לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה ●●● ברוכים הבאים אל פורום צבא וביטחון ●●● לפני הכתיבה בפורום חובה לקרוא את דבר המנהל ●●● עקבו אחרינו! ●●● חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חיילים, צבא וביטחון > צבא ובטחון
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #4  
ישן 14-02-2010, 15:08
  משתמש זכר אל-בחאר אל-בחאר אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 28.10.08
הודעות: 1,184
הקורנסים הגיעו מאירופה
בתגובה להודעה מספר 3 שנכתבה על ידי Fox450 שמתחילה ב "חלק מ-34 הקורנסים של מבצע..."

הם הוטסו על ידי טייסים אמריקאים, בצבעי חיל האוויר האמריקאי באירופה (סכימה שמתאימה למתאר האירופי) ובנת"ל (נמל תעופה לוד, בן גוריון עוד היה בחיים אז) הם הועברו לרשות חיל האוויר, חלקם ללא שינוי בצביעה אלא רק בסמלי חיל האוויר.
ככה כתוב בויקיפדיה.
עובדה מעניינת שמופיעה שם היא שמבצע ניקל גראס זירז את ההחלטה בחיל האוויר האמריקאי לרכוש את מטוסי ה- C-5 גלקסי. אף כי המטוס היה בשימוש עוד משנת 1970, הוא סבל מבעיות טכניות. בעקבות הרכבת האווירית הוא קנה את מקומו במערך האספקה האווירי האמריקאי, מה גם שהיה היחיד שיכל להוביל מטענים גדולים כמו תותחים מתנייעים, טנקים ומטוסים מפורקים. עוד השפעה על מערך התובלה האמריקאי היה השינוי המבני שבוצע במטוסי ה- C-141 Starlifter. בעקבות המבצע התברר שהמטוס הזה, שהוביל 52% מהאספקה לישראל במלחמה, הוא קצר מדי. אחרי המלחמה הועברו כל מטוסי ה- C-141 לארה"ב והגוף שלהם הוארך.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #5  
ישן 14-02-2010, 16:46
  Fox450 Fox450 אינו מחובר  
עוסק בהיסטוריה צבאית וגרמנית, ובתולדות הלוחמה האווירית
 
חבר מתאריך: 23.03.06
הודעות: 1,997
בתגובה להודעה מספר 4 שנכתבה על ידי אל-בחאר שמתחילה ב "הקורנסים הגיעו מאירופה"

למען האמת ידוע לי רק על מטוסים שהגיעו מבסיסי נליס, אגלין וסימור ג'ונסון - כולם בארה"ב. אמנם כל קורנסי "ניקל גראס" היו מטוסים של חא"א, אבל חלקם נלקחו ממפעלי מקדונל-דגלס לפני מסירתם לחא"א ולכן היו בעצם מטוסים חדשים. חלק מהמטוסים הועברו ע"י טייסי החברה. המטוסים נחתו בבסיסי טייסות הקורנס - בעיקר ברמת דוד ובחצור ורובם שרתו בטייסת "הפטישים".
סכימת הצביעה של המטוסים היתה סכימת דרום מזרח אסיה (SEA) ולא הסכמות שנוצרו אח"כ במיוחד לזירה האירופית.

לנסיון שנצבר ב"ניקל-גראס", ובייחוד לקושי בהשגת אישורי שימוש בשדות תעופה של בעלות ברית, היו אכן שלוש השפעות עיקריות על בניית כוח התובלה האסטרטגי של חא"א:
1) החלטה להמשיך את ההצטיידות בגלקסי והשדרוג לדגם B.
2) שידרוג צי ה-C-141.
3) הגדלת צי המתדלקים, כולל החלטה על רכש ה-KC-10.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #6  
ישן 14-02-2010, 21:40
  strong1 strong1 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.11.04
הודעות: 16,823
לא בדיוק
בתגובה להודעה מספר 5 שנכתבה על ידי Fox450 שמתחילה ב "למען האמת ידוע לי רק על..."

לנסיון שנצבר ב"ניקל-גראס", ובייחוד לקושי בהשגת אישורי שימוש בשדות תעופה של בעלות ברית,

לא בדיוק - האמריקנים עשו שימוש נרחב באיים האזוריים כתחנת ביניים כבר מיומו הראשון של NICKEL GRASS. ההיתר הנ"ל לא נבע מחיבה יתרה כלשהי שהדיקטטורה הפורטוגלית רחשה לישראל אלא מלחץ ישיר של נשיא ארה"ב, כמו גם מהחולשה הכללית של שלטון קייטנו בשנתו האחרונה (נפלה סופית מקץ חצי שנה). כזכור פורטוגל הייתה המדינה האירופאית האחרונה שנאחזה במושבותיה שבאפריקה והתמידה במלחמות קולוניאליסטיות עקובות מדם וחסרות סיכוי עשור ויותר אחרי שיתר המדינות האירופאיות משכו ידיהן מהיבשת השחורה. בשלב זה נותרו לה מעט מאוד ידידים בעולם ועל כן גם מעט מאד ברירות.
כמו כן חשוב לציין שלמרות האיסורים וההגבלות האירופאים בנוגע למטוסי התובלה, בכל זאת חלק ממטוסי הפנטום (ואולי גם חלק ממטוסי הקרנף) סופקו ישירות מבסיסים אמריקנים בגרמניה ולא דרך האיים האזוריים.

היו אכן שלוש השפעות עיקריות על בניית כוח התובלה האסטרטגי של חא"א:
1) החלטה להמשיך את ההצטיידות בגלקסי והשדרוג לדגם B.

לא בדיוק - לא הייתה הצטיידות נוספת ב C-5A מעבר להזמנה הראשונה. יתכן שכוונתך היא לפרויקט החלפת הכנפיים של מטוסים אלו שבוצעה במחצית הראשונה של שנות ה-80. להזמנת דגם B אין כל קשר ל NICKEL GRASS . המטוסים הללו הוזמנו כזכור רק בראשית שנות ה-80 (כמעט עשור אחרי מלחמת יוה"כ) וסופקו לחה"א מאמצע העשור והילך. הסיבות העיקריות להזמנת דגם B: א. הצורך בהגדלת קיבולת התובלה האווירית הכבדה לאור א. הגידול המשמעותי בסד"כ האמריקני המיועד לפריסה מעבר לים (בעיקר למרכז אירופה, אולם גם למדינות נוספות כמו נורבגיה, יוון, איסלנד, יפן, קוריאה וכו') במקרה של מלחמת עולם שלישית, תרגילים וכוננויות וכן ב. הגידול במשקלם של הכלים המיועדים לתובלה (אברמס, ברדלי וכו') שחייב מנועים חזקים יותר וכו'. ב. התיישנות המטוסים מדגם A ג. חלק נוסף בהתעצמות הצבאית המסיבית וה GLOBAL POWER PROJECTION של ימי הקדנציה הראשונה של רייגן

2) שידרוג צי ה-C-141.

לא בדיוק - הצורך להרחיב את יכולתם של מטוסי ה C-141 עלה קודם ל NICKEL GRASS. האמריקנים כידוע עסקו בהובלה אווירית כבדה בהיקפים עצומים בין בסיסי הייצור והאספקה שלהם בארה"ב ובין אזורי הפעולה והפריסה בדרום מזרח אסיה (דרום ויאטנם, תאילנד, פיליפינים וכו'), באירופה ובאזורים אחרים כמו קוריאה, פנמה, איי האוקיינוס השקט ועוד. הנסיגה ההדרגתית מויאטנם החלה כידוע עוד בשנת 1971 והתגברה מאוד ב 1972-1973 ויצרה מעמסה כבדה ביותר על צי התובלה הכבדה האמריקני המצומצם בין כה וכה.

3) הגדלת צי המתדלקים, כולל החלטה על רכש ה-KC-10.

לא בדיוק - להחלטה על רכש ה KC-10 היה קשר חלקי ו/או עקיף בלבד ל NICKEL GRASS. הצורך במתדלקים נוספים נבע בראש ובראשונה מהגידול העצום בנפח הפעילות האווירית ההתקפית האמריקנית בדרום מזרח אסיה בכלל וזה הקשור בגיחות ה B-52 ומטוסי הליווי הרבים שלהם (צילום לפני אחרי, קרב, ל"א, נגד נ"מ וכו') בפרט בשנתיים האחרונות למלחמת ויאטנם. כמו כן לגידול המקביל בנפח התובלה האווירית הכבדה באזורים אלו (בעיקר עם תחילת פינוי הכוחות). כמו במטוסי התובלה, גם במקרה זה הדבר יצר א. בלאי מואץ ולא מתוכנן על צי ה KC-135 ב. צורך במתדלקים נוספים על מנת לתמוך בפריסה קבועה ומסיבית במזרח הרחוק, לצד הכוננות הנדרשת באירופה, אימונים בארה"ב עצמה, תחזוקת מטוסים וכו' מאחר ומטוסי ה KC-135 האחרונים נמסרו כזכור לחה"א כמעט עשור לפני כן לא הייתה להם ברירה אלא לצאת למכרז חדש.

ברור של NICKEL GRASS הייתה השפעה מחזקת בכולם אולם לדעתי היא לא הייתה מכרעת מאחר והתהליכים הללו החלו עוד לפניה, בעיקר תולדה של המלחמה הארוכה והקשה בויאטנם, כמו גם צרכים מבצעיים שוטפים באירופה.

דבר אחרון חשוב לציין את תפקידה המכריע של חברת אל-על למאמץ המלחמתי במהלך מלחמת יוה"כ. חברת התעופה הלאומית החלה לטוס כבר ביום הראשון והביאה לארץ לא רק תחמושת, חלפים ואמל"ח מתקדם (למשל לאו, שהגיעו דרך אל-על לארץ עוד לפני שהרכבת האווירית האמריקנית החלה בכלל לפעול) אלא גם אלפי לוחמים ומפקדים בקבע ובמילואים שחזרו להילחם.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #7  
ישן 14-02-2010, 22:23
  Fox450 Fox450 אינו מחובר  
עוסק בהיסטוריה צבאית וגרמנית, ובתולדות הלוחמה האווירית
 
חבר מתאריך: 23.03.06
הודעות: 1,997
בתגובה להודעה מספר 6 שנכתבה על ידי strong1 שמתחילה ב "לא בדיוק"

"ניקל גראס" היה אכן חלק ממכלול שיקולים רחב יותר, אבל הנסיון עם השגת אישורי הנחיתה היה טראומטי למדי וגרם להתבוננות חדשה על יכולת ההיטס האסטרטגי ללא הסתמכות על בסיסי ביניים. אין ספק שבמהלך מלחמת ויטנאם אירעה ההרחבה הדרמטית ביותר של זרוע התידלוק, אבל "ניקל גראס" הדגיש את הצורך - יחד עם התיישנות חלק גדול מצי המתדלקים.

כמו כן, המבצע הראה צורך בהרחבת נפח ההיטס ומכאן הרעיון למתוח את ה-C-141. למלחמת ויטנאם (שדעכה החל מ-1970) לא היה חלק בכך. חלק גדול מהפינוי נעשה לאורך זמן בדרך הים ונטל התובלה האוירית לדרום-מזרח אסיה הלך וירד בתחילת שנות ה-70.

ע"פ המחקר העדכני של קליין ואלוני הקורנסים לא הגיעו מאף יחידה שהוצבה בגרמניה. הם הגיעו מה-4th TFW, 57th FWW, 58th TFS - כולן יחידות שישבו בבסיסים שציינתי. חוץ ממידע כללי על הגעת קרפדות מגרמניה במספר מחקרים לא נתקלתי במידע קונקרטי על כך.

יש לך מידע נוסף על הגעת היסעורים במהלך המלחמה? כמה הגיעו, באיזה טייסות נקלטו?

ד"א, לפחות בשני מקורות נאמר כי 39% מטונאז' האספקה הגיעו עד ה-22 באוקטובר, שזה אחוז לא רע. מה אומרים מקורותיך?
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #8  
ישן 15-02-2010, 01:20
  strong1 strong1 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.11.04
הודעות: 16,823
הסבר?
בתגובה להודעה מספר 7 שנכתבה על ידי Fox450 שמתחילה ב ""ניקל גראס" היה אכן חלק..."

1. הספק ומשך - בכל מבצע NICKEL GRASS מתחילתו ועד סופו בוצעו בסה"כ 567 גיחות על פני חודש ימים. קרי קצב ממוצע של פחות מ 20 גיחות ביום, רבע מהן של מטוסי גלקסי והיתר של מטוסי C-141 (ואולי גם כמה גיחות של C-130 פה ושם). מבחינת פיקוד התובלה האווירית האמריקני, שמתורגל בהטסת עוצבות שלמות על כל הרק"מ, הארטילריה, הדרגים, הציוד, התספוקת, המסוקים וכ"א העצום שבהן לכל נקודה בגלובוס בתוך ימים בודדים, מדובר בקצב גיחות נמוך למדי ולא מאתגר והרבה פחות ממה שנדרש מהפיקוד זה במסגרת תרגיל REFORGER V למשל שהתקיים במקביל למלחמה (במסגרתו הוטסו למעלה מרבבת חיילים מארה"ב לאירופה) או בעשרות תרגילי פריסה וכוננות דומים במהלך שנות ה-70.

2. טווחים - טיסת תובלה במסגרת NICKEL GRASS בין דובר לנתב"ג אינה שונה מהותית באורכה או באופיה מטיסת תובלה טיפוסית דומה בין דובר לכרתים/טורקיה/צפון נורבגיה/המפרץ הפרסי או למשל בין בסיס טראוויס שבקליפורניה ליפן/קוריאה/אוקינאווה ובוודאי שמורכבת פחות מטיסה בין טראוויס לגואם/לויאטנם/לפיליפינים/לתאילנד המרוחקות כולן הרבה יותר. הדבר נכון בין אם התבצע כטיסה ישירה בעזרת תדלוק ובין אם כנחיתת ביניים באיים האזורים או בהוואי בהתאמה.

3. התרעה/הערכות - לאמריקנים היה כמעט שבוע ימים להערך למבצע מבחינת צבירת/השמשת מטוסים, ריכוז צוותים, הכנת בסיסים, צבירת אספקה/ציוד להטסה וכו', די והותר זמן בהשוואה לכל הגברת כוננות סטנדרטית במסגרת נאט"ו.

4. מזג האויר / תנאי פעילות - חודש אוקטובר אינו סוער במיוחד מבחינת מזג האויר (בעיקר לא באזורנו), אינו חודש חופשות מבחינת האמריקנים כו'.

קיצר אולי לנו בליליפוט נראה שמדובר מבצע ענק מינימום מרבד הקסמים 2 אבל בבחינה אובייקטיבית לא נראה שמבצע NICKEL GRASS אכן אתגר יתר על המידה את יכולותיו האדירות וחובקות העולם של פיקוד התובלה האווירי האמריקני ועל כן גם לא הגיוני שדווקא מבצע זה היה הקטליזטור בה' הידיעה לקשת שלמה של צרכים אופרטיביים חדשים שצצו להם יש מאין, אפילו בהשוואה לפעילות השוטפת האמריקנית באותם הימים, לא שכן זו שסבבה תרגילים גדולים או פעילות מלחמתית בהיקף עצום כמו זו שבויאטנם.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #9  
ישן 15-02-2010, 08:15
  Fox450 Fox450 אינו מחובר  
עוסק בהיסטוריה צבאית וגרמנית, ובתולדות הלוחמה האווירית
 
חבר מתאריך: 23.03.06
הודעות: 1,997
בתגובה להודעה מספר 8 שנכתבה על ידי strong1 שמתחילה ב "הסבר?"

אתה צודק בכל מה שאתה כתוב, אבל אתה מתעלם מן ההשפעה המנטלית העמוקה שהיתה למבצע על חא"א. הצורך להטיס תוך זמן קצר כמות גדולה של ציוד לבעלת ברית נתונה במלחמה בצד השני של העולם, וזאת במצב של כוננות גבוהה (מטוסי הצי השישי ליוו חלק ניכר מהטיסות בלג של מז' הים התיכון) היה שונה לחלוטין מהפריסות השגרתיות לאירופה ולמקומות אחרים.
גם הכשלון בהשגת אישורי נחיתה ומעבר למטוסי הרכבת היה בעל השפעות שמעבר לבעיות המבצעיות שנגרמו מכך.
ההשפעה העמוקה של המבצע משתקפת בספרות הענפה עליו שפורסמה בתוך חא"א ומחוצה לו. ראה בעיקר את ההיסטוריה הרשמית של MAC:
MAC History Office, Anything, Anywhere, Anytime: An Illustrated History of the Military Airlift Command, 1941-1991, 1991
ראה גם:
Kenneth K. Robertson, Operation Nickel Grass: the US Air Force's 1973 Yom Kippur War airlift to Israel, its context, politics, delay, operation, and the coronation of the C-5 Galaxy airlifter, 2007
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #17  
ישן 13-02-2010, 22:33
צלמית המשתמש של יוסיפון
  יוסיפון מנהל יוסיפון אינו מחובר  
מנהל פורומי צבא ובטחון, מילואים והלוחות
 
חבר מתאריך: 07.04.02
הודעות: 23,839
Facebook profile Follow me...
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי edenyosef שמתחילה ב "שאלה בנושא מלחמת יום הכיפורים והסיוע האמריקאי במהלכה"

נפלאות הסטטיסטיקה!
רבות נאמר ונכתב על המשחקים שאפשר לעשות עם התחום המדעי הזה (רגליים בתנור וראש במקפיא וכו').
לכן, כשקוראים נתונים סטטיסטיים חשוב לקרוא היטב את מה הם מייצגים.
על פי דבריך:
ציטוט:
במקור נכתב על ידי edenyosef
מצויין ש-96 אחוז מהאספקה החיונית לישראל בימי מלחמת יום כיפור - כולל של אמצעי לחימה - הגיעו דרך הים
נמדדה כלל האספקה החיונית כולל אמצעי לחימה, לא רק אספקת אמצעי לחימה.
אספקה חיונית כוללת בנזין, סולר, נפט, מזוט, פחם, תרופות, קמח, שמן, סוכר, קפה, אורז... צריך להמשיך לפרט?
מה זה כמה אלפי רוס"רים, עשרות אלפי חליפות מדים, מליונים של תחמושת קליעים וכו' לעומת טונות על קובים שהגיעו בספינות?
יש לך מושג על יחס הנפחים בין מטוס התובלה הכי גדול (אפילו היום) לבין ספינות סוחרת? (שלא לומר מיכליות)
אז כן!
יש הגיון בכך ש96% מהאספקה החיונית הגיעו דרך הים (וכך יקרה גם במלחמות הבאות עלינו לרעה).

בלי לקרוא את המאמר, תן לי לנחש שכתב אותו זאב אלמוג או יובל שטייניץ ואם לא הם אז בטח קצין מחיל הים.
זאב אלמוג צועק כבר שנים "זאב! זאב" בנושא הגנת הזירה הימית ונתבי שיט הסוחרות לישראל. ומביא, בין השאר, את נושא האספקה בעת מלחמה כהוכחה לצורך החיוני בחיל ים חזק שיוכל להגן על נתיבים אלו.
אלמוג מנסה לקדם את תוכניתו (המתעדכנת) מימיו כמח"י לחידוש וגידול חה"י. בין השאר בתחום זה.
_____________________________________
אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #18  
ישן 14-02-2010, 09:25
  משתמש זכר אל-בחאר אל-בחאר אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 28.10.08
הודעות: 1,184
למרות שזה נכון, זה נכון
בתגובה להודעה מספר 17 שנכתבה על ידי יוסיפון שמתחילה ב "נפלאות הסטטיסטיקה! רבות נאמר..."

גם אם אלמוג, אראל או שטייניץ יכתבו את זה, זה נכון. גם מטוסים הגיעו כשהם קשורים לסיפונים של אוניות סוחר, ולא בטיסה ישירה מארה"ב [אין אפשרות טכנית, גם עם תדלוק אווירי שמסבך מאד את האופרציה] ולא מאירופה. המלחמה הוכרעה לא בזכות מילוי האמצעים שנפגעו במלחמה באמצעים חדשים שהגיעו מארה"ב, או מבסיסיה באירופה, אלא בזכות מה שהיה כאן בארץ ב- 6 באוקטובר (וגם הטענה המקורית היא שלא ההובלה הימית היא שהצילה את המצב). לוקח לאמריקאים זמן לאסוף את כל הדברים, לארוז אותם ולשלוח אותם לארץ, גם אם זה נעשה בדרך האוויר. על אחת כמה וכמה אם זה נשלח באוניות מהחוף המזרחי. תחשבו בערך שבועיים מההפעלה של פקודה כזו ועד שהאוניה מגיע לחיפה/אשדוד. אכן צודק יוסיפון - זה ימשיך להיות ככה גם בעתיד.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #27  
ישן 15-02-2010, 00:31
  משתמש זכר kufxh kufxh אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 08.08.05
הודעות: 866
אבטחת השייט- מבצעי לינול
בתגובה להודעה מספר 26 שנכתבה על ידי strong1 שמתחילה ב "לדעתי המספרים שגויים"

אבטחת השיט היתה מפני איום אמיתי, צוללות מלוב וכוחות חיל הים המצרי שהוברחו ללוב במהלך המלחמה והיו בים בכדי ל"צוד" אוניות סוחר בדרכן לישראל, .
להלן מאמר בנושא ולמטה קישורית למפה
בפועל אנחנו צוותי הסטי"לים חרשנו את הים (כפי שכתב קודם Avishon) מיד לאחר המלחמה ועד דצמבר בהפלגות ארוכות ותכופות לפעמים בים מאוד גבוה ובתנאי סופה. לחויותינו מקרבות המלחמה הוספו חוויות חזקות של ימאות בהפלגות אלה שנחרטו לנו חזק בזכרון. כמה מאות בני 55-60 , שהיו צוותים בסטי"לים ב 1973, מספרים את סיפורי ההפלגות האלה גם היום


אבטחת השייט – מבצעי לינול
ליווי ואבטחת אוניות אספקה בים התיכון מיד לאחר מלחמת יום הכיפורים

קטע ממאמר מאת: רמי לונץ, תא"ל, ראש מדור מודיעין בחיל הים במלחמת יום הכיפורים


תוכניות ופעילות הצי המצרי חסימת השייט לישראל בים התיכון, הן לאניות מטען והן למכליות דלק, התבססה על פרישה של צוללות מצריות במרכז הים התיכון, והצבת משחתת בנמל לובי לעצירת השייט במיצר מסינה (מייצר מסינה נמצא בין האי סיציליה לאיטליה). פעולות ההסגר הימי בים התיכון לאורך חופי מדינת ישראל סוכלו על ידי חיל הים אשר בשלושת הלילות הראשונים של מלחמת יום הכיפורים הביס את ציי מצרים וסוריה וריתקם להגנת בסיסיהם. היזמה הייתה כולה בידי חיל הים הישראלי והצי המצרי לא נקט בפעילות התקפית של כלי שייט שטח אפילו מחוץ לטווח הפעולה של הסטיל"ים הישראלים [כפי שהם העריכו אותו]. ההסגר בים התיכון בטווחים גדולים מהחוף הישראלי תוכנן בדומה לתכנון בים סוף. המשימה שתכננו המצרים הוטלה על כוח הצוללות ועל כלי השייט הגדולים שהוצבו בלוב בעוד מועד. הצוללות המצריות אכן נפרשו בים אך לא הצליחו לאתר כל אניית מטען בדרכה לישראל. אבטחת השייט בים התיכון אחרי הפסקת האש האיום המצרי על קווי התחבורה הימית בים התיכון נשאר בעינו גם לאחר כניסת הפסקת האש לתוקפה. בתקופה זו אותר סיור של משחתת מצרית מדגם "סקורי" שהייתה ערוכה בנמל בלוב, המשחתת המצרית יצאה לסיור במיצר מסינה כדי ליירט אניות מטען בדרכן לישראל. יצוין כי האספקה של אמצעי הלחימה ומטענים חיוניים נוספים להשלמת המלאים, הן במהלך והן עם סיום הלחימה, נעשתה כמעט במלואה, 96% מתוך כלל המטענים שהובאו לישראל היו בדרך הים . חיל הים החל בהפעלת כוחות לאבטחת קווי השייט לישראל וזאת מייד עם שוך הקרבות, פרישת כוחות לטווחים ארוכים החלה כבר ביום 22 לאוקטובר 1973. מימוש הפרישה דרש פיתרון לבעיית הטווח. האיום המצרי התמקד בטווחים ארוכים מבסיסי חיל הים של ישראל. הטווח למייצרי מסינה הוא 1,000 מייל ימי בעוד רדיוס הפעולה של סטיל"ים מדגמי סער 1, 2 ו-3 היה רק 500 מייל, רק לשתי הספינות מדגם סער – 4 , אח"י קשת ואח"י רשף, היה כושר לפעול ברדיוס של 1,000מייל. הפיתרון התבסס על הפעלת זוגות של ספינות , אחת מדגם סער 4 והשנייה מדגמי סער האחרים , כאשר הספינה הגדולה מתדלקת את הקטנה בקצה הטווח. פיתרון נוסף לבעיה הושג על ידי הצבת אניות מטען, בסמוך לגזרת הפעולה. אניות אלו, הן מגויסות והן מתוך סדר הכוחות של חיל הים, נועדו לשמש כבסיס בלב ים לתדלוק אספקה וסיוע באחזקה לספינות המסיירות . ביצוע פעילות האבטחה

האבטחה הייתה על ידי נוכחות הכוחות בשטח , אך אניות מובילות רכש חיוני לוו ממרחק דיסקרטי לכל אורך הדרך. מבצעים אלו כונו מבצעי "לינול" . אבטחת השייט התבססה על השיטה הבאה: כוחות המורכבים משני סטיל"ים בכל כוח, נפרשו בשלושה קטעים של הנתיב בין מיצר מסינה לחופי הארץ.
בקטע המערבי, בין כרתים לסיציליה, נפרשו בדרך כלל סטי"ל סער-4, אח"י קשת ואח"י רשף, וסטי"ל סער-2 או סער-3.
בקטע זה שייטה אניית אספקה ותדלוק.
בקטע המרכזי, מדרום מזרח לכרתים נפרשו שני סטיל"ים סער 1, 2 ו-3 וכן אניית אספקה ותדלוק.
הקטע המזרחי, מדרום לקפריסין כוסה על ידי גיחות מבסיס חיפה של שני סטיל"ים סער 1, 2 ו-3.

סיכום
הפעילות ההתקפית של חיל הים בחופי האויב, מנעה ממנו להפעיל כוחות לחסימת נתיבי שייט לישראל בים התיכון. עם שוך הקרבות הופעלו כוחותינו במבצעי "לינול" במרכז הים התיכון והביאו בכך להפסקת ניסיונות מצריים ליירט שייט ישראלי אפילו בטווח 1,000 מיל מחופינו . בהעדר כוח ימי ישראלי בים סוף הופעלה שם חסימת שייט מלאה שלא הוסרה אלא לאחר ויתורים שלנו במהלך שיחות הפסקת האש . בכך ביצע חיל הים בשלמות את משימת הבטחת עורקי התחבורה בים התיכון וזאת, למרות שמשימה זו לא הייתה כלולה ביעוד משימות חיל הים, כפי שהוכתבה על ידי המטכ"ל בתקופה שקדמה למלחמת יום הכיפורים .


https://2010-uploaded.fresh.co.il/2...15/31315695.pdf
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #29  
ישן 15-02-2010, 22:49
צלמית המשתמש של benihartmann
  benihartmann benihartmann אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.04.06
הודעות: 1,464
מה שאני זוכר
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי edenyosef שמתחילה ב "שאלה בנושא מלחמת יום הכיפורים והסיוע האמריקאי במהלכה"

אני זוכר כטנקיסט, כי זמן קצר לאחר סיום המלחמה קיבלנו בגדי עבודה אמריקאיים, גופיות

ארוכות חמות , פגזי "פלאשט" נגד חי"ר וטילי טאו נ"ט. אז גם הגיעו רובי הM-16 לחי"ר.

אני זוכר כי לפני מספר שנים קראתי על ה"הצגה" שעשו בנתב"ג.

כאשר בזמן המלחמה נחת מטוס מטען אמריקאי ענק "גאלאקסי" בנתב"ג ומבטנו יצא טנק,

כמדומני פאטון M-60. הכל נעשה לעיני המצלמות והתקשורת.

ולאחר שהתקשורת עזבה. המטוס והטנק חזרו לאירופה........

נשיא מצרים אנואר סאדאת "ניצל את ההזדמנות " בכדי להסכים להפסקת האש.

כי טען שמצרים אינה יכולה ללחום נגד ארה"ב המספקת טנקים לישראל.....

אח"כ הגיע שר החוץ האמריקאי הנרי קיסינגר , והחלו השיחות להפרדת הכוחות.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #30  
ישן 17-02-2010, 12:48
  offerd offerd אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 04.04.05
הודעות: 3,125
אין לי מושג מה אחוז שהגיע בים לעומת האוויר
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי edenyosef שמתחילה ב "שאלה בנושא מלחמת יום הכיפורים והסיוע האמריקאי במהלכה"

אבל אישית ראיתי סוללת טילי הוק עם כוכבים אמריקנים וצבע הסוואה אמריקני (כהה) אחרי כשבועיים (לא זוכר בדיוק) מתחילת המלחמה בסיני.
ציוד, נגמשים, תחמושת וכו' הגיעו רק אחרי סיום המלחמה (לפחות אלינו).

בשבועות שאחרי המלחמה כל מי שעבר ליד לוד ראה את הגלאקסי האמריקנים נוחתים ברצף ופורקים הכל אפילו טנקי מג"ח (נדמה לי שניים בכל מטוס)
_____________________________________
קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #33  
ישן 27-08-2011, 01:28
  strong1 strong1 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.11.04
הודעות: 16,823
מחקר אמריקני תמציתי ומעניין על NICKEL GRASS
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי edenyosef שמתחילה ב "שאלה בנושא מלחמת יום הכיפורים והסיוע האמריקאי במהלכה"

נכתב ב 1988 כפרויקט להגשה על ידי קצין אמריקני (שהשתתף במבצע כטייס משנה במטוס גלקסי) במסגרת לימודיו ב AWC של צבא ארה"ב. שימו לב לרשימת הפריטים שהוטסו במטוסי גלקסי ובכלל זאת:

1. A-4 fighter aircraft tall/fuselage sections
2. XM-48 Chapparel mlssile carriers
3. XM-t63 Vulcan 20mm carrier
4. M-109 self-propelled 155mm howitzers
5. Communications vans
6. Fuel truck**
?. Cargo loading equipment**
8. Maverick missiles
9. C-97 aircraft engines
10. Shrike, Walleye, and Hawk missiles
11. M-107 self-propelled 175mm guns
12. C-5 engines and engine servicing platform**
13. Self-propelled aircraft towing vehicle**
14. Rockeye bombs
15. Fuel tanks
16. Tents
17. Aircraft wheels
18. Clothing
19. Support for Maverick missiles
20. Bombs
21. 105mm ammunition
22. Bomb fuses and pins
21. 2.75mm rockets
22. Chaff
25. CH-53 heliceopters
26. Rwk battery radar and Illuminators
27. M-60 main battle tanks
28. M-A8 hattle tanks
29. F-4 fIghter alrcraft wing
30. Power and transformer vans
31. 175mm gun tubes

http://www.dtic.mil/cgi-bin/GetTRDo...oc=GetTRDoc.pdf
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #34  
ישן 22-07-2013, 21:30
  strong1 strong1 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.11.04
הודעות: 16,823
מחקר נוסף
בתגובה להודעה מספר 33 שנכתבה על ידי strong1 שמתחילה ב "מחקר אמריקני תמציתי ומעניין על NICKEL GRASS"

TRANSFORMING PAST LESSONS TO MOLD THE FUTURE: A CASE STUDY ON OPERATION NICKEL GRASS

אנקדוטות מעניינות

On 15 October 1973 MAC had a fleet of 65 C-5s and 255 C-141s. Of the 65 C-5s, 26 were committed and involved in other missions, and 32 were not mission ready. Of the remaining seven, only 14 three C-5s were immediately available for Operation NICKEL GRASS. Of the 255 C-141s, 112 were on missions elsewhere and 75 were not mission ready leaving 68 C-141s available. (Boyne, 2002:146)

Several steps were taken to maximize use and availability of aircraft. Realizing the need for airlift, Gen Carlton ordered all C-5s in the Pacific back to the States. He also increased the C-5 and C-141 use rates. To keep up with the increased aircraft use rates, crews ere ordered to get by with 6 hours of crew rest rather than the normal 12. (Boyne, 2002:140)

In order to transport the heavy M-60 tanks, C-5 weight restrictions were lifted. Under normal operations C-5s were restricted to a max cargo weight of 100,000 lbs to reduce stress on the large aircraft’s wings. To complete Operation NICKEL GRASS, C-5s were cleared to operate at their max capacity of 265,000 lbs. (Boyne, 2002:147)


Lod International Airport in Tel Aviv was the only suitable landing field in Israel where the aircraft could download their cargo. On one occasion, lack of an alternate airfield with downloading equipment resulted in delays. Due to poor weather, four C-141s and a C-5 had to be diverted to Ramat David airfield in north-central Israel.

The early shipments consisted of primarily 105mm shells, air to-air missiles, electronic counter-measures equipment, and the first M-60 tanks. After the first two days, supplies began arriving at a rate of 50 tons per hour and included outsized equipment like M-60 tanks and M-48 tanks as well as medical supplies, rations, and clothing. (Boyne, 2002:164)

The Combat Control Team Commander, Colonel Don Strobaugh, recognized the situation and suggested that roller trucks be built by fitting semi-trailers with rollers. These roller trucks could be used as the offloading area for the K-loaders. The Israelis quickly built eight roller trucks and used them to disperse the pallets before breaking them down. This dispersal saved hundreds of hours in off-loading time. (Boyne, 2002:187)

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 23:20

הדף נוצר ב 0.09 שניות עם 12 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2024 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר