF זה לא מה שזרועות הצבא האמריקאי באמת רצו, אלא מה שהם יכלו לקבל מהממשל בתקופת קלינטון. זה הביא לסתירות בדרישות והעיצוב. והרבה ביקורת ששומעים על הפרויקט מתייחסת לתוצאות של הסתירות הפנימיות האלה: מצד אחד הייתה דרישה מהממשל לפתח מטוס זול, מצד שני הצבא רצה מטוס דור 5 מתקדם; מצד אחד הממשל רצה מטוס קרב קל, מצד שני הצבא רצה מטוס בעל טווח פעולה גדול וכו'. גם שילוב של שלושה מטוסים בעלי דרישות שונות במטוס אחד אינו אופטימלי, וזה היה די ברור, גם על סמך ניסיון העבר. אני חושב שכאן נמצא שורש הבעיה. זה והציפיות המוגזמות מהתוכנית.

ניהול כושל כביכול של התוכנית סה"כ לא שונה מניהול תוכניות רבות אחרות, גם בארה"ב וגם מחוץ לה. עיכובים, חריגות מעבר לתקציב הנקבע, ירידה בדרישות, כל אלה הפכו לנורמה בתעשיות ביטחוניות בעולם. אני לא יודע האם נעשו כאן טעויות חמורות במיוחד, וייתכן מאוד שלא נעשו. אבל עצם גודל התוכנית שם אותה במרכז העניינים של הציבור והמדינה (גם לטוב וגם לרע).

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

לפני כמה זמן שמתי לעצמי מטרה שלא לשמש בתור קטגור של התוכנית באשכול הזה. הדברים מתפתחים ממש מנגד לעינינו, אז אפשר לשבת ולראות מה קורה בזמן אמת. בסופו של דבר מבחן התוצאה הוא המדד הטוב ביותר, ולא דעות או עמדות שהן שונות אצל כ"א.
מעולם לא התייחסתי אל הביקורת שלך כאל קיטרוג או קינטור כמו שאני לא מחשיב את עצמי כסנגור של התוכנית ולמעשה משתדל להציג את העובדות בלבד ללא פרשנות.
ביקורת זה דבר נהדר, אנשים כמו ביל שמרעידים את המערכת, מפרסמים כל דבר ובראש חוצות דופקים על השולחן הם נחוצים וחשובים (בלי שום קשר לשאלה אם אני מסכים או לא מסכים למה שהוא טוען, כי הרי לא מדובר בי או בו - אלא בפרויקט עצמו) ובלבד שהביקורת תהיה עניינית ומבוססת על עובדות ולא פנטזיות (דוגמה)

לך תדע איזה שחיתות, קומבינות ואינטריגות של בעלי שליטה אינטרסנטים יש בפרוייקט הזה שמגלגל כל כך הרבה מיליארדי דולרים (אני אישית לא מאמין שאין), צריך שמקרה Enron לדוגמה תמיד יהיה מול עיניהם.

הפרוייקט הזה מיוחד בין היתר כי היצרנית חושפת את השלבים שלו ומאפשרת לציבור להיות עד להתפתחות שלו (ברור שלא הכל נחשף) ולכן האשכולות האלה קיימים. אבל הסיבה היותר חשובה כי זה הולך להיות מטוס העתיד של חיל האוויר.
מעבר לעניין והסקרנות בתהליך הפיתוח, מה שחשוב לנו בסופו של דבר זה שהפרויקט יצליח וחיל האוויר יצטייד בלפחות 75 מטוסי F-35i אשר יהוו עוד נדבך מאד משמעותי בעוצמה הטקטית והאסטרטגית של מדינת ישראל.

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף