ערב טוב,

כתבתי הודעה ארוכה מאד אבל היא נמחקה כרגיל תודות למערכת הנפלאה של פרש - אנסה לשחזר.

אתמול העלינו תמונת יום שעניינה רובוט מעופף חדשני בצורת שפירית. הרובוט אשר עומד לצאת לשוק בקרוב פותח על ידי חברת הצעצועים WowWee (הידועה ברובוטי הדינוזאורים שלה) והוא בעל טווח של 45 מטרים והוא נשלט על ידי שלט רחוק ומנפנף בכנפיו באופן דומה לשפירית רגילה (מעט גדולה). הרובוט מסוגל לשהות באויר כרבע שעה ולטוס בתוך מבנים או מחוץ להם במידה ואין רוח חזקה.

למרות שהרובוט עצמו הוא צעצוע הטכנולוגיה העומדת מאחוריו היא בעלת יישומים צבאיים רחבים מאד.

הינה תרחיש אפשרי אחד לשימוש בחרקים רובוטיים בשדה הקרב:

כוח צה"לי נדרש לכבוש כפר נטוש בדרום לבנון בו מבוצריםמחבלי חיזבללה. מל"טים חגים מעל האזור אך אינם מצליחים לזהות תנועה של מחבלים הפועלים בתוך הבתים ונעים במחילות ובחסות צמחיה עבותה. מטוס קרב ישראלי מטיל "פיילון" המכיל עשרות רובוטים מעופפים זעירים במרכז הכפר. הפיילון עצמו מכיל מספרמשדרים רבי עוצמה המסוגלים להעביר אותות ותמונות מהרובוטים המעופפים חזרה אחורהלמפקדה שם הם נשלטים באמצעות צוות מפעילים (לחילופין ניתן להגדיר לחלק מהן נתיבטיסה מראש - אין אפילו צורך בGPS - על כל חרק לשם כך אלא רק ב-GPS בנקודת המוצא ובאיכון פשוט על בסיס אותות רדיו). החרקים סורקים את הכפר, נכנסים לבתים דרך חלונות ופתחים (ומאלצים את המחבלים להסתגר במבנים אטומים). ירי מרחוק מהאויר ומהקרקע יכוללהשמיד מבנים שזוהו בוודאות כמאכלסים מחבלים וכוחות קרקעיים שייכנסו לאזור יוכלו לקבל מידע ישיר ולעשות בעצמם שימוש בחרקים מעופפים שיביאו עימם בכדי לבדוק מבניםבטרם כניסה ולסרוק שטחים ממרחק בטוח.

אם התרחיש הזה נשמע דמיוני זכרו שמדובר בטכנולוגיה קיימת פחות או יותר אשר יש לשדרגה אך במעט (הוספת מצלמה, שיפור חיי הסוללה ויכולת הטיסה וכן עוצמת וטווח השידור). הצעצוע המדובר צפוי לעלות כמה עשרות דולרים - גרסה צבאיתכמו זאת שאני מציעה תעלה מעט יותר אך עדיין סכום זעום במונחים של אמל"ח צבאי (זכרו שמחירו של טיל מונחה פשוט הוא עשרות ולעיתים מאות אלפי דולרים ואלפים כמותו נורו במלחמה האחרונה), לפיכך כמה עשרות אלפי דולרים ליכולת כמו זו המוצעת כאן היא מחיר מציאה של ממש.

מי שמעוניין בעוד קצת קריאה הינה תמונת היום שלנו - מאד מומלץ לראות את סרט הוידאו מתוך הידיעה שממחיש את יכולותיו של הצעצוע - הדורות הבאים יוכלו לטוס טוב יותר וכמוצר חד פעמי זול הוא יכול להיות אידאלי.


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.tfot.info/images/rsgallery/display/Robot-Firefly.jpg.jpg]

השפירית הרובוטית - יישומים צבאיים

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

זה הרגל יעיל.

כן כן אני כבר רגיל הבעיה היא שההודעה נמחקה עוד לפני ששלחתי אותה כשניסיתי לשלב את התמונה

אגב אין תגובות? (אני כבר רגיל אבל ראבק אני הייתי עם פה פעור כשראיתי את הסרט...).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

לפי מה שאני זוכר, פרס הקים כבר צוות מיוחד לננו-טכנולוגיה ולדברים מסוג אלה.
לינק:
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...E9+%E7%EB%EE%E4

*אני גם רוצה לשים דגש על שימוש אחר של ננו-טכנולוגיה. בעיקר בתחום הגרעיני.
כיום אפשר להקטין במידת-מה כור גרעיני מבצעי לתוך צוללות ונושאות-מטוסים.
בעזרת ננו-טכנולוגיה, למה לא לתוך מפציצים אסטרטגים? (מטוסים שלא זקוקים לדלק?) או מיקרו-לווינים? או טנקים?
*ואני גם רוצה להדגיש, שאין לי מושג בטכנולוגיה גרעינית P=.

לא מדובר כאן על ננו-טכנולוגיה.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

ציטוט:

במקור נכתב על ידי עידו גנוט לא מדובר כאן על ננו-טכנולוגיה.

דווקא כן מדובר.
בעיקר על הקטע של מיגון "סופר-חזק" לטנקים.
תראה, בעיקרון ביקוע גרעיני מבוקר קורה ברמה האטומית. כור גרעיני קטנטן כמו שיש בנימיץ או בצוללות מונעות-גרעין לא מבצעי במטוסים, אפילו אם הם מטוסים גדולים מאוד, בגלל שהכורים גדולים מידי.
למה הם גדולים מידי? הרבה סיבות שאני לא יודע. אבל אני יודע בבטחון שאחת הסיבות, ואני מקווה שהיא גם סיבה מרכזית - היא מיגון הכור מפליטה של קרינה רדיואקטיבית, לדוגמא, ועוד כמה הגבלות טכניות-הנדסיות.
אולי, בעזרת ננוטכנולוגיה, יהיה אפשר לייצר אמצעי-מיגון חדישים ושלל אמצעים טכנולוגים אחרים שיוכלו להקטין את גודלו של הכור.
ולא שיש לי הרבה ידע בטכנולוגיה גרעינית, אני פשוט מנחש :>.
מחשב למשל, בצורתו הראשונית, היה בגודל של 5-6 חדרים, עכשיו הוא בגודל כף-היד בגלל פיתוחים טכנולוגים. זאת רק דוגמה.
ואם, בתיאוריה, הדבר הזה אפשרי - אני לא רואה למה אי אפשר לנסות.
ואם זה אפשרי, תחשוב על האפשרויות:
טייסת שלמה של מפציצים אסטרטגים שיכולים להגיע לכל מקום בעולם גם ללא תדלוק, וגם במהירות גבוהה.
מיקרו-לווינים וחלליות ממונעים גרעינית.
ועוד כמה הצעות כל-כך הזויות שאני מתבייש להעלות על הכתב P=. וכו' וכו'

על מה אתה מדבר?
אנחנו מדברים על חרק מעופף - לא ננו רובוט, לא כורים גרעיניים ולא נעליים.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Shavit69 למה לא לתוך מפציצים אסטרטגים? (מטוסים שלא זקוקים לדלק?)

אבל מה יקרה אם יעשו את זה ובאחת המשימות המטוס יפגע וכל החומרים הגרעינים שבכור יתפזרו?לדעתי,אם שמים כור גרעיני במשהו שאמור לעוף זה צריך להיות חללית,הכור הגרעיני שלא צריך לתדלק אותו במשך 20 שנה או יותר יהיה טוב למסעות ארוכי טווח או לספינות גדולות(כי בכור גרעיני אפשר לייצר כמות מאוד גדולה של אנרגיה).

בהנתן טווח ומרחק שליטה ארוכים יותר, אני עדיין רואה בעיה רצינית בכל נושא ההתמודדות עם רוחות המאפיינות שטח בנוי. למעשה זהו אולי המכשול העקרי מלהפוך את זה לאמצעי יעיל. מה שמעניין (ולא הצלחתי לראות את הסרט) הוא כל נושא בניית כנפיים דינמיות. אם יש יכולת לבצע ריחוף יעיל באמצעותן, הרי שיש כאן הצלחה לא קטנה בנושא שנחקר כבר המון זמן.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

כפי שכבר כתבתי כאן באשכול דומה,זאת הבעייה העיקרית של כל הרובוטים המודרניים, בלי הבדל גודל.

אם אתה רוצה בקרה מרחוק, תצטרך לפחות מפעיל אחד לכל "חרק". עשרות חרקים = עשרות מפעילים. כמו כן תביא בחשבון את המשקל של מספר מצלמות (לפחות שתיים ע"מ להשיג ראייה תלת-מימדית) ומשדר/מקלט ברוחב פס נכבד (שקל יחסית לחסום אותו באמצעי ל"א בסיסיים) על כל חרק. בהנחה שכבר הצלחת לפתח את זה וגייסת מספיק מפעילים, תזכור שהנחייה מרחוק של "חרק" כזה בתוך בניין באמצעות מצלמות שיושבות על החרק עצמו היא משימה קשה בהרבה מהנחתה של מזל"ט כאשר יש לך קשר עין איתו, או מניווט שלו בגובה אלפי רגל.

אם לעומת זאת אתה רוצה בקרה אוטונומית, תביא בחשבון מחשב חזק מאוד (רצוי מקבילי ע"מ לקבל מהירות תגובה סבירה) על כל חרק, עם כל ההשלכות שיהיו לזה על משקל, אספקת כוח, מחיר וכו', ואז תביא בחשבון שלא קיים עדיין מחשב כזה בעוצמה מספיקה לבקרה אוטונומית של רובוט במשימה מורכבת, בשום גודל שהוא. לדוגמה, קח את ה"סיירים" שנאס"א שלחה למאדים - ההשקעה הכספית והמחקרית בהם היתה גדולה מאוד, והם היו צריכים לבצע משימות פשוטות מאוד במהירויות תגובה נמוכות בהרבה ממה שאתה דורש מה"חרק" שלך.

משום מה אנשים כאן נוטים להיתפס לבעיה האוירודינמית בקונספט הזה, ודווקא הבעייה הזו נראית לי יחסית קלה לפתרון.

עזוב בקרה... נניח שתוכל להפעיל 5 מצלמות על 20 מתקנים מעופפים.

מה תעשה עם כל-כך הרבה מידע? איך תוודא שמה שחשוב עובר הלאה, בצורה אחידה ומהירה, לגורמים הזקוקים לו?

גם עם מצלמות שיושבות במקום אחד ולא טסות באויר.

אני לא טוען שזו לא בעיה, אבל ניסיתי להתמקד בבעיות יותר ספציפיות לקונספט של החרק הרובוטי.

ציטוט מ :Rationalist מה תעשה עם כל-כך הרבה מידע? איך תוודא שמה שחשוב עובר הלאה, בצורה אחידה ומהירה, לגורמים הזקוקים לו? תגובת איש-שלום: גם זה בדיוק תפקיד המחשוב המתקדם והבינה התפקודית שעדיין אין, לבצע ניפוי, זיהוי תצורות ותכלול של המידע ועיבודו המושכל לצורך אופטימיזצית ההפעלה של המתפעל האנושי הבקרה והפיקוד

ציטוט מהמעופף: אם לעומת זאת אתה רוצה בקרה אוטונומית, תביא בחשבון מחשב חזק מאוד (רצוי מקבילי ע"מ לקבל מהירות תגובה סבירה) על כל חרק, עם כל ההשלכות שיהיו לזה על משקל, אספקת כוח, מחיר וכו', ואז תביא בחשבון שלא קיים עדיין מחשב כזה בעוצמה מספיקה לבקרה אוטונומית של רובוט במשימה מורכבת, בשום גודל שהוא. לדוגמה, קח את ה"סיירים" שנאס"א שלחה למאדים - ההשקעה הכספית והמחקרית בהם היתה גדולה מאוד, והם היו צריכים לבצע משימות פשוטות מאוד במהירויות תגובה נמוכות בהרבה ממה שאתה דורש מה"חרק" שלך.

תגובת איש-שלום:
דרושה בינה מלאכותית תיפקודית ברמה גבוהה כפי שאתה מציין. אומנם המחקר והפיתוח מתקדמים במהירות, אך לפי העתידן הטכנולוגי ריי קורצווייל יידרשו עוד כחמש עשרה שנה של פיתוח בינה מלאכותית כדי לאפשר את עוצמת המחשוב והתיכנות הדרושה לכך, אף כי בינתיים נדרשים רובוטים נשלטים מרחוק וכרוכים ברוחב פס נכבד כפי שאתה מציין. בכל הדיון כאן יש גם לקחת בחשבון את חוק התמורות המואצות שגילה וניסח קורצווייל – הרחבה של חוק מור לכלל ההתפתחות הטכנולוגית - המלמד על התאוצה הדבל-אקספוננציאלית של התפתחות טכנולוגיות המחשוב, כך שהתפתחות טכנולוגית שניתפסת כיום כעתידה להתרחש במאות שנים בעצם תתרחש בעשרות שנים וכל זה רלוונטי מאוד להתפתחות הרובוטיקה הצבאית למינה.

WOW, החיקוי של תנועת השפירית מדהים, למרות שלא נראה בסרטון שהיא יכולה לרחף במקום.
יש תוכניות להקטנת המודל? מה המשקל שהרובוט מסוגל לשאת?

ברשותך , מספר הערות

פיילון הוא המנשא המחבר בין החימוש לבין גוף המטוס . החימוש שיוטל יהיה גליל האחסון בו יהיו השפיריות ולא הפיילון.

הנושא של שחזור מכניזם תעופה טבעי הוא מרתק ומורכב מאין כמוהו. מנגנון יצירת העילוי והתנועה באויר של יתוש/זבוב מורכב שבעתיים מזה של מטוס רגיל (לא משנה כנף קבועה או סובבת) .
על רגל אחת - כנף השפירית עושה תנועה מחזורית בצורת 8 ולמעשה נמצאת כל הזמן בתוך שכבת גבול , דבר שמחייב התייחסות למספרי ריינולדס שונים לחלוטין מאלו של מזלט רגיל. בנוסף חוג הבקרה יהיה מורכב עד יאוש...

הפוטנציאל הצבאי/אזרחי הוא אדיר. כולי תקווה שנזכה לראות כלים כאלו בשנים הקרובות


שחר

טוב נתחיל מהסוף.

שחר - נדמה לי שיש מילה מקצועית - היא לא פיילון ולא גליל האחסון - אני פשוט לא זוכר אותה כרגע - בכל מקרה אתה יודע למה התכוונתי (אגב זה לא מנגנון כל כך פשוט אבל הוא אפשרי).

בנוגע לשחזור מנגנון התעופה, אכן מדובר בנושא מורכב ביותר - ראיתי בנשיונל ג'אוגרפיק תוכנית על הנושא - הם בנו זבוב ענקי שמחכה במדויק את תנועת הכנפיים של זבוב אמיתי - ענייני העילוי קשורים גם למיקרו מערבולות וזה ללא ספק עניין מורכב - אין לי מושג איך החברה פה פתרו את זה אבל עובדה זה עף (גם אם לא הכי טוב בעולם).

לא ידוע שהדגם הנוכחי מסוגל לשאת משקל כלשהו - אני מזכיר שמדובר בצעצוע - הדיון הוא יותר על הטכנולוגיה ופחות על המוצר הנוכחי.

בעניין השליטה - בשלב הראשון אין לי כל בעיה עם שליטה פר חרק - נאמר שאנו משגרים 100 חרקים על כפר בלבנון. "גליל האיחסון" יישאר ובו כל החרקים ורק 10 יצאו בכל פעם. הם חד פעמיים ולכן 10 מפעילים יפעילו בכל פעם 10 חרקים אחרים. בשלב יותר מתקדם אפשר יהיה לעשות אותם אוטונומיים אבל כפי שאני אומר זה לא חיוני למרות שיכול להועיל. בכל מקרה כאמצעי חישה מרחוק לכוחות קרקעיים אין שום בעיה עם מפעיל (תן פקל שפירית לאחד החיילים והוא יישא 10 שפיריות מוכנות לפעולה וישלוף אותן לפני פריצה לבית בכדי לברר מי נמצא בתוכו).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

האם אתה מכיר איזשהו מל"ט או מזל"ט או טיסן (בכל גודל שהוא) אשר ניתן להנחות אותו מרחוק, ללא קשר עין אלא אך ורק באמצעות מצלמות על הכלי טיס עצמו, לביצוע איזשהו תמרון מסובך ומהיר? משהו שמצריך קואורדינציה תלת מימדית ומהירויות תגובה של עשיריות השנייה?

ואם כבר, האם אתה מכיר רובוט בתצורת רכב שטח, או איזשהו סוג אחר של רכב (ימי? תת-ימי?) שאפשר להנחות אותו מרחוק, אך ורק באמצעות מצלמות על הרכב עצמו וללא קשר עין, לביצוע סוג כזה של תמרון תלת-מימדי מהיר?

אגב, שים לב שאני לא מדבר כאן על הנחיית טיל למטרה, שעקרונית זו משימה דו מימדית שדורשת מהמפעיל רק לעקוב אחרי המטרה עם איזשהי כוונת או סמן. אני מדבר על משהו כמו להכניס טיסן קטן דרך חלון של בית ולהטיס אותו בתוך החדר בלי להתנגש בקירות, כל זאת ללא קשר עין עם הטיסן.

אני לא מכיר כזה דבר, אבל אני לא מתמצא בתחום אז בהחלט יכול להיות שזה אפשרי.

יש מל"טים וכלי רכב שנשלטים מרחוק, מן הסתם אף אחד מהם לא מבצע תימרונים מורכבים ומהירים מאד.

יש פה אני חושב עניין של מרחק מן המשדר בין היתר - חייל שיעמוד עם מסך קטן וישלוט בשפירית ממרחק של כמה מטרים יוכל אולי להפעיל אותה גם בתימרונים מורכבים אם רק יצליח לראות משהו דרך המצלמה. הפעלה ממרחק רב דורשת זמן שידור (אולי חלקיקי שנייה לכל כיוון אבל עדיין).

כאמור לא בלתי נמנע שניתן להקנות לשפירית יכול ניהוג אוטומטית בסיסית - אבל זאת בהחלט לא משימה טרוויאלית.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

לפחות בטווח שממילא ריאלי לאותות רדיו, מדובר לכל היותר באלפיות השנייה. יותר רלוונטי מהירות התגובה של רכיבים בתוך המערכת, שאינם תלויים בטווח.

חשוב להבין פה שקואורדינציה "פשוטה" זה בעצם דבר מאוד מאוד מסובך. אני לא אומר שהקונספט הוא בלתי ניתן לביצוע, רק שהבקרה תהיה המחסום העיקרי. אני הייתי מנסה לשלב בקרה אוטונומית למשימות יחסית פשוטות שמצריכות תגובה מהירה (למשל, לטוס בלי להיתקל בקירות) עם בקרה מרחוק למשימות יותר כלליות (למשל, לעקוב אחרי אדם ספציפי). אפילו אז, אני בכלל לא בטוח ששפירית רובוטית שעלתה מיליארדים לפתח וכמה עשרות אלפי דולר ליחידה תהיה חכמה וזריזה מספיק בשביל להתחמק ממחבל חמוש במטאטא או רשת פרפרים.

מ... אני לא בטוח שאתה צודק בעניין מרחק השידור אבל נניח לזה.

נושא ההמנעות מהתנגשות הוא מורכב יותר לדעתי ממה שאתה מציג למרות שלא מן הנמנע כפי שאתה אומר שהוא ניתן לביצוע - כידוע לך דווקא חומרת מחשוב היא הדבר שמתקדם במהירות הגבוהה ביותר כך שמן הבחינה הזאת אין מה לדאוג.

שתי נקודות נוספות בטרם אלך להכין תמונת יום חדשה:
1.

לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.סרט נוסף של השפירית - רואים ניהוג בחדר קטן כולל ריחוף במקום לזמן קצר למי שרצה (אגב בסוף השפירית "מתה" - די מצחיק לראות).
2. יישום צבאי נוסף של הטכנולוגיה בעתיד הוא חיסולים מאד ממוקדים. נניח שנצליח לרדת לרמת הדבורה או אפילו היתוש - מעט רעל יאפשר ביצוע חיסול סופר ממוקד. אני לא יודע מה אומרות האמנות הבינלאומיות במקרה הזה אבל זה ללא ספק יותר הומני מאשר לפוצץ בניין שלם על כל אזרחיו רק בגלל שנסרללה יושב בקומה השנייה. שווה מחשבה...

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

בהחלט יותר מורכבת ממה שהצגתי אותה. שים לב שכתבתי "יחסית פשוטה". כלומר, היא מסובכת ועוד איך, אבל עדיין פחות מסובכת מאשר לעקוב אחרי מישהו, או להתגנב בשקט דרך חלון.

עדיין מאוד מעניין אותי אם מישהו פה בכל זאת מכיר רובוט שניתן לתמרן אותו במהירות בלי קשר עין. למשל, מה בקשר ל X-36 של מקדונל דאגלס?
http://en.wikipedia.org/wiki/McDonnell_Douglas_X-36

על פי ויקיפדיה המל"ט הזה הוטס מהקרקע באמצעות "קוקפיט וירטואלי" שהציג תמונה ממצלמת וידאו בחרטום. אם זה נכון ולא היה קשר עין עם המל"ט אז זה עובר את הקריטריונים שהצגתי. אני מניח שההטסה כללה תמרונים מהירים כי X-36 היה מדגים טכנולוגיות כושר תמרון. יחד עם זה, אם התמרונים האלה בוצעו בגובה, הטייס היה צריך בעיקר נתוני אופק מלאכותי, מהירות, תאוצה וכיו"ב, שלא דורשים רוחב פס גדול במיוחד. לעומת זאת, כדי להטיס טיסן בתוך חדר אתה צריך קודם כל תמונת וידאו באיכות מעולה ובקצב גבוה - וזה כבר סדר גודל אחר של רוחב פס. המשימה הזו נראית לי עקרונית יותר קשה מאשר לתמרן מל"ט בגובה באמצעות הקלט של מכשירים. כל זה עוד לפני שהתחלנו לדבר בכלל על הקושי של להקטין את כל המערכת לגודל של חרק.

מ... מוזר המטוס הזה. אנחנו כתבנו לא מזמן על אחד האחים הגדולים שלו - הX-48B בתמונת היום האמת.
מה שבעיקר מוזר הוא שיש לו טייס והם עדיין ניסו את השליטה מרחוק - אני מניח שלא סמכו על זה יותר מידי בעיקר בהמראה ובנחיתה.

האמת שפשוט אין לי תשובה טובה על מה ששאלת - זאת אכן בעיה ואפשר שיהיה יותר קל ליצור "בינה מלאכותית" בסיסית מאשר מערך שליטה מרחוק בחרק מעופף (שניהם יהיו כאמור מסובכים בכל מקרה).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

פחות בטווח שממילא ריאלי לאותות רדיו, מדובר לכל היותר באלפיות השנייה. יותר רלוונטי מהירות התגובה של רכיבים בתוך המערכת, שאינם תלויים בטווח.

חשוב להבין פה שקואורדינציה "פשוטה" זה בעצם דבר מאוד מאוד מסובך. אני לא אומר שהקונספט הוא בלתי ניתן לביצוע, רק שהבקרה תהיה המחסום העיקרי. אני הייתי מנסה לשלב בקרה אוטונומית למשימות יחסית פשוטות שמצריכות תגובה מהירה (למשל, לטוס בלי להיתקל בקירות) עם בקרה מרחוק למשימות יותר כלליות (למשל, לעקוב אחרי אדם ספציפי). אפילו אז, אני בכלל לא בטוח ששפירית רובוטית שעלתה מיליארדים לפתח וכמה עשרות אלפי דולר ליחידה תהיה חכמה וזריזה מספיק בשביל להתחמק ממחבל חמוש במטאטא או רשת פרפרים.

תגובתי: ברור שכל נושא ההתמצאות בשטח מורכב כגון מרחבים סגורים חייב להיות אוטונומי ומתבסס על זיהוי תצורות של הכטב"ם. כן אני מסכים איתך ביחס למעקב וירי אחר אדם ספציפי שכל זה יכול להיות נשלט מרחוק, אף כי זיהוי תצורות מתקדם יכול לאפשר גם ירי אוטונומי לאחר שזוהה המבוקש הספציפי למשל. ברור גם שהאבדות בקרב הכטב"מים תהיינה רבות, אך אין זה מחיר דמים והעלויות כבר נלקחות בחשבון מראש.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי המעופף האם אתה מכיר איזשהו מל"ט או מזל"ט או טיסן (בכל גודל שהוא) אשר ניתן להנחות אותו מרחוק, ללא קשר עין אלא אך ורק באמצעות מצלמות על הכלי טיס עצמו, .

בוודאי שכן. מבלי להכנס לרזולוציית טווחים ומעטפות מבצעיות - הכטב"מים הפעילים כיום בח"א פועלים הרחק מעבר לטווח קשר העין עימם...

בנוסף - מטעדי החוזי משמשים לאיסוף מודיעין ולצרכים מבצעיים אחרים , לא להנחיית כלי הטייס. כלי הטייס נשלט (כמו כל כלי טיס) ע"י מערכת בקרה שמורכבת מחיישנים שונים, מדי תאוצה, ג'יירוסקופים , מערכות ניווט אינרציאליות ו/או GPS , המוכללים יחדיו לידי טייס אוטומטי.

אני מרשה לעצמי להסביר את המעופף - הוא התכוון לקטב"מ נשלט מרחוק המסוגל לבצע תימרונים חדים ומהירים (מעין קטב"מ קרב אם תרצה). למעשה אפילו זה לא מספיק - התחמקות מקירות בחדר מצריכה תגובות סופר מהירות - תזכור שמל"טים הם איטיים מאד בדרך כלל ולא נוטים להתנגש בקירות.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

לגבי ה X-36, גיגלתי אותו קצת ואני כבר בכלל לא בטוח שהוא אכן נוסה באיזשהם תמרונים מהירים. מסתבר שהם בעיקר בדקו איך המערכת טוס-על-חוט שלו מסתדרת עם זויות התקפה גבוהות וכיו"ב. לא נראה כאילו מישהו אשכרה הטיס אותו בדימוי של קרב-אויר או משהו בסגנון זה.

מכיוון שעמית הזכיר לנו רובוטים עם זרועות, אני ארחיב את השאלה שלי. האם מישהו כאן ראה זרוע רובוטית שמבצעת איזשהו טריק מהיר ללא קשר עין של המפעיל? משהו שדורש קואורדינציה תלת מימדית במהירות תגובה של פחות משנייה?

אני זוכר שראיתי פעם סרט של זרוע רובוטית שתופסת כדור בייסבול שנזרק לעברה. זה אולי היה הדבר הכי מרשים שראיתי רובוט עושה אי פעם. לצערי לא הצלחתי למצוא את הסרט הזה באינטרנט. המערכת הזו (כוללת מערכת בקרה מיוחדת, מצלמה סטראוסקופית והזרוע עצמה) פותחה ע"י מישהו בשם סלוטיין מ- MIT, והתפיסה לא היתה ממש תלת מימדית - הזרוע נעה רק על מישור הזריקה ולכן יכלה לתפוס רק כדור שנזרק מכיוון מאוד מסוים. זה היה כבר לפני כמה שנים טובות ומאז לא ראיתי שום התקדמות בנושא. אני חושד שהם לא כל כך הצליחו להכליל את שיטת הבקרה המיוחדת שלהם למצבים תלת מימדיים.

אני מכיר את הסרטון עליו אתה מדבר (אגב אם כבר MIT אני בדיוק מראיין כמה מדענים משם לגבי פרויקט אחר שאנחנו עובדים עליו - יתפרסם גם הוא בשבועות הקרובים וקשור לננו מנועים). לדעתי במקרה המדובר השליטה הייתה מאד בסיסית יחסית - הרבה יותר בסיסית משליטה תלת מימדית בתנועה הדרושה לחרק מעופף.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

זעירים, המסוקים הללו יכולים בניגוד למטוס לרחף ואז יכולת הניהוג העצמית שלהם גם בחדרים סגורים מתאפשרת גם על ידי מערכת בקרה אוטונומית. ביחס לשליטה ללא קשר עיין עם הכטב"מים הדבר מתקיים בפועל כבר בכתבמים שמפעיל חיל האויר, אך אם רוצים להרחיב את הפס, אפשרי להעזר בנודי מימסר שנושאים כטבמים אחרים, כך שכל מערכת הכטבמים מגדלים שונים, מגבה, מיתרת ומרחיבה את פס התישדורות ומאפשרת גם שליטה לתוך חדרים ומינהרות. אולי אין הדבר אפשרי עדיין, אך הבנת הבעייה, הגדרתה הברורה, מחקר ופיתוח והשקעות יניבו את הפירות בהיתכנות טכנולוגית מהירה. אגב, ביחס למינהרות ובונקרים יהיה צורך גם להעזר בכלים יבשתיים אשר נועדו לכך ורבים נמצאים בפיתוח מואץ בארה"ב וגם בישראל. ראו על כך באתר
www.empower-israel.org.il

מה שאתה מתאר לעיל מתחיל להיות מעשי - לפחות תפיסתית - במודל הנקרא SWARMING.

בכל מקרה כאמצעי חישה מרחוק לכוחותקרקעיים אין שום בעיה עם מפעיל (תן פקל שפירית לאחד החיילים והוא יישא 10שפיריות מוכנות לפעולה וישלוף אותן לפני פריצה לבית בכדי לברר מי נמצאבתוכו)_____________________________________

תגובתי: עידו, במשפט מודגש זה שלך עידו גלומת הטעות הקונצפטואלית הקיימת . בעצם המצאות החייל בטווח הסכנה. כך, מדוע על החייל עצמו לפרוץ לבית בעוד שרובוטים קרקעיים שכבר קיימים ובהיתכנות טכנולוגית מהירה כדוגמת הסוורד האמריקאי או האוואנגארד של אלביט מערכות (ראה אתר רובוטיקה כמענה לטרור www.empower-israel.org.il ( יכולים לתת מענה טוב מאשר לוחמים בשר ודם ולחסוך את כל המחיר של נפגעים, לוגיסטיקה מורכבת, ניוד חיילים וניוד נפגעים וכל הדרגים המסייעים. מתברר שהפעלת צבא אנושי במתחמי הסכנה הופכת במהירות למיותרת ומזיקה ליכולות הטקטיות והאסטרטגיות. הטעות דומה לטעות שבהסתערות חייל פרשים יחד עם טנקים ושיריון. עירוב יכולות טכנולוגיות מדורות שונים היא חסרון עצום. הדור הטכנולוגי החדש בלוחמה היא רובו-לוחמה שתוכל בקרוב לבצע את הלוחמה בעדיפות לעין שיעור על פני הלוחמה האנושית. אך עדיין יש להשתחרר מקונצפיות הלוחמה הקלאסיות. וזה, אני מודע תהליך שלוקח זמן

אתה ללא ספק צודק, אבל שלושת צווארי הבקבוק העומדים לפנינו הם:

א. עלות פיתוח והצטיידות - בעולם עדיין עולה פחות לגייס, לאמן ולצייד אדם מאשר לבנות צבא רובוטים.
ב.שליטה ובקרה.
ג. אינרציה. קשה למכור טכנולוגיה חדשנית לוותיקים מאובני מחשבה.

(לא זוכר מי אמר את זה, אבל זה נראה לי נכון:
YOU CAN NEVER UNDERESTIMATE HUMAN STUPIDITY)

DZZ vbmenu_register("postmenu_2723302", true);
חבר מתאריך: 02.06.07
הודעות: 348


נכון, אבל...
בתגובה להודעה מספר 30 שנכתבה על ידי דוד איש-שלום שמתחילה ב "[font=Arial]בכל מקרה כאמצעי..."
אתה ללא ספק צודק, אבל שלושת צווארי הבקבוק העומדים לפנינו הם:

א. עלות פיתוח והצטיידות - בעולם עדיין עולה פחות לגייס, לאמן ולצייד אדם מאשר לבנות צבא רובוטים.
ב.שליטה ובקרה.
ג. אינרציה. קשה למכור טכנולוגיה חדשנית לוותיקים מאובני מחשבה.

(לא זוכר מי אמר את זה, אבל זה נראה לי נכון:

YOU CAN NEVER UNDERESTIMATE HUMAN STUPIDITY

תגובתי: ראשית סעיף ג' שלך הוא הבעייה העיקרית בחדירת הרובוטיקה הצבאית המוציאה את הלוחם ממתחמי הסכנה. שווה בנפשך שכל ההיסטוריה האנושית מבוססת על לוחמה אנושית ועתה פעם ראשונה אנו במהירות מגיעים ללוחמה נטולת לוחמים בשר ודם. זה מצריך מהפך קונצפטואלי מרחיק לכת שאינו עובר בקלות. במיוחד בישראל שבה פולחן הלוחם וצבא העם הוא חלק כה יסודי מהווייתנו הלאומית. והנה כל זה עומד להימוג כאשר מכונות המלחמה הנשלטות מרחוק ואף האוטונומיות ייכנסו לפעולה ויותירו הרחק מאחור את הלוחם בשר ודם.
ביחס לסעיף א', הדגשתי את המילה עדיין בדבריך, משום שמהר מאוד אנו עוברים לרובוטיקה זולה יותר, מתוחכמת יותר, בעלת יכולות גבוהות יותר מאשר לוחם אנושי. יש לזכור שחוק התמורות המואצות מלמדנו שההתפתחות בתום אינה לינארית כי אם דבל-אקספוננציאלית. לשם דוגמא אביא את פרוייקט ריצוף הגנום האנושי. עם התחלתו בשנת 1997 ובקצב שנדרש אז, הצפי היה להשלמתו תוך עשרות שנים ויותר, אך בפועל הוא הושלם בשנת 2003 וקרייג וונטר אף הצליח לקצר את כל הפרוייקט לחודשים ספורים. הוא הדין ביחס לרובוטיקה הצבאית שדחיפותה רבה, הן לנוכח הטרור העולמי ואי סובלנותה של דעת הקהל ביחס לאבדות אנושיות, הן בארה":ב והן בישראל ההשקעות בה בארה"ב מסיביות וישראל עצמה היא נחשונית ומאוד יצירתית בתחום כדרכה. כך שהשינויים והיכולות עומדים להפתיע במהירות.

האם לא קיימות כיום או בפיתוח טכנולוגיות לראיה דרך קירות באמצעים תרמים או X-RAY וכד' ?

כן. דגש על בפיתוח.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

אחרת המפעילים ילקו בהתקפי אפילפסיה.

באשר לאיך להשתלט על כמות המידע שמגיעה מעשרות רובוטים כאלה, אם המטרה היא למצוא אנשים, אפשר אולי לעשות אוטומטיזציה של חלק מתהליך הזיהוי ולסנן החוצה חוזי שאינו מכיל מידע רלוונטי (תנועה, גודל וכו').

חוץ מזה אני מוצא שיש במערכת הזאת יתרון מובהק על פני שפירית אמיתית - לא קשה לנקות את השאריות אחרי שזה נמרח על השמשה של האוטו.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Sam Weller חוץ מזה אני מוצא שיש במערכת הזאת יתרון מובהק על פני שפירית אמיתית - לא קשה לנקות את השאריות אחרי שזה נמרח על השמשה של האוטו.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/519/505.html

נשאלת השאלה מה קורה אם המחבל סוגר את כל הפתחים ומגיף את התריס למינימום האפשרי, כך שייכנס אוויר אך ימנע מהירק להיכנס..? (אני כבר לא מדבר על הרשתות ששמים על חלונות למניעת חדירת יתושים...)

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

עניתי גם על זה. מכיוון שהפעלת החרקים תתבצע בגלים (10-20 בכל פעם) הדבר יגרום למחבלים להסתגר בתוך הבתים - מן הסתם הדבר יגביל מאד את פעולתם.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

סוגיה נוספת היא, האם אין הגבלת זמן פעולה. כדי ליצור מגבלה אמיתית יש צורך לפרוס על פני כל שעות היממה.

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

לא נראה לי שזו הבעיה - אם מטילים מיכל ובו מאות רובוטים ובכל 20-30 דקות מוציאים עוד 10 אפשרות לכסות כפר בקלות די רבה לשעות רבות - כדאי לזכור שמדובר בעוד נדבך במערכת שלמה שכוללת גם אינפורמציה ממל"טים ואמצעי תצפית ומודיעין אחרים - הרובוטים לא צריכים לאסוף את כל המידע לבד ולכן אין צורך בכמות עצומה.

הבעיות האמיתיות כאן הם אלו שכבר נידונו קודם לכן בשרשור.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

במתקפת רובוטיקה מסיבית שתכלול מאות כלים שונים אוויריים בראש וראשונה, אך גם קרקעיים, יהיו כלים שיעודם פריצת רשתות/חלונות/דלתות וכן הלאה/ יצירת מיסוך, גז מדמיע וכן הלאה, שתאפשר הלם ראשוני שיקל על חדירת כלים אחרים לתוך הבונקרים והמינהרות. ה"תמותה" בקרב הכוחות המסתערים תהיה גבוהה, אך לא כרוכה בדם חיילינו, הלוגיסטיקה תהיה פשוטה יותר וגם מערך השליטה והבקרה זול יותר. אומנם עדיין נדרשים שלבים לפיתוח וכמובן לרכישה, הצטיידות והטמעה של כל המערך, כמו גם תורת מלחמה חדשה של רובוטיקה לוחמת, אך כל זה הולך ומתרחש במהירות רבה יותר מכפי שמצפים והמכשול העיקרי הוא החסם הקונצפטואלי ביחס לחדשנות כה מהפכנית. בימים אלה אני שוקד על מאמר בשם: טקטיקה ואטרטגיה של רובו-לוחמה שהוא רלוונטי בהחלט לכל השרשור כאן.

במתקפת רובוטיקה מסיבית שתכלול מאות כלים שונים אוויריים בראש וראשונה, אך גם קרקעיים, יהיו כלים שיעודם פריצת רשתות/חלונות/דלתות וכן הלאה/ יצירת מיסוך, גז מדמיע וכן הלאה, שתאפשר הלם ראשוני שיקל על חדירת כלים אחרים לתוך הבונקרים והמינהרות. ה"תמותה" בקרב הכוחות המסתערים תהיה גבוהה, אך לא כרוכה בדם חיילינו, הלוגיסטיקה תהיה פשוטה יותר וגם מערך השליטה והבקרה זול יותר. אומנם עדיין נדרשים שלבים לפיתוח וכמובן לרכישה, הצטיידות והטמעה של כל המערך, כמו גם תורת מלחמה חדשה של רובוטיקה לוחמת, אך כל זה הולך ומתרחש במהירות רבה יותר מכפי שמצפים והמכשול העיקרי הוא החסם הקונצפטואלי ביחס לחדשנות כה מהפכנית. בימים אלה אני שוקד על מאמר בשם: טקטיקה ואטרטגיה של רובו-לוחמה שהוא רלוונטי בהחלט לכל השרשור כאן.

כבר הוכח שפשר לשלוט במוחות של עכברושים וחולדות באמצעות אלקטרודות ומכשיר רדיו. בכזה ייצור אפשר להשתיל גם ציוד תצפית והאזנה או עשרות גרמים של חנ"מ.

רעיון דומה, אפשר לעשות גם עם נחשים ארסיים, שהאלקטרודות מוצמדות למוחם עוד בשלב העוברי שלהם בעודם בביצה.

בעתיד: חרקים.

הטבע צייד אותנו ברובוטים טבעיים. צריך רק למזער אמצעים כך שיכלו לסחוב אותם.
ואם עכברוש גדול מחסל עכברוש קטן, תמיד יכולים להיות עוד אלף כמוהו...

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

למרות שהרובוט עצמו הוא צעצוע הטכנולוגיה העומדת מאחוריו היא בעלת יישומים צבאיים רחבים מאד. הינה תרחיש אפשרי אחד לשימוש בחרקים רובוטיים בשדה הקרב:

כוח צה"לי נדרש לכבוש כפר נטוש בדרום לבנון בו מבוצריםמחבלי חיזבללה. מל"טים חגים מעל האזור אך אינם מצליחים לזהות תנועה של מחבלים הפועלים בתוך הבתים ונעים במחילות ובחסות צמחיה עבותה. מטוס קרב ישראלי מטיל "פיילון" המכיל עשרות רובוטים מעופפים זעירים במרכז הכפר. הפיילון עצמו מכיל מספרמשדרים רבי עוצמה המסוגלים להעביר אותות ותמונות מהרובוטים המעופפים חזרה אחורהלמפקדה שם הם נשלטים באמצעות צוות מפעילים (לחילופין ניתן להגדיר לחלק מהן נתיבטיסה מראש - אין אפילו צורך בGPS - על כל חרק לשם כך אלא רק ב-GPS בנקודת המוצא ובאיכון פשוט על בסיס אותות רדיו). החרקים סורקים את הכפר, נכנסים לבתים דרך חלונות ופתחים (ומאלצים את המחבלים להסתגר במבנים אטומים). ירי מרחוק מהאויר ומהקרקע יכוללהשמיד מבנים שזוהו בוודאות כמאכלסים מחבלים וכוחות קרקעיים שייכנסו לאזור יוכלו לקבל מידע ישיר ולעשות בעצמם שימוש בחרקים מעופפים שיביאו עימם בכדי לבדוק מבניםבטרם כניסה ולסרוק שטחים ממרחק בטוח.

אם התרחיש הזה נשמע דמיוני זכרו שמדובר בטכנולוגיה קיימת פחות או יותר אשר יש לשדרגה אך במעט (הוספת מצלמה, שיפור חיי הסוללה ויכולת הטיסה וכן עוצמת וטווח השידור). הצעצוע המדובר צפוי לעלות כמה עשרות דולרים - גרסה צבאית כמו זאת שאני מציעה תעלה מעט יותר אך עדיין סכום זעום במונחים של אמל"ח צבאי (זכרו שמחירו של טיל מונחה פשוט הוא עשרות ולעיתים מאות אלפי דולרים ואלפים כמותו נורו במלחמה האחרונה), לפיכך כמה עשרות אלפי דולרים ליכולת כמו זו המוצעת כאן היא מחיר מציאה של ממש.

תגובת דוד איש-שלום: אני רוצה לציין שהיתרון העיקרי בתפעול הרובוטיקה הצבאית הוא דווקא בהוצאה מוחלטת של החיילים ממתחמי הסכנה, כיוון שמחיר חיי האדם, הנפגעים, הלוגיסטיקה של הנעת גייסות אנושיים ומערך התאגדים והגייסות המסייעים מסרבל ומעלה מאוד את מחיר הלוחמה וכל זאת נחסך ומושג ייתרון מוחץ דווקא בהוצאת הלוחמים, מה עוד שגם לפעולות יבשתיות יש מענים רובוטיים ההולכים ומתקדמים בקצב דבל אקספוננציאלי וראה תגובותיי בהמשך. ראו גם אתרי רובוטיקה חדשנית כמענה לטרור www.empower-israel.org.il

ישנו סיפור מדע בדיוני ישן, שעושה אקסטרפולציה ממצב זה. נניח שבאמת נוכל למכן את שדה הקרב, ולהרחיק אנשים מכלל סכנה. השלב הבא הוא מלחמה בין רובוטים ללא מעורבות פיזית אנושית. לאחר מכן אתה יכול להפריט את הצבא, ולהוציא מכרז לחברה לתפעול כוחות ממוכנים! בהמשך - החברה מחליטה שיותר מדי יקר לבנות רובוטים פיזיים, והקרב הופך לווירטואלי בין מחשבי החברות משני הצדדים, אלא שבסוף מתברר שאותה חברה זכתה במכרז של שני הצדדים היריבים, ובמקום לפתח שתי מערכות צבא ווירטואליים, פשוט הגישה לשני הלקוחות הדמייה של קרב, ובהטלת מטבע הוחלט בחברה מי ניצח.

ומכאן - חזרה לימי הביניים, או אם תרצו ל- 917 לפני הספירה - לקרב דוד וגלית, כאשר קרב סמלי בין שני נציגים מכריע את המלחמה!

מאד אהבתי את הסיפור DZZ (בכלל טוב לשמוע ממך). יש לך איזה מקור לסיפור (בטח תצטרך לנבור איפשהו בשביל למצוא...).

דוד - של מי האתר שציינת - אין שם עמוד ABOUT...

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

שרלוק הולמס מאד כעס על כך שמנהלת משק הבית שלו סידרה את שולחן העבודה שלו.
ווטסון הגן עליה, והעיר שהיה שם הרבה מאד אבק.
"כן" ענה הולמס "אתה מבין - זו שיטת התיוק שלי: ככל ששכבת האבק עבה יותר - המסמך וותיק יותר. עכשיו - הכל נמחק..."

אז כדי לתת לך תשובה - אני צריך מעדר!
אבל - עם הזמן - אענה.

OK: יגעת ומצאת - תאמין:

Charles Sheffield: FIXED PRICE WAR

הופיע באסופה בשם:
The Future of WAR - Vol.1 Thor's Hammer
ISBN 0-441-25970-7
בשנת 1979

הופיע במקור בגיליון מאי 1978 של ANALOG

הרבה תודה וסליחה שנזקקת למעדר

נ.ב. אגב אני לא זוכר מה סיכמנו בסוף השיחה שלנו בזמנו אבל אם משהו השתנה מבחינת הזמן שלך אשמח לראות איך ניתן לשתף פעולה (אתה מוזמן לכתוב לי למייל או לפרטי).

עידו

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

בקשר למלחמת רובוטים ברובוטים שמעלה DZZ צריך להבין שהפער הטכנולוגי בין ישראל לאיסלאמיסטים והערבים לא רק שאינו מצטמצם אלה הולך ומתרחב במהירות לטובת ישראל. כך שהחזון של מלחמת רובוטים ברובוטים - ולאחר מכן ננורובוטים - אכן יגיע, אך בתקווה שעוד הרבה לפני זה הטרור האסלאמי והערבי יודבר ויוכרע, דווקא על ידי רובוטיקה שתנמקסם את היתרונות הטכנולוגיים שיעמדו לרשותנו.

בקשר לאתר רובוטיקה כמענה לטרור אם לכך אתה מתכוון עידו www.empower-israel.org.il הקמתי אותו ואני הכותב העיקרי שם, אך הוא מכיל חומרים מגורמים שונים שאני מפרסמם עם זיהוי המקור ולינק. כמו כן אני מתכוון לפרסם באתר גם קטעים משלך ומשל חברים אחרים באתר פרש.
הדיון כאן מאוד תורם ותודה לכל החברים המשתתפים.

כשאני רואה עתיד וורוד, אני מקווה שזה לא בגלל דימום!

אתה לא צריך להיות מתקדם ומפותח, ואפילו לא נאור במיוחד, כדי לרכוש טכנולוגיה או מוצרים עטירי טכנולוגיה. יכול להיות בהחלט מצב שבו מדינה "מטורפת" רוכשת מערכות רובוטיות גם אם רוב אזרחיה לא יודעים קרא וכתוב.
דוגמאות לא חסרות: מכשירי PLAY STATION מסחריים לחלוטין ששובצו במערכות להנחיית טילים בקוריאה, מפעלי תרופות שמייצרים חל"כ, ואפילו מפעלי בירה המשמשים לייצור אמצעים ביולוגיים. הידעת כי מיאנמר (לשעבר בורמה) מייצרת נשק כימי וביולוגי בקנה מידה רציני, ושרוב התשתית הגיעה אליה בגלוי דרך ערוצים מסחריים כשרים? לא צריך ללכת רחוק - כושר העיבוד של מחשב ביתי רגיל, עולה היום פי כמה מאות על כושר העיבוד של כל מחשבי מפציץ B52 מלפני 15 שנה.
ננוטכנולוגיה? כן, ותקצר היריעה מלפרט את התחומים בהם היא תחולל מהפכה. אבל..........
זוכרים מרגל בשם מרקוב שנרצח בלונדון ע"י חרוז טונגסטן בקוטר 2 מ"מ שנורה ממטרייה והכיל רעלן קטלני (ריצין)? תארו לעצמכם מה אפשר לעשות עם ננוטכנולוגיה, כי סה"כ כמות הרעלן הדרוש לא תכסה יותר מן הנקודה שבסוף המשפט הזה.
איך יראה העולם אם לרשות כל טרוריסט יעמדו אמצעים כאלה?
בזמנו, מצאתי בלבנון ספר הדרכה בשימוש אחד מארגוני המחבלים, ובו, בין היתר, תדריך כיצד להפיק רעל קטלני באמצעים של מטבח ביתי. להערכתי, תלמיד תיכון, עם תקציב של לא יותר מ-500 ש"ח, יכול לייצר מספיק רעל כדי להרעיל עיר בינונית. את הספר הזה זכרתי, וכיום הוא נמצא באוסף שלי.
הוא זמין דרך AMAZON.COM!!!!

חשוב מאוד להזכיר דבר חושב יותר.

לכל פעולה צבאית יש שני מימדים. כוונה ויכולת.
יכולת, מתייחס לאפשרות הטכנית, חומרית לבצע פעולה. כמות חומר הנפץ, מלאי התחמושת, סוג התחמושת והנשק, טכנולוגיה, וכיוצ"ב.
כוונה, מתייחס לצד האידאולוגי פסיכולוגי, הצד שנראה פחות רציונאלי מפני שהוא מבוסס על סדרי עדיפויות זרים ומוסר שונה מזה שלנו. כוונה מתייחס לנכונות להילחם, ובזמן מלחמה את מידת האגרסיביות שלהם.

במקרה של הערבים, הם מפצים על הפערים הטכנולוגים בינהם לבין המערב בעדיפות מספרית בכ"א, ובלוחמה פסיכולוגית מאוד יעילה, תוך מינוף חסרונות השיטה הדמוקרטית והנטייה של התקשורת לביקורת עצמית לא הוגנת ולא פרופורציונאלית למהות או להקשרים הרחבים.

איך אמר אחד מהטליבן?
"למערב יש את כל השעונים שבעולם, לאל-קעידה יש את כל הזמן שבעולם".
נגד זה אין לאוכלוסיה דמוקרטית שום תשובה.

אפילו ההבדלים הקריטיים בין הסברה (שזה לא יותר מאשר קשר עם הציבור, או קישור לתקשורת ) לבין תעמולה (מבוסס על חצאי אמיתות והפרזות בוטות ולפעמים שקרים גמורים ודיס-אינופרמציה) נמחק לגמרי. הסברה, אפילו ברמה של דוברות מקצועית בצה"ל, הפך למושג נלעג, ולעומת זאת לסוריה צפון קוריאה, אל-קעידה או חיזבאללה, יש "דוברים" או "שרי הסברה" בדיבור החדיש (newspeak) של העיתונאות, שזוכים לכבוד רב.

כל הטכנולוגיה הזו, יפה ומעניינת מאוד, אבל אם לא יטפחו את הנחישות לעשות בה שימוש, אם לא יהיה מי שיגן על הזכויות האדם שלנו, על הביטחון האישי של כל אזרח, אם סתם בגלל אופנה פוליטית ואם בגלל לוחמה פסיכולוגית מתמדת, אזי כל השקעה בטכנולוגיה היא ביזבוז משאבים מיותר. לא צריך צבא אם הצבא רק יושב על ידיו, בזמן שאזרחים רבים נואשים לשירותיו.

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

מקור
במסגרת תוכנית "מדגים לפריסה עצמאית של חיישנים" (Autonomous Deployment Demonstration (ADD)):
- בלון מטאורולוגי עולה לגובה 60,000 רגל
- משחרר מל"ט TEMPEST, שבזכות הגובה ההתחלתי הרב יכול להגיע לטווח ארוך.
- המל"ט משחרר שני מל"טים דואים CICADA ) Close-In Covert Autonomous Disposable Aircraft ). מצויין כי מגובה של 18,000 רגל הם יכולים לדאות לטווח של 11 מייל, ולנחות בטווח של 5 מ' מהיעד. ה-"ציקדה" היא קטנה מאוד, וקשה מאוד לגילוי. הכנפיים שלה הן גם ה- PCB של מעגלי בקרת הטיסה, והן שקופות בחלקן. חיישני בקרת הטיסה הם GPS וג'ירו דו-צירי. האלגוריתם יודע לשערך את כיוון הרוח (לפי ההשפעה על המיקום), ולעדכן את המסלול בהתאם. פרופיל הטיסה שלה פשוט: היא דואה לנ.צ. המטרה, ואז חגה סביבה עד לקרקע.

ציטוט:

The airframe shape is easily scaled to accommodate various payload sizes and potential acoustic, magnetic, chemical/biological and SIGINT sensors. Unique to this construction technique, additional electronic payloads can be inserted into the system by updating the printed circuit board artwork and 're-winging' the aircraft.

סה"כ, הודגם טווח פריסה של 30 מייל. היות וזה קרוב לטווח הדאיה של ה-"ציקדות " עצמן, אני מניח שה-"טמפסט" מיועד בעיקר לתקן סחיפות רוח בכיוון ההפוך- היה הגיוני לחסוך שלב ולהשתמש במין "ספינת אויר" פשוטה שיודעת לעלות בקו ישר (כמובן, ברוח סבירה). ייתכן וה- "טמפסט" מיועד גם לשמש מדגים לממסר/שרת בתוך מערך החיישנים, ובינם למרכז האיסוף.



------------------------------------------------------------------------------------------
סה"כ, נראית דרך סבירה, עם מגבלות מסוימות (למשל, השהיה בין ההפעלה לפריסת החיישנים במיקום הנדרש), לפריסת "נחיל" של חיישנים על היעד, כמעט ללא חתימה, ועם תשתית מזערית.

עברו שלוש וחצי שנים, וצי ארה"ב ממשיך לפתח את ה-"ציקדה" שלו:
- מבנה חדש וקטן, בגודל של CD; חמישה או שישה נכנסים לקוביה עם צלע של 15 ס"מ.
- מוזכרים חיישני מזג-אוויר, אקוסטי וכימי-ביולוגי; לא מצלמות.
- יחס גלישה 1:3
- תכן לייצור ממוכן וזול, מאות דולרים ליחידה.

http://defensetech.org/2015/07/07/n...sor/#more-25284

אני מופתע ממחיר היחידה- זה בעצם רחפן בלי מנועים, בלי מדחפים, עם מבנה חלש יותר, עם סוללה חלשה וערוץ תקשורת חלש- היה צריך לעלות הרבה פחות מרחפן.

בכל אופן, נראה שאנו עוד רחוקים מחזון החרקים הלוחמים של עידו מלפני 8 שנים.

מבאס... מצד שני אולי יש דברים ברמה אחרת לגמרי כחלק מפרויקטים מסווגים...

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

הקפצה לאחר שנתיים לטובת ציטוט מהרצאה של יובל קרקוגלי מהתעש בכנס שנערך לאחרונה:

"במרחב האווירי רואים הוזלה של מערכות המל"ט גם למרחבים טקטיים. המטרה היא לחסוך את הצורך להכניס חייל למרחב הלחימה. בשביל זה צריך מערכות רובוטיות יותר מתקדמות וזולות מהיום. שנגיע לזה אפשר יהיה לשלוח מערכת רובוטית או נחיל רובוטים. בתעש כבר עובדים על פיתוח רקטה שתשלב מאות רחפנים קטנים להרוות את השטח. חלקם יהיו לצורך איסוף מודיעין וחלקם יהיו חמושים".

------------
כפי שאפשר להבין המציאות לאט לאט מצליחה להדביק את החזון עליו דיברנו כאן בשרשור:
יכולת שליטה בזמן אמת בשטח באמצעות נחיל רובוטי הכולל כלים מרחפים (ואולי גם רובוטים קרקעיים) בשילוב עם חיישנים זולים אשר את כולם ניתן להחדיר מן האויר (על פי הידיעה בתעש מדברים על החדרה אפילו באמצעות רקטה). לכלים אלו תהיה יכולת לנטר משבצת על המפה (נניח כפר בלבנון), לאתר כל תנועה ובמידת הצורך להכווין אש - או של כלים אחרים (ח"א/ארטילריה וכו') או בעצמם.

יכולת פעילה כזאת יכולה לצמצם מאד את הצורך בכניסה של כוחות קרקעיים גדולים לשטחים אורבניים וגם אם לא תבטל אותה כליל היא תוכל לסייע מאד בזמן הכניסה בתצפית ואש ומניעת מארבים או דו"צ.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

מל"ט זעיר מונע חשמלית, עם מוטת כנפיים (מתקפלות)של 300 ס"מ ואורך 165 ס"מ, ושהייה של 20 דקות, שמשוחרר ממטוס קרב ויוצר נחיל אוטונומי. להבנתי- בשלב זה, ללא סנסורים.

באוקטובר 2016 היה ניסוי ובו 3 מטוסי F-18 עם שני מיכלי נשיאה כל אחד שיחררו 103 מל"טים, שהתארגנו במבנה וביצעו מספר תמרונים משותפים, כולל "יכולות מתקדמות שלהחלטה קולקטיבית, טיסת מבנה אדפטיבית וריפוי עצמי (של הרשת)".

בספטמבר 2015 הכלי השתתף בתרגיל Northern Edge באלסקה- 90 כלים שביצעו טיסות מבנה של עד 20 כלים.

בספטמבר 2014 הודגם שיחרור נחיל מ- F-16.

כתבה וסרטון כאן:
https://theaviationist.com/2017/01/...-in-first-test/

כתבת וידאו של "60 דקות" כאן
http://www.cbsnews.com/news/60-minu...ary-technology/

(שודרה אתמול ברואים עולם בערוץ 1 אך לא מצאתיה)






ה- SCO אמור לשלב טכנולוגיות קיימות (לא פיתוח) למערכות מבצעיות חדשות, ולשמור על פלטפורמות ישנות רלוונטיות לעתיד, במידה שתרתיע את רוסיה וסין מעימות- מה שנקרא בעגת הפנטגון third offset strategy (האופסט הראשון היה העליונות הגרעינית שפיצתה על נחיתות קונבנציונלית בשנות ה-50', והשני- מהפכת החמ"מ והתקשוב של שנות ה-80'). לי קשה לראות איך הפרדיקס (פרדקס? הלטינית שלי חלשה) הקטנים קשורים לכך, אבל שיהיה.
זה כלי נהדר לחפש מחבלים בכפר- אבל מול מטרות "צבאיות" כמו סוללת נ"מ או נגד-ספינות, איזה יתרון יש לו על מל"ט חמקן?
בכל מיקרה, נראה שזה מדגים טכנולוגיות לבחינת תפיסת הנחיל ולא כלי מבצעי.

אנו מתקרבים לנחיל החרקים שעידו חזה לפני עשור- אך לאט, לאט..

עלה באוב השרשור.
קודם כל תיקון קטן אני חושב שהתכוונת שהגודל של הכלים הוא במ"מ ולא בס"מ (165 ס"מ זה די גדול).
ראיתי כמובן את תצוגת התכלית הזאת כבר לפני די הרבה זמן - זה מעניין.
איכשהו תחושתי היא שמתחת לפני השטח (כלומר במסגרת פרויקטים שחורים כאלו ואחרים) הדבר הזה הרבה יותר מתקדם. בכלל ישראל לדעתי צריכה להיות המובילה העולמית של הטכנולוגיה הנ"ל - מצד אחד יש לנו נסיון אדיר בכל הקשור לפיתוח כלי טייס בלתי מאויישים ותעשיות שעוסקות בכך עשורים והן מהמובילות בעולם ומצד שני כל נושא האלגוריתמיקה, בינה מלאכותית, רשתות וכו' מאד חזק פה.

לכל אלו מתחבר הצורך המאד חזק של צה"ל ביכולת הנ"ל כפי שהצגתי אותו עוד ב-2006 ושלדעתי ממש לא השתנה מאז באופן יסודי, קרי כמות גדולה מאד של כלים זעירים, זולים מאד עם התמחויות שניתן לשגר מכלי טייס או אפילו באמצעות פגזים/רקטות/טילים מעל אזור המטרה בכדי להשיג שליטה מוחלטת מבחינת מודיעין על תא שטח נתון (לדוגמא כפר בדרום לבנון).

המצב כיום - גם כמעט 11 שנה אחרי לבנון 2 הוא שאין לצה"ל יכולת לבצע כיסוי מודיעיני מלא ומוחלט 24/7 מכל זווית מעל כל כפר או יישוב בציר החדירה הצפוי של כוחות הקרקע במקרה של מלחמה עתידית בלבנון.
נכון יש יותר לווינים, יש יותר מלט"ים גם לדרגים נמוכים וליחידות הלוחמות עצמן ויש הרבה יותר אמצעים שמעבירים בזמן אמת מודיעין לכוחות ועדיין למיטב הבנתי מפקדים בדרג נמוך בשטח לא יודעים בכל שנייה מה קורה מעבר לכל פינה לכל ביניין ברחוב הסמוך או שני בלוקים מעבר - במיוחד כשמדובר בהרבה כוחות שינועו במקביל דרך צירים רבים.

ברגע שטכנולוגיה כמו שאני מדבר עליה תהיה מבצעית (בהנחה שהיא לא כזאת ואנו לא יודעים על כך) היא אמורה לאפשר - אם תנוהל נכון ותשולב עם בינה מלאכותית שתעביר רק את המידע הרלוונטי לכוחות בכדי למנוע עודף אינפורמציה - זיהוי של כל תנועה חשודה בגזרה, אימות, מעקב, טיווח ותיאורטית גם תקיפה ישירה באמצעות מערך מיקרו רחפנים/מעופפים מתכלה. מערך כזה ניתן יהיה לשגר פעם אחר פעם כך שיקדים את התקדמות כוחות הקרקע באזור הלחימה ויכסה את כל הגזרה הרלוונטית.

חישבו על כך ששילוב של כלים כאלו עם טכנולוגיות החיישנים הזולים הקיימת היום - אופטיים, תרמיים, אקוסטיים ואחרים יאפשרו למערך לזהות כל איום בשטח, לבצע הצלבות מדויקות של ירי ושיגורי חימוש בגזרה באופן כמעט מיידי ולשנות את שדה הקרב מן היסוד.

נקודה אחרונה - אני לא יודע כיצד צה"ל מתנהל כיום - אבל אם יכולת כזאת הייתה עומדת לרשותי בהיקף נרחב אני הייתי דואג לעבוד בצוותי קרב קטנים יחסית כשמאחור בחמ"ל נשאר לוחם/מש"ק של הכוח שעוקב מרחוק אחרי תמונת הקרב ונותן למפקד בשטח (אני מדבר על רמת המ"מ ממש בהנחה שהוא פועל עצמאית) עדכונים בזמן אמת מהמערכת לגבי איומים בסביבת הכוח. בצורה כזאת לכל כוח קטן יש בעצם מעטפת הגנה טכנולוגית עם גיבוי אנושי שמאפשרת למפקד בשטח להתרגז בלחימה עצמה כשהוא יודע שאם יזוהה איום שהוא לא רואה - הוא יקבל התראה אנושית מיידית.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

המידות הן כאמור במילימטרים: אורך 6.5 אינץ' = 16.5 מ"מ, מוטת כנפיים 11.8 אינץ' = 29.9 מ"מ

בנוגע לשם, כותב המאמר בעצמו לא סגור על עצמו: בחצי מהמקרים הוא קורא לכלים Perdix ובחצי השני Perdex. מוזר...

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

חשבתי שזו צורת יחיד/רבים, כניראה שזו פשוט שגיאת כתיב.
אגב, לפי ויקיפדיה - פרדיקס היה ממציא מוכשר ואחיינו של דדלוס, זה קינא בו וניסה לדחוף אותו ממגדל, ואתנה הפכה אתו לחוגלה שנושאת את שמו- ציפור שנמצאת רוב הזמן על הקרקע ונמנעת ממקומות גבוהים.

שם מוזר מאוד למל"ט- אולי ה-"פרדיקס" הוא בעצם חיישן קרקעי פזיר, או פשוט השם נבחר בגלל יכולת ההמצאה של פרדיקס המיתולוגי.

לגבי שימוש מבצעי- עדיין יש בעיית מחיר רצינית. אני מניח ש-"פרדיקס" עולה ~אלפי דולרים, עם שהיה קצרה מאוד ויכולת חישה אפסית.
כלי אוטונומי עם שהייה סבירה של כשעה וחיישנים סבירים יעלה עשרות אלפי דולרים.
נחיל כזה- מאות אלפי דולרים
מספר נחילים (לכיסוי רציף של כפר לפני הלחימה ובמהלכה)- מיליוני דולרים
האם זה מחיר סביר לכיסוי כזה לגדוד (נניח)? האם הוא מצדיק מחיר שגבוה בסדר גודל בערך מכיסוי של מל"ט "רגיל" כמו רוכב שמיים?

אני באמת לא יודע מה קיים בפועל - אבל ההתרשמות שלי היא שמה שהראו לנו די רחוק מהיכולת האמיתית הקיימת (בטח בארה"ב אבל אולי גם אצלנו).

לגבי מחירים - זה בעצם הנושא הקריטי. אם אנחנו חושבים על מלחמה ולא בט"ש שלשם האמצעי הזה מיועד - אז באירוע מלחמתי מול לבנון אנחנו צפויים לשגר בכל יום עשרות ומאות אמצעי חמ"מ שהעלות של כל אחד מהם בין עשרות רבות למאות אלפי דולרים (ובחלק מהמקרים אולי גם יותר). כך שנחיל שהעלות שלו נניח 100 אלף דולר (או אולי אפילו רבע מליון דולר - הוא לא דבר מופרך).

השאלה היא מה הביצועים של הנחיל - קודם כל מה זמן השהיה שלו באזור המטרה - אם הוא שורד חצי שעה (נזכיר רחפנים אזרחיים קטנים היום הם בעלי זמן שהיה כזה והם גדולים משמעותית) אז אנחנו בבעיה כי לכסות 24/7 במשך כמה ימי לחימה בכמה וכמה גזרות בעלות כזאת יהיה יקר מאד. אם אפשר להגדיל את זמן השהיה לנניח 6 שעות או אפילו 12 שעות זה מעולה. מצד שני אם אפשר להוזיל אותם מאד (נניח על ידי הגדלה משמעותית של היקף הייצור למליוני יחידות) זה גם אופציה.

לגבי מה מקבלים ביחס לרוכב שמים או אמצעי דומה אחר - זה סוג אחר לגמרי של מודיעין - זה לא אמצעי שמישהו יושב ומסתכל ויזואלית בכל אחד מהמקורות - זה אמצעי שנשלט לגמרי על ידי בינה מלאכותית שיודעת לדלות את המידע הרלוונטי (נסיעה, תנועה, ירי, שיגור, אולי אפילו דיבורים) מתוך תא שטח גדול יחסית בזמן אמת ובאופן רציף. יותר מזה היא יכולה לעשות את זה מנקודות רבות - כולל זוויות שונות מה שלא אפשרי עם אמצעי יחיד (מל"ט/לווין או רחפן) כי היא מסוגלת לשנות את מיקום הכלים האינדבידואליים בנחיל בזמן אמת - הם גם מסוגלים להתמקם בגובה הרבה יותר נמוך - תיאורטית כמעט בגובה הקרקע ואם אלו אמצעי שמסוגלים להמריא אנכית (מיקרו רחפנים) אז הם יכולים גם לנחות בנקודות אסטרטגיות על גגות/חלונות וכו' ולקלוט מידע רציף משע לאורך זמן (סוג של חיישנים ניידים).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים