בעקבות אשכול ההמלצות על ספרים נזכרתי בספר (ספרות צבאית כמובן) ששווה חידה:

גם כותב הספר וגם כותב ההקדמה למהדורה העברית יכולים להכלל בההגדרה "אישיות בלתי רצויה" בישראל.
כותב הספר התפרסם בתחום צבאי שונה מעט מהתחום בו דן הספר.
ההקדמה העברית נשארה גם במהדורות מאוחרות למרות שהוכח שהכותב "לא ידע" על מה הוא מדבר.

נו, מישהו יודע איזה ספר זה?

טל

טל

השם שלו ושל הספר זרח מפרחוני.

אולי אחדד.
באמירה "אישיות בלתי רצויה" לא התכוונתי לכך שלא יתנו להם להכנס לארץ. הכוונה היא שהם אינם דמויות חיוביות בזכרון הישראלי.

טל

ומה לגבי:
כותב הספר התפרסם בתחום צבאי שונה מעט מהתחום בו דן הספר.

בקיצור לא, אבל כל הכבוד על ההתמדה :-)

טל

לא רוצה להשאיר אותך לבד!

אבל אני לחלוטין לא זוכר מי כתב לו את ההקדמה.

חיל הרגלים תוקף/ארווין רומל

בסיום אחד הקורסים בצה"ל הגיש לי המדריך (כיום אלוף) שי, ספר שנכתב על ידיי גנרל נאצי. ההקדמה לספר נכתבה על ידי סגן-אלוף בצה"ל שהתגלה כמרגל סובייטי וישב בכלא עד יום מותו.

ספר מעולה להבנת עקרונות המלחמה ולהבנה שאותם עקרונות ששימשו את רומל בהפעלת פלוגה שימשו בהפעלת ארמיות במדבר המערבי ובאירופה.

לגבי ישראל בר כותב ההקדמה מדבור בסיפור מרתק שלעצמו. אביא כאן את הערך מויקיפידייה ורק אוסיף שלמרות שמדובר בשרלטן ההקדמה והמארמים שכתב נמצאו מקצועיים ורציניים.

ישראל בר
(1912 - 1 במאי1966), ישראלי שריגל בארץ למען ברית המועצות.


ישראל בר נולד ב-1912 למשפחה יהודית באוסטריה. עלה ארצה אחרי האנשלוס ב-1938.

משהגיע לארץ ישראל בדה לעצמו דוקטורט בהיסטוריה ועבר של לוחם במלחמת האזרחים הספרדית. הוא רכש יוקרה והחל לפרסם בעיתונות מאמרי פרשנות בנושאי צבא.
דוד בן גוריון, שהתרשם מידיעותיו של בר בהיסטוריה צבאית ומכישרון הכתיבה שלו, מינה אותו ב-1955 לכתוב את ההיסטוריה הרשמית של מלחמת העצמאות.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://he.wikipedia.org/skins/common/images/magnify-clip.png]




ידיעות אחרונות מדווח על עונשו של ישראל בר

איסר הראל חשד בו במגעים עם הסובייטים, אולם ראיות לכך הושגו רק ב-1961, כאשר חוליית מעקב צפתה בו פוגש באיש מודיעין סובייטי בתל אביב. בר נעצר ב-30 במרץ 1961.
אחרי מאמצים רבים מצד חוקרו נשבר בר. הוא טען שהסיבה למעשי הריגול שלו הייתה אמונתו שברית המועצות עומדת להיעשות המעצמה החשובה ביותר ועל ישראל לטפח קשרים קרובים עימה.
עורכי העיתונים נאותו לדחות את פרסום פרשת ישראל בר עד זמן מה אחרי פתיחת משפטו של אדולף אייכמן, כדי שלא לפגוע ברושם של משפט זה. משפורסמו הפרטים לבסוף הם היכו בהלם את הציבור.
המידע שהעביר כנראה לא היה בעל חשיבות עליונה. הוא פגע דווקא בברית נאט"ו, כשסיפק מידע על מבנים שהקימה לה סולל בונה בטורקיה.
בר נדון לעשר שנות מאסר, אך ערער על עונשו. בית המשפט העליון החמיר את עונשו לחמש עשרה שנות מאסר.
את תקופת כליאתו קטע מותו ממחלה ב-1 במאי1966.


מקור: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%91%D7%A8

טל

(יש ב'מערכות' של שנות החמישים), ואני חייב לומר שגם אם לא היה לו דוקטורט בהיסטוריה, ידע היסטורי והבנה צבאית היו לו גם היו לו, ובכמויות.

טל

למרות שהוא היה רק סגן אלוף, הרי שבשנת 1949 הוא מילא תפקיד שממלאים היום שני (!) אלופים, כראש מחלקת תכנון ומבצעים (כלומר גם מה שהיום אגף מבצעים וגם מה שהיום אגף תכנון). זה מראה לא רק על האינפלציה של הדרגות שהיתה מאז בצה"ל (נוספו דרגות של אלוף משנה ותת אלוף), אלא גם על ההערכה הרבה כלפי בר בצמרת הביטחונית.

יש לבר מניות רבות בהקמה-מחדש של צה"ל בשנת 1949.

הוא כתב במערכות עוד בשנות הארבעים (בתקופה שרמת כתב העת היתה גבוהה יותר מאשר 30 או 60 שנה אחר כך), ופרסם במהלך מלחמת העצמאות ואחריה סדרה של מאמרים שמהווים את בסיס ההיסטוריוגרפיה של המלחמה.

אחר כך הוא פרסם כמה ספרים, שהיום נראים מעט תמוהים. בספרו במעגל בעיות הביטחון שפורסם ב- 1956, הקו המנחה הוא התמרמרות כלפי מעצמות המערב שמטפחות משטרים ריאקציונריים במדינות ערב ומספקות להם נשק שמסכן את ישראל. בספרו ביטחון ישראל, אתמול, היום, מחר , שנכתב מהכלא מעט לפני מותו, הוא הסביר איך מדינות ערב המתקדמות הודות לאימוץ הסוציאליזם עומדות להביס את ישראל שחברה לכחות הריאקציה. שנה אחר כך התברר כי קצת טעה.

לתיאור לא מחמיא במיוחד של ישראל בר אפשר לפנות לאחד מספריו של עוזי נרקיס (נדמה לי שזה מופיע ב- חייל של ירושלים).

בסך הכל טיפוס מרתק שראוי לביוגרפיה רצינית אותה צריך לכתוב משהו ששולט בגרמנית ובעל גישה לארכיוני הקג"ב והשב"כ. יש עוד כמה טיפוסים מרתקים בצה"ל של אותה תקופה שמחכים לביוגרף טוב.