לעולם אשא דגלך בגאווה

מתוך מקור ראשון משבוע שעבר:

ציטוט:

אוזן אמ"ן [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.makorrishon.net/images/article/line_for_article.jpg] הוא נצר למשפחה מפא"יניקית ידועה, בוגר הפצצת הכור בעיראק. הוא חבר לאסא כשר בניסיון לא מוצלח לחבר קוד אתי למלחמה בטרור, קיווה לרשת את חלוץ בחיל האוויר, הוזז הצידה, נשלח לסיים את שירותו כנספח בוושינגטון, והוחזר בגיל 54 לשולחן המטכ"ל מאת:אלישיב רייכנר 17 ביוני 2005, י' בסיון תשס"ה בסבב המינויים החדש של הרמטכ"ל הטרי דן חלוץ, בלט מינויו המפתיע של איש חיל האוויר לשעבר, הנספח הצבאי בוושינגטון, האלוף עמוס ידלין, לתפקיד ראש אמ"ן. שמו של ידלין כלל לא הוזכר ברשימת המועמדים לתפקיד הנחשק, וקשה שלא לקשור בין שני התקדימים של אנשי חיל האוויר בתפקידים שתמיד היו שמורים לאנשי חילות השדה. יש הטוענים שהמינוי מעיד על כך שחלוץ רואה את האיומים המרכזיים על ישראל בתחומים האוויריים ארוכי הטווח, ולא בזירה היבשתית. לעומת זאת, יש שרואים במינוי רמז לכך שחלוץ רואה בתפקיד ראש אמ"ן משרת אמון, ולכן בחר באיש אמונו מחיל האוויר. בית מפא"יניקי עמוס ידלין הוא תמצית הסטריאוטיפ של האליטות הישנות במדינת ישראל. קיבוצניק תכול עיניים, טייס קרב ובן למשפחה מפא"יניקית מפורסמת. ידלין נולד בקיבוץ חצרים שבנגב בשנת 1951. אביו, אהרון ידלין, כיהן כח"כ מטעם המערך במשך שנים רבות, וכשר החינוך והתרבות בממשלת רבין הראשונה. אמו היא בתו של דוד הכהן, שכיהן גם הוא כח"כ מטעם המערך במשך עשרים שנה. בן דוד של אביו, אשר ידלין, השתייך גם הוא לצמרת המערך, אבל הביא פחות כבוד למשפחה. בשנת 1976, בעת ששימש כיו"ר הנהלת קופת חולים ויועד על ידי רבין לתפקיד נגיד בנק ישראל, נעצר בחשד לגניבה ולקבלת שוחד. הוא הורשע ונידון לחמש שנות מאסר. בדפי ההיסטוריה הפוליטית של מדינת ישראל סומנה הרשעתו כאחד הגורמים לנפילת שלטון המערך ב-1977. במשך שנים נחשב ידלין להבטחה גדולה בחיל האוויר. הוא מילא שורה של תפקידים בחיל, ממדריך בבית הספר לטיסה ועד ראש המטה של החייל. כמי שביצע במהלך שירותו למעלה מ-250 משימות בשטח האויב, העמידה בראש אמ"ן יכולה להיחשב עבורו המשך טבעי. פרשנים צבאיים מתארים אותו כאיש מעמיק מחשבה, סולידי וזהיר מאוד. מכה קטנה בכנף כולם זוכרים לרמטכ"ל חלוץ את התבטאותו השנויה במחלוקת "מכה קטנה בכנף המטוס", שנאמרה בתשובה לשאלה מה מרגיש הטייס אחרי שהוא מפיל פצצה על שכונה בעזה. מה שלא יודעים הוא שחלוץ שאל את הביטוי הזה מעמוס ידלין, אך מהקשר אחר לגמרי. בשנת 81' זכה ידלין להיות אחד משמונה טייסים שהשתתפו באחד המבצעים המפוארים בתולדות חייל האוויר: כסגן מפקד טייסת F16, היה ידלין טייס מספר שתיים ברביעיית המטוסים המובילה שתקפה את הכור בעיראק. בראיון לבטאון חיל האוויר, תיאר אז ידלין את הרגשתו במילים: "ברגע שהפצצות השתחררו הרגשתי רק את מכת ההדיפה על על הכנפיים". אבל אז היה מדובר בכור אטומי בעירק ולא בסאלח שחאדה בעזה. בעניין שחאדה הוא הגיב באופן מאוד שונה מחלוץ. בתגובה לביקורת הציבורית על מדיניות החיסולים של צה"ל, החליט ידלין לנסות לנסח 'קוד אתי ללחימה בטרור', ולשם כך חבר לאסא כשר, וכתב יחד איתו מאמר בשם "לחימה מוסרית בטרור", שהתפרסם בכתב העת של המכללה. אסא כשר, כזכור, היה המנסח של הקוד האתי של צה"ל, שעורר עליו ביקורת רבה, בין היתר משום שהוציא ממנו את ערך אהבת המולדת. ידליו וכשר מצדיקים במאמרם את הביקורת על הריגתם של 15 אזרחים פלשתינים בהתנקשות בסלאח שחאדה, אבל הם מצדיקים עקרונית את מדיניות הסיכולים הממוקדים ומסכימים עם הרחבת המושג "פצצה מתקתקת", והחלתו גם על מי שמתכנן פיגועים ומשלח מפגעים. המאמר ספג ביקורת קשה גם מימין וגם משמאל, ויש טוענים שהוא השפיע על החלטות אופרטיביות של הדרג המדיני והצבאי, ובלם במידה מסויימת את תנופת החיסולים. במהלך כהונתו כמפקד המכללות בצה"ל, התחפש ידלין לחייל מילואים ועמד לראשונה בחייו, במשך שמונה שעות בשני מחסומים. מסקנתו של הטייס שנחת לביקור בפעילות הצבאית הקרקעית היתה שמדובר ב"עבודה קשה וכפוית טובה שאתה לא רוצה להיות בה אפילו דקה". בהרצאה שנשא באוניברסיטת תל-אביב אמר ידלין: "לא כל החיילים במחסומים הם דוקטורים, ואם היו להם כישורים יותר טובים, הם כנראה היו במקומות אחרים". מאוחר יותר הוא הצטער על ההתבטאות הטייסית הזו והתנצל בפני מי שנפגע ממנה. (כמעט) הכי מבוגר ידלין שימש כראש מטה חיל האוויר כשחלוץ עמד בראש החיל, וציפה לרשת את מקומו. בנובמבר 2003 התמודדו על התפקיד הנכסף שלושה. מלבד האלוף ידלין, ששימש אז כמפקד המכללות הצבאיות התמודדו גם שני תתי אלופים: תא"ל עידו נחושתן, ותא"ל אליעזר שקדי. יעלון העדיף את שקדי הצעיר מידלין בארבע שנים לתפקיד מפקד החיל, וידלין נאלץ להסתפק בתפקיד נספח צה"ל בוושינגטון. השבוע התברר שמינויו של חלוץ לתפקיד הרמטכ"ל פתח מחדש לאלוף הוותיק את הדרך לצמרת המטכ"ל. בגיל 54 חוזר ידלין לעמדת מפתח, היכולה להחשב גם כעמדת זינוק לתפקידים נוספים. גילו המבוגר יכול היה להחשב כחיסרון באשר לעתידו בצה"ל, אבל בהתחשב בגילו של הרמטכ"ל שמינה אותו (57), אפשר לומר שעתידו של ידלין עוד לפניו.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il