|
22-08-2005, 22:35
|
|
|
|
חבר מתאריך: 08.08.04
הודעות: 1,575
|
|
סיפור ה"הפלה" על-ידי כטב"מ אמיתי לחלוטין.
זה מה שהותר לכתוב במגבלות ביטחון שדה על הפרשה. לצערי, כמה פרטים פיקנטיים על הפרשה אסורים עדיין לפרסום.
באחת ההפלות היותר-מיוחדות של חיל-האוויר, היה מעורב מטוס ישראלי, אך לא היה בו טייס שעל-שמו נרשמה ההפלה. באותו יום, ה-14 במאי 1981, זכה מיג-21 סורי בתואר המפוקפק - המטוס המאויש הראשון בעולם, שהופל בקרב-אוויר עם מטוס לא מאויש (מל"ט). טייסת המזל"טים והמל"טים של חיל-האוויר הפכה לטייסת היחידה מסוגה בעולם, שקיבלה תעודת הפלה.
החודשים הראשונים של 1981 היו סוערים מאוד מבחינת חיל-האוויר, וטייסת המל"טים רשמה שיאי פעילות חדשים. המאבק על השליטה בשמי לבנון הביא למפגשים חוזרים ונשנים בין מטוסים סוריים לישראליים, שהוכרעו לטובת מטוסי חיל-האוויר. לאחר שאיבדו מטוסים רבים, החלו הסורים להקים בבקעת הלבנון מערך סוללות טילי נ"מ, כדי לפגוע בחופש הטיסה של חיל-האוויר. סוללות הטילים נועדו להצליח בתחום בו נכשלו מטוסי הקרב.
המל"טים של חיל-האוויר נשלחו לאסוף מודיעין עדכני על סוללות הטילים ועל היערכות הצבא הסורי בלבנון ובסוריה. בטייסת המל"טים הופעלו באותה תקופה מספר סוגים של מל"טים ומזל"טים, שהחשוב בהם היה מל"ט פיירבי, מתוצרת "טלדיין-ראיין", "מבט" בשמו העברי.
הפיירבי היה המל"ט הראשון שרכש חיל-האוויר, עוד בתחילת שנות ה-70. הוא פותח כמל"ט צילום לגובה רב, וזכה להצלחה רבה במלחמת וייטנאם. עד מהרה, הפך לאחד מאמצעי המודיעין החשובים של חיל-האוויר.
אביב 1981 היה אחת מתקופות השיא של הפיירבי, והוא יצא לגיחות צילום רבות בסוריה ובלבנון. הפיירבי, שגודלו כשל מטוס קל, צויד במצלמה שאיפשרה לו לכסות בכל צילום שטח של כמה עשרות קילומטרים רבועים.
"בתקופה של משבר הטילים ביצענו מספר גבוה מהרגיל של גיחות צילום בלבנון ובסוריה", מספר סא"ל (מיל') אילן, לשעבר סגן מפקד טייסת המל"טים והמזל"טים של חיל-האוויר. "הבעיה היתה, שהסורים הפגינו שיפור משמעותי ביכולתם לאתר את המל"טים לאחר שחצו את קו הגבול. בתוך פרק זמן קצר איבדנו מספר מל"טים שהופלו מאש נ"מ, או על-ידי מטוסי מיג. התעורר צורך דחוף למצוא פיתרון לבעיה".
מה שהיקשה על הפיירבי להתמודד עם המיגים היה כושר התימרון הגרוע שלו. שיעור הפנייה שלו היה נחות משמעותית מזה של כל מטוס קרב סורי. בגובה 15 אלף רגל ומעלה, היה רדיוס הפנייה של המל"ט קרוב ל-15 ק"מ. אולם, למל"ט היה יתרון אחד בולט על פני מטוסי הקרב. בהיעדרו של טייס בקוקפיט, יכול היה המל"ט לבצע שינויי גובה מהירים, בג'י גבוה, שמטוסי קרב מאוישים אינם מסוגלים לבצע. היכולת לטפס במהירות לגובה, או להוריד חרטום ולצלול, בשילוב עם הפרופיל הדק של הפיירבי, הפכו אותו למטרה קשה ליירוט.
בטייסת החליטו לנצל את התכונה הזאת, ותיכנתו מספר כפתורים בקרון הפיקוד, כך שלחיצה עליהם תורה למל"ט לטפס במהירות לגובה או לצלול. ניסויים שנערכו בארץ מול מטוסי קרב של חיל-האוויר, הוכיחו כי שינויי גובה מהירים מקשים על הטייסים לאתר את המל"ט ולהפילו. כעת היה צריך לבחון האם השיטה הזו יעילה גם מול הסורים.
"גיחות הצילום שעשינו בסוריה ובלבנון זכו לעניין רב בחיל-האוויר והוגדרו כחיוניות מאוד", נזכר אילן. "כאשר מטוס אויב היה מתקרב לעמדה מאיימת, כלומר למצב בו הוא יכול לשגר טילים או לירות על המל"ט בתותח, היינו מתחילים בתרגילי ההתחמקות מעלה ומטה. ברגעים כאלה, המתח בקרון הפיקוד היה עולה, כי כל אירוע כזה היה מסכן את הצלחת המשימה: לצלם את כל היעדים ולהחזיר את המל"ט הביתה בשלום".
בשיאו של משבר הטילים נוצרו לא פעם מפגשים קרובים בין מל"טים למיגים הסוריים. הסורים, כך נראה, לא חסכו מאמצים במטרה למנוע מהמל"טים לבצע את משימותיהם. לאחר אחת הגיחות, כאשר בחנו מפענחי התצלומים את החומר שהושג בגיחה, הם הופתעו לראות תצלום מקרוב של מטוס מיג-21 סורי, שחלף מתחת למל"ט בדיוק כאשר מצלמתו הופעלה. התמונה היתה כה חדה, עד שאפשר היה לראות את טילי האוויר-אוויר התלויים מתחת לכנף המיג, ואפילו להבחין בקסדת הטייס. דוד עברי, שהיה אז מפקד חיל-האוויר, שלח לטייסת עותק של התמונה, עם ההקדשה: "טייס בלי עיניים מול מטוס בלי טייס".
ב-14 במאי 1981 ערך מל"ט פיירבי גיחת צילום נוספת, שהסתיימה בהצלחה רבה. גם במהלך גיחה זו הוזנקו מיגים לעבר המל"ט, אך הוא הצליח להתחמק ולשוב לשטח ישראל. לעומת זאת, אחד המיגים שהוזנק ליירט את המל"ט, לא שב לבסיסו. המטוס, מדגם מיג-21, התקרב למל"ט בניסיון להגיע לעמדת ירי ולהפילו. הטייס נכנס לסיחרור, לא הצליח להשתלט על המטוס, ונאלץ לנטוש.
כאשר שב המל"ט לישראל החליטו אנשי צוות הקרקע של טייסת המל"טים לצייר עליו סימן הפלה, כמו זה המצויר על מטוסי קרב. שלושה חודשים לאחר האירוע, קיבל מפקד הטייסת תעודת הפלה רשמית, שנרשמה לזכות טייסת המל"טים והמזל"טים כולה.
http://www.iaf.co.il/Templates/Jour...975&docID=16634
|
|