|
מספר ושמות החללים מפגיעת הטופולב העיראקי
אחרי שהוזכר שמה של הגב' ויולט דיין ז"ל, שנהרגה מתקיפת הטופולב העיראקי במרכז נתניה, חשבתי שנכון יהיה להזכיר בשמותיהם את שאר החללים שנפלו מתקיפה זו, במחנה עמוס.
זאת בקשר עם דבריו של b.a באשכול קודם: "נפל על מאהל של אנשי מילואים במחנה עמוס, תוך שהוא גורם לכ-10 הרוגים."
בעיתונות מהזמן ההוא אין הרבה חומר בנושא. ב-7 ביוני דיווח סופרו הצבאי של העיתון 'דבר' כי "המפציץ הכבד מסוג "טו 16" של חיל האוויר העיראקי שהפציץ אתמול בבוקר את נתניה, נפגע באש תותחים נגד-מטוסים ונפל בשטח מחנה צבאי" --- וכאן ישנה שורה וחצי ריקה, המעידה על התערבות הצנזור. בהמשך כותב הסופר: "בבקרי אתמול בשעות הצהרים במחנה" --- ושוב שורה וחצי ריקה.
ההמשך הוא: "שם היו פזורים שבריו בין עצי אקליפטוס גדועים שבהם פגע בנפילתו. אחד החיילים במקום סיפר, כי המטוס נראה צונח מכיוון צפון כשהוא אחוז להבות ואפוף עשן, לאחר שנפגע על-ידי אש תותח נגד-מטוסים. המטוס פגע בקרקע והמשיך בתאוצתו תוך שלושה ניתורים נוספים, עד שהתלקח כליל והתפוצץ לרסיסים קטנים, שהתפזרו על פני אזור נרחב. בכמה מחלקי המטוס הפגוע ניתן היה עדיין להבחין בכתובות בשפה הרוסית. חיילי המחנה מצאו בקרבת מקום את גופותיהם החרוכות של שני הטייסים העיראקיים, שניסו כנראה לצנוח, אך איחרו את המועד לכך. חלקי מצנחיהם נמצאו לידם."
הידיעה ב'מעריב' של אותו יום, ה-7 ביוני, סיפרה: "המפציץ הענק, הגדול כבואינג, נתגלה וזוהה ע"י יחידה נ"מ 70, ויחידה נ"מ 30 מ"מ. עד מהרה נמצא האוייב באש צולבת. לאש נ"מ זו הצטרף מיראז', שהתלבש על הטופולב מאחור. עד מהרה נראו פגיעות במטוס האוייב, עשן עלה מזנבו והוא איבד גובה במהירות, נפל והתרסק. במקום ההתרסקות שבו ביקרנו, ראינו כי לא נשארו מן המטוס אשר התפוצץ אלא אלפי רסיסים מיניאטוריים. רק שטח עשן – לאחר השריפה הגדולה שהתחוללה במטוס – ומבנה קטן, עזוב, שנהרס כליל וכן עצים חרוכים שהעידו על נפילתו של הענק. לא היה זכר אף לאחד מאנשי הצוות."
בידיעה אחרת שהתפרסמה באותו יום ב'מעריב', נכתב עוד: "מפציץ "טופולב" אחד הופל בקרבת מגידו, לאחר שנפגע באש נ.מ. ונחת מאונס בקצהו המערבי של אחד ממחנות צה"ל בעמק יזרעאל".
בשני העיתונים לא נכתבה בשעתו מילה על נפגעים מהצד הישראלי כתוצאה מנפילת הטופולב.
אולם, בשני העיתונים, באותו היום ובאותם עמודים בהם התפרסמה הידיעה על נפילת הטופלב, התפרסמה ידיעה מעניינת נוספת...
כך כותב "סופר "דבר" בעמק" תחת הכותרת ""איליושין" הופל מעל עפולה": "שני מטוסי מיראז' ישראליים הפילו מטוס איליושין בשמי עפולה, אתמול בבוקר השכם. בשעה 5.50 בבוקר נראה בשמי עפולה מטוס "איליושין", שהריק חלק ממטען הפצצות שלו במרחק מה מהעיר והנמיך טוס מעל בתי שכונת-הפועלים. אנשי המקום ראו על זנבו את צבעי הדגל הסורי. שני מיראז'ים ישראליים זינקו לקראת המטוס, ופגעו בו כשהיה בדרכו לגיזרת מגידו. הוא נראה נופל סמוך לשכונת גאולים. כשנפל, נשמעה התפוצצות עשה ונראתה פטריית עשן. שני טייסים סוריים שהיו במטוס נהרגו."
וכך ב'מעריב', תחת הכותרת "תשעה נהרגו בעפולה בהתרסק "אילושין" סורי": "9 אנשים נהרגו אתמול בעפולה וכמה נפצעו, כאשר מפציץ סורי מדגם "אליושין" הופל על-ידי מטוס קרב ישראלי, אתמול בשעה 5.35 בבוקר – עוד לפני שהצליח המפציץ הסורי להטיל אפילו פצצה אחת מן המטען שנשא. המפציץ הסורי טס בגובה נמוך מאד, בכיוון דרום, ממש מעל לגגות הבתים ברחוב הבנים בעפולה ומעל לשטח בו מרוכזים משרדי המחוז. המטוס הסורי נפגע בפגיעה ישירה על-ידי מטוס קרב ישראלי ונפל כשהוא מעלה עשן ליד תחנת דלק בעפולה, כשהוא מתפוצץ יחד עם מטען הפצצות שהיה עמו. תשעה ישראלים נהרגו במקום מהתפוצצות זו. כן נהרגו הטייס הסורי וטייס המשנה שלו."
מאחר ובמקורות אחרים – כמו בספרו של דני שלום – לא מצאתי זכר להפלת איליושין סורי מעל עפולה, הרי שמדובר כאן בשיבוש עיתונאי, והאיליושין הסורי אינו אלא הטופולב העיראקי, כאשר מסיבות שונות אין הכתב מציין כי תשעת ההרוגים – המספר שהיה ידוע למחרת האסון – הם חיילים שהיו במחנה צבאי.
בהודעות אחרות באשכול זה, שבהן ציון לאשכול נוסף בנושא, היה דיון בקשר למספר המטוסים העיראקיים התוקפים [ונראה שעדיין לא נאמרה המילה האחרונה בנושא, ואם אכן היו שני מטוסים – ולא רק אחד – הרי שיש מקום לדון בבירור פעולות התקיפה שלהם]. בהקשר זה אעתיק כאן מהנדפס במדור "שיחות מעריב" ב-7 לדצמבר 67', תחת הכותרת "נפתרה חידת ה"טופלב" העיראקי": "עד היום סבורים רבים, כי שני מפציצי "טופולב-16" עיראקיים ענקיים הפציצו את ישראל בימי מלחמת ששת הימים, האחד את נתניה והשני את עמק יזרעאל. אך מתברר, שהיה זה אותו מטוס, בפיקודו של קולונל עיראקי, אשר מנתניה טס אל מעל העמק והופל ליד עפולה לאחר שנורה על-ידי שתי סוללות נ"מ ומטוס "מיראז'". זאת מספר העתונאי דניאל מולד-מנדלסון בתיאור המפורט ביותר שנתפרסם עד כה על מיבצעי חיל-האוויר במלחמה (בספר "מלחמה ונצחון" בהוצאת "מזרחי"). מפציץ זה שהופל, עלה בקרבנות ישראליים יותר מכל מטוס אחר משום שבהתרסקותו נהרגו 11 חיילי מילואים שהיו בשטח. עם זאת נתגלו אחר-כך בין שברי המטוס פצצות רבות של התפוצצו, מתוך המטען בן עשר טונות שנושא "טופולב-16", ואשר נחסכו ממטרות ישראליות."
כאן, חצי שנה לאחר האירוע, סופר על מותם של 11 חיילים.
בכתבה שבאתר חיל האוויר סופר: "את תשע פצצותיו הטיל במבואות עפולה. הפצצות לא התפוצצו אולם אחר-כך נהרגו במהלך פירוקן שני חיילים מיחידת סילוק פצצות. הטופולב יורט על-ידי אחד מהמבנים הרבים שהופנו לעברו, אך בסופו של דבר הופל כנראה מאש נ"מ, והתרסק במחנה עמוס. בהתפוצצות נהרגו 14 חיילים ונפצעו שמונה". ניתן להבין מכאן שבסך הכל היו בצפון הארץ 16 הרוגים כתוצאה מאותה תקיפה עיראקית.
בשנת 2002 נדפס ספרו של דני שלום ובו בעמ' 572 סופר: "14 חיילים שישנו באהלים במחנה נהרגו מפגיעת המטוס ומהדליקה הגדולה שפרצה בחורשה שליד המקום. עשרות נפצעו".
[באותו עמ' נדפסה תמונה מהמחנה לאחר ההתרסקות, ובכיתוב לה: "14 הרוגים – המפציץ העיראקי גרם בהתרסקותו על מחנה עמוס יותר הרוגים מאשר בפעולתו נגד רמת דוד". ממשפט זה עולה כי גם ברמת דוד היו הרוגים, אלא שבמחנה עמוס היו יותר. כנראה שהניסוח מוטעה, והנכון הוא כרשום בפנים: "נזק רב יותר מאשר בתקיפת הבסיס"]
אגב, בעמ' 571 מסופר מפי טייס המיראז' אמנון ארד [ולא יוסי חנקין כנכתב בהודעה באשכול הקודם. בעמ' 572 מסופר שחנקין היה בזוג המיראז'ים שעלו לאוויר אחרי הפגיעה בטופולב] שירה בטופולב טיל (ו"לא הבחין לפני פגיעת הטיל באש או בהתפוצצות כלשהי במטוס" אך גם "לא הספיק להבחין בפגיעת הטיל"), כי המטוס "המשיך בטיסתו צפונה ... נעמד פתאום באויר וצולל כלפי מטה! הוא משך כלפי מעלה ולאחר מכן צלל כלפי מטה ... הוא לא התפוצץ – לא היתה לו אש ולא כלום ... ירד ישר לקרקע בצורה די צלולה. הוא נכנס ועשה בור באדמה". מדברים אלו נראה כי המטוס ירד על מחנה עמוס מכיוון דרום, וגם פרט זה שונה מעדות החייל שהביא סופר 'דבר', שראהו "צונח מכיוון צפון כשהוא אחוז להבות ואפוף עשן" [ויש להשוות זאת לעדותו של יהודה קנטור בהודעתו באשכול זה: "מוקדם מאוד בבוקר ראיתי את המטוס חולף בגובה נמוך מאוד מעל עפולה. לאחר כמה דקות עבר שוב מעל עפולה בגובה נמוך ביותר כשהוא טס בצורה מוזרה - גלגול ב 90מעלות (מישור הכנפיים כמעט מאונך לאדמה). הוא הפיל מספר פצצות שלא התפוצצו, המשיך עוד כ2 ק"מ, והתרסק במחנה עמוס". מחנה עמוס שוכן מערבית לדרום עפולה, במרחק כ-2 ק"מ, כך שלפי עדות זו הגיע המטוס אל המחנה מכיוון מזרח-צפון]. מפי "אחד מעדי הראיה לנפילת המפציץ" הובא בספרו של שלום: "תוך כדי נפילה הוא גדע את העצים סביבו, התרומם מעט ושוב התרסק על פני האדמה".
ספרו של שלום הוא המקור לנכתב בעניין זה בויקיפדיה.
בשנת 2003 התפרסמה ב'הקיבוץ' כתבתה של קרני עם-עד שהוסיפה פרטים על נפילת המטוס והתמקדה בחמישה מן הנספים שהיו בני קיבוצים. בכתבה לא הוזכר המספר הכולל של הנספים באותו אסון. בכתבה נוספת הוזכר שמו של נופל נוסף שאף הוא בן קיבוץ.
אעתיק כאן כמה פרטים מהכתבות הללו, בשילוב הערות משלי בין חצאי-אריח:
"יורם מושקט מנחשולים ושייקה אבן-טוב ממעגן-מיכאל ... שניהם נהרגו עם נפילת המטוס, וגופותיהם לא זוהו בגלל השריפה הגדולה שפרצה במקום ... גרשון ישראלי מגבת ... מצא את מותו בחורשה שהפכה למרחץ דמים. כמוהו גם זאב גרוסוירט מעין-השופט. ראובן טל ממגידו נפצע קשה באירוע ומת מפצעיו אחרי יומיים בבית-החולים [בסיפור חייו שבאתר 'יזכור' נרשם: "ביום כ"ו באייר תשכ"ז (6.6.1967), הוא היום השני לקרבות, נפל במחנה בשעה שמטוסו של האויב התפוצץ בשטח המחנה." – ובדף הנופל רשום: "נפל כ"ז באייר תשכ"ז (07.06.1967)", כאשר כאן אין התאמה בין התאריך הלועזי לעברי. לפי הנ"ל צריך לתקן: כ"ט באייר 08.06]. תשעה מן ההרוגים, ביניהם שלושה קיבוצניקים, נקברו בקבר אחים במחנה-דוד שליד חיפה."
בעדותו של יוסל'ה אייזנר מקיבוץ גבת אנו קוראים: "ראיתי את המפציץ העירקי מגיח, מבצע סיבוב נמוך מעל הבסיס ותוך כדי כך 'התלבש' עליו 'מוסטנג' [צ"ל: מיראז'] שלנו. תוך שניות ראיתי את המפציץ הענק מתרסק לתוך הבסיס. הוא פגע באחד הבתים, אחר כך נפל בחורשה, וגרם לדלקה גדולה ולפיצוץ של מאגר חביות הדלק. הלכתי בתוך שדה הקטל, וזה היה מראה איום ונורא. כל ההרוגים נשרפו בצורה שלא אפשרה זיהוי. במרחק מה מהגופות החרוכות זיהיתי את גרשון ישראלי. מצב גופו היה קשה מאוד, אבל גודל הגוף העיד שזה אכן הוא. מספר הכביסה על הגרביים אימת את ההשערה. היינו בני אותה כיתה בגבת, הכרתי את המספר שלו. באותו מקום ראיתי את גופת אחד הטייסים העירקים, במצב מזעזע, תלויה על עץ והמצנח פתוח. לקחתי חתיכה מרצועת העור של קסדת הטייס, והיא שמורה אצלי עד היום. אבל בכך לא תם הסיפור, שני חבר'ה שהתבקשו לשמור על
הפצצות שלא התפוצצו עד בוא אנשי ההנדסה, לא עמדו בפיתוי. הם נגעו בפצצות, ונהרגו
במקום". [השווה לעדותו של יהודה קנטור באשכול זה: "2 חילי הג"א נשלחו לשמור שסקרנים לא יתקרבו לפצצות אבל לאחר מספר שעות הפצצות התפוצצו ושניהם נהרגו. לא ברור מה קרה שם."]
ובעדותו של זאב שוק מקיבוץ עין השופט: "כל מי שישן בשולי החורשה, או היה בדרך למקלחת, נקרע לגזרים מההדף ונשרף מהאש שפרצה מהמטוס ומחביות דלק שהחלו לבעור. לא מצאנו כמעט שרידים מהבחורים האלה".
"לדברי שוק, אסון המטוס העירקי מעולם לא נחקר וגם הפלוגה שנפגעה לא ציינה את זכר האירוע ולא אורגנו ביקורי משפחות. "12 איש מהפלוגה נהרגו, כנראה עוד ארבעה מחיילי המפקדה בבסיס, ואיש לא פרסם את סיפור האירוע הקשה הזה", מסכם משה שוק." – נמצא שגם לפי דבריו, מדובר היה על "כנראה" 16 חללים.
[ברשימה אחרת שלו הוסיף משה וסיפר: "התמקמנו בחורש איקליפטוסים, כולל הגיפים, במרכז המחנה – קרוב למקלחות ולשירותים האחרים ... אותו בוקר, בו התעוררנו לשמע יריות נ"מ. כעבור דקות מספר נשמעה התפוצצות אדירה, ואש ענקית ותמרות עשן התרוממו וכיסו את המחנה ואת האזור כולו. דווח שהשריפה פרצה ממצבור של מאות חביות הדלק שהיו מאוכסנות בסביבת המקום שבו השתכנו. לאחר שהעשן התפזר, הצלחנו להמחיש לעצמנו את גודל האסון שפגע בחיילי היחידה שלנו. המחזה שהתגלה לאחר שהשתרר קצת שקט היה זוועתי. חלק מהחיילים שישנו בשקי שינה לא נפגעו, הם התעוררו והיו נתונים בהלם. אבל רובם של החיילים שהקדימו לקום והיו בדרך למקלחות – נפגעו ואת חלקם לא ניתן היה לזהות."]
אירית טל, אלמנתו של ראובן טל, סיפרה: "מעדויות ששמעתי הבנתי שראובן ישב על הגי'פ, ניסה עם חבריו לירות לעבר המטוס העירקי, אבל אז הייתה ההתרסקות."
עודד רוטמן מקיבוץ גן-שמואל העיד: "כשחזרתי למקום מצאתי את כולם מתים או פצועים קשה. המטוס פשוט חתך אותם עם הכנף."
ויאיר הרוניאן העיד: "ביום הראשון לפרוץ מלחמת ששת הימים העבירו אותנו מהחורשה בה התמקמנו לחורשה אחרת, שלידה היה מאגר ענק של חביות דלק, לא רחוק מהמקלחות של הבסיס. בסביבות השעה 6.15 החלטתי ללכת להתקלח. כשהייתי מתחת למים, שמעתי קול של מטוס מתקרב. לא ייחסתי לזה חשיבות, כי בגלל הקרבה לבסיס רמת-דוד הייתה תנועה של מטוסים לאורך רוב שעות היום. לפתע שמעתי פיצוץ גדול. יצאתי רטוב כולי מהמקלחת, ותוך שנייה נשמע בום אדיר. רצתי למקום בו ישנו החבר'ה ולא ראיתי שם איש. כל השטח בער. היה מאוד מסוכן להישאר שם, כי חביות הדלק התפוצצו זו אחר זו. לא נשאר הרבה מה לעשות."
על אופן עריכת הכתבה סיפרה הכותבת: "איסוף הפרטים לכתבה לא היה פשוט כלל ועיקר, בגלל השנים הרבות שחלפו מאז והיעדר תיעוד מסודר של שמות ההרוגים באירוע ... וגם אלה שהיו עדים ורואיינו לכתבה, לא ידעו לציין את שמות כל הנופלים."
באמצעות גוגל ואתר 'יזכור' ניסיתי לאתר את שמות ההרוגים והגעתי ל-14. בזה הנני למנותם בשמותיהם לפי סדר הא-ב:
1. אלישע טיירי
2. אשר נגל
3. גיל צור (דרעי)
4. גרשון ישראלי
5. דוד יפלח
6. זאב גרוסוירט
7. חיים גרגיר
8. יורם מושקט
9. יחזקאל שיפר
10. יחיא קורש
11. ישעיהו אבן-טוב
12. מיכאל שליט
13. ראובן טל
14. רפאל אסולין
מעניין לציין כי באתר 'יזכור' לא פורש לגבי אף אחד מהם המקום המדוייק של הנפילה, במחנה עמוס, אם-כי צויין הרקע [ורק לגבי אחד הנופלים הוזכר שמיקום המחנה בצפון]:
1. נפל בתוך המחנה כתוצאה מהתפוצצות מטוס אויב.
2. נפל בשעת מילוי תפקידו בשעה שהתפוצץ מטוסו של האויב במחנהו.
3. נפל במילוי תפקידו יחד עם חבריו-לנשק.
4. נפל במחנה בשעה שהתפוצץ מטוס אויב בשטח המחנה.
5. נפל בשעת מילוי תפקידו בהתרסק מטוסו של האויב בשטחו של המחנה.
6. נפל במחנה בשעה שמטוסו של האויב התפוצץ בשטח המחנה.
7. נפל, בשעת מילוי תפקידו, כאשר מטוסו של האויב התפוצץ במחנה.
8. נפל במחנה כתוצאה מהתרסקות מטוס שהופל בתוך המחנה.
9. נפל במילוי תפקידו במחנה בצפון בשעה שמטוס האויב התפוצץ בשטח-המחנה.
10. מצא את מותו במילוי תפקידו בהתרסק מטוס טופולוב בשטח המחנה שבצפון.
11. מצא את מותו בשעת מילוי תפקידו כתוצאה מהתפוצצותו של מטוס האויב שהופל בשטח המחנה.
12. נפל בשעת מילוי תפקידו בהפגעו מהתפוצצות מטוס של האויב בשטח-מחנהו.
13. נפל בתוך המחנה כתוצאה מהתפוצצות מטוס טופולוב.
14. כאשר מטוס האויב התרסק בשטח המחנה, נפל רפאל בשעת מילוי תפקידו ביחידה אשר בה שירת (יחידת ההתגוננות האזרחית).
בתיאור נפילתו של גיל צור (3) לא נרשם אף הרקע, נפילת המטוס, והגעתי אליו בדרך הבאה: בעוד שניים מן הנופלים – גרשון ישראלי וראובן טל – נקברו בקיבוציהם, ונופל נוסף – חיים גרגיר – נקבר בבית הקברות הצבאי בעפולה, הרי שכל השאר, 11 במספר, נקברו בבית הקברות הצבאי בחיפה, כאשר באתר 'יזכור' נרשם שמנוחתם בשורה אחת. בכתבה ב'הקיבוץ' מ-2003 סופר ש"תשעה מן ההרוגים ... נקברו בקבר אחים", זאת מפני שגופותיהם לא זוהו. לפי 'יזכור' הקבר הראשון בשורה הוא של רפאל אסולין, ולידו, בקבר מס' 2, נטמן יצחק פדידה שנפל כעבור שנה במלחמת ההתשה. מכאן יש להניח שגופתו של רפאל כן זוהתה בשעתו ונטמנה במרחק קטן משאר הנופלים באסון, אשר קברותיהם מסומנים ב'יזכור' לפי הסדר הבא: קבר מס' 3 – יחיא קורש. מס' 4 – ישעיהו אבן טוב. מס' 5 – זאב גרוסוירט. מס' 6 – אלישע טיירי. מס' 7 – דוד יפלח. מס' 8 – יורם מושקט. מס' 9 – אשר נגל. מס' 10 – גיל צור. מס' 11 – יחזקאל שיפר, ומס' 12 – מיכאל שליט. על שני האחרונים פורש ב'יזכור' שנטמנו "בקבר-אחים" (וכן פורש לגבי הקבר מס' 9, 5, 4) – כך שהימצאותו ביניהם (בקבר שסומן מס' 10) מעידה שאף הוא נפל באסון המטוס.
אגב, אינני יודע ממה נובע הסימון המדוייק של קברות הנופלים שלא זוהו. כמובן שכיום אפשר לפתוח את הקברים ולזהות את הגופות לפי ד.נ.א. – אך במקרה זה נראה לי שפשוט המס' הללו ניתנו ע"י המחשב לפי סדר השמות (לפי הא-ב של שם המשפחה: אבן-טוב, גרוסוירט, טיירי, יפלח, מושקט, נגל, צור, שיפר ושליט). לפי זה, קברו של יחיא קורש אינו נכלל עמם, כנראה מפני שזוהה, ובקבר-אחים ישנם אכן רק תשעה.
בין 14 הנופלים הללו לא מצאתי ב'יזכור' שניים שיפורש עליהם שהיו בחיל הנדסה, כך שהמופיע באתר חיל האויר על "שני חיילים מיחידת סילוק פצצות" שנהרגו במהלך פירוקן, כנראה שאינו מדוייק [וראו בעדותו הנ"ל של יהודה קנטור על "2 חילי הג"א" ולעיל במס' 14. על גרשון ישראל נרשם ב'יזכור' ששירת בהגמ"ר, ומעדותו הנ"ל של יוסל'ה אייזנר עולה שאינו מהשניים שנגעו בפצצות].
באתר ההנצחה של קיבוץ עין השופט מסופר כי "בתאונה נהרגו 17 חיילים מסיירת תבור", ובהנחה ראשונה נראה כי מדובר בטעות במספר, מה עוד שגם 14 הנופלים לא השתייכו כולם לאותה סיירת.
אלא שתוך כדי עיון נוסף עלתה במוחי המחשבה שמא מספר החללים מפגיעת הטופולב אכן גדול יותר, כדלהלן:
בערך מלחמת ששת הימים שבויקיפדיה, תחת הכותרת "הפעילות המלחמתית של חיל האוויר העיראקי", כתוב: "ב-5 ביוני, בשעה 14:30, תקף מבנה של מטוסי הנטר את מושב נהלל. למחרת בבוקר תקף מבנה של מטוסי הנטר את חטיבת ברקופצע חמישה חיילים. באותו יום הפציץ מטוס טופולב 16 את העיר נתניה."
אוקיי, אנו כבר יודעים שהטופולב הפציץ את נתניה לא "באותו יום" אלא למחרת, אך מה הסיפור של ההנטרים העיראקיים שהפציצו את "חטיבת ברק" (שבכלל לחמה אז בצפון השומרון)?
בכתבה שבאתר חיל האויר מסופר אל ה-5 ביוני: "העיראקים הכניסו למלחמה את מטוסיהם בשעה 13:15 בערך. שלושה מטוסי האנטר המריאו משדה התעופה העיראקי H-3, המצוי סמוך למפגש הגבולות של עיראק, ירדן וסוריה. הם תקפו באזור נהלל. בעמק יזרעאל ובתענך היו תקיפות נוספות ונפצעו חמישה אנשים, ובגדוד של צה"ל ליד ג'נין נהרגו חמישה חיילים ונפצעו שמונה."
בספר של דני שלום עמ' 557 מסופר: "בשעות הצהריים של ה-5 ביוני המריאה שלישייה של מטוסי הנטר עיראקיים, ככל הנראה משדה מאפרק בירדן [הערה 1 בעמ' 640: המטוסים נחתו בירדן יום או יומיים לפני כן], לתקיפת שדה התעופה ברמת דוד. המטוסים הגיעו לשדה בשעה 14:00 אולם לא הצליחו לגלות אותו וירו מספר רקטות לעבר נהלל, בלא שגרמו נזק."
ניסיתי למצוא באתר 'יזכור' את שמותיהם של חמשת החיילים שנהרגו מהפצצה אוירית ליד ג'נין ב-5 ביוני, ולא מצאתי.
אלא שתוך כדי חיפוש מצאתי שמות של שלושה שנהרגו למחרת בחבל תענך, דרומית לעפולה:
אליהו מור-יוסף: "במושב ברק אשר בחבל תענך נפל בהפגזת אויב מן האויר ביום השני לקרבות, הוא כ"ז באייר תשכ"ז (6.6.1967) ... הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בעפולה ולאחר זמן הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים."
אליעזר עוזרי: "וביום השני לקרבותיה, הוא כ"ז באייר תשכ"ז (6.6.1967), נפל במושב ברק בחבל תענך בשעת הפצצה אוירית של האויב. הובא למנוחת- עולמים בבית-הקברות הצבאי בעפולה ולאחר זמן הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית שאול."
דוד אשכנזי: "ביום שני לקרבות, הוא כ"ז באייר תשכ"ז (6.6.1967), מצא את מותו במושב ברק בחבל תענך כשנפגע מהפצצת האויב. הובא לקבורה בבית הקברות הצבאי בעפולה ולאחר זמן הועבר למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בקרית שאול."
דניאל שיפר: "ביום השני לקרבות, הוא כ"ז באייר תשכ"ז (6.6.1967), בשעת הפצצה אוירית, נפל במושב ברק אשר בחבל תענך ... הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בעפולה ולאחר-מכן למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית שאול."
חבל תענך נמצא כידוע דרומית לעפולה, ובספרו של דני שלום לא מצאתי תיאור תקיפה אווירית על חבל תענך או ליד ג'נין. ב-7 ליוני דיווח 'דבר', בהמשך לידיעה שבכותרת ""איליושין" הופל מעל עפולה", כי "ביממה האחרונה נורו יריות מקלעים ממטוסים ירדניים מנמיכי טוס על כמה ישובים בתענך ובעמק המזרחי, ואחדים מהם נפגעו." – אך לא דווח על הרוגים מתקיפה זו.
האם אפשר שארבעת ההרוגים הללו, שנפלו ב"מושב ברק" ("חטיבת ברק" של ויקיפידיה), נהרגו אף הם מאחת מפצצות הטופולב?
במושב קיים בי"ס יסודי בשם 'יד-לחמישה'. באתר האינטרנט שלו מצאתי: "בעת ההערכות למלחמת ששת הימים התרכזו בתחומי בית הספר כוחות צה"ל. מטוס סורי שעבר מעל, השליך פצצה, וחמישה מחיילינו נהרגו. בית הספר "יד-לחמישה" קרוי על שמם."
על הארבעה שנרשמו לעיל נוסף כאן שמו של בארי אורן, ומועתק שם מאתר 'יזכור' כי "בקרב שנערך בג'נין ביום כ"ז באייר תשכ"ז (6.6.1967), הוא היום השני לקרבות, נפל כשהוא עומד מול ארבעה צלפי אויב. על לחימתו האמיצה הומלץ לציון לשבח. הובא לקבורה בבית הקברות הצבאי בעפולה ולאחר מכן הועבר למנוחת עולמים בבית הקברות באשדות יעקב."
ואילו בדפי מידע של ביה"ס הנ"ל, קראתי כי "באותה עת נכנס מטוס עיראקי לשמי הארץ, הטיל פצצה בשטח ביה"ס וחמישה מהחיילים נהרגו."
האם יש אפשרות לברר האם הפגיעה במושב ברק הייתה של הטופולב? האמנם נפגעו אז ארבעה חיילים (המצטרפים ל-14 שנפלו במחנה עמוס, ולויולט דיין שנהרגה בנתניה – סך הכל 19 חללים)? האם שמו של ביה"ס 'יד לחמישה', על שמות הארבעה שנפלו בתענך וחייל נוסף שנפל לא רחוק משם, בג'נין, הוא המקור לנכתב באתר חיל האוויר כי "בעמק יזרעאל ובתענך היו תקיפות נוספות ונפצעו חמישה אנשים, ובגדוד של צה"ל ליד ג'נין נהרגו חמישה חיילים ונפצעו שמונה."? |
ראשי
צ'אט
02-05-2011, 21:44
) ונותרה בתוכו כשהיא במצב של נפל......
מצב כלאיים
