הרב דוד יוסף מטיף מוסר

יום רביעי, 27 באוקטובר 2004, 10:38 מאת: שחר אילן, הארץ



בנו של מנהיג ש"ס תוקף שורה של בכירים במערכת המשפט ובפוליטיקה, שאיבדו לדעתו כל רסן בתחום היחסים שבינו לבינה

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://wmh.walla.co.il/w/18-200/19790-18.jpg]

דוד יוסף בעצרת למען דרעי. להחילף את דרעי בישי זה כמו להחליף את הרב עובדיה בבר בא-גד (צילום ארכיון: בוצ'צ'ו)

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://wmh.walla.co.il/w/18-200/109653-18.jpg]

ברק. גם שחצן, גם גנב אשה נשואה והוא עוד לא מתבייש (צילום: בוצ'צ'ו)

הפרסומים המתגברים על שובו הצפוי של אהוד ברק העלו בש"ס זיכרונות קשים על פגישתו הראשונה של ראש הממשלה לשעבר עם הרב עובדיה יוסף ב-1997, לאחר שברק נבחר ליו"ר העבודה. מבחינת הרב יוסף אפשר לומר שהפגישה אמנם לא היתה הצלחה, אבל היתה ממש חלום. את הפגישה הזאת מתאר הרב דוד יוסף, בנו של הרב עובדיה, בביוגרפיה החדשה של אביו "בן פורת יוסף" (זו שחיברו צבי אלוש מ"ידיעות אחרונות" ויוסי אליטוב מהעיתון החרדי "משפחה"), ולדברי המחברים כשהוא עשה זאת הוא לא הפסיק לצחוק:

"ברק פתח בהרצאה ארוכה וטרחנית על החלום הציוני ושברו... בשלב מסוים אבא ניסה להעיר משהו, אבל אז ברק ברוב חוצפתו הניף את ידו כסימן 'עצור' מול אבא וסימן לו לשתוק. אבא שתק ומהר מאוד איבד עניין בהרצאה. מה שקרה בדקות הקרובות היה ממש קומדיה. באמצע שהוא הסביר איך הוא חותם הסכם שלום עם הסורים, אבא פשוט נרדם. ברק לא הבחין בכך והמשיך בהרצאה עד שהנחירות של אבא לא יכלו עוד להטעות אותו. מאז", כך מספר דוד יוסף, "אבא לא סבל את השחצנות של האיש".

הרב דוד יוסף חזר שוב ושוב במהלך הראיון שנתן בשבוע שעבר ל"הארץ" על החלטתו הנחושה לא להתייחס לפוליטיקה עכשווית (כלומר לש"ס בראשות אלי ישי). זאת, בהסבר ש"אני, מהרגע שדרעי עזב, החלטתי לבצע התנתקות חד-צדדית מהפוליטיקה". הוא למשל סירב להתייחס למשפט המיוחס לו בספר "בן פורת יוסף", כי "להחליף את דרעי באלי ישי זה כמו להחליף את הרב עובדיה ברב בא-גד".




בלון נפוח

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://wmh.walla.co.il/w/w-200/53112-4.jpg]

דרעי. דוד הביא אותו לבית הרב עובדיה (צילום ארכיון: "הארץ")

בדרך כלל יוסף עמד יפה במשימה שהציב לעצמו, אבל כשהיה מדובר בשיבתו של ברק לפוליטיקה הוא כבר לא יכול היה להתאפק. הוא חוזר ומגדיר את ברק "בלון נפוח", ואומר ש"זה נראה מאוד מוזר שהבלון הנפוח שהתפוצץ תוך שנתיים, שהשניא את עצמו על כל העולם... איך בכלל רעיון כזה יכול לעלות על סדר היום? זה מוכיח את פשיטת הרגל של הפוליטיקה שלנו".

יוסף אמנם מיעט לעסוק בפוליטיקה בראיון, אבל הוא הרבה לעסוק בענייני צניעות וליתר דיוק במופקרותם של בכירי האומה. במקרה של ברק הדברים שאמר היו חריפים במיוחד: "הוא היה אדם גס ונשאר אדם גס. האיש הזה בגד באשתו וחי באופן גלוי עם אשה כשהיתה נשואה. הוא אדם לא מוסרי. אני מדבר בצורה בוטה, אבל אני מתפלא איך הדברים האלה עוברים בשתיקה. מועמד לראשות הממשלה גוזל אשה מבעלה, מסתובב אתה בגלוי ולא מתבייש בזה. הוא איבד אפילו את הבושה". שורת פניות ללשכת ברק לא הניבה תגובה.

הרב דוד יוסף, חברו לישיבה של אריה דרעי, הוא האיש שהביא את דרעי לבית המשפחה. ביחד הם הקימו את ש"ס. עד שאביו הדיח את דרעי לפני חמש שנים היה יוסף האיש החזק של ש"ס. הוא משמש כרב השכונה החרדית הר-נוף וכראש כולל יחווה דעת, ישיבת הדגל של ש"ס. מאז הדחת דרעי, כך מספר יוסף, הוא אינו מדבר עם אביו על פוליטיקה. הוא התמקד בסדרת הספרים שהוא מוציא על השולחן ערוך. גם מהעיתונות התרחק. את הראיון הזה העניק בעיצומה של מלחמת הביוגרפיות של אביו. הספר "בן פורת יוסף" הוא זה שבו גרסת המציאות של הרב דוד זוכה ליחס ידידותי יותר.




בז לשלטון החוק

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://wmh.walla.co.il/w/18-200/16160-18.jpg]

הרב עובדיה יוסף. התרגל לדבר לקהל עממי ברמה נמוכה מאוד ולשעשע אותו (צילום ארכיון: בוצ'צ'ו)

הרב דוד יוסף היה במשך שנים ארוכות נואם בולט בעצרות של ש"ס ואל המעיין, והרבה לתקוף את בג"ץ. לקראת הפגנת החרדים הגדולה נגד בג"ץ ב-1999 צוטט כמי שכינה את נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק "צורר היהודים" (יוסף טען שאמר "צורר היהדות"). בשבוע שעבר אמר יוסף: "אני לא בוטה ולא קיצוני. אני אדם מאוד מתון. אני מסביר את השקפת היהדות. בימים כתיקונם אני מציג אותה בלשון מאוד עדינה. אבל היו ימים שאני וכל הציבור שלנו היינו בסערת רגשות מאוד גדולה, שבאה לידי ביטוי בביטויים קשים, שאני לא חוזר בי מאף אחד מהם".

זכורה במיוחד העצרת שקיימה ש"ס ב-1997 ובה שאל יוסף את הקהל "מה דעתכם על שלטון החוק?" ונענה באלפי שריקות בוז. כשנשאל בשבוע שעבר מה הוא חושב על שלטון החוק אמר ש"זאת מציאות שבכל פעם שבא נושא שקשור לדת לבית המשפט העליון, יושב שם תמיד לקישוט שופט אחד דתי. זאת מציאות שתמיד המסקנה שלו יוצאת הפוכה משל האחרים. יושבת שם קבוצת אנשים, שבאופן שיטתי פוסקים נגדנו מתוך השקפת עולמם". לדבריו, "הציבור הדתי והמסורתי, שהוא חלק מאוד נכבד במדינה, לא בא לידי ביטוי במה שאתם קוראים שלטון החוק. לכן, האמון שלו בשלטון החוק מוגבל ואולי אפילו לא קיים".

השיחה עסקה גם בהתבטאויות הבוטות של האב, מנהיג ש"ס הרב עובדיה יוסף. האמירה של מנהיג ש"ס, בימים שקדמו להפגנה הגדולה, ששופטי בג"ץ הם "בועלי נידות" (מי שמקיימים יחסים עם נשים שאינן טובלות במקווה ולכן מבחינת ההלכה הן טמאות), הותירה רושם קשה. הרב דוד לא נבהל. "בסדר, זה עושה רושם רע, אבל זה דבר נכון. מה אתה רוצה? אז הוא אומר את זה בצורה קצת בוטה. אני לא חושב שהם יבואו ויצהירו כולם שנשותיהם הולכות לטבול במקווה. לאדם דתי האיסורים האלה חמורים מאוד. זה לא פחות חמור מיום כיפור".

יוסף מסביר ש"מערכת המשפט היא העבודה הזרה של החילונים". כדי להתבדל מהם היה חשוב לאביו להבליט את העובדה שהם "רחוקים מכל הקדוש והיקר ליהדות ובזים לו ואין להם שום מושג בתורה ומצוות, ולכן אין לנו עסק עם הפסקים שלהם".

יוסף מסביר שאביו התרגל במשך שנים לדבר לקהל עממי ברמה נמוכה מאוד ולשעשע אותו בבדיחות. בעידן שיעורי הלוויין "הטלוויזיה והרדיו אורבים לשמוע כל פנינה שיוצאת מהפה שלו והוא לא רגיל למצב הזה. אחרי כל כך הרבה שנים אני לא חושב שאפשר להגיד לו לשנות את זה".

מישהו ניסה?

"אני בוודאי לא ניסיתי. אני לא רואה את עצמי מסוגל וראוי לבוא ולהטיף לו חלילה מוסר".




גזירות רובינשטיין

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://wmh.walla.co.il/w/18-200/89649-18.jpg]

רובינשטיין נישק את ארבל "בתאווה" מול המצלמות ומעיז להטיף מוסר לרבנים? (צילום ארכיון: בוצ'צ'ו)

בבג"ץ יישבו מינואר הקרוב לא פחות מארבעה שופטים דתיים. אבל מתברר שגם עליהם אין לרב דוד יוסף דעה טובה במיוחד. "אתה יודע מה אני חושב על השופטים הדתיים. אני לא יכול לשכוח שאדון רובינשטיין (השופט אליקים רובינשטיין, היועץ המשפטי לממשלה לשעבר) החליט להעמיד לדין את אבי בגלל הביטוי 'ארור יוסי שריד', ואחר כך החצוף שלח לו מכתב של הטפת מוסר ומינה עצמו למשגיח רוחני".

"אני גם לא יכול לשכוח", אומר יוסף, "איך הוא אמר שכולם זכאים, נתניהו, ליברמן, כולם ורק אריה דרעי אשם. אני לא יכול לשכוח שהוא רדף את אריה דרעי באופן שיטתי כל השנים. אני לא יכול לשכוח את כל הגזירות השונות והמשונות שיצאו בתקופת כהונתו כנגד הציבור הדתי. הוא לא נחשב בעיני איש דתי. כיפה לא תמיד קובעת את הדת".

וגם בעניין רובינשטיין מגיע יוסף לשאלת הצניעות: "הוא, שנישק בפרהסיה מול מצלמות הטלוויזיה את עדנה ארבל, שהיא אשה נשואה ועבר על איסור חמור של ההלכה, הוא מטיף מוסר לרבנים? הוא מגלגל עיניים לשמים כמו כל אנשי המזרחי. אז הוא נישק אותה בכזו תאווה והיום פתאום הוא כל כך שונא אותה".




פרשת ארבל

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://wmh.walla.co.il/w/18-200/106199-18.jpg]

ארבל. בנו של הרב עובדיה דיבר עם רמון ופרס כדי למנוע מינוי "האשה הזאת"

על ארבל יש סיפור מדהים בספר "בן פורת יוסף". בסוף 1995 "כתב האישום נגד דרעי כבר היה עובדה קיימת ובמשפחת יוסף", כך מדווח הספר, "ניסו להשפיע על המינוי של פרקליט המדינה הבא שעמד על הפרק. 'רק לא עדנה ארבל', לחשו מקורבי הרב יוסף וידידי דרעי. אחד מבניו של הרב יוסף שוחח על כך עם פרס ועם השר חיים רמון, בניסיון להניאם מבחירה בארבל, אך הפנייה הושבה ריקם".

הרב דוד יוסף ממש לא עושה מאמץ להכחיש. "אני לא רוצה להגיב על זה", הוא אומר, "אבל מה שאני יכול לומר זה שלפעמים סופו מוכיח על תחילתו. אני חושב שכל הפרסומים שיצאו נגדה בתקופה האחרונה הוכיחו שמי שהתנגד לאשה הזאת צדק. אין צורך להוסיף הרבה מלים על האשה הזאת".

בלשכת דוברת הנהלת בתי המשפט לא היו מעוניינים להגיב על דברי יוסף.




סוגיית ההשתלות


אם כדברי הרב דוד יוסף הוא ואביו לא מדברים על פוליטיקה, אז על מה הם כן מדברים? לדברי דוד יוסף, על נושאי הלכה, למשל השתלות איברים. הרב דוד יוסף פעיל במועצת יח"ד להידברות בין דתיים לחילונים ומנסה להגיע לאמנה בין דתיים לחילונים בנושא השתלות.

פרסומת

המחלוקת בנושא ההשתלות עוסקת בקביעת זמן המוות. כדי להשתמש באיברים כמו לב, ריאות וכבד יש לגדוע אותם לאחר מות גזע המוח. החרדים אינן מכירים במוות מוחי אלא רק במות הלב ולכן הם רואים בהשתלות אלו רצח. כמות תרומות האיברים בישראל נמוכה מאוד, בין היתר בשל התנגדות הרבנים.

יוסף אומר שבנושא המוות המוחי לא הושגה התקדמות, "אבל אפשר להסכים על השתלות כליה, קרנית, עור ורקמות. זו גם מצווה. הודעתי שאני מוכן להירתם למסע הסברה ציבורי ולהסביר שההלכה תומכת בתרומות מהסוג הזה

http://hydepark.hevre.co.il/hydepar...asp?forum_id=99