 |
08-10-2011, 15:04
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,332
|
|
|
"הגדוד של המדינה" 60 שנה להיווסדו של גדוד הצנחנים 890
הכתבה הנ"ל לא התפרסמה ברשת ועל כן הוקלדה:
 
המג"ד לשעבר יעלון עם לוחמי הגדוד לפני עשר שנים. "אתה מרגיש את גודל המעמד והאחריות, מבין שאתה בחוד, בשפיץ". גדוד 890 במעבר המיתלה במבצע קדש. "לא חוזרים עד שמבצעים"
הגדוד של המדינה\ יוסי יהושוע וראובן וייס בני גנץ הוא הרמטכ"ל האחרון (בינתיים) שהנפיק 890, הגדוד האגדי של הצנחנים, שבוגריו מתברגים היטב גם לצמרת האקדמיה, הפוליטיקה והכלכלה. בראיון מיוחד מסביר גנץ, יחד עם משה (בוגי) יעלון, יצחק מרדכי ועוד ממפקדי הגדוד מה הופך דווקא את 890 לפס ייצור של מנהיגי מדינה, ומה הם למדו דווקא בנקודה הקשה ביותר של הגדוד: הקרב על החווה הסינית ב- 1973. גנץ: "הלקח הוא לנהוג לפי 'מחר מלחמה', כדי שלא נופתע שוב".
"בשישי באוקטובר 1973 היה בני גנץ נער בן ארבע עשרה שגר עם הוריו במושב כפר- אחים הסמוך לקריית מלאכי. כשהחלה המלחמה, עקב אחר הדיווחים בדריכות ובחרדה שהוא זוכר היטב עד היום. 'הקשבנו לסיפורי הקרבות שהגיעו מהחזית', הוא אומר, 'ואני זוכר שהיה ברור שגדוד 890 של הצנחנים משתתף בכל הקרבות המכריעים'.
מה הלקח המרכזי שהפקת כמפקד ממה שקרה במלחמת יום כיפור?
'הלקח המרכזי הוא 'מחר מלחמה'. מתוך התפיסה הזו גיבשנו את הגישה למוכנות ולכוננות, ומתוכה אנחנו מתמודדים עם אתגר הנחישות יום- יום. דבר נוסף שאנו מפתחים לאור אותה חשיבה הוא היכולת להתמודד עם שינויים שהאתגרים סביבנו מכתיבים לנו. אנחנו מבינים שאסור לנו להיות שבויים בקונספציה אלא שחייבים לבדוק, ללמוד ולחקור את המתרחש סביבנו ולהתאים את הצבא לשינויים האזוריים. אנחנו חייבים להיות ערוכים ומוכנים יום- יום, שעה- שעה, מרמת החייל ועד רמת הרמטכ"ל.'
האם הפתעה כזו יכולה לקרות שוב?
'אנחנו מקווים שלא, ולשם כך אנחנו פועלים גם ברמה האופרטיבית. אנחנו חייבים להיות צבא מתעצם ומתחזק המצוי במוכנות ובכשירות מלאה. יכולת ההפתעה ועוצמת התחכום צריכות להיות בידינו. מפקדי צה"ל ואני בראשם עמלים כדי שלא נופתע שוב, זהו תפקידנו, וזו המשימה העומדת לפתחנו מאז קום המדינה.'
מה צריך מפקד בצה"ל להגיד לעצמו בכל יום כיפור?
'על כל מפקד לזכור שהמפקדים והחיילים שלו סומכים עליו. לנו כלובשי מדים החובה לוודא שאנחנו עושים את הכל על מנת שלא נעמוד שנית בפני הפתעה שכזו.'
ארבע עשרה שנה לאחר מלחמת יום כיפור סגר גנץ מעגל כאשר קיבל את הפיקוד על גדוד 890, אותו גדוד שאחרי פעילותו עקב כנער. 'כשקיבלתי את הפיקוד על הגדוד', הוא אומר, 'הרגשתי שאני מקבל את ההיסטוריה, את המורשת ואת האחריות להמשך עשייתם של הגיבורים שסללו את הדרך. עד היום הגדוד נאמן למורשת בתעוזה, ביצירתיות, בנחישות ובצניעות שהן נר לרגליו'. את הפיקוד הוא קיבל בדיוק ביום הולדתו העשרים ושמונה. 'שאול מופז היה מח"ט הצנחנים והוא ביקש שאלך- 890. התקופה כמפקד הגדוד זכורה לי כיפה והמשמעותית ביותר בשירות הצבאי שלי. באותה התקופה הגדוד היה בפעילות ברצועת הביטחון בלבנון ובשטחים. תמיד במקומות הקשים והמורכבים ביותר. זו הייתה תקופה של הרבה היתקלויות וחוויות אש. אני לא מזלזל בשום תפקיד אחר שעשיתי, אבל זה היה משהו אחר. ייחודי. הייתי גם צעיר מאוד, בלי משפחה ומגבלות, כך שחוץ מהגדוד לא היה לי כלום. עוד דבר שמייחד את התקופה הזו הוא הבשלות של האנשים שאיתם עבדתי. זה היה כמו השלב הזה במשפחה שבו הילדים כבר מספיק גדולים ואפשר לשבת יחד לזמן איכות אמיתי. גם הרגשתי שאני ממשיך שושלת של ענקי דור. גדוד 890 הוא אייקון בחברה הישראלית'.
לא רק אייקון, אלא גם חממה שהצמיחה רבים ממנהיגי המדינה: ראש ממשלה אחד, שרים בכירים, חברי כנסת, ראשי ערים ועוד. לעתים נדמה היה כי הדרך ללשכת הרמטכ"ל עוברת בתפקיד מג"ד 890: רפאל איתן, דן שומרון, משה יעלון וכאמור גם הרמטכ"ל הנוכחי בני גנץ- כולם היו מפקדי הגדוד, שחוגג השנה שישים שנות פעילות מפוארת. 'יחידות שמכשירות את האליטה הבאה זו תופעה מבנית שמוכרת בצבאות בכל העולם וגם בצה"ל', אומר ההיסטוריון הצבאי ד"ר אורי מילשטיין , בעצמו יוצא 890. 'גם אם בפועל אתה לא טוב במיוחד, עצם העובדה שאתה שם, ביחידה הזו, הופכת אותך לטוב ביותר. בשנות החמישים הייתה תפיסה שיש גדוד 890 ויש את שאר צה"ל'. ונדמה שהתפיסה הזאת עדיין חקוקה היטב בקרב כל מי ששירת בגדוד המיוחד הזה.
לגעת בהיסטוריה
גדוד 890, המכונה גם 'אפעה', הוא גדוד הצנחנים הראשון בצה"ל. יעקב דורי, הרמטכ"ל הראשון, האמין כי כאשר יעבור צה"ל מהגנה להתקפה יהיה צורך בכוח צניחה, ולכן בתחילת 1950 הוטל על יהודה הררי, לימים אלוף- משנה, להקים יחידת צנחנים ראשונה, שבסיסה נקבע בתל- נוף, ובתוך כשנתיים היא צמחה לכדי גדוד, שעסק בעיקר בפעילויות ביטחון שוטפות ובפעולות תגמול לאורך גבול ירדן. בינואר 1954 הצטרפו אליו לוחמי יחידה 101, שעליה פיקד רס"ן אריאל שרון . זו הייתה יחידת קומנדו שהוקמה במיוחד לצורך ביצוע פעולות תגמול, כתגובה לטרור המסתננים מירדן ומעזה. לאחר חמישה חודשים בלבד היא פורקה, ולוחמיה התמזגו בגדוד 890, ששרון הפך למפקדו. 'לא חוזרים עד שמבצעים' הייתה הסיסמה שטבע שרון בלוחמיו, והיא מלווה את הגדוד עד היום. את הנחישות שנצרבה באותן שנים בלוחמי הגדוד ניתן היה לראות בחגיגות השישים, שנערכו לפני כשלושה שבועות במיפקדת חטיבת הצנחנים בבית- ליד. הפעם האחרונה שבה הם נפגשו בפורום הזה הייתה לפני עשור, כשהגדוד חגג יובל להקמתו ואורח הכבוד היה ראש הממשלה אריאל שרון, המפקד השני בתולדות הגדוד ואחד מגיבוריו. באותו טקס היה סא"ל אמיר ברעם מפקד הגדוד. כיום ברעם הוא כבר אלוף- משנה, ולפני חצי שנה מונה למח"ט הצנחנים. את תקופת הפיקוד שלו על 890 הוא מתאר כציון דרך בחייו. 'מוניתי לתפקיד כשלושה חודשים לפני מבצע חומת מגן', הוא נזכר. 'הגדוד המפואר הזה הוביל את הלחימה לאורך כל המבצע, כולל כיבוש הקסבה בשכם. הוא גם זכה על אותה תקופה בצל"ש גדודי. בטקס השישים היה ברעם נרגש במיוחד. מבחינתו החגיגה הזו הייתה גם אירוע משפחתי, שכן אביו היה חייל ומפקד מחלקה בגדוד והוא עצמו שירת בו כמ"פ לפני שחזר לפקד על הגדוד כולו. 'הגדוד בנוי על רוחו של שרון, שלצערנו לא נמצא כאן היום', הוא נאנח.
עוד אורח נרגש היה סא"ל (מיל') שמואל (סמי) רפאל. בגיל שמונים ארבע, נשען על קב, מתאמץ להחזיק את גופו זקוף, הוא לא מוותר על הגעה לטקס. דמעות עולות בעיניו כשהוא מזהה את חבריו הוותיקים, בהם האלוף (מיל') דני מט. 'אין פעולת תגמול או מלחמה שהאלוף מט לא השתתף בה ולא הוביל אותה', מחמיא רפאל לחברו הוותיק. 'סמי מצטנע', מספרים החבר'ה מסביב. 'הוא בעצמו גיבור אמיתי. הוא הראשון בתולדות הגדוד שקיבל צל"ש'. ואכן, לרפאל שמור מקום של כבוד ברשימת מקבלי העיטורים. בדצמבר 1950 הוא היה רב- סמל ששימש כמדריך צניחה במפגן שקיימה היחידה בפני טירונים צעירים. מיתרי המצנח של אחד הקופצים הסתבכו בגלגל האחורי של המטוס, והצנחן, רב"ט ישעיהו דר, נותר תלוי בין שמיים וארץ. רפאל לא היסס: הוא נטל חבל שבקצהו עוגן, השתלשל החוצה מהמטוס וחיבר את העוגן למיתרי המצנח. בפעולה מורכבת ומסוכנת, שנמשכה כעשר דקות, הצליח לשחרר את המיתרים מהגלגל ולמשוך את דר בחזרה למטוס. לרפאל הוענק עיטור המופת, וכך גם לדר, שלא ויתר אלא השלים את צניחתו. גיבור נוסף שניצב ליד רפאל הוא סא"ל (מיל') ד"ר משה אגמון (אנקלביץ'), שבתפקידו האחרון בצה"ל שימש קצין רפואה של פיקוד הדרום. הרופא חייך במבוכה כשהחברים נזכרו בפעולת הגבורה שלו, שבה הציל את חייו של הלוחם הנודע מאיר הר- ציון. זה היה ב- 1956. הר- ציון נפצע קשה במהלך הסתערות על מבנה המשטרה הירדנית בא- רהווה. תחת אש ולאורו של פנס כיס בלבד ביצע הרופא הצעיר בהר- ציון את ניתוח השדה הראשון בצה"ל. הוא חתך את צווארו והחדיר צינורית לקנה הנשימה שלו על מנת לאפשר לו לנשום שוב. במהלך הניתוח, בכל פעם שהושלך לעברם רימון, התכופף אגמון וסוכך בגופו על הר- ציון הפצוע כדי שרסיסי מתכת או אבן לא יזהמו את הפצע. על הפעולה זו הוענק לו עיטור העוז. סא"ל ערן אוליאל, מפקדו הנוכחי של הגדוד, הסתובב בין הנוכחים והקשיב בהתרגשות לסיפוריהם. 'גדלתי בגדוד 101 והייתי בגדס"ר, אבל 890 הוא הטוב מכולם', אמר. 'אני מקשיב לאנשים שהגיעו לכאן הערב ומרגיש שאני נוגע בהיסטוריה. אלה דברים שאני מכיר רק מסיפורי מורשת הקרב'. סגנו רס"ן אייל בלומשטיין עשה בגדוד את כל דרכו הצבאית, מלוחם ועד סמג"ד. 'לגדוד הזה יש ערכים שמייחדים אותו, הבולט שבהם הוא הדבקות במשימה', אמר בלומשטיין. 'הדבקות במשימה ועיקרון התחבולה החלו בימיו של שרון ונשארו מאז בדי- אן- איי של הגדוד'.
'הלוחמים שצמחו בגדוד הזה הם אריות אחד- אחד', הוסיף השר להגנת העורף, האלוף (מיל') מתן וילנאי, שהתגייס לגדוד ב- 1962. 'התגייסתי לגדוד יחד עם אמנון ליפקין- שחק', נזכר וילנאי. 'עשינו בו את המסלול, היינו בו מפקדי כיתות ויצאנו ממנו לקורס קצינים. אני לא יכול לשכוח את טקס סיום קורס הקצינים. זה היה פשוט מדהים, כי כל החניכים המצטיינים היו מ- 890'. בתום הקורס נאלץ וילנאי, לצד חניכים מצטיינים נוספים להישאר כמדריך בבית הספר לקצינים. המשבר הגיע כשחזרו לחטיבה האדומה. 'בדיוק בנו אז את גדוד 202, ואז לקחו את הקצינים הטובים ביותר, בהם אותי ואת אמנון ליפקין, ושלחו אותנו להיות מפקדי פלוגות בגדוד החדש. רצינו להתאבד. זו הייתה ממש תחושת חורבן. בשבילנו חטיבת הצנחנים הייתה רק 890 והסיירת. מה זה הגדוד החדש הזה?' באותם ימים צמחו גם התחרותיות והקרב על היוקרה בין שני הגדודים. עד היום מכנים יוצאי 202 ואת חיילי 890 בכינוי 'שמונה מאות טיפשים', ואלה משיבים להם בהקנטה: 'מאתיים יורים, שניים פוגעים'. וילנאי היה מפקד פלוגה וסמג"ד ב- 202 עד שחזר לגדוד 890, הפעם כמפקדו. 'לחזור ל- 890 כמג"ד זו הייתה סגירת מעגל בשבילי', סיפר. 'הגדוד הזה הוא משהו מיוחד. אני זוכר ישיבות קבינט שבהן ישבו אריאל שרון, רפאל איתן, יצחק מרדכי, בוגי יעלון כראש אמ"ן ואני כראש אג"ם וסגן הרמטכ"ל- כולם היו מפקדי 890'.
ברקת על הכתפיים
הפרקליט הפלילי עו"ד אל"מ (מיל') אבי עמירם, 54, עיכב בשבוע שעבר את כניסתו לדיון בבית המשפט כדי לספר על הימים שבהם היה עדיין אבי עמרה ושירת ב- 890. 'שירתתי בגדוד כלוחם וכמפקד פלוגה והשתחררתי בדרגת סגן', מספר עמירם. 'שלושה מהחיילים ששירתו תחתיי היו יוחנן דנינו, היום מפכ"ל המשטרה, עו"ד שי ניצן, המשנה לפרקליט המדינה, ותנ"צ מנשה ארביב, נציג המשטרה בארצות- הברית. כששימשתי יו"ר הוועדה לעניינים פליליים בלשכת עורכי הדין והגעתי לפגישה עם מפקד מחוז תל- אביב של המשטרה דאז, ניצב דוד צור, הוא סיפר לי שהוא היה לוחם ב- 890 ושהוא זוכר אותי כמ"פ'. אחד הזיכרונות שנצרבו את עו"ד עמירם מימיו בגדוד היה הטיפוס על הבופור ב- 1982, עוד לפני כיבושו על ידי לוחמי גולני. 'יאנוש בן- גל, שהיה אז אלוף פיקוד הצפון, החליט על מבצע לחיסול קני מחבלים באזור כפר ארנון. לקראת המבצע ערכנו תרגול של טיפוס על הרכס. קבענו שש נקודות ציון על פי אותיות הא'- ב'. שתי האחרונות היו 'הגר' ו'ורד'. טיפסנו על הרכס והגענו לראשו במהירות עצומה. אני זוכר שדיווחתי בקשר 'ורד', והמפקדים היו בטוחים שזו טעות. צעקו לי: 'ורד? אתה בטוח? חזור שנית'. יומיים אחר כך בוצעה הפשיטה. אולי חמישים מחבלים נהרגו שם. זה האופי של 890'. מפכ"ל המשטרה, רנ"צ יוחנן דנינו , התגייס לגדוד ב- 1978. עמירם, שהיה מפקד הפלוגה שלו, היה אולי הראשון שהבחין בפוטנציאל הפיקוד שלו. 'הוא אמר לי: 'אתה תהיה הראשון שתצא לקורס קצינים', נזכר דנינו. ואכן לאחר שסיים את קורס המ"כים והדריך מחזור טירונים אחד, נשלח דנינו לבה"ד 1. 'כשסיימתי את קורס הקצינים חזרתי לגדוד וקיבלתי את מחזור מאי, שהיה ידוע אז כבעייתי. כשהיינו בלבנון אחד החיילים החליט יום אחד לברוח לביתו בקריית- שמונה. הוא עשה זאת במשאית הריו של הגדוד. לקחתי את הג'יפ, נסעתי אחריו ומצאתי את הריו חונה ליד הבית שלו. לימים, כשהייתי ראש אגף החקירות במשטרה, הגעתי לביקור בתחנת קריית- שמונה וממש הופתעתי: הם נערכו לביקור שלי כאילו ראש הממשלה מגיע, ממש יצאו מגדרם. התברר שאותו חייל שברח לפני שנים הוא קצין המנהלה בתחנה. הוא כנראה רצה לפצות אותי על מה שעשה לי בלבנון. כשאני מסתכל ימינה ושמאלה ורואה איפה החבר'ה מהגדוד משובצים, אני מתמלא גאווה'. גם לניצב בדימוס דוד צור (צורי), 52, שבתפקידו האחרון במשטרה שימש מפקד מחוז תל- אביב, יש נחת מהחברים שאכלו איתו מאותו מסטינג. אחד מהם הוא ניר ברקת, כיום ראש עיריית ירושלים. שבועיים לפני שחרורו מצה"ל יצא צור בראש מחלקתו למבצע באזור העיירה נבטייה בדרום לבנון וחזר משם כשהוא נושא על כתפיו את ברקת, שנפצע מירי מחבלים. ברקת הגיע לטקס השישים, וכך גם ח"כ עמיר פרץ, שנפצע קשה ברגליו בתקופת שירותו בגדוד כקצין חימוש במלחמת יום כיפור. בטקס הוא נראה קורן מאושר: הסתובב בין הנוכחים, התחבק, צחק, לחץ ידיים. 'כאן כל לחיצת יד היא אמיתית, לא כמו בפוליטיקה', אמר לו אחד מוותיקי הגדוד. עוד פוליטיקאי שיצא מהגדוד הוא האלוף (מיל') יצחק מרדכי , לימים שר הביטחון, שמתייחס לפיקוד על גדוד 890 כאחד התפקידים המשמעותיים בחייו. 'אני זוכר היטב את היום שבו קיבלתי את הפיקוד', הוא אומר. 'רפול היה אז קצין חי"ר וצנחנים ראשי, עוזי יאירי היה מח"ט הצנחנים, וגנדי אלוף פיקוד המרכז. בשבילי לקבל את הפיקוד על 890 היה להגשים את כל החלומות. זו הייתה פסגת השאיפות'. מרדכי עשה את מסלול הלוחם שלו בחיל ההנדסה. ל- 890 הגיע כסג"מ צעיר ונשבה ברוחו של הגדוד. 'הייתה בגדוד הזה רוח מיוחדת. רפול השפיע עליי הכי הרבה. הוא היה הכי מבצעי שראיתי בחיי וגידל דור של מפקדי צנחנים נועזים, שמבצעים כל משימה, עומדים על קוצו של יוד, ערכיים, עושים הכל בסטנדרט יוצא דופן. כשהוא החליט למנות אותי למפקד פלוגה בגדוד, הוא צייר לי בעט את דרגת הסגן על הכותפת'. את תקופתו בגדוד זוכר מרדכי כרצופת פעילות מבצעית: 'מלחמת ההתשה, מרדפים בבקעה, פיצוץ גשרים, פעולות במצרים. בפשיטה על בסיס קומנדו ימי בטריפולי הרגנו עשרים ושלושה מחבלים והבאנו כשבוי את מאמן הקומנדו הטורקי שלהם. כשרצו להעביר אותי ל- 202 עשיתי את כל התרגילים האפשריים כדי להישאר ב- 890'. מרדכי היה מפקד הגדוד במלחמת יום כיפור והוביל אותו בקרב החווה הסינית, אחד הקשים והעקובים מדם בתולדות צה"ל, שבעקבותיו הוענק לו עיטור העוז. 'אחרי הקרב הקשה הזה אמרתי לאנשים: 'מי שלא יכול להמשיך, משוחרר מבחינתי', אבל אחד לא קם. כולם נשארו'. לאחר המלחמה קודם לתפקיד סמח"ט הצנחנים, 'למרות שרציתי להישאר בתפקיד המג"ד. זה היה תפקיד שגרם לי סיפוק עצום. הייתי קשור לגדוד הזה בכל נימי נפשי, ואחריי שירתו בו גם שניים מבין שלושת אחיי והבן שלי עופר. לגדוד הזה יש השפעה עצומה על החברה הישראלית. אין עוד גדוד שהצמיח כל כך הרבה בכירים במדינה'.
הכי צנחני שיש
כשמונה בני גנץ לרמטכ"ל הוא החליט למנות לראש לשכתו את אחד ממפקדי 890 לשעבר- סא"ל יקי דולף, שהיה המג"ד בתקופת מבצע עופרת יצוקה. רגע לפני הכניסה לעזה הוא כינס את המפקדים ואמר להם: 'אנחנו הולכים לקבוע תג מחיר גבוה מאוד. חמאס וכל הגורמים שסובבים אותו יידעו עכשיו שעם מדינת ישראל לא מתעסקים. הם לא ירצו שניכנס לשם שוב. האנשים שיושבים באולם הזה הם האנשים הכי טובים במדינת ישראל, הכי טובים בעולם. אף אחד לא יכול לעשות את זה יותר טוב מאיתנו'. היכרות נוספת שרקם גנץ בגדוד הייתה עם מי שמכהן כיום באחד התפקידים הרגישים ביותר בצה"ל- ראש אגף המודיעין- האלוף אביב כוכבי. 'הגדוד היה אז בתרגיל בגולן, ובדיוק לקראת הסיום החלפתי את המג"ד ועדיין לא הכרתי את הגדוד', משחזר גנץ. 'למזלי, היה לצדי קצין מבצעים צעיר בשם אביב כוכבי, שעזר לי להכיר את הלוחמים. אני זוכר את הסיטואציה הזו בתרגיל, באמצע האקט האחרון של כיבוש החרמון, כששאלתי את אביב: 'תגיד, איך קוראים למ"פ הג'ינג'י? הייתי ממש חדש בתפקיד ולא הספקתי להכיר אפילו את הקצינים'. אלוף פיקוד הצפון, יאיר גולן, היה הסמג"ד של גנץ. בהמשך שירותו הצבאי התמנה גם הוא למפקד הגדוד, לאחר שהחליף את האלוף גדי שמני, היום נספח צה"ל בוושינגטון. לקראת סיום תפקידו כמג"ד נפצע שמני בהתהפכות ג'יפ על גדר המערכת. על אף פציעתו הקשה הוא שב לגדוד לאחר שלושה חודשים בלבד. 'בנחישות רבה ותוך מתן דוגמה אישית, בדיוק לפי ערכי הגדוד', מפרגן מחליפו, גולן. 'גדוד 890', מסביר גולן, 'היה הגדוד הכי צנחני שיש. גדוד שלא מוותר לעצמו בשום מצב. אם קשה, זה טוב, ואם יותר קשה, זה עדיף. אם הגדוד מקבל משימה לצנוח בתרגיל, למשל, אז המג"ד יבחר גם להוסיף תרגיל בשטח, ואם אפשר, שיהיה גם תרגיל 'רטוב'. הגדוד הזה תמיד מסודר, עומד במשימות שהוא מקבל, עם מינימום תקלות בטיחות ותוך הקפדה על משעת גבוהה שלפעמים גם עוברת את הגבול'. כדוגמה לכך מביא גולן את אחד ממפקדי הפלוגות ששירת אצלו בעת ששימש מג"ד. 'היינו בקו חורף בחברון הקפואה, והמ"פ הזה החליט שהלוחמים שלו ישמרו בלי חרמוניות. הוא היה מ"פ מצוין, אבל החליט שבלי חרמוניות. למה? ככה. כי אנחנו 890. מצאנו את עצמנו עם ארבעה לוחמים מאושפזים בבית חולים עם כוויות קור. בכל מקום אחר מחלקים חרמוניות בדיוק למשימות הללו, של שמירה במקומות קרים, אבל מ"פ ב- 890 אומר לעצמו שהקור לא יכריע אותו, ואז הוא מגלה שיש לזה מחיר'.
בכל דור ודור
השר לעניינים אסטרטגיים והרמטכ"ל לשעבר משה (בוגי) יעלון קיבל את הפיקוד על 890 ב- 1982. הוא היה אז במסגרת לימודים במכללה לפיקוד ומטה, וכחודש וחצי לאחר שהחל את לימודיו נדרש על ידי אל"מ מנחם זטורסקי ז"ל מפקד החטיבה באותם ימים, לחזור לשירות בשל סדרה של תקלות בגדוד. 'קיבלתי גדוד במשבר, אבל בסוף האימון כבר התייצבנו ויצאנו לדרך חדשה', נזכר יעלון. 'היינו שנתיים בלבנון- בצור, בצידון. אז היו הקרבות הראשונים מול חיזבאללה, הרבה מבצעים ופעולות'. סגנו באותם ימים היה אלי אמזלג (כיום אמיתי), לשעבר מנכ"ל רשות הטבע והגנים, שנפצע באחת מאותן היתקלויות והוחלף. בין מפקדי הפלוגות בתקופתו של יעלון ניתן למנות את יצחק גרשון, לימים אלוף פיקוד העורף, ואת שמעון בטאט, מנהל לשכת ראש הממשלה בתקופת אהוד ברק. את רגע הישיבה על כיסא המג"ד יעלון לא שוכח. ' אתה מסתכל על התמונות שעל הקיר ורואה את שרון, רפול, יצחק מרדכי, דן שומרון, מתן וילנאי, נחמיה תמרי. אין ספק שזה עושה משהו. אתה מרגיש את גודל המעמד והאחריות, מבין שאתה בחוד, בשפיץ, וזה מחייב'. בטקס השישים שפע יעלון חיוכים. 'אני שמח מאוד להיות פה היום', אמר, 'לפגוש קצינים ונגדים ששירתו איתי ושהיו תחת פיקודי וגם את בני הדור שהתחנכתי על פיו, דור פעולות התגמול. כאן, בין הלוחמים האלה של הגדוד, לא צריך נעליים גבוהות. כאן אפשר ללכת בסנדלים'. האלוף אביב כוכבי, ראש אמ"ן, התגייס לגדוד 890 באוגוסט 1982, בתקופה שיעלון שימש מג"ד. 'הייתה הערכה עצומה לבוגי', מספר כוכבי. 'אני זוכר את עצמי כחייל, עם מ"ק על הגב, ליד צידון, והוא יורד במדרגות עם פנס לראשו, ופתאום פונה אליי, לחייל הפשוט, ומתחקר אותי, שואל מה העניינים, מה שלומי, יורד לפרטים. הייתה הרגשה שאתה שייך למשהו מיוחד, לגדוד עם מורשת. הדרישות היו גבוהות וקפדניות. הייתה ירידה לפרטים ברמת הביצוע בלי שום הנחות, אבל באותה נשימה גם יחס אישי של המפקדים. מה שאפיינו את הגדוד היו התחבולה והראש היצירתי להביא פתרון בדרך אחרת'. כוכבי יצא לקורס קצינים, המשיך לתפקיד מ"מ ומ"פ בגדוד ואז עזב לתפקיד אחר. חלומו, כמו כל קצין שגדל בגדוד, היה לחזור ולפקד עליו, אבל לבסוף נבחר לפקד על גדוד 101, הצעיר בגדודי החטיבה האדומה. 'זה נכון שרציתי לסגור מעגל ולפקד על 890, זה טבעי ונורמלי, אבל התחושה הזו עברה לי שלוש דקות אחרי טקס קבלת הפיקוד על 101'. בכל זאת, אחד מרגעי הנחת והסיפוק שהיו לכוכבי התרחש במבצע חומת מגן ב- 2002, אז שימש מפקד חטיבת הצנחנים, וגדוד 890 בפיקודו של סא"ל אמיר ברעם הוביל את הלחימה בסמטאות שכם בהצלחה מבצעית יוצאת דופן, בסדרה של פעולות מוצלחות שאף הובילו לצל"ש גדודי. 890 היה הגדוד הראשון שנכנס ללחימה בקסבה בשכם. באותו מבצע הוא פיתח טכניקות חדשות ללחימה בין קירות ומעל גגות ויזם את מבצע 'גירוי ותגובה' להוצאת המחבלים ממקום מחבואם. טכניקות אלה נלמדו מאוחר יותר בכל יחידות צה"ל הלוחמות בשטחים. 'הגדוד כיום חזק יותר, עם אמצעים מתקדמים וקטלניים יותר ועם לוחמים טכנולוגיים יותר, אבל מה שלא השתנה זה הרוח. עדיין דבקים בסיסמה 'לא חוזרים עד שמבצעים'', אומר מח"ט הצנחנים אל"מ ברעם. 'זו מורשת בת שישים שנה וכל לוחם מכיר אותה. כל לוחם מרגיש שהוא משרת בגדוד הצנחנים הראשון, שממנו צמחו ראשי ממשלה, שרי ביטחון, רמטכ"לים ואלופים. לוחם כזה מקבל את התחושה שהוא מצטרף למשפחה עם מורשת שהוא מחויב לה. בכל דור ודור בגדוד שאלו אם הדור הנוכחי נופל מקודמו, ובכל פעם מוכח שהוא טוב יותר'. " (הכתבה "הגדוד של המדינה", מאת יוסי יהושוע וראובן וייס, "ידיעות אחרונות" מוסף "7 ימים", 07.10.2011)
  
רא"ל בני גנץ (הרמטכ"ל ה- 20 של צה"ל), רא"ל דן שומרון ז"ל (הרמטכ"ל ה- 13 של צה"ל) ורא"ל רפאל איתן ז"ל (הרמטכ"ל ה- 11 של צה"ל).
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)
|
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
