מידיעות אחרונות של היום:
*לחצו על התמונה להגדלה(התנצלות מראש אל האיכות).

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

פה פשוט אוסף של אי-דיוקים ושטויות שכנראה אמורים לעודד את רוחו של הציבור או משהו כזה ולהסיט את דעתו מהבעיות האמיתיות - כי מי צריך שכפ"צים קרמיים כשיש "כפפת סטיב-אוסטין"?

מה גם שחלק מהדברים הם לא בדיוק חדשים...כמו לדוגמה "פניני חכמה" (מי בוחר את השמור האלה אלוהים ישמור?) - שהיה דיון בפורום כאן לפני חודש בערך על משהו דומה ועל אופן השימוש בו במלחמת וייטנאם...

לדעתי הכתבה הזאת היתה צריכה להופיע דווקא במוסך 7 לילות בצמוד לכתבה על אורי גלר, זה היה יותר הולם.

מישהו יכול להזכיר לי במה עוסק חמי פרס (הבן של)?
מה בדיוק קורה לקרנות הון סיכון שמתעסקות בננו טכנולוגיה כשהממשלה מחליטה להשקיע בתחום? כיצד כתבה מפרגנת בכלי התקשורת הכי עוצמתי במדינה משפיעה עליהן?
מי החוקר המוביל בתחום הנו טכנולוגיה בישראל (ובין המובלים בעולם)?

כמה צרופים מתקבלים כשמחפשים בגוגל "ננו" ו"פרס"? וכמה כשמחפשים PERES NANO?

האם יש קשר בין שלד חיצוני לננו טכנולוגיה? האם יש בו חידוש?

וגם חידונת בונוס: על איזה טנק התבסס המאייר שצייר את התמונה שלמעלה? רמז: זו לא התשובה הראשונה שתעלה לכם!

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

באמת תהיתי למה פרס-קשישא כל הזמן מדבר על "לוחמה בטרור ע"י ננוטכנולוגיה". למרות שאני לא בטוח שיש כאן קנונייה להעשרתו של חמי פרס כמו התלהבות-יתר של אביו הקשיש מכל מיני דברים ששמע ליד שולחן ארוחת הערב של יום שישי ולא בטוח שבאמת הבין, והעיתונאים המשועממים השלימו את החסר (אתם זוכרים את "איש היאקוזה" שבא לבא"ח גולני כאשר מדובר היה בסתם בעל חברת אבטחה גדולה מיפן?)

בנוגע לטנק - נדמה לי שזה מג"ח צבר.

מרכבה 2ד, הטנק הכי יפה בעולם

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

הקשר בין ננוטכנולוגיה לשריון חיצוני הוא שהשריון בנוי מחורים חזקים שנוצרו בטנולוגיית ננו,אם השלד היה עשוי מחומרים רגילים כמו קוולר למשל אז השריון היה כבד מאוד.

בקשר לצרעה הביונית:

זה אולי קצת רחוק לדון בתחום בו דרושה עוד דרך ארוכה, אבל למה צריך לבנות מנוע כדי להרים באויר מזל"ט זעיר מאד, אם אפשר פשוט להשתמש שמנוע הטבעי של הצרעה, קרי שריריה? הרי מנוע יעיל כל כך שהאבולוציה על מיליוני שנותיה דאגה לפתח כנראה לא נוכל אנחנו לעשות. אז למה לא לנצל את הקיים לטובתנו?

זכור לי ניסוי יפני בו תלשו למקקים את הראש והחדירו במקומו מכשיר ששידר אותות חשמליים לעצבים ואיפשר שליטה של ממש במקק. הבעיה שבלי ראש המקקים היו מים מרעב לאחר יום יומיים. זאת אומרת, זה מעשי להשתמש בגוף ביולוגי בשילוב אלקטרוני.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי גראדיאנט זכור לי ניסוי יפני בו תלשו למקקים את הראש והחדירו במקומו מכשיר ששידר אותות חשמליים לעצבים ואיפשר שליטה של ממש במקק. הבעיה שבלי ראש המקקים היו מים מרעב לאחר יום יומיים. זאת אומרת, זה מעשי להשתמש בגוף ביולוגי בשילוב אלקטרוני.

מחליפים את הראש בגאדג'טים אלקטרוניים, בעיות באספקת מזון ומים.
זה תקציר של דו"ח וינוגרד?

אני לא יודע מה עומד בדיוק מאחורי האינטרסים של פרס - ואולי כל הציניות לכאורה במקומה, אני יכול לומר דבר אחד - אם בשורה התחתונה ההשקעות שהוא יביא ידחפו את תעשיית הננו-טכנולוגיה הישראלית למקום הראשון בעולם (או אחד הראשונים) כפי שיש לה פוטנציאל, פרס עושה שירות שאין כדוגמתו למדינה. אנחנו יכולים ללגלג כמה שנרצה על החזון של פרס שננו דבורים יחליפו את החיילים בעוד עשרים שנה אבל הכיוון של הצבא הוא טכנולוגי וגם אם הטכנולוגיה לא מחליפה חיילים שילוב נכון שלה הוא העתיד של הלוחמה אם נרצה בכך ואם לא (ואגב יש לא מעט תחומים בהם כבר התרגלנו שרובוטים מחליפים חיילים - בעיקר באויר).

למרות שהידיעה היא כמובן פופוליסטית - כמו כל מה שמתפרסם בצהובונים מסוג זה, אותי דווקא מסקרן הצוות שהקים פרס המוזכר בכתבה - האם למישהו יש שמות של מי מבין האנשים השותפים לו?

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

דווקא בתחום של אספקת כוח, יש לנו כבר היום מנועים זעירים בהספק גדול בהרבה מזה של שרירי הצרעה. שימוש בצרעה אמיתית או בכל יצור חי אחר ע"מ לספק יכולת נשיאה או "מנוע" דומה לרתימת טנק לסוסים במקום להשתמש במנוע דיזל.

אם כבר להשתמש בצרעה אמיתית, זה בשביל יכולת הבקרה האוטונומית שלה, שהיא הרבה יותר מתקדמת מהרובוטים הכי חכמים שיש כיום. אבל במקרה הזה, כפי שנאמר כאן, יש את בעיית הממשק בין מוח הצרעה למערכת הבקרה, כאשר כרגע היכולות מוגבלות להוראות כמו "ימינה" או "שמאלה".

אגב, הרעיון של שימוש בבעלי חיים כמערכות הנחייה לנשק אינו חדש. בתקופת מלחמת העולם השנייה נבדק רעיון לשים יונים בראשי החץ של פצצות, בעיקר לצורך תקיפת אוניות. היונים היו מאולפות לזהות אוניות ולהנחות את הפצצה אל האונייה. עד כמה שידוע לי היה מחקר בנושא אבל הוא לא הגיע לכלל שימוש מעשי.

לא יודע למה החלטת לשרשר את זה לתגובה שלי אבל אם כבר הזכרת בעלי חיים אז נא לא לשכוח את העטלפים המבעירים במלחמת העולם השנייה.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

A nation is a society united by delusions about its ancestry and by common hatred of its neighbors - William Ralph

מדינת ישראל תיבחן לא בעושר, לא בצבא ולא בטכניקה, אלא בדמותה המוסרית ובערכייה האנושיים - בן-גוריון

Give a man fire, and he will be warm for a day. Set a man on fire, and he will be worm for the rest of his life...

צר לי, אך אני חולק עליך בנקודה זו. נתינת יכולת תעופה לכלי בגודל ובמשקל של צרעה מורכבת מדי. בגדלים כאלו האוירודינמיקה משתנה (זאת אומרת, חוקי הטבע נשארים כשהיו, אבל בגלל הגודל היחסי השונה, התנהגות האויר דומה יותר לנוזל) ושרירי צרעה, בשילוב כנפיה נותנים מענה מצוין, שעדיין אין ביכולתנו לספק.

שימוש טוב יותר ניתן לעשות במערכת הראייה של הצרעה. במקום מצלמות זעירות, ניתן להשתמש בעיינים של הצרעה- לשדר לאחור את האותות העצביים ששולחות עיני הצרעה אל מוחה, ולתרגם אותם לתמונה אמיתית (כמובן שבשביל לעשות את זה צריך לדעת לפענח את מבנה המוח והראיה של הצרעה).

ברור שמדובר בטכנולוגיה מאד רחוקה, אבל מי שלא מכוון גבוה, לא פוגע גבוה.

יכולת תעופה מורכבת מכמה גורמים, בעיקר אספקת כוח, אירודינמיקה ובקרה.

כמו שאמרתי בנושא אספקת הכוח אנחנו הרבה יותר מתקדמים מהצרעה האמיתית. למשל תציץ במנוע החשמלי הזעיר בתמונה הזו: http://scienceservice.si.edu/031005.htm

וזה בטכנולוגיה של 1935 ! היום אפשר לבנות הרבה יותר קטן.

גם האירודינמיקה לא בעיה גדולה. נכון שהאירודינמיקה שונה בגדלים האלה, אבל היא לא יותר קשה. תחבר רוטור קטן למנוע בתמונה למעלה והוא יעוף יופי. אולי התכנון של הרוטור יהיה קצת שונה מזה של רוטורים רגילים, אבל לא בהרבה.

אז שוב, כמו שאמרתי, הקושי האמיתי הוא בבקרה, וכאן למוח הצרעה עדיין יש יתרון משמעותי על כל רובוט שאנחנו יודעים לבנות, אבל הממשק למערכת האלקטרונית יהיה הבעיה.

בנוגע למה שהצעת, להשתמש במערכת הראייה של הצרעה כדי להעביר תמונות, אני יכול להגיד לך, בתור מישהו שמתעסק קצת בנוירוביולגיה, שאנחנו אפילו לא קרובים ליכולת כזו היום. נראה הרבה יותר מעשי ללכת בכיוון הזה: http://www.3g.co.uk/PR/Sept2003/5782.htm

עידו, נקודה לא רעה בקשר לעטלפים המבעירים, למרות שלקרוא לזה מערכת הנחייה זה אולי קצת מוגזם. יותר מערכת להפצה ראנדומלית. אגב, אני משרשר לגראדיינט, או לפחות מנסה.

למרות שיש התקדמות גם בכיוון הביולוגי אני מעריך שתהיה לנו "צרעה מלאכותית" לפני שתהיה לנו צרעה אמיתית עם קישורים ויכולת שליטה. זה לא אומר שמשהו מהדברים האלו נראה בעתיד הקרוב מאד אבל מספר שנים הוא בהחלט זמן סביר לפיתוח בסיסי.

הבעיות העיקריות הן דווקא פחות בתחום התעופה והעברת הנתונים ויותר בתחום האנרגיה - אין לנו כיום דרכים טובות לספק אנרגיה למנועים בגודל הזה מבלי להכביד יתר על המידה על הגוף - יצורים חיים משתמשים במזון - סוכר וכו' - בכדי לייצר אנרגיה ואנחנו עוד רחוקים ממצב שזה יאפשר הפעלה יעילה של מנועים לפרק זמן סביר וסוללות הן עדיין גדולות מידי. יחד עם זאת אני בדיוק כותב כרגע מאמר על פיתוח ננו-סוללות שמתבצע באונ' תל אביב. כיוונים כאלו יוכלו בעתיד לאפשר גם את הפיתוח הנ"ל.

בקשר לעטלפים - סתם איזכור לא טענתי שזה היה שימושי.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

קודם כל, לא בדקתי אבל אני חושד שסוללות מודרניות מנצחות שרירים ביולוגים בקיבולת אנרגיה (בחישוב של וואט פר קילו). כלומר, מכונית חשמלית במשקל חצי טון, אם היא מתוכננת כמו שצריך, קרוב לוודאי מנצחת סוס במשקל זהה בכל מבחן של מהירות או סיבולת. אני לא רואה למה היחס הזה ישתנה כאשר עוברים לסדר גודל של גרמים (חוק הריבוע והקוביה עובד לטובת מכשירים מכניים יותר קטנים בדיוק כמו שהוא עובד לטובת יצורים חיים יותר קטנים).

אז כמו שאמרת, היתרון של הצרעה האמיתית זה שהיא מוצאת את מקור האנרגיה שלה בטבע. אבל זה לא כל כך קשה לתת גם לצרעה מלאכותית את היכולת הזו. באופן הכי פשוט, תצייד את הצרעה המלאכותית שלך בתא שמש זעיר על הגב שלה. אז נכון, בחלק גדול מהזמן היא תצטרך לעמוד על גג או ענף ולטעון את הסוללות שלה, אבל זה נכון באותה מידה לצרעה האמיתית. כשהיא עסוקה בלמצוא פרחים בשביל צוף או לצוד חרקים אחרים קשה לה באותו זמן לרגל אחרי מחבלים.

טכנולוגית, אני מעריך שניתן כבר בשנים הקרובות לפתח צרעה מלאכותית כזו בהשקעה לא אסטרונומית, אבל המחסום יהיה ביכולת בקרה אוטונומית, שזאת הבעייה האמיתית של כל הרובוטים המודרניים בכל הגדלים. ואם רוצים הנחייה מרחוק אז צריך להביא בחשבון משדר ומקלט ברוחב פס נכבד.

אז איך בכל זאת אפשר לנצל צרעות אמיתיות? אם אתה יכול לרתום את היכולות הביולוגיות שלהן למשימות מאוד מוגדרות, אתה יכול לייצר אותן בכמויות גדולות בהשקעה יחסית נמוכה. למשל, אם אפשר לאמן צרעות לזהות ולהימשך לריח של חומר נפץ, ניתן להשתמש בהן כגלאי חומר נפץ זולים במחסומים. אם יש לך משדר סלולרי מספיק קטן בשביל לתלות על צרעה, אתה יכול לשחרר מספר גדול של צרעות כאלה ברצועת עזה, ואז לזהות איפה מתעסקים בחומרי נפץ לפי מקומות הריכוז של הצרעות.

יש בעיה בנושא האנרגיה. אני לא טוען שהיא בלתי פתירה אבל כיום לא קיימות סוללות זעירות בעלות עוצמה אנרגטית מספיקה לתפעול חרק מלאכותי מעופף לפרק זמן סביר. רעיון האנרגיה הסולארית לא ישים לדעתי כי תאים פוטווולטאים כיום הם מאד לא יעילים (הטובים ביותר מגיעים ליעילות של כ-30%~) והשטח הרלוונטי לקולט הוא זעיר. תאי דלק זעירים, ננו בטריות ומיקרו טורבינות (על כולם אגב אני בשלבי כתיבה) עשויים לאפשר הנעה כזאת - בעתיד.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

כמה נקודות:

בגלל השוני בתנאי התעופה במימדים זעירים, לא ניתן יהיה להסתפק בכנף קבועה (בשל המהירות הנדרשת בעיקר) או כנף מסתובבת. הפתרון הטוב ביותר הוא 'כנף רועדת'. טכנית זה מאד קשה (מנועים אנושיים נוטים להתקשות בשינויי כיוון הפעלת הכוח) ומעשית, אני סבור שהצרעה תעשה זאת יותר טוב.

בקשר לאנרגיה- אם אתה משאיר את המנגנונים הטבעיים של הצרעה על מכונם (פרט לחלקים מסויימים במוח שתאלץ להפרד מהם ומערכות לא נחוצות כמו רביה וכדומה) היא תוכל לספק לשריריה את האנרגיה הדרושה להם בעצמה. פשוט ניתן יהיה לתדלק אותה במי סוכר, והקלוריות יעשו את דרכן אל השרירים.

הרווח העיקרי שאותו ניתן להפיק משימוש בצרעה ביולוגית ולא מלאכותית היא דווקא השימור של המנגנונים הקיימים. השרירים והכנפיים, בקרת התעופה (על שלל מרכיביה, כך שלא יהיה צורך לשלוט על כל תנודת כנף) תספוקת האנרגיה ומערכות החישה הטבעיות.

כמובן שניתן יהיה לשחק קצת עם הביולוגיה (הנדסה גנטית) כדי למקסם תכונות רצויות ולמזער תכונות פחות רצויות (אני משער שיש תתי זנים שכושר הנשיאה שלהם גדול יותר, לדוגמא). המיכשול העיקרי, להבנתי, הוא היכולת לתרגם את האותות העצביים במוחה של הצרעה לכדי נתונים שאפשר להבינם (וכמובן בכיוון ההפוך), ועל יכולת השידור.


תאים פולוטו וולטאיים אינם ישימים- נצילותם מאד נמוכה (ורק יורדת עם החום) ומשקלם לא מצדיק את האנרגיה שהם מספקים. בכולופן, התחום שלי זה פיזיקה ומדעי המחשב. בביולוגיה אני מבין הרבה פחות...

זה רעיון אפשרי בעיקרון. אנו למשל מבינים היום כיצד לשלוט בתעופתו של זבוב. ראיתי בעבר תוכנית בה מדענים הציבו זבוב "קשור" והקרינו לפניו נקודות אור ושלטו באופן כזה בכיוון התעופה שלו. בעיקרון ניתן לשכלל מנגנון שכזה לשליטה מלאה במנגנון התעופה של הזבוב - הבעיה כאמור שכושר הנשיאה של זבוב קטן מאד - צרעה לעומת זאת "חזקה" יותר אך אינני יודע האם אנו מכירים באופן דומה את מנגנון התעופה שלה.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

בגדלים כאלו מספרי רינולדס נמוכים מאוד ולא תקבל עילוי מהכנף. הצירעה אגב לא מנופפת בכנפיה אלא מרעידה אותם.

ראשית לא אמרתי שהיא לא בעיה. אמרתי שלדעתי הבעיה העיקרית היא אנרגיה.
אגב אנו יודעים כבר מספר שנים שמנגנוני העילוי של זבובים (וכנראה מספר יצורים מעופפים אחרים) הם מורכבים למדי וקשורים גם לניצול מערבולות - באופן עקרוני אנו יודעים כיצד לחקות את התהליך (אינני יודע אם באופן מושלם).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

http://pixelito.reference.be/pixelito%201.htm

פחות מ 7 גרמים. עדיין לא צרעה אבל בהחלט שפירית גדולה. מומלץ לראות את הקליפ באתר. לא נראה לי שיש לו בעיה עם מספרי ריינולדס או איזשהו קושי אוירודינמי אחר.

לצערי האתר לא מציין מה השהות או הטווח, אבל הוא מונע בסוללת 45mAh LiPo , אז לא מסובך לברר כמה זמן יקח לתא שמש קטן לטעון אותה.

חביב, אבל - וזאת נקודה חשובה - הדבר הזה נשלט בשלט רחוק - זה למעשה מסוק מיניאטורי. אחד הייעודים העיקריים של כלים דוגמת "הצרעה המלאכותית" הוא טיסה בתוך מבנים - בעיקר משום שמחוץ למבנים הם עשויים להיות פגיעים למזג האויר (רוחות וכו'). הבעיה היא שהכלי הנ"ל גדול מידי לטיסה בתוך מבנה סגור ולא מתאים לתימרונים חדים. כלי אידאלי יהיה אוטומטי או חצי אוטומטי מבחינת אופן הטיסה שלו ומזה אנו עוד די רחוקים.

יש כבר אבות טיפוס לכלים הדומים יותר לחרקים מבחינת דפוס הטיסה שלהם ואני מניח שישנם גם כלים מסווגים במקומות שונים בעולם שהם אפילו מתקדמים יותר. למרות כל זאת, ועד שלא תוצג בפני עדות אחרת אני ממשיך לטעון שייקחו עוד מספר שנים בטרם הטכנולוגיה הזאת תבשיל.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

אני מבקש להזכיר למי שזוכר רק את פרס הפוליטיקאי משנות השבעים וצפונה, שאת תפקיד חייו האמיתי עשה פרס בכלל לפני 1970, באמצעות מעורבותו ומהלכיו בכל הקשור להולדת הכור בדימונה, היחסים עם צרפת בתחום הקונבנציונלי- חיל האויר של מלחמת ששת הימים, טנקי ה- AMX13 .

אלה הם פירות גלויים שאולי רובנו לא זוכרים, המעידים על כך שלח"כ פרס יש זכויות מוכחות וקבלות על תרומתו בחזון ומעש, על חשיבה מערכתית ואסטרטגית שמפירותיה נהנה העם כולו ולא רק המשפחה הקרובה (להשוואה עיין ערך בנימין נתניהו, צחי הנגבי, עוזי כהן, שלמה בניזרי, אלי ישי ועוד ועוד ועוד ועוד).

אם סיפור הננו-טכולוגיה האיזוטרי הזה יתקדם כמו סיפור רכישת הכור בדימונה או בשורק, אני קונה את העסקה בשתי ידיים.

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

http://www.engadget.com/2006/11/17/...bionic-hornets/

ננו טכנולוגיה יכולה להיות מאוד שימושית בטכנולוגיה צבאית אבל הרעיונות ש"נחשפו" רחוקים מאוד מהמציאות,צריך לדעת איפה ננו טכנולוגיה יכולה להיות שימושית,יש כל כך הרבה בעיות לפתור פה שעדיף לחסוך את הכסף מראש, זה פשוט יהיה מהדברים האלה שמשקיעים בהם המון כסף ואז מבינים שהעלות לא שווה את התוצר.
ואם נהיה מציאותיים חלק מהדברים פה פשוט מגוחכים, אולי זה בגלל הציור שאמור להיות המחשה ונותן לזה מראה מצחיק,אולי לא...

תרומות אפשריות אמיתיות ללחימה בשנים הקרובות (טכנולוגיית מיקרו ולא נאנו):

א. חיישנים זולים וקלים ליזימת/הנחיית חימוש (פצמ"ר, מטול וכו')
ב. מערכות קשר, ניווט ומחשוב קלות (ע"י הקטנת רכיבי RF, תצוגה וממשק ללוחם)
ג. מערכות אבחון וטיפול רפואי מורכבות ברמה טקטית נמוכה.
ד. חיישנים אורגניים בכוח (מכ"מ "קשת" במשקל פחות מפק"ל אישי, תרמי לא מקורר קל לטווח מספר ק"מ, מכ"מ חודר קירות בכיתת חי"ר, חישני חל"כ זעירים לכל מחלקה..)

כללית, כבר היום ניתן לייצר "מחשב" קטן מאוד. בשנים הקרובות יקטן מאוד גם החלק הפיזי (חיישן/ אקטואטור), כך שמערכות שהיום הן מורכבות ויקרות יוכלו בעתיד להיות קטנות וזולות.