בעקבות מלחמת יוה"כ הצבא עבר שינויים דרסטיים,לפעמים עם לא מספיק מחשבה מאחוריהם מה שהוביל ל"עשור האבוד של ישראל".
באשכול הזה נרכז את נושא ההתעצמות לאחר המלחמה הנוכחית.
דיונים מה צריך להתעצם ועל מה אפשר לוותר
איזה שינויים כדאי לעשות כלקח מהמלחמה
(מבנה הצבא,ציוד,תו"ל,איומים חדשים וכו')
והבאת ידיעות שיתפרסמו בנושא.
עד כה זה היה מפוזר בעשרות אשכולות שונים (למשל על ציוד ספציפי,או בתוך האשכול הגדול על המלחמה וכו') ומטרת האשכול לאחד את הנושא מכאן והלאה.
אזהרה
שיחות בנושא עלולות לגלוש בכיף ובלי לשים לב לתחומים של ביטחון מידע אז לשים לב לפני שממהרים להגיב ולחשוב לפני כן האם זה משהו שאפשר לדבר עליו באינטרנט או לא
לדוג' משתמש חושף בטעות פער בסד"כ\אמצעים\תו"ל במערך שבו הוא היה במילואים במלחמה
"אצלנו במערך X לא היה מספיק ציוד\כלים מסוג Y ולכן היינו צריכים לאלתר. אז כדאי לצאת ברכש של Y" או "בגזרה שלנו (X) היה פערים משמעותיים ב א' ב' ג'"
אלו משפטים שיכולים להיפלט באופן טבעי ועדיין יסייעו לאויבנו...אז לחשוב
תנופה לתחילת דרכו של האשכול חשבתי שכדאי לציין פה כמה נושאים בוערים שכרגע מופיעים באשכולות שונים אבל קשורים לפה:
1.הצעת חיל האוויר למטוסי סיור חמושים באוגדות המרחביות
2.המעבר של ההגמ"ר מכיתות כוננות ל"מחלקות הגנה"
3. הקמת 2 האוגדות החדשות (דוד והמזרחית) ובתוכן חטיבת החשמונאים
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי EZA שמתחילה ב "התעצמות צה"ל בעקבות המלחמה (חרבות ברזל)"
אני לא רוצה לנסות את ידי בנבואה (זה שמור לשוטים) אבל במבט לאחור חייב לומר שהרבה מהאזהרות לגבי הסתמכות יתר על חיל האוויר במלחמה הנוכחית לשמחתי לא התממשו
מצד אחד, ראינו הרבה תופעות שאולי נבעו ממחסור בכוחות יבשתיים, לא ברמה של אי יכולת לבצע משימות אלא יותר בגלל שחיקה מרובה וחשש או חוסר רצון של הדרג המדיני לבצע מהלכים גדולים:
- חיל האוויר ברובו לא היה בנמצא ב-7 לאוקטובר לעזור במאמץ ההגנה (גם חילות היבשה לא ממש עד למתקפת הנגד)
- כיבוש עזה לוקח הרבה זמן ומתגלגל באיטיות
- פעילות קרקעית בלבנון בוצעה בעיקר בסמוך לגבול, הימנעות ממהלך איגוף או כיבוש גדול יותר. כנ"ל תפיסת שטחים בסוריה שכרגע מתבצעת למיטב ידיעתי ללא התנגדות
אבל מצד שני:
- השילוב של מודיעין מעולה ויכולות חיל האוויר הנחית מכות קשות מאוד על חיזבאללה, ברמה כזו שהובילה אותם לאמץ הפסקת אש בתנאים נוחים יחסית לנו, והוציאה להם כרגע את הרצון להמשיך בלחימה עצימה (ואנחנו עוד תוקפים ומונעים פעילות שלהם באופן די חופשי)
- השילוב של מודיעין מעולה ויכולות חיל האוויר אפשר לנו לנצל את ההזדמנות של פירוק סוריה להשמיד באופן שיטתי ומהיר מאוד את צבא סוריה על מתקניו ואמל"ח הכבד שלו
- עוד היד נטויה לגבי איראן
- לפחות בעזה, היה שיתוף פעולה צמוד של חיל האוויר עם הכוחות הקרקעיים
אז אני כמובן לא מודע לכל מה שקורה, ונכון שאנחנו לא במלחמה עצימה "אמיתית" מול גייסות שריון מרובות אבל בהרגשה כללית נראה שהעסק עובד - כשצה"ל מקבל משימה הוא מבצע אותה בהצלחה, כבר במשך שנה, בזירות מרובות ועם הרבה מגבלות חיצוניות. כשנמנעים מפעולה רחבה זה עקב חוסר רצון של ההנהגה (צבאית או מדינית) ולא דווקא בגלל חוסר יכולת או אי התאמת הכוח למשימות.
נראה איך זה ייראה עם הצורך להחזיק בשטח לאורך זמן, וקצב השינויים המהיר במזרח התיכון, אבל לי הקטן זה נראה שהצלחנו לעשות הרבה דברים שלא חלמו עליהם גם בקונפיגורציה הנוכחית שמסתמכת בעיקר על מודיעין מעולה וחיל אוויר חזק.
כמובן שתמיד יש מה לשפר ואני בטוח שיש דברים שאני לא מודע להם שעשויים לסתור את ההרגשה שלי
לגבי התעצמות עתידית - יהיה מעניין להסתכל על הזירה הימית. דובר על רכש של כלי נחיתה, חידוש צי ספינות הטילים וכמובן צוללות. אני מקווה שנראה שילוב יכולות נחיתה משמעותיות כחלק אינטגרלי מסל הכלים של צה"ל
_____________________________________
"נומה עמק, ארץ תפארת, אנו לך משמרת"
"צה"ל הוא הצבא הערבי הטוב במזרח התיכון" - עזר וייצמן (על זרוע היבשה)
נערך לאחרונה ע"י סיורניק בתאריך 16-12-2024 בשעה 15:16.
בתגובה להודעה מספר 4 שנכתבה על ידי סיורניק שמתחילה ב "אני לא רוצה לנסות את ידי..."
לא לעולם חוסן.
אי אפשר לרכז את כל הביצים בסל אחד, מתישהו שוב יגיע יום כיפור של חיל האויר.
כדי ללמוד בזול יחסית את מה שכבר למדו ביוקר.
חיל הים כבר קיבל בוסט משמעותי לאור משימת ההגנה על האסדות,
אני חושב שלאור התפקיד המאוד מוגבל שיש לו בתפקידים הנוכחיים ומול האיומים הנוכחיים אני לא רואה למה דווקא שם הצורך הקריטי.
בביזור יכולות ובתגבור יכולת הנ"ט של הצבא הירוק ברמת המחלקה ומעלה בהחלט יש צורך,
בביסוס מחדש של תרבות של קליעה ומיצוי כלים, בשיפור הקטלניות העצמאית של היחידות השונות.
בביסוס מחדש של צבא מילואים גדול וכשיר.
מובילי טנקים, משאיות, רכבי לחימה,
חטיבות לפריסה מהירה.
הערכות למול סיכונים ולא אל מול הערכות,
וכמו שנכתב למעלה לא להגזים לא להשתגע תקציבית שלא נשקע כלכלית.
בשום שכל.
לא חייב ימי מילואים רבים בשנה כדי לשמור על כשירות. אפשר ימי רענון ברמה גבוהה.
אין מנוס מביזור הנשק של הצבא לידי אזרחים במבנה ההגמ"ר להגנה מיידית.
יחידות מקומיות שרצות לתפוס ביצורים ועמדות מפתח במוצבים שבנוים ללחימה לא לבט"ש.
נערך לאחרונה ע"י jhonny בתאריך 18-12-2024 בשעה 22:02.
בתגובה להודעה מספר 5 שנכתבה על ידי jhonny שמתחילה ב "לא לעולם חוסן.
אי אפשר לרכז..."
אתה צודק בכל מה שאמרת, אבל אולי אתה עושה עוול לזירה הימית - יש לו תפקידים משמעותיים מאוד מעבר להגנה על אסדות, סיורי חוף ויירוט טילי אויב.
מדינה שהתמזל מזלה להיות עם רצועת חוף צריכה לנצל את המימד הזה עד תום - זה יתרון אדיר ויהיה בזבוז אדיר לא לנצל את זה.
האויב מנסה לבנות את ההגנה שלו מול היכולות שלנו - השקעה בקו ביצורים על הגבול ונ"מ לנטרול יכולות חיל האוויר.
אם היתה החלטה היום לצאת לאיגוף וכיבוש משמעותי בגזרה הצפונית או הדרומית, תאמין לי שהיית רוצה אפשרות חדירה מאסיבית גם מהים, כנ"ל יכולת אספקה סדירה לכוחות שברצועת החוף.
_____________________________________
"נומה עמק, ארץ תפארת, אנו לך משמרת"
"צה"ל הוא הצבא הערבי הטוב במזרח התיכון" - עזר וייצמן (על זרוע היבשה)
בתגובה להודעה מספר 6 שנכתבה על ידי סיורניק שמתחילה ב "אתה צודק בכל מה שאמרת, אבל..."
יכולת איגוף ימית זה נדבך אחר שהוא לא מאוד יקר ואכן שווה לחזק.
אני חושב שהחיל גדול מספיק למשימות הנוכחיות בכלי לוחמה שלו.
אני חושב שצריך לקחת יותר ברצינות גם את נושא האיגוף בהצנחה במיוחד אם בונים חטיבות קלות.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי EZA שמתחילה ב "התעצמות צה"ל בעקבות המלחמה (חרבות ברזל)"
לא הייתי אחרי יום כיפור אז רק מעריך, אז איום היחוס היה פלישה משוריינת רחבת היקף, כזו שנבלמה ביום כיפור בקושי. בהתאם נבנתה אוגדה משוריינת נוספת, אוגדה 440 על בסיס טנקי שלל (טיראן). בפועל האוגדה לא באה לידי מבחן ופורקה באמצע שנות ה-80
כיום איום היחוס הוא פשיטה רכובה-קלה המונית מלווה במתקפת כטב"מים רחבה ובריקוט נרחב בתכונת מתקפת פתע, כזו שכבשה את כל סוריה בשבוע, כזו שכבשה את העוטף בכמה שעות בשמחת תורה, כזו שתכנן כח רדואן לגליל
בחלקים ניכרים מגבולות ישראל תשתיות אזרחיות (ישובים) סמוכות גבול, ולא ניתן לנהל קרב הגנה נייד שכולל נסיגה לקו שני והתארגנות למתקפת-נגד, ויש צורך בהגנה-קשיחה יעילה, על חסרונותיה הברורים (קו המעוזים בתעלה). שם אין מנוס מחימוש כל מי שאפשר, ורצוי מחלקות כוננות עם מקלעים, נ"ט ומרגמות
לטעמי אם אינך יכול להלחם יעיל עם האויב, הצטרף אליו, כלומר לשיטותיו. כמו שצה"ל אימץ במלחמה בעזה טקטיקה ממלחמת האזרחים בסוריה/עיראק של הפצצות מסיביות ומתאבדים בכלי רכב נפיצים באזורי לחימה עירונית, בגרסה של נגמ"שי נפץ לא-מאויישים, כך יש לאמץ את טקטיקת הטויוטה - רכבים קלים חמושים במקלעים. בגרסה צה"לית אלו יכולים להיות רכבים לא-מאויישים או מופעלים מתוך הרכב ('מאג רפאל') או משוריינים מוגנים מנ"ט / רחפנים עם תותחי 30 מ"מ.
נקודת תורפה בקנה מידה עולמי היא הגנה מאיום הכטב"מים, מדובר באיום מידי כל כך נרחב וכל כך משמעותי, שמסתבר שמוקדשים לו משאבים גדולים, וימצאו פתרונות יעילים בקרוב
נערך לאחרונה ע"י -נתנאל- בתאריך 16-12-2024 בשעה 19:00.
בתגובה להודעה מספר 8 שנכתבה על ידי -נתנאל- שמתחילה ב "לא הייתי אחרי יום כיפור אז רק..."
אני לא בטוח שאיום הייחוס נכון - אולי ממש היום בטווח המיידי אבל צריך לתכנן את צה"ל לעוד 5-10 שנים.
הסולטן הטורקי תומך בכוחות שהפילו את סוריה, אולי מחר הוא יתחיל להזרים גייסות משוריינים "לצורך אבטחה ושמירת הסדר" - אתה לא רוצה רק כיתות כוננות שם
כנ"ל מצרים בעתיד רע כלשהו
_____________________________________
"נומה עמק, ארץ תפארת, אנו לך משמרת"
"צה"ל הוא הצבא הערבי הטוב במזרח התיכון" - עזר וייצמן (על זרוע היבשה)
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי EZA שמתחילה ב "התעצמות צה"ל בעקבות המלחמה (חרבות ברזל)"
ציטוט:
3. הקמת 2 האוגדות החדשות (דוד והמזרחית)
ואפילו על דבר כזה פשוט, כמו תמיד בצה"ל, יש בלאגן.
https://news.walla.co.il/item/3712509
קראתי את הכתבה הזאת לפני שעתיים כשהיא פורסמה. אז היא דיברה על אוגדה דוד, אותה אוגדת הגמ"ר שמורכבת ממילואימניקים ותיקים מאוד, עם 5 חטיבות שהמפקדים שמפורסמים להם שם זהים לשמות המפקדים כפי שמופיעים בערך של האוגדה בויקיפדיה. אבל מה, היה כתוב שם שמפקד האוגדה יהיה אורן שמחה, שכבר פורסם מבעוד מועד שיהיה בכלל מפקד האוגדה המרחבית, השונה, בגבול עם ירדן.
פתאום אני חוזר לכתבה ועכשיו היא שונתה, כעת היא עוסקת באוגדה מזרחית על הגבול עם ירדן, עם אותו אורן שמחה כמפקד, אבל כל שאר התיאור זהה לתיאור על אוגדה דוד, כולל החטיבות שלא קשורות כלל לגבול עם ירדן כמו אחת באיזור ירושלים-אשקלון.
אז כלום לא ברור. האם מקימים אוגדה אחת שתהיה גם אוגדה מרחבית בגבול ירדן וגם אוגדת הגמ"ר לכלל הארץ? או שיוקמו שתי אוגדות עם ייעוד שונה ומיקום שונה, רק שעל שתיהן עליהן מפקד אחד עם מפקדה אחת (קצת כמו שפעם צאלים והמפקדה שלה היו במקביל גם המפקדה של אוגדה 252)? אפילו בוחבוט האומלל לא מצליח לעשות סדר, כי אני בספק אם צה"ל מבין מה הוא מנסה לעשות.
נערך לאחרונה ע"י גקשדב בתאריך 17-12-2024 בשעה 17:16.
תער אוקהם- צה"ל מקים אוגדה של הגמ"ר, שתעשה תע"מ בגבול ירדן.
זה קוהרנטי? איך ירגיש מילואימניק ותיק שרוצה להגן על הבית אחרי כמה שנים של פטרולים בביקעה? מי יודע.
בתגובה להודעה מספר 12 שנכתבה על ידי קרן-אור שמתחילה ב "תער אוקהם- צה"ל מקים אוגדה של..."
לפי דורון קדוש זה בדיוק מה שאתה מתאר, ואז, כאילו, זה אחד הטמטומים הכי גדולים ששמעתי.
מה אם חמאסניקים באיו"ש מחליטים לבצע מתקפה בדיוק בגזרה של החטיבה שאחראית על השרון והמרכז בדיוק מתי שהמילאומניקים שלה נמצאים בתעסוקה בבקעה, בצד השני של השטחים???
ועכשיו אישור רשמי באתר צה"ל
"לאחר בחינת תכנית הקמת הכוח, וכחלק ממהלך התייעלות צהלית, הוחלט שחמש החטיבות:גליל-גולן, יזרעאלי, יהונתן, ארי, נגבה, ישויכו מעתה לאוגדה המזרחית, לצד חטיבות נוספות.
חשוב להדגיש: למרות השינוי, ההגדרה, המשימה, ושאר המאפיינים הייחודיים לחטיבות ולמשרתים בהן (נשק בבית, שיוך לגדוד באזור המגורים וכו׳ ), נשארים כפי שהיו!"
או במילים אחרות, לא מצאנו מספיק סד"כ לשתי אוגדות.
שזה משהו שאני לא מבין, האוגדה המזרחית אמורה להיות אוגדה מרחבית. מה הבעיה לתת לה את חטיבת הבקעה שכבר קיימת ממילא, כולל מילואים, ומדרום לים המלך והערבה לעשות חטיבה מרחבית נוספת? כן, זה גם אומר להקים גדודי מילואים נוספים בשביל שם, אבל זה לא נשמע לי כמו אירוע עד כדי כך מסובך.
קיימת בעיה בסיסית של חוסר הפרדה בין כוחות מתמרנים המיועדים להילחם באויב חיצוני, לבין כוחות אזוריים המיועדים להגן על המקום בו החיילים גרים והסביבה הקרובה אליו במידה ואויב פולש לכיוונם.
בתקופת ההגנה ההבחנה היתה די ברורה: חיל משמר וחיל שדה.
גם קיים כפל אחריות והתנגשות פיקוד במקרה בו האחריות על הביטחון בתוך שטח הארץ מופעלת ע"י מספר ארגונים או מספר יחידות במקביל.
למשל על הביטחון בתוך שטחי המדינה (בתוך הקו הירוק) אחראית משטרת ישראל ומג"ב שמשולב בה ושם יש סדר פיקוד.
במקביל קיים פיקוד העורף שקיימות בו 2 חטיבות שמיועדות להילחם במקרה של חדירת אויב.
ועכשיו פתחו את אוגדת דוד ששייכת לפיקוד מרכז.
צריך לאחד את כלל הגופים המיועדים להגן על המרחב האזרחי תחת גוף אחד, עם פיקוד ושליטה מסודרים.
רעיון המשמר הלאומי שמתבסס על מג"ב, זה לדעתי הרעיון הנכון.
צריך לאגד תחת המשמר הלאומי את 2 החטיבות של פיקוד העורף, את חיילי ההגמ"ר, את אוגדת דוד וגם את כיתות הכוננות והרבש"צים.
במקרה בו מגיעים כוחות צבאיים מזדמנים או מסודרים להצטרף ללחימה באזור אזרחי מותקף (כפי שקרה בטבח במערב הנגב), הם יחברו למפקד המשמר הלאומי המקומי והוא ינהל את לחימתם.
כך נמנע שיירה ארוכה של חיילים ומפקדים מיחידות שונות שלא יודעים מה מתרחש וכיצד לפעול.
כך גם יקטן הסיכוי לדו"צ.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי EZA שמתחילה ב "התעצמות צה"ל בעקבות המלחמה (חרבות ברזל)"
לא שהצבא מושלם, חלילה, אבל נראה שברגע שדברים נכנסו למערכה צבאית פרופר (גם אם מול ארגון לא צבאי), ניהול המערכה והלחימה היו טובות, וההישגים היו ניכרים.
הבעיה התחילה מהקונספציה המדינית, שממנה ירשו (ועליה גם השפיעו) גורמי המודיעין הצהליים.
אי אפשר לחפש איפה הצבא נכשל ואיפה הצבא צריך להשתפר בלי להביא בחשבון שהצבא מילא בדיוק את התפקיד שהדרג המדיני ייעד לו לפי תפיסתו האסטרטגית - ותפיסה אסטרטגית זו היא היא מקור הבעיה.
_____________________________________
And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time
אתה מחזק את אמיתות האמירה 'הכל בעיני המתבונן'. פירושו, הבנת המתבונן. הצבא מתפקד ע"פ היכולות/המאפיינים שלנו, לכולנו אותם מאפיינים, לכן גם מי שמחוץ לצבא יתקשה להבין מה לא תקין
צה"ל (באישור ופיקוח הדרג המדיני) חיזקו מאוד את המודיעין (כולל מוסד/שב"כ) וחיל האוויר ובהחלט רואים את התוצאות הטובות של המערכות האלו.
אבל,
צה"ל והדרג המדיני ניוונו את צבא היבשה והתעלמו מאיומים, ואחרי יותר משנה בעזה חמאס עדיין בשליטה ואנחנו בהאג (הפשיטות החוזרות הן כישלון משותף של צה"ל והדרג המדיני).
בהינתן הפסקת אש והפסקת המלחמה, תוך שנים ספורות נחזור למצב בו יש בעזה אוגדה או שתיים של נוחבות.
כרגע יש מאות חמושים שעוסקים בטרור ביהודה ושומרון ויש אוטוסטרדת הברחות בגבול עם ירדן.
צה"ל נכשל בגדול בהגנה מול עזה, והיה כנראה נכשל גם בלבנון אם היה מופתע שם.
צה"ל (בפיקוח הדרג המדיני) גם נכשל בגדול בהתכוננות למלחמה אזורית בהיבט הלוגיסטי (למרות שהתריע עליה מראש) והגיע עם מלאים מתאימים למלחמה קצרה בהרבה תחומים.
לסיכום - מי שחושב שלא צריך לתחקר כלום, היה כשל מקומי קטן במודיעין וכל השאר דבש חי בהזיה.
לטעמי נדרש שידוד מערכות עמוק בצה"ל ובפיקוח עליו.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי EZA שמתחילה ב "התעצמות צה"ל בעקבות המלחמה (חרבות ברזל)"
אחת הבעיות הכי משמעותיות שעלו לאורך המלחמה, כמו בקודמותיה, היא הליקויים המשמעותיים בהכשרות ובכשירויות של היחידות הסדירות. תוסיפו לזה את הקמצנות הרגילה בהקצאות אמל"ח בחלק מהגזרות וקיבלתם מתכון קלאסי ל-clusterfuck כמיטב המסורת.
התקווה שלי היא שלאור הקפיצה האסטרונומית בניסיון המבצעי, ומבחן המציאות לכל סוגי האמל"ח ונוהלי הקרב והלחימה, מישהו סוף כל סוף יקום ויעשה סדר בתחום ההכשרות. אני יודע שהסיכוי לכך קלוש מהסיבה הקלאסית שהכשרה מסודרת עם יעדים מדידים עלולה להציג קבל עם וצה"לו שקצין כזה או אחר לא באמת מוכשרים כמו שהם נחשבים או חושבים - ועדיין נותר לקוות.
הלו אל תגזים, אולי בהזדמנות זו גם תבקש להפסיק את הבית זונות של פריצות לבסיס וגניבות ענק ישירות מהמחסנים? ואחריות אישית של מפקדי בסיס לכשלונות / שחיתות שתורמים לפריצות לאורך שנים?
_____________________________________
"נומה עמק, ארץ תפארת, אנו לך משמרת"
"צה"ל הוא הצבא הערבי הטוב במזרח התיכון" - עזר וייצמן (על זרוע היבשה)
בתגובה להודעה מספר 21 שנכתבה על ידי סיורניק שמתחילה ב "הלו אל תגזים, אולי בהזדמנות..."
אין לך מה לדרוש את זה כל עוד המבנה החוקי של סמכויות מול חשודים ומתפרצים בפועל לבסיסי צבא (ושטחי שהייה של יחידות- חניוני שטח באימונים למשל) מעקר את הצבא לחלוטין ומותיר חייל חשוף מול בדואי או יהודי גנב כשאסור לחייל אפילו לשים רגל לגנב כשהוא בדרך לאוטו.
_____________________________________
אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)
"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'
אני לא יודע נשמע לי יותר מדי לבקש,
אפשר לדמיין גם למידה ארגונית נורמאלית בנהלים מסודרים שעוברים בתוכנית מסודרת כמו שיש במדיריכים האמריקאיים שמשובצים בלקחים שנלמדו בדם,
למה צריך ללמוד כל פעם מחדש אותו דבר?
בתגובה להודעה מספר 24 שנכתבה על ידי קרן-אור שמתחילה ב "אולי יש כאן אירוניה שפיספסתי-..."
חייל צעיר הייתי וגם זקנתי, ואם יש דבר שלא מעניין לי את הביצה השמאלית זה מה רשום בפקודות בשביל הפרוטוקול. אם אני מגיע לאימון פלוגה של 4-5 ימים פעם בשנתיים-שלוש-ארבע, הציפיה שלי היא שכל רגע ממנו יוקדש לאימון - וכל פעם מחדש התקווה הזאת מתנפצת כשהג'ינג'י עם המפתחות לכיתה או לאפסנאות או לנשקיה בדיוק הלך לפלרטט עם השקמיסטית (שכמובן נעלה את השקם היחיד בבסיס), וכך - כרגיל - 70 חיילים מגרבצים ונאבקים בזבובים בחום של 40 מעלות עד שהוד מעלתה תסיים למ**** ונוכל להמשיך בלו"ז.
הנחמה היחידה שלי היא ש:
א. בשנים הבודדות שנשארו לי במילואים כנראה שלא אראה עוד אימון, כי
ב. הפלוגה שלי התגייסה ב7.10 וחלקה מגוייס מאז ועד היום, כך שהאימונים המחורטטים והמגוחכים פשוט לא רלוונטיים.
חייל צעיר הייתי וגם זקנתי, ואם יש דבר שלא מעניין לי את הביצה השמאלית זה מה רשום בפקודות בשביל הפרוטוקול
שינוי הכפיפות הארגונית (וההתמקדות בהכשרה מרוכזת במקום ב"אנחנו עושים גם הכשרות") זה עניין יחסית חדש - משנת 2020
והשנה מונה המפקד הראשון שלא עסוק ב"התאמות למצב החדש" אלא בשיפור והטמעה.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי EZA שמתחילה ב "התעצמות צה"ל בעקבות המלחמה (חרבות ברזל)"
פת"ן ברמת החטיבה והגדוד היוו את אחד ממכפילי הכוח המשמעותיים ביותר והכי פחות מדוברים במלחמה..
הFMTV בדרג החטיבה זה בול בפוני (פשוט צריך יותר, כמו תמיד). הפנתרים, טיגריסים וזיברים הם אחלה כלים אבל מעטים מדי ולאו דווקא חליפיים אל מול התלות בהאמרים הזקנים על אקמו שהיא גדולה מדי.
עוד כלים טובים בעיקר ברמת הגדוד וגם בפלוגות יהוו שדרוג משמעותי.
_____________________________________
"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי EZA שמתחילה ב "התעצמות צה"ל בעקבות המלחמה (חרבות ברזל)"
כמה הערות קטנות, בלי להכנס כרגע לחשיבה מעמיקה ברמת הפרטים:
1. לפני שבונים מחדש את צה"ל, צריך לחשוב מהם איומי הייחוס לשנים הקרובות ומה תפישת הבטחון שאמורה לתת להם מענה. לגבי איומי הייחוס, כל זירת המזה"ת היא כרגע מאד נזילה ועד שהיא לא תתגבש ותתמצק מעט יהיה קשה להבין מה מתרחש. המלחמה חוללה כמה וכמה שינויים אסטרטגיים שההשפעה שלהם עדיין לא ברורה, כמו השאלה מי ישלוט בסוריה (אם יתייצב שם שלטון חדש) ומה תהיה המדיניות שלו, מה העתיד של חיזבאללה אחרי המכות שחטף, ההסכם החתום ונפילת סוריה, ומי ישלוט ברצועה. גם נושא תפישת הבטחון מצריך חשיבה יסודית ומעמיקה, וכרגע לא נראה שהצמרת הצבאית והמדינית פנויות לעיסוק בכך ונהנות מאשראי של הציבור לגיבוש תפישה כזו.
2. כדאי להבדיל בין המלחמה הנוכחית, שהתחילה באופן מאד ספציפי שספק אם יחזור באותה צורה, לבין מגמות רחבות וארוכות-טווח יותר שתעצבנה את פני שדה הקרב בשנים הבאות. מגמה אחת, למשל, שיש סיכוי שתמשיך איתנו לאורך זמן היא ריבוי וריחוק הזירות (החותים כדוגמה). מגמה פוטנציאלית אחרת היא העיסוק הרחב יותר של העולם בעימותים אצלנו בדגש על מאבק משפטי (lawfare) ועל מאמצים מדיניים לשלול מאתנו גישה לרכש ואספקה של מערכות וחלפים.
3. מגמה אחרת רלבנטית מאד היא הזינוק של ה-AI. כבר היום אין שום מניעה להעמיס על רחפן כרטיס Jetson של נבידיה שיאפשר לו להריץ רשת שיודעת לזהות טנקים בתמונות, נניח (או, כדוגמה אחרת, פרצופים ספציפיים). רחפן כזה יוכל להיות משוגר ללא הנחיית מפעיל צמודה. אפשר להביא עוד שלל דוגמאות לשימושים אפשריים; בכל מקרה, כל תכנית לבניה עתידית חייבת לקחת בחשבון את האלמנט הזה, הן בצד ההגנתי והן בזה ההתקפי.
4. דבר שבמידה מסויימת נגזר מהסעיף הקודם - שדה הקרב העתידי יהיה רווי באיומים שמחפשים אותנו בצורה אקטיבית, ולכן יחייב מערכות התגוננות שיפרשו "מעיל רוח" (כדוגמה כמובן, לאו דווקא המערכת הספציפית) סביב כל פלטפורמה ואף סביב כוחות רגליים - בין אם מדובר בנשק קינטי, אלקטרומגנטי (רדיו או לייזר), משבש וחוסם וכן הלאה. כמובן, אותן התפתחויות עשויות גם לאפשר לצה"ל להרוות את השטח במערכות וחימושים שצדים את האוייב באופן אקטיבי ומדוייק בצורה אוטונומית או כמעט-אוטונומית.
בתגובה להודעה מספר 28 שנכתבה על ידי ninesouls שמתחילה ב "כמה הערות קטנות, בלי להכנס..."
ברוב המוחלט של האירועים, לא היתה בעיה של "מה לירות על מטרת אויב".
הבעיה היתה לזהות ולאתר אויב חי כך שאפשר יהיה לירות עליו משהו.
_____________________________________
אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)
"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'
בתגובה להודעה מספר 29 שנכתבה על ידי רגב06 שמתחילה ב "ברוב המוחלט של האירועים, לא..."
כשמדובר על מערכת שצדה את האוייב, מדובר בדיוק על מערכת שמסוגלת לזהות את האוייב ולהתביית עליו במקום שלוחם לא תמיד יצליח לעשות את זה - למשל, כלים אוטונומיים שטסים מעל גזרה מסויימת, מזהים בה איומי כטב"מים שקשה לזהות מהקרקע ומטפלים בהם (או מכווינים טיפול בהם), כלים שמסוגלים לסרוק שדה קרב בשלוש מאות שישים מעלות מסביב ובמאה שמונים מעלות מגובה הקרקע ועד לשמיים ולקרקע בצד השני מספר פעמים בשניה ולזהות חמאסניק מתקרב לטנק עם מטען וכן הלאה. ברמה הגבוהה יותר - למשל, מערכות AI שמנסות לאתר בתים שהם מסתור פוטנציאלי למחבלי חיזבאללה או שטחים שצפוי שיהיה בהם פיר מנהרה. הירי הוא החלק הקל, יש לא מעט מערכות שיודעות לירות (אם כי גם כאן יש פה ושם חורים, כל מיני איומים ומטרות שפתרונות הירי הקיימים נותנים להם מענה חלקי בלבד או כלל לא).
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי EZA שמתחילה ב "התעצמות צה"ל בעקבות המלחמה (חרבות ברזל)"
1. רחפנים רחפנים רחפנים - זה מטורף מה שאפשר לעשות איתם אבל הם מועדים לתקלות ולהתרסקויות, לדחוף כמה שיותר רחפנים (רצוי עם יכולת ראיית לילה) לגדודים ולהקדיש למפעילים זמן אימון רציני.
2. חי"רניקים נאלצים לסחוב משקלים מטורפים. במילואים זה יותר דרמטי כי אין שום מדדי כושר בתכלס וחיילים מגיעים במלא רמות שונות.
רעיונות: א.. להשקיע במנשאים איכותיים יותר. התיקים היום, לפחות במילואים, סבירים מינוס. ב. להנגיש לרמת הפלוגה איזשהו פלטפורמת ניוד סופר עבירה, למרות שלא יודע עד כמה זה מעשי. ג. לפתוח קבוצות כושר קרבי למילואימניקים ולתגמל את מי שיתתף בהן באופן קבוע. ד. יש לי אפס ידע בפיזיולוגיה אבל אני תוהה אם צה"ל לא הלך רחוק מידי בהימנעות שלו מכל מה שאיכשהו מזכיר משמעת מים. אולי כן יש מקום ללמד חיילים לנהל את השתיה שלהם בצורה מבוקרת מה שיאפשר להוריד קצת את כמויות הבקבוקים שצריך לקחת.
נערך לאחרונה ע"י תבור - tar 21 בתאריך 30-12-2024 בשעה 21:26.
בתגובה להודעה מספר 31 שנכתבה על ידי תבור - tar 21 שמתחילה ב "1. רחפנים רחפנים רחפנים - זה..."
לא, בנון רבתי!!
המחקרים החלוציים בנידון נעשו דווקא בצה"ל, בשנות החמישים ע"י פרופ' עזרא זוהר. אל תחשוב אפילו לרגע להחזיר אותנו לימי משמעת המים דאז. צריך לשתות הרבה. נקודה.
בתגובה להודעה מספר 31 שנכתבה על ידי תבור - tar 21 שמתחילה ב "1. רחפנים רחפנים רחפנים - זה..."
מדהים בעיני חוסר הידע שלך בענייני גוף במאמץ ומים.
ועוד לצד זה שאתה כותב כאן בענייני לחימה וקרב.
_____________________________________
אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)
"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'
העליתי פה אופציה, וסייגתי פעמיים שאני לא מומחה.
ולא ברור לי בדיוק מה אתה מנסה לרמוז אז רק אבהיר שסחבתי אינספור תיקי לואו בחיים שלי וגם חבר פצוע קשה על אלונקה לפני חודשיים אז כנראה שיש לי טיפה מושג לגבי "גוף במאמץ" וכנראה גם "לחימה וקרב". אולי בזמן מלחמה כדאי לוותר קצת על התנשאות כלפי אנשים שאין לך מושג מי הם ושכותבים תובנות על דברים שעברו. אני אישית לא נפגע יותר מידי אבל כאמור מומלץ לחשוב לפני שמדברים.
נערך לאחרונה ע"י תבור - tar 21 בתאריך 31-12-2024 בשעה 02:22.
בתגובה להודעה מספר 35 שנכתבה על ידי תבור - tar 21 שמתחילה ב "העליתי פה אופציה, וסייגתי..."
משמעת מים גורמת ליותר נפגעים מהתייבשות במיוחד בפעילות עצימה ככה שאתה למעשה מפסיד לוחמים שיוצאים מכשירות בלי חיכוך עם האויב בכלל.
היו חיילים מבריקים כאלה בלבנון השניה שחשבו שגם ככה נושאים יותר מדי והיה צריך לפנות אותם.
כנל לגבי מיגון.
כן יש חישוב למה הצריכה פר יום,
אני חושב שצריך לתת פתרונות גם למצב של ניתוק כוחת מקו אספקה וגם לעבוד יותר על נושא של הגעה לבסיס פעולה קדמי וממנו לקחת רק את הציוד הנדרש לפעולות הבאות כדי לאפשר תמרון קל יותר ומהיר יותר ותספוק פנים יחידתי בהתאם לצורך.
וזה כלל הלוגיסטיקה מים מזון תחמושת.
כן צריך לחשוב בכיוון של האמריקניים עם הרובוט של בוסטון דיינמיקס ועם התוכנית של המעין טרקטורון חמור רובוטי.
מסכים כי אחת מבעיות הקצה של מקבלי ההחלטות הינה חוסר מודעות למה עושים ה'משקלים מטורפים' לביצועי החייל', בעזה לא כל כך מודדים הביצועים, מחליטי ההחלטות לא היו יכולים להיות אחראים על קבוצת ספורט כי שם קל למדוד ביצועים...יש חיילים היוצאים לקרב עם נעליים ומשקלים מפחיתי ביצועים...הצבא אמור להיות גוף לומד/חותר לשיפור.....והוא לא כל כך, התחליף הוא הרוח תנצח, קדימה הסתער
בתגובה להודעה מספר 38 שנכתבה על ידי רם אדמון שמתחילה ב "מסכים כי אחת מבעיות הקצה של..."
האמת שזה מאוד קל למדוד.
יש פעילויות שרצות במקביל כל הזמן פשוט הצבא זה לא ממש גוף חוקר ולומד.
מה הבעיה להוציא במקביל תרגילי פשיטה 8 קמ ולבדוק פלוגה מול פלוגה באותו גדוד שמתאמן?
ככה בכמה גדודים לאורך שנה נגיד?
תהיה לך מלא דאטה על הנעליים/ווסט/משקלים/מנשאים מה שלא תרצה.
על הביצועים כמה מהר הגיעו ליעד לעומת פלוגה מקבילה כמה זמן לקח להם לעשות את כלל הפעילות וחזור מה היו מדדי האיכות לביצוע.
איך הציוד החזיקו מסלול שאמור לדמות יותר מלחימה עצימה במשך שנה נגיד פר מסלול או פר שרות.
עכשיו שכל הציוד אישי ומנופק פר מא אתה פשוט יכול לנפק בבקום ולעקוב.
בתגובה להודעה מספר 39 שנכתבה על ידי jhonny שמתחילה ב "האמת שזה מאוד קל למדוד.
יש..."
כן, הכל מתחיל ממודעות, מוטיבציה... החתירה לשיפור אינה בעצמותנו, קשה לצה"ל להתנתק מהאווירה הלאומית, בקבוצות ספורט הכניסו בעלי מקצוע מחו"ל, במכבי ת"א כדורגל כל צוות האימון מחו"ל, הכנסת בעלי מקצוע זרים לצה"ל יכולה לתת ניעור לגישה
לשמחתי נראה שבתחום הקליעה והלוט"ר כן נפתחו סוף סוף לעולם.
יש תקווה.
עם מספיק רצון ומספיק יכולת גם בשאר אפשר לעשות שינוי.
זה עניין של תרבות ארגונית שלא תומכת ברעיונות חדשים ובשינוי.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי EZA שמתחילה ב "התעצמות צה"ל בעקבות המלחמה (חרבות ברזל)"
לדעתי צריך להחזיר את החטיבות לעוצבות רב חיליות אורגניות.
בדומה למבנה עד מלחמת ששת המים (כולל) ולמבנה שקיים ברוב צבאות העולם.
אוגדה תתעסק בקביעת אסטרטגיה ותיאום בין הפיקוד לחטיבות ומספר קטן של יחידות שייתן מענה אוגדתי.
חטיבה משוריינת לדוגמא תכלול גדודי טנקים, גדודי חי"ר, גדוד סיור (קל+משוריין), גדוד הנדסה, גדוד תותחים, גדוד לוגיסטי.
זה יהפוך את הצק"חים של היום לחטיבות אורגניות וישפר את תפקוד הלוגיסטיקה והאחזקה.
כמובן שיש לפתוח יותר יחידות טנ"א ולוגיסטיקה ולגייס אנשי קבע.
כמות הלוחמים ותומכי הלחימה צריכים לגדול אף הם.
במיוחד בשריון, תותחנים והנדסה.
לוחמי איסוף קרבי רכוב ורגלי יעברו לשרת בגדודי סיור.
הלוחמים שמשרתים כיום בגדודי הסיור (או סיירות חטיבתיות) לא עוסקים בסיור אלא בלחימת חי"ר והם צריכים להתפזר בין הגדודים הרגילים או פשוט לשנות את שמם לגדוד חי"ר רגיל.
נערך לאחרונה ע"י beatma בתאריך 02-02-2025 בשעה 10:39.
מבנה החטיבות במלחמת ששת הימים לדוגמא היה:
חטיבה משוריינת הכילה בד"כ 2 גדודי טנקים, גדוד חרמ"ש שנע על זחל"מים באותה תקופה, גדוד תותחים (נגררים או מתנייעים) וגדוד לוגיסטי שסיפק שירותי חימוש, תובלה ושאר תחומי מפקדה.
כוחות הנדסה היו מאורגנים תחת אוגדות ופיקודים.
השילוב בין טנקים לחרמ"ש נבע מתו"ל עוד מתש"ח.
לחטיבת גולני היה גדוד ארטילרי אורגני, כנראה שגם גדוד לוגיסטי אורגני.
לחטיבות הצנחנים (סדיר ומילואים) היו גדודים ארטילריים אורגניים שהתבססו על מרגמות ותותחי שדה קלים שניתנים להצנחה.
בשנות ה-70 המבנה השתנה בדומה למה שאנחנו מכירים כיום.
בתגובה להודעה מספר 45 שנכתבה על ידי אוריהו שמתחילה ב "מידע אישי, עד שנות ה90 לצנחנים היה אגד מרגמות 120 במילואים"
בהתחלה הגדודים היו אורגניים בחטיבות, בהמשך בשנות ה-70' נבנה אגד ארטילרי של גדודים מוצנחים והם עברו לתותחי M-71.
בהמשך הגדודים עברו הסבה לתומ"תים רוכב או דוהר והאגד נסגר בשנת 2016.
בתגובה להודעה מספר 42 שנכתבה על ידי beatma שמתחילה ב "לדעתי צריך להחזיר את החטיבות..."
בצהל יש אי בהירות על מי אחראי על הכשרה והפעלה. זה קל יותר כשיש שיוך חילי להכשרה והפעלה במסגרת יחידתית.
הניסוי שעשו עם הכנסת גולני לחטיבת שיריון יצר בעיות לכולם כי לא היה ברור למי הם שייכים באמת ומי אחראי עליהם מחוץ להפעלה מבצעית.
גדודי הנדסה כבר שנים "סובלים" מהבעיה הזאת.
המלחמה האחרונה עד כה היתה כמעט מעבדה בשטח לאיך שילוביות נעשית אד הוק.כוחות למדו לחבור ולעבוד יחד, לפעמים יותר/פחות טוב אבל זה כבר הפך מובן מאליו.
קטנים ומתרסקים במהירות: הרחפנים החדשים שירכוש צה"ל (גלובס ממש פאר העיתונאות האובייקטיבית...)
משרד הביטחון מפרסם את תנאי המכרז לרכישת רחפני FPV, שנבדלים מרחפנים רגילים ביכולת התקיפה ובנוסף צפויים להכיל משדר וידיאו של חברה סינית • המכרז מעלה שאלות בנוגע לבחירת הציוד הסיני והספקים שיתמודדו על הפרויקט
...
גלובס פרסם בשנה שעברה את דבר המכרז - שהיה אמור לצאת לדרך בחודש אוגוסט. עם זאת, ייעודו שונה במעט, וכעת הוא מתמקד ברחפני תקיפה בלבד, ולפי ההגדרות שנשלחו לספקים, עושה רושם שמדובר במספר קטן של רחפנים. המכרז דורש באופן מיידי רכש של 5,000 רחפנים, מספר שזוכה לביקורת כמספר קטן על פי מומחים. לשם השוואה, אוקראינה ייצרה בשנה שעברה לבדה 2.2 מיליון רחפני FPV.
קולות נוספים בתעשיית הרחפנים מזהירים גם מפני נושאי ביטחון מידע במכרז, מאחר שהרכיבים הנדרשים בו הם אנלוגיים, ועל כן ניתנים לפריצה ולאיכון בקלות על ידי כוחות אויב. כך, משדר הווידיאו המפורט במכרז מיוצר על ידי חברת Team BlackSheep הסינית מהונג קונג.
_____________________________________
"נומה עמק, ארץ תפארת, אנו לך משמרת"
"צה"ל הוא הצבא הערבי הטוב במזרח התיכון" - עזר וייצמן (על זרוע היבשה)
בתגובה להודעה מספר 56 שנכתבה על ידי סיורניק שמתחילה ב "לא יודע אם זה שייך לפה או..."
באוקראינה משתמשים בהם בכמויות עבור מודיעין טקטי והכוונת אש.
היום ב- 15K$ יש יכולות מדהימות (תצפית יום מעולה, חיישן תרמי פשוט ואפילו מד טווח לייזר שנותן קוארדינטה של מטרה קרקעית).
זה פתרון פחות טוב מבלונים או מזלטי"ם אבל עולה מאית מהם ולא דורש תשתיות יקרות.
זו יכולת מעולה להגנת גבולות וקבלת מודיעין טקטי.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי EZA שמתחילה ב "התעצמות צה"ל בעקבות המלחמה (חרבות ברזל)"
עם כל הרכש המקיף המטורף הזה של פצצות קרקע קרקע לא נכון וראוי מול איומים ממזרח (איראן) ודרום(תימן+מצרים בטוח הקרוב) וגם מצפון (טורקיה) לבצע רכש נכון ומקיף של מאות רבות של טילי אויר אויר מתקדמים AIM120C8/D לדגמיהם וכן AIM9X ולשלב זאת ברכש טילי אויר אויר ישראלים פיתון 5 ואולי גם דרבי? האיום האוירי בטווח הקרוב והבינוני לא פחות משמעותי ממשימות התקיפה ויתכן שנדרש ליכולות כאלה בכמויות מהר יותר משנדמה..