לנוכח האסון שאירע בחדירת המחבלים ליישובי העוטף בתאריך 07.10.23 ברור שיש בעייתיות רבה בהימצאות מחבלים בקרבת הגבול כאשר הם יכולים לפתוח במתקפה בהפתעה, הפיתרון האידיאלי הוא ביטול יכולות האוייב אך אני לא בטוח שאפשרי לפתוח במלחמת מנע בכל פעם שהאוייב מתעצם.
אכן, "הסוסים ברחו מהאורווה" ואי אפשר לשנות את תוצאות הטבח, אבל כדאי שאנחנו נלמד להתמודד עם פלישה קרקעית רחבת היקף, (יש צורך לתת מענה לפלישה אווירית או תת קרקעית בהיקף נרחב אבל הסבירות שיהיה קשה לשנע אלפי לוחמים בתווך זה)
יש מספר דרכים לטיפול בפלישה קרקעית מאסיבית של מחבלים ליישובים צמודי גדר אך לכל דרך יש חסרונות:
א. נוכחות קבועה של כוחות צבא גדולים שיוכלו לעצור כל פלישה בקו הגבול - הדבר דורש סד"כ גדול שצה’’ל אינו יכול לעמוד בו לאורך זמן.
ב. התרעה מספקת כדי להזניק כוחות כוננות אל הגבול - היה כישלון טוטאלי של מערכת ההתרעה, וברור שאי אפשר לסמוך על התרעה מוקדמת הן בכוונות לחדירה והן בתצפיות ש"התעוורו" על ידי ירי צלפים, ירי נ"ט, והשמדה באמצעות רחפנים.
ג. שימוש בכוח אווירי מהיר תגובה של מסקר"ים וכתבמ"ים תוקפים - קשה להחזיק כמות גדולה של כוח אווירי ממתין באוויר או מוכן להזנקה מיידית, ובנוסף לכך כמות המטרות הצפויה גדולה מכדי שכוח אווירי יהיה אפקטיבי וכן סביר להניח שהכוח האווירי יותקף בטילי נ"מ.
ד. ירי תותחים לשטחי השמדה בפרימטר בטחוני - כמות הקנים הקיימים בסדיר קטנה מהנדרש באירוע פלישה נרחב. ובנוסף לכך קצב הירי בתותחים איטי מכדי להיות אפקטיבי ויש בעיית ירי נ"ס.
ה. שימוש במערכות MLRS לשטחי השמדה בפרימטר ביטחוני - כמות המשגרים הקיימים קטנה מהנדרש, וחשופה לירי נ"ס , הגדלת כמות המערכות תדרוש כוח אדם רב לכוננות 24/7
ו. אזור ביטחוני מיוחד עם מיכשולים המונעים מעבר לכלי רכב ולהולכי רגל והנחת שדות מוקשים - האזור צריך להיות בעל רוחב מספיק בכדי לעכב את כוחות האוייב, יש לזכור שאין מכשול שאינו יכול להיפרץ אבל זה קונה זמן יקר עד להגעת תגבורות......
כמובן שאפשרי לעשות קצת מכל דבר, להוסיף כוחות חי"ר ושריון נוספים לקו הגבול, תוספת ארטילריה, בניית מכשול מאסיבי לעיכוב פלישה, וכן תוספת כוח אווירי לכוננות 24/7, וכמובן להחזיר את ההגנה המרחבית על ידי התושבים........
לדעתי יש אפשרות נוספת שתוכל להיות לעזר באירוע פלישה רחב היקף - הצפה של השטח במאות אתרים של רקטות פשוטות לטווח קצר עם מערכות הפעלה מבוזרות, הרקטות יכולות להיות מוסלקות/ ממוגנת כאשר הן יכולות להיות בעלי ראשי נפץ שונים רסיקי אוויר/ דלק אוויר / ראש מצרר , חלק מהרקטות יהיו קבועות בהגנה גזרתית על היישובים והמוצבים וחלקן עם אפשרות כיוונון מרחוק למקום בו נדרש תגבור, כמו כן רקטות ממוגנות בסגנון רקטת "ריצוף" להגנה מיידית של מוצבים ויישובים.
אשמח לתגובות והעלאת רעיונות בנושא

התרעה היא אכן נושא בעייתי, לפחות במימוש הנוכחי. אם בצה"ל של 2023 תהליך ההתרעה בהכרח כולל בן אדם בין החיישן לכוח המפטרל והמעבה, אז נכשלנו. מעבר לחשבון הפשוט של כמה חי"רניקים וכמה טנקים וארטילריה וכו יש לנו ולהם, יש גורמים מאפשרים. הגורמים המאפשרים הם מכפילי כוח שמאפשרים יוזמה או יוזמת נגד בין היתר. לכן הגיוני היה שחמאס התמקד בהתחלה בניטרול הפו"ש בגבול כדי לעוור את האזור ולבודד מטרות ערך.
הפרש הזמן בין פריצה ראשונית לתקיפת מטרת ערך ראשונה יכול להיות שניות בודדות. לכן רצוי שבנוסף לאלמנט האנושי של הפו"ש, כל כוח מפטרל, בין אם זה טנק, כוח חי"ר, צלפים, תצפיתנים וכו' וכו', יקבלו התרעה אוטומטית כגון "מכשול פרוץ בגזרתך" או "חיישן תקול בגזרתך".

לגבי ארטילריה אתה צודק. צריך להיות צימוד בין ארטילריה סמוכה למוקדים מסויימים בגזרת עזה. קצב אש גבוה, דיוק, והכוונה בזמן אמת, נדרשים על מנת להשפיע. עם זאת, לפחות חלק מההיבטים האלה נדחים עקב העיכובים המשמעותיים בפרויקט הרועם.

כמובן, בום בום גדול זה טוב, אבל במרחקים הקיימים בין עזה ליישובים הסמוכים זה לא כל כך יעיל. זה יאפשר פגיעה בזנב של כוח החמאס, לא בחוד שלו.

כמה הערות, - גם בגלל מה שכתבת, יש להציב קו שאיום פוטנציאלי לא חוצה אותו.
- לא קשה להחזיק מסק"רים במקום הנכון, מוכנים להזנקה מיידית...הכל בראש.
- צריך התייחסות נכונה לתושבים כלוקחים חלק בהגנתם.
- הבנה טקטית כי אסור שהאויב יכנס לישובים, כשהוא מחוץ ליישובים הוא בשטח השמדה

הגבול עם עזה די מישורי. מה הבעיה לשים 20 או 40 מגדלים עם עמדות מקלע, וסוג של מעיל רוח נגד נ"ט ורחפנים? מרחק של 1-2 ק"מ בין העמדות, מאפשר אש צולבת בין עמדות סמוכות. כנות קבועות עם כרטיסי טווחים לאזורי השמדה (למיקרה של מיסוך המגדל או אזור ההשמדה).

40 כיתות זה 14 מחלקות, 5 פלוגות, גדוד וחצי. חלקם מן הסתם חופפים לעמדות קיימות. תוספת עומס סבירה לגמרי לצה"ל הגדול.

אני לא משוכנע שזה יספיק כדי למנוע פלישה מהסוג שהתרחש לפני שלושה שבועות. ראשית, המגדלים האלה יהפכו בעצמם למטרות קבועות ובמצב של פלישה הם עשויים לספוג גשם של רקטות שיפחית מאד את האפקטיביות של הלחימה מתוכם, אפילו אם הלוחמים עצמם לא ייפגעו. שנית, מרחק של 1-2 ק"מ בין מגדלים הופך את היעילות של מקלעים לגבולית לפגיעה במטרות נעות. כדאי לזכור שבתקיפה היו עשרות נקודות חדירה, כלומר מספר החודרים בכל נקודה לא חייב להיות גדול. אם אתה רוצה להחדיר מאה איש בנקודה ואתה מעביר אותם בקבוצות של עשרה שמדלגות, לא יהיה פשוט למקלען במרחק 800 מטר לפגוע בחלק גדול מהם - בוודאי בלילה, כשיש מיסוך ו/או מסביב נופלות רקטות ופצמ"רים. אם במקביל תהיה תקיפה ישירה של המגדלים עצמם, המקלענים יהיו עסוקים בהדיפת התקיפה ולא יוכלו להגן על הגדר.

בגדול (ובלי שישבתי וניסיתי לבנות תכנית כוללת בתוקף מעמדי כגנרל-כורסה חמישה כוכבים) אני חושב שהמפתח הוא ניידות. ניידות של כוחות הגנה לאורך הקו, ניידות של כוחות עתודה שממתינים מאחוריו. קו שמורכב ממוצבים סטטיים ייפרץ; האוייב ימצא את השיטה להתגבר עליו, אם הוא מוכן להשקיע כח אדם ואמצעים. הניידות היא המפתח ליכולת להגיב לפריצה כזו. אם נדמיין לרגע כח תגובה שמורכב ממחלקת טנקים ומחלקת חי"ר מנויידת בנגמ"שים ממוגנים, כח כזה היה יכול, לדעתי, לסתום כל פרצה בודדת במתקפה האחרונה. חמישה כוחות כאלה לאורך הגדר היו מאפשרים צמצום מהותי של הארוע. אם בקו שני מחכה עוד פלוגת חי"ר או שתיים ועוד פלוגת טנקים זמינות לתנועה לכל נקודה - זה יכול לאפשר טיפול באלה שעברו את הקו הראשון.

נקודה נוספת היא איזור חייץ ומכשולים מעכבים. אילו היה איזור חייץ ברוחב ק"מ בצד העזתי, היה הרבה יותר קשה לבצע את המתקפה; הבעיה היא שקשה לתחזק איזור חייץ רחב לאורך שנים, כשהאוייב תמיד מנסה לכרסם בו. מכשולים מעכבים בצד שלנו (למשל שד"מ נ"א שמצוי בין שני פסים של תלתליות, שכל אחד מהם בגובה כמה מטרים) היו קונים דקות יקרות.

וכל האמור לעיל מתאים לאיזור שטוח ונשלט כמו גבול הרצועה, וקשה פי כמה וכמה בגבול לבנון (אם כי, בצד החיובי, אני חושב ששם יהיה קשה יותר גם לאוייב להרים מתקפה בנקודות רבות כמו בעזה).

כחלק מהמסקנות, לא תותר התקרבות לגדר, לא אמור להיות קושי יותר גדול ליישם זאת, מאשר משימות אחרות לשם הגנת גבולנו

לדעתי לחיזבללה או לחמאס יש מספיק טילי נ"ט כדי להרוות את ההגנה על מגדלי המקלעים ובנוסף כמו שציינת יכולים למסך את המגדלים או את שטחי ההשמדה כך שהירי לא יהיה יעיל, מניסיון של מלחמות העולם הראשונה והשניה ירי מקלעים לערפל לא יעיל לחלוטין.
אני חושב על רקטות בסגנון הקטיושה שישוגרו לשטחי ההשמדה אחת אחרי השנייה כך שאף אחד לא יוכל לעבור דרך השטחים הללו ללא נזק משמעותי, יצטרכו להערכתי אלפי רקטות כאלו בהפעלה בברירת מחדל אוטומטית על כל שטחי ההשמדה בשביל לתת לשאר המערכים "שעת זהב" להתארגנות לפלישה.
היתרון של רקטות שקל להטמין אותם בלי שיידעו את המיקום המדוייק שלהם, ואפשר להפעיל אותם באופנים שונים, קשה לעצור אותם, והם נשק סטטיסטי שערפל או אבק לא משפיעים עליו (מי כמונו יודע......)

הנסיון של מלחמות העולם דווקא הפוך- שקשה לשתק קיני מקלעים, ואילו הם יכולים לעצור מתקפות של מאות ואלפי לוחמים.

תחשוב על מקלע על חצובה , שיורה צרורות קצרים בתחום צר של צידוד, בהגבהה משתנה שמכסה את כל הגיזרה. מין "קיר" שכמעט כל מי שמקרב אליו- חוטף.

מקלעים הם מצויינים בעצירת גלי תוקפים שמסתערים לכיוונם הכללי ולכן מקצרים את הטווח כל הזמן. הם הרבה פחות יעילים כשהירי שלהם מאונך לכיוון ההתקדמות של התוקפים. אפשר גם לדמיין טויוטות עם לוחות ברזל משני הצדדים, מיגון ירי לעניים שבחסותו אפשר להתקדם אל הגדר.

מסכים לגבי ההטמנה ב- canisters, אבל סתם רקטות לא יפתרו את הבעיה שלא יהיה מי שינחה אותן לפרצות בגדר.
מה שדרוש זה חימוש משוטט אוטונומי שיתוכנת לטוס לאורך גזרה מוגדרת מראש- למשל לאורך הגדר.
והיה וגילה ריכוזי כוחות- ידווח לאחור על כמות ומיקום הכוחות שהתגלו ויתקוף את הריכוז הגדול ביותר.
בעקבות החלטה של מפעיל או בעקבות דיווח לאחור של החימוש- ישוגרו חימושים נוספים- מעטים או רבים מאוד- בהתאם לכמויות התוקפים שדווחו לאחור.
חשוב- אוטונומיות, גזרת השמדה, רש"ק גדול מאוד שמתאים לאיום יחוס של אלפי תוקפים, אפשרות פעולה עצמאית חסינה משיבוש- ללא צורך ב- man in the loop - כלומר זמין כאפשרות אבל לא חובה.

1. להכשיר לפני הגדר בצד הפלסטיני שטח ברוחב 100 מטר לפחות שיהיה ממוקש לעייפה.
2. כל מי שנכנס לשטח הזה מקבל כדור בראש. לא משנה הגיל או המין שלו. אם קבוצה נכנסת - לקצור אותם עם מכונות יריה.
מהר מאוד הם יבינו שלגדר לא מתקרבים. עדיין נצטרך להתמודד עם מנהרות.

אפשרות ו. משמעותית בעיכוב פלישה - שדה מוקשים נגד אדם + נגד רכב עם מכשולים שונים (תעלת נ"ט, גדרות תייל, שיני דרקון וכו) יכול לקנות זמן יקר להתארגנות מול פלישה פתאומית, להגביל נקודות פריצה לצווארי בקבוק (במקום פריצה לרוחב כל הגזרה), ולהקל מאוד על השמדת מחבלים חוזרים


בנוסף כיתות כוננות ישוביות הם המגיב המהיר ביותר: יש לארגן אותם בגודל יחסי לאוכלוסיית ישוב, ועם נשקים בכספת ביתית (לא גודל בתקן קבוע, ללא התחשבות בגודל היישוב ובאוכלוסייה, ולא נשקים בנשקייה או בחטמ"ר) ולתגבר אותם עם מקלעים (נגב, מאג), ואמצעי עזר אזרחיים (רחפן עם מצלמה לזיהוי תמונת הקרב המקומית, מצלמות אבטחה סביב הישוב


אפשרות נוספת שזכתה להצלחה נרחבת בקרב מחבלים: לצייד את צה"ל בטויטות / האמר קל מק"כ, כוחות התערבות מהירה עם מקלעים כבדים.

המשמעותית ביותר מבין הנקודות שהעלית היא תעלת נ"ט עמוקה, רחבה וחסינת גישור. לצד שד"מ נ"א ונ"ר (בתוספת מכשולים נוספים) יהיה קשה מאוד לבצע התקפה רחבה. התקפה אפשרית שתתרכז במעברים הכרחיים תוכל להיבלם באמצעים נידים בתוספת מחסומים קופצים ושיני דרקון

חסין נגד איומים שרלוונטים לרצועה (כרגע רחפנים ונט) עם מבט צופה פני העתיד (מה שלא היה עכשיו)
לפזר סביב הרצועה עם יתירות

אנחנו מביטים על ארגוני הטרור ולא חושבים בג’יהאדית, צבא סדיר לא "יבזבז" 20 טילי נ"ט על השמדת טנק בודד, אבל לאירגון טרור שרוצה "להוריד" טנק בשביל להוכיח לחסידיו שהוא עומד בהבטחתו זה כן משתלם, ובמיוחד אם הוא לא צריך להחשבן על אמצעי הלחימה, כי יש לו מימון זר........
להערכתי כל מערכת ירי בכינון ישיר תושמד, גם אם המחבלים יצטרכו לשם כך לירות 20 טילי נ"ט ביחד על כל מערכת, לעומת זאת, מערכת ירי רקטי בכינון עקיף (כאשר היא מוסלקת) נותנת אפשרות לירות לשטחי השמדה ולעצור התקפת חי"ר ורכבים קלים.
מלחמת העולם הראשונה הראתה שהחי"ר וכלי רכב רך אינם מסוגלים לשרוד באזור רווי ארטילריה אלא אם הם נמצאים עמוק בתעלות, ובכל פעם שיצאו להתקפה הושמדו בעשרות אלפים, ולכן המציאו את הטנק........ ⁸
אכן, לא מעט מההרוגים במלחמת העולם הראשונה נהרגו מירי מקלעים, המקלע הוא נשק הרג מעולה לקרבות בשטח פתוח, אבל באותה תקופה לא היו לאויב טילי נ"ט שיכלו לפגוע במקלע עצמו או בצוות התפעול של המקלע, ולכן אני חושב שצריך להשתמש בירי בכינון עקיף.
ירי בכינון עקיף יכול להיות על ידי רקטות פשוטות המוטמנות בקרקע (כמו בעזה) עם טווח ידוע, עם ראש נפיץ, לחילופין אפשרי להשתמש במשגרים טמונים של MLRS המכוונים לשטחי השמדה, אופציה נוספת היא רקטות עם פצצות דלק אוויר כמו מערכת ריצוף,
ברגע שבו יובן שפלישת האוייב החלה, תינתן פקודת הפעלה לרקטות כך שתהיה "נפילה כל מספר שניות" והשמדה טוטאלית של כל הנכנסים לשטח, הדבר דורש אלפי רקטות, אבל מעצם טבעם רקטות יכולות פעול בלילה בערפל באבק ללא כל ירידה ביעילות,
שני הסנט שלי......

ירי בכינון עקיף (מאמץ האש) הוא לא תחליף לירי בכינון ישיר, לקצב האש של מקלעים ותותחים קלים ונשק חי"ר כבד שרואים אויב בעין ומגיבים מהר, ולמאמץ התמרון.
באותה צורה שחמאס הביאו המון לוחמים בטויוטה, היו יכולים להשתמש ברכבים ממוגנים או אפילו שריוניות (שיש בירדן ובלבנון, יש לרשות הפלסטינית ובקלות יכול גם להיות בעזה).
מעבר לכך אין ירי יעיל בכינון עקיף בלי עין שצופה ומכווינה, בין אם זה מצלמה או מל"ט או סייר שיושב בשיח עם משקפת ומכשיר קשר. לירות על שטח זה לא יעיל ולא ישמיד את האויב ברמה שתסכל את התכנית שלו.

האמת היא שליוזם תמיד יהיה יתרון, וקו ההגנה חזקה עליו שייפרץ. הדרך להתמודד עם זה היא גם וגם וגם - מודיעין מקדים, מודיעין שטח, תמרון, אש, עתודה, מיקוש/מלכוד, ביצורים, תיעול האויב, מאמצי הגנה כגון כיתת כוננות ונשק אישי.
צריכים לתכנן קרב הגנה ולהיות מוכנים לאיום הייחוס, גם אם הוא לא נחשב הכי סביר - להשאיר עתודות, לתכנן אש ותמרון, ולהכין את שדה הקרב כמה שאפשר בצורה שתביא לידי ביטוי את היתרונות שלנו, ובמקביל למנוע יתרונות מהאויב ולסכל את היוזמה שלו.

במידה ויש שטח ומרחק מיישובים ישראליים (כפי שהיה בסיני), אפשר לתכנן קרב השהייה בנוסף להגנה, אבל בתוך גבולות המדינה וקרוב לכל היישובים הדרך היחידה לייצר שטח ומרווח תמרון היא שהוא יהיה בצד השני של הגבול ובשליטה שלנו - "רצועת בטחון", וכמובן שצריך להיערך למה עושים כאשר (לא אם, כאשר) הוא ייפרץ

"נומה עמק, ארץ תפארת, אנו לך משמרת"

"צה"ל הוא הצבא הערבי הטוב במזרח התיכון" - עזר וייצמן (על זרוע היבשה)

לא רואה דרך להביא שריוניות לעזה בלי להיתפס, אבל בהחלט אפשר לאלתר שם כלי רכב ממוגנים.

בכל אופן, לגבי רצועת ביטחון ("פרימטר") - זה דבר שיהיה הכרחי, אבל צריך לזכור שהוא מגביל רק תנועה על גבי הקרקע. אפשר להתגבר עליו באמצעות מנהרות. כמובן, דרך מנהרות אפשר להעביר לוחמים ואופנועים, אבל לחפור מנהרה שאפשר להסיע דרכה טנדר (שלא לדבר על שופל) זה סדר גודל אחר לגמרי של מאמץ. בעיה נוספת שיש בפרימטר היא התחזוקה שלו. כדי שלא יהיה ניתן להתגנב דרכו, הוא חייב להישאר מגולח באופן קבוע (גם נקי מצמחיה וגם מעצמים מעשה ידי אדם). זה מחייב כוחות שייכנסו לשם על בסיס קבוע, ואוטומטית יהוו מטרה לתקיפות ומלכודים. האוייב גם ינסה לכרסם בפרימטר ולדחוק בהדרגה את הגבולות שלו לכיוון הגדר; הוא יכניס לשם ילדי כיתה ב' עם עפיפונים או אוכלוסיה במאסות שלא יאפשרו פגיעה בהם בלי לשלם מחיר בינ"ל כבד, בנסיון להרגיל אותנו לפרימטר צר יותר ויותר.

רצית שריוניות - בבקשה:

2008 שריונית שנתפסה מידי גורמי הרשות ה"מתונים" כשחמאס השתלט על הרצועה
https://www.makorrishon.co.il/nrg/o...T1/689/011.html

2012 שריונית שנתפסה מידי שוטרים מצריים
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9...%A2%D7%96%D7%94

נכון מדובר באירועים נקודתיים, אבל אם מבריחים רקטות, חומר נפץ, צי רכבי טויוטה עם מקלעים כבדים ועוד הרבה חומרי לחימה אחרים שאנחנו לפעמים מאפשרים כי לא מוצאים או כי זה "לא שווה לשבור את הכלים" אז תהיה בטוח שאם הם ירצו שריוניות בכמות מסויימת הם יצליחו להשיג אותן לאורך זמן.
שים לב שבכל המקרים הסתמכו על חיל האוויר שישמיד כי לחי"ר שפרוס בגזרה אין נשק כבד מתאים, וטנק לא תמיד יכול לדלג לנקודה שיוכל לירות.
כפי שאמרת תמיד אפשר להוסיף למתקפה רכבים יותר ממוגנים כך שהיתרון שיש לארטילריה יישחק - מה שיצריך את אותו חי"רניק במוצב המותקף לירות לאו/רפג/נ.ט. אם קיים בכלל, או לבקש אמצעי אווירי

"נומה עמק, ארץ תפארת, אנו לך משמרת"

"צה"ל הוא הצבא הערבי הטוב במזרח התיכון" - עזר וייצמן (על זרוע היבשה)

השריוניות שהיו לרשות (בהסכמת ישראל) נועדו בדיוק למנוע את התרחיש של השתלטות חמאס... לא שזה עבד. בכל מקרה, בגדול, שריונית זה דבר בגודל של משאית, קשה להבריח אותה לרצועה בלי שאף אחד יידע וקשה להחזיק אותה שם לאורך זמן בלי שהשמועה תעבור ובסוף תמצא פצצה של חצי טון באה לבקר במוסך שבו היא מוחזקת. זה לא דבר רב תכליתי כמו טנדר, שמכניסים לרצועה גם למטרות אזרחיות. אגב, אני גם לא משוכנע שחי"ר לא יכול להתמודד איתה; שריונית זה לא נגמ"ש, היא ממוגנת נגד נק"ל אבל רקטות נ"ט כמו לאו ומטאדור יחדרו אותה.

קו הגנה סטטי וידוע זה בעיה שגנרל טוב ימצא לה פתרון. חמאס זה ארגון עם משאבים של מדינה קטנה ועניה, וגם יש להם סיוע של איראן. בסה"כ זה לא מעט.
חייבים אלמנטים דינמיים בהגנה וגם הפתעות (כמה שיותר).
גם רצוי לא לשכוח עקרונות בסיסיים בתורת המלחמה כמו עתודה, קו הגנה תמיד יפרץ ושלייקס בתכנון.

הבעיה תמיד היתה ותהיה "למה אנחנו צריכים להקריב חיילים" בזמני שלום ושיגרה.
בימי רצועת הבטחון מעט מאוד חיזבאללה או אמל הגיעו ליישובי הצפון, אבל כמובן היה חיכוך תמידי וחיילים נפלו עד שהחלטנו לצאת משם.
גוש קטיף - כנ"ל
איו"ש - כבר שנים יש כאלו ששואלים למה צריך להקריב חיילים עבור מקומות "שלא שלנו"
אז עד שקורה אירוע שפוגע קשה באזרחים, יש אנשים בעם ישראל שלא מוכנים לקבל שחיילים ימותו בפעולות יזומות.

גם ברמה המדינית - נניח שיש לך מח"ט או אוגדונר יוזם ומוצלח שמבין שצריך תמרון גם בהגנה וגם ב"שיגרה" - אתה רואה מישהו מאשר לו לשלוח צק"ח/צק"ג שיתמרן מעבר לגבול פעם בכמה חודשים כדי ליצור חיכוך ולסכל התארגנויות של האויב מבעוד מועד?
האם ב-06.10 מישהו היה מקבל אישור לפעולה כזו כאקט מקדים? קשה לי להאמין ועובדה שזה לא נעשה לא בלבנון, לא בגולן ולא בגבול עזה.
כבר היום צבא מצרים בעל יכולת לא מבוטלת ונמצא בסיני - האם אנחנו ב"קונספציה" שתמיד יכובד הסכם השלום? האם נכון לצאת למתקפה מקדימה רק בגלל היכולת שקיימת, בלי לנסות לנחש כוונות?

כנראה שעד שפורצת המלחמה או ימי קרב משמעותיים, אתה מוגבל בפעולות שאפשר לעשות, גם אם טקטית הן נכונות. אז מסתמכים על פעולת סיירות ואיסוף מודיעין והפצצות בפינצטה ודיפלומטיה, בתקווה שלאירוע גדול יותר יהיה מודיעין מקדים וניערך בהקדם


אם נדבר ספציפית על כיתות כוננות - באבטחה יש כמה מעגלים - כיתות כוננות הן מעגל אחד לפני אחרון - הן כוח מגיב שעובד לפי התראות וניהול סיכונים, המטרה שלהן היא לא לצאת פרואקטיבית לסיור חרש או סיור אלים בכפר הערבי הסמוך כדי לאסוף מודיעין או לסכל מראש התארגנויות. מקסימום הם יוכלו לעשות מארבים או סיורים בפאתי היישוב, גם אם טקטית נכון יותר לבצע את זה בשטח של האויב כאקט מקדים.
הפעולות המקדימות ואיסוף המודיעין מתבצעות ע"י צה"ל שב"כ והמשטרה במעגלים הרחוקים יותר, אם זה לא קורה זו בעיה, אבל לא ריאליסטי להטיל את זה על כיתת הכוננות

"נומה עמק, ארץ תפארת, אנו לך משמרת"

"צה"ל הוא הצבא הערבי הטוב במזרח התיכון" - עזר וייצמן (על זרוע היבשה)

אפשר להסוות כוחות ואמצעי תצפית, אפשר להכין הפתעות טכנולוגיות.
אפשר להתנהל עם עתודה דינמית במיקום ובזמן, כך שהאויב לא ידע סד"כ מדוייק מולו כל יום.
אפשר להקשיב לתצפיתניות שאומרות שיש סימנים שחמאס מתכנן משהו.
אפשר להכריח חיילים וחיילות על גבול עזה ללכת תמיד עם נשק וגם לדעת להשתמש בו.
צה"ל הירוק מתנהל בהגנה בחוסר מקצועיות, בהתקפה (ביחד עם חיל האוויר) נראה שהמצב הרבה יותר טוב.

לגבי 'תצפיתניות שאומרות שיש סימנים שחמאס מתכנן משהו'...נושא הרץ בתקשורת....תמיד חמאס מתכנן משהו, אם אין מידע קונקרטי המצביע על היתכנות קונקרטית... אז זה לא רציני....'רואים טנדרים נוסעים'...'רואים כי מסתכלים עלינו'.....אין בזה מודיעין מועיל. אם רואים שופל מפלס דרך עד חמישים מ' מהגדר....צריך כמובן לשאול מה יהיה אם ימשיך עוד חמישים מ'... אם רואים טנדר עם מקלע חמישים מ' מהגדר, צריך לשאול מה יהיה כשיפעילו המקלע....ואולי אפילו יהיה גאון שיכול לשאול מה יהיה אם הטנדרים ימשיכו על המסלול שיפרוץ השופל...אבל לא שמעתי על תצפיתנית שהעבירה מידע איכותי שכזה

ציטוט:

יש מספר דרכים לטיפול בפלישה קרקעית מאסיבית של מחבלים ליישובים צמודי גדר אך לכל דרך יש חסרונות: א. נוכחות קבועה של כוחות צבא גדולים שיוכלו לעצור כל פלישה בקו הגבול - הדבר דורש סד"כ גדול שצה’’ל אינו יכול לעמוד בו לאורך זמן. ב. התרעה מספקת כדי להזניק כוחות כוננות אל הגבול - היה כישלון טוטאלי של מערכת ההתרעה, וברור שאי אפשר לסמוך על התרעה מוקדמת הן בכוונות לחדירה והן בתצפיות ש"התעוורו" על ידי ירי צלפים, ירי נ"ט, והשמדה באמצעות רחפנים. ג. שימוש בכוח אווירי מהיר תגובה של מסקר"ים וכתבמ"ים תוקפים - קשה להחזיק כמות גדולה של כוח אווירי ממתין באוויר או מוכן להזנקה מיידית, ובנוסף לכך כמות המטרות הצפויה גדולה מכדי שכוח אווירי יהיה אפקטיבי וכן סביר להניח שהכוח האווירי יותקף בטילי נ"מ. ד. ירי תותחים לשטחי השמדה בפרימטר בטחוני - כמות הקנים הקיימים בסדיר קטנה מהנדרש באירוע פלישה נרחב. ובנוסף לכך קצב הירי בתותחים איטי מכדי להיות אפקטיבי ויש בעיית ירי נ"ס. ה. שימוש במערכות MLRS לשטחי השמדה בפרימטר ביטחוני - כמות המשגרים הקיימים קטנה מהנדרש, וחשופה לירי נ"ס , הגדלת כמות המערכות תדרוש כוח אדם רב לכוננות 24/7 ו. אזור ביטחוני מיוחד עם מיכשולים המונעים מעבר לכלי רכב ולהולכי רגל והנחת שדות מוקשים - האזור צריך להיות בעל רוחב מספיק בכדי לעכב את כוחות האוייב, יש לזכור שאין מכשול שאינו יכול להיפרץ אבל זה קונה זמן יקר עד להגעת תגבורות...... כמובן שאפשרי לעשות קצת מכל דבר, להוסיף כוחות חי"ר ושריון נוספים לקו הגבול, תוספת ארטילריה, בניית מכשול מאסיבי לעיכוב פלישה, וכן תוספת כוח אווירי לכוננות 24/7, וכמובן להחזיר את ההגנה המרחבית על ידי התושבים........

א1. זו בעצם "הקונספציה"...
הטענה הייתה שיש שלום, ולכן אפשר לבטל מסגרות,
ולכן ביטלו מסגרות, ולכן קיצרו שירות.
אבל אם התברר שהקונספציה התנפצה ואין עודף בכח אדם, את מה שביטלו וקיצרו - אפשר להחזיר - ואז יש את כח האדם והמסגרות שקוצצו.

א2. זאת לא שאלה של "גדולים" - אלא של "מתאימים וערוכים": יש לך "אוגדת עזה" עם 4 גדודים, אחד מהן שריון. זה כח אדם דליל מאוד, שמדולל לחצי בסופי שבוע וחגים
אז זאת הערכות מתאימה רק למצב שלום: שבו לא ישביתו טנק (בודד) ויפרצו לגזרה שנותרה ללא הגנה.

ב. התרעה מספקת זה לא העניין - האירוע עצמו היה התרעה.
הבעיה הייתה - שגם כשהובן שיש אירוע אמת, כוחות לא הוזנקו - בטח לא בהיקפים דרושים.

ג. כח אווירי מהיר - טוענים שדווקא היה. פשוט לא מספיק לטיפול באירוע שאינו נקודתי ומצומצם.לקנות הרבה מסוקים זו הדרך הכי יקרה לטפל באירוע פלישה. לנהל כמות גדולה של רחפנים, שכל אחד נושא מעט חימוש - לעבר מטרה שרחפן רכישת מטרות מייצר, יכול להיות אפקטיבי, אבל צריך לייצר פתרון כזה.
וצריך לזכור - שמה שנכון לצה"ל - נכון פי כמה לחמאס.

ד1. ירי תותחים - בהחלט יכל לתת מענה לבעיה. סוללת תותחים יכולה בהחלט לבצע "שלילת שטח" המונע במצב הטוב כניסה לפרימטר ובמצב הרע - לפרצות שנותרו בגדר.
הבעיה הייתה - לא היו תותחים באוגדה. ייתכן ועקב מצב משפטי "עמום" שבו לכאורה אסור לבצע ירי תותחים לעבר הפרימטר.
גדוד תותחים, גם בדילול של סופשבוע,יכל לתת מענה מוחץ לאיום.

ד2. נ"ס - זאת לא בעיה תיאורטית וקיצונית. זה איום ממשי שיש על כל סוללת תותחים בזמן מלחמה או מתקפת פתע,
ולאיום הזה חייב להיות מענה מבצעי.
מתוקף הדרישה המבצעית, עליהן להיות ערוכות להתמודדות עם נ"ס, ויכולת להפעיל אמצעים לרכישת מטרות, במידה והאוייב משבש את המצלמות הקבועות.

ה. MLRS בעצם מהווה אמצעי חליפי/משלים לתותחים. ההבדל העיקרי הוא היכולת לשגר מיקוש פזיר.

ו. יש כזה - בדיוק גדר המערכת, הושקעו מליארדים בבנייתה. אבל אז איפשרו לאוייב להתאמן בניטרול והסרת המכשולים המעכבים
כשבשלב האחרון הגיעו טרקטורים ופערו פרצות גדולות במה שהיה אמור להיות מכשול בלתי פריץ.

אם לסכם: אם היו פרוסים 2 גדודי שריון במקום גדוד בודד (שאפילו בתיאוריה אינו מספיק)
פלוס גדוד תותחים וסוללת MLRS
(עם יכולת לגבות את מערך התצפיתניות ששובש, מייד לאחר זיהוי השיבוש)
האירוע היה נראה לגמרי אחר.
בנוסף, גדוד איתן עם תותחים מהירים, היה יכול לתת מענה ותגבורת ניידת.
סך הכל 3 גדודים נוספים במה שהיה אמור להיות אוגדה.

ציטוט:

לדעתי יש אפשרות נוספת שתוכל להיות לעזר באירוע פלישה רחב היקף - הצפה של השטח במאות אתרים של רקטות פשוטות לטווח קצר עם מערכות הפעלה מבוזרות, הרקטות יכולות להיות מוסלקות/ ממוגנת כאשר הן יכולות להיות בעלי ראשי נפץ שונים רסיקי אוויר/ דלק אוויר / ראש מצרר , חלק מהרקטות יהיו קבועות בהגנה גזרתית על היישובים והמוצבים וחלקן עם אפשרות כיוונון מרחוק למקום בו נדרש תגבור, כמו כן רקטות ממוגנות בסגנון רקטת "ריצוף" להגנה מיידית של מוצבים ויישובים. אשמח לתגובות והעלאת רעיונות בנושא

הצפה של השטח באמל"ח נטוש נשמע מתכון לאסון - בדואים פשוט יבזזו אותן בהדרגה.
רקטות ריצוף זה מענה לא רלוונטי (מעולה נגד מיקוש, גרוע נגד אוייב רגלי שמתחדש).

אמצעים שכן יכולים להיות רלוונטים:
1. מאגרים של מים מתוקים/מי ים, עם אפשרות ריקון מהיר - להצפת נקודות פלישה רגישות ושיבוש זמני של תנועה במקרה הצורך.
2. כוננות ואימון. רק חמאס יודע להתאמן לתרחיש רלוונטי?
3. נראה שלמרות סבבי השקעה של מליארדים בתשתיות בכל פעם, אין באוגדה כח אדם שמטרתו לזהות את טקטיקות האימון של האוייב, וכך למצוא פרצות במערך ההגנה, ומציאת דרכים לנטרל תקיפה וכך לסתום אותן.
4. אם רוצים תשתית כדי לחסוך בתומ"תים, אפשר לבנות נברונים: תותחי ים בקצב מהיר, המותקנים בבונקרים עמידים בהפגזה. חיל הים הצליח לטפל בנסיונות פלישה לכיוון צפון - כי יש לספינות תותחים מהירים (קירור מים ובונקר חימוש צמוד... לא תגיע לביצועים כאלו בתומ"תים).
5. אם רוצים מענה גנרי ומתקדם של "נחילי רחפנים" (לכל מטרה שייצרת, החל מטנק/מבנה המשך בצוות מחבלים, ועד מיקוש/מניעת שטח בפרצה שזיהית: רחפן חזי לצד רחפני חימוש)
6. אמצעי ל"א לשיבוש תדרי אוייב במצב של תקיפה - כדי שהאוייב לא ישבית לך כוחות באמצעות רחפנים זולים

מה שווים כל האמצעים שהוצעו, אם הצבא מזלזל באויב?
אם הראש היהודי שממציא לנו פטנטים לא מאמין שגם האויב מסוגל להפתיע?
אם מתעלמים מהעיניים שיושבות מול הגבול, מכירות את השטח ומזהות תופעות חריגות?
אם הבסיסים הצבאיים לא בנויים כראוי להגנה. אם אין מספיק כוחות להגנה עצמית? אם במטכ"ל לא מבינים מה שכל צופה טלויזיה / ווטסאפ הבין בשבת, או שאין כוחות זמינים עם אמצעי תחבורה?
החמאס ביצוע התקפה קלאסית - הרעשה ארטילרית כדי להוריד את הראש למגינים (אם היו), פגיעה באמצעי התצפית, הסתערות בחזית רחבה פי כמה ממה שצה"ל חשב, השתלטות מהירה על מפקדת האוגדה.
דומה בצורה נוראה למה שקרה לפני 50 שנה.
לדעתי לא נתתם פתרון לבעיה.
ועכשיו תחשבו על גבול הצפון ועל גבול המרכז.

'לא נתתם פתרון לבעיה'...'תחשבו על גבול הצפון'......אם הבנתי, אתה חושב כמוני כי הבעיה / צוואר הבקבוק הינו דפוסי החשיבה המתבטאים גם בקריאת המציאות. כעוקב אחר השיח, אני חושש כי חשיבתנו מפגרת בכמה צעדים אחר המתרחש אצל חיזבאללה, וכשאנו סוף סוף הפנמנו כי חיזבאללה עלול להשתלט על ישוב בצפון, הם כבר עם תכנית השתלטות במרכז עם עדיפות לבסיס צבאי.....הרי מה הטעם להשתלט על ישוב ריק מתושבים בצפון כשאנחנו מוכנים לכך

אני זוכר איך לפני כמה חודשים בטיול בקיבוצים בצפון ראיתי את השוחות הישנות עם הקירות המצופים ביריעות פח מחלידות וגדרות תיל שמקיפות את הקיבוצים שהיו בשימוש בשנות השישים וננטשו. פעם בנו מסביב לכל יישוב ליד הגבול שוחות עם תעלות קשר ובונקרים ועמדות עם מקלעים מצטודדים שניתן לתפעל מתוך התעלה, שהקיפו את היישוב ואיפשרו הגנה רציפה גם תחת הפגזה.
הגיע הזמן לחזור למקורות של תורת ההגנה.