כתבתי ערך בוויקיפדיה על המבצע
מכיוון שאינני איש חיל אוויר וכל מקורותי היו מן הרשת נפלו בוודאי טעויות והשמטות בערך.
אשמח אם תציעו הצעות לשיפור הערך.
למרות שעברו מאז 27 שנים, רבים מן הפרטים עדיין מסווגים - ובצדק.
על כן השתמשו בבקשה בשיקול דעת בהצעותיכם ובררו עם המנהלים אם ניתן להוסיף למידע המוצג כאן על סמך הכרותכם האישית עם המבצע.
------------------------------------------------------------------------------------

מבצע ערצב 19, הוא מבצע ההשמדה של מערך טילי הקרקע-אוויר (טק"א) הגדול והמודרני של צבא סוריה בבקעת הלבנון בתחילת מבצע שלום הגליל . המבצע המורכב נערך ב-9 ביוני 1982 על ידי מטוסי חיל האוויר הישראלי. במהלך המבצע וביומיים שאחריו הושמד כל המערך הסורי, כ-30 סוללות טק"א, והופלו כ-80 מטוסים סוריים ללא כל אבדות לחיל האוויר הישראלי.

קרב האוויר שהתפתח במהלך התקיפה היה הגדול בתולדות מלחמות ישראל. בשיאו שהו למעלה מ-60 מטוסי מיג סוריים, ולמעלה מ-90 מטוסים ישראליים בשמי לבנון. במבצע התקדימי הושמד לראשונהת בתקיפה אחת, מערך הגנה אווירית שנבנה על פי הדוקטרינה הסובייטית. מבצע ערצב-19 נלמד עד היום באקדמיות צבאיות ברחבי העולם כמופת של לוחמה אלקטרונית, דיכוי הגנה אווירית, תפעול נשק מונחה מתקדם, ושליטה טקטית.

רקע

טילי קרקע אוויר סובייטיים במלחמות ההתשה ויום הכיפורים

במהלך מלחמת ההתשה ומלחמת יום הכיפורים התמודד חיל האוויר עם בעיה הולכת ומחריפה של טק"א. הבעיה נחשפה בשיא חומרתה בשלושת ימי הלחימה הראשונים של מלחמת יום הכיפורים בהם איבדה ישראל יותר מרבע ממטוסי הקרב שלה, רובם הגדול כתוצאה מפגיעת טילי קרקע-אוויר, חלקם מפגיעות אש נ"מ, ומיעוטם (כארבעה) בקרבות אוויר. הנשק שהתברר כמסוכן ביותר היו סוללות ה- SA-6 מתוצרת סובייטית. היו אלה סוללות ניידות שרכבי השיגור שלהם חומשו בשלושה טילים מתקדמים, אלו נודעו כ"שלוש אצבעות המוות" בפי טייסי חיל האוויר. אות המכ"ם של טילים אלו עדיין לא הוכר על ידי מערכות האתרעה של המטוסים הישראליים וההתחמקות מהם הייתה קשה. במהלך המלחמה השתלטו כוחות ישראליים על סוללות שלמות של SA-6, הישג שאפשר פיתוח אמצעי התגוננות האלקטרונית מפניהן וטקטיקות תקיפתן. עקב ריבוי המשימות הדחופות של חיל האוויר בתחילת המלחמה ממבצע תגר שתוכנן לתקוף את סוללות הטילים במצריים, בוצע רק מטס ההכנה, בהצלחה חלקית. מבצע דוגמן שתוכנן להשמיד את סוללות הטילים בסוריה, ניזון ממודיעין לקוי, בוצע באופן חלקי ונסתיים באבדות כבדות לחיל האוויר. חלק מן הכשלון נבע מכך שתורת הלחימה של חיל האוויר באותה תקופה חייבה תקיפה של היעדים ביעף נמוך, מה שגרם לפגיעות רבות מתותחי נ"מ.

פיתוח אסטרטגיה חדשה להתמודדות עם איומי טק"א

כדי לא לספוג אבידות כה כבדות בעימותים עתידיים הוקם בחיל האוויר צוות, מתוקצב בנדיבות, שימצא פתרונות טכנולוגיים וטקטיים להתמודדות עם בעיית סוללות הטק"א. הצוות פעל בעיקר ביו השנים 1973 ל- 1978. אחד מחבריו הבכירים היה אלוף משנה אביאם סלע אשר השתתף בפיתוח מערכת פריסקופ - מערכת שליטה ובקרה למערך הלחימה בטילי קרקע אוויר.

הפתרון המערכתי שהוגדר כלל מערכות נשק קרקעיות ואוויריות, המסוגלות לתקוף סוללות טק"א מנגד – כלומר מחוץ לטווח האפקטיבי של הטילים. דוגמא לנשק שכזה היה הטיל אגרוף סגול - הטייסת העיקרית בה הוצבו טילים אלו היתה טייסת העקרב, טייסת 105. כמו כן גובשה טקטיקת הפעלה, שוכללו אמצעי שליטה ובקרה, פותחו אמצעי לוחמה אלקטרונית לשיבוש רכישת המטרות והתקשורת של סוללות הטק"א, והוכנסו אמצעים מודיעיניים חדשים, ובפרט מזל"טים שסיפקו מודיעין חזותי בזמן אמת. כמו כן פותחו אמצעי הטעייה שנועדו לפתות את סוללות הטק"א לחשוף עצמן לניתוח אותות ולתקיפה.

משבר הטילים בבקעת הלבנון בשנת 1981

ב28 באפריל 1981 הפיל חיל האוויר שני מסוקי מי-8 סוריים בשמי לבנון. סוריה הגיבה בקידום 3 סוללות טק"א מסוג SA-6 לשטח בקעת הלבנון. הפריסה החדשה פגעה ביכולת ההרתעה של ישראל וביכולת התמרון בשמי לבנון. ראש הממשלה מנחם בגין החליט על תקיפת הסוללות, אך הפעולה נדחתה ולבסוף טורפדה בהתערבות אמריקאית. במהלך השנה שחלפה עד לפרוץ מלחמת שלום הגליל עובה מערך הטק"א הסורי בעוד 16 סוללות SA-6 וכן בסוללות SA-2 ו- SA-3. הסוללות גובו בתותחי נ"מ ארבע-קניים מסוג שילקה לסיכול תקיפה נמוכת-יעף.

מבצע שלום הגליל

בעקבות ההתנקשות בשגריר ישראל בבריטניה, שלמה ארגוב, וכיישום של תכנית וותיקה לדחיקת ארגוני הטרור הפלסטיניים מלבנון ויצירת סדר פוליטי חדש במדינה, פלשה ישראל ב- 6 ביוני 1981 לדרום לבנון. המבצע כוון בעיקר כנגד הפלסטינים בדרום לבנון אך תוכנן גם להתמודד עם התנגדות סורית אפשרית למהלכי צה"ל. כבר ביום השני למלחמה החלו התכתשויות עם הצבא הסורי באזור ג'זין ובעין זחלתא, וויכוח נטוש מי מן הצדדים יזם את העימות.

הכנות לפעולה

תכנון המבצע
המבצע תוכנן במשך שנים רבות והוכן חודשים רבים. לצורך המבצע פותחו אמעי לחימה ואמצעים אלקטרוניים יעודיים. והתבצעו אימונים ממושכים. שמה המקורי של תוכנית המבצע היה "חפרפרת", והיא נועדה להתקיים במנותק מלחימה קרקעית. תוכנית התקיפה במסגרת מלחמה כוללת נקראה ערצב, והמספר 19 שיקף את מספר סוללות ה-SA-6 בבקעת הלבנון ערב המבצע.

איסוף מודיעין

בשנים שלפני המבצע נכנס לשירות צה"ל מערך של מזל"טים, אלו אפשרו איסוף מודיעין חזותי מדוייק על מיקום כל סוללה וקרון שליטה בטרם המבצע. הם גם חשפו את מאפייני הקרינה של מכ"ם סוללות הטק"א באופן שאפשר את איכונו ושיבושו במהלך התקיפה.

פיתוחים טכנולוגיים

אחד הכלים החדשים היה טיל אוויר-קרקע מסוג AGM-78 סטנדרד ארם שכונה בחיל האוויר הישראלי אגרוף סגול. זהו טיל המתביית על קרינת המכ"מ של סוללת הטק"א וניתן לשגרו בירי מנגד (Standoff),מחוץ לטווח הפגיעה של הטילים. יתרונו הגדול של האגרוף הסגול על קודמו, טיל השרייק, היה יכולתו לזכור את מיקום מטרת המכ"ם שלו גם לאחר שהמכ"ם כובה. כמו כן נרכשו ופותחו אמצעים שונים לדיכוי הגנה אווירית.


הכוחות המעורבים וחימושם

את התקיפה הובילו 25 מטוסי קורנס (פנטום) של חיל האוויר, מטייסת 105, טייסת 201 וטייסות אחרות, חמושים כל אחד בשני טילי אגרוף סגול. את הכוח ליוו מטוסי F-15 (בז) ו-F-16 (נץ) חמושים בטילי אוויר-אוויר מונחי-חום מסוג פיתון 3 ו-AIM9-L אשר מסוגלים לפגוע במטרתם מזוויות תקיפה רחבות מאוד, וטילי-AIM-7 ספארו מונחי מכ"ם בעלי טווח ארוך. בשיא הפעולה היו באוויר כ-90 מטוסים ישראליים. למאמץ השיבוש האלקטרוני והמודיעין גוייסו מטוסי הוקאיי (דיה) ו- בואינג 707 (ראם) כמו גם מזל"טים מסוג זהבן. את תקיפת הדמה המקדמית הובילה טייסת המל"טים. משגרי טילים קרקעיים מסוג כחלילית שהתבססה על טילי שרייק ו-קרס שהתבססה על טילים מתקדמים יותר מסוג AGM-78 סטנדרד ארם השתתפו גם הם בתקיפה. מול כוחות אלה פעלו שלוש-עשרה טייסות של מטוסי קרב סוריים מסוג מיג-21 ו- מיג-23, 19 סוללות SA-6 וכן מספר סוללות SA-2 ו- SA-3. למרות ניידותן של סוללות ה-SA-6 הן הוצבו בעמדות קבועות שהקלו על תקיפתן. הסוללות גובו בתותחי נ"מ ארבע-קניים מסוג שילקה לסיכול תקיפה נמוכת-יעף. במהלך הלילה שבין ה-9 וה-10 ביוני קודמו לבקעת הלבנון גם כמה סוללות של טילי SA-8.

התקיפה

פרטים רבים על התקיפה עדיין חסויים. אך בעקבות פרסומים זרים מצטיירת התמונה הבאה: בעקבות ההתנגשויות הקרקעיות עם הסורים, הגיש צה"ל ב-8 ביוני לאישור הממשלה את הוצאתו לפועל של מבצע ערצב-19. ממשלת ישראל אשרה להוציא לפועל את מבצע התקיפה בצהרי יום רביעי, ה-9 ביוני וכבר בשעה 14:00 החלה התקיפה עצמה. על הניהול הקרקעי של המבצע הופקד אלוף משנה אביאם סלע שהיה אז ראש מחלקת המבצעים של חיל האוויר. במוצב הפיקוד השתתף בניהול הלחימה גם מפקד חיל האוויר האלוף דוד עברי. התקיפה נוהלה באמצעות 'פריסקופ', מערכת שליטה ובקרה למערך הלחימה בטילי קרקע אוויר. על אף מורכבות המשימה, לטובת ישראל ניצבו גורמים רבים:

• יתרון טכנולוגי במטוסים ובמערכות הנשק.
• יתרון טכנולוגי במערכות הטעייה, שיבוש ומודיעין בזמן אמת.
• ייתרון אנושי באיכות הטייסים, אימונם, הנסיון הקרבי שלהם והכרותם הכ עם שטח לבנון.
• יתרון כמותי של כ-50 אחוז במספר המטוסים.
• ייתרון התכנון המדוקדק, האימון ה‏‏ייעודי וההפתעה.
• פני השטח החשופים והראות הגבוהה שמאפיינת את אזור בקעת הלבנון בחודש יוני.

הטעיה

על פי מקורות אמריקאים, המהלך הראשון של התקיפה היה שיגור מבנה של מל"טי הטעייה, ככל הנראה מסוג תלם ושדמית מטייסת 200 לעבר בקעת הלבנון. פרופיל המכ"ם של המל"טים נועד לדמות מטוסי קרב. בהתאם לתכנון הגיבו סוללות הטק"א הסוריות באיכון המל"טים ושיגור טילים לעברם כשהן חושפות את מיקומן המדויק והופכות מטרה לטילים מונחי קרינה. במקביל, מטוסי הדיה איכנו את מקום הסוללות ועדכנו את הכוחות התוקפים.‏‏[1]

השמדת סוללות הטק"א

בצידה הדרומי של הבקעה, הופגזו הסוללות על ידי ארטילריה צה"לית ועל כמה עשרות טילי קרקע-קרקע נגד מטרות קורנות - כחלילית וקרס. היה זה השימוש המבצעי הראשון והאחרון בנשק זה‏‏[2].
המטס הראשון של המבצע כלל את כל מטוסי טייסת 105, הטייסת העיקרית שהפעילה את הטיל אגרוף סגול, כ-20 פנטומים בהובלת מפקד הטייסת. כל מטוס במטס נשא שני אגרופים ושיגר אותם במרחק של כ-25 קילומטרים מסוללות הטק"א.‏‏[3] הסוללות הותקפו אחת אחרי השנייה ולא בו-זמנית כדי לוודא את השמדתן. במטסים העוקבים השתתפו גם טייסות קורנס אחרות ובכללן טייסת 201‏‏[4]. הסורים מצדם ירו 57 טילי SA-6 לאוויר מבלי שהצליחו להפיל מטוסים מאויישים‏‏[5].

קרבות האוויר

התגובה הראשונה של הסורים הייתה הימנעות מהעלאת מטוסיהם לאוויר, כדי לאפשר חופש פעולה לסוללות הטק"א. בתום עשרים דקות, כשנוכחו שמערך הטק"א מתמוטט, החלו הסורים להעלות מיגים לאוויר.‏‏[6] על פי פרסומים זרים, מזל"טים סיפקו מידע חזותי על המראת המיגים מבסיסיהם בסוריה ואילו מטוסי ה- דיה בעלי טווח המכ"ם של 200 ק"מ סיפקו למטוסי הקרב מידע על מסלוליהם של המיגים לצורך ירוטם. על פי מקורות זרים, לווה המבצע באמצעי שיבוש קשר שמנעו מן הסוללות הסוריות והמטוסים הסוריים לתקשר ביניהם ובין מרכזי הבקרה האווירית שלהם. קרבות האוויר היו קצרים, ונמשכו כדקה או שתיים‏‏‏‏[7]. כולם הוכרעו באמצעות טילי האוויר-אוויר המשופרים של מטוסי הבז והנץ. לפי מקורות זרים ניצלו טייסי חיל האוויר את השטח המת ביכולת איכון הטילים של המיגים ותקפו אותם מן הצד. סכנה מוחשית במבצע הייתה הפלת מטוס ישראלי בירי כוחותינו. בכדי להמנע מכך, הוראות הפתיחה באש על מטוסי האויב דרשו זיהוי וודאי ואישורי הירי ניתנו במשורה. בשלב מסויים גם נעצרה תקיפת הקורנסים עד שהשמיים נוקו ממיגים. במהלך הקרבות אחד ממטוסי הבז נפגע מטיל א"א ואיבד את אחד ממנועיו, אך הצליח לנחות בבסיס רמת דוד בשלום‏‏[8]. בסך הכול הופלו במהלך המבצע 23 מיגים, 11 מהם על ידי מטוסי בז, ו 12 ע"י מטוסי נץ.

סיום המבצע

בשעה ארבע אחרי הצהריים החליט סלע להפסיק את התקיפה לנוכח השמדת הרוב הגדול של היעדים והסכנה באובדן כלי טייס, בקשתו אושרה על ידי מפקד חיל האוויר דוד עברי והמבצע הופסק בעוד מספר כלי טייס בדרכם לייעד. ההנחה, שהתבררה כנכונה, הייתה שהסורים יקדמו סוללות נוספות לבקעת הלבנון למחרת, כך שתקיפתן תוכל להמשיך. ההחלטה על הפסקת המבצע זכתה לביקורת מצד שר הבטחון דאז, אריאל שרון.

התוצאות המיידיות של המבצע

המבצע הסתיים לעת ערב בהצלחה מלאה. 15 סוללות הושמדו ו-4 נוספות נפגעו. לא הייתה כל פגיעה במטוסים התוקפים. כ-23 מטוסי קרב סוריים שהוזנקו לשמי לבנון הופלו בטיליהם של מטוסי ה-F-15 (בז) וה-F-16 (נץ). למרות שתנאי ההתחלה במבצע ערצב-19 היו נבאו את הצלחתו, השלמת המבצע ללא כל מטוסים פגועים הפתיעה את מנהליו.

בתום המבצע המשיך הצבא הסורי להחדיר לאזור סוללות נוספות, ובכללן לראשונה, סוללות SA-8. ביומיים הבאים יצאו מטוסי תקיפה ישראליים, מלווים במטוסי קרב, להשלים את השמדת הסוללות שנותרו ולפגוע בסוללות החדשות שקודמו לבקעת הלבנון ומטוסים סוריים הוזנקו כנגדם. בין ה-9 ל 11 ביוני הפילו מטוסי חיל-האוויר כ-82 מטוסים סוריים, מתוכם כ-30 ב-10 ביוני וכ-19 ב-11 ביוני. מספר טייסים הסורים נפלו בשבי הישראלי וסיפקו מודיעין יקר ערך. מבצע ערצב-19 העניק לישראל שליטה אווירית מוחלטת בשמי לבנון, ולחיל האוויר נפתח פתח לסייע באופן חופשי לכוחות הקרקע. יחד עם זאת, בשבועות שאחרי כן הסתפק חיל האוויר במשימות של סיוע קרוב ולא יזם מבצעים חשובים כנגד כוחות אויב. כך, לא הושמדו כוחות קרקעיים גדולים של הסורים במהלך נסיגתם מלבנון לסוריה. הההחלטה על כך התקבלה בדרג הממשלתי שחשש מגלישת הלחימה מעימות מוגבל עם צבא סוריה למלחמה כוללת. ואכן, ב-11 ביוני נכנסה לתוקפה הפסקת אש בין ישראל לסוריה שהושגה בתיווך אמריקאי. למרות הפסקת האש, עד סוף ספטמבר הושמדו 14 סוללות SA-6 נוספות, ומספר המיגים שהופלו הגיע לכ-85. במהלך המלחמה כולה איבד חיל האוויר שני מטוסים ישראלים באש מן הקרקע אך לא איבד כל מטוסים בקרבות אוויר-אוויר. מטוסי הקורנס שהוכחה הצלחתם בהשמדת סוללה זכו באות תקיפה ייחודי.

השלכות המבצע

מבצע ערצב-19 נחשב בעיני בכירי חיל האוויר, לצד מבצע מוקד, מבצע אופרה, ו מבצע יונתן, לאחד מארבעת המבצעים החשובים ביותר שעצבו את דמותו של חיל האוויר [9]. בדיעבד, הועלתה בחוגים בטחוניים השאלה האם היה נכון לחשוף בתקיפה את היכולות המיוחדות שפיתח חיל-האוויר מבלי לנצל את העליונות האווירית שקנה המבצע לכתישת הצבא הסורי. המבצע משך התעניינות רבה מצד חילות אוויר מערביים שראו בו דוגמא לשימוש מוצלח ביכולות הטכנולוגיות המערביות להבסת דוקטרינת ההגנה האווירית הסובייטית. משלחת אמריקאית בראשות הגנרל ג'ון צ'יין הגיעה כשנה לאחר המבצע ללמוד את לקחי התקיפה. עם זאת, בתקיפה שערכו האמריקאים בלבנון ב-1983 כנגד סוללות נ"מ סוריות, בעקבות הפיגוע בבסיס הנחתים בבירות, לא הושגו תוצאות טובות. על פי דוד עברי תוצאות התקיפה גרמו להלם בצבאות ברית ורשה, ערערו את בטחונם בטכנולוגיה הסובייטית ובערכו של מערך הטק"א שברשותם ובכך עודדו את תהליך הגלאסנוסט שהחל מספר שנים אחר כך. הישגי מבצע ערצב-19 נלמדים עד היום בחילות-אוויר בכל העולם.

לקריאה נוספת

• דוד עברי, כיצד השמדנו את מערך הטק"א במלחמת של"ג, קובץ מאמרים - פרסום מספר 36, מכון פישר למחקר אסטרטגי אויר וחלל
• אליעזר (צ'יטה) כהן וצבי לביא, השמים אינם הגבול: סיפורו של חיל-האוויר הישראלי, ספריית מעריב, 1990
• אהוד יערי וזאב שיף, מלחמת שולל, תל-אביב, הוצאת שוקן, 1984
• שלמה אלוני Israeli F-15 Eagle Units in Combat', עמ' 44
• שלמה אלוני וטוני הולמס,Israeli F-4 Phantom II Aces‎, עמ' 84
• 
  
  לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן., סרט באתר youtube
• C1C Matthew M. Hurley, USAFA The BEKAA Valley Air Battle

קישורים חיצוניים

• ליאור שליין ונועם אופיר, שישה ימים ביוני, בטאון חיל האוויר, גליון 145
• מערכות הכחלילית והשילקה אתר מוזיאון חיל האוויר

אז מה

תקיפת מסוקי דיפנדר של ח"א חמושים בטילי טאו מגובה צמרות העצים סמוך לדאמור, שפתחו את הדרך לתקיפת מטוסי הסקייהוק.

קישור לבטאון חי"א

כל הכתבה עוסקת במבצע, הקטע על מסוקי הדיפנדר הוא רק דוגמא לנדבך שאוהבים להשכיח.

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

אני לא מבין גדול בנושא ואין ביכולתי לתקן מה שדורש תיקון, אבל רציתי להגיד ישר כוח על כתיבת הערך. לא פעם אני מוצא ערכים בוויקיפדיה שכתובים בצורה עילגת לחלוטין, הראית שניתן אחרת.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

אני לא בטוח על אמיתות הידיעה
אך יוסי ג'ינו טען באחד הראיונות שזמן קצר לפני מלחמת לבנו ןהראשונה סיירת מטכ"ל השיגו משגר SA-6 חמוש
אפשר להוסיף את זה לחלק המודיעיני

" ערב מבצע שלום הגליל, למשל, הגיעו אלינו ליחידה כמה מבכירי חיל האוויר, בתוכם גם תתי אלופים והמון טייסים בכירים. אמרו לנו שלסורים יש טיל נ"מ חדיש, שהוא בלתי ניתן לפיצוח. מדובר היה בסוללות הטילים הרוסיים מסוג ס"א-6, שנחשבו אז לאימת טייסי חיל האוויר. אמרו שכל חיל האוויר יכול ללכת לנו, אם לא נעשה משהו. אני זוכר שראיתי תתי אלופים לבנים כסיד. אותה השעה היו פרוסים אצל הסורים כמה עשרות סוללות טילים שכאלה, אז תיכננו מבצע ועשינו מה שעשינו, ובוקר בהיר אחד נעלם להם טיל שלם על זחליו ועל מערכות האלקטרוניקה המתקדמות שלו. הגנב בים-בם הרים בלילה טיל רוסי אחד. חצי שנה אחר כך, במלחמת שלום הגליל, חיל האוויר גמר אותם, את כל סוללות הטילים הללו, בשעה וחצי של השמדה טוטאלית ובדיוק מבצעי מופלא".

עם כל הכבוד לג'ינו, ויש כבוד, מה שקצת מטריד אותי בסיפור הדרמתי הזה הוא שב-82 ה-SA-6 כבר לא היה חדיש - המערכת נכנסה לשירות בברה"מ כבר ב-67. ידוע גם שסוללות SA-6 נתפסו בשלמותן באפריקה ב73.
ייתכן שהוכנסו שיפורים במערכת שדרשו ניתוח, ייתכן גם שג'ינו התבלבל עם SA-8.

אז מה

מצטרף לדעתך לגבי ה-SA8 במקום 6.

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

ציטוט:

במקור נכתב על ידי NehemiaG מצטרף לדעתך לגבי ה-SA8 במקום 6.

רק של-SA8 אין זחלים...
בקיצור, משהו לא מסתדר בסיפור.

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

בני פלד בעדות שלו אומר שנמצאו כמה ראשי טילים, מה שלימים יעזור לישראל לנטרל את האיום שלהם במלחמת לבנון

משגר SA-6 פגוע שנתפס שלל במלחמת יוה"כ. מתוך הספר "רפא"ל ממעבדה למערכה" מאת דר' זאב בונן

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

תמונה זו, בגרסה פחות איכותית, הובאה כבר באשכול אחר.
כעת, בגרסה האיכותית יותר, ניתן להבחין ב"גריל האחורי" של טנק מגח בצד ימין של התמונה. זהו חיזוק להשערה שהתמונה צולמה בסיני, כנראה באיזור "מיסורי".

ציטוט:

והופלו כ-80 מטוסים סוריים

מטוסים או מטוסים ומסוקים ?

30 סוללות נשמע מעט מוגזם (מספר המטוסים המופלים דומה למה שכתבת). "ערצב 19" נקרא כך בשל ההיערכות של כמות כזו של סוללות בגזרת הבקעה ובגבול סוריה מול הבקעה.
ממליץ לך לקרוא את מה שפורסם בבטאון חיל האויר בקישור הבא:
http://www.iaf.co.il/Templates/Jour...=50&docID=19927
תוספות גם בקישור הבא:
http://www.shavuz.co.il/magazine/ar...3041&secid=2032

הכתבות מוכרות לי, ואחת מהן צוטטה.
שיניתי את המספר ל23, ה-19 המקוריות, ועוד 4 שקודמו מסוריה ב10 ליוני.
לא ברור לי עם זאת אם המספר 19 התייחס רק לסוללות SA6 או גם לסוללות ה SA2 וה-SA3 שהיו בבקעה

אז מה

המספר 19 מתייחס לכל הסוללות שהיו באיזור (לא רק למטה בבקעה). קרא שוב את דבריו של סלע, בקישור הראשון שהבאתי, לגבי שם המבצע. בנוסף, הנה ציטוט מ"מרחב אוירי 2006" העוסק גם הוא במספרים: " ב-9.6.82 הותקף מערך הטילים בבקעת הלבנון,שכלל 15 סוללות טילי SA-6 שתי סוללות SA-2,ו-2 סוללות SA-3."

http://www.merchav-aviri.org/pages/content/view/938/34/

המספר הסופי של הסוללות שהושמדו לא מפורסם באינטרנט (כל הדברים שכתבתי מתבססים רק על מה שפורסם ולצערינו יש עוד הרבה נעלמים). לפי דבריו של אביעם סלע הושמדו 14 ביום הראשון: "לקראת השעה ארבע אחר-הצהריים החלטתילהפסיק את המבצע", הוא משחזר. "בשלב זה כבר השמדנו 14 סוללות, היינו שעה לפני אור אחרון ולא איבדנו שום מטוס". היו השמדות גם בהמשך (לא ברור איזו כמות מדוייקת), השמדות אלו כללו גם משגרים של SA-8. קטע מהתקיפה הוקרן בזמנו בטלביזיה (בערוץ 1):



לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

באתר הבא:

http://he.wikipedia.org/wiki/9K33_%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%94

המתאר מבנה והסטוריה של סוללת SA-8 נכתב: "ובסופו של דבר בהתקפה זו הושמדו 3 מערכות SA-8 " ולפי המתואר שם, כל מערכת כזו היא עצמאית אך סוללה כוללת ארבע מערכות כאלו וכעת השאלה היא כיצד סופרים. אחרי שתחליט על המספר המשוער, כתוב לפניו את האות "כ" כיוון שיש להניח שבכל מקרה הוא לא מדוייק.

עוד על המבצע בסרטון באתר חיל האויר:

http://www.iaf.org.il/Templates/Gallery/GalleryVODMovies.aspx?lang=HE&lobbyID=67&folderID=1917&subfolderID=1919&docID=26812

ציטוט:

במקור נכתב על ידי yaari .. המספר הסופי של הסוללות שהושמדו לא מפורסם באינטרנט (כל הדברים שכתבתי מתבססים רק על מה שפורסם ולצערינו יש עוד הרבה נעלמים). לפי דבריו של אביעם סלע הושמדו 14 ביום הראשון: "לקראת השעה ארבע אחר-הצהריים החלטתילהפסיק את המבצע", הוא משחזר. "בשלב זה כבר השמדנו 14 סוללות, היינו שעה לפני אור אחרון ולא איבדנו שום מטוס". היו השמדות גם בהמשך (לא ברור איזו כמות מדוייקת),

אביאם סלע , בראיון בידיעות 1.6.2012 אומר שביום הראשון הושמדו 15 סוללות וביום השני עוד 6 סוללות.

יהודה

ראיון ישן עוד יותר מבטאון ח"א עם אביעם סלע מיום השנה העשירי למבצע ערצב-19 ובו פרטים נוספים מעניינים נוספים שלא מופיעים במלואם בראיון החדש יותר מיום השנה העשרים:
1. התקיפה הייתה מתוכננת במקור כבר לאפריל 1981
2. אחרי השמדת הסוללות פרסו הסורים טילי סקאד כלפי ישראל
3. סוללות ה SA-9 לוביות פרסו בלבנון (ככל הנראה מדובר בכלים שהוכנסו ללבנון לא כחלק ממערך הטק"א הסורי בבקעה אלא דווקא במסגרת גדוד הנ"מ האוגדתי של דיוויזה 1 וכתוצאה מכך כמה מהם אף נפלו שלל בידינו בעת נסיגת הסורים. אאל"ט כלי כזה מוצג בחצרים ואחרים כמותו היו בזמנו בשימוש יחידת אגרופן ז"ל, לצד שילקות ושאר גרוטאות).

כמו כן כתבה נוספת מבטאון ישן אחר הפעם על טיל הקרס, המוזכר גם באשכולות אחרים הנוגעים למבצע ערצב
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=275565
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=399100

ציטוט:

במקור נכתב על ידי strong1 ראיון ישן עוד יותר מבטאון ח"א עם אביאם סלע מיום השנה העשירי למבצע ערצב-... 3. סוללות ה SA-9 לוביות פרסו בלבנון (ככל הנראה מדובר בכלים שהוכנסו ללבנון לא כחלק ממערך הטק"א הסורי בבקעה אלא דווקא במסגרת גדוד הנ"מ האוגדתי של דיוויזה 1 וכתוצאה מכך כמה מהם אף נפלו שלל בידינו בעת נסיגת הסורים.

אביעם סלע , בראיון בידיעות 1.6.2012
"תוך כדי הלחימה בלבנון נפל לידינו טיל שלל. מי שהביא את הטיל הזה מעומק לבנון היה עוזי דיין שסיים את הפיקוד על סיירת מטכ"ל סמוך למלחמה. על סמך הטיל הזה פוענחה בתוך יומיים על ידי התעשיה הבטחונית תעלומה שהטרידה אותנו שנים , ויישמנו את מה שלמדנו תוך כדי הלחימה"

יהודה

SA-6 או SA-8

אז מה

בכתבה מהבטאון כתוב במפורש SA-9

ציטוט:

במקור נכתב על ידי dror_p בכתבה מהבטאון כתוב במפורש SA-9

כן... הבטאון הזה היה תמיד נאמן למציאות - אם כתבו שם כנראה שהם יודעים
הם אף פעם לא טועים ותמיד מדייקים בפרטים

(חצי טון ציניות)

אחד ממפקדי טייסת הקורנסים שהשתתף במבצע קיבל על פעילותו את עיטור העוז.
סיפור המעשה:
לאחר התקיפה, כשהתברר שאחת הסוללות לא הושמדה עדיין, החליט ע.א. לתקןף את הסוללה בתותחים. הוא צלל ליעף צליפה והשמיד את הסוללה. לימים ע.א.(תת-אלוף) היה אחד מהחבורה המצומצמת שהגיעו קרוב לשפיץ של הפירמידה בח"א בדרכו הכמעט וודאית להתמנות למח"א. אך תאונה שהתרחשה בבסיס עליו פיקד, במהלכה נהרג חייל, הביאה לפרישתו מח"א.
אם תרצו הרי לכם חידה - מיהו אותו ע.א.?

תא"ל עמירם אליאסף?
האם הוא פרש בגלל אסון הרשת?

עריכה: הוא פרש בגלל הירי שטוח המסלול ביום ההורים.
אגב, לומר שהוא היה במסלול הודאי לתפקיד מח"א זה הקצנה.. אני חושב שלא היה אף מב"ס חצרים שהגיע לתפקיד מח"א, ובכל מקרה יש שני "תפקידי חובה" לפני כן (רל"א ורמ"ט).

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

ציטוט:

במקור נכתב על ידי koby33 אחד ממפקדי טייסת הקורנסים שהשתתף במבצע קיבל על פעילותו את עיטור העוז. סיפור המעשה: אם תרצו הרי לכם חידה - מיהו אותו ע.א.?

כנראה שלא עברת על מה שכתבתי לפניך (הודעה #9) שם הכל מפורסם ללא ראשי תיבות וכולל את כל סיפור המעשה:
"תוספות גם בקישור הבא:
http://www.shavuz.co.il/magazine/ar...3041&secid=2032"

דרך אגב, במידה וזה לא מסווג, מי היה מ"ט 105 שהוביל את הגל הראשון של התקיפה?
מצאתי שחולדאי היה מפקד הטייסת כשעוד הטיסה הקורנסים, אבל נראה לי שזה היה לפני 82 .

אז מה

ג'ינו (גונן) היה מפקד טייסת 105 קורנס האחרון והוא סגר אותה כקורנס.

מרקיע שחקים האתר למחקר ותיעוד ההיסטוריה של התעופה בארץ. www.sky-high.co.il

גלריה: www.pbase.com/amirsgv

מתוך הכתבה במחנה שהובאה למעלה:

"בקייץ 1981 קיבל אליאסף את הפיקוד על טייסת הפאנטומים....
... בהמשך הגיעה תקיפה גדולה של סוללות טילים, שהייתה בשבילנו ההיי-לייט...
....החלטתי להוביל את הרביעייה...

אז מה

אם כבר בהנפצות עסקינן, עמירם אליאסף קיבל צל"ש מח"א ולא עיטור העוז כפי שנכתב פה. לא זכור לי מקרה שאיש צ"א קיבל יותר מצל"ש רמטכ"ל מאז מלחמת יום כיפור וגם אלו שקבלו צל"ש כזה מועטים הם.

ממליץ לך לקרוא את ספרו של שר ההגנה הסורי מוסטפה טלאס "הפלישה הישראלית ללבנון" (מערכות, 1988) כדי לקבל את נקודת המבט של הצד החוטף.

לגבי הרקע ההיסטורי מומלץ גם ספרו של שמואל גורדון "30 שעות באוקטובר".
שים לב שאלמנטים חשובים של "ערצב 19" נכללו גם בתוכניות "תגר" ו"דוגמן", בייחוד ירי "אגרופים" ושימוש ב"תלמים טיפשים" להטעיה.

להבנתי ב73 היו רק שרייקים, לא אגרוף סגול.
לגבי מטס התלמים בתגר. אני מכיר מישהו שהשתתף בתקיפה וטען שבהתארגנות החפוזה הטייסים בכלל לא ידעו שיצאו מל"טים ושתי הגיחות לא היו מתואמות, מה שהפך את כל האופרציה לחסרת משמעות.

אז מה

שרייק=אגרוף

AGM-78=אגרוף סגול

בוא נגיד את זה כך: כשתגר התחיל בדרום בבוקר ה-7 באוקטובר, תלמים שוגרו בצפון. כשדוגמן החל לקראת הצהרים, התלמים כבר היו מקופלים ובדרך דרומה.

השרייקים כונו "אגרוף", להם FOX450 התכוון.

לפי "30 שעות באוקטובר", התלמים בכלל לא השתתפו בתגר או בדוגמן 5. בזמן הביצוע של התגר התלמים בכלל היו פרוסים בצפון אבל למרות זאת בטעות הורו להם לשגר וכך יצא שבזמן שחיל האוויר תקף במצרים התלמים בצעו הטעייה מול סוריה. מצד שני כשהתחיל דוגמן 5 זה היה לאחר שהיחידה החלה בהתקפלות ופריסה לדרום וכך הם לא השתתפו במבצע.

עריכה: הקדימו אותי.

נשמע כאילו לבני פלד היה הרבה מזל שוועדת אגרנט בדקה רק את מחדלי המודיעין והשריון ב73' ודילגה על חיל האוויר.

אז מה

לא נתפסה כל סוללת סאם 6 ביום כיפור. כל שנתפס היה נפל של טיל. בסוללה היחידה שהיתה במגע עם כוחות קרקע, הושמד המכ"ם ע"י גדוד 184, ובכך נמנעה בחינתו ע"י חיה"א. נתפסו סוללות רבות של סאם 2 ו-3 בשלמותן

.

בספר "ממעבדה למערכה" של זאב בונן, מופיע צילום של SA-6 פגוע שנלקח שלל.

התיחסות לנושא גם בע"מ 62-68 ולפרוייקט 'אנדרטה' על בסיס מחקר טילי שלל אלו.

בנ"ל מפורטים ממצאי שלל שונים, ובלא כל קשר למטכ"ל, ובהם נפלי טילים ברמת הגולן, וטיל שרוף שאותר בצפון הארץ.

ראש ביות שלם נמצא יחד עם סוללה נוספת באזור החווה הסינית שאיפשר פענוח סופי ומוחלט של המערכת על מרכיביה השונים, ופיתוח אמצעי נגד כדוגמת "קורמורן" - מערכת חסימה שהותקנה על מסוק יסעור וכרטיס אלקטרוני חדש שהותקן במארז ALQ-119 שהותקן על מטוס קורנס והופעלו כבר ב"מלחמת ההתשה הקטנה" כנגד הסורים

עוד מוזכר בספר השימוש ב"תדמית" - פצצה גולשת לטווח ארוך מונחית טלוויזיה, ממנה פותח בהמשך הפופאי, ששימשה בתקיפת הטילים.

כינויי המערכת - מתוך הספר.

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

אני לא יודע מה בדיוק "לא מדוייק" בדברי. הכותב התייחס ל"סוללות שלימות" שנתפסו. (אגב בויקי הוא כבר תיקן זאת) לא נתפסה כל סוללה כזאת. טיל נפל אחד אותר, כמעט שלם, בגולן, לאחר מאמצי חיפוש ואליו מתייחס כנראה זאב בונן. ה"סוללה" שנתפסה כביכול בחווה הסינית, היו שרידים עשנים של המכ"ם ואולי מנ"א שהועלו באש ע"י גדוד 184. אם אתה סבור ששרידי טילים שנמצאו פה ושם, וכאלה תמיד ימצאו, רובם כאודים עשנים, עושה את אשר כתבתי ל"לא מדוייק", אז בבקשה, הרי אתה ה"מומחה", אני רק עברתי שם.

.

לצורך השלמת הערך, למישהו יש מושג מי הוא היה?

אז מה

זכור לי שראיתי בייטיוב סרטון על מלחמת של"ג ובאחד הקטעים רואים גופה לבושה בסרבל
נגררת ע"י ברברים (אין לי מילה יותר חמורה לתאר את זה) הקריין ברקע ציין שמדובר
בגופת טייס חיל האוויר הישראלי שמטוסו הופל .

עשה לי לא טוב לראות את זה ועד היום אני לא יודע האם זה היה מקרה אמיתי או
שהנבלות האלו לקחו גופה והלבישו אותה סרבל.



לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

אכן טייסים של מסוק שהופל. קוברה אאל"ט.

http://www.emek.org.il/noflim/yosi_k.htm

יוסי קלר ז"ל

http://www.izkor.gov.il/izkor86.asp?t=98989

עמיחי ספקטור ז"ל

http://www.izkor.gov.il/izkor86.asp?t=98988

זה קטע חדשותי מקורי של ABC? כי אם כן אני מבין שרגישות הציבור לא הייתה דומיננטית בשנות ה-80 כמו היום...

הציבור היה רגיש בדיוק כמו שהוא רגיש בימים אלה.

.

ופחות או יותר עד עידן בכבלים (1990 ואילך) גם לא היו הרבה מקורות זמינים אלטרנטיביים.

מה שכן תמיד היו עליות ומורדות, כמו אותו בזיון המת הדוחה שעשתה העיתונות הישראלית אחרי הפיגוע בקו 5 בכיכר דיזנגוף (1995), שאחריו היה ריסון מסויים עקב הביקורת מקיר לקיר שחטפו העיתונים.

אגב: לא זכור לי שראיתי אי פעם את הקטע הזה מוקרן בטלוויזיה הישראלית.

.

"מבצע שלום הגליל

בעקבות ההתנקשות בשגריר ישראל בבריטניה, שלמה ארגוב, וכיישום של תכנית וותיקה לדחיקת ארגוני הטרור הפלסטיניים מלבנון ויצירת סדר פוליטי חדש במדינה, פלשה ישראל ב- 6 ביוני1981 לדרום לבנון. המבצע כוון בעיקר כנגד הפלסטינים בדרום לבנון אך תוכנן גם להתמודד עם התנגדות סורית אפשרית למהלכי צה"ל. כבר ביום השני למלחמה החלו התכתשויות עם הצבא הסורי באזור ג'זין ובעין זחלתא, וויכוח נטוש מי מן הצדדים יזם את העימות."

6 ביוני 1982

ציטוט:

הפריסה החדשה פגעה ביכולת ההרתעה של ישראל

אנחנו חייבים להפסיק להשתמש במשפט הזה. הוא הפך להיות ההסבר הסדטנדרטי לכל ארוע ביטחוני בלתי רצוי ובלתי מתוכנן, הוא כבר לא יותר מקלישאה. במקרה של מערך הטילים הסורי זה אפילו חמור יותר מכיוון שהוא יוצר היפוך של סיבה ותוצאה.

פריסת מערך הטילים היה הפרה של הסכם הקוים האדומים שאפשר את התערבות סוריה במלחמת האזרחים בלבנון. אלמלא היה קיים הסכם כזה, צה"ל היה פועל כנגד הסורים עוד בשנות השבעים כדי לנטרל את האופציה שלהם לאגף את מערכי ההגנה שלנו על רמה. הסורים ראו בהפלה שלנו את צמד המסוקים שלהם בהפרה של ההסכם, ולכן הרגישו שהם יכולים לקדם את הטילים. "יכולת ההרתעה של ישראל" במקרה זה, פשוט לא עבדה. הסורים לא הרגישו מאוימים מספיק על מנת לשמור את הטילים בתוך סוריה. משבר הטילים של 1981 הוא כשלון של יכולת ההרתעה. אין טעם לדבר על פגיעה ביכולת עקב הפריסה.

"Perpetuo vincit qui utitur clementia"

"Perpetuo vincit qui utitur clementia"

יתכן שבמשפט "הפריסה החדשה פגעה ביכולת ההרתעה של ישראל" הכוונה היתה לפגיעה ביכולת ההתראה (עקב איום על מטוסי איסוף מודיעין שקודם לכן יכלו לטוס קרוב יותר לגבול עם סוריה).
salak , תקן אותי אם טעיתי באפשרות שהעליתי. שהרי לפי המשך המשפט "וביכולת התמרון בשמי לבנון" יתכן שאני אכן טועה (לפי הבנתי צריך היה להיכתב "הפריסה החדשה פגעה ביכולת ההתראה של ישראל עקב פגיעה ביכולת התמרון בשמי לבנון").

התכוונתי לכך שאם ישראל לא היתה מגיבה להפרת ההבנות יכולת ההרתעה (לא ההתראה) העתידית שלה היתה נפגעת.
איך הייתם מנסח את המשפט יותר במדיוק, אם כך, ובקצרה?

אז מה

מסכים מאוד. דיבורים על יכולת ההרתעה זה דבר שמגיע מעולם הפוליטיקה לפני הכל (כזכור, ייעודו של הצבא הוא להתאמן למלחמה, ומרגע שפרצה - לנצח בה; לא להיות גורם שמרתיע מפני מלחמה, זה תוצר צד).

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

המאמר שלך על לבנון כתוב יפה מאד. אינני יכול לשפוט את התוכן, אבל הצורה יפה מאד.
לגבי ההתייחסות שלך לתקיפת הטילים במלחמת יום הכיפורים, אני מציע שתקרא את ספרו של גורדון "30 שעות באוקטובר", ואולי תנסח אחרת את דבריך.

בעקבות ההערה של jetman_2, עברתי על ההקדמה שנכתבה כאן בנושא ואכן לא ברור לי מנין נלקח הנתון "הבעיה נחשפה בשיא חומרתה בשלושת ימי הלחימה הראשונים של מלחמת יום הכיפורים, בהם איבדה ישראל יותר מרבע ממטוסי הקרב שלה". הגזמה פראית (רבע בשלושה ימים?) לאור העובדה שבכל ימי המלחמה "חיל-האוויר איבד 109 מטוסים, מהם 102 מטוסי קרב"
http://www.iaf.org.il/Templates/Jou...fullListID=1213
(ואולי התכוונת שבכל המלחמה איבדה ישראל יותר מרבע? כדאי שתבהיר).
עדיף לכתוב "בהם איבדה ישראל מטוסי קרב רבים" (אלא אם כן אתה מוצא את המספר המדוייק).

לפני כעשור הופיע מחקר של שמואל גורדון אודות הימים הראשונים של המלחמה ב"מערכות". גורדון מציין שם במפורש שבשלושת הימים הראשונים איבד חיל האויר כרבע מסך כל האבידות שלו במלחמה.

"Perpetuo vincit qui utitur clementia"

ציטוט:

במקור נכתב על ידי קורנסון לפני כעשור הופיע מחקר של שמואל גורדון אודות הימים הראשונים של המלחמה ב"מערכות". גורדון מציין שם במפורש שבשלושת הימים הראשונים איבד חיל האויר כרבע מסך כל האבידות שלו במלחמה.

זה כבר נשמע יותר הגיוני. ממליץ לsalak לתקן בהתאם. התיקון שביצעת, בכך שרק הורדת את "בשלושת ימי הלחימה הראשונים" גרם לטעות אחרת. צטט את גורדון (הוא יודע על מה הוא מדבר. כחוקר נימסרו לידיו כל המספרים המדוייקים) ותקבל משפט נכון.

המשפט הוא ציטוט מתוך ספר של אחד James R Brungess , סגן אלוף בחיל האוויר האמריקאי
בשם: Setting the context: suppression of enemy air defenses and Joint war fighting in an uncertain world

ושם בעמוד 16 נאמר:

The Israelies lost more than a quarter of their combat air force - 150 aircraft - in the first three days of fighting to radar directed AAA and SAM

לצורך העניין הוא מצטט את:
Ideas, Concepts, Doctrine: Basic Thinking in the United States Air Force, 1961-1984‎ by Robert Frank Futrell
ספר שאין לי גישה אליו
יש לך מושג מה המקור להבדל במספרים?
דיווחים ערביים מוגזמים? מטוסים שנפגעו ותוקנו? קונספירציה ציונית שפלה להמעיט מהישגי גיבורי מצריים וסוריה?י

אז מה

אכן הגזמה פראית.
תיצמד לנתונים שהבאתי בתשובה קודמת (102 מטוסי קרב בכל המלחמה) ותקן, לפי ההמלצה, על פי המצוטט מגורדון.

יערי, לא ברור לי מה הטעות החדשה שנוצרה. אם נקבל את הנתון של 102 מטוסי קרב שהופלו, מתוך 358 מטוסי קרב ש(לפי וויקיפדיה – אשמח לתיקון) היו לנו בתחילת המלחמה מגיעים למעל רבע.

או שמא אתה מתכוון שהלם הפגיעות של המטוסים לטק"א היה גדול בשלושת הימים הראשונים ולא אחרי כן?

לגבי אחוז המטוסים שנפלו בשלושת הימים הראשונים מתוך כלל האבידות, לא עומד מולי הספר של גורדון, אם תצטט לי ממנו אשמח לשנות. אבל, אני נוטה להאמין שהאחוז היה יותר גדול.

אם למשל מסתכלים על התאריכים בהם נפלו טייסים בזמן המלחמה (לפי הטבלה במרחב אווירי), מתוך 46 טייסי קרב שנפלו עד ה- 24/10, נפלו 22 בין ה-6 ל-8 באוקטובר. שזה כמעט חצי.

אז מה

לפי גורדון בתחילת המלחמה היו לחיל האוויר 383 מטוסי קרב (מתוכם 66 לא כשירים) ו8 מטוסי צילום.
מתוכם אבדו 103 מטוסי קרב במלחמה (כולל מטוס אחד שלא הופל, אבל ניזוק בצורה קשה ונגרע מהסד"כ).
סה"כ זה יוצא קצת יותר מרבע (26.9%) ממטוסי שהקרב שהיו לחיל האוויר בתחילת המלחמה. אם כי יש לזכור שבמהלך המלחמה קיבל חיל האוויר מטוסים מארה"ב.
בספר של גורדון לא מפורטות האבדות השלושת הימים הראשונים, אבל מצויינת בו העובדה שבארבעת הימים הראשונים איבד חיל האוויר 54 מטוסי קרב (ועוד 55 נפגעו), כלומר יותר מחצי מכל המטוסים שאבדו במלחמה.
אבל, אאל"ט רוב האבידות של חיל האוויר במלחמה לא נגרמו מטק"א, אלא מנ"מ קני.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי double_o לפי גורדון בתחילת המלחמה היו לחיל האוויר 383 מטוסי קרב (מתוכם 66 לא כשירים) ו8 מטוסי צילום. מתוכם אבדו 103 מטוסי קרב במלחמה (כולל מטוס אחד שלא הופל, אבל ניזוק בצורה קשה ונגרע מהסד"כ). סה"כ זה יוצא קצת יותר מרבע (26.9%) ממטוסי שהקרב שהיו לחיל האוויר בתחילת המלחמה. אם כי יש לזכור שבמהלך המלחמה קיבל חיל האוויר מטוסים מארה"ב. בספר של גורדון לא מפורטות האבדות השלושת הימים הראשונים, אבל מצויינת בו העובדה שבארבעת הימים הראשונים איבד חיל האוויר 54 מטוסי קרב (ועוד 55 נפגעו), כלומר יותר מחצי מכל המטוסים שאבדו במלחמה. אבל, אאל"ט רוב האבידות של חיל האוויר במלחמה לא נגרמו מטק"א, אלא מנ"מ קני.

לאור המספרים המצוטטים מגורדון (לא ידעתי שיש מספר מוצהר של מטוסי קרב, אפילו של אותה תקופה), לוקח את דברי בחזרה למעט הסיומת ש double_o מעיר לגביה ונראית גם לי הגיונית.
לכן אולי עדיף: "הבעיה נחשפה בשיא חומרתה במלחמת יום הכיפורים, שבה איבדה ישראל יותר מרבע ממטוסי הקרב שלה, רבים כתוצאה מפגיעת טילי קרקע-אוויר" ("רבים" במקום "רובם").

בספר

The Yom Kippur War 1973
By Simon Dunstan, Kevin Lyles, Howard Gerrard

מצאתי את הקטע שלמטה, ללא מקורות.
שימו לב שהמספרים לא מתסכמים ל-102. לגבי מספר ההפלות בקרבות אוויר אוויר מצאתי הערכות מערביות שנעו בין 4 ל- 15 מטוסים.

אז מה

ראשית, המספר 102 מופיע גם כאן, כך שהוא די נכון.
ההפרש החסר לגבי הגורמים לאבידות (כ 20) נובע כנראה מאי ידיעה של המחברים אודות הסיבה העיקרית לנפילתם. היו כל מיני סיבות נוספות: גם תקלות, גם הפלה מכוחותינו וגם ע"י מטוסי אוייב. החלוקה לא ידועה לי.

הטבלה הזאת מפרטת אובדני סקייהוקים ב73, לטענתה 16 מטוסים הופלו בנ"מ 28 בטק"א ואחד לא ידוע (זוריק לב). לא מצויין המקור

אז מה

זוריק לא הטיס סופר מיסטר כשהופל \ התרסק?

"היטלר מת, סטלין מת ועוד כמה ששכחתי את שמם

ובכל זאת עדיין נשפך כאן דם"

שלילי.
הוא הטיס עיט מטייסת העמק.

"השגנו את מטרתינו בנחישות ובעוצמה שלא לאפשר לערבים המשוגעים האלה להשיג נשק גרעיני.
אנחנו לא חוששים מאותן 'נשמות טהורות',שכל התנינים בנהרות דרום-אפריקה לא יוכלו לספק להן די דמעות שיוכלו למחות את צביעותן,ובטוחני שאתה מבין אותנו היטב".

רא"ל רפאל איתן במברק אל שר ההגנה הדרום אפריקני מגנוס מאלאן מיד לאחר תקיפת הכור בעיראק.

מרקיע שחקים האתר למחקר ותיעוד ההיסטוריה של התעופה בארץ. www.sky-high.co.il

גלריה: www.pbase.com/amirsgv

צודק.
טעות שלי.

"השגנו את מטרתינו בנחישות ובעוצמה שלא לאפשר לערבים המשוגעים האלה להשיג נשק גרעיני.
אנחנו לא חוששים מאותן 'נשמות טהורות',שכל התנינים בנהרות דרום-אפריקה לא יוכלו לספק להן די דמעות שיוכלו למחות את צביעותן,ובטוחני שאתה מבין אותנו היטב".

רא"ל רפאל איתן במברק אל שר ההגנה הדרום אפריקני מגנוס מאלאן מיד לאחר תקיפת הכור בעיראק.

שציינת כי אין לך גישה אליו - להלן העמודים הרלוונטים וכן ציון המקורות בקטעים שסרקתי:

(עריכה: אינני מצליח לצרף כאן את הדפים הסרוקים. אשלח אותם בהודעה נפרדת.)

משהו שעלה פה בעבר :
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...%F8%E3%E5%F7%F1

שימו לב לטבלה 3:



לפי טבלה זו, למעלה מחצי מן האבידות התרחשו בארבעת הימים הראשונים של המלחמה, ויותר מרבע ב 34 השעות הראשונות. בסה"כ חיל האויר אכן איבד כרבע ממערך הקרב שלו.

"Perpetuo vincit qui utitur clementia"

אלא לכך ששיטת הלחימה של חיל האויר בטילים לא "נכשלה" אלא פשוט לא בוצעה לפי התכנית בגלל פניקה שאחזה בפיקוד העליון - דדו ופלד. לולא זה המלחמה היתה יכולה להראות שונה מאד.
באמת כדאי לקרוא את הספר.

עם זאת, הוויקיפדיה היא של כולם ואתה מוזמן לשנות את הכתוב בערך כראות עינייך.

אז מה

ציטוט:

ערערו את בטחונם בטכנולוגיה הסובייטית ובערכו של מערך הטק"א שברשותם ובכך עודדו את תהליך הגלאסנוסט שהחל מספר שנים אחר כך

נו באמת..."ובכך עודדו את תהליך הגלסנוסט"

אז מה

אבל אתה מצטט אותו ושם את זה בתוך מאמר שלך.

אבל אני מסכים שהקביעה של עברי מגוכחת והיא כבר ירדה מהערך (ותודה לטל ענבר).
באופן כללי עדיף להסתכל בערך בוויקיפדיה שעודכן מאז הרבה פעמים ולא בפוסט המקורי.

אז מה

טעון תיקון נוסף.

הטייסת היחידה שהייתה בעלת כשירות "אגרוף סגול" הייתה טייסת העקרב בלבד.

"השגנו את מטרתינו בנחישות ובעוצמה שלא לאפשר לערבים המשוגעים האלה להשיג נשק גרעיני.
אנחנו לא חוששים מאותן 'נשמות טהורות',שכל התנינים בנהרות דרום-אפריקה לא יוכלו לספק להן די דמעות שיוכלו למחות את צביעותן,ובטוחני שאתה מבין אותנו היטב".

רא"ל רפאל איתן במברק אל שר ההגנה הדרום אפריקני מגנוס מאלאן מיד לאחר תקיפת הכור בעיראק.

ידוע לי בוודאות על מישהו שהיה כשיר אגרוף סגול ולא היה בעקרב בכלל. סתם שתדע.

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

אבירי הזנב הכתום קיבלו את כשירות האגרוף סגול אחרי סגירת 105 כטייסת קורנס ועד יציאת הטיל משירות ב 1991.

"השגנו את מטרתינו בנחישות ובעוצמה שלא לאפשר לערבים המשוגעים האלה להשיג נשק גרעיני.
אנחנו לא חוששים מאותן 'נשמות טהורות',שכל התנינים בנהרות דרום-אפריקה לא יוכלו לספק להן די דמעות שיוכלו למחות את צביעותן,ובטוחני שאתה מבין אותנו היטב".

רא"ל רפאל איתן במברק אל שר ההגנה הדרום אפריקני מגנוס מאלאן מיד לאחר תקיפת הכור בעיראק.

כמה תהיות ואי דיוקים:

א) לא צריך "להשתלט" על טילי אס איי6, או על סוללה, על מנת ללמוד איך הכלי עובד,
ואיך להתמודד איתו ו\או איך להשמיד אותו.

ב) סוללות ה SA6 לא הוצבו במקומות קבועים, אלא מיתגו בין 'פיתות' ( מחפורות ),
וחלק מהזמן פרסו באתרים שאי אפשר היה לצפות מראש.

ג) הדגש היה על השמדת ה SA8, שבאותו זמן היו חדשים בזירה, והיוו את האיום המרכזי בגלל ניידותם
הכמעט לא מוגבלת.

ד) ציטוט: "...איסוף מודיעין

בשנים שלפני המבצע נכנס לשירות צה"ל מערך של מזל"טים, אלו אפשרו איסוף מודיעין חזותי מדוייק על מיקום כל סוללה וקרון שליטה בטרם המבצע. הם גם חשפו את מאפייני הקרינה של מכ"ם סוללות הטק"א באופן שאפשר את איכונו ושיבושו במהלך התקיפה".

לא מדויק בעליל.

ה) ציטוט: "...הטעיה

על פי מקורות אמריקאים, המהלך הראשון של התקיפה היה שיגור מבנה של מל"טי הטעייה, ככל הנראה מסוג תלם ושדמית מטייסת 200 לעבר בקעת הלבנון. פרופיל המכ"ם של המל"טים נועד לדמות מטוסי קרב. בהתאם לתכנון הגיבו סוללות הטק"א הסוריות באיכון המל"טים ושיגור טילים לעברם כשהן חושפות את מיקומן המדויק והופכות מטרה לטילים מונחי קרינה. במקביל, מטוסי הדיה איכנו את מקום הסוללות ועדכנו את הכוחות התוקפים".

זה לא היה תפקידם של מטוסי הדיה. האיכון נעשה באמצעים אחרים, שהיה לי הכבוד להפעיל חלק מהם.

א. זה מאוד מאוד עוזר.

ב. זאת לא הנקודה, באמצעים הנכונים אתה יכול לאכן קורנים, ובשליטה טובה אתה גם יכול לסגור מעגל יותר מהר מיכולת ההשמדה שלהם.

ג. אני חושב שאתה טועה לגבי גלי התקיפה הראשוניים, אם אני זוכר נכון, אתה הSA-8 צדו אחרי שהסוללות הישנות יותר הושמדו.

ד + ה. אני מציע שתמחק את ההתייחסות שלך, לא צריך לתקן כל דבר.

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

ציטוט:

במקור נכתב על ידי NehemiaG א. זה מאוד מאוד עוזר. ב. זאת לא הנקודה, באמצעים הנכונים אתה יכול לאכן קורנים, ובשליטה טובה אתה גם יכול לסגור מעגל יותר מהר מיכולת ההשמדה שלהם. ג. אני חושב שאתה טועה לגבי גלי התקיפה הראשוניים, אם אני זוכר נכון, אתה הSA-8 צדו אחרי שהסוללות הישנות יותר הושמדו. ד + ה. אני מציע שתמחק את ההתייחסות שלך, לא צריך לתקן כל דבר.

א) זה עוזר אם אתה מעוניין לדעת למשל, מה טווח הטיל, או יכולות התמרון והניהוג שלו. זה חומר למהנדסים.
זה לא עוזר מבחינת האיכון שלו וההשמדה שלו.

ב) בלי קשר לגלי תקיפה. האיום המרכזי באותה תקופה היו חטיבות ה SA8.

ד + ה ) תשמע. אני מאלה פה בפורום, שלפעמים מזדעזעים ממה שנאמר וממה שנחשף פה.
אין שום חשיפה במה שכתבתי. הרי ברור שערצב לא נעשה ע"י טלקינזיס. ברור שהיו "אמצעים".
כל איש מודיעין שעוסק בתחום ( קורנים... אתה אמרת ) יכול להבין באינטואיציה המקצועית שלו
איך ערצב קרה. מה שצריך להמשיך להיות חסוי זה מה הם האמצעים, מה היכולות שלהם וכיוצ"ב.

א. אם תשיג סוללה, תוכל לדעת איך בדיוק השבשים שברשותך עובדים עליה. בדיוק.

ד + ה. שוב, אני נגד תיקונים כאלה. יכול להיות שעד היום היה לחוקר מודיעין סורי איזה סימן שאלה לגבי מה בדיוק עשו הכטב"מים ומערך הבקרה המוטס, ואולי יש לזה השלכות גם על מה שחה"א עושה או לא עושה היום.

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

כמו שציינתי אני בור גמור בתחום.
מצד אחד אנחנו לא רוצים לפרסם בוויקי מידע מסווג ממקור אישי.
מצד שני, נחמיה, אנציקלופדיה היא לא המקום לדיסאינפורמציה - עדיף לא לומר כלום מלאמר שטויות.
אם תוכלו לעבור על החלק האלקטרוני בערך, למחוק טעויות ולהוסיף מידע גלוי, שיש לו מקורות ברורים בספרות צבאית, אודה לכם.

אז מה

אם יש לך מקור חיצוני שטוען X ואדם בפורום שטוען ש-X שגוי, בוויקיפדיה זה לא נקרא דיסאינפורמציה, זה נקרא מקורות. כותבים שבמקור Z נטען X.3, אך זה לא אומת במקורות רשמיים, פשוט, לא?

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

חפשו יעקב רשף באתר הגבורה

"כשהתחילה מלחמת של"ג היינו בבסיס חצרים, והטייסת קיבלה משימה להוציא 12 מסוקים לבסיס מחניים למשימות של פינוי נפגעים, ולשלוח עוד שמונה מסוקים לבסיס ברמת דוד למשימות של לוחמה אלקטרונית. התחלנו את המלחמה בפיזור מאוד לא נוח מבחינה פיקודית. הצעד הראשון היה לארגן את הכוחות ולהציב מפקד לכל כוח. אני, באופן טבעי, לקחתי פיקוד על קבוצת המסוקים הגדולה במחניים"

עם העמסה של מאג וקצת ציוד היתה כבדה על המסוקים האלה, לא רוצה לחשוב איך הם טסו עם מערכת ל"א גדולה וכבדה! ומצד שני, זה לא המטוס הראשון שאיבזרו אותו למשימות ל"א ובקושי הצליח לזוז...
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.fresh.co.il/vBulletin/images/freshsmilies/crazy.gif]

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

צילום באדיבות הגולש "טרמין"

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...149#post4243099

יום רביעי השבוע (6/6/2012) "מבט שני" על מלחמת לבנון
"....במשדר מיוחד חושפת מבט שני את הצלחת חיל האוויר בחיסול מערך הטילים הסובייטי בבקעת הלבנון, את הקרב שצונזר עד עתה בין שתי חטיבות שיריון של כוחותינו ועוד אירועי מפתח להבנת המלחמה ההיא.
ב 8 ליוני 82 תקפו בהפתעה מאות מטוסי חיל האוויר את מערך טילי הקרקע אוויר של הסורים בבקעת הלבנון. מערך סובייטי שייצג את תפיסת העולם השלמה של הגוש המזרחי מול המערב . זה המערך שהותיר טראומה מאז מלחמת יום הכיפורים שבה כופף הטיל את כנף המטוס וגרם לחיל האוייר עשרות הרוגים, שבויים ונעדרים .
לראשונה חושפים מתכנני המבצע והמפקדיו , אל"מ אביאם סלע ואלוף דוד עברי את פרטי הקרב המוצלח שנלמד עד היום בצבאות רבים בעולם...."

ערצב 19 באוויר" מתוך "דובדבנים ודם - 30 שנה למלחמת לבנון הראשונה" - משדר מיוחד של מבט שני (בערוץ 1)
חלק א':


לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.
חלק ב':


לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

מתוך ראיון עם אביאם סלע, מוסף "7 ימים" ב"ידיעות אחרונות" 1/6/2012.
(בחלק מהדפים האיכות נמוכה עקב מגבלת גודל קובץ)

http://www.idf.il/1133-16190-he/Dover.aspx

מפקד חיל האוויר בתקופת מלחמת לבנון הראשונה, האלוף (מיל') דוד עברי, נזכר במלחמה ששיקמה והעצימה את יכולות ההרתעה של חיל האוויר הישראלי. "ההרתעה הזו קיימת עד היום", הוא אומר

אשכול עם ראיון נוסף
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=564284

http://www.tzevet.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/219tzevet_25A_internet(1).pdf

הקטע הזה כבר נמצא בהרחבה בראיון שנתן סלע למוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות" מה 1/6/2012 (ראה 3 ידיעות למעלה), כולל ה"חיילות במיני".
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...520#post4245254