שלום,
אני עושה מחקר קטן בתחום שבכותרת, אני מעוניין לדעת איך המרכבה סימן 1 הייתה מבחינת ביצועי נהיגת שטח אל מול הדגמים שהיו קיימים כבר בחיל השריון.
אחרי הסתכלות על נתונים טכניים של נטו מנוע, להבנתי למרכבות היו מנועי 900 כוח סוס לעומת 750 אצל מגחים ושוטים. אבל אני יודע שלא צריך להסתמך אך ורק על הנתון הזה ולכן פונה לעזרתכם להבין (או לשמוע ממקור ראשון) על מדדי השוואה אמפיריים אחרים שיתנו לי את התמונה המלאה.
תודה!

למגח 7 גם היו 900 כוחות סוס.

אני מדגיש שאני מדבר על דגמי המגח והשוט בשירות בתקופת השחרור הראשוני של המרכבה סימן 1 ומלחמת לבנון. מגח 7 נכנס לאחר המלחמה.

אכתוב רק את ההשערות שלי:
1. מזקו"ם קפיצי חיצוני - יתרון בהפחתת ויברציות בתוך הטנק ולכן גם מאפשר נסיעה באזורים יותר קשים כגון סלעים.
2. מנוע קדמי - משקל רב בקדמת הטנק, מאפשר אחיזה חזקה יותר בעליות. חוץ מזה מניח שזה חיסרון.
3. שדה ראיה - במרכבה לא סימטרי ובכללי השיפוע והגובה מגבילים את שדה הראיה. לא רק השריון לא סימטרי אלא גם הנהג יושב בצד התובה ולא באמצע, מה שעוד יותר פוגע בראיה.

גם בשוט הנהג יושב בצד התובה, רק בצד אחר, כי זהו טנק בריטי, והבריטים לא למדו לנסוע בצד הנכון של הכביש.

מתוך "טנק המרכבה סימן 1 - האמנם היתה זו פריצת דרך - הגיגים":

ציטוט:

מנוע בהספק של 900 כ"ס לעומת 750 כ"ס בטנקים האחרים (שוט-קל ומגח), אולם מיקומו, בעיית ההתחממות וכן מומנט נמוך, האפילו על יתירות ההספק. סה"כ ההספק הסגולי של מרכבה סימן 1 היה 15 כ"ס לטון, נמוך אף מטנק הליאופרד 1 הגרמני בעל 19.6 כ"ס לטון (שיצורו החל ב-1964, 12 שנה לפני יצור ה-סימן1 ) ... זחל מרכבה - זחל פשוט וחזק בעל מיעוט חלקים, מזכיר במבנהו את זחל השוט - יתרון מסוים. ... לטענת אנשי המרכבה באותו זמן, ניסויים השוואתיים מול טנקי מגח ושוט קל סדירים הוכיחו שברמת הגולן, הייתה עבירותו של טנק המרכבה סימן 1 עדיפה על האחרים. - יתרון. ... מערכת המתלים התבססה על קונספט של בוגי (בוגי = מערכת מיתלה של קרונות רכבת) עם שני זוגות גלגלי מרכוב על כול יחידת מתלה. בכול צד אם כך, היו שלושה מתלים וסה"כ 6 מתלים בכול הטנק. המבנה של ערכת מתלה דואלית בת שני זוגות גלגלים, הייתה כבר בטנקי השרמן במלחמת העולם השנייה ובכול הטנקים מסוג סנטוריון (שוט ושוט-קל), אמנם עם מערכת ריסון שונה. דוגמת הזרועות (ימין ושמאל) העגונות במרכז, הזכירה את הזרוע הסכינית והזרוע המזלגית בטנקי הסנטוריון (שוטניקים יבינו). לא הייתה בשורה בתצורת המתלה המסורבלת אשר הכבידה את הטיפול ע"י אנשי הצוות. נכון הוא שהמיתלה היה קשוח מאד דבר שאיפשר לנהגי המרכבה לנסוע בתנאי שטח קשים באופן "קליל" יותר מאשר טנקי מגח. אגב, באותם שנים היו כבר בצה"ל כ-1500 טנקים מסוג מגח בעלי זרועות "נגררות" Teailing Arms, שיושמו בטנק המרכבה החל ממרכבה סימן 3. מתקן אל"ם ישראל סבר - "המראה מטעה - נכון שבמרכבה יש יחידת מיתלה עם זרוע קדמית (leading) וזרוע אחורית , (trailing), כמו בשוט… אך במרכבה התאפשר מהלך זרוע של 210 מ"מ (travel) לעומת מחצית בשוט וכמעט 300 בסימן 3" - נכון הוא הדבר אלא שהזרוע הקדמית הייתה "שוקעת" ולא "נגררת" דבר שפגם בעבירות בכניסה למכשול. - יתרון בחוסן ובביצוע, חיסרון .באחזקה ובנטייה "להתחפר" ... מערכת סינון אוויר למנוע - מושתתת על מסננים דומים לאלה שבמגח ובשוט-קל. - אין יתרון. על מנת לצמצם את נפח הפיתוח, היה ניסיון לאמץ מערכות קיימות. באחד מאבי הטיפוס הותקנו שתי מערכות מתח זחל שונות. בצד אחד הורכב מנגנון מתיחה של טנק T55 כאשר בצד השני הורכב מנגנון של טנק סנטוריון (שוט-קל). הבחירה במנגנון הבריטי של הסנטוריון הובילה לאימוץ התצורה עד לימים אלה בטנק החדיש מסוג מרכבה סימן 4. - אין יתרון. ... מנוע וממסרת בחזית הטנק - השימוש בממסרת המגח המיושנת מסוג Allison CD8506A גרמה לחוסר כוח של החט"כ במיוחד בשעת היגוי בדיונות ובשטחים קשים אחרים - חיסרון.

תודה על התגובה, קראתי את הכתבה של מיכאל...
היא בהחלטת מפורטת בטירוף ואין על מיכאל, אבל אני מרגיש כאילו הוא כתב את הכתבה מתוך מקום אישי של "להוריד" למרכבה, בהחלט אני מסכים שהיא לא הייתה פריצת דרך באיזה סטנדרט עולמי אבל בכל זאת לשם ההשוואה לטנקי השוט והמגח היא אכן הייתה שיפור (בחלקים מסוימים, בחלק לא עשתה שינוי).

אחרי פרויקטים של הסבות של טנקים קיימים, נראה לי שהגדול והמסובך ביותר מביניהם היה הסבת שוט מטאור לשוט קל

זה שבסוף קיבלנו טנק שפחות או יותר משתווה למגח ולשוט (גם שהיה מדובר בטנקים מיושנים באותו זמן) זו תעודת כבוד לצוות שתכנן ובנה את הטנק וזה היה הבסיס לאבולוציה שהובילה למרכבה סימן 4 ולנמ"ר

והמאמר נראה מעולה - לא הספקתי לקרוא את כולו אבל התרשמתי שהוא מעמיק ומפורט מאוד.