בזמן שהביקורת העולמית על ישראל נמשכת, רואן דין, מגיש בכיר ברשת "סקיי" האוסטרלית נותן בראש לבולט שבמבקרים מנחה הלייט-נייט ג'ון אוליבר ולבסיסט להקת פינק פלויד רוג'ר ווטרס.


לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

העולם שלנו הוא תוצאה של שורש קדום שמסבב את מה שאנו משיגים בעולם הזה

לפיד - שמחבל כעת במו"מ מול חמאס ופשוט תוקע סכין בגב.

זנדברג - מתנחלי לוד.

מיכאלי - מגנה את התוקפנות היהודית.

כסיף - הוא יהודי בכלל?
זאבה גלאון - מפכ"ל ערבי.

יאיר גולן - מוסר מופתי עד שזה מגיע ליהודים.



כוכבי ונורקין הם אנשי מקצוע למופת. יחד עם זאת אני משוכנע שהם קרובים בדעותיהם ליאיר גולן הרבה יותר מאשר לגלנט. ההוכחה לכך מתבטאת בפעולות הפינצטה שלהם שעולים לנו הון עצום, הן בהרוגים (נמנעים מתקיפת משגרים בתוך אוכלוסייה גם במחיר ירי והרג חיילים ואזרחים), כלכלית (תג מחיר גבוה לנשק מדויק) ומשך הלחימה שמתורגם לנזקים כלכליים, פסיכולוגיים ומדיניים (אין ספק שנשק סטטיסטי והשמדה נרחבת היו מייצרים לחץ מהותי על חמאס).

כרגע חמאס לא נפגע כפי שמסים לצייר לנו. את המנהרות ישקמו (יצטרכו גם לשפר) וכך גם את ארסנל הטילים. 250 הרוגים לא מזיזים להם. ועל כך בכיר שמת יגיע אחר שימלא את מקומו - אין מחסור בבכירים.

מהיכן התובנה שאסור לנו לתקוף בית שיש בו משגר אם נמצאים בו בלתי מעורבים. על איזה "חוק בינלאומי" מסתמכים? אני מכיר חוק הפוך שנכתב בדמם של הסורים, הארמנים אולי הגרמנים בדרזדן.

לא קיים כל חוק בינלאומי בודאי שלא בתתצורה שמנסים למכור לנו, קיימת חד צדדיות וצביעות מדהימה ואנטישמיות פניית וחיצונית. כל עוד נמשיך להיכנע לכך נמשיך להפסיד!
הפעם האחרונה שניצחנו היה ב-2006 ולמרות כל הביקורת זה היה ניצחון! צה"ל נשאר בתוך לבנון והחיזבאללה נצר את אישו ובלע כוחות או"ם הוא כשל בהגנתה של לבנון וזה נצרב בתודעה - בכל המזה"ת. צריך לנצח בראש שלהם - לא בשלנו! וזה בהחלט בהישג יד.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי channb לפיד - שמחבל כעת במו"מ מול חמאס ופשוט תוקע סכין בגב. זנדברג - מתנחלי לוד. מיכאלי - מגנה את התוקפנות היהודית. כסיף - הוא יהודי בכלל? זאבה גלאון - מפכ"ל ערבי. יאיר גולן - מוסר מופתי עד שזה מגיע ליהודים. כוכבי ונורקין הם אנשי מקצוע למופת. יחד עם זאת אני משוכנע שהם קרובים בדעותיהם ליאיר גולן הרבה יותר מאשר לגלנט. ההוכחה לכך מתבטאת בפעולות הפינצטה שלהם שעולים לנו הון עצום, הן בהרוגים (נמנעים מתקיפת משגרים בתוך אוכלוסייה גם במחיר ירי והרג חיילים ואזרחים), כלכלית (תג מחיר גבוה לנשק מדויק) ומשך הלחימה שמתורגם לנזקים כלכליים, פסיכולוגיים ומדיניים (אין ספק שנשק סטטיסטי והשמדה נרחבת היו מייצרים לחץ מהותי על חמאס). כרגע חמאס לא נפגע כפי שמסים לצייר לנו. את המנהרות ישקמו (יצטרכו גם לשפר) וכך גם את ארסנל הטילים. 250 הרוגים לא מזיזים להם. ועל כך בכיר שמת יגיע אחר שימלא את מקומו - אין מחסור בבכירים. מהיכן התובנה שאסור לנו לתקוף בית שיש בו משגר אם נמצאים בו בלתי מעורבים. על איזה "חוק בינלאומי" מסתמכים? אני מכיר חוק הפוך שנכתב בדמם של הסורים, הארמנים אולי הגרמנים בדרזדן. לא קיים כל חוק בינלאומי בודאי שלא בתתצורה שמנסים למכור לנו, קיימת חד צדדיות וצביעות מדהימה ואנטישמיות פניית וחיצונית. כל עוד נמשיך להיכנע לכך נמשיך להפסיד! הפעם האחרונה שניצחנו היה ב-2006 ולמרות כל הביקורת זה היה ניצחון! צה"ל נשאר בתוך לבנון והחיזבאללה נצר את אישו ובלע כוחות או"ם הוא כשל בהגנתה של לבנון וזה נצרב בתודעה - בכל המזה"ת. צריך לנצח בראש שלהם - לא בשלנו! וזה בהחלט בהישג יד.

גם אני מהצד הימני אבל אתה לא חי לבד במערב הפרוע.
נכון קיימת צביעות אבל הכניעה שלנו היא לא כמה אכזרי תהיה או כמה בתים תוריד. הכניעה שלנו, הרפיסות שלנו היא בחוסר הזהות שלנו, בחוסר האחדות שלנו.
החמאס נפגע, אבל בטח שלא אנושות.
אתה מסתכל דרך זוית מאוד מסויימת בתקווה שתביא לך את התוצאה הרצויה.
אנחנו נמצאים במערכת עם המון כוחות. לא שיש לי את התשובה. אבל היא צריכה להגיע ממקום אחר.

העולם שלנו הוא תוצאה של שורש קדום שמסבב את מה שאנו משיגים בעולם הזה

א. לא אני חי במערב הפרוע אלא אלו שמקדמים כניעה ומתן לגיטימציה לאנטישמיות ברמת ליל הבדולח. המדובר על פעילות סדירה של תנועות ואירגונים שפועלים מתוך תפיסת עולם ואידיאולוגיה סדורה השוללת את הקיום היהודי בכל אמצעי שהוא. (ע"ע איראן חמאס התנועה האיסלאמית ועוד - כולם זרועות שונים של אותו תמנון).

ב. גם בעינים חילוניות וללא קשר למסורת אבות ואמונה בזכותנו על הארץ, זכותו של כל אזרח למגורים בכל מקום בארץ. ערבים גרים בערים יהודיות ואין שום סיבה שיהודי לא יגור בעיר ערבית או מעורבת. כולל לוד.

ג. הכינוי מתנחלים מייצג קונוטציה מסוימת בתרבות השמאל - כאלו שאין להם עמנו שותפות גורל (ע"ע ירון לונדון ואסון מירון). כינוי תושבי לוד כמתנחלים משמעותו ברורה - התרם דם! כשאתה מדבר על אחדות אנא זכור שאין דבר יותר מפלג מאשר האמירה הנ"ל.

ד. אם מנהיגי ישראל בשנת 1948 היו חושבים בראש של זנדברג לא הייתה לנו מדינה, אפילו לא שכונה.

ה. לא אני גר במערב הפרוע, אלא אלו שנכנעים לטרור לגזענות ולאנטישמיות. כלומר השמאל הסהרורי והאובדני.


עם סיסמאות לא מייצרים מציאות - האחדות כמו גם ה"דו קיום" הן סיסמאות ריקות וחסרות תכלית.
הכיצד אתאחד עם מי שמתיר את דמי ואינו רואה עצמו כבן עמי!

לסיום אציין כי תגובה זו כנתבה מנקודת מבט מדינית ודמוקרטית בלבד.

תגובה נוספת לגופה של האחדות אליה אתה שואף.

עם ישראל התאחד פעמים בודדות בהיסטוריה.

א. מעמד הרי סיני ויחן שם ישראל כנגד ההר - כאיש אחד בלב אחד.

ב. סביב יהושע בכיבוש הארץ

ג. בבנין בית ראשון (בזמן שלמה המלך).

מעבר לנ"ל לא הייתה אחדות בעם ישראל החל ממחלוקת קרח ועד ערבות מואב ובהמשך לאחר מותו של יהושע ועד שלמה המלך. בכל זמן השופטים לא היית האחדות - דור ששפט את שופטיו. כנ"ל בתקופת המלכים למעט שלמה.

גם בבית שני היו אינסוף מחלוקות פנימיות וחיצוניות - היתה אחדות מסוימת בזמן אנשי כנסת הגדולה ועד לפטירתו של שמעון הצדיק אך היא לא הייתה שלמה.

מאז בכל דור אוסף שיטות אידיאולוגיות (ביתוסים צדוקים מיונים איסיים (כת הנוצרים הקדמונים היא ענף איסיי). קראים רפורמים וכו'.

מדינת ישראל לא קמה מתוך אחדות. כל ההיסטוריה הקצרה של המדינה הזאת רצופה בפילוגים פוליטיים אידיאולוגיים ואישיים. כל הנ"ל לא מנע מעם ישראל הישגים מהותיים לאורך הדורות.


חוסר השפיות והאובדנות השמאלנית הם הסכנה האמיתית. כל עם שהושפע מתפיסות עולם מעין אלו לא החזיק מעמד. צו השעה הינו התבדלות מתפיסת העולם השקרית והמעוותת.
האמורים לאור חושך ולחושך אור. לאלו אין תקנה כצוות הנביא.