15-02-2010, 00:31
|
|
|
חבר מתאריך: 08.08.05
הודעות: 866
|
|
אבטחת השייט- מבצעי לינול
אבטחת השיט היתה מפני איום אמיתי, צוללות מלוב וכוחות חיל הים המצרי שהוברחו ללוב במהלך המלחמה והיו בים בכדי ל"צוד" אוניות סוחר בדרכן לישראל, .
להלן מאמר בנושא ולמטה קישורית למפה
בפועל אנחנו צוותי הסטי"לים חרשנו את הים (כפי שכתב קודם Avishon) מיד לאחר המלחמה ועד דצמבר בהפלגות ארוכות ותכופות לפעמים בים מאוד גבוה ובתנאי סופה. לחויותינו מקרבות המלחמה הוספו חוויות חזקות של ימאות בהפלגות אלה שנחרטו לנו חזק בזכרון. כמה מאות בני 55-60 , שהיו צוותים בסטי"לים ב 1973, מספרים את סיפורי ההפלגות האלה גם היום
אבטחת השייט – מבצעי לינול
ליווי ואבטחת אוניות אספקה בים התיכון מיד לאחר מלחמת יום הכיפורים
קטע ממאמר מאת: רמי לונץ, תא"ל, ראש מדור מודיעין בחיל הים במלחמת יום הכיפורים
תוכניות ופעילות הצי המצרי חסימת השייט לישראל בים התיכון, הן לאניות מטען והן למכליות דלק, התבססה על פרישה של צוללות מצריות במרכז הים התיכון, והצבת משחתת בנמל לובי לעצירת השייט במיצר מסינה (מייצר מסינה נמצא בין האי סיציליה לאיטליה). פעולות ההסגר הימי בים התיכון לאורך חופי מדינת ישראל סוכלו על ידי חיל הים אשר בשלושת הלילות הראשונים של מלחמת יום הכיפורים הביס את ציי מצרים וסוריה וריתקם להגנת בסיסיהם. היזמה הייתה כולה בידי חיל הים הישראלי והצי המצרי לא נקט בפעילות התקפית של כלי שייט שטח אפילו מחוץ לטווח הפעולה של הסטיל"ים הישראלים [כפי שהם העריכו אותו]. ההסגר בים התיכון בטווחים גדולים מהחוף הישראלי תוכנן בדומה לתכנון בים סוף. המשימה שתכננו המצרים הוטלה על כוח הצוללות ועל כלי השייט הגדולים שהוצבו בלוב בעוד מועד. הצוללות המצריות אכן נפרשו בים אך לא הצליחו לאתר כל אניית מטען בדרכה לישראל. אבטחת השייט בים התיכון אחרי הפסקת האש האיום המצרי על קווי התחבורה הימית בים התיכון נשאר בעינו גם לאחר כניסת הפסקת האש לתוקפה. בתקופה זו אותר סיור של משחתת מצרית מדגם "סקורי" שהייתה ערוכה בנמל בלוב, המשחתת המצרית יצאה לסיור במיצר מסינה כדי ליירט אניות מטען בדרכן לישראל. יצוין כי האספקה של אמצעי הלחימה ומטענים חיוניים נוספים להשלמת המלאים, הן במהלך והן עם סיום הלחימה, נעשתה כמעט במלואה, 96% מתוך כלל המטענים שהובאו לישראל היו בדרך הים . חיל הים החל בהפעלת כוחות לאבטחת קווי השייט לישראל וזאת מייד עם שוך הקרבות, פרישת כוחות לטווחים ארוכים החלה כבר ביום 22 לאוקטובר 1973. מימוש הפרישה דרש פיתרון לבעיית הטווח. האיום המצרי התמקד בטווחים ארוכים מבסיסי חיל הים של ישראל. הטווח למייצרי מסינה הוא 1,000 מייל ימי בעוד רדיוס הפעולה של סטיל"ים מדגמי סער 1, 2 ו-3 היה רק 500 מייל, רק לשתי הספינות מדגם סער – 4 , אח"י קשת ואח"י רשף, היה כושר לפעול ברדיוס של 1,000מייל. הפיתרון התבסס על הפעלת זוגות של ספינות , אחת מדגם סער 4 והשנייה מדגמי סער האחרים , כאשר הספינה הגדולה מתדלקת את הקטנה בקצה הטווח. פיתרון נוסף לבעיה הושג על ידי הצבת אניות מטען, בסמוך לגזרת הפעולה. אניות אלו, הן מגויסות והן מתוך סדר הכוחות של חיל הים, נועדו לשמש כבסיס בלב ים לתדלוק אספקה וסיוע באחזקה לספינות המסיירות . ביצוע פעילות האבטחה
האבטחה הייתה על ידי נוכחות הכוחות בשטח , אך אניות מובילות רכש חיוני לוו ממרחק דיסקרטי לכל אורך הדרך. מבצעים אלו כונו מבצעי "לינול" . אבטחת השייט התבססה על השיטה הבאה: כוחות המורכבים משני סטיל"ים בכל כוח, נפרשו בשלושה קטעים של הנתיב בין מיצר מסינה לחופי הארץ.
בקטע המערבי, בין כרתים לסיציליה, נפרשו בדרך כלל סטי"ל סער-4, אח"י קשת ואח"י רשף, וסטי"ל סער-2 או סער-3.
בקטע זה שייטה אניית אספקה ותדלוק.
בקטע המרכזי, מדרום מזרח לכרתים נפרשו שני סטיל"ים סער 1, 2 ו-3 וכן אניית אספקה ותדלוק.
הקטע המזרחי, מדרום לקפריסין כוסה על ידי גיחות מבסיס חיפה של שני סטיל"ים סער 1, 2 ו-3.
סיכום
הפעילות ההתקפית של חיל הים בחופי האויב, מנעה ממנו להפעיל כוחות לחסימת נתיבי שייט לישראל בים התיכון. עם שוך הקרבות הופעלו כוחותינו במבצעי "לינול" במרכז הים התיכון והביאו בכך להפסקת ניסיונות מצריים ליירט שייט ישראלי אפילו בטווח 1,000 מיל מחופינו . בהעדר כוח ימי ישראלי בים סוף הופעלה שם חסימת שייט מלאה שלא הוסרה אלא לאחר ויתורים שלנו במהלך שיחות הפסקת האש . בכך ביצע חיל הים בשלמות את משימת הבטחת עורקי התחבורה בים התיכון וזאת, למרות שמשימה זו לא הייתה כלולה ביעוד משימות חיל הים, כפי שהוכתבה על ידי המטכ"ל בתקופה שקדמה למלחמת יום הכיפורים .
https://2010-uploaded.fresh.co.il/2...15/31315695.pdf
|