הסיפור אמנם קצת ישן, אבל רק לפני יומיים יצא לי לקרוא ולהזדעזע.
http://www.nrg.co.il/online/1/ART/946/191.html

למי שלא מעוניין לקרוא, הנה הסיפור בקצרה: אישה נפלה במהלך טיול ושברה את רגלה. מאחר ונדרש חלוץ הגיעו 669. הרופא נתן מורפיום ומאותו רגע התחילה שרשרת מזעזת של פעולות שהביאו (ככל הנראה) למותה של הגברת. בין הפעולות אפשר לציין כישלון פעולות כירורגיות כאלו ואחרות, שרק החמירו את המצב וכאמור - הסתיימו במותה של הגברת. יש לציין כי באותו הזמן שהו במקום שני רופאים נוספים, אחד רופא צבאי והשני בעלה של הנפגעת, ועדיין כל הפעולות בוצעו ע"י רופא אחד בלבד - של 669.

האם יש פה מישהו שמכיר את תהליכי המיון והקבלה ליחידה ? האם מקבלים רק רופאים בעלי התמחות ספציפית ? ואם התשובה שלילית, מה לכל הרוחות יש לרופא שאינו עוסק בטראומה בשגרה לחפש על בלק-הוק ? מה שאתה לא עושה באזרחות באופן קבוע, לא תדע בחיים לעשות במילואים.

אל תספרו לי על חוסר רופאים במילואים, אני מכיר את זה. אם יש חוסר ברופאים, שימו פראמדיקים במילואים. לא מכיר מישהו שייסרב לעשות מילואים ב-669.

וכמעט הכי נורא בכל הסיפור - אם היה מדובר בחייל סדיר, או אם הבעל לא היה מתחום הרפואה, הכל היה עובר בשקט. היו מורחים את המשפחה באיזה סיפור ובזה נגמר העניין. הרופא הזה היה יכול להגיע לכל אחד ואחד מחיילי צה"ל, ותחת המטריה של "יחידת עילית" (ראו את דברי הבעל) להעניק "טיפול" שרק אלוהים יודע לאן יביא את הפצוע.

הייתי שמח לדעת שאם אי פעם נזדקק לשירות 669, יהיה על מי לסמוך. כרגע אני לא בטוח.

נ.ב.
אין האמור בא להכפיש את כל היחידה, כולל אנשי המילואים. אבל אוזלת-יד כזו היא דבר שצריך להימנע מבעוד מועד, ע"י סינון בקבלה ליחידה, בקרה ומעקב שוטפים, תחקירים והפקת לקחים (לפני שמישהו מאבד את חייו). איפשהו התפקשש משהו בעסק, ואם הבעיה לא תטופל, נשמע על עוד מקרים כאלו.

כתבה מזעזעת

גם אני נתקלתי ברופא "כשרוני" שלא הצליח להחדיר לי עירוי לגב כף היד.
הוא הצליח לקופף שני מחטים את השלישי כבר לא הצליח כי הלחי בערה לו.

ומעבר לזה אין לי משהו נוסף לומר

" העילוי שלנו כצלמי אנוש נמדד ביכולת הסבלנות והסובלנות
היה ונכשל בזה אל לנו לחשוש ממוות בפיגועים מלחמות וכדו ..
כי זה בדיוק מה שישמיד את כול אחד ואחד מאיתנו .."
{סרן א ז"ל אוגוסט 1993}
.. "צר לי עליך אחי יונתן נעמת לי מאוד" .. הי"ד !

לקרוא.. ולתלוש שערות מרוב תיסכול
וטוב שזה יתפוצץ בצורה כזאת כאילו שלא ידעו מה ניצב מולם כול הזמן

" העילוי שלנו כצלמי אנוש נמדד ביכולת הסבלנות והסובלנות
היה ונכשל בזה אל לנו לחשוש ממוות בפיגועים מלחמות וכדו ..
כי זה בדיוק מה שישמיד את כול אחד ואחד מאיתנו .."
{סרן א ז"ל אוגוסט 1993}
.. "צר לי עליך אחי יונתן נעמת לי מאוד" .. הי"ד !

מתוך הכתבה :

קצין רפואה ראשי, תת-אלוף ד"ר חזי לוי, הגיב לטענות: "הרופא ביצע פעולות רפואיות התואמות לבדיקתו המקצועית. לצערי, החולה נפטרה מסיבוכים שונים יומיים אחרי קבלתה לבית החולים. בוצעה ועדת בדיקת איכות ביחידה על ידי גורמים מקצועיים בחיל הרפואה, כפי שמבוצע בכל טיפול ופינוי נפגעים. המקרה עדיין נמצא בתהליך של בדיקה, וכשהיא תסתיים יופקו הלקחים המקצועיים הראויים".

ועל כך נאמר : כשאין לך משהו חכם להגיד עדיף שתשתוק.

מתוך הכתבה ובקיצור
- המסוק הגיע לאחר חצי שעה
- בעלה של המנוחה רופא במקצועו קיבל הנחייה שלא להפריע
- רופא מוטס במסוק { או הקצב לדעתי } מתמחה שנה א בבי"ח איכלוב
- פרמדיק מוטס נשאר בחוסר מעש בתוך המסוק
- הרופא נכשל בלהחדיר "טובוס" { אינטובצייה } ומייד לאחר מכן עבר "לקונוטמיה" מכיוון "שסבר" שהפצועה אינה "נושמת טוב "
- דו"ח נתיחת הגופה מאשר את כשלון ביצוע פעולות הנ"ל
- לאחר "הקונוטמייה" שביצע לא הבחין שגם בזה נכשל המשיך להנשים וגרם "לחזה אוויר"
- ואיך לא המשיך לעוד הליך רפואי שנקרא "טרוקר" ושם גם נכשל קרע את הסערפת ופגע בכבד
עכשיו אחרי שניקב ושחט את הפצועה מכול כיוון אפשרי הפצועה מגודרת כאנושה
ולבסוף מותה נקבע ואני יאמר בזהירות שכנראה מדימום פנימי שנוצר
מה עוד אתה צריך כדי לקבוע אחרת .. לא ברור לי איך דו"ח הנתיחה של המנוחה נפסל אצלך ודבריו של קרפ"ר מקובלים בעניך ?
אתה עדיין רוצה שאני אשתוק או שמנסיוני אמשיך לספר לך על היחידה הזו..?

" העילוי שלנו כצלמי אנוש נמדד ביכולת הסבלנות והסובלנות
היה ונכשל בזה אל לנו לחשוש ממוות בפיגועים מלחמות וכדו ..
כי זה בדיוק מה שישמיד את כול אחד ואחד מאיתנו .."
{סרן א ז"ל אוגוסט 1993}
.. "צר לי עליך אחי יונתן נעמת לי מאוד" .. הי"ד !

פדרבוש יקירי,

כוונת הצנחן הייתה שעדיף שקרפ"ר יישב בשקט ולא יפרסם תגובה כאילו-מקצועית כזו. אף אחד לא מנסה להשתיק אותך. מצד שני, אני מכיר את הביקורת שלך לגבי היחידה, ולרוב אני מסכים איתך.

כולנו תמימי דעים שהיה כאן מקרה נורא שקרוב לוודאי היה יכול להימנע.

לצנחן - לשתוק הוא לא יכול, מאחר וזוהי הודעה באשמה. מה שכן, אני הייתי מפרסם את ההודעה בלי הקטע של "הרופא ביצע" וכו'. מצד אחד אתה לא זורק את הרופא לכלבים (ובינינו - הרי אתה לא מצפה שהוא לא ייתן לו גיבוי. במקרה כזה תוך שבוע כל הרופאים היו מסרבים לבצע מילואים), ומצד שני אתה לא מוציא אותו כרופא הכי מקצועי בעולם.

מעניין לדעת אם הרופא ימשיך לבצע מילואים ביחידה. רוצים להתערב ?

לא ..?
ואגב :
HAPPY 28 חבר !!

" העילוי שלנו כצלמי אנוש נמדד ביכולת הסבלנות והסובלנות
היה ונכשל בזה אל לנו לחשוש ממוות בפיגועים מלחמות וכדו ..
כי זה בדיוק מה שישמיד את כול אחד ואחד מאיתנו .."
{סרן א ז"ל אוגוסט 1993}
.. "צר לי עליך אחי יונתן נעמת לי מאוד" .. הי"ד !

בד"כ זה לוקח יותר זמן

לגביי 669.......
באמת אויי ויי זמיר מי שהקים את היחידה הזאת.

מה?

התשובה תהיה הרבה יותר קצרה

גם טיפש מחריש יחשב לחכם.

בטח שלא בפורום.

עכשיו ברצינות
יחידה מצויינת - ממליץ לכל חברי לשלוח את ילדיהם.
וגם אני הייתי הולך לשם בעצמי אם הייתי צעיר בכמה וכמה שנים.

אם אני הייתי נופל "פרח" הייתי מעדיף שהחובש שלי יטפל בי ויעביר אותי לנקודה בטוחה ועל חבריי שישמרו עליו בזמן שהוא מבצע את החילוץ ..עדיף מכול הטררם .. מסוקים חבלים וכול מיני טרזנים למניהם
וזה הוכח כטוב והפשוט ביותר

" העילוי שלנו כצלמי אנוש נמדד ביכולת הסבלנות והסובלנות
היה ונכשל בזה אל לנו לחשוש ממוות בפיגועים מלחמות וכדו ..
כי זה בדיוק מה שישמיד את כול אחד ואחד מאיתנו .."
{סרן א ז"ל אוגוסט 1993}
.. "צר לי עליך אחי יונתן נעמת לי מאוד" .. הי"ד !

מכיוון שלעיתים לא עלינו נדרש פינוי בהיטס אם זה בעומק שטח אויב או לצורך העניין התאונה בכביש הערבה אתמול.

אתה לא רוצה שהחובש שלך יעלה יחד איתך על המסוק עד לביה"ח וחבריך ישארו ללא חובש.
מעבר לכך שבצוותים של 669 יש גם פראמדיקים ורופאים שאת זה אין לך תמיד בשטח.
כמו גם ארסנל ציוד הרפואה שברשותם מגוון הרבה יותר מפק"ל חובש.

כל זה בהביט הפינוי בלי להזכיר את היבט החילוץ. במידה ונדרש חילוץ עם מנוף וכד'.

ואין לי בעייה שישמשו כאמבולנס מעופף .. { כפי שהיה בתאונת הרכבת }
הפצועים טופלו במקום והועלו למסוקים אחרי טיפול ויצוב בשטח שנעשה ע"י צוותי מד"א
ואז אחר כבוד רב נחתו 66 חרטא סליחה 9 ופינו אותם לבי"ח יותר פשוט מזה כבר לא יכול להיות כול עוד אין להם נגיעה בפצוע הכול יהיה בסדר
ובקשר לדוגמא שאני נתתי ואתה שללת ..גם במקרה הזה ..שלא תדע מצרות חבר

" העילוי שלנו כצלמי אנוש נמדד ביכולת הסבלנות והסובלנות
היה ונכשל בזה אל לנו לחשוש ממוות בפיגועים מלחמות וכדו ..
כי זה בדיוק מה שישמיד את כול אחד ואחד מאיתנו .."
{סרן א ז"ל אוגוסט 1993}
.. "צר לי עליך אחי יונתן נעמת לי מאוד" .. הי"ד !

שנית - אנסה לומר זאת בעדינות.....

הייתי סוגר את היחידה ומקים אותה מחדש אבל לא בגלל הרמה הרפואית אלא בגלל דברים אחרים.
שקשורים ליהירות, רמת חיילות, ובמילה אחת מצ'וקמקות שאני לא יכול לתאר במילים.

למי שרוצה לדעת איך הגעתי למסקנות האלה - שכחו מזה.

וכן אני אשמח לשלוח לשם את בני - למה שלא יעשה חיים בשירות הצבאי???

בכלל אני קורא לפרק את צה"ל ולבנות אותו מחדש.

למי שרוצה לדעת איך הגעתי למסקנות האלה - שכחו מזה

ואני מסכים איתך שזה לא לעניין להשמיץ מבלי לבסס.
אבל אתה לא מצפה שאני יתחיל לשפוך פה....

ואני מסכים איתך שזה לא לעניין להשמיץ מבלי לבסס.
אבל אתה לא מצפה שאני יתחיל לשפוך פה....

הדיון גולש מהנושא המקורי - טיפול רשלני בפצועה שגרם למותה, ומדרדר לשאלה האם יש צורך ביחידה 669. אז נתחיל בכך שיש כנראה צורך ביחידה אחרת היא היתה מפורקת מזמן, וזאת בראש ובראשונה מהיותה יחידה של חיל האוויר שידוע ביכולות הארגוניות שלו ("מה שלא טס יקוצץ").

הטעות הקשה שנקט בה הרופא המטפל היא בראש ובראשונה חוסר הבנה בסיסי לטיפול בפצוע טראומה. כל פרמדיק וחובש במד"א משננים הנחייה אחת בראש ההנחיות - קח את הפצוע במהירות האפשרית לבית החולים. בבית החולים יש את המכשור הטוב ביותר, כל התערבות שלך בשטח עלולה לגרום להדרדרות במצב הפצוע - תייצב אותו ייצוב ראשוני, תעמיס אותו וסע.

למקום הגיעו אנשי יחידת חילוץ ותאג"ד ובנוסף בעלה הרופא עמד לידה, הפצועה היתה מיוצבת ולא נשקפה כל סכנה לחייה, היתה בעיה פיסית בחילוצה מהמקום. הגיע מסוק של 669 - קח את הפצועה והעבר אותה לביה"ח, אל תתחיל בטיפולים בשטח שמטרתם אינה הצלת חיים.

יחידה 669 היא יחידה שמטרתה הראשונית היא חילוץ אנשי צוות אוויר מעומק שטח האוייב. על מנת לשמור על כשירות, ובתוקף היותם בעלי יכולת אווירית שלא קיימת כמעט בשוק האזרחי, אנשי היחידה משתתפים גם בחילוצים אזרחיים. אין ספק שיש מקום ליחידה במערך הלוחם של צה"ל, ואין ספק שבמקרה שלפנינו כשל הרופא המטפל באופן האומלל והקשה ביותר.


ולמי שלא הבין קודם (ותודה ל- UriSh שהסביר) .... כוונתי היתה שתגובתו של קרפ"ר היתה "לא חכמה" אם ננקוט לשון המעטה, וניכר שהוא יצא בתגובה לפני שלמד את העובדות לעומקן.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי צנחן1 הטעות הקשה שנקט בה הרופא המטפל היא בראש ובראשונה חוסר הבנה בסיסי לטיפול בפצוע טראומה. כל פרמדיק וחובש במד"א משננים הנחייה אחת בראש ההנחיות - קח את הפצוע במהירות האפשרית לבית החולים. בבית החולים יש את המכשור הטוב ביותר, כל התערבות שלך בשטח עלולה לגרום להדרדרות במצב הפצוע - תייצב אותו ייצוב ראשוני, תעמיס אותו וסע. למקום הגיעו אנשי יחידת חילוץ ותאג"ד ובנוסף בעלה הרופא עמד לידה, הפצועה היתה מיוצבת ולא נשקפה כל סכנה לחייה, היתה בעיה פיסית בחילוצה מהמקום. הגיע מסוק של 669 - קח את הפצועה והעבר אותה לביה"ח, אל תתחיל בטיפולים בשטח שמטרתם אינה הצלת חיים. יחידה 669 היא יחידה שמטרתה הראשונית היא חילוץ אנשי צוות אוויר מעומק שטח האוייב. ..

אין דבר כזה להעמיס ולנסוע ..זה לא חברת "הסהר האדום " תתפלא לשמוע שמבצעים פעולות הרבה יותר מוסבכות לפני שהם בכלל נוחתים וכול מה שהם עושים שהם בדרך למקום הוא לבלבל תשכל לצוותים שנמצאים על הקרקע ולדעת מה מצב הפצוע
הפצוע עולה פרוק בדוק ונצור מסוק כמו כמו מתנת יום הולדת כול שנותר להם הוא להשגיח עליו
ב:
אם הבעייה הייתה פיסית לחילוץ ..הם היו צריכים לנחות במקום וללכת כמה ק"מ ברגל לא יקרה כלום ליחידה המהוללת הז ..לא כול דבר הולך בקלות ואין דבר שיכול היה למנוע את זה ..
הם לא היו בשטח אש או במדינת אוייב תוך כדי חילוץ טייס שטויות במיץ
טיפה שיקול דעת לא מעבר

" העילוי שלנו כצלמי אנוש נמדד ביכולת הסבלנות והסובלנות
היה ונכשל בזה אל לנו לחשוש ממוות בפיגועים מלחמות וכדו ..
כי זה בדיוק מה שישמיד את כול אחד ואחד מאיתנו .."
{סרן א ז"ל אוגוסט 1993}
.. "צר לי עליך אחי יונתן נעמת לי מאוד" .. הי"ד !

פדר אני לא יודע למה, אבל יש לנו בעיית תקשורת באשכול הזה.

אני מכיר היטב את סכימת הטיפול בפצוע, בעוונותי עברתי אפילו קורס חובשים קרביים. התו"ל שאותו מנסה להנחיל פרופ' אבי ריבקינד, מומחה מס' 1 לטראומה בארץ ומקים יח' הטראומה בהדסה ע"כ, הוא התו"ל שידוע בכינוי scoup & carry ("העמס וסע"). שתמציתו היא שעקב הקירבה לבתי חולים אין צורך שפעולות מסובכות יתבצעו בשטח, עדיף שהפצוע יגיע מהר ככל האפשר ליחידת טראומה מסודרת. ולכן הפעולות הנדרשות מצוות האמבולנס הן ייצוב מצבו של הפצוע והבאתו במהירות האפשרית לביה"ח.

גם צה"ל מתחיל לאמץ את התו"ל, ולפיכך צומצמו מס' דרגי ביניים רפואיים שהיו נקוטים בשע"ח, ותוגבר המערך הגדודי והחטיבתי ומשם ישר לבי"ח.

אני מודע ליכולות של צוות פראמדיק ורופא טראומה שמגיעים לטפל בפצוע .... אבל כאשר אין צורך בהתערבות כירורגית בשטח - אל תבצע אותה.

ואגב, במאמר מוסגר, לפני מס' ימים שודר ראיון עם רופא בחדר מיון, ובין היתר התבררה העובדה המדהימה שדווקא בזמן שביתת הרופאים מקרי המוות בבתי החולים ירדו. כנראה שלא תמיד צריך להכניס טובוס וטראכוטומיה רק כדי להראות שאפשר .....

ועל מנת שלא תפרש שוב את דברי בצורה לא נכונה .... אני מאד מעריך את פעולתם של צוותי ההצלה למיניהם, ואת תרומתם בהצלת חיים, והדעה שלי לגבי פעולת החילוץ הספציפית במקרה הספציפי שלפנינו היא כדעתך (אם אני מבין אותה נכון) :
1) לא היה צורך בהתערבות כירורגית מצד הרופא המוטס.
2) משימתם של 669 במקרה זה היתה צריכה להסתכם בהובלת הפצועה מהנקודה שבה נתקעה אל ביה"ח.

מס' נקודות:

לצנחן - שתי הגישות ברפואת חירום הן Scoop & Run ו-Stay & Play. שאר ההערות שלך נכונות.

ודוקא בנקודה זו אפשר לפתוח דיון על נחיצות 669. אני לא מקבל את הטיעון של "מה שלא עובד נסגר". היחידה עובדת, ומפנה X פצועים בכל שנה לבתי חולים. זה מכניס הרבה כסף לצבא והמון המון יוקרה לח"א. אז אפשר לשנות את הטיעון ולהגיד "מה שמביא לך יוקרה וכבוד - בחיים לא תסגור...".

יחידה 669 הוקמה ע"מ לחלץ טייסים שנטשו בשטח אוייב (תקנו אותי אם אני טועה). האבל הגדול כאן הוא שבמתאר הצבאי, רוב החילוצים נעשים בתנאי S&R, לאו דווקא בגלל מצב הפצוע אלא יותר בגלל העובדה שאתה תחת אש. להבנתי (ומי שזוכר מה היה בלבנון יכול לחזק את דברי), המקרים שבהם יתבצע טיפול ראשוני בשטח ואז פינוי הם אפסיים. ברוב המקרים המסוק יורד לקרקע, אנשי הצוות מעיפים את כל מי שעל הקרקע לתוך המסוק, מיד עולים לאוויר ומפנים לאחור. רוצים לטפל ? רדו לקרקע במקום בטוח, תנו את הטיפול הדרוש ותמשיכו לטוס.

בזמנים בהם זמינות הרופאים הייתה קטנה מאוד, היה הכרח להביא אותם במהרה למקום האירוע. מאחר ובשנים האחרונות הצבא מכשיר פראמדיקים בכמויות מסחריות, ההכרח הזה כבר איננו קיים. נכון להיום, הסגל הרפואי של היחידה הוא השני ולעיתים השלישי שפוגש בפצוע, ומה שנשאר לו זה להעמיס אותו על המסוק ולטוס (תרתי משמע) לבית חולים. אין ספק שנכון להיום היחידה נותנת מענה טוב בכל הקשור בחילוץ ופינוי מהיר. השאלה היא האם אין מקום לשינוי בתפיסת ההפעלה, לאור השינויים שחלו הן בצבא והן מחוצה לו.

ולסיום אני חייב להגיד שלדעתי יסעור צודק. התנהגות צוותי היחידה (בעיקר הלוחמים אבל לא רק...) היא מתחת לכל ביקורת. יהירות, גאוותנות, חוצפה ופוזה של "אני ואין בלתי" אפיינו את כל המפגשים שלי איתם, והיו לא מעט. מילא אם היה ממה לתפוס, אבל דחילק...

May d force b with u.

נ.ב.

1. אם מישהו יימצא מאמר שאומר "כל פצוע שמועלה למסוק חייב שלפחות צינור אחד ייצא מהגוף שלו" (ואין הכוונה לעירוי) - אני לוקח את כל מה שאמרתי בחזרה...
2. האם למישהו מהמומחים יש מושג לגבי יחידות בעלות ייעוד דומה בצבאות מערביים אחרים ?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי UriSh מס' נקודות: יחידה 669 הוקמה ע"מ לחלץ טייסים שנטשו בשטח אוייב (תקנו אותי אם אני טועה). האבל הגדול כאן הוא שבמתאר הצבאי, רוב החילוצים נעשים בתנאי S&R, לאו דווקא בגלל מצב הפצוע אלא יותר בגלל העובדה שאתה תחת אש. להבנתי (ומי שזוכר מה היה בלבנון יכול לחזק את דברי), המקרים שבהם יתבצע טיפול ראשוני בשטח ואז פינוי הם אפסיים. ברוב המקרים המסוק יורד לקרקע, אנשי הצוות מעיפים את כל מי שעל הקרקע לתוך המסוק, מיד עולים לאוויר ומפנים לאחור. רוצים לטפל ? רדו לקרקע במקום בטוח, תנו את הטיפול הדרוש ותמשיכו לטוס. האם למישהו מהמומחים יש מושג לגבי יחידות בעלות ייעוד דומה בצבאות מערביים אחרים ?

למיטב זכרוני היו 2 מסקר"ים באוגדת בירנית ועוד שתי אנפות חילוץ ברמת דוד
הם לא היו נוחתים עד ש..אין להם טיווח מדוייק של הכוחות , צפי התקלות . כרטיס טווחים מדוייק למקרה של נחיתת חרום , כוחות סיוע וחילוץ
ואת כול זה צריך החמ"ל של אותו כוח לדווח להם תוך כדי שהפצוע בשטח שעליו רוכן החובש המחלקתי ועליהם מחפים שאר המחלקה
ושלא נדבר על המקרים של אזור צפון הרצועה בלבנון חונה , רזלן וכ"ו הם לא היו מגיעים אלא דורשים שרק"ם כול שהו יוריד אותו לנקודה בטוחה
לוחמים עאלק קקהמיקות אין מילה אחרת !
לגבי השאלה שלך ליחידות חילוץ מערבי
אני מכיר שת"פ שנעשה בין 669 לבין הדלתא פורס האמרקאי בכול מיני מתארים ביבש מעבר לזה אני לא מכיר

" העילוי שלנו כצלמי אנוש נמדד ביכולת הסבלנות והסובלנות
היה ונכשל בזה אל לנו לחשוש ממוות בפיגועים מלחמות וכדו ..
כי זה בדיוק מה שישמיד את כול אחד ואחד מאיתנו .."
{סרן א ז"ל אוגוסט 1993}
.. "צר לי עליך אחי יונתן נעמת לי מאוד" .. הי"ד !

וואו נשמע מעניין. יש עוד פרטים?

" העילוי שלנו כצלמי אנוש נמדד ביכולת הסבלנות והסובלנות
היה ונכשל בזה אל לנו לחשוש ממוות בפיגועים מלחמות וכדו ..
כי זה בדיוק מה שישמיד את כול אחד ואחד מאיתנו .."
{סרן א ז"ל אוגוסט 1993}
.. "צר לי עליך אחי יונתן נעמת לי מאוד" .. הי"ד !

שהטייסים ירדו בשטח (תחת אש), העמיסו פצועים / לוחמים וטסו חזרה לשטחנו, בלי טיפול ובלי בטיח (הכוונה לטיפול של היחידה, לא של חובש/רופא שנמצא עם הכוח במארב).

מעבר לזה, בגזרה המזרחית היו יוצאים החוצה ונוחתים במנחת החטיבתי (אי שם פה בסביבה), שם היו מחכים להם צוותים שיכלו לעבוד בלי להסתכן.

אגב, לא יצא לי להיתקל בטייסים של היחידה, אבל להבנתי הם מקצוענים אמיתיים. עושים את העבודה בשקט בלי הרבה זיוני שכל ופוזות מיותרות.

באחד המקרים מסוק חטף אש ונאלץ לנחות בחירום צמוד לגבול.
ואת ארוע השייטת והחילוץ מהשטח כולם זוכרים.
אבל, הם קקהמיקות.

שהפקודה שלהם לרדת הייתה מהמטכ"ל גרידא
אתה יכול להיות סמוך ובטוח שאם זה היה נתון לשיקול דעתו של מפקד היחידה שלהם הם לא היו יורדים
אבל אם כבר דיברת זכור לך עוד אירוע כזה ?
כי לי לא !
ועוד שנים של גהנום עברנו כאן ..

" העילוי שלנו כצלמי אנוש נמדד ביכולת הסבלנות והסובלנות
היה ונכשל בזה אל לנו לחשוש ממוות בפיגועים מלחמות וכדו ..
כי זה בדיוק מה שישמיד את כול אחד ואחד מאיתנו .."
{סרן א ז"ל אוגוסט 1993}
.. "צר לי עליך אחי יונתן נעמת לי מאוד" .. הי"ד !

מה קורה ? להזכירכם כולנו באותו צד...

הכוונה לא הייתה לעורר דיון האם מסוק יורד לקרקע כשעדיין יש אש (והתשובה היא שבמקרים מסויימים כן), ולא מי אמיץ יותר. אין ספק שבמתאר בו יש אפשרות לנחות בשטח בטוח ומוגן זה מה שיקרה.
הרעיון היה לעורר דיון האם תפיסת ההפעלה הרפואית היא נכונה, בהנחה שלרוב יש כבר צוות בשטח, ומאחר ובמהלך הקרב לא יתבצע טיפול בנקודת הנחיתה הראשונית.

ואירוע אנצריה הוא מקרה מאוד מיוחד, המסוקים שהו על הקרקע זמן רב יחסית בעוד הכוחות מחפשים את החיילים הנעדרים. לרוב המסוק היה נוחת ותוך פרק זמן קצר מאוד (לא זה המקום לפרסמו) עולה בחזרה לאוויר.

תפיסת העבודה של 669 היא לא לנחות במצב שבו קיים חשש שהצוות לא יוכל להמריא בחזרה
ואני מדבר על ירי או גורם אחר שעשוי לשמש איום על חיי או בטיחות המסוק על צוותו
סיפורי גבורה היו אבל שנים אחורה
לי לא זכור ואני מוכן להמר על כך כמעט בבטחון מלא מקרה כזה פרט לארוע אנצרייה

" העילוי שלנו כצלמי אנוש נמדד ביכולת הסבלנות והסובלנות
היה ונכשל בזה אל לנו לחשוש ממוות בפיגועים מלחמות וכדו ..
כי זה בדיוק מה שישמיד את כול אחד ואחד מאיתנו .."
{סרן א ז"ל אוגוסט 1993}
.. "צר לי עליך אחי יונתן נעמת לי מאוד" .. הי"ד !

אין למפקד הכח שיקול דעת אם לנחות בשטח או לא!!

יותר מזה כל ניהול המשימה מתחילתה ועד סופה נמצא בידי קברניט המסוק בלבד
תוך התחשבות או אי התחשבות בהמלצות הגורמים מסביב.
אם זה מפקד הכח של 669 במסוק או כל גורם שליטה אחר.

כנ"ל לגביי אירוע השייטת שאני מכיר מצויין גם את רס"ן ק שהיה קברניט המסוק וגם את מי שכבר רס"ן היום א שהיה ט"מ.
שיקול הדעת הבלעדי היה של ק. שהיה קברניט במשימה הזאת.
שדבק בהבאת כל חלקי הגופות שנמצאו בשטח ועמד תחת אש 20 דקות בקירוב.

כדי שלא נטעה אתה אומר שהחלטה לנחות באנצרייה הייתה של הקברניט ?
ידידי איש ח"א הנכבד
הפיקוד באסון זה היה מדורג מדיני א + למקרה שאתה לא מכיר את הדרוג הנ"ל אז מפקד העליון של המבצע היה שר בטחון שהיה נוכח בחפ"ק ביחד איתו היו 4 אלופים ואני כבר לא מדבר על התא"לים ואל"מים
כול החלטה שנתקבלה באירוע הספצפי הנ"ל כולל חילוץ והצלה של הנפגעים
היו באישורו והחלטה ישירה שלו עפ"י דו"חות מצב שהיה מקבל מידי שאר עוזריו במבצע
אל תבוא עכשיו לספר לי שהרס"ן במסוק היה נוחת ומסכן את כול מי שהיה שם .. הם לא נוחתים כשיש שמן על הכביש בחילוץ מתאונת דרכים אז על אחת כמה וכמה במקרה שקיים חשש שזה כרטיס לכיוון אחד { נחיתה ללא המראה }
עכשיו ..
אני לא איש 669 ולא איש שייטת ובוודאי שלא אלוף בצה"ל אבל אלו דברים בדוקים.. לא מתכוון להתווכח או לפגוע בך אישית .. גם אם אני טועה אין צורך להשיב אש בלי לקבוע גבולות גזרה !

" העילוי שלנו כצלמי אנוש נמדד ביכולת הסבלנות והסובלנות
היה ונכשל בזה אל לנו לחשוש ממוות בפיגועים מלחמות וכדו ..
כי זה בדיוק מה שישמיד את כול אחד ואחד מאיתנו .."
{סרן א ז"ל אוגוסט 1993}
.. "צר לי עליך אחי יונתן נעמת לי מאוד" .. הי"ד !

ההחלטה לגבי הזנקת מסוק לחילוץ נעשית בדרגים הגבוהים - עד פה אני מסכים איתך.
מעבר לכל זאת גם אם נשלח מסוק למשימה כלשהי בכל מהלך הטיסה מכל סיבה שהיא יכול הקברניט "לחתוך".

למשל - במהלך הפיינל מזהה הקברניט נפילות של פצמר"ים בנקודת הנחיתה.
או שמן על הכביש כמו שאתה טוען.

אח"כ כמובן שיצטרך לתת הסברים מדוע החליט לחתוך.
אבל יש לו את כל הסמכות לחתוך.

חבל שאתה משמיץ כי היו מקרים רבים של חילוץ תחת אש לדוגמה כחול וחום ואירוע השייטת.

לפעמים ללכת עם הראש בקיר זה לא הדבר הכי חכם כי תאר לעצמך שבאירוע השייטת המסוק היה חוטף פגיעה ישירה של פצמ"ר.....

תאר לך שמסוק ינחת בבוץ והנעלים של הלוחמים יתלכלכו.....

הטייסים שייכים לטייסות מסוקי הסער שמזנקים עם חוליות 69 בבטן המסוק

כתבה המשך מעניינת מתוך מעריב של אתמול...
חפיפניקים מחורבנים, סתם הרגו אישה וסתם הרסו משפחה... פשוט בלתי נתפס
ומה עם הגורם שהחליט לגייס מתמחים חסרי נסיון ליחידה? הוא יתן את הדין על כך? (קרפ"ר? קרפ"ח?)

משפט מספר אחד בכל בי"ס לרפואה. תרגום מלטינית : " בראש ובראשונה אין להזיק" .
כוונת המשפט היא,שיש לשקול את הטובה שתופק לחולה מהטיפול.לצערנו הרב ישנו מספר גדול של רופאים פראמדיקים ואפילו חובשים המבצעים לעיתים פעולות מיותרות.
אני בהחלט מסכים עם הנאמר כאן ע"י צנחן ופדרבוש כאחד, מכיוון שיש שני צדדים למטבע.(אגב צנחן ,יצא לי לראות את ד"ר ריבקינד בפעולה והוא טראומטולוג נפלא, וגם לו באופן נדיר קורות פשלות-הוא עדיין בן אדם וזה לא הופך אותו לקצב).
בתור חובש ואחר כך פראמדיק במד"א (במיל') טיפלתי בעשרות נפגעים. כמות הפרוצדורות שהרופא הנ"ל ביצע ע"פ מה שהובא כאן הינה מחדל.בחיים לא ביצעתי טרוקר (אולי פעמים אחדות נידל אפליקיישן). מעולם לא נזדקקתי לבצע קוניוטומיה ואפילו לא נידל קריקוטומיה. ח"ע שמתי רק פעם אחת בחיי וגם זה קטיעה חלקית,בלילה ,תחת אש ובלבנון ליד קו אדום.כמו שיש חיילים עם אצבע קלה על ההדק, ישנם אנשי רפואה עם אצבע קלה על הסקלפל\מחט.

ולסיום , אכן יש פשלות והם תמיד יקרו אבל אף אחד לא זוכר לציין לשבח את העבודה המצויינת שאנשי הרפואה עושים.מה עם כל המקרים שבהם כן מסייעים להצלה????

" העילוי שלנו כצלמי אנוש נמדד ביכולת הסבלנות והסובלנות
היה ונכשל בזה אל לנו לחשוש ממוות בפיגועים מלחמות וכדו ..
כי זה בדיוק מה שישמיד את כול אחד ואחד מאיתנו .."
{סרן א ז"ל אוגוסט 1993}
.. "צר לי עליך אחי יונתן נעמת לי מאוד" .. הי"ד !