שלום לכולם ! לפני שנה היה הרבה רעש על פריצת דרך בנשק לייזר ושמחצית השניה של שנה (2020 ) יהיה ניסוי הדגמה ובסוף אותה שנה יהיה מבצעי בעוטף. מה קורה עם זה ? דממה בקשר
בכל מקרה, מערכת לייזר אמורה להיות מבצעית בשנת 2015. מאז לא קיבלנו שום עדכון משמעותי ולכן הנחת העבודה היא כי לא תהיה מערכת מבצעית בשנים הקרובות.
אם אתה רוצה לעקוב אחרי ההתקדמות, עדיף שתסתכל על ההתקדמות של האמריקאים. הם לעומתנו מאוד שקופים בענייני מו"פ ורכש צבאי.
באתר israelinfo ברוסית https://news.israelinfo.co.il/kaleidoscope/95092 כתוב אלבית מערכות ביצע שימוש בלייזר בזמן מבצע שומר החומות. אין מידע על יירוט ונאמר בכתבה שתוך 3-4 שנים יהיה מבצעי. מעורפל מאוד.
"במבצע בעזה צה"ל עשה שימוש נרחב במערכות שלנו ממגוון תחומים, חלקן בפעם הראשונה, ואני מעריך שבהמשך נקבל הזמנות לחידוש המלאי", אמר ל"כלכליסט" מנכ"ל אלביט בצלאל (בוצי) מכליס.
"עבדנו עם צה"ל יד ביד מסביב לשעון. דברים שהיו בהליכי פיתוח ירדו לראשונה לשטח. יש גם לקחים ומסקנות ראשוניות שיולידו עוד תוכניות פיתוח".
בין היתר התכוון מכליס לפרויקט מערכת הלייזר ליירוט רקטות, פצצות מרגמה ורחפנים, שנועדה לשמש כתגבור למערכת כיפת ברזל. הפרויקט נחשף לפני כשנה וחצי, אבל עדיין לא הבשיל, בין היתר בגלל בעיות תקציב, ולא שימש את צה"ל במבצע שומר החומות.
לפני כחודש התפרסם מאמר ב-ISRAEL DEFENSE שהביע ספק ביכולת של לייזר אווירי להוות אמצעי ירוט משמעותי כנגד מטחי אש תלולת מסלול. בין היתר צויינה העובדה שאפילו למערכות קרקעיות לוקח זמן מסוים עד לחימום המטרה לצורך השמדתה, בד"כ מספר שניות, וזו רק כנגד מטרה יחידה. כך שפיתוח מערכת לייזר אווירית המותקנת על כטב"מ ומוגבלת עוד יותר מבחינת דרישות כח, מימדים ומשקל רק למטרת יירוט רקטות ופגזי מרגמה, לא סביר.
מאידך ללייזר אווירי יש פוטנציאל אמיתי כפלטפורמה התקפית כנגד מטרות רכות. במאמר מצויין יתרון המיידיות של קרן לייזר אל מול חימוש קינטי, שזה יתרון קריטי כנגד מטרות המופיעות ונעלמות בפרקי זמן קצרים. הייתי מוסיף יתרון נוסף, מספר היריות; עם חימוש קינטי מספר היריות הוא כמות החימוש, כלומר 4 טילים יספקו 4 יריות. לעומת זאת עם מערכת לייזר כטב"מ התקפי יכול לספק מספר יריות שמוגבל בערך לזמן שהייתו באוויר* שעבור כטב"מ כמו הרמס 900 זה עשרות שעות.
* אלא אם כן יש מגבלת כח או סוללות או משהו כזה שאני לא מכיר. הרי תמיד דיברו על כך שלייזר "לא מוגבל תחמושת" כמו מערכות טילים או תותחים.
נערך לאחרונה ע"י OlivStone בתאריך 26-05-2021 בשעה 15:54.
הבעייה בלייזר מוטס זה מקור הכח לליזר.
מקור הכח יכול לבוא מגנרטור או מסוללות וממירים, בכל מקרה כמובן שיש הגבלת משקל.
יתכן שבעתיד עם התקדמות הסוללות (בעיקר בגלל תעשיית הרכב החשמלי שמשוואת לסוללות קטנות יותר ואנרגטיות יותר) זה יהיה יותר ויותר אפשרי.
בכל מקרה לייזר קרקעי פשוט צריך גנרטור והספקת אנרגייה לגנרטור שקל לחדש אותה (מילוי מכל הדלק) לכן לדעת זה הרבה יותר ראלי . כנראה לייזר מוטס נראה יותר "סקסי" מאשר הקרקעי ...
בתגובה להודעה מספר 9 שנכתבה על ידי dbe3 שמתחילה ב "הבעייה בלייזר מוטס זה מקור..."
והצורך לספק כמות עצומה של אנרגיה בזמן קצר - משמעה שסוללות לא יעשו את העבודה: צריך לטעון קבלים ולפרוק אותם במהירות.
אם זה נעשה במקביל (קישור ישיר בין הלדים לקבלים) זה הרבה חוטים, אבל פחות שחיקה על רכיבי המערכת.
ציטוט:
במקור נכתב על ידי dbe3
בכל מקרה לייזר קרקעי פשוט צריך גנרטור והספקת אנרגייה לגנרטור שקל לחדש אותה (מילוי מכל הדלק) לכן לדעת זה הרבה יותר ראלי . כנראה לייזר מוטס נראה יותר "סקסי" מאשר הקרקעי ...
לליזר קרקעי יש 2 יתרונות:
האחד הוא שניתן פשוט לחבר למערכת חשמל. אמנם יירוט מטח יעמיס על תחנות הכח (הפסקות חשמל?), אבל בזמן מלחמה סביר לתת להם עדיפות, או מלכתחילה לייצר עבורם חשמל ייעודי "מבוזבז".
השני הוא באמת המשקל,
אפשר להכין מודולים מאוד כבדים שיספקו את החשמל הדרוש ויטעינו המון קבלים,
ואז גם המעמסה על תחנות הכח יורדת, ניתן לנייד את המיירטים (ולהימנע מאש נ"ס), וצוואר הבקבוק הטנולוגי עובר לטכנולוגיית הלייזר עצמה.
בתגובה להודעה מספר 10 שנכתבה על ידי ai22 שמתחילה ב "זה דורש חתיכת גנרטור כבד. משקל לא זניח בכלל"
קודם כל, אסייג שאני לא חישמולולוג, אז החישוב מבוסס על פיזיקה תיכונית מלפני 30 שנה... אשמח לתיקון טעויות.
לא יודע כמה זה יעמיס על רשת החשמל. נראה לי שלא הרבה. ושווה לזכור שבעת לחימה מפעלים באיזור מושבתים וגם מן הסתם הצריכה הפרטית יורדת, כך שנוצר עוד מרווח ביטחון לאספקת החשמל לאיזור.
מחישוב זריז, אצלי בבניין גרות 32 משפחות אז אם כל אחת מפעילה את כל מכשירי החשמל בביתה זה כבר צורך קרוב ל300KW לפי 40 אמפר*220V*32 (ולרוב הדיירים יש אספקה של יותר מ-40 אמפר בלוח).
אם לייזר יירוט מוגדר ככמה מאות קילוואט, וגם עם נצילות רחוקה ממלאה, עדיין מדובר בצריכה שרשת החשמל הארצית תוכל להתמודד עמה. ורוב הסיכויים שהמערכת צורכת מעט פחות לאורך זמן (אפילו של מטח) וממלאת קבלים.
לא הכי פשוט לסלול קו לאמפראז' כזה לאמצע טיז-אל-נאבי אבל לא כל כך בלתי אפשרי. אם מדובר בעוטף עזה אז לא נראה לי שיצטרכו יותר מק"מ בודדים של חיבור במקרה הכי גרוע.
בתגובה להודעה מספר 10 שנכתבה על ידי ai22 שמתחילה ב "זה דורש חתיכת גנרטור כבד. משקל לא זניח בכלל"
חיבור למערכת החשמל הופך את המערכת לפחות ניידת .
גנרטור של 1000 KW (ולדעתי עם קבלים צריך פחות) יכול להיות נייד יחסית (מכולה קטנה) ומצוי בשימוש בהרבה מקומות (כמו DATA CENTERS) בלי בעיות.
אני מסכים אתך שכרגע הלייזר המוטס יהיה מואד מוגבל ולא הייתי מפתח אותו ראשון דווקא.
בתגובה להודעה מספר 10 שנכתבה על ידי ai22 שמתחילה ב "זה דורש חתיכת גנרטור כבד. משקל לא זניח בכלל"
נדמה לי שאחת המגבלות העיקריות על קצב והספק היירוט של הלייזר היא ההתחממות של המערכת עצמה בזמן הלזירה; זו בעיה שקשה יותר לפתור מאשר אספקת החשמל. ההספק של הלייזר הוא זניח לחלוטין עבור רשת חשמל ארצית. עם זאת, חיבור של מיירט או סוללת מיירטים לרשת יחייב התקנה של תשתית מתאימה (קו מתח, תחנת טרנספורמציה וכו') בעמדות פרישה מוכנות מראש (ובכל מקרה צריך איזשהו מערך של גנרטור וסוללות לגיבוי). זו לא אמורה להיות מגבלה משמעותית למערכת הגנתית מבחינה זו שאפשר להכין מראש עמדות רבות כאלה. ככל שתהיינה יותר עמדות תהיה יותר גמישות תפעולית. שאלה מעניינת בהקשר זה היא הטווח היעיל של המערכת; ככל שהטווח קצר יותר יהיה צורך ביותר מיירטים ויותר עמדות.
עוד יתרון פוטנציאלי של הלייזר לעומת הכיפה הוא שרוב המערכת והצוות יכולים להיות ממוגנים מתחת שכבת בטון; בהנחה שטווח הפעולה לא גדול, המערכת תמוקם קרוב יחסית לגבול ולכן תהיה חשופה לאש נ"ס יעילה. אפשר לצפות שעם שיפור הדיוק של חמאס ובוודאי חיזבאללה, גם סוללות כיפת ברזל תהפוכנה למטרה מועדפת. את הסוללות האלה הרבה יותר קשה למגן.
בתגובה להודעה מספר 14 שנכתבה על ידי ninesouls שמתחילה ב "נדמה לי שאחת המגבלות העיקריות..."
יש מגבלה רצינית של כמה הספק יכול לצאת בסופו של דבר, מבחינת היכולת של רכיבים מסוימים לעמוד בהספק במגבלות הגודל.
במקרים כאלה, מה שהופך לציר די מרכזי זה כיווניות האלומה. ככל שהאלומה יותר כיוונית, או "דקה" וממוקדת, כך הנצילות האנרגטית עולה.
אני בא מרקע של מערכות רדיו, אבל אני מאמין שבאופטיקה המקבילה של אנטנה היא מערך של מראות, אם אני לא טועה. לצערינו, 2 הדרכים המרכזיות הידועות לי לשיפור יכולות בכיווניות, כוללות הגדלת נפח המערכת.
כלומר או שהמודול שיוצר את הקרן ומרכז אותה גדול יותר, או שאתה משתמש במערך של מספר לייזרים (כלומר מספר מערכות) על מטרה אחת.
ראיונות מהעבר בנושא דיברו על האופציה השנייה כתרחיש הכי סביר.
בתגובה להודעה מספר 15 שנכתבה על ידי ariel_zuk שמתחילה ב "יש מגבלה רצינית של כמה הספק..."
אכן, ממה שקראתי הטענה היתה שהתגברו על מגבלת ההספק באמצעות שילוב של כמה אלומות לאלומה אחת. אני לא מספיק בקיא כדי לדעת באמצעות אילו רכיבים זה מתבצע ואיך מתאמים בין האלומות; אני לא משוכנע שמראות הן הדרך לעשות את זה. מעבר לכך שמראות מוגבלות (ביחס לעדשות וכל מיני גבישים אופטיים) מבחינת הגאומטריה ויכולת המיקוד שלהן, כאשר אתה מנסה להעביר במראה לייזר בעוצמה גבוהה הציפוי הכסוף עלול להישרף. מראה מחזירה אור ביעילות של, נניח 98% במקרה הטוב; 2% מהספק הלייזר מספיק כדי לאדות את הציפוי שעוביו מספר מיקרונים. זו, אגב, גם הסיבה לכך שהאויב לא יכול לנטרל את הלייזר באמצעות ציפוי הרקטות בחומר מחזיר אור.
בענין אחר - עלה בראשי שדווקא לשימוש של לייזר מבוסס כטב"מ שהוזכר כאן, הלייזר הכימי יכול להיות פתרון עדיף. בכטב"מ שטס בגובה אין בעיה להשתמש בחומרים שיוצרים פליטות רעילות (הפליטות נמהלות בנפח של חלל האוויר ויגיעו לקרקע בריכוזים זניחים). צפיפות האנרגיה הכימית ביחס לנפח ומשקל האחסון טובה בהרבה ממה שניתן להשיג היום בסוללות, וזה יתרון עצום עבור מערכת מוטסת.
בתגובה להודעה מספר 18 שנכתבה על ידי gladiator184 שמתחילה ב "מה עם פרוייקט הסקייגארד עם..."
בעולם מעדיפים לייזר חשמלי על פני כימי למרות החיסרון בצפיפות אנרגטית, בגלל חסרונות אחרים של כימי כגון זיהום, לוגיסטיקה וניהול של חומרים מסוכנים ואולי עוד גורמים שאני לא מודע להם.
בתגובה להודעה מספר 20 שנכתבה על ידי ariel_zuk שמתחילה ב "בעולם מעדיפים לייזר חשמלי על..."
ציטוט:
במקור נכתב על ידי ariel_zuk
בעולם מעדיפים לייזר חשמלי על פני כימי למרות החיסרון בצפיפות אנרגטית, בגלל חסרונות אחרים של כימי כגון זיהום, לוגיסטיקה וניהול של חומרים מסוכנים ואולי עוד גורמים שאני לא מודע להם.
ממה שהבנתי מעומתת מגן לעורף לייזר חשמלי בעל גל קצר יותר לכן הטווח שלו קצר יותר מלייזר כימי וגם בשביל ליירט טילים בליסטים ורקטות איתו צריך עוצמה של 1000 קילווואט מה שעם לייזר חשמלי נראה קשה ביותר
בתגובה להודעה מספר 22 שנכתבה על ידי gladiator184 שמתחילה ב "[QUOTE=ariel_zuk]בעולם..."
לייזר הוא כמו רדיו ואופטיקה - אתה יכול ליצור איזה אורך גל שאתה רוצה. אין שום היגיון פיזיקלי שתדר מסוים יהיה חסום בגלל שהלייזר מוזן חשמלית.
אני לא אגיב על תדרי לייזר כימי כי אני לא מבין בתחום.
טילים בליסטיים, נחמד אם אפשר יהיה ליירט עם לייזר, אבל זה לא הווקטור שבו מפתחים כרגע מערכות לייזר. זו פשוט יכולת שביום מן הימים הלייזר כמערכת נשק יתפתח ויוכל לספק.
לפני מספר עשורים, עולם הטילאות נתן מענה כולל ואפקטיבי לאיומים של אותה תקופה. כל איום, פרט אולי לחימוש מסוים, אפשר היה להתאים לו מענה טכנולוגי טילי שמאוד יעיל הן מבחינה לוגיסטית, והן מבחינה כספית (קל יותר להביא טיל לנקודה ממשגר ממוקם מראש בהינתן פריסה טובה, והטיל זול יותר לרוב מהאיום כגון מטוס או מסוק).
רקטות ארוכות טווח וטילים בליסטיים, היו מטרות גדולות, ואף גדולות במיוחד. לכן גם עולם הטילאות מספק להם פתרון יעיל כלכלית.
המגמה העולמית היא להוריד את הנתח שלוקחות פלטפורמות מאוישות (ולכן גדולות) וחימושים גדולים, ולהגדיל את הנתח של פלטפורמות וחימושים זולים יותר וקטנים יותר. הן ברמה האסטרטגית והן ברמה הטקטית.
מבחינת עלויות, המגמה היא ליצור פלטפורמות וחימושים שלא זולים יותר בגלל התייעלות ייצור ולוגיסטיקה, אלא ממש ברמת הקונספט. כלומר מחירים נמוכים בסדרי גודל שלמים, מובטחים עוד לפני שהתחלת לפתח/לייצר.
אלה הם בדיוק האיומים שהלייזר אמור להתמודד איתם.
במקרה גם יוצא שההספקים הנדרשים נכון לעתה לאיומים כאלה הם לא במגה וואטים אלא פחות, בטווח שעל פניו נראה שמדינות העולם רואות כבר השגה בטווח הקצר-בינוני.
הלייזר הוא מענה בדיוק למגמה הזאת מכיוון שגם הוא זול יותר מטיל כבר ברמת הקונספט.
עוד דבר, העלו לפניי כבר שהלייזר הכימי דורש לוגיסטיקה מאוד מורכבת, שעלולה להפוך את המערכת ליותר נטל מאשר נכס.
בנוסף למה שאמרתי למעלה, אנחנו נכנסים לעידן של לחימה עתירת אנרגיה. הרבה מהיכולות שלנו נהיות מרושתות, מאופשרות במיחשוב, ובהרבה מקרים דורשות לא מעט אנרגיה. הלוחם עצמו ועד לרק"מים הכבדים, אמורים לפי המגמה העולמית לסחוב יותר ויותר אמצעי אנרגטיקה (סוללות/דלק לדוגמה) כדי להפעיל יכולות מפתח, וגם יכולות בסיסיות.
זה אומר שצריך להיות מותאם לזה פיתרון לוגיסטי, להפוך אנרגיה למשאב זמין יותר בשדה הקרב, עד לאזורי לחימה.
אותה תשתית טכנולוגית-לוגיסטית תשמש את צה"ל וצבאות אחרים אם וכאשר יפעילו נשק לייזר שהוא כמובן צרכן אנרגיה בלתי מתפשר.
כלומר, הלייזר החשמלי יתבסס על לוגיסטיקה שצה"ל בכל מקרה יצטרך ליצור, למגן, ולייעל, בשביל שאר הכוחות, וגם אותו מערך לוגיסטי יהווה מטרה מאוד עסיסית בשביל כל אויב שלנו, מחמאס ועד לאיראן. אל לנו להסתמך על תשתית לוגיסטית, במקרה זה, שפגיעה בה תהווה מכה כה קשה.
בתגובה להודעה מספר 18 שנכתבה על ידי gladiator184 שמתחילה ב "מה עם פרוייקט הסקייגארד עם..."
ב2006 עמיר פרץ בהיותו שהב"ט היה צריך להחליט בין סקייגארד לבין כיפת ברזל. סקייגארד היה מבוסס על שיטה מיושנת, מסורבלת, פגיעה וכאמור בעייתית כי כללה מיכלים של חומרים רעילים מאוד שהיו כב ראש נוראי לשינוע ותפעול - וזה מבלי להתייחס למה יקרה אם הסוללה תחטוף אש נ"ס.
וחוץ מזה במבחן המציאות, גם אם אנחנו יודעים זאת רק בדיעבד, פשוט לא עומד בביצועים הנדרשים מול האיום שזה מטחים של עשרות רקטות. וזה נכון גם לפתרונות לייזר מודרניים - איך תותח לייזר אמור להתמודד עם מטחים כבדים? תותח אחד מבזבז הרבה מאוד זמן, שניות רבות (בפרקי זמן של מעוף רקטה זה נצח) כדי "לבשל" רקטה בודדה, באותו זמן כל שאר המטח ממשיך וכמובן גם הטווח מוגבל וחייב תמיד קו ראייה בין התותח למטרה, מה שמשגר טילים לא צריך.
בתגובה להודעה מספר 25 שנכתבה על ידי OlivStone שמתחילה ב "וחוץ מזה במבחן המציאות, גם אם..."
ציטוט:
במקור נכתב על ידי OlivStone
וחוץ מזה במבחן המציאות, גם אם אנחנו יודעים זאת רק בדיעבד, פשוט לא עומד בביצועים הנדרשים מול האיום שזה מטחים של עשרות רקטות. וזה נכון גם לפתרונות לייזר מודרניים - איך תותח לייזר אמור להתמודד עם מטחים כבדים? תותח אחד מבזבז הרבה מאוד זמן, שניות רבות (בפרקי זמן של מעוף רקטה זה נצח) כדי "לבשל" רקטה בודדה, באותו זמן כל שאר המטח ממשיך וכמובן גם הטווח מוגבל וחייב תמיד קו ראייה בין התותח למטרה, מה שמשגר טילים לא צריך.
לייזר כימי כל רקטה 3 שניות הטווח שלו הוא 15 קמ עלות יירוט 2000 דולר
ב2006 עמיר פרץ בהיותו שהב"ט היה צריך להחליט בין סקייגארד לבין כיפת ברזל. סקייגארד היה מבוסס על שיטה מיושנת, מסורבלת, פגיעה וכאמור בעייתית כי כללה מיכלים של חומרים רעילים מאוד שהיו כב ראש נוראי לשינוע ותפעול - וזה מבלי להתייחס למה יקרה אם הסוללה תחטוף אש נ"ס.
אוקיי צריך למצוא שיטה אחרת להגנה מפני 200 אלף טילים שיש ללבנון נגדנו ,טילים הגנה קינטיים יקרים מאוד ואין מספיק משום מה עמותת מגן לעורף טוענת שהלייזר הכימי הוא הפתרון
בתגובה להודעה מספר 27 שנכתבה על ידי gladiator184 שמתחילה ב "[QUOTE=סירפד]ב2006 עמיר פרץ..."
כשזה מגיע למאסות גדולות של רקטות, לצה"ל יש 3 פתרונות עיקריים, מדורגים.
האחד, מב"מ. אין מה להרחיב.
השני, בתחילת לחימה תיעדוף לכל הזרועות להשמיד מטרות מפתח במערך כמו שעשה חיל האוויר ב-2006, ובעזרת תמרון מהיר שיחסום יכולת שיגור עוד טרם קרתה לפחות בחלק ממערכי השיגור.
השלישי, הגנ"א.
כל השלושה לא מצליחים להגן הרמטית מרקטות ביחד, ולכן בדיוק פיתוח לייזר חשמלי.
כשמדובר על טכנולוגיות מוכחות וזמינות לצבא מבחינת רכש ותפעול, אין כרגע פתרון מערכתי לבעיה.
והאמת שאנחנו עדיין לא באזור מסוכן פה. עיקר הבעיה היא לא כמות הרקטות של חיזבאללה, שאגב יורדת בגלל תוקף החימושים, אלא החימוש המדויק.
לחיזבאללה בזמן הקרוב לא תהיה מאסת חימושים מדויקים שיאיימו על ישראל בצורה שמערך ההגנ"א קורס תחת הלחץ, ולכן הדחיפות בלייזר כלשהו היא גבוהה, אבל ממש רחוקה מלהיות גבוהה מספיק כדי להתפשר על לייזר כימי.
באתר חדשות של ישראל ברוסית יש כתבה שראש ממשלה בנט מודיע שבמהלך שנה הזאת צה"ל יקבל מספר סוללות של לייזר וגם רשום:
1. שבזמן בינוני וארוך נוכל לשים הגנה אפקטיבית וזולה נגד טילים, רחפנים וכו׳ ( מוזר לי ש זמן בינוני )
2. וגורם אחר מודיע שזה חול בעיניים כי רק בעוד כמה שנים הנשק אהיה אופרטיבי
אוסטרליה ממתינה לתגובה מסין על התקרית האחרונה שבה ספינה סינית כיוונה לייזר בדרגה צבאית
לעבר מטוס מעקב אוסטרלי, אמר ראש ממשלת אוסטרליה סקוט מוריסון ביום שני.
לפי משרד ההגנה האוסטרלי, התקרית התרחשה ביום חמישי האחרון ליד צפון אוסטרליה,
כאשר לפי הדיווחים אחת משתי ספינות מלחמה סיניות ששטו באזור האירה מטוס P-8A פוסידון
של חיל האוויר האוסטרלי. במחלקה כינו את האירוע "התנהגות צבאית לא מקצועית ולא בטוחה".
"עדיין לא קיבלנו הסבר, אבל מה שביקשנו, תוך עבודה בערוצים דיפלומטיים וביטחוניים, הוא חקירה מלאה של האירוע הזה
ותשובות לגבי האופן שבו המעשה המסוכן הזה יכול היה להתבצע", אמר מוריסון. שדרן אוסטרלי 2GB.
האירוע התרחש באזור הכלכלי הבלעדי של אוסטרליה, הדגיש השר, וכינה אותו "מעשה הפחדה והטרדה".
נשמע מבטיח... מה גודל המערכת? מה ניידות המערכת? מאיפה תהיה אספקת החשמל שלה? הרי ייצור 100 קילווואט של חשמל ידרוש גנרטור די גדול. בחיפוש שטחי, מצאתי שגנרטור 100-125 ק"ו שוקל בסביבות הטון וקצת וגודלו הממוצע בערך 3 מטר על מטר וחצי...
סתם סקרני לדעת איך זה יעבוד
בכל מקרה, הישג אדיר לישראל ומקווה לראות בקרוב סוללות מבצעיות.
בכתבה בN12 אמרו שנים (אולי שנתיים)
אבל עדיין חסרה אינפורמציה (אצלי בכ"א)
מי מאתר למכשיר הלייזר את המטרה - מכ"מ מובנה במכשיר?
מה הטווח שהוא יעיל - לפצמר כטבמ הוא אמור לפגוע גם במרחק של 2 קמ
זה נראה שבעתיד (לא אסימוב) זה יותקן על טנקים ונשק אישי
ואז חסל עם הדינמיט אבק שריפה וחנמ
מלחמת הכוכבים ממש
בתגובה להודעה מספר 42 שנכתבה על ידי איש123 שמתחילה ב "זה שהוא לא צריך אמצעי חיצוני..."
חיישנים שונים לגילוי ועקיבה זה מונחים מעולם המכ"מ.
באופטיקה אין צורך אינהרנטי בהפרדה כזאת.
חיישן אופטי עושה את כל השלבים, כשההפרדה בין גילוי ועקיבה נעשית ברמה הדיגיטלית, כלומר תוכנתית.
למה במכ"מים יש הפרדה? כי לגילוי ועקיבה מתאימים תדרים שונים ומבני אנטנה שונים, או דפוס קרינה שונה.
כלומר? לדוגמה תדר נמוך יותר סטייל UHF לגילוי. ואז תדר גבוה יותר לדוגמה L או X לעקיבה והנחיית נשק (מה שנתתי זה רק דוגמאות, יש הרבה טווחי תדרים וכל אחד יכול להיות מתאים יותר לפי מתאר).
הדרישה ממכ"מ גילוי היא רק לגלות עצמים מחשידים בטווח גדול, ולא צריך לסווג אותם. כלומר לראות בערך, אבל לראות רחוק.
הדרישה ממכ"מ זיהוי היא לזהות במדויק את העצם, לרוב בטווח קצר יותר משמעותית, אבל אם זה בהכוונה מדויקת ממכ"מ גילוי אז כמובן לטווח רחוק (בעזרת שינוי דפוס קרינה להשגת כיווניות טובה יותר).
הסטנדרט התעשייתי לא אחיד פה. לשימושים מסוימים יש הפרדה, בעיקר למערכות לטווחים מאוד ארוכים כגון חץ, THAAD ו-Aegis.
למערכות לטווחים קצרים יותר לרוב מאחדים את הפונקציות תחת אותה אנטנה, לדוגמה כיפת ברזל, ואז אפשר להעצים את המערכות ע"י שיתופיות של אמצעי גילוי ועקיבה חיצוניים.
באופטיקה, הסטנדרט התעשייתי הוא אופטיקה מולטי-ספקטראלית בשימושים צבאיים, והתכת מידע מהחיישנים (מה שנקרא AI).
בתגובה להודעה מספר 43 שנכתבה על ידי ariel_zuk שמתחילה ב "חיישנים שונים לגילוי ועקיבה..."
אמצעי גילוי כמו "מאמין" ודומיו עובדים ב-iFOV גדול מאוד שמתבטא ברזולוציה מאוד נמוכה - יכול להגיע לעשרות מטרים.
ברוב התרחישים המטרה היא סאב-פיקסלית.
זה מספיק בשביל להכווין אמצעי עקיבה, או אפילו לשגר טיל מיירט שיש לו ראש ביות.
זה לא מספיק דיוק למכוון לייזר, בייחוד אם יש לו אופטיקה אדפטיבית שמצריכה רזולוציה של סדר גודל ס"מ על המטרה.
אין מצב שאמצעי העקיבה של הלייזר הזה משמש לגילוי.
זה גם לא הגיוני לסרוק עם מכוון כזה גדול.
בתגובה להודעה מספר 41 שנכתבה על ידי ariel_zuk שמתחילה ב "החלק היפה הוא שעקרונית לא..."
הכל אפשרי טכנית,
ספציפית במערכת יירוט שמשמידה מטרה אחת בכל פעם,
מה הטעם לבזבז זמן יקר של המערכת על איתור מטרה וחישוב מסלולה?
היות וממילא קשה לי להאמין ש-"קרן ברזל" תוכל ליירט מטח שלם מטווח של יותר מק"מ ספורים,
כניראה שבשטח נראה מערך של מכ"מ, "כיפת ברזל", וכמה קרונות "קרן ברזל" שביחד מכסים את הגיזרה.
רקטות בודדות — יירוט בלייזר
מטח- לייזר+ כיפת ברזל לשאר הרקטות
אתה יוצא מנקודת הנחה ש:
1. המונח "עקרונית" לא קיים ולא מובן.
2. המערכת תמיד מיירטת רקטות כי תמיד יש רקטות.
אם וכאשר יהיה מצב, לא סביר ככל שיהיה אך תזרום איתי בכל זאת, שלא יהיה פצמ"ר או רקטה באוויר, האופטיקה של המערכת תוכל לשמש להפקת מודיעין (קונספט שכבר דובר עליו), והלייזר שלה יוכל גם לשמש למטרות התקפיות (קונספט שכבר דובר עליו).
הנה מצב תאורטי:
הזמן הוא לא מלחמה, ובטעות אין רקטה באוויר שהמערכת יכולה ליירט.
המערכת בסטנדביי, וקולטת תנועה חשודה על גבול עזה. המטרה רכה. נשלחת התרעה, ומחליטים לתקוף. רק במקום לשלוח טיל או טנק לאזור, משתמשים בלייזר עצמו, והרי לך חמאסניק פריך, כאילו היה מר קראב בכבודו ובעצמו.
אתה יכול לשאול כמובן למה לרשת ככה את האופטיקה של הלייזר עד לחטמ"ר, ובטח למה להשתמש בו התקפית.
והתשובה תהיה שהיום שולט קונספט השיתופיות. בין אם זה שיתופיות בחישה, ובין אם זה בהפעלת אש.
הוביצרים שמורידים טילי שיוט כבר יש.
זה נראה שבעתיד (לא אסימוב) זה יותקן על טנקים ונשק אישי
ואז חסל עם הדינמיט אבק שריפה וחנמ
לפני שאפשר יהיה להפוך את הלייזר מנשק ייעודי לתוספת לטנקים ונשק ואישי, יהיה צורך למזער את ספק הכוח לרמה מתאימה. כרגע, כדי לייצר 100 קוו"ט חשמל נייד אתה צריך גנרטור בגודל שדורש משאית - גדול מדי עבור טנק או נשק אישי. לבטריה של מכונית טסלה יש קיבולת של עד 80 קוו"ט והיא שוקלת בערך 400 ק"ג. כלומר יש לך מספיק אנרגיה לירייה אחת ב80 אחוז עוצמה/
עד שלא מזערת את ספק הכוח אין לך יכולת למזער את הנשק לסדר גודל של פחות מסוללה.
אבק השריפה והחנ"מ לא הולכים לשום מקום עדיין. בעתיד אולי כן אבל לפחות כרגע, כשמדובר ביחס גודל\אנרגיה, קשה להתחרות באבק שריפה וחנ"מ
בתגובה להודעה מספר 55 שנכתבה על ידי MS_Rogue שמתחילה ב "[QUOTE=helpy4]
זה נראה שבעתיד..."
אינני איש של חישובים מתמטיים, אך הרשה לי לחלוק על חישובך שלעניות דעתי נפלה בו טעות בסיסית , סוללת רכב נמדדת בקוט”ש - כמות קילו וואט המסופקת למשך שעה, הסוללה של טסלה 3 דגם ev 2022 (דגם הבסיס) יכולה לספק 62 קוט"ש כלומר הסוללה מסוגלת (באופן תיאורתי) לחמם במקביל 24 קומקומים חשמליים של 2500 וואט למשך שעה.
אולם הסוללה יכולה לספק יותר זרם וזאת כמובן על חשבון הזמן שמתקצר ככל שהזרם עולה, ברכב הנ"ל שיש לו סוללה של 62 קוט"ש מותקן מנוע חשמלי שצורך באופן מירבי 239 קילוואט.....
ברור שהמנוע החשמלי המותקן ברכב אינו מיועד לעבוד בצריכה מירבית יותר ממספר שניות עד להאצה הבאה, אבל אני מקווה שהעיקרון הובהר.
תיאורתית על פי חישוב שערכתי מהסוללה של הרכב הנ"ל אפשר להוציא למעלה מ-200 הפעלות לייזר של 100 קילוואט בהנחה שכל "יריה" היא של 10 שניות, מעשית ברור שצריך מערך סוללות ובקרי זרם המתאימים למערכת הלייזר כדי שיוכלו לספק זרם להפעלות רצופות של תותח הלייזר בעת מתקפה......
אמריקאים בשנת 2023 מתכנתים לעשות ניסוי לייזר אווירי על גבי מטוס הרקולס. לייזר יהיה 60 קילוואט
נאמר שאין תוכנית להצטיידות או תו"ל לשימוש. דומה למה שאנחנו עשינו הדגמה על מטוס ססנה בשנה אחרונה או לפני שנה.
חברת לוקהיד מרטין ורפאל, חתמו על הסכם שיתוף פעולה הכולל פיתוח, ניסויים וייצור משותף של מערכת לייזר רב עוצמה ליירוט בישראל ובארה"ב,
. הפיתוח העתידי המשותף יבוצע על סמך נכסים שפותחו ומפותחים באופן עצמאי על ידי רפאל ומפא"ת במסגרת העבודה על מערכת "מגן אור" (Iron Beam) ויתמקד בפיתוח גרסה של מערכת זו לשוק האמריקאי ולשווקים נוספים.
בשנה האחרונה בוצעה סדרת ניסויים שהוכיחה את היכולת האופרטיבית של המערכת. מגן אור היא מערכת נשק לייזר קרקעית רבת עוצמה בקטגוריית 100kW, הצפויה להיות המערכת המבצעית הראשונה מסוגה בעולם להגנה אווירית נגד מגוון איומים כגון רקטות, מרגמות וכלי טיס בלתי מאוישים, באמצעות פגיעה ישירה במטרה במהירות האור.