סכסוכי רוסיה במרחב הפוסט-סובייטי
ציטוט:
במקור נכתב על ידי קרן-אור
|
אם סייקס-פיקו הם אבות הבעיות של המזרח התיכון, אזי המפלגה הקומוניסטית היא אם הבעיות של המרחב הסובייטי. גבלות הרפובליקות נקבעו לא בהכרח לפי לאום, אלא לפי צרכים פוליטיים, כלכליים או סתם גחמות. גם קרה שהגבולות הותאמו לפי פריסה של מרחבים צבאיים.
גבולות ראשוניים שורטטו עוד בסיום מלחמות אדומים-לבנים שלאחר המהפכה. חלק לפי מרחבים שנקבעו בזמן הצאר, וחלק כתוצאה של מו"מ בין הפלגים האזוריים של המפלגה. למשל המפלגה הקומוניסטית האוקראינית (חלק מהמונחים הם תרגומים חופשיים שלי, וייתכן שהתרגום האקדמי שונה) הייתה מאוד פעילה נגד הלבנים והיוותה כוח צבאי משמעותי (יש הסוברים שבלי כוח זה הלבנים היו מנצחים), וכחלק מתהליך האיחוד נהנתה מעמדה שאיפשרה לה לדרוש גבולות מועדפים. אחת הסיבות לניסיונות ההרעבה המכוונת של שנות ה-30 הייתה רצון להחליש מפלגות מקומיות באוקראינה ורפובליקות נוספות. בעת הזו היו גם העברות שטחים במרכז אסיה מתוך רצון לפייס אוכלוסיה מקומית ולבסס אחיזה מרכזית.
חלוקה מחדש הייתה בתחילתה ושוב בסיומה של מלה"ע ה-2 כאשר גרמניה איבדה שטחים באזור הבלטי, פולין "הוזזה" מערבה, רומניה איבדה את אזור מולדובה ועוד. אוקראינה וביילורוסיה קיבלו חלק ניכר מהשטחים החדשים, רוסיה גם נהנתה משטחים חדשים אף ללא רציפות. חלוקה פנים בלטית הייתה בחלקה לפי לאומיות ובחלקה כדי לפייס אותם על אובדן עצמאות.
במקביל ותוך כדי, שטחים הועברו לפי גחמות (מתנת קרים לאוקראינה), ולצורך צבירת קולות של נציגים מקומיים. לא ראו בהעברות אלו משהו מהותי, ממילא הכול סובייטי.
מעבר למשחקי גבולות, היו גם "חילופי אוכלוסיה", קרי גירוש/טיהור אתני. בני הלאום הרוסי וזמנו/הועברו לאזורים שנאמנותם לבריה"מ ורוסיה כחלק העיקרי שלו, הייתה מוגבלת. ככה הגיעו רוסים למדינות הבלטיות והאסיאתיות. בנוסף, כחלק מתהליך רוסיפיקציה כפוי, עמים רבים הפכו לדוברי רוסית. למשל תושבים רבים באוקראינה דוברים רוסית בלבד, אף אם לא שייכים ללאום הרוסי פרופר או אף אם הם אוקראינים של ממש. חלק ניכר מהבלבול אודות רוסיה/רוסים הוא לשוני, במרבית השפות אין הבדל בין רוסיה (Russia) כלאום לבין רוס (Rus/Ruthenia) כשטח/מקור היסטורי. העמים הסלאביים מדברים על שייכות לרוס, אך לא בהכרח לרוסיה.
כמו שציינת, היום יש מספר מוקדי סכסוך פוטנציאליים בגלל אוכלוסיה רוסית. אסטוניה מחזיקה שטחים שניתן לסווג כרוסיה כמו העיר נרבה. יש אזורים דומים גם בלטביה. קשה מאוד לקבוע מה שייך למי כי האזור הבלטי חולק כל כך הרבה פעמים, וסבל מתזוזות כפויות של אוכלוסיה שניתן להצדיק כמעט כל חלוקה. יש גם טענות של ליטא לגבי אזור קלינינגרד וההיפך. צפון קזחסטן מיושב ברוסים שהוזמנו לשם, וטענות לבעלות רוסית על השטח מאוד מוצקות. לא היו שם כמעט קזחים, והשטח ניתן להם כקלף מקח פוליטי. מזרח, צפון ודרום אוקראינה הוא שטח מעורב, ואף אם דובר רוסית אינו בהכרח שייף ללאום הרוסי.
הסכסוך החם החדש הוא רוסיה מול ביילורוסיה. לאומנים רוסים טוענים שאין דבר כזה לאום ביילורוסי, מקסימום ניב מקומי. לעומתם היסטוריונים ביילורוסים (בעקבות מאמץ אוקראיני דומה שנמשך מאז הפירוק) מפמפמים עבודות שמערב רוסיה, חלקים מצפון אוקראינה וליטא שייכים להם. סטלין הבטיח בסיום מלה"ע ה-2 שטחים, אך אוקראינה ורוסיה קיבלו אותם. כפיצוי הייתה החלפת שטחים מינורית באזור סמולנסק ובריאנסק. הסכסוך הרוסי מול גיאורגיה ידוע, כמו גם המאבק מול האיסלם בקווקז.
במרכז אסיה, כל סטן רוצה משהו מסטן אחר - או שטחים בגלל משאבים, אוכלוסיה או בעלות היסטורית. רוסיה אחראית שזה יישאר על אש קטנה, ומנסה באגריסיביות דיפלומטית וכלכלית למנוע דריסת רגל סינית. שיטה זו הדירה את האמריקאים, אבל הסינים לא נרתעים ואחרי קרים השיגו השפעה מהותית בקזחסטן וקירגיסטן שחוששות מתיאבון רוסי מוגבר למשאבים שלהם. רוסיה חתמה עם סין על הסכם ענק למכירת גז. הבעיה שהגז לא באמת זמין. רוסיה עד היום הפיקה בעיקר גז "קל", והיום נשאר רק "קשה" להפקה. לרוסיה אין ידע ו/או ניסיון מתאים, כמו כן הסנקציות מונעות גישה לציוד ולמימון הנדרש. פיתרון אחד הוא רכישת גז אסיאתי בידי רוסיה ומכירתו לסין. מנהיגי הסטנים חוששים שרוסיה תעדיף פיתרון יותר "ישיר".
יש גם סכסוכים במרחב הפוסט-סובייטי, שאינם קשורים במישרין לרוסיה ו/או דוברי רוסית. העיקרי שבהם הוא נגורנו-קראבך בין אזרבייג'אן לארמניה. הגבולות שם דומים ללוח שחמט בכך שאין רציפות טריטוריאלית בין שטחי מדינות. בזמן הסובייטי זה בעבע מבלי להתפרץ, אבל מאז הייתה כבר מלחמה אחת בה אזרבייג'אן הפסידה אחרי התערבות רוסית לטובת ארמניה. מאז אזרבייג'אן המוסלמית התעשרה והתעצמה צבאית ברכישות גדולות מישראל ורוסיה. ארמניה הנוצרית וחסרת המשאבים הייתה אמורה להיות טרף קל, אבל רוסיה רואה בארמניה "אח נוצרי קטן" ואחראית לביטחונה ושלמותה.בארמניה רוסיה פרסה יחידות עם הנשק הכי מתקדם, אבל נמנעת מהתערבות ישירה מאז המלחמה. המצב שם מסלים ומזכיר מלחמת התשה, כולם מחכים להתפרצות אלימה ביותר. אזרבייג'אן מנסה לפתות את רוסיה לזנוח את הארמנים, ומציעה רכישת ציוד צבאי, גישה מועדפת למשאבים, שיתוף פעולה בים הכספי ועוד. ברגע שאזרבייג'אן תרגיש מספיק בטוחה ולדעתי זה קרוב, תפרוץ שם מלחמה עם הנשק הישראלי והרוסי הכי מתקדם שיש. יהיה מעניין לפורום, וכרגיל אסון אנושי.
|