נשק תרמובארי - מהמערכת הישנה
אשכול שנפתח על ידי באפריל שנה שעברה, וחשבתי שכדאי להעלותו לכאן..
הקישור מהמערכת הישנה - http://www.fresh.co.il/dcforum/Army/9379.html
לפני שאנסה להבהיר את הפירוט (הלא כל כך) מדוייק של "מה זה לכל הרוחות", שכן גם אני לא הכי יודע, בכמה מילים פשוטות, זה כמו דלק אוויר עם טוויסט.
נשק תרמובארי הוא כיום הצורה הטובה ביותר לנשק נ"א, תחת המגבלות שלו שיבואו בהמשך.
רש"ק תרמובארי מורכב מחומר דמוי ג'לי שמסביבו שביבים של מגנזיום.
בקצרה, כאשר רש"ק זה מוזם, נוצרת עננה של הג'לי הדליק וחתיכות של מגנזיום באוויר, והפיצוץ יוצר גל של אש והלם, עם טמפ' מאוד גבוהות ולחץ עצום, שמתפזר ברחבי החלל, אפילו לחדרים אחרים. מכאן שמו של הנשק תרמו(חום)בארי(לחץ). בערך כמו שקורה בפיצוצי מכרות פחם (מסתבר לפי האתר ממנו שאבתי את המידע).
אומנם הלחץ שנוצר הוא נמוך מהלחץ שנוצר מחנ"מ, אך משך השהייה של לחץ תרמובארי הוא גדול בהרבה, ומכאן העבודה שהוא משקיע היא גדולה יותר.
כיוון שסוג זה נודע גם כ"נשק ואקום", כל האוויר באזור נשאב מיד לטובת יצירת עננת האש הזו, דבר שתורם לאחר מכן לפיזור גל האש ברחבי האזור הסגור (הואקום מושך אליו את האש).
נשק זה כבר קיים המון זמן, ואפילו הרוסים השתמשו בו במלחמותיהם האחרונות. כמעט כל טיל נ"ט שמיוצר ע"י הרוסים מגיע גם בגירסה תרמובארית (מטיס אמ, קורנט אי, rpo-a, tbg-7. והרשימה ממשיכה).
על כל פנים, ההשפעה הפסיכולוגית היא עצומה. אנשים שלא היו בחדר בו ארע הפיצוץ, עדיין יפגעו. הבונקרים והמוצבים של צה"ל אינם עמידים (ולצורך העניין אין בונקר עמיד, אלא אם כל חדר אטום לגמריי).
המגבלות של הנשק הן בשטח פתוח, שם הפוטנציאל האמיתי של הנשק אינו בא לידי ביטוי. כמו כן, הנשק אינו יעיל כנגד מטרות משוריינות. זה בערך מה שאני יודע, אביא לכם קישורים. אם מישהו מעוניין להוסיף, אני בטח אשמח. הידע שלי בתחום הוא לא כזה נרחב.
אתרים:
http://www.globalsecurity.org/military/systems/munitions/blu-118.htm
http://www.dtra.mil/news/fact/nw_thermo.html
http://news.bbc.co.uk/1/hi/world/south_asia/1854371.stm
http://en.wikipedia.org/wiki/Thermobaric_weapon
סירפד כתב
ציטוט:
קודם כל - ברכות על הסקירה המצויינת, וברוך הבא!
כאמור, הרוסים הם כיום המובילים האמיתיים בתחום זה. מספר כלי נשק ט"ב נמצאים בשימוש מבצעי, החל ממלחמת אפג' (1979-1989) ובמיוחד כיום בעימות הבלתי-נגמר בצ'צ'ניה. מובאות כאן מספר תמונות טובות של הכלים העיקריים הנמצאים בשימוש:
משגר נ"ט משופר RPG-7V1, ולידו מספר פצצות - הימנית היא TBG-7 הטרמובארית
TBG-7V, הדגם הט"ב המתקדם
RPO-A, משגר חד-פעמי לרקטה ט"ב. כלי מצויין זה נמצא בשימוש רב, ומחליף את הלהביור המיושן.
רקטת PO-A, ומטען חנ"ה
שיגור RPO-A
פיצוץ RPO-A בשטח פתוח - רוב הפיצוץ מתבזבז באויר הפתוח
תמונה מעניינת של פיצוץ רש"ק ט"ב בעת אימון כוחות MVD - סוג הנשק לא ידוע
כמו-כן נמצאת בשימוש מערכת גדולה יותר, רכובת-רק"מ - TOS-1 BURATINO (פינוקיו). זהו מטל"ר 220 מ"מ משוריין בעל 30 קנים, המורכב על תובת טנק T-72, ומיועד לאש-סיוע. קיים תת-דגם עם דלתות ממוגנות לקני-הירי, המאפשר ירי בכינון ישיר ובטווחים קצרים (ללחימה בשטחים עירוניים).
משגר "בורטינו"
אבטיפוס 001, לאחר הוספת הדלתות לקני הרקטות
המערכת העת ירי. מקור: http://www.fas.org
|
אני הוספתי:
ציטוט:
דבר ראשון, הרקטות המוצגות מלמעלה למטה:
PG-7 הרקטה הסטנדרטית של ה-Rocket Propelled Grenade. טווח של כ-350 מטרים, וכח"ש של כ-375-400 מ"מ פלדה.
PG-7V רקטה בעלת רש"ק טאנדם, כח"ש זהה לאחר מיגון ריאקטיבי.
קיימת כיום רקטה מתקדמת יותר למרנ"ט בעלת כח"ש של 800 מ"מ לאחר מיגון ריאקטיבי, וזכרו שמדובר על רקטה(!), כמדומני כינויה קוברה.
TBG-7V, בעלת טווח של כ-200 מ'.
בנוגע למטל"ר 220 ממ, לרקטות הללו ישנו רש"ק תרמובארי? האם זהו טי72 "רגיל", שפשוט הורידו את התותח ממנו? ניתן להחזיר את התותח לאחר מכן? לא עדיף להשתמש כבר ב- BM-21?
|
סירפד ענה:
ציטוט:
בנוגע למטל"ר 220 ממ, לרקטות הללו ישנו רש"ק תרמובארי?
כן - למערכת יש רש"קים ט"ב, מפיץ, ועשן.
האם זהו טי72 "רגיל", שפשוט הורידו את התותח ממנו?
כן - הצריח הוחלף, ובמקומו הורכב המטל"ר.
ניתן להחזיר את התותח לאחר מכן?
סביר להניח שכן.
לא עדיף להשתמש כבר ב- BM-21?
לא - מערכת זו נבנתה על-בסיס הלקחים שהופקו לאורך השנים, ומאפשרת גמישות ובטיחות גבוהים בהרבה בעת הפעלת המערכת בשדה הקרב.
|
desertowl הוסיף
ציטוט:
PG7VR - זה הכינוי לרקטת RPG בעלת רש"ק טאנדם והיא זו שמופיעה בתמונה.
יכולת החדירה שלה היא מעל 750 מ"מ אחרי ERA.
הרקטה ה"רגילה" שבתמונה היא 7VL - דגם משופר של V (בשימוש מאז 1977).
|
FiReBall שאל
ציטוט:
אז מה בעצם ההבדל בין TBE ל FAE?
|
אני עניתי
ציטוט:
מתוך ספרות גלויה נראה כי כמה מומחים מבדילים בין נשק תרמובארי לבין נשק דלק-אוויר, בהתבסס על המטרה של הנשק והאפקט שהוא יוצר.
בנשק תרמובארי נעשה שימוש באזורים סגורים ובמבנים, ובנשק דלק-אוויר נעשה שימוש במקומות פתוחים (ע"ע ויטנאם...), על מנת ליצור נזק דומה לפצצות מצרר.
הבדלה נוספת היא שנשק דלק-אוויר הוא אמל"ח-אב של כמה תתי סוג, ביניהם התרמובארי.
http://en.wikipedia.org/wiki/Thermobaric_weapon
|
סירפד הוסיף לתשובה
ציטוט:
הבדל טכני בעיקר (גודל הנשק והפיצוץ)
פצצות ד"א הן לרוב פצצות גדולות פיזית, ושטח האפקט שלהם גדול במיוחד בהשוואה לפצצות ש"כ רגילות.
דוגמה:
פצצות ד"א ODAB-500, לפני טעינה על מטוסי סוחוי-25 (FrogFoot) בצ'צ'ניה
התוצאה - בניין במרכז גרוזני, לאחר הפצצת ד"א
|
desertowl הוסיף על ההבדלים
ציטוט:
ההבדל הוא בהרכב הכימי - באש"קים טרמובריים משתמשים בסגסוגות ובחומרים סמיכים יותר ע"מ להשיג את האפקט.
החומרים בהם משתמשים בפצצות דלק אויר לא מתאימים למתארים טרמובריים - טילי נ"ט לדוגמא , מכיוון ובמתאר הזה קשה הרבה יותר ליצור "עננה" של חומר דליק.
עוד הערה לגבי העבודה שאותה עושה הרש"ק הטרמובארי - לא בהכרח שהוא עובד יותר - תלוי בסוג החנ"ם שאליו אתה משווה (צריך לעשות אינטגרל לגרפים - התוצאה תהיה העבודה.... [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.fresh.co.il/dcforum/Images/bullets/smile.gif] ).
בהשוואה ל TNT תקני הטרמובארי תמיד מוביל בפקטור מסויים - כמובן שהמתאר הוא זה שמכתיב אם באמת העבודה הנוספת הזאת היא יעילה (הרג אנשים , נזק לציוד , יזימת מוקשים) או מבוזבזת (איבוד חום לסביבה , משב רוח לא מזיק).
הכל עניין של חקב"צ (חקר ביצועים).
|
נערך לאחרונה ע"י הנשר הקטן בתאריך 29-07-2009 בשעה 03:26.
סיבה: קישור לא נכון למערכת הישנה-תוקן
|