להלן תמונות שצילמתי במהלך שהייתי במוצב "דלעת" בלבנון באוקטובר-נובמבר 95'.
הוספתי הערות לפי מיטב זכרוני. מי שזוכר פרטים נוספים ו/או שמות של מקומות ואיתורים מוזמן להוסיפם או לתקן במידה ושגיתי.

מדהים, אין מילים.

תודה על התמונות.

איך רואים את פיתחת רומאן.

שכבתי במארבי בטן רבים שם.

אבל, דלעת לא עבר לצד"ל ב 95- מה עשית שם?

WOW
אני רועד בכל הגוף!
יותם לא כתבת ממתי התמונות?
ב97 כבר היה גג למוצב.
בסוף 95 לא נסענו דרך המיוערת (מקסימום עד הבמה) ובטח שלא הקפנו את המוצב ממערב.
ב96 כבר לא היו קלאסיקלים בשרות פעיל. ב94 הם עוד לא היו בכלל.
כשאני הגעתי למוצב ב95 הוא היה יותר גבוה. במערבית כבר לא היו ארגזים (היה עוד עמוד לנל"ן). דוב נחשון היה סגור. מיטות קומותיים עוד היו (ב96 כבר היו שלוש קומות) אגב, ראוי לציין שהתמונה במגורים היא בנאפ"ל או בחדר סגל שמרווחים יותר מהחד"ב לוחמים.
האם הטנקים עמדו למעלה ליד המזרחית (בין השרותי בול פגיעה לנמר"ש)? מוזר. כי אנחנו ב95 השארנו אותם כמעט עד סוף הקו (בראש השנה 95, אז החליפו אותנו 82) ברחבת רק"ם (מימין לנגמחונים שבתמונה הזאת).

נדמה לי שבתמונה נראה המנחת הישן ולא החדש עם רחבת השיירות שנבנה אחרי אסון המסוקים. זזה גם נראה כמו המוצא של ציר בונטקס הישן, ולא החדש (שכבר נקרא ניקרס).

אני רואה שערכת וכתבת אוק' נוב' 95.
בדיוק החלפתם אותנו.

אני חושש שיש לך טעות במיקום הישנה. היא אמורה להיות יותר קרובה למטווחים.

תוכל לשלוח לי את התמונות גדולות יותר וללא כיתוב?
אני רוצה להוסיף כיתוב משלי.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

אתה בטוח שזה ב(קטע שמעל)עיקול בז?
נראה לי שזה די בתחילת המיוערת.
ב97 כבר נסענו דרך המיוערת ונדמה לי שהקטע שצילמת הוא ממש בתחילת המיוערת וזה שמעל בז יותר קרוב לנ.ג. 669


זו כמעט העמדה המזרחית.
מה שסימנת כלבנה הוא הוילה האדומה. הלבנה היא ערימת החורבות שלפניה. שלושה חודשים קודם היא עוד עמדה יפה. רק שבפעילות של יחידה מיוחדת נמצאו שם מזוודות של סאגרים או משהו דומה והוחלט לשים שם מטען שיחכה למי שיבוא להשתמש בהם.
יפת"ח ופלס"ר נח"ל שמו שם את המטען שהופעל מעת"ף 1. לאחר שבמשך תקופה ארוכה אף אחד לא הגיע לוילה היא פוצצה לבסוף רק בשביל שלא יצטרכו לחזור לשם כדי להחליף סוללה במטען.
כרקע לפיצוץ ירינו על הוילה שלושה טנקים בבת אחת.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

אי אפשר בכלל לזהות את המוצב לפני הוספת המיגון...

===========================
If the radiance of a thousand suns
were to burst at once into the sky
That would be like the splendor of the mighty One…
I am became death,the shatter of Worlds.

.

מישהו יכול להוסיף מפה של 1:50,000 עם ציון מדויק של מיקום המוצב הזה בבקשה ?

גם מפה נוספת בקנה מידה של 1:250,000 שמראה את האוביקטים המצוינים בתמונות היתה עוזרת להתמצאות...

חן חן - ותודה.

שתי מפות מאד לא מוצלחות ששירטטתי מהזיכרון ללא שולחן שירטוט וללא מפה או תצ"א. אל תנסה למצוא קנ"מ.
(לחיצה על השירטוט להגדלה)



תמונות מדלעת מאוחרות בהרבה, כנראה אפילו מ99. התמונות מתוך האתר לזכר אמיר מאיר
מבט מעמדת ש"ג ימין לכיוון דרום מזרח. אפשר לזהות את הבטאלייט של הנמר"ש


התמונה שיותם הביא:

צולמה 15 מטר מתחת ופחות מעשרה דרומה מהתמונה הנ"ל.
ואילו התמונה הזאת:

צולמה כמעט מאותה עמדה.

מבט למזרח (אני לא בטוח מהיכן צולמה התמונה, אולי מגג המוצב, אולי מפתח הש"ג ואולי מהסוללה ליד עת"ף 1)





מבט משער המוצב אל רחבת הרק"ם. אפשר בקלות לזהות את ההבדלים בין התמונה של יותם לתמונה הזאת: מיקום המשטח, כמות המיגון, יציאת ציר ניקרס, מיקום מכולת האשפה וחניון הטנקים, מחסנים ומכלאה ליד הש"ג (לפני כן היו ליד רחבת הרק"ם) ועוד


התמונה המקבילה:


רשתות נגד טנ"ט. אני לא ראיתי כזה דבר מעולם בדלעת, (אני גם השתחררתי ב97) אך אין ספק שממול זו נבטיה והנטושה


התמונות המקבילות:




מצאתי אשכול במערכת הישנה בו דיברנו על הנוף הזה
יעקב הרטום הציע:
באתר הזה יש צילומים פנורמיים ממוצב הבופור , מתוך כלא אל חיאם וגם משער פטמה.
http://www.lebanonpanorama.com/index3.html

פנורמה שצילמתי מרחבת הרק"ם של דלעת צפונה:

פיתחת הג'רמק כפי שצולמה מרחבת הרק"ם או המנחת בדלעת:

יותם: הכיתוב של סוג'וד מטעה כיוון שהכפר הנטוש והמוצב שלידו לא נמצאים היכן שהכיתוב אלא צפונית ומחוץ לתמונה. סוג'וד נמצא על הרכס של ג'בל רפיע אשר רק את מורדותיו הדרום מזרחיים ניתן לראות בצידה השמאלי של התמונה.
וממש לא כדאי לפספס את האשכול שכתב יעקב הרטום בוגר דלעת

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

הנגמ"ש שנמצא בתמונה ה-8 מלמעלה זה הקלסיקן..?...מישו יודע אם משתמשים בהם היום..?

הנגמ"ש - קלאסיקל.
לא משתמשים.

אבל למה לא משתמשים...?...אחי היה נהג של זה והוא אמר שהמיגון הזה הוא טוב..

בפיתחת הג'רמק בוצעו מארבים באופן קבוע פעמים בשבוע.


"להב 7" אם אני זוכר.


יש למשהו מפת שליטה של המקום?

למה לא רואים את המוצב הצפוני אחרי דלעת - "ברוש".

אתה כנראה ותיק מאיתנו. בתקופתי ברוש כבר היה נטוש. אמרו שהוא נחות יחסית לסביבתו ולא מגן על כלום.
גם מארבים בג'רמק לא בוצעו. למעשה כמעט לא הסתובבו בג'רמק, התנועות היחידות שאני זוכר שם הם גלישות מכיוון עישייה ודמשקייה.
אני זוכר מארבים של עורב וסיירת גולני בואדי עישייה:

מארב בבית שביציאה מוואדי עישייה ופעולות של יחידות מיוחדות שירדו מעישייהוחצו את רכס עלי טאהר לכיוון מערב מצפון לגמבה.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

הקלסיקל הוצא משרות בעיקבות ארוע של פיצוץ פגז מרגמה ליד הנגמ"ש שגרם למיגון של הנגמ"ש להתיזם ולגרום לקריסת דופן הנגמ"ש פנימה.
אין זו הפעם הראשונה שהמיגון הראקטיבי תוצרת רפאל שמכיל כמות חנ"מ גדולה גרם לקריסת דופן הנגמ"ש. צהל ביצע מיספר שיפורים על מנת לחזק את הנגמ"ש מבפנים בפני ארועים שכאלו אולם ללא הועיל. הקלסיקל " גדול " על הנגמ"ש הזה ולכן הוצא מהשרות.
לאחרונה הציע התעשייה הצבאית מיגון מיסוג LVAS ( ראה פירסום באתר התעש) לנגמשים אלו, מיגון המיתבסס על כמות חנ"מ קטנה משמעותית ובעלת כושר עצירה משופר כנגד טילי כתף.
עלפי הפירסומים צהל החליט שלא לשדרג את הנגמשים במיגון זה ונכון להיום אין מיגון לנגמשי M113 אלא כנגד קליעים בלבד.

ציטוט:

קלסיקל הוצא משרות בעיקבות ארוע של פיצוץ פגז מרגמה ליד הנגמ"ש שגרם למיגון של הנגמ"ש להתיזם ולגרום לקריסת דופן הנגמ"ש פנימה.

מדובר על שני ארועים שונים בהפרש של ימים בודדים. בדיוק בתקופה עליה אנחנו מדברים. חפשו בפורום מידע על יוסי אוחנה וכפיר בראשי.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

תודה - אבל אני ביקשתי מפות ולא תרשימים. ציינתי איפלו קני מידה שיעזרו לאורינטאציה בגיזרה. כמי שלא עסק בבטחון שוטף בגזרה הזאת, קשה לי להבין היכן בדיוק "דלעת" לאיזה כיוונים אנו צופים ומה הטווחים בכל תמונה. והנושא מעניין.

אני שמח שהתמונות עוררו עניין. בקרוב אעלה תמונות שצילמתי בדרך אל ובמוצב ריחן בינואר 95'.
להלן תגובותיי:
alonbilo- דלעת לא עבר להיות מוצב צד"ל אף פעם למיטב ידיעתי. כשהייתי שם היינו יוצאים לתפוס את מוצבי הדס וגמבה שהיו מוצבי צד"ל. צפונית לגמבה היה מוצב "ברוש" שהיה מאוייש עדיין והופתעתי לקרוא כי הוא ננטש בתקופה מאוחרת יותר.
יוסיפון- אשלח לך את התמונות המקוריות לפרטי בהקדם.
מסתבר שאנחנו ממש החלפנו אתכם בקו הזה שבו צולמו התמונות. נכנסנו בראש השנה תשנ"ו, ספט' 95' והתמונות צולמו כאמור באוקטובר ונובמ' של אותה שנה. עדיין לא היה למוצב גג וכשהיינו שם רק התחילו את בניית הגג במוצב גמבה הסמוך. בכל שירותי בלבנון לא הייתי מעולם במוצב עם גג ואני יודע שאח"כ מיגנו את כולם.
התמונה של "הסויטה הנשיאותית" אכן צולמה במגורי הסגל. קשה לי להאמין שאצל החיילים היה יכול להיות יותר צפוף כי גם אצלנו החדר היה מלא במיטות של שלוש קומות שכולן מאויישות. קשה לי לחשוב על צפוף מזה...
גם אצלנו הטנקים עמדו ליד המזרחית. רק מאוחר יותר נראה לי שהורידו אותם יותר אחרי שחטפו טיל מכיוון הווילות (אני זוכר את התמונות ששודרו אז בחדשות- כבר הייתי אזרח).
לגבי המנחת- אני זוכר שקראו לו המנחת החדש כיוון שהישן היה צפונית למוצב באיזור המטווחים. ייתכן ואני טועה. אין לי מושג אם אחרי כן בנו מנחת נוסף.
ציר האורך נקרא בזמני "בונוטקס". בספר של רון לשם קראתי ששמו הוחלף לניקרס. גם זה כאמור- אחרי התקופה שלי.
לגבי הכיתוב שלי על עיקול הבז- אתה צודק במאה אחוזים! טעיתי. שכחתי שהקטע הנ"ל של תחילת המיוערת מדרום למוצב נקרא הבמה ולכן רשמתי בטעות שהתמונה צולמה באיזור עיקול הבז. העיקול המדובר הוא כאמור דרומית מהבמה. אצלנו לא היה שביל שחצה את המיוערת ולא ניתן היה להתקדם כמעט בסבך דרומה מהבמה.
לגבי הווילה הלבנה- בזמן שהתמונה צולמה היא עדיין עמדה על תילה. עכשיו כאן הקטע המעניין לו אני קורא תעתועי הזכרון (או השיכחה): אני זוכר די בבירור שאת הווילה פוצצו בתקופה שאנחנו היינו בקו. מוזר לי שסיפרת שהיא פוצצה בתקופתכם. אני זוכר שאת המטענים בווילה הניחו סיירת יעל. אולי אני טועה. מה שבטוח זה שבתמונה שאני העלתי ה"לבנה" עדיין קיימת מימין ל"אדומה" (בטעות סימנתי את האדומה). בכל אופן בתמונה מאוחרת יותר (עם הבטא לייט שנכתב שהיא מ- 99')שהעלו בשירשור רואים את האיזור של הווילות אחרי שהן פוצצו וזה ממש בולט לעין.
desertowl- מתי היית במוצב?
מיקיטל- יש לי מפה לא מעודכנת מזמן מלחמת לבנון. הבעיה היא שזאת מפת נתוני עבירות ולכן אני חושש שיהיה קשה להבחין בפרטי הנוף. אני אנסה לסרוק את הקטע הרלבנטי ולראות אם אפשר לסמן עליו את המיקומים של מה שנראה בתמונות.
לגבי סוג'וד- אכן לא ניתן לראות את המוצב מדלעת. כמו גם את גמבה וברוש (ולכן ברוש אינו נראה- alonbilo). יש תמונה עם כיתוב מוטעה של סוג'וד- לא אני העליתי אותה וגם אני שמתי לב לטעות בכיתוב.
יוסיפון- כתבת שבתקופתך "ברוש" כבר היה נטוש. בזמן שאני צילמתי שם המוצב הזה היה עדיין מאוייש. אתה זוכר מתי הוא ננטש?

הסתובבתי ברחבי אזהב"ט ובין היתר גם בדלעת.

===========================
If the radiance of a thousand suns
were to burst at once into the sky
That would be like the splendor of the mighty One…
I am became death,the shatter of Worlds.

.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי yotam_l דלעת לא עבר להיות מוצב צד"ל אף פעם למיטב ידיעתי. כשהייתי שם היינו יוצאים לתפוס את מוצבי הדס וגמבה שהיו מוצבי צד"ל. צפונית לגמבה היה מוצב "ברוש" שהיה מאוייש עדיין והופתעתי לקרוא כי הוא ננטש בתקופה מאוחרת יותר. יוסיפון- כתבת שבתקופתך "ברוש" כבר היה נטוש. בזמן שאני צילמתי שם המוצב הזה היה עדיין מאוייש. אתה זוכר מתי הוא ננטש?

צודק טעות שלי. המוצב הנטוש בקצה הרכס היה אורן ולא ברוש. ברוש היה מאוייש באנשי צד"ל. אבל, לפעמים אנשי צד"ל היו עוזבים את גמבה והדר (החליפו את השם כדי לא להתבלבל עם מוצב בקו סגול שנקרא הדס) ואנחנו היינו מחליפים אותם (בד"כ צוות טנק ומחלקת חי"ר מוקטנת). בברוש, גם אם הצד"לניקים לא היו בו, אף פעם לא תפסנו (נסענו לשם רק פעם אחת, ב97 ולא נשארנו).

ציטוט:

מסתבר שאנחנו ממש החלפנו אתכם בקו הזה שבו צולמו התמונות. נכנסנו בראש השנה תשנ"ו, ספט' 95' והתמונות צולמו כאמור באוקטובר ונובמ' של אותה שנה.

אני רואה שאתה לא זוכר. הגעתם בערך יומיים לפני רה"ש. מג"ד הרכס (ליאור, עידו או גיא, אני לא זוכר את השם רק שהיה ס' מפקד שלדג קודם ואחרי התפקיד הזה השתחרר) לא רצה שבראש השנה יהיו לו טנקיסטים שלא מכירים את הגיזרה לכן נשארנו (הצוות שלי בטוח, הצוות של יודנפרויד בספק) יחד איתכם במוצב (אתם פלוגה א' של 82, נכון?) אני ישנתי במיטה שמעל הסמ"ט שלכם, עמיחי לנדאו הקטנטון.
בראש השנה הייתי הדתי היחיד במוצב והפרעתי לכם לישון בתקיעות השופר.
נפל האסימון?

ציטוט:

עדיין לא היה למוצב גג וכשהיינו שם רק התחילו את בניית הגג במוצב גמבה הסמוך. בכל שירותי בלבנון לא הייתי מעולם במוצב עם גג ואני יודע שאח"כ מיגנו את כולם.

את הגג בדלעת בנו רק ב96

ציטוט:

התמונה של "הסויטה הנשיאותית" אכן צולמה במגורי הסגל. קשה לי להאמין שאצל החיילים היה יכול להיות יותר צפוף כי גם אצלנו החדר היה מלא במיטות של שלוש קומות שכולן מאויישות. קשה לי לחשוב על צפוף מזה...

במגורי סגל ובנאפ"ל היה מרווח נורמאלי בין המיטות. רוחב החד"ב היה קצת יותר ממיטה אחת כפי שאפשר לראות בתמונה שלך. אורכו של הנאפ"ל היה קצת יותר משלושה אורכי מיטה ושני רוחבים. מגורי הסגל היו בצורת האות ר' וקשה לי להעריך את גודלם, מה שבטוח זה שבחלק הצר ביותר עדיין נכנסה מיטה באורך.
לעומת כל הנ"ל מגורי החיילים היו בנויים בצורת האות ז' החלק העליון שלה היה החדר הראשון שהיה ברוחב מיטה ובאורך שתי מטות וחצי. אבל רוחבו של החלק הארוך היה קצת פחות מאורך מיטה. לאורך שני הקירות של החלק הזה סודרו מיטות בשלוש קומות. רוחב המעבר בין המיטות בקושי הספיק לרוחב אדם או לחייל עם שכפ"ץ ואפוד שהלך על הצד.

מגורי סגל... היית מ"מ? אז אתה בטח זוכר את המט"ק שלי, ינאי, אם היית מט"ק אז אתה אמור להכיר את עמיחי יודנפרויד ואולי תשלים לי את החור בזיכרון אם הוא היה בחפיפה שלכם או נתקע בבית.

^ינאי מעניק דרגה לטען שלנו, בוסו. מזהה?

ציטוט:

גם אצלנו הטנקים עמדו ליד המזרחית. רק מאוחר יותר נראה לי שהורידו אותם יותר אחרי שחטפו טיל מכיוון הווילות (אני זוכר את התמונות ששודרו אז בחדשות- כבר הייתי אזרח).

נכון. כשאתם עליתם לקו הטנקים כבר עמדו ליד המזרחית. בתחילת הקו שלנו (4.5 חודשים קודם) הטנקים עמדו למטה, אחד ברחבת טיפולים ליד המכולת רס"פ ושניים ליד הנגמחונים. לעיתים נדירות היה טנק שנשאר במזרחית אחרי מארב (והצוות שלו היה הולך הכי פחות, לכן תמיד רצינו את העמדה הזאת. זה חוץ מהטוסטים שקיבלנו מהחבר'ה של ה7).
בסוף הקו שלנו שני טנקים כבר היו קבוע במזרחית (ונדמה לי שאתם עליתם רק עם שני טנקים לדלעת ושלושה לבופור. הפוך מאיתנו). זה היה תוצאה של שני דברים:

1. לצורך ניסוי כלשהו הביאו תומ"ת לדלעת שירה לשמיס עפ"י זיהויים של תא"ט שישב בעת"ף 1 וקת"ק שהיה באיזשהו מארב (כנראה של אגוז). לתומ"ת הבודד הזה הכשירו עמדה בין השער של המוצב לשירותי בול-פגיעה. אחרי שהתומ"ת התפנה משם נשארה רחבה יפה.
2. גרשון הגיע אלינו לשיחת פרידה. הוא עזב את החטיבה (ובמקומו הגיע דני ביטון). גרשון עלה אלינו בשיירה וחיכה (יחד עם מג"ד 82 החדש שהגיע מהשייטת או משהו כזה) שנחזור מחיפויים במשך שעה ארוכה כדי לדבר עם כולנו (יש לי איפשהו תמונה שלנו בשיחה הזאת). אחרי שהוא עמד ברחבת הרק"ם כ"כ הרבה זמן ואחרי שהוא שמע את התלונות שלנו על ריצה של 200-300 מ' תחת פצמ"רים הוא הפעיל את הלחץ שלו בדיוק על אותן הטענות שאנחנו העלנו כמה פעמים.

הפלא ופלא! אחרי שאל"מ (שהפך אז לסמאו"ג 36) אומר את הטענות האלו הן נשמעות הגיוניות והעלו את הטנקים למעלה.

לגבי הסירטון של הפגיעה בטנק במזרחית. אלו היו חבר'ה מ188. יצא לי במקרה לנסוע איתם באוטובוס כמה ימים אחרי שהם התחילו את הקו (החליפו אותכם כנראה) הם סיפרו שהם לא סומכים על המטרת ת.כ. שעל הסוללה הצפונית של הדס (המטרה אכן הייתה מפורגעת ולא בטווח מתאים) ולכן הם עושים תאום כוונות על בית בנבטייה. ניסיתי להאיר את עיניהם שאם הם יכולים לשים 'על' על הבית הזה אז גם ממנו ומסביבתו יכולים לשים 'על' עליהם. הם צחקו עלי.
הסירטון צולם כשהם עומדים קדימה מידי בעמדה המזרחית ועושים ת.כ. שני אנש"צ נראים בו עומדים על הצריח והמפקד עומד ליד התותח. טיל (או תול"ר) פוגע להם ממש יפה בין תובה לצריח במקבע תותח. האנש"צ שעל הצריח מתעופפים לקיבינימאט...
נדמה לי שכבר אמרתי: זילזול באוייב הוא הזילזול הכי גרוע שיש.

ציטוט:

לגבי המנחת- אני זוכר שקראו לו המנחת החדש כיוון שהישן היה צפונית למוצב באיזור המטווחים. ייתכן ואני טועה. אין לי מושג אם אחרי כן בנו מנחת נוסף.

אתה בהחלט צודק. המנחת הזה תמיד נקרא המנחת החדש. טעות שלי. יותר מאוחר, עם פריצת ציר חדש וניסתר יותר, סללו שם רחבת שיירות מוסתרת ומנחת טוב יותר.

ציטוט:

ציר האורך נקרא בזמני "בונוטקס". בספר של רון לשם קראתי ששמו הוחלף לניקרס. גם זה כאמור- אחרי התקופה שלי.

בונטקס הוחלף לניקרס, אבל נדמה לי שציר צירות לא החליף את שמו. אני לא מצליח להיזכר בשם החדש של ציר פלטיאל (אם אי פעם עשית תדריך לקראת חניבעל, אתה בטח זוכר את מפגש הצירים "צירות-פלטיאל").

ציטוט:

לגבי הכיתוב שלי על עיקול הבז- אתה צודק במאה אחוזים! טעיתי. שכחתי שהקטע הנ"ל של תחילת המיוערת מדרום למוצב נקרא הבמה ולכן רשמתי בטעות שהתמונה צולמה באיזור עיקול הבז. העיקול המדובר הוא כאמור דרומית מהבמה. אצלנו לא היה שביל שחצה את המיוערת ולא ניתן היה להתקדם כמעט בסבך דרומה מהבמה.

היה שביל שחצה את המיוערת גם אז, הסיבה שלא התקדמו עליו היא חשד במיקוש ולא סבך. המיקוש נוקה לאחר שחה"ן נח"ל וגבעתי התבכיינו שהם לא עושים מארבים רציניים. על אחד המארבים מעל לעיקול בז בתוך המיוערת אפשר לקרוא באשכול של יעקב הרטום הנ"ל.

ציטוט:

לגבי הווילה הלבנה- בזמן שהתמונה צולמה היא עדיין עמדה על תילה. עכשיו כאן הקטע המעניין לו אני קורא תעתועי הזכרון (או השיכחה): אני זוכר די בבירור שאת הווילה פוצצו בתקופה שאנחנו היינו בקו. מוזר לי שסיפרת שהיא פוצצה בתקופתכם. אני זוכר שאת המטענים בווילה הניחו סיירת יעל. אולי אני טועה. מה שבטוח זה שבתמונה שאני העלתי ה"לבנה" עדיין קיימת מימין ל"אדומה" (בטעות סימנתי את האדומה). בכל אופן בתמונה מאוחרת יותר (עם הבטא לייט שנכתב שהיא מ- 99')שהעלו בשירשור רואים את האיזור של הווילות אחרי שהן פוצצו וזה ממש בולט לעין.

טוב. זה לא מוזר שהיא פוצצה בתקופתה כי היינו שם ביחד את המילכוד ייצרו ביפת"ח והניחו יעל (הם ישנו איתו בחד"ב) נראה לי שאתה זוכר אותם במוצב כי הם נתקעו בו למרות שכבר סיימו את הפעילות כי לא היו להם שיירות.
אתה צודק. בתמונה שהבאת הלבנה עדיין קיימת (החתימה מפריעה לראות זאת). הטעות היא שלי. סליחה.

בתמונה הזאת (גם היא מש"ג ימין) הלבנה כבר מפוצצת.

ציטוט:

לגבי סוג'וד- אכן לא ניתן לראות את המוצב מדלעת. כמו גם את גמבה וברוש (ולכן ברוש אינו נראה- alonbilo). יש תמונה עם כיתוב מוטעה של סוג'וד- לא אני העליתי אותה וגם אני שמתי לב לטעות בכיתוב.

אכן טעיתי שם בכיתוב. התכוונתי לומר שסוג'וד נמצא בכיוון הכללי. זו טעות.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

נ.ב.
אם אני זוכר נכון כתבת באשכול על המטוסים שאתה גר בקיבוצי העמק. מן הסתם אתה אמור להכיר את התותחן שלי: אוהד קפלן מבית אלפא.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

בית השיטה?
אם כן אז אני זוכר אותך!
צחקנו עליך בגלל עודד גלבוע
ועוד ניסית להגן עליו...

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

חיובי. אתה זוכר נכון. למה צחקתם עלי בגלל עודד? עודד גלבוע זה היה החייל שהיה דומה לי?
אני לא זוכר את זה בכלל אבל הפרטים שציינת נכונים. בהמשך הערב אני אשלח לך את התמונות ואענה על עוד שאלות ודברים שעלו.

קודם כל מסתבר שחלפנו אחד על פני השני.
הייתי אכן מ"מ בפלוגה א'. אני לא זוכר אם אני הייתי זה שנכנס עם הטנקים למוצב בעלייה לקו (יומיים לפני ראש השנה- אני סומך על הזכרון שלך) למרות שאני די בטוח. בעצם נזכרתי שכן כי יצאנו למארב ראשון בלי לעשות תיאום כוונות וזה נורא הפריע לי (לא הספקנו באותו יום לפני רדת החושך). אני זוכר גם את המג"ד שלי (גיל בן חיים- אכן יוצא שייטת ואדם מופלא) באותו לילה. המח"ט (גרשון) דווקא לא זכור לי באותו יום.
אני רואה שלא שכחת את עמיחי לנדוי (כך נדמה לי כתבו את שם משפחתו) הקטנטן.
את עמיחי יודנפרויד אני לא זוכר שם אם כי ייתכן והוא היה. אני העברתי לעמיחי צמ"פ. הייתי מט"ק טיפולים של טנק ג' והוא היה הנהג. בחור כארז!
אני לא זוכר את האפיזודה של תקיעת השופר. אני כן זוכר שהיו התרעות חמות על כך שהולכים לתקוף את המוצב בראש השנה והייתי די לחוץ כיוון שעוד לא הייתי מאופס. אני זוכר ששי אביטל (מפאו"ג 36) בא לבקר אותנו באחד מהימים הראשונים (אולי אפילו בערב החג של ראש השנה). עוד קטע מצחיק שהיה לי עם דני ביטון שבדיוק החליף את גרשון כמח"ט 7. משום מה הוא מאוד הפחיד אותנו ועשה עלינו רושם של מח"ט עצבני שיש לחשוש ממנו. כשבוע אחרי שעלינו לקו הוא בא לבקר אותנו במוצב. הוא עלה איתי לסוללה שצופה על נבטיה ושאל אותי: "מה האיומים שיש פה בגיזרה". התשובה שעברה לי בראש היתה:" המח"ט- אתה האיום העיקרי שיש פה כרגע...". כמובן שלא אמרתי את זה...
הלאה- את ינאי אני לא זוכר ממש אם כי מהתמונה הוא נראה לי מוכר. בהחלט הגיוני שהוא העביר לנו את החפיפה. בחיי שאני לא זוכר אם עמיחי היה שם או בבית בזמן שחפפתם אותנו על הגיזרה. כיוון שאני מכיר והכרתי את עמיחי כבר אז אני מניח שהייתי זוכר אותו יותר בבירור אם היה שם.
אצלנו היו אכן 2 טנקים בדלעת אם כי אני לא "חותם" על זה. יש מצב שהיו אז שלושה.
מה שבטוח שבזמני לא היה תומ"ת במוצב. זה ככל הנראה הגיע אחרי כן.
את סרטון הפגיעה בטנק של 188 אני זוכר היטב. יכול להיות (על פי התיאור שלך) שעדיין הייתי בצבא כשזה קרה. אנחנו הקפדנו לא להחשף לווילות בזמן טל"תים ות"כ בזה אתה יכול להיות בטוח. אני לא מבין את השאננות של אותם טנקיסטים שבסוף אכן חטפו.
לגבי הצירים "פלטיאל" ו"צירות"- אני לא זוכר אותם ממש. מכל תקופותיי בלבנון אני זוכר רק חמישה צירים: ציר חנף- ציר אורך שהוביל מדרום לצפון דרך פתחת הג'רמק, עיישיה, ריחן והלאה לערמתה וחונה. יותר מאוחר סללו את ציר "דרשנות" שעלה לעיישיה מזרחית לפתחת הג'רמק.
ציר בונוטקס (ניקרס)- אני זוכר שהוא היה ציר האורך של הרכס מהבופור ועד גמבה. עוד פעם- יכול להיות שאני לא מדייק אבל כך זכור לי.
ציר גוסינקה- יוצא מריחן לכיוון מערב, מוצב סוג'וד והכפר סוג'וד הנטוש
ציר היבנר או הובנר- מריחן לכיוון מזרח (קלעת חזן ועוד).
אגב- קיבלת את התמונות ששלחתי לך בפרטי?

גיל הוליך את השיירה שלכם (כיניתם אותו גב"ח לא?).
גרשון לא היה באותו יום אלא כמה שבועות קודם (אני אמצא את התמונה ואסרוק).
אני חייב להיזכר אם עמיחי היה או לא.
אני מתחיל לגרד קצת חלודה ואני זוכר איזה קצין עצבני שלא הספיק לעשות תאום כוונות אחרי השיירה ויצא למארב. באותו לילה הצוות שלי קיבל קולה בזכותכם.
שי אביטל אכן הגיע לבקר אתכם. יחד עם האל"מ (או תא"ל) הדורזי עם השפם הלבן והכומתה האדומה שאני לא מצליח להיזכר בשמו. הוא בעצם הגיע אלינו ורק עבר דרכם. שניהם היו הפרויקטורים (או משהו כזה) של מבצע שעשינו באותם ימים. אנחנו חיפנו למטכ"ל שגלשו מעישייה למלכד משהו. אביטל, האל"מ וצוות תצפיות של מטכ"ל ישבו איתנו שם.
המבצע הזה הוא הסיבה לאנטנה של הטלפון האדום שבתמונה הזאת:

הוא פורק בסוף המבצע. לכן אני מניח שהתמונות צולמו כשעוד הייתי במוצב.
יכול להיות שצילמת אותן בחפיפה שלכם? אם כן זה מסביר את שלוש הדמויות על הסוללה הצפונית ליד עמדת המרגמה 60 (ואני אפילו חושב שהדמות האמצעית היא אני!)

התומ"ת ירד מהמוצב כמה שבועות לפני שאתם עליתם וככל הידוע לי לא חזר.
הוא היה במוצב בסה"כ פחות משלושה שבועות. וירה רק פעמים בודדות.

אני מצטער שהתקופה שעברתי שם אז (ב4.5 החודשים לפני שאתם הגעתם) מבולבלת לי. חוץ מתדריך, תחקיר, טל"ת, מארב, כוננות עם שחר, טא"ת, טל"ת ושינה לא היו ממש נקודות זמן להאחז בהן. אני לא סגור על ימים ותאריכים.

צירים: אכן חנף נראה פה בתמונה מטפס לכיוון עישייה:

נדמה לי שבחרדלה הוא הופך לציר נשיל ונשאר בשם הזה עד לנקודת הביקורת של צד"ל בצומת שמעל ש' 93.
זאת:

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.fresh.co.il/uploaded/3ce10e66206e8bd4.jpg]

ציר נשיל:

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.fresh.co.il/uploaded/3ce0b4b63a097253.jpg]


צירות יוצא מתחת לולנסיה דרך מעבר תיבנית ונכנס לתוך תבנית לכיוון מערב. פלטיאל הוא הציר שעובר ממערב לנטושה ומתחת לדאר-אל -ווזאני מצפון לדרום לאורך הפאתים המזרחיים של נבטייה ונפגש עם צירות בין נבטייה לתבנית.

קיבלתי את התמונות ששלחת לי לפרטי. תודה רבה.
אני אשמח מאד לסריקה גדולה יותר.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

ברזולוציה המקורית. אני מקווה שהמחשב יעמוד בזה. יש לי עוד תשובות אבל אני צריך לזוז. נשתמע.

הנה הסירטון של הפגיעה בטנק בזמן ת"כ.
כנראה שגם הזיכרון שלי לא משהו כי לא נראה שהם תוך כדי ת"כ אלא בהכנות אליו. אפשר לזהות שתי דמויות על הצריח. כשאחת מהם לוקחת נשק ומתארגנת לירידה מהטנק הטיל/תול"ר פוגע בו. מדהים עד כמה שהטנק חשוף לנבטיה.
הטנק עומד פחות או יותר בנקודה שבה צולמה התמונה הבאה:

יש למישהו הימור מהיכן צולם הסרט? אולי מהוילות?

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

הרבה חורים יש לנו לסגור.
לפני 34 יום אמרת שיש המון על מה לדבר, אבל עכשיו אתה לחוץ בזמן ונדבר כשתתפנה. גם אני הייתי לחוץ אז הסכמתי, חבל.
אחרי שבוע פינינו אותך בחזרה לארץ.

יותם, עבר חודש.
יש לנו עוד המון על מה לדבר.
עוד המון חורים לסגור.
פתאום אני מגלה בפורום גולש חדש שמכונה דלעת 29.11.94 (כנראה טעה בחודש). כשאני קורא את ההודעה שלו אני אומר לעצמי, מעניין מה יש ליותם לומר. אני אשלח לו הודעה פרטית ונראה.
כבר אין לך מה לומר.
כנראה שכבר לא נדבר.
החורים לא יסגרו.
כבר חודש.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

גרשון הכהן בדלעת. בתמונה הוא עוד מח"ט 7, כמה ימים אחריה הוא בר להיות סמאו"ג 36 ודני ביטון החליף אותו.
ליחצו על התמונה להגדלה.



מימין לשמאל: מג"ד 82 גב"ח?, מוסתר - כנראה דני סחר מ"מ 4, עמיחי יודנפרויד (בגבו למצלמה עם כובע שחור), אלון בוסו, מאבטח או פונקצוינר אחר שהגיע עם המח"ט (יושב על הדחפור), אוהד קפלן, ינאי הנגבי (בגבו למצלמה עם כובע חאקי), אני (מזוקן), רומן נהג צוות 1, אלכס טפקין טען צוות 1 (בגבו למצלמה מתכופף), גרשון הכהן, אביעד חמי טען צוות ד (4 עם דני סחר) ואלון פולק תותחן צוות ד.
צילם: ענבר רז (קמ"ן 77)

מי שחסר בתמונה וייתכן שהוא פשוט מוסתר ע"י ינאי) זה צפריר בן-יוסף תותחן צוות 1.

אנחנו עומדים ברחבת הרק"ם (בתחתית הציר שעולה למוצב. מאחורינו אפשר לראות נוכרי והיכן היינו מעמידים את הטנק (ליד מכולת הרס"פ ומה שהפך אח"כ להיות המכלאה הראשונה של הכלבים).

רק עכשיו שמתי לב לכך שהקצינים ללא דרגות (ובצדק).

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

בתמונה שפרסמת מי שעומד מימין זה אכן גב"ח המג"ד הזכור לטוב. מעניין- לא זכרתי את העובדה שהסתובבנו שם ללא דרגות אם כי זה בהחלט הגיוני.
את התמונות צילמתי אחרי שאתם כבר ירדתם מהקו, בחודשים אוק'-נוב' 95 ולכן לא יכול להיות שאתה מופיע שם. בזה אני בטוח כי את המצלמה הבאתי אחרי שיצאתי הביתה. תהיה בטוח שבימים הראשונים שלנו שם לא הייתי פנוי נפשית ורגוע בשביל לעלות ולצלם את הנוף. האנטנה של הטלפון האדום שבתמונה היתה אם כן במוצב גם אחרי המבצע שלשמו הקימו אותה.
אמרת שאתה זוכר איזה קצין עצבני שלא הספיק לעשות ת"כ אחרי השיירה ויצא למארב. יש מצב שזה הייתי אני כיוון שכפי שכבר סיפרתי- למארב הראשון שלנו במוצב יצאנו אחרי שלא הספקנו לעשות ת"כ. אני לא יודע אם אני הייתי עצבני, אבל לחוץ- בזה תהייה בטוח. עובדה שאני זוכר את זה עד היום.
יכול להיות שנשארתם במוצב בגלל המבצע של מטכ"ל? אני שוב- לא זוכר את הקטע הזה. זכור לי במעומעם שהיה איתנו עוד צוות של 77 בימים הראשונים אבל למה הם נשארו- לא זוכר.

לגבי המבצע של מטכ"ל. אולי תיזכר במשהו:

• נדמה לי שהוא היה בכפר חבוש או צפונית אליו.
• הביצוע עצמו נמשך יומיים, ההכנות יותר.
• עבור המבצע הגיע הרבה ציוד במשאיות מוסלקות. את הציוד הם השאירו אח"כ לשימוש הכלל. הרבה חיילים במוצב התעשרו באזיקונים, סטיקלייטים, מיתרים ושאר ירקות. כך גם התעשר המוצב בטלפון אדום.
• אחרי שהמבצע עצמו נגמר הכוח המבצע (שנקודת המוצא שלו הייתה בכלל בעישייה) יצא לארץ (ראה בהמשך). אבל, הכוח שהיה איתנו בגמבה נתקע בלי שיירות (אפילו לא מוסלקת) במשך כמה ימים. לבסוף הם ירדו בשיירה מוסלקת ואנחנו צחקנו שאין סיכוי שהם יסגרו שתי שבתות רצוף בצבא (בזמן שאנחנו נשארנו כבר יותר מ40 יום).
• נהננו לראות את המטכ"ליסטים סובלים במוצב וסיפרנו הרבה בדיחות איך יחלצו אותם. אחת הבדיחות אמרה שבשביל שהם לא יסגרו שבת שניה רצוף הולכים להטות את הליטאני, להציף את הג'רמק וצוללת שתגיע לגמבה תאסוף אותם לארץ.
• מבצע החילוץ של הכוח המבצע היה אקסטרא אורדינרי אך מתוכנן מראש. השתתפו בו שני מסוקי תקיפה (קוברות?), שני מטוסי קרב (אמרו F16 אבל לא ראינו) שביצעו התקפת דמה על ג'אבל צאפי (הF16 כאילו תקפו בזמן שהקוברות ירו והמטוסים משכו את הנ"מ). בניתיים נכנס יסעור בטיסה נמוכה בתוך הג'רמק (ראינו אותו בארטישוק, אמרו לנו להסתכל לחיפוי אבל זה היה מרתק מידי), נחת, אסף אותם וטס לארץ. כמות הנ"מ שנורה לשמיים הריקים הייתה מדהימה, בזמן שמסוק איטי ונמוך היה ממש לרגלי העמדות שירו לשמיים.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

חברים לזכותי עשרות מארבים "הולם מתריע" בג'רמק.

מחזור אחרי קרה דו"צ הצנחנים לאחר הדו"צ צה"ל לא ביצע מארבים שנתייים לערך בפורמט הזה.

כמו כן לא מעט טווסים ברפיע ובשמיס.

92-93

עיישיה

גולני או צנחנים?
אני מניח שגולני, בגדודים
כנראה 13 או 12

את המארבים עשיתם בתוך הג'רמק או שבמורדות של עישייה?

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

חטיבת הנח"ל גדוד 931


רובאית סוף מסלול- עיישיה

עורב גולני - רייחן

מסייעת 931 - כאוכבה

פלוגת מסלול צעירה - מארג' עיון

לגבי המארבים הם היו בתוך הג'רמק עמוק בפנים.

הייתה מיושבת קטנה ליד צומת הג'רמק לא זוכר את שמה.

מיקום המארבים היה נקרא "להב".

ליד צומת הג'רמק. אחת נקראת אל ג'רמק (כמה מפתיע...) והשניה, ק"מ צפונית לצומת על מורדות השמיס זו מיושבת שיחה.
יוסיפון- אני לא זוכר את המבצע המדובר. או שלא הייתי במוצב כשזה קרה או שהזכרון שלי ממש התדרדר (אני מהמר על אופציה 1).

ליוסיפון :

התיאור " אל"מ דרוזי עם שפם לבן וכומתה אדומה " מתאים כנראה לאמאל אסעד
(ואם אני זוכר טוב , אז הוא היה בהמשך סגן מפקד יק"ל , ולבסוף פרש מצה"ל בדרגת תא"ל)


לאלונבילו :

אם אני לא טועה , אז המונח הנכון הוא תו"ס (תצפית וסיור) , ולא טווס...

A friend in need - is a friend indeed

ציטוט:

במקור נכתב על ידי avishon ליוסיפון : התיאור " אל"מ דרוזי עם שפם לבן וכומתה אדומה " מתאים כנראה לאמאל אסעד (ואם אני זוכר טוב , אז הוא היה בהמשך סגן מפקד יק"ל , ולבסוף פרש מצה"ל בדרגת תא"ל)

בדקתי שוב :

אמל אסעד אכן היה סגן מפקד יק"ל בין השנים 97-94 , ואכן פרש מצה"ל כתא"ל...

A friend in need - is a friend indeed

אכן זה הוא.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

י. בו.

חשוב לי מאוד לדעת.

אומנם בקנ"מ 1:200,000, אבל באתר ממנו נלקחה http://almashriq.hiof.no/lebanon/90...ap/eng-l06.html

אפשר לעשות zoom in לא רע

אולי מישהו יסמן את המוצבים עליהם אנחנו מדברים בשני באשכולות, על המפה הזאת ?????

תודה.

זהו ש'יח'ה.


גדול!!!!

אני לא כזה גיבור גדול. פשוט יש לי מפה 1:50,000 של לבנון בגלל זה אני "זוכר" כל כך טוב. בקטע הזה אתה יכול לשאול אותי על כל מיושבת שאתה זוכר (או לא) את שמה.
אני אנסה לסרוק את החלק הרלבנטי של המפה ואם אני אראה שזה יוצא טוב אני אערוך את זה ואעלה לאתר. כיוון שזו מפה ממבצע של"ג אז היא לא מעודכנת מבחינת הצירים והיא גם מפת עבירות כך שהיא מרוחה בצבעים שמקשים על זיהוי הטופוגרפיה (ובעיקר למי שלא מכיר).

תמונות שצילמתי בדלעת בשנים 93-95.



בתקופתי, הכניסה היתה רק בשיירות. המסוק הזה מכניס את איציק מרדכי, אלוף פצ"ן באותו זמן



לפני יציאה לתו"ס לכיון ברוש.


באותה תקופה (קיץ 93) עקב מצוקת כ"א, היינו פותחים ציר מדלעת לתבנית-יוחמור-בופור. חוזרים רכוב למעבר תבנית ולאחר מכן פותחים ברגל עד לחרדלה



כאמור, חוזרים מנוגמ"ש למעבר תבנית לצורך פתיחה עד לחרדלה


פתיחץ ציר רגלית. בדרך למעבר תבנית ולבופור (שניהם ברקע). מעלינו ומצד ימין (לא בתמונה) מוצב הדס


חבירה בין כוחות : כוח אחד פותח ציר חום, כוח שני פותח במקביל ציר שחור. חוסך זמן וזיעה. כשהיו בעיות כ"א, היינו פותחים קודם חום (ציר עפר. משמש לנסיעת כלים כמו טנק ונגמחון) ואח"כ חוזרים לדלעת ופותחים שוב שחור עם נגמשי"ם

כחפ"ש לא ידוע לי לפי מה החליטו עד לאיזו נקודה פותחים רגלי, ומאיזו נקודה פותחים רכוב - ענייני מודיעין - עלאק


גשר החרדלה, נהר הליטני. נקודת הסיום של פתיחת ציר. עומדים מזיעים (ומאבטחים) עד שתגיע השיירה ואז מלווים אותה למוצב.
סמל צוות של צוות בוגר ממני הציב את כל הצוות באבטחה היקפית ונכנס עם המפק"ץ להתרחץ בליטני. שניהם הודחו כמובן.


נפילת פצמ"ר מצפון לדלעת. היינו מספיק מתורגלים כדי לדעת מתי נופל קרוב ומתי רחוק, אז צילמתי.
אה, ודרך אגב, הייתי צעיר ואידיוט והייתי בטוח שלי זה לא יקרה..

אני מבין שאתה מחה"ן גבעתי.
לפי תקופת השירות שלך אני מניח שהיית במוצב גם ב29.11.94. היום שבו צולם הסרט הזה, בו עולים החיזבאללה עד לסוללת המוצב. אפשר בסרט לראות שהמחבלים מטפסים למוצב דווקא מהדופן המערבית, פחות או יותר בנתיב שבו היה יורד (כמעט בכל לילה) קצין שלכם (החי"ר) להצפין את הטנק (עד הארוע בו נהרג ליאור שבתאי ונפצע מרדכי עציון, כשהבינו שהתסריט של חטיפת חייל מטנק הוא רציונאלי). אפשר לזהות יפה בסירטון את העמדה של עת"ף 11.
נדמה לי שכבר אמרת בעבר שיש הרבה מה לומר על הארוע הזה. תוכל לפרט?
יש לך רעיון מדוע החיזבאללה עצרו את הסרט בנעיצת הדגל ולא צלימו את ההסתובבות בתוך המוצב?
תוכל להסביר את הרציונאל בנטישת העמדות?


^התמונה הזאת מעוררת בי חלחלה. להחשף כך באור לנבטיה ולנטושה? בלי קסדות ושכפ"צים? כנראה שאלו היו זמנים אחרים לגמרי.
משמאל לרגליים של החייל שבמצב 2 אפשר לראות את בית הצלבים.
אפשר לראות אותו גם בתמונה שיותם הביא:

^התמונה הזאת צולמה מהמקום שבו אתם עומדים ומצטלמים.
אפשר בקושי לזהות את ההרס בבית שגרמו לו 11 פגזים שירה עליו צוות ד (4) שלנו, בעיקר לפינה הימנית שלו (הבית היה בנוי בצורת האות ו הפוכה, השפיץ העליון של הו' די מחוק).

בעמדה הזאת שטרן איבד את היד. אני מניח שהיית באותו יום במוצב. תוכל לפרט?
ההסתובבות שלכם בדלעת ללא שכפ"צים וקסדות ואנטנטת פתוחות וכן העליה לסוללות פשוט מדהימה אותי. אני מאמין שאחרי הפגיעה של טיל בעמדה הדרומית העיניינים השתנו.

את פתיחות הציר עשינו בצורה מאד דומה. לפעמים את הציר מדמשקיה (מעל מעבר תיבנית) ועד לבופור היה עושה צוות מהבופור ואז בחבירה הייתה חגיגה קטנה.


^ מה שקראת לו כאן עיקול בז הוא בעצם עיקול קוקר (החלק העליון שלו). העליה למוצב הדר (השם הדס הוחלף ב96 בגלל שהיה מוצב בשם זה על קו סגול) היא קצת לפני החץ שלך. העליה ימינה שמלפני הגשש והסורק תילים ימני היא נקודת ההשקה בין החום לשחור. בנקודה הזאת היינו נשארים לחפות עליכם (לרוב טנק לבד, לפעמים טנק ונגמחון) עד שנעלמתם בתוך קוקר. אחרי שהייתם נעלמים היינו עולים לעמדה הדרומית של הדר לחיפוי לכיוון ארנון.
החץ שמצביע "הדס מוצב צד"ל" מצביע על המיוערת (העליונה) של קוקר. במיוערת הזאת נהרגו הילל רוזנר ושני גששים. היית שם? תוכל לפרט?
ממה ששמעתי זו הייתה בדיוק פתיחת ציר כזאת. הטנק עמד בנקודה הנ"ל כשהחבר'ה שלכם ירדו לתוך קוקר. RPG שנורה מתוך המיוערת פגע בחזית התובה (הסיפון) של הטנק וחדר למנוע אך לא השבית אותו (היה נזק למניפת אוויר). המט"ק ביקש להסתערלתוך המיוערת ולא קיבל אישור. המפק"ץ שלכם (שהוא בעצם מפקד הפ.צ.) הסתער לתוך המיוערת. הילל עלה על מטען ואחריו שני הגששים שנכנסו לחפש אותו.


עליתי לדלעת בפעם הראשונה כחודש אחרי שהילל נהרג. האם הספקתי להיות גם איתך במוצב?

אני מבקש שתשלח לי את התמונות לדוא"ל (כתוב בחתימה שלי) בגדול מלא וללא כיתוב

למיקי - אני אשתדל מאד לצרף מפה מסודרת, זה לא פשוט. ברגע שתהיה מפה כזאת אני מניח שהדברים יהיו ברורים יותר.

התמונות שעלו כאן בימים האחרונים מדהימות. אני מבקש מכל מי שיש לו תמונות שיעלה אותן. מי שמתקשה בסריקה שלהן יכול להודיע לי ואני אגיע אליו כדי לסרוק את התמונות.
זו גם ההזדמנות לבקש תמונות מארוע ספציפי: ב97 התרסק מסוק סייפן על המנחת בדלעתאני אצרף בהמשך תאריך מדוייק של ההתרסקות).

תמונה מתוך כתבה של אילן ורשאי על הסייפן באחד מגליונות קנה מידה (ליחצו על התמונה להגדלה)
(במסוק היו (לבד משני הטייסים) חברנו ח', המכונה בפורום נירוונה וכלבתו לבנה (שבטעות קראתי להלינדה באשכול אחר). הטייסים נפצעו קל. ח' והכלבה לא נפגעו. אבל, הכלבה ברחה, כנראה מהטראומה, וחזרה למוצב רק אחרי כמה ימים בהם היא הסתובבה בשטח לא אפשרות לאכול (בשל במחסום של פיה). הסיפור פורסם בעיתונים.
כנראה שבמוצב היו אז חה"ן גבעתי או רובאית רותם (עלו לקו אחד במוצב) אנחנו מחפשים תמונות מהארוע. או את הכתבות שהתפרסמו בעיתונות.
תודה לכל מי שיוכל לעזור.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

אני מבין שאתה מחה"ן גבעתי. -אכן חה"ןגבעתי. אוגוסט 92

לפי תקופת השירות שלך אני מניח שהיית במוצב גם ב29.11.94 באותה תקופה כבר הייתי פזמני"ק בתפקיד של ע.מפל"ג אימונים. אחרי ההתקפה עליתי עם צוות שבדיוק סיים קורס חבלה כדי לתגבר



נדמה לי שכבר אמרת בעבר שיש הרבה מה לומר על הארוע הזה.תוכל לפרט? כפי שציינתי קודם, לא הייתי במוצב באותו זמן, אבל לפי מה שסיפרו לי: יום לפני ההתקפה עצמה החיזבאללה התחיל לאפס את המרגמות והוליך פצצות מהבמה במיוערת מדרום מזרח לדלעת ועד לתוך דלעת. בבוקר ההתקפה התחיל ירי מסיבי של אש מרגמות, מקלעים ונק"ל. עמדת העט"ף קיבלה כמה סגרים ישירים, היא אומנם לא נחדרה אך מי שאייש את העמדה נטש אותה. החייל שאייש את העמדה הראית כאן בתמונה (עמדה דרום-מערבית) נטש אותה (לאחר מכן נשפט, נכלא והודח). החייל בעמדה הצפון מערבית היה מטווח ישירות עם מקלעים לתוך העמדה, כך שלא היה יכול להרים את ראשו. אנשי חיזבאללה ניצלו את העמדה הנטושה, טיפסו על הסוללה, הטילו רימונים לתוך העמדה, לעטף ולתעלות הקשר. תקעו את הדגל וברחו. לאחר מכן מפקד המוצב (סמ"פ) טיהר את התעלות והעמדות יחד עם עוד מספר לוחמים (גם הוא הודח מתפקידו).

גם לאחר ההתקפה המשיך ירי ארטילרי מסיבי על המוצב, ממנו נהרג מספר שעות לאחר מכן אלמוג קליין, שתפס את העמדה הדרום מערבית (זאת שננטשה). בהתחלה סברו כי הוא נהרג מכדור צלף מאחת הוילות אך ההסבר האחרון שקיבלנו היה כי מדובר ברסיס מפצמ"ר.

יש לך רעיון מדוע החיזבאללה עצרו את הסרט בנעיצת הדגל ולאצלימו את ההסתובבות בתוך המוצב?תוכל להסביר את הרציונאל בנטישת העמדות? החיזבאללה לא הסתובבו במוצב. הם עלו על הסוללות, ביצעו ירי לתוך העמדות והתעלות ונסוגו. למה לא המשיכו מעבר לכך – ההשערה שלי טובה כמו של כל אחד אחר. לגבי נטישת העמדות – לא היה רציונאל אלא אמוציונאל: אנשים פשוט פחדו. אנשי העטף נשפטו ונענשו קלות כיון שאינם לוחמים. הלוחם שברח מהעמדה הדרום מערבית נשפט, נכלא והודח – כפי שכבר ציינתי





^התמונה הזאת מעוררת בי חלחלה. להחשף כך באור לנבטיהולנטושה? בלי קסדות ושכפ"צים? כנראה שאלו היו זמנים אחרים לגמרי. אכן זמנים אחרים לגמרי. בתקופתי היתה רק צוללת אחת בדלעת שהייתה שייכת לצוות סמלים. אנחנו (הצעירים) ישנו במכולות או בחדר האוכל הלא ממוגן. קסדות ושכפצי"ם שימשו אותנו רק בפעילות מבצעית או כשהיתה כוננות ספיגה. בשנים מאוחרות יותר דלעת היתה בכוננות ספיגה 24 שעות ביממה.





^

בעמדה הזאת שטרן איבד את היד. אני מניח שהיית באותו יוםבמוצב. תוכל לפרט? לא הייתי במוצב (חודש לפני חפש"ש אף אחד לא עולה)

ההסתובבות שלכם בדלעת ללא שכפ"צים וקסדות ואנטנות פתוחותוכן העליה לסוללות פשוט מדהימה אותי. אני מאמין שאחרי הפגיעה של טיל בעמדה הדרומיתהעניינים השתנו. כמו שאמרתי – זמנים אחרים









^ מה שקראת לו כאן עיקול בז הוא בעצם עיקול קוקר (החלקהעליון שלו). צודק, אכן קוקר. בז היה העיקול לפני הכניסה להדס

החץ שמצביע "הדס מוצב צד"ל" מצביע על המיוערת (העליונה) שלקוקר. במיוערת הזאת נהרגו הילל רוזנר ושני גששים. היית שם? תוכל לפרט? לא הייתי





עליתי לדלעת בפעם הראשונה כחודש אחרי שהילל נהרג. האםהספקתי להיות גם איתך במוצב? מתי בדיוק עלית?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי amitaikl לפי מה שסיפרו לי: יום לפני ההתקפה עצמה החיזבאללה התחיל לאפס את המרגמות והוליך פצצות מהבמה במיוערת מדרום מזרח לדלעת ועד לתוך דלעת. בבוקר ההתקפה התחיל ירי מסיבי של אש מרגמות, מקלעים ונק"ל. עמדת העט"ף קיבלה כמה סאגרים ישירים, היא אומנם לא נחדרה אך מי שאייש את העמדה נטש אותה. החייל שאייש את העמדה שראית כאן בתמונה (עמדה דרום-מערבית) נטש אותה (לאחר מכן נשפט, נכלא והודח). החייל בעמדה הצפון מערבית היה מטווח ישירות עם מקלעים לתוך העמדה, כך שלא היה יכול להרים את ראשו. אנשי חיזבאללה ניצלו את העמדה הנטושה, טיפסו על הסוללה, הטילו רימונים לתוך העמדה, לעטף ולתעלות הקשר. תקעו את הדגל וברחו. לאחר מכן מפקד המוצב (סמ"פ) טיהר את התעלות והעמדות יחד עם עוד מספר לוחמים (גם הוא הודח מתפקידו). גם לאחר ההתקפה המשיך ירי ארטילרי מסיבי על המוצב, ממנו נהרג מספר שעות לאחר מכן אלמוג קליין, שתפס את העמדה הדרום מערבית (זאת שננטשה). בהתחלה סברו כי הוא נהרג מכדור צלף מאחת הוילות אך ההסבר האחרון שקיבלנו היה כי מדובר ברסיס מפצמ"ר. יש לך רעיון מדוע החיזבאללה עצרו את הסרט בנעיצת הדגל ולא צלימו את ההסתובבות בתוך המוצב?תוכל להסביר את הרציונאל בנטישת העמדות? החיזבאללה לא הסתובבו במוצב. הם עלו על הסוללות, ביצעו ירי לתוך העמדות והתעלות ונסוגו. למה לא המשיכו מעבר לכך – ההשערה שלי טובה כמו של כל אחד אחר. לגבי נטישת העמדות – לא היה רציונאל אלא אמוציונאל: אנשים פשוט פחדו. אנשי העטף נשפטו ונענשו קלות כיון שאינם לוחמים. הלוחם שברח מהעמדה הדרום מערבית נשפט, נכלא והודח – כפי שכבר ציינתי

ממה שקראתי , לפני שנים, בתחקיר נאמר שמחבל אחד הסתובב במוצב וזרק רימון זרחן לתוך מכולת מגורים/חד"ב. הייתה גם מכולה שרופה זרוקה מתחת לש"ג ימין ואמרו לנו שזו מכולה שנשרפה בהתקפה. בתחקיר נאמר בפרוש שהמחבל הסתובב במוצב.
בתחקיר גם צייינו את ההתנהגות הטובה של הסמ"פ שיצא לטהר את התעלות.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי amitaikl בעמדה הזאת שטרן איבד את היד. אני מניח שהיית באותו יום במוצב. תוכל לפרט? לא הייתי במוצב (חודש לפני חפש"ש אף אחד לא עולה)

אם לא היית במוצב כששטרן איבד את היד, אז כנראה שלא היית גם כשהילל נהרג ולא כשאני הגעתי אליו (כשבוע-שבועיים אח"כ).
אגב חודש לפני חפש"ש אף אחד לא עולה. לי דווקא לא היה חפש"ש. ירדתי ישר מהמוצב לבקו"ם.
גם לעמיחי לנדוי הנ"ל (סמ"ט של פלוגת הטנקים של יותם) לא הייתה חפש"ש. נדמה לי שאפילו, בגלל שלא היו לו שיירות כדי לצאת מהמוצב ולהשתחרר, החתימו אותו על שס"ן שלא בפניו.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי יוסיפון ממה שקראתי , לפני שנים, בתחקיר נאמר שמחבל אחד הסתובב במוצב וזרק רימון זרחן לתוך מכולת מגורים/חד"ב. הייתה גם מכולה שרופה זרוקה מתחת לש"ג ימין ואמרו לנו שזו מכולה שנשרפה בהתקפה. בתחקיר נאמר בפרוש שהמחבל הסתובב במוצב. בתחקיר גם צייינו את ההתנהגות הטובה של הסמ"פ שיצא לטהר את התעלות.

המכולה היתה עמדת העטף שאכן הסמ"פ טיהר אותה עם רימון זרחן ושרף ציוד בעשרות או מאות מיליוני שקלים.
ייתכן כי הסמ"פ צוין לטובה על טיהור התעלות - מה שיודע לעשות כל לוחם אחרי טירונות יחידה (יעד מבוצר). בתור מפקד המוצב (המ"פ יצא הביתה) מצופה ממנו יותר - להבין מה זה אומר שמטווחים את המוצב יום קודם וכו'... בקיצור ראייה של מפקד ולא של חפ"ש. לראיה, הוא הודח מתפקידו ומכל תפקיד פיקודי אחר.

ראוי לציין כי ההתקפה על דלעת פתחה תקופה די רעה בתולדות הפלוגה.
עם עד אז הפלוגה איבדה כשמונה או עשרה לוחמים במשך כל זמן קיומה (הוקמה ב85'), הרי שאחרי ההתקפה על דלעת הפלוגה איבדה מספר דומה של לוחמים תוך שנתיים-שלוש.

דגל שחור

סופשבוע מעריב | 27 ביולי, 2012
חן קקטוס בר


זו הייתה אחת התקריות המשפילות ביותר שידע צה"ל בדרום לבנון X אוקטובר 1994, מוצב "דלעת": מחבלי חיזבאללה תוקפים, חודרים, הורגים חייל ומציבים את דגל הארגון בראש עמדת התצפית שננטשה X רב"ט נתי שמש היה התצפיתן שהפקיר את העמדה ונמלט במקום להסתער על האויב X שמש הודח, נשלח לכלא ושילם מחיר נפשי כבד Xא 18 שנה הוא שתק, עכשיו בפעם הראשונה, הוא מדבר על החיים בצל הבושה


http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/390/125.html?hp=1&cat=402&loc=2
סיסמה: maariv
שם משתמש: maariv

"הדואג לימים זורע חיטה, הדואג לשנים נוטע עצים, הדואג לדורות מחנך אנשים."

עקוב אחרינו! Facebook

שלום רב לכל עבכרי דלעת לדורותיהם,משריונרים ועד חי"רניקים.
אני "ביליתי" שני קווים בדלעת 8 חודשים במצטבר ורציתי לשפוך קצת אור על הארוע של התרסקות הסייפן המעפן המופיע בתמונה.
אז קודם כל אני יציג את עצמי: לוחם 3 שנים בעורב גבעתי.
בקשר למסוק אז ככה: הפלוגה שלי(עורב גבעתי) עלתה לקו דלעת ראשון מזה שנים ארוכות ב 97 או 98 אני כבר לא זוכר ומאז תפסה את המוצב עד לנסיגה מלבנון(עד כמה שידוע לי).
הארוע של התרסקות הסייפן ארע בקו הראשון שלנו שם,אני הייתי כבר בצוות סמלים ואכן כל מה שכתוב נכון.
במסוק היו שני טייסים, מ"גד הרכס(לא זוכר את שמו,גמד כזה),כלבן והכלבה שלו.
המסוק היה אמור להנחית את המ"גד והכלבן ולחזור לארץ.
היה לילה ערפילי מאוד והטייסים חשבו כי הציר שעולה למוצב הוא המנחת וניסו לנחות עליו, תוך כדי נחיתה פגע הרוטור האחורי של המסוק בצלע ההר והמסוק הועף כמה עשרות מטרים לואדי מתחת לציר.
הכלבן והמ"גד יצאו ללא שריטה אך הטייסים היו פצועים קל עד בינוני,שברים פתוחים ברגליים,ראש פתוח וחבלות נוספות לא עלינו.
אני הייתי חלק מצוות החילוץ שירד אליהם באותו הלילה וגם שותף לסיורים והחיפושים אחרי הכלבה המג'נונה כאשר המ"פ המשוגע שלי צועק בכל לבנון.......לבנה!!!!!!!!! לבנה!!!!!!!!!!!
בנוסף גם הייתי שותף לסבב השמירות על הגרוטאה שפעם נקראה מסוק(כאילו שבמוצב לא שמרנו מספיק)
עד שהגיע מנוף של צדלניקים לקחת את הגרוטאה לארץ,אחרי שבוע בערך.
עד כמה שאני זוכר כותרת הכתבה הייתה "חיילי גבעתי לקחו חלקים ממסוק" אז נכון כמו כל חייל ששומר על כלום גם אנחנו השתעממנו מלשמור על חתיכות מתכת והחברה התחילו לפרק את המסוק ולקחת מזכרות ממנו.
זה כל הסיפור,לא איזה סיפור גבורה גדול אלא רק עוד פאשלה בלבנון.
נ.ב
אצלי עדין נמצא החלק עם המגן דוד
אוג' 96 עורב גבעתי כבוד.

היה ספורטאי מצטיין, לכן הפוזה לא מפתיעה...

אני חושב שאת טועה.
גם אם הבחור שבתמונה מזכיר את יובל בתווי הפנים הוא לא יכול להיות יובל רטיג.

רטיג שירת בחה"ן צנחנים ונעל נעליים אדומות.
בתמונה חיילים מחה"ן גבעתי (שימי לב לכובעים ולמה שכתב amitaikl שהבא את התמונות).

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

הבחור שעושה פוזות של שכיבות שמיכה הוא גב"ש.
יובל רטיג נהרג חודשיים-שלושה לפני שצולמה התמונה

"החטיבה אינה מטה ואינה פיקוד ואינה מערכת של חוקים ופקודות.
החטיבה היא קודם כל מאות זוגות רגליים. הרגליים הובילו אל הקרב – אף כי מתוך פחד. הרגליים עמדו ולא ברחו, אף כי כמעט אבדה התקווה. והרגליים צעדו וצעדו וצעדו בעייפות, בגשם ובבוץ, כשלו וצעדו.
ולכל זוג רגליים היה לב, לב שחש בכאב, שהרגיש בעייפות, שנאבק עם הפחד. בלב הזה התחולל הקרב האמיתי, הקרב שהכריע. בלבו של הלוחם הבודד ניצחה החטיבה. זה הסוד אשר שמו "גבעתי"."
שמעון אבידן
מפקד חטיבת "גבעתי", תש"ח

מי שהחזיקו אז את דלעת היו עורב גבעתי, שהו במוצב צוות סמלים באותו אירוע.
אני הייתי מנוב' 96, והיו חבר'ה יותר ותיקים ויותר צעירים.
הסיפור על ההתרסקות, מהמעט שאני זוכר, התחיל בדיווח והקפצה של כל הכוחות מהמגורים, הכינו אותנו לזה שלא נשאר הרבה וכנראה נצטרך לפנות גופות. יצאנו לשטח והתברר שהמסוק פשוט ניגש לנחיתה נמוך מידי- מתחת לכביש ולא מעליו, לכיוון המנחת, היה ערפל כבד.
אחד הטייסים היה עם שבר פתוח, טיפלנו בו על הכביש, שמענו שהכלבה נעלמה (קראו לה לבנה אבל היא היתה שחורה כמו הלילה), בכלל, ממה שאני זוכר הטיסה הזאת היתה בשביל להחליף את הכלבן שחלה מאוד והיה חייב פינוי. ואולי אני טועה.
בכל אופן החלק המעצבן היה שאחרי שהושלם הפינוי, היינו צריכים להישאר לשמור על המסוק המרוסק בשטח, ובאחת השמירות הראשונות מצאנו שם את הפאוצ' של אחד הטייסים, ולקחנו כדי לשלוח חזרה לארץ. ובעיתונות אמרו שגנבנו ארנק. חולירות.
אגב אירועים בדלעת באותה תקופה, האירוע הלא פחות דרמטי היה דליקה שפרצה במגורים בגלל טוסטר, המוצב היה ממוגן אז, וכולם היו בתדרוך כי זה היה בדיוק כשהגענו עם שיירה מהארץ. כל התחמושת במרחבים הפנימיים התחילה להתפוצץ והדליקה השתוללה. היה בלאגן, כולם יצאו ועמדו על הסוללות בחוץ בלי שכפצ"ים ובלי קסדות, והעשן התחיל לאפוף את כל ההר. אם חיזבאללה היו מפוקסים הם יכלו לעשות שם טבח. צוותים של צד"ל התחילו להגיע עם מיכליות מים כדי לכבות את האש.
כולם התקבצו אחרכך ברחבה הפנימית, רואים גבעת חלפון ואלכס חולה אהבה בלופ בטלויזיה היחידה שנשארה. לא היה ציוד אישי, הריח היה מזעזע בשמשך שבועות. זאת גם הסיבה שלא נשארו לי תמונות , למרות שצילמתי הרבה. הכל הלך בשריפה הזאת. קיבלנו טפסים לתבוע פיצוי כספי על הציוד וקיבלנו כמה גרושים אחרי כמה חודשים.
חיזקי

קודם כל- תודה רבה לך amitaikl! תמונות מעולות המחדדות את הזכרון. דובר והוזכר הנוהל של פתיחת הציר מדלעת לוולנסיה ומה היו עושים באיזור עיקול קוקר.
באחד הימים בשעות אחה"צ יצאנו מדלעת לפתיחת ציר לכיוון מוצב וולנסיה שנמצא בין רכס עלי טאהר לבופור. בפתיחת הציר הזו השתתף מג"ד הרכס או הסמג"ד. שוב- אינני זוכר במדוייק.
בכל אופן כשהגענו לאיזור "קוקר" עמדתי עם הטנק בחיפוי לחי"ר שהמשיכו קדימה בפתיחת ציר. לפתע זיהיתי מתוך אחד הבתים הנטושים שבפאתי תבנית נקודת אור אדומה בתוך אחד החלונות. השעה היתה בין ערביים והתחיל להחשיך. כיוונתי את התותח ושמתי את התותחן "על" (הזן 200. היה ממש קרוב). הבטתי במשקפת ומדי פעם הנקודה נעלמה והופיעה. קראתי למג"ד (או לסמג"ד- אין סיכוי שאני אזכור שמות) והוא עלה לטנק ונעמד לידי. חשבתי שאם ממש עכשיו יורים עלינו איזה RPG יהיה ממש נחמד כשהמג"ד עומד ככה חשוף כולו על הטנק ואין לנו יכולת להגיב מי יודע כמה. בכל מקרה נתתי לו את הזיהוי והוא הביט במשקפת וראה את מה שראה והחליט לא לתת לי אישור לירי לתוך הבית (שהיה נטוש כאמור).
מספר ימים אחרי כן זיהתה התצפית מהבופור תח"ש (תנועה חשודה) באיזור של אותם בתים של "קוקר". סריקה של כוח חי"ר (נח"ל) בחיפוי טנקים מצאה שם מצבור של אמל"ח ומצלמות ווידאו וקלטות. הסתבר שהם צילמו אותנו מאותו בית מבצעים פתיחות צירים כדי ללמוד את תנועותינו ולתכנן התקפה. מה שראיתי היתה הנורית האדומה של מצלמת הווידאו. עד היום אני מפנטז איך היה נראה הסרט שלהם אם הייתי משחיל לשם איזה מעיך.
אגב- באותה סריקה נפתחה אש על החי"ר וחייל נפגע קשה בראשו מקליע ופונה במצב אנוש. כיום הוא משוקם וחי עם אחוזי נכות ומוגבלות תנועתית.

תגובה שכתבתי בבוקר ומשום מה לא נשלחה:

אכן, אם לא אמרתי קודם, התמונות מעולות ובאמת סוגרות פערים בזיכרון. תודה אמיתי.
לגבי הארוע שלכם בקוקר.
אני זוכר את הארוע (כי עקבנו מהארץ מה קורה איתכם)
מג"ד/סמג"ד הרכס - עד כמה שאני מצליח לזכור כשירדנו מהקו לא היה סמג"ד לרכס אלא רק מג"ד.הוא היה בחור אמיץ שהגיע משלדג בשם עידו (זה השם שהכי חזק אצלי בזיכון, אבל אני גם זוכר את השמות גיא וליאור כך שאני לא בטוח). הוא אולי היה חי"רניק מצויין אבל בטנקים הוא לא ממש הבין, תארתי פה פעם איך הוא פוקד לירות פגז פלאשט בודד על חוליית מחבלים שמוסתרת חלקית ע"י מחפורת ובית או תחקיר לקראת מארב שעבברנו איתו (אחרי שיוחאי מ"פ חה"ן נח"ל נפצע הוא פיקד על דלעת) והוא לא הבין למה אני, כנהג בתא טען, מתעקש לירות במקלעים ולא יורה בתותח (ויש עוד).
אני לא מתפלא שהוא עלה כך חשוף אל הטנק. בד"כ כשקיבלנו חי"רניקים אל הטנק תוך כדי פעילות הטען היה יורד למטה והקצין של החי"ר היה הופך לאיש צוות חמישי בתא טען (הם אמורים לדעת איך לירות במאג ).
אני זוכר את הבחור שנפצע מחה"ן נח"ל, ברח לי שמו כרגע (אולי איתי רווה? בכל מקרה קראו לו בעיקר בשם המשפחה. בטח יעקב יוכל להזכיר לנו), הוא עלה למוצב למרות שירד לו הפרופיל משמעותית ויוחאי הסכים שהוא ייכנס למרות שכבר לא יכל להיות לוחם. רוב הזמן הוא עשה עבודות מנהלה וחמ"ל. אבל הוא התעקש לצאת לפעילות (וכנראה שגם היה מסוגל לכך). הסריקה הזאת בקוקר הייתה אחת הפעילויות הראשונות שהוא יצא אליהן. הוא נפגע קשה בראש. אולם השיקום שלו מאד מוצלח והוא גם זכה בכמה תארים (אלוף העולם?) ברכיבה על סוסים.
אגב, נזכרתי שקצת לפני קוקר היה שלט זיכרון לחיילים שנהרגו בהתהפות טנק כשירדו מהדס עם תקלת בלם משמעותית. היה מאד מפחיד לנהוג בטנק ולראות את השלט בייחוד בזמן שהשתמשנו בטנק עם בלמים שחוקים מאד (כי מנוע להחלפה יגיע רק בשיירה הבאה. ובלבנון לא מחליפים רפידות בלם, אלא רק מנועים. בקו הזה יצא שהפלוגה שלי, תשעה טנקים, החליפה 49 מנועים! סיפרו לנו שטליק זעם).

בהזדמנות אספר פה כמה קטעים שהיו לנו בחיפויים בהדס ובקוקר.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

===========================
If the radiance of a thousand suns
were to burst at once into the sky
That would be like the splendor of the mighty One…
I am became death,the shatter of Worlds.

.

כנהג נגמ"ש נתקלתי גם אני בבעיות תחזוקה של רק"מ.
הנגמשי"ם עם המיגון היו שורפים מנועים בקצב.
אני בעצמי שכחתי לעשות טיפול ללפני תנועה לנגמ"ש שרק חזר מתיקון, לא היה לו מסנן אויר, והוא שפך מנוע בעליה לדלעת מהעגל.

אגב, האם בתקופתך היה מ"פ הפלחה"ן, בחור גבוה, כסוף שיער?

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ביטיס אגב, האם בתקופתך היה מ"פ הפלחה"ן, בחור גבוה, כסוף שיער?

אכן בתחילת שירותי מ"פ הפלחה"ן היה אלדד פלד ולאחר מכן החליף אותו יגאל נחום.
כשהייתי בטירונות, לפני עליה ליחידה, מ"פ החה"ן היה טל סיני שלאחר מכן נפצע קשה בהתקפה על שיירה.

א. הזכרת לי את שמו של מג"ד הרכס- עידו. עדיין- אינני זוכר אם בסיפור שלי זה היה הוא או הסמג"ד. אם אינני טועה זה היה הסמג"ד שהיה בחור קטן יחסית ושחרחר.
ב. שמו של הפצוע מהתקרית- איתי צוק. היתה עליו כתבה לפני מספר שנים והוא אכן רוכב על סוסים כחלק משיקומו ואם אני לא טועה הכתבה שפורסמה בזמנו אכן באה בעקבות הצלחתו בתחרויות/אליפויות בעולם.
ג. השלט עם שמות החיילים שנהרגו בהתהפכות הטנק- למיטב זכרוני ואני די בטוח, לא נהרגו חיילים נוספים בהתהפכות למעט המט"ק- ניר דובב ז"ל (פל' א', גד' 82). כשזה קרה אני הייתי בקמ"ט ואחד הדברים הראשונים שאני זוכר זה שכשחזרתי לגדוד (82) בתור מט"ק צעיר ונכנסתי לראיון מג"ד (הלל קוברינסקי), שמו של ניר היה עדיין על לוח השבצ"ק הגדודי שמאחורי כסא המג"ד. בדיוק התכוונתי לשאול אותך אם אתה זוכר את השלט שהיה בעלייה למוצב הדר ואם הוא עדיין היה קיים בפעמים שהיית שם. אגב- ההתהפכות ככל שאני זוכר נגרמה מקריסה של הדרך אחרי כמות ממטרים גדולה ולא מבעיה של אי החלפת רפידות

לנו סיפרו שזה קרה בגלל ירידה מהירה מהדס למטה עם תקלה במערכת הבילום. כנראה שאני טועה, גם באתר יזכור נאמר שההתהפכות נבעה מקריסת הדרך.
השלט היה במקום גם ב97 למרות שאז הוא כבר לא היה על הדרך אלא מעליה (ציר בונטקס נחפר כלפי מטה וקוקר כמעט התיישר לגמרי, את הדרך בין דלעת לדמשקייה עשינו באחת משתי הדרכים: מנהלתית על השחור החדש, ניקרס. מבצעית בתוך המיוערת דרך נ.ג. 669).

אני זוכר עוד מט"ק או מ"מ שנהרג בהתהפכות, באותה התקופה, אבל לא בלבנון, נדמה לי שגם הוא היה מ82. הם עשו מסלולי צוות בנפחים וכנראה בגלל תקלת קשר הנהג לא שמע אותו צועק לו לעצור. הם נפלו עם הטנק והמפקד נהרג. במקום היה שלט (אולי רק גרפיטי) "פלוני אלמוני מלאך". אני לא מצליח להיזכר בשמו.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

מ- 82' נהרג מ"מ אבל לא באותה תקופה אלא בתחילת שנות התשעים. סגן ירון פיק ז"ל. זה היה ב-90' כשהטנק שלו התהפך כשעבר על מישר (גשר שמונח מעל תעלת נ"ט) בתרגיל לילה ברמה. הוא היה מפלוגה ג' וכשהייתי מט"ק בפלוגה ג' אני זוכר את הפינה ששמו שם לזכרו. מעניין אם היא עדיין קיימת.

אכן בלבול של פרטים לגבי אותה התהפכות שבה נהרג ניר דובב ז"ל.(פל' א גדוד 82
נהרג בפברואר 93)ההתהפכות קרתה בעליה למוצב הדס שהיה בשליטה של צד"ל, הנהג היה מסונוור מהאורות של המוצב ולמרות זאת הנסיעה על הציר היתה בטוחה כי ניר ראה את הדרך וכיוון את הנהג.
בשלב מסויים כאשר היינו באמצע העליה, התמוטטה הדרך מתחת לזחל השמאלי, והדרך משם על הצד ואח"כ על הראש היתה מהירה. הדרך התמוטטה כנראה בעקבות החלשות שנגרה מהגשמים הרבים.
ניר נהרג מייד, ואני שברתי ארבע חוליות, כך שלמעשה זה היה הקו האחרון שלי, ומלבד הטרגדיה עם ניר, היו לנו ארבעה ימים מטורפים של טיפול אינטנסיבי בטנק, ומייד אח"כ הרעשה ארטילרית של חיזבאללה שכתגובה אליה רוקנו את כל התחמושת הנפיצה לכיוון הבתים של נבטיה.

יופי של תמונות, מעוררים המון זכרונות. אני מקווה להעלות תמונה של הצוות יומיים לפני שניר נהרג.

תודה על פיזור הערפל

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

יובל רטיג מחה"ן צנחנים נהרג כשעלה על מטען בדרך חזרה ממארב באיזור הוילות (כשעוד היו עושים שם מארבים).

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

עד כמה שידוע לי, היתה תחלופה בין הגזרות, המזרחית והמערבית עד סוף 95', כאשר הוחלט שגולני וצנחנים ישארו במזרחית ואילו גבעתי ונח"ל יהיו במזרחית (למגינת ליבנו, שהיינו אמורים לתפוס את ציפורן, ונשלחנו לגזרת אביבים).

עם זאת, לאחר מכן, דלעת (ומוצב נוסף הנמצא על הגדר והחזיק את הציר אליה) נשארו תמיד של גבעתי/נח"ל.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

הקו בו נהרג יובל רטיג היה הקו האחרון של חה"ן צנחנים בדלעת (ככל שאני יודע), ולאחר מכן באמת נעשתה החלפת גזרות ודלעת הפך להיות מוצב גבעתי/נח"ל.
יובל נהרג בחזרה ממארב בטן מעל הוילות/נטושה כשעלה על מטען בציר דיפוס.
לאחר מכן נאסרה תנועה על אותו ציר למעט במקרה של תרחיש אחד אפשרי.
מעל ציר דיפוס היתה כיפה המכונה "המיוערת" שגם אליה נאסרה כניסה עקב היותה חשודה במיקוש לאחר שהושלכו שם פצצות מצרר בשל"ג (כל איזור בו הושלכה פצצת מצרר חשוד כממוקש עקב אחוז נפלים גבוה של הפצצונות שבפנים).
בראש המיוערת היתה במת אבן שממנה צולמו חלק מקטעים הוידאו ע"י החיזבאללה בזמן ההתקפה על דלעת.
אחד הדברים שעשינו לאחר מכן היתה הקמת מאחז דמה באותו מקום עם מטען מופעל חשמלית מהמוצב.

אחרי הארוע הזה חה"ן צנחנים עשה קווים רק בריחן (כשהמחלקה הצעירה נמצאת במארג' עיון).
כניסה למיוערת/ואדי דיפוס אכן היו אירוע נדיר. אבל בסתיו 97 נערך ניקוי יסודי של המיוערת ע"י צוות מעורב של יחס"פ ויעל. לאחר הניקוי הזה היו אמורים להתחיל להשכיב שם מארבים (אני לא יודע אם זה באמת קרה). בסתיו 95 נכנסו כוחות של יפת"ח, יעל וסיירת צנחנים לוילה הלבנה לשני לילות ומילכדו אותה.

ציטוט:

אחד הדברים שעשינו לאחר מכן היתה הקמת מאחז דמה באותו מקום עם מטען מופעל חשמלית מהמוצב.

היכן מיקמתם את המטען? מתי?
חבר לצוות של רטיג סיפר לי שלארוך כל הדרך למארב ובחזרה הם ראו וניטרלו מוקשי תאורה.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

ציטוט:

במקור נכתב על ידי יוסיפון בסתיו 95 נכנסו כוחות של יפת"ח, יעל וסיירת צנחנים לוילה הלבנה לשני לילות ומילכדו אותה.

צוות סמלים בפיקודו של משה גרסטנר (שנהרג בכניסה לטול כרם בחומת מגן) הניח מספר מארבים במהלך 94 הן על גדרות הנטושה והן על הבתים שמתחת לדלעת (לא זוכר איך נקרא הואדי)

ציטוט:

במקור נכתב על ידי יוסיפון היכן מיקמתם את המטען? מתי?

המטען מוקם באיזור הבמה/מאהל הדמה כאשר הוא הופעל חשמלית מהעמדה הדרום מזרחית (או שאולי מאחת העמדות על הסוללה? לא זוכר). לדעתי המטען הונח במקום במהלך 94, אבל אני לא זוכר מתי בדיוק

ציטוט:

במקור נכתב על ידי יוסיפון חבר לצוות של רטיג סיפר לי שלארוך כל הדרך למארב ובחזרה הם ראו וניטרלו מוקשי תאורה.

הסיפור על מוקשי תאורה בסביבה הגיוני. היו תקופת שהיינו מניחים המון כאלו. הבעיה שבאופן אוטומטי זה מכריז על האיזור כחשוד במלכוד (לך תבדיל בחושך בין תייל שלך לתייל של חיזבאללה). הסיפור על ניטרול מוקשי תאורה נשמע לי קצת מופרך. עד כמה שאני זוכר יש איסור על ניטרול מוקשים עם תייל ממעיד. לך תדע מי עוד התעסק בתייל כשלא היית שם? ניטרלית הרבה מוקשי תאורה בתרגילים (בעיקר לצורך שימוש חוזר) ואני יכול להגיד לך שזה סיפור די מפוקפק. לעשות אותו דבר על קו אדום? נשמע לי מופרע.
מה שכן - יכול להיות שהם ראו הרבה תיילים של עורבים/סאגרים וכו'.. שהיו מפוזרים סביב דלעת כמו קורי עכביש.

לא קשור לציר דיפוס -כן קשור לדלעת:
בתקופתי היינו נכנסים הרבה פעמים למוצבי צד"ל ותופסים אותם לכמה ימים.
אצלהם במוצבים כל הכלים דרוכים, כדור/שרשיר/פגז בקנה ולא נצורים (כולל מרגמות, RPG - הכל).
במקרה של התקפת מוצב עליהם הם היו יורים את כל התחמושת במהירות האפשרית ומסתלקים.
בתקופתי היו במוצב גמבה חיילים מאותה פלוגה של מוצב ברוש (מצד השני של הג'רמק). כיון שהם לא החזיקו האזנה קבועה, הרי שעל מנת למשוך את תשומת הלב של החברה, הם היו יורים מ 0.5 על הסוללות של המוצב השני.
באחת הפעמים האחרונות שהייתי בגמבה הביאו להם מצה"ל תותח בופורס דו-קני עם תחמושת 20 מ"מ (אולי 40 מ"מ? לא זוכר) שהייתה נטענת בשני תופים ענקיים. זה נועד כדי לירות על המערות שהיו באיזור רומאן.

הכוחות שפעלו בוילה הלבנה היו מסיירת גולני בפיקוד רביד
כוח מיוחד של יחידת יפת"ח וסיירת יעל
ובאתף שפונה לנבטייה ישב וחיפ"ק תא"ל ארז גרשטיין המיתולוגי ז"ל

השתתפת?
אם אני זוכר נכון זה היה צוות מרץ 4(9) של הפלס"ר.
האם אתה מכיר גם את הפעולה של הפלס"ר בחבוש?

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

הצוות פעל בוילה ומחוצה לו
האמת - במבצע הראשון היה תקלה
היה מבצע שני (בטחון שדה - לא אזכיר שמות)
במבצע השני ההצלחה הייתה הרבה מעבר למצופה....

התקופה של המבצע הראשון - כשבועיים לפני שליאור שבתאי ז"ל מהשיריון נהרג בהתקפה הגדולה השנייה על דלעת (הראשונה הייתה בדלעת הישנה)
ח"ן נח"ל תפסו את המוצד בדלעת

וכמו שמישהו כתב פה - כוח משולב של סיירת גולני יעל וכוח מיוחד של יפתח שהו במוצב תקופה ארוכה!


זה מסוג הדברים שלא רצוי לדבר עליהם, וגם כואב לי לראות איך מההישגים שפעם יכולנו להם, חזרנו עם הזנב במלחמה האחרונה...

טובים מחבריי , חיילי ומפקדי שפכו דמם באדמת הלבנון - והיום מתהפכים בקבר שרואים איך חזרנו.
תמיד החזקתי מהזבלות של החיזבאללה אבל אנחנו נתנו להם (לרוב) בראש טוב טוב!


לגבי חבוש - צר לי אך אינני זוכר... תתן לי קצת פרטים
האם אתה היית בדלעת ?

איזה זכרונות יש לי מהגהנום הזה

רק הערת אגב לגבי המבצע המדובר . סיירת יעל שלחו את נועם ברנע ז"ל לדלעת כמה שבועות לפני המבצע כדי שישמש כתצפיתן . הוא היה בשלבי המתנה למעבר לס"פ לאחר שנפצע במסלול ביעל. לאחר זמן מה הוא נהרג ממטען באזור הבופור כאשר הוא כבר תיפקד בצוות ס"פ.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי קרנף16 הצוות פעל בוילה ומחוצה לו האמת - במבצע הראשון היה תקלה היה מבצע שני (בטחון שדה - לא אזכיר שמות) במבצע השני ההצלחה הייתה הרבה מעבר למצופה.... התקופה של המבצע הראשון - כשבועיים לפני שליאור שבתאי ז"ל מהשיריון נהרג בהתקפה הגדולה השנייה על דלעת (הראשונה הייתה בדלעת הישנה) ח"ן נח"ל תפסו את המוצד בדלעת וכמו שמישהו כתב פה - כוח משולב של סיירת גולני יעל וכוח מיוחד של יפתח שהו במוצב תקופה ארוכה! זה מסוג הדברים שלא רצוי לדבר עליהם, וגם כואב לי לראות איך מההישגים שפעם יכולנו להם, חזרנו עם הזנב במלחמה האחרונה... טובים מחבריי , חיילי ומפקדי שפכו דמם באדמת הלבנון - והיום מתהפכים בקבר שרואים איך חזרנו. תמיד החזקתי מהזבלות של החיזבאללה אבל אנחנו נתנו להם (לרוב) בראש טוב טוב! לגבי חבוש - צר לי אך אינני זוכר... תתן לי קצת פרטים האם אתה היית בדלעת ? איזה זכרונות יש לי מהגהנום הזה

לקרנף: היו כמה מבצעים בוילות. אני מכיר אחד של יפת"ח + יעל, אבל זה לא מסתדר מבחינת זמנים עם המבצע עליו אתה מדבר.
המבצע בחבוש היה כנגד שתי מטרות:
1. מילכוד מבנה ובו קבוצה גדולה של מחבלים ,כנראה "חוליית ערפל"
2. הטמנת מטען בתוך מחסום אבנים כנגד בכיר באירגון.
גרשטיין חיפק מדלעת. כוח של הפלס"ר נחת משני מסוקים. הייתה איזו תקלה שבגללה לוח הזמנים השתבש ואחת החוליות (בפיקוד מפקד הסיירת) נתקלה בסיור/מארב של חיזבאללה. עד כמה שאני יודע שלומי י. לוחם מנוב' 94 (היום מטוסאי) ירה ראשון והשמיד את החיזבאלונים.
מילכוד המבנה נכשל.
מחסום האבנים התפוצץ והרג את מי שהיה צריך.
עד כמה שאנחו ידענו המבצע לא הוגדר כהצלחה, ואפילו רחוק מכך (כשהתחיל הירי גרשטיין קפץ לנו על הטנק, בלי קסדה ובלי להודיע, תוך כדי מארב "חבר'ה, יש חניבעל אמת! שימו גז!").
למחרת המבצע פורסם בתיקשורת כהצלחה עצומה. ראש הממשלה הגיע לשרגא ופתחו שם שמפניות.

לקופרשטוק: אני זוכר את ברנע בדלעת אבל בתקופה אחרת, במבצע שלהם לפתיחת המיוערת. הם התמקמו איתנו בחדר. משום מה מישהו אמר לי שזה לא היה נועם ברנע אלא אח שלו שגם שירת ביעל/ס"פ. אף פעם לא בדקתי את זה.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

המבצע שווק כהצלחה למשך 24 - באופן חריג (לאז) אפילו הראו את הלוחמים עומדים מחוייכים למצלמות בפוזה די מביכה הייתי אומר... יום אחרי (או יותר) כבר אוזכר במאמר באחד העיתונים שבעצם מבחינה מבצעית הפעולה לא היתה הצלחה כלל, גם אם בשורה התחתונה המטרה הושגה.


הטלוויזיה הלבנונית הציגה קטע ובו ראו איש חיזבלה פורץ בבכי כאשר הוא מגיע לנקודה שבה הונח המטען (זכור לי היטב כי היה נראה לי מוזר שהם משחררים קטע כזה). אם אני זוכר נכון אז היתה ביקורת על ההתנהלות של חלק מהלוחמים שלא הגיבו נכון לשיבוש שחל אחרי המגע הלא מתוכנן כאשר רק פעולה מהירה של חייל או שניים נתנו את ההזדמנות לסגת ללא נפגעים.

.