מסתבר שלצמידים הצבעוניים יש עוד פרושים חוץ מהאם תרמתם לארגון של לאנס\אקי"ם\דעתכם על ההתנתקות או על תאונות הדרכים.

בעידן אתרי ההיכרויות באינטרנט, עידן האינסטנט והקרח אם נדייק, הצצה בפרופיל האדם בו אנו מעוניינים, מלמדת אותנו רבות על העדפותיו המיניות ובעיקר התפקיד אותו הוא ממלא בסקס. יש מי שמפרטים על מכות, אכילת צואה ומקלחות הזהב, ויש שמסתפקים באקטיבי / פסיבי/ ורסטילי הנונשלנטים. באופן זה או אחר, אתרים אלו עשו הכל רק כדי שלא תצטרכו לנהל שיחת סרק ראשונית ומבוישת ולחטט בשאלת "הסקס לאן?".

אלא שלמרות הפרופיל המהודק שאנשים מרכיבים לעצמם, בחוץ, כלומר בברים ומועדונים, גייז רבים עדיין לא פיתחו חושים מיוחדים כדי לזהות בוודאות, למרות שהם היו מאוד רוצים, את בני מינם והתפקיד שמשמש הגבר בו הם מעונינים באקט המיני.

בשנת 1970 החל להתרקם בחוף המערבי בארה"ב קוד צבעים המוכר כ– The Hanky Codes , שנגזר מהמילה "Hankie" ("ממחטה" בסלנג). מטרת קוד הצבעים היא להבחין בין העדפות סקס במועדונים ללא צורך בפניה ודיבור. ג'ק רינלה, בעל אתר האינטרנט "Leather View.Com" , מסביר שם שקוד הצבעים, המונה כיום למעלה מ-70 צבעים, נהוג בעיקר בקרב קהילות BDSM ועור, ובולט מאוד בין חובבי הפיסט ומקלחות הזהב.

תחילה הורכבה הסקאלה משני צבעים בלבד: אדום לאקטיבי, כחול לפאסיבי. עם השנים התפתחו הקודים וכיום השתנה הזיהוי: גברים אקטיביים עונדים צמיד או מטפחת בצד שמאל. פסיביים וכנועים – בצד ימין. הצבעים המשתנים רק מעידים על ההעדפה.

למשל, אפור מעיד על קשירה. גבר עם צמיד או ממחטה בצד שמאל בעצם אומר: אני רוצה לקשור אותך. בימין: אני רוצה להיקשר. ורוד מציין זיון עם דילדו; צהוב להשתנות; אדום לפיסט (אגרוף בתחת, למי שתהה); כתום בשמאל זה מוכן להכל בכל רגע, ובימין זה ללא כרגע, וחלודה לקאובוי כשזה על יד שמאל או לסוס בימין.

בישראל, בה קהילת ה-BDSM מצומצמת, ודאי ניתן לצפות בדרס קוד הנ"ל במועדונים דוגמת הדאנג'ן או בערבי M&S מיוחדים, אם כי לא הייתי בונה על זה. מצד שני, למרות הפתיחות המוכרת והוולגארית בישראל, בודדים היו ניגשים אל בחור, מציגים את עצמם, ומתעניינים אם בא לו להשתין עליהם. מצד שלישי, קצת מצחיק לגלות הומו מגודל ומשופם עם צמיד גומי או ממחטה על זרוע ימין בורוד פוקסיה, שבעצם דורש ספנקינג אכזרי. ואם כבר אכזריות, מומלץ להיזהר עם המטפחות החומות, בהנחה שאתם לא אוהבים לאכול חרא.

http://www.nrg.co.il/online/40/ART/945/106.html