צריך לשפשף את העיניים כמה פעמים כדי להאמין לסיפור הבא. צעיר מניו זילנד שרצח את אביו במכות מחבט בייסבול הגיש תביעה נגד המוסד לחולי נפש בו היה מאושפז טרם הרצח, בו הוא תובע ממנו פיצויים בגין רשלנות שלטענתו אפשרה את שחרורו מהמוסד ובדיעבד את רצח האב. הסכום הנתבע בכדי לפצות את הרוצח: 180,000 דולר.

אם התביעה תתקבל תהיה זו הפעם הראשונה בתולדות ניו-זילנד שאדם שרוצח אדם אחר יפוצה על-ידי גורם שלישי בגין רשלנותו.

הארוע התרחש ביום 25 לאוקטובר 2001 כשבועיים לאחר שפול אליס, חולה נפש שיה מאושפז במוסד לחולי נפש שוחרר לביתו מהמוסד. באותו היום הציץ אליס מהחלון והבחין ברכב שנשא בלוחית הרישוי שלו את האותיות JMO, שהזכירו לו את הסולן האגדי של להקת הדלתות ג'ים מוריסון ואת שירו "הסוף". אחד המשפטים באותו שיר היה "אבא אני רוצה להרוג אותך", ואליס שנזכר במשפט הזה נתקף חמת זעם והתנפל על אביו טוני.

במשטרה העידו אחר-כך כי הספיקו לשמוע בטלפון, בעת שטוני צלצל להזעיק את המשטרה, את רגעיו האחרונים של טוני כאשר בנו חובט בו למוות עם אלת בייסבול.

לימים, במהלך משפטו טען הרוצח כי היה חייב לרצוח את אביו כדי להפסיק את הטירוף שהתחולל במוחו. אליס הבן זוכה מהרצח בטיעון של אי שפיות ובית המשפט הוסיף וקבע כי ככל הנראה המדובר ברצח מיותר שיכל היה להימנע.

כעת כאמור זהו תורו של אליס לתבוע והוא תובע את המוסד ששחרר אותו מהטיפול שעבר במקום וגרם ברשלנותו, כך לטענתו, להתפרצות התקף הזעם הקטלני שהויל לרצח.

הנתבעים מצדם דורשים לדחות את תביעת הרוצח על הסף בטענה י בכל מקרה אין עליהם אחריות לרצח שכן הקשר הסיבתי בין השחרור למעשה הרצח עצמו מעולם לא התקיים.


http://www.nfc.co.il/archive/001-D-...ml?tag=10-11-03

"החיים זה מה שקורה לך בזמן שאתה קורא ציטוטים של אחרים"

(אח של מישהו שהכיר את ג'ון לנון)