האם מישהו ממומחי מורשת חיל האויר מכיר סיפור שאירע בתקופת מלחמת ההתשה כמדומני, בו ניסו מס' מיגים מצריים להפיל מטוס פייפר ישראלי אשר לאחר שירד לגובה מינימאלי הביא לפגיעת אחד המיגים בקרקע ?...
היה באמת מקרה שכזה ????......
לפי מה שנמסר לי הטייס א' הנו בן אחד הקיבוצים שבעמק יזראל והוא היה בשעתו מפקד הטייסת הקלה...

"מטוס הפייפר של סגן גלעד מנע ממטוסי המיג-17 לתקוף כוחות ישראלים
מטוס פייפר, שהיה במשימת סיור ותצפית באזור גבעת אום-מרג'ם, הותקף על-ידי מטוסי מיג-17 מצריים. הטייס, סגן אמנון גלעד, הבחין בשלושה מטוסי מיג-17, אם כי לפי דיווח של מבנה מטייסת "העקרב" היו ארבעה מיגים בארוע.
מטוסי המיג פיטרלו ליד כוחות צה"ל בציר ביר-גפגפה - איסמעיליה באזור גבעת אום-מרג'ם. באותו הזמן הגיעו מטוסי סופר-מיסטר למשימת פטרול והתפתח קרב אוויר. בתוך כך הבחינו מטוסי המיג במטוס הפייפר וניסו לפגוע בו. סגן גלעד החל לבצע תרגילי התחמקות. הוא חמק ממטוסי המיג ופנה אל אזור הגבעות והגאיות הסמוך. מטוסו של גלעד היה קטן, קל ואיטי, אך המיגים המהירים והמגושמים לא הצליחו להפילו באש תותחיהם. הם ביצעו עליו מספר יעפי ירי והניחו לו.

בתמרוניו, הצליח גלעד להסיט את המיגים ממטרתם העיקרית - תקיפת כוחות הקרקע. הוא ראה את קרב האוויר בין מטוסי הסופר-מיסטר לבין מטוסי המיג, והבחין שאחד המטוסים הישראליים הופל. גלעד הנחית את מטוסו על הכביש ליד הטייס שנטש כדי לחלצו, אך זה העדיף לחכות למסוק החילוץ. על מעשיו אלה הוענק לסגן גלעד עיטור העוז.
"

http://www.iaf.co.il/Templates/Flig...7&docType=EVENT

Programming today is a race between software engineers striving to build bigger and better idiot-proof programs, and the Universe trying to produce bigger and better idiots. So far, the Universe is winning. -Rick Cook

בעת ביצוע משימתו, הבחין (רס"ן בנימין כהנא) בשני מטוסי מיג-15 של האויב, עורר בכוונה תחילה את תשומת-לבם ונכנס איתם לקרב התחמקות שנמשך כ-15 דקות. תוך כדי הקרב נאלץ מטוס אחד של האויב לחזור והשני פגע בפייפר של סרן כהנא ז"ל והפילו. במעשה גבורה זה הסיח את מטוסי האויב ממטרתם ומנע בעדם מלבצע את משימתם העיקרית. הציון לשבח שהוענק לו לאחר מותו על-ידי הרמטכ"ל, הומר לעיטור העוז".

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

אז לא מדובר אם כך בהפלה.....
תודה לך ול"סולו" על הפרטים.
לבני.

כול הכבוד.

ישנו סיפור שמל"ט של צה"ל בשנת 1981
הצליח עקב תימרונים שביצע לגרום למיג להסתחרר ולטייס לנטוש
טייסת המלטי"ם קבלה תעודה רשמית המאשרת ההפלה

EalanY

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

Programming today is a race between software engineers striving to build bigger and better idiot-proof programs, and the Universe trying to produce bigger and better idiots. So far, the Universe is winning. -Rick Cook

Programming today is a race between software engineers striving to build bigger and better idiot-proof programs, and the Universe trying to produce bigger and better idiots. So far, the Universe is winning. -Rick Cook

זו האמת , וכבר נדון בעבר בפורום.

" 14 במאי 1981
מטוס ללא טייס מסוג מב"ט מבצע משימת צילום בשמי סוריה. מטוס מיג-21 שמנסה ליירטו נכנס לסחרור וננטש. ההפלה נזקפת לזכות טייסת המזל"טים"

http://www.iaf.co.il/Templates/Flig...docfolderID=375

Programming today is a race between software engineers striving to build bigger and better idiot-proof programs, and the Universe trying to produce bigger and better idiots. So far, the Universe is winning. -Rick Cook

לא חשוב לי כלל אם היחידה קיבלה אות זה או אחר.... כדי לבצע תמרוני התחמקות חברים - על המל"ט קודם כל לראות ולעקוב בזמן אמת אחרי המטוסים התוקפים.

מל"ט סיור לא טס ככה למשימות ולא עושה ארובטיקה בזמן אמת. ואם נשים לב - ההודעה אומרת שהטייס הסורי נכנס לסחרור והתרסק.... כלומר שלו היה תוקף סוללת תותחים ותוך כדי כך מסתחרר ומתרסק - היו "מצלשים" את הסוללה....." - - רבותי זו "זילות" למורשת.

אגב - הגימבל שמתחת לגחון המל"ט איננו "כל יכול...." ואינני רוצה לפרט את המגבלות הטכניות השונות שלו.

"סיפורי פוגי..." במיטבם....

שים לב שלא כתוב ש"המל"ט ביצע תרגילי התחמקות" (לא ספליט-אסים, לא קוברה, לא כלום...), אלא המיג שניסה ליירטו הזדקר בשל המהירות הנמוכה בה טס ונכנס לסיחרור כשניסה להפיל את הכטב"מ עם התותחים.

Programming today is a race between software engineers striving to build bigger and better idiot-proof programs, and the Universe trying to produce bigger and better idiots. So far, the Universe is winning. -Rick Cook

ועל כך נותנים אות ליחידת המל"ט ????

אתה צודק - לא הייתי ברור מספיק. כוונתי היתה למנוע היוצרות סיפור נוסף של גבורת "כוחותינו" שלא היתה כלל. יכולתי לנסח את דברי טוב יותר.

קצת גאוות יחידה בשביל המורל

Programming today is a race between software engineers striving to build bigger and better idiot-proof programs, and the Universe trying to produce bigger and better idiots. So far, the Universe is winning. -Rick Cook

הארוע הראשון של בנימין כהנא היה במבצע קדש:

סרן כהנא בנימין ז"ל 127617
תיאור המעשה:ב"מבצע קדש" בעת הקרבות בסיני, שימש סרן בנימין כהנא ז"ל טייס קישור ומתפקידו היה לשמור על הקשר עם יחידת סיור, אשר בצעה חסימה בעומק של 12 ק"מ, לפני כוח, אשר יצא לכיבוש משטרת כונתילה.
בעת ביצוע משימתו הבחין ב-2 מטוסי "מיג 15" של האויב, עורר בכוונה תחילה את תשומת לבם ונכנס אתם לקרב התחמקות שארך 15 דקות. תוך מהלך הקרב נאלץ מטוס אחד של האויב לחזור והשני פגע בפייפר של סרן בנימין כהנא ז"ל והפילו. במעשה גבורה זה הסיט את מטוסי האויב ממטרתם ומנע בעדם לבצע את משימתם העיקרית.
על מעשה זה הוענק לו : עיטור העוז ניסן תשל"ג אפריל 1973, דוד אלעזר, רב אלוף, ראש המטה הכללי

המקרה השני של גלעד אמנון היה בששת הימים:

סרן גלעד אמנון 435372
תיאור המעשה:ביום ה-7 ביוני 1967, באזור רפידים, הטיס סרן אמנון גלעד פייפר במשימת סיור לפני קווי כוחותינו. למרות ששהה באותו יום באוויר 10 שעות, ביצע תרגילי התחמקות ממספר "מיגים", שתקפו אותו. כאשר גילה טייס שלנו, שנטש את מטוסו, נחת על הכביש לידו כדי להצילו, אף על פי שבאותה עת היו "מיגים" של האויב באוויר. הוא הנחית את מטוסו לאחר 12 שעות טיסה באותו יום.
על מעשה זה הוענק לו : עיטור העוז ניסן תשל"ג אפריל 1973, דוד אלעזר, רב אלוף, ראש המטה הכללי

http://www.aka.idf.il/iturim/asp/di...Num=19&sOrderBy=

יש להבחין בין "הפלה" ל"יירוט", שאינו דווקא מוביל להפלה.
ההגדרה של יירוט היא הפעולה הגורמת למטוס לסטות מנתיב טיסתו המתוכנן.

לאור הגדרה זו - הרי שמטוסי הפייפר אכן יירטו את מטוסי המיג, למרות שהמיגים לא הופלו.

האשכול הנ"ל גורם לי חשק לסקור את הפייפרים...

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

יסלחו לי כל "גיבורי ישראל".... לפעמים קשה לי להבליג על "אגדות" שהופכות למורשת. הסיפורים הללו ממש דומים לאלה שהושמעו ומושמעים במוזיאון המלחמה המצרי..... לכל מטבע שני צדדים - לפחות...

ולפעמים אין לעובדת מענק האותות ולא כלום עם הסיפור.

מטוס פיפר (אגב -בהתשה לא טסו פייפרים בתעלה !!! אלא "דרורים"), שנתקע לתוך תקיפת מיגים באזור איננו קורא תגר עליהם. התרגולת אומרת - נסה להתחמק - רד נמוך ככל שניתן, רד לוואדיות אם יש בסביבה, אם "יורדים עלייך" בצע פניות חדות ככל האפשר - בקיצור - תשתולל.... אה - ואם אתה איש מאמין - שנן את "שמע ישראל" - אבל בשקט כדי לא לחסום את הרשת......

למיג 15 או 17 או 19 או 21 של אז... היה קשה לפגוע במטוס קל. קשה אך לא בלתי אפשרי. טייס מצרי שהיה נחוש מספיק לטרף - יכול היה לפגוע במטוס הקל.

בדרך כלל, לאחר שניים שלושה נסיונות, הם היו כבר קצרים בדלק ובחימוש (די רחוק מבסיסיהים וכן בילו כבר זמן באיתור ותקיפת קרקע....) וכן לא רצו להסתבך עם מטוסי יירוט שלנו. עזיבת השטח איננה מצביעה אוטומטית על הפסד בקרב אויר. מי שמצוי במהלכי קרבות האויר שלנו בזירות השונות יודע שפעמים רבות מטוסים שלנו עזבו את הזירה בשל חוסר דלק, חוסר חימוש או אף משום דבקות במשימה שונה לגמרי (למשל צילום או יעפי תקיפה)....

"קול ישראל" של אותם הימים (דובר צה"ל מודיע...) השתמש תדיר במושג "מטוסי האויב הונסו..." בכל פעם שמגע קרב אויר התנתק מסיבה זו או אחרת. העם הרגיש טוב, טייסים קיבלו צל"שים, החברה היתה גאה ובא לציון גואל...

לא - אינני טוען לעליונות המצרי, הסורי או הירדני. כלל לא.... אני יוצא נגד תמליל ו"זילות" ההסבר להמונים ברחוב. "חיילינו הגיבורים..." - זה בדרך כלל - "חסמבה" או רדיו קהיר.... נכון - לא תמיד - יש גבורה, יש גבורה עילאית וראויה לציון. אבל מי שחי את הדברים שנים רבות, מי שחווה את המעשה שבסיפורת, רואה לפעמים את הדברים בראייה שונה. פחות הרואית, יותר אמיתית יותר כואבת ויותר מיקרית.

סרן כהנא בתמליל הצל"ש - "בעת ביצוע משימתו הבחין ב-2 מטוסי "מיג 15" של האויב, עורר בכוונה תחילה את תשומת לבם ונכנס אתם לקרב התחמקות שארך 15 דקות"

קשה לי להאמין שכך התפתח הקרב. זה יכול להיות. אבל הספקנות שלי, מהולה בנסיון של שנים, אומרת - כטייס קלה אם האויב לא שם לב אליך.... אל נא תעיר דובים.... המעשה המסופר אכן היה אבל הסבירות שכהנא "נכנס איתם לקרב" בכוונת תחילה - גובלת באפס רבותי. אשרי המאמין.

ייתכן ואני טועה. ואם כך - אני מבקש סליחה.

משהו מנסיון של שנים רבות במערכת הזאת - אומר לי - יש לשאול שאלות ואפשר אף להביע תמיהות....

עצם מתן הצל"ש איננו הוכחה חד משמעית להתפתחות הענינים האמיתית.

וגם הזמן לשאול שאלות אחרות - האם היו עדים לארוע?

מי היו הממליצים לקבלת העיטור?

ובלי לגרוע או להוסיף על העיניין - היה גם ארוע בו טייס פייפר נחת בין שני כוחות שיריון לאחר שהבחין שמדובר בדו"צ...

וכבר היה מי שאמר מה הקריטריון לקבלת מדליות...

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

סרן כהנא בתמליל הצל"ש - "בעת ביצוע משימתו הבחין ב-2 מטוסי "מיג 15" של האויב, עורר בכוונה תחילה את תשומת לבם ונכנס אתם לקרב התחמקות שארך 15 דקות"
קשה לי להאמין שכך התפתח הקרב. זה יכול להיות. אבל הספקנות שלי, מהולה בנסיון של שנים, אומרת - כטייס קלה אם האויב לא שם לב אליך.... אל נא תעיר דובים.... המעשה המסופר אכן היה אבל הסבירות שכהנא "נכנס איתם לקרב" בכוונת תחילה - גובלת באפס רבותי. אשרי המאמין.

בנימין כהנא הופל כשניים-שלושה קילומטרים דרומית לצומת כונתילה, כ- 8 קילומטרים מגבול ישראל.
כהנא, אחד הטייסים המנוסים ביותר בטייסת 100, היה הסייר של חטיבת הצנחנים 202 שיעדה היה כיבוש כונתילה, לאחר מכן ביר תמאדה, ואז לחבור לגדוד 890 שלה, שהוצנח במיתלה יממה קודם לכן. כאמור, זו הייתה חטיבת צנחנים "רכה", ללא שריון ובעלת כוח מופחת (גדוד 890). לכן, רגישותה להתקפות מהאוויר הייתה גדולה ועובדה זו לא נעלמה מעיניו.
הפייפר של כהנא היה במרחק של 6 - 7 דקות טיסה מהגבול עם ישראל, שספק עם המיגים היו מסתכנים בחצייתו. כהנא טס ממש מעל ואדי ג'יראפי (פארן) שהוא מספיק רחב כדי שפייפר יכנס לתוכו. הוואדי מתמשך צפונית-מזרחית ומגיע עמוק לתוך ישראל. כל האזור כולו מחורץ בוואדיות צפוניים-דרומיים והיה לו קל להסתתר בהם. הוא היה מלא דלק (תידלק ממשאית תספוק על הכביש) בעוד שהמיגים פעלו בקצה הטווח שלהם (250 ק"מ מהבסיסים בתעלה כברית, פאיד ואבו-סוויר). בין יעף צליפה אחד לשני, יכול היה כהנא לזגזג כשהסייר מאחוריו מדווח לו איזה מיג נכנס ומתי. פשוט להמתין בסבלנות ולשרוד כמה דקות עד שלמיגים יגמר הדלק, או התחמושת או שניהם.


אבל הוא בחר לטוס דרומה ולהישאר במקום 15 דקות.


העדויות לנסיבות הפלתו ולהמלצה לצל"ש (שחולק באותה תקופה בקמצנות רבה) הגיעו מחט' 202 ובעיקר מהמח"ט - אריק שרון.


ייתכן ואני טועה. ואם כך - אני מבקש סליחה.

בתו הבכורה שירתה במטה ח"א באמצע שנות השבעים. סביר מאד שהיא עדיין גרה באילת.

הזכרת לי את הכותרת "יאק המפיל מיגים" מתוך הספר המיתלוגי "על הגובה" סיפורים מחיל האוויר.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

זה מה שהותר לכתוב במגבלות ביטחון שדה על הפרשה. לצערי, כמה פרטים פיקנטיים על הפרשה אסורים עדיין לפרסום.

באחת ההפלות היותר-מיוחדות של חיל-האוויר, היה מעורב מטוס ישראלי, אך לא היה בו טייס שעל-שמו נרשמה ההפלה. באותו יום, ה-14 במאי 1981, זכה מיג-21 סורי בתואר המפוקפק - המטוס המאויש הראשון בעולם, שהופל בקרב-אוויר עם מטוס לא מאויש (מל"ט). טייסת המזל"טים והמל"טים של חיל-האוויר הפכה לטייסת היחידה מסוגה בעולם, שקיבלה תעודת הפלה.
החודשים הראשונים של 1981 היו סוערים מאוד מבחינת חיל-האוויר, וטייסת המל"טים רשמה שיאי פעילות חדשים. המאבק על השליטה בשמי לבנון הביא למפגשים חוזרים ונשנים בין מטוסים סוריים לישראליים, שהוכרעו לטובת מטוסי חיל-האוויר. לאחר שאיבדו מטוסים רבים, החלו הסורים להקים בבקעת הלבנון מערך סוללות טילי נ"מ, כדי לפגוע בחופש הטיסה של חיל-האוויר. סוללות הטילים נועדו להצליח בתחום בו נכשלו מטוסי הקרב.
המל"טים של חיל-האוויר נשלחו לאסוף מודיעין עדכני על סוללות הטילים ועל היערכות הצבא הסורי בלבנון ובסוריה. בטייסת המל"טים הופעלו באותה תקופה מספר סוגים של מל"טים ומזל"טים, שהחשוב בהם היה מל"ט פיירבי, מתוצרת "טלדיין-ראיין", "מבט" בשמו העברי.
הפיירבי היה המל"ט הראשון שרכש חיל-האוויר, עוד בתחילת שנות ה-70. הוא פותח כמל"ט צילום לגובה רב, וזכה להצלחה רבה במלחמת וייטנאם. עד מהרה, הפך לאחד מאמצעי המודיעין החשובים של חיל-האוויר.
אביב 1981 היה אחת מתקופות השיא של הפיירבי, והוא יצא לגיחות צילום רבות בסוריה ובלבנון. הפיירבי, שגודלו כשל מטוס קל, צויד במצלמה שאיפשרה לו לכסות בכל צילום שטח של כמה עשרות קילומטרים רבועים.
"בתקופה של משבר הטילים ביצענו מספר גבוה מהרגיל של גיחות צילום בלבנון ובסוריה", מספר סא"ל (מיל') אילן, לשעבר סגן מפקד טייסת המל"טים והמזל"טים של חיל-האוויר. "הבעיה היתה, שהסורים הפגינו שיפור משמעותי ביכולתם לאתר את המל"טים לאחר שחצו את קו הגבול. בתוך פרק זמן קצר איבדנו מספר מל"טים שהופלו מאש נ"מ, או על-ידי מטוסי מיג. התעורר צורך דחוף למצוא פיתרון לבעיה".
מה שהיקשה על הפיירבי להתמודד עם המיגים היה כושר התימרון הגרוע שלו. שיעור הפנייה שלו היה נחות משמעותית מזה של כל מטוס קרב סורי. בגובה 15 אלף רגל ומעלה, היה רדיוס הפנייה של המל"ט קרוב ל-15 ק"מ. אולם, למל"ט היה יתרון אחד בולט על פני מטוסי הקרב. בהיעדרו של טייס בקוקפיט, יכול היה המל"ט לבצע שינויי גובה מהירים, בג'י גבוה, שמטוסי קרב מאוישים אינם מסוגלים לבצע. היכולת לטפס במהירות לגובה, או להוריד חרטום ולצלול, בשילוב עם הפרופיל הדק של הפיירבי, הפכו אותו למטרה קשה ליירוט.
בטייסת החליטו לנצל את התכונה הזאת, ותיכנתו מספר כפתורים בקרון הפיקוד, כך שלחיצה עליהם תורה למל"ט לטפס במהירות לגובה או לצלול. ניסויים שנערכו בארץ מול מטוסי קרב של חיל-האוויר, הוכיחו כי שינויי גובה מהירים מקשים על הטייסים לאתר את המל"ט ולהפילו. כעת היה צריך לבחון האם השיטה הזו יעילה גם מול הסורים.
"גיחות הצילום שעשינו בסוריה ובלבנון זכו לעניין רב בחיל-האוויר והוגדרו כחיוניות מאוד", נזכר אילן. "כאשר מטוס אויב היה מתקרב לעמדה מאיימת, כלומר למצב בו הוא יכול לשגר טילים או לירות על המל"ט בתותח, היינו מתחילים בתרגילי ההתחמקות מעלה ומטה. ברגעים כאלה, המתח בקרון הפיקוד היה עולה, כי כל אירוע כזה היה מסכן את הצלחת המשימה: לצלם את כל היעדים ולהחזיר את המל"ט הביתה בשלום".
בשיאו של משבר הטילים נוצרו לא פעם מפגשים קרובים בין מל"טים למיגים הסוריים. הסורים, כך נראה, לא חסכו מאמצים במטרה למנוע מהמל"טים לבצע את משימותיהם. לאחר אחת הגיחות, כאשר בחנו מפענחי התצלומים את החומר שהושג בגיחה, הם הופתעו לראות תצלום מקרוב של מטוס מיג-21 סורי, שחלף מתחת למל"ט בדיוק כאשר מצלמתו הופעלה. התמונה היתה כה חדה, עד שאפשר היה לראות את טילי האוויר-אוויר התלויים מתחת לכנף המיג, ואפילו להבחין בקסדת הטייס. דוד עברי, שהיה אז מפקד חיל-האוויר, שלח לטייסת עותק של התמונה, עם ההקדשה: "טייס בלי עיניים מול מטוס בלי טייס".
ב-14 במאי 1981 ערך מל"ט פיירבי גיחת צילום נוספת, שהסתיימה בהצלחה רבה. גם במהלך גיחה זו הוזנקו מיגים לעבר המל"ט, אך הוא הצליח להתחמק ולשוב לשטח ישראל. לעומת זאת, אחד המיגים שהוזנק ליירט את המל"ט, לא שב לבסיסו. המטוס, מדגם מיג-21, התקרב למל"ט בניסיון להגיע לעמדת ירי ולהפילו. הטייס נכנס לסיחרור, לא הצליח להשתלט על המטוס, ונאלץ לנטוש.
כאשר שב המל"ט לישראל החליטו אנשי צוות הקרקע של טייסת המל"טים לצייר עליו סימן הפלה, כמו זה המצויר על מטוסי קרב. שלושה חודשים לאחר האירוע, קיבל מפקד הטייסת תעודת הפלה רשמית, שנרשמה לזכות טייסת המל"טים והמזל"טים כולה.

http://www.iaf.co.il/Templates/Jour...975&docID=16634

סיפור מעניין. אין לי קשר לעניין אבל כמו הרבה סיפורת העוסקת בגבורה לאומית ובניסים כוחניים למיניהם ארשה לעצמי, על בסיס הבנתי במערכות הללו, להיות סקפטי מעט.

בשנים הללו הטיסו את הפיירבי עם מצלמות פילם. לא היה משוב בזמן אמת מהמצלמה לקרקע. לא ידעו מה רואה ומה לא רואה המצלמה בכל רגע. עד הנחיתה (איסוף באויר...) של הפיירבי, פיתוח התשליל והדפסת התמונות.

המצלמות היו מכוונות מראש למשימה מוגדרת. כך גם מסלול הטיסה של המל"ט הזה.

הנה כותב בעל המאמר: "...באחת ההפלות היותר-מיוחדות של חיל-האוויר, היה מעורב מטוס ישראלי, אך לא היה בו טייס שעל-שמו נרשמה ההפלה..."

ארשה לעצמי להיות מעט בוטה - על מי אתה עובד....?! איזה "הפלה"...?

אח"כ הוא מוסיף ומספר ש: "...תיכנתו מספר כפתורים בקרון הפיקוד, כך שלחיצה עליהם תורה למל"ט לטפס במהירות לגובה או לצלול..."

אפשר היה לשלוט בו במידה מסוימת. נכון. אבל תרגילי התחמקות כאלה כאשר כל מה שיש בקרון הפיקוד היא תמונת רדאר ומעט אינפורמציה על סביבת המל"ט ונתוני הטיסה המיידיים שלו...? - חברים - אורי גלר לא טוען להצלחות כאלה....

ויותר מכך: "...למצב בו הוא יכול לשגר טילים או לירות על המל"ט בתותח, היינו מתחילים בתרגילי ההתחמקות מעלה ומטה..."

מיג יורה בתותחים מטווח קטן יחסית. כמה מאות מטר ואף פחות. ידידינו - פיקודיו של ס"אל אילן העלמוני(...שששש......) הצילחו בעצביהם השקטים להמתין לסגירת טווח כזו ואז לפקוד על הפיירבי לצלול או לטפס... הממממ.... ניסי הבאבות למיניהם התגמדו לי כמעה.....

והכותב מוסיף: "...לצלם את כל היעדים ולהחזיר את המל"ט הביתה בשלום..."

על כך אומרים הצעירים היום " נו באמת..." ברגע שהמל"ט הוסט ממסלולו המתוכנת בגלל שמישהו החליט לנהל קרב אויר בשלט רחוק, אין יותר יעדים לצילום.... הכל מתבלבל ( לא היו אז GPS-ים). מה שהצליח המל"ט לצלם לפני ששאף אויר הרים לבנוני לראותיו והחליט להראות לאויב את נחת זרועו וכנפיו - הוא מה שיש. אח"כ אין ערך לתמונות.

חוץ מתמונת המיג שמתחת.... אפילו אם הוא טייס סורי שממש לא שם לב לפאבראצ'י שלנו....

אין שום משמעות לכך שפארוק - הטייס העיוור...לא הביט מעלה באותם הרגעים.... יש אלף ואחת סיבות שיביט קדימה....

כמה חמוד הסיפור.

נו - אז שוב יש לנו במה להתגאות. בכתיבת סיפור לא ממש משכנע.

עכשיו אני סקרן יותר לדעת את האמת..... ולוואי ואני טועה.....

מתוך הספר שמים נקיים:



מה דעתך עכשיו ? עדיין ספקן

אני האחרון שמתרשם מסיפורי גבורה לאומיים/לאומניים. אבל, מבחינת המינוח גם מצב בו מטוס אויב מאבד שליטה מזכה את הגורם המעורב בהפלה - זאת ללא צורך בפתיחה באש. לפיכך, במקרה הנ"ל, טייס המיג איבד שליטה בעודו מנסה להגיע לעמדת ירי על המל"ט. מאחר והמטוס נפל ומן הסתם כדי לצ'פר את טייסת המל"טים הוחלט לזכות אותה בתעודת הפלה. חיל-האוויר תמיד היה מומחה באירועים ממין זה.
ואין לי בעיה עם הבוטות, אבל אני יכול להגיד לך שכמה מהערותייך אינן מדוייקות. לצערי, וזה לא כדי להתחמק ממתן תשובה על-ידי התעטפות בכסות הסודיות, יש פרטים לא מעטים שנוגעים לסיפור שאסורים בפרסום והם משנים את התמונה כפי שהיא מצטיירת בתגובה שלך (ואני יכול להבין מדוע בהעדרם אתה מטיל ספק בפרטי הסיפור). ובנוגע להתנסחויות של סא"ל אילן (ואת שמו המלא איני זוכר כרגע) הרי שהוא מתבטא כמו אנשי צבא רבים. אין ספר שיש אפקט מלודרמטי בסיפור שלו. בפועל הסיפור פשוט. הכטב"מ ניסה להתחמק בהתאם לניסיון שנצבר בתרגילים שקדמו לגיחה הנ"ל. המיג רדף אחרי הכטב"מ שעשה תימרוני התחמקות כאלה ואחרים. המיג איבד שליטה והתרסק. האם תימרוני הכטב"מ תרמו לאובדן המיג? אני מכיר עדויות שמאששות טענה זו, אך איני יכול לצטטן מסיבות שאינן תלויות בי. אבל זה לא מאוד משנה. המיג נפל ולפי הנוהל המקובל - שאתה רשאי ללגלג עליו (ואולי אף בצדק) - מדובר ב"הפלה". אין ספק, שאין להשוות זאת בין הפלה בקרב אוויר של ממש.

ואגב, התמונה שמופיעה בתגובה מעל תגובה זו אינה בהכרח שייכת לגיחה המדוברת.

התמונה פשוט חייבת להיות כאן לשם הדיון.
גם בתיאור המקרה מצויין שהתמונה היתה בגיחה מוקדמת יותר.

ראןי לציין בנוסף שבמבחן התוצאה, גם אם המטוס הסורי התרסק הוא עדיין השיג את מטרתו (וכך גם בכל הגיחות מל"טים שהותקפו) המל"ט לא הצליח לצם את מטרת הגיחה. גם אם הוא לא נפל הוא לא הצליח להביא את המודיעין הרלוונטי. לכן האווירון הישראלי נכשל והאווירון הסורי הצליח.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

הסורים איבדו מטוס קרב, ולא הצליחה להסב לאויב שום נזק.
אי אפשר ממש לקרוא לזה הצלחה, לדעתי 2 הצדדים נכשלו במשימתם (מטרת הסורים אכן הייתה ליירט או להסית את המל"ט, אבל לא בלכ מחיר)

הצילום לא התבצע = המשימה נכשלה.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

הסורים על בסיס חודשי מרימים מל"ט לאויר.
הייתי עד לאחת הגיחות ושותף לזיהוי מעל השטח הסורי, המל"ט ביצע פרסה רחבה מעל כל הגיזרה
בטיסה איטית בגובה בינוני כשהוא עובר מעל למספר סוללות נ"מ צה"ליות וללא תגובה מהם.
ההתרעה ניתנה לגיזרה בקוד פתוח ובכול התדרים כרבע שעה לפני הכניסה ליעף מעל עמדות צה"ל,
ואת מיקום המל"ט קבענו בחיתוך של שתי תצפיות עם חישוב של נתון הגובה (מרחק וזוית אנכית).
את הביזיון של מערך הנ"מ וחיל האויר לא ניתן היה להסביר גם אחרי ועדת חקירה שצה"ל העמיד.
מחברי ליחידה שהחליפו אותי עודכנתי שהמקרה חזר על עצמו גם בחודש הבא.

כי במקרה היה באוויר מטוס חמוש בהתאם וטייס מנוסה שלימים עלה לגדולה הן בח"א והן במשק האזרחי. איש "קטן" וצנוע באמת.

אומנם איני בקיא בחומר הנ"ל, אבל מספר שאלות למפקפקים:

1. למה הוענקה תעודת הפלה לטייסת? כנראה כי העניין נבדק והוחלט שיש בזה משהו. ח"א לא ידוע כגוף שמפזר תעודות מסוג זה, להבדיל מסימונים על המטוס, שאינם תמיד חופפים את האמת.

2. האם הארוע קרה לפני או אחרי שצולמו המטרות?

3. האם תמונת מכ"ם או הסתמכות על נתוני הניווט שהוזנו למחשב המשימה של המטוס לא מספקים להמשך הניווט או המשך המשימה?

ולגבי מיקיטל - כבר אמרתי - להטיל ספק זה טוב, נחמד ואפילו לגיטימי - השאלה אם הפיקפוק שלך באמיתות אותן פרשות מבוסס על ידע או סתם על ציניות?

כל עוד אין לך נתונים של ממש שסותרים את הנ"ל - נטל ההוכחה קיים דווקא עליך!

עם "אי אפשר" "לא יתכן" ושכאלה - כבר הצליחו לבצע המון דברים כמו להפיל עם הוק מיג 25, להנחית בז עם כנף אחת, לתקוף את הכור בעירק, לחלץ את יהדות אתיופיה ולחלץ את עובדי המפעלים בים המלח ב-1948...

ובאמת אני תוהה על עזות המצח (לא אישי) לערער כך על עיטורי עוז שזכו בהם אנשים, שמין הסתם קבלו את העיטורים לאחר בדיקה מעמיקה קצת יותר מ"אני וניסיוני". לא קטונת?

אולי אני תמים. ונכון שבטאון ח"א הוא לא עלון האגודה הישראלית להיסטוריוגראפיה, אבל זה לא פותר מחובת ההוכחה.

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

לפעמים כאשר אני קורא אשכולות כגון זה ממש לא בא לי אפילו להגיב או לכתוב את הידוע לי ז"א את האמת.

http://www.iafe.net
הגלריה שלי