02-02-2022, 03:52
|
|
|
חבר מתאריך: 07.02.05
הודעות: 2,953
|
|
ציטוט:
אתה מכיר, ודאי, את אמרתו של קלאוזביץ' שהמלחמה היא המשך הדיפלומטיה באמצעים אחרים. המשמעות של האמירה הזו היא שהמלחמה היא כלי להשגת מטרות במשחק שהוא הרבה יותר גדול ממנה עצמה - ואגב, משחק שלעולם אינו נגמר. יש בו הישגים והתקדמות, אבל הנצחון בו לעולם (או כמעט לעולם) אינו מכריע וסופי. לכן, מדינה מחליטה לצאת למלחמה לאו דווקא בגלל מה שהיא מצפה להשיג במלחמה עצמה כמו מה שהיא שואפת להשיג באמצעות המלחמה.
כעת, לשאלתך הראשונה: אני חושב שהסורים לא ציפו שיהיו מסוגלים לכבוש את כל רמת הגולן ולהחזיק בה נגד כוחו המלא של צה"ל לאחר שיתאושש מההפתעה עד להשגת הפסקת אש. ברור שאילו היו מסוגלים לכך היו רוצים לעשות זאת, אבל זה לא היה הכרחי כדי להשיג את המטרה של שחרור רמת הגולן. ראה את המצרים: הם השיגו במלחמה אחיזה לאורך כמעט כל קו התעלה, ושימרו עד הפסקת האש אחיזה בחלק קטן, יחסית מהקו הזה - וזה הספיק להם כדי לקבל בהסכמי הביניים רצועה לאורך כל התעלה (שאיפשרה להם את המטרה האסטרטגית של הפעלת התעלה מחדש) ונסיגה של צה"ל למרחק הרבה יותר גדול מכל מה שהושג במלחמה. זו דוגמה קלאסית להבדל בין הישגים במלחמה לבין הישגים באמצעות המלחמה. למה שהסורים לא יחשבו שגם הם יכולים להגיע להישג דומה?
|
אם כבר קלאוזביץ', הוא כידוע לך גם טבע את האמירה ש"המלחמה היא ממלכת אי הוודאות", כך שמן הסתם לקחת את ההישג המצרי לגבי השיט בתעלה שהושג בהסכם הפסקת האש בסיום הלחימה ולהכניס אותו למשוואת קבלת ההחלטות של הסורים לפני היציאה למלחמה זו דוגמא מובהקת לכשל של חוכמה בדיעבד.
ברור מאליו שמלחמה איננה מנותקת משולחן המו"מ, אני רק חושב שההבחנה שלך לגבי המטרות "במלחמה" ו"באמצעות המלחמה" במקרה המדובר לא מי יודע מה תורמת להבנת המהלכים של אסד:
הסורים ניסו ללכת על מאמץ הבקעה נרחב ככל הניתן בגולן על מנת להיות בעמדה האופטימלית ביותר כאשר תגיע הפסקת האש - מקסימום דרישות טריטוריאליות +עובדות בשטח.
בקיצור, ההתמקדות צריכה להיות יותר ב"עובדות בשטח" שאסד ניסה לקבוע לקראת המשא ומתן.
הבעיה היא שלעומת סאדאת, אסד הגיע לשולחן עם גורנישט ביד.
ציטוט:
לשאלה השניה: לא ברור לי מדוע כל כך מפליא אותך הרעיון שבזכות המלחמה סוריה שיפרה קצת את עמדתה באלמנטים מסויימים של המשחק, קיבלה קלפים קצת יותר טובים אבל בסופו של דבר בזבזה את ההישג הזה בכך שנמנעה מלשחק בקלפים האלה עד שהם איבדו את ערכם. אם הייתי אומר, נניח "בזכות מבצע X ישראל השיגה כך וכך שנות שקט בחזית Y, אולם בסופו של דבר שנות השקט האלה לא נוצלו להתעצמות וכך הפסדנו את היתרון הזה" - זו לא מציאות שמוכרת לך, או לפחות שאתה יכול לראות כריאלית? נניח שלפני המלחמה אסד היה פונה לישראל ומציע שלום תמורת החזרה כוללת של הרמה וחזרה לקו הפסקת האש ב-1949 - וזאת אחרי שמאז ששת הימים היה שקט יחסי בגזרה, לעומת התקריות הבלתי פוסקות לפני המלחמה. איזה ישראלי היה מוכן לזה? כל ישראלי היה אומר "היכינו אותך, אנחנו מאיימים על הבירה שלך, מה פתאום שניתן לך שוב לאיים על דן וגדות ועין גב". אחרי המלחמה הישראלים ראו את זה אחרת. אסד הזיז את הישראלים, וזה הישג משמעותי. לא נצחון אבל הישג.
|
הגישה שלי בשיפוט תוצאות מלחמה היא פרסימוניות:
האם X השיג את מטרותיו ביציאה למלחמה ? כן/לא.
כלומר במקרה דנן:
הקלפים מוסמסו = סוריה כשלה בהשגת מטרות המלחמה.
מעבר לזה, אין לי כוח לדוש בפרשנויות על גבי פרשנויות ולקפיצות האלה בציר הזמנים, מצטער.
נתתי את הדוגמא של גרמניה על מנת להראות שלטעמי מדובר באבסורד.
|