 |
15-07-2005, 18:17
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 05.06.02
הודעות: 21,476
|
|
|
אם הצעדה תיכשל יגבר כוח הקיצונים
סיבוב ראשון להתנתקות, יום ד' 20 ביולי
יום שישי, 15 ביולי 2005, 19:03 מאת: עמוס הראל, הארץ
לפני היום הקובע, 15 באוגוסט, צפוי לצה"ל מבחן חודש יולי, כשאלפים ממתנגדי ההתנתקות ינסו לעבור את המחסומים בדרכם לגוש
עוד בכתבה:
אם הצעדה תיכשל יגבר כוח הקיצונים»מחפשים את האלי גבע שלהם»קשה להגיע לגנים וכדים עם כיפה על הראש»
חודש בדיוק לפני 15 באוגוסט, יום ההתנתקות, גם במטכ"ל וגם בחוגי הימין מכוונים ליום רביעי הבא, ה-20 ביולי. אז, מתכננת מועצת יש"ע, יגיעו אלפי צועדים, אולי רבבות, למחסום כיסופים שבקצה כביש הגישה היחיד לגוש קטיף. האופן שבו יסתיים העימות שם עשוי להשפיע גם על המאבק האמיתי, במחצית אוגוסט.
החלטת מערכת הביטחון, שלשום, על סגירת שטח הרצועה לאזרחים ישראלים שאינם תושבי המקום, הוסיפה דרמה להתנגשות המתקרבת. אם לא יצליחו המתנחלים לפרוץ את המצור, כהגדרתם, שהטילו הצבא והמשטרה על הגוש - משמעות הדבר היא שעומד לרשותם באזור המיועד לפינוי רק כוח מוגבל לקראת העימות הצפוי ביום ההתנתקות: כמה אלפים מתושבי הגוש (אלה מביניהם שלא יחליטו לעזוב את בתיהם בכוחות עצמם) ועוד כאלף פעילי ימין שנקלטו שם בחודשים האחרונים.
בהנחה שההקפדה במחסומים תימשך עד 15 באוגוסט, המתנגדים יתקשו להגדיל את המחנה שלהם בגוש ביותר מכמה עשרות. הנתונים המספריים כאן קריטיים. לפני חודשים אחדים, בשיחה עם תושבים מגוש קטיף, פלט הרמטכ"ל (אז עדיין המיועד) דן חלוץ, כי הגעת מאה אלף איש לרצועה תקשה על צה"ל לעמוד במשימת הפינוי. המתנגדים יכולים כמובן להמשיך ולהטריד את כוחות הביטחון מהצד המזרחי, ה"ישראלי", של המחסומים, אבל מבחינת צה"ל זה תסריט פחות גרוע מאשר הגעה המונית שלהם לגוש עצמו.
העימות, לפיכך, יוכרע במעגל החמישי מבין ששת מעגלי הפינוי - זה שמאיישות מפקדת חטיבה 7 של חיל השריון ויחידות משטרה, הכולל את המחסומים שעל הקו הירוק (ציר "הוברס"), כביש הנגב המערבי העובר ממזרח לו (ציר "חושיאל") והדרכים שמחברות ביניהם. הצבא מודע לחשיבות העניין. באחרונה נדרשו קצינים ברצועה לתדרך את הרב הצבאי הראשי, תת אלוף ישראל וייס, בדבר חיוניות המשימה. הם נזקקו לוייס, כדי שיאשר לחיילים דתיים שביקשו את חוות דעתו לאייש את המחסומים הללו גם בשבתות. ואילו מתנגדי הנסיגה יפעילו מגוון שיטות כדי לעקוף את המחסומים בדרכם פנימה: מניווטי שטח בשדות ועד להשאלת תעודות זהות מתושבי הגוש.
אם הצעדה תיכשל יגבר כוח הקיצונים
עוד בטרם הוצאת צו הסגירה, אירעה התפתחות חשובה אחרת. הרוח, ניכר בבירור, יוצאת בהדרגה מהמפרשים של מתנגדי הפינוי. למעשה, פועלים כיום זה לצד זה שני גושי קטיף: האחד מקים מחנות אוהלים כדי לקלוט את תומכי המאבק, השני מפרק חממות ומתחיל לארוז. בהדרגה מחלחלת ההכרה ללב רבים מבין אנשי הגוש: הנסיגה תצא לפועל. השינוי ניכר ביישובים שקודם נחשבו מעוזי ההתנגדות: גני טל, שרבים מתושביו הגיעו השבוע להסדר פינוי עם הממשלה (תוך עקיפת מינהלת סל"ע), גן אור, אפילו עצמונה, יישוב אידיאולוגי במיוחד. סדקים ראשונים ניבעו בלכידות החברתית בהתנחלויות אלה, שעד כה התגאו בכושר עמידתן מול לחצי הפינוי. ביישובים פחות מחויבים - בדולח, גדיד ובוודאי ניסנית ואליסיני, האריזה כבר בעיצומה.
רק התנחלויות בודדות, כפר דרום ושירת הים הן הבולטות שבהן, נותרו מחויבות למאבק כמקודם. נראה שכנגד כל פעיל ימין המגיע להיאחז בגוש, נרשמו בשבועות האחרונים שניים או שלושה מתושבי המקום שהגיעו למסקנה (לא תמיד מוצהרת), כי לא יהיו שם כדי להיאבק בפינוי ב-15 באוגוסט. קצינים בפיקוד הדרום הצטרפו השבוע להערכה של יונתן בשיא, ראש מינהלת ההתנתקות, שאמר ל"הארץ" כי כשני שלישים ממתנחלי הגוש יבחרו לעזוב את בתיהם בטרם תחל ההתנתקות.
גם בין המתנגדים שמחוץ לגוש חלה התרופפות. מבצע חסימת הכבישים שיזם ארגון "הבית הלאומי" ביום רביעי בערב נכשל באופן מוחלט. גם היוזמה של מועצת יש"ע עוררה מחלוקת. ביום שני, בטרם צו הסגירה, הפצירה נדיה מטר מ"נשים בירוק" בהודעות דואר אלקטרוני לתומכיה, לא לשעות ל"שטויות של יש"ע. צריך להגיע מיד לגוש, לפני שסוגרים". קרוב למאתיים איש נענו לקריאה של מטר והספיקו להקדים ולהיקלט בהתנחלויות, בטרם הוצבו המחסומים.
סגירת הרצועה מקרבת כעת את המבחן האמיתי. השאלה היא כמה אנשים יתגייסו לצעדה שמארגנת מועצת יש"ע - ומה יסכימו לעשות כדי לעבור את המחסומים. הצעד שנקט צה"ל דווקא פותר דילמה לחלק מאנשי הימין ששקלו להגיע הקיץ לגוש. יהיו בוודאי כאלה שיבואו לצעדה, ירשמו לעצמם השתתפות במאמץ - ויחזרו הביתה בתחושת הקלה כמי שמילאו את חובתם האידיאולוגית. מנגד, אם תירשם הצעדה ככישלון ובמקביל יפסיד הימין גם בהצבעה בכנסת, יגבר ייאושם של הקיצונים מבין המתנגדים. אפשר כבר לשער שהכוננות בחטיבה היהודית ובאגף האבטחה בשב"כ תעלה בשבוע הבא.
מחפשים את האלי גבע שלהם
לצד ההתנגשות הצפויה במחסומים, משקיעים מתנגדי הפינוי מאמץ רב בניסיון לגייס למאבק סרבנים נוספים. לפי שעה, הצלחתם מוגבלת. עם זאת, בצה"ל עורר חשש הסירוב המאורגן של ששת חיילי גבעתי, תלמידי ישיבת ההסדר הקיצונית באלון מורה, שלא הסכימו שלשום להשתתף בחסימת הרצועה. מחלקות ההסדר הן אוכלוסייה רגישה במיוחד בפינוי. אלוף פיקוד המרכז, יאיר נוה, אמר באחרונה שסירוב של אחת המחלקות הללו עלול להתפשט בצבא כאש בשדה קוצים. הרמטכ"ל, דן חלוץ, משגר בעקביות איומים לבטל את ההסדר עם מספר ישיבות קיצוניות בשטחים, שראשיהן מטיפים בגלוי לסרבנות.
אברהם ברון, המנכ"ל היוצא של איגוד ישיבות ההסדר שניהל את קשריהן עם הצבא במשך כ-20 שנה, אומר שהוא מודאג מאוד. "לא הסרבנות היא הבעיה, אלא היחסים בין החייל הדתי לצה"ל. כפי שהדברים מתנהלים עכשיו, צפוי שבר גדול מאוד בין הציבור הדתי לצה"ל. ההתעקשות של הצבא לשלב בנות ביחידות קרביות הבריחה צעירים דתיים להסדר, לנח"ל החרדי ואפילו ל'תורתו אומנותו' של הישיבות החרדיות. אבל זה עוד יהיה משחק ילדים לעומת מה שתחולל דחיקתם אל הקיר בפרשת ההתנתקות".
לפחות עד עתה, הסרבנות אינה מתפשטת לממדים גדולים, גם משום שבסך הכל מפגין צה"ל גישה נבונה בטיפולו בתופעה. סירוב פקודה מובהק נתקל בטיפול משמעתי מיידי, אך לעומת זאת (כפי שנהג בעבר עם חיילי מילואים סרבנים מהשמאל), הצבא אינו ממהר להתעמת עם חיילים שמצהירים כי בכוונתם לסרב בעתיד.
הטקטיקה הזו מתסכלת מאוד את ארגוני הסירוב. אנשים כמו נעם לבנת, ראש ארגון "חומת מגן" (שגורש השבוע מהרצועה לאחר שהפר צו הרחקה מהשטח), מעדיפים עימות עכשיו, אך הצבא אינו ממהר לספק להם את מבוקשם. בהעדרו מחפשים המתנחלים אחר אלי גבע שלהם; קצין בכיר שינהג כמו מח"ט השריון ממלחמת לבנון, ויפרוש משום שמצפונו לא מתיר לו לבצע את המשימה. כרגע הם רואים במפקד אוגדה 36, תת אלוף גרשון הכהן, את התקווה הלבנה הגדולה.
קשה להגיע לגנים וכדים עם כיפה על הראש
בצפון השומרון, זירת הפינוי השנייה, גנים וכדים מתרוקנות לאטן מתושביהן החילונים והצבא עושה מאמץ גדול למנוע כניסת מתנגדי הפינוי לבתים שפונו. את מחסום ג'למה, שנמצא בקצה הכביש היחיד שמוביל משטח ישראל לשתי ההתנחלויות הללו, קשה מאוד לעבור היום כשכיפה לראשך.
פרסומת
המצב בחומש ובשא-נור שונה. בחומש מתנהל מאבק בין הגרעין החילוני, המקורי, של התושבים לבין כוחות התגבור, הדתיים-האידיאולוגיים שהוזרמו ליישוב תוך כדי האינתיפאדה, לפני ואחרי פרסום תוכנית ההתנתקות. החילונים מבקשים לעזוב כגוש אחד לקיבוץ יד חנה. הדתיים רוצים להישאר ולהתנגד לפינוי. העובדה שצה"ל לא טרח לאטום את בתיהן של משפחות חילוניות שכבר עזבו, איפשרה לאנשי ימין לפלוש אליהם. בשא-נור, מתחת לאפו של הצבא, נכנסו עשרות פעילים קיצונים שהביאו עמם חומרי בניין רבים. הקרב האחרון בשומרון, כבר ברור, יתנהל שם.
|
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
