תיאור הקריירה הישראלית שלו בויקיפדיה קצר וממצה:

ציטוט:

ב-1974 נקלטה מערכת הצ'פרל במערך הנ"מ בחיל האוויר הישראלי וקיבלה שם את הכינוי "דרקון". זמן קצר לאחר קליטת המערכת, ב-16 במאי 1974, הפילה סוללת צ'פרל שהוצבה ברמת הגולן מיג-17 שחלף מעליה כחלק ממבנה שמנה ארבעה מטוסי מיג-17 של חיל האוויר הסורי. הייתה זו ההפלה העולמית הראשונה והיחידה שבוצעה באמצעות המערכת.

בדף הפייסבוק של הגדוד יש כמה תמונות של שיגורים. חלקם לא ברור אם היו באימונים או בלבנון. מישהו יודע לספר אם היו שיגורים נוספים ללא הפלות?

מצטער על גניבת האשכול אבל שמתי לב למשהו מעניין - חוסר השימוש ב booster. במערכות "דומות" (גרסאות קרקעיות/ימיות של טילי א"א) רואים בדר"כ שימוש ב booster על מנת לפצות על העובדה שהטיל מתחיל ממהירות וגובה אפס לעומת המהירות והגובה של המטוס המשגר.

Programming today is a race between software engineers striving to build bigger and better idiot-proof programs, and the Universe trying to produce bigger and better idiots. So far, the Universe is winning. -Rick Cook

שילוב של סיבות טכניות וניהוליות.
טכנית- זו מערכת משנות ה-60׳, כשלסיידוינדר היתה יכולת להינעל רק מאחור, מטווח קצר. הוספת בוסטר הופכת את הטיל מעשית לנשק סטטיסטי- משגרים ומקווים שבסוף ההאצה הטיל יינעל.

ניהולית- הצ׳פרל והוולקן נכנסו לשימוש כמערכות זמניות וחלקיות, בעת שמערכות טובות יותר (על הנייר) פותחו. אלא שהמערכות האלו- מאולר, ויג׳לנטי, דיוואד, adats- בוטלו כל אחת בתורה.

שאלה אחרת: למה לא לשלב מראש את הצ׳פרל והוולקן? האם הסיידוינדר מחייב איזו מערכת עזר גדולה? מה הבעיה לשים שני סיידוינדרים על צריח וולקן (עם מעט חיזוק)?

ותשובה קצרה: אלה שתי מערכות שונות לטווחים שונים, שעובדות על בק"ש נפרד, לשלב את שניהם ביחד זה כבר סיפור מההפטרה שלא נדרש ולא התבקש בשום שלב. הנקודת השקה היחידה היא די חלקית: צה"ל הסב את החובט למחבט, כך שעל הוולקן יושבים גם סטינגרים - בארה"ב הסבו את צריח האוונגר מסטינגרים לשיגור פוטנציאלי של הלפייר וסיידויינדר. ועדיין, בשום פרק זמן לא היה היתוך של שתי המערכות ביחד.

אין קשר ל"הפיכת הנשק לסטטיסטי".
בוסטר נועד לפצות על האנרגיה ההתחלתית הנמוכה של טיל הגנ"א לעומת טיל אוויר-אוויר (גובה ומהירות).
טילים עם בוסטר נועלים (אם הם צריכים) לפני השיגור, ומערכת ההנחיה שלהם עובדת גם בשלב זה.

כן, אבל קיומו של הבוסטר פוגע באוירודינמיקה והביצועים של הטיל.
למשל בשל המשקל הרב והמיקום שלו הוא מזיז את מרכז המסה אחורנית, עבור טיל עם ניהוג אחורי (כמו הסיידווינדר) זה אומר שהמומנט שההגאים שלו יתנו יהיה קטן בצורה משמעותית ולכן התימרון נפגע (ויש גם עניינים של אינטראקציה של הזרימהעם הבוסטר אחרי ההגאים) .


עריכה: ויש להזכיר בעיה נוספת והיא בעיית הרכישה. טיל כזה רוכש מטרה על ידי כוון בטווח ראייה בלבד. לכן אין ממש יתרון בלהוסיף לו בוסטר כדי שיוכל להגיע לטווחים שהוא ממילא לא יכול לראות שם כלום.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי double_o כן, אבל קיומו של הבוסטר פוגע באוירודינמיקה והביצועים של הטיל. למשל בשל המשקל הרב והמיקום שלו הוא מזיז את מרכז המסה אחורנית, עבור טיל עם ניהוג אחורי (כמו הסיידווינדר) זה אומר שהמומנט שההגאים שלו יתנו יהיה קטן בצורה משמעותית ולכן התימרון נפגע (ויש גם עניינים של אינטראקציה של הזרימהעם הבוסטר אחרי ההגאים) . עריכה: ויש להזכיר בעיה נוספת והיא בעיית הרכישה. טיל כזה רוכש מטרה על ידי כוון בטווח ראייה בלבד. לכן אין ממש יתרון בלהוסיף לו בוסטר כדי שיוכל להגיע לטווחים שהוא ממילא לא יכול לראות שם כלום.

קודם כל לסיידויינדר יש היגוי קדמי, למעט גרסה X.
שנית, שלב ההאצה לא דורש תמרון רב, ונמשך שניות בודדות. אחריו הבוסטר מושלך והטיל מתחיל לשחק כאשר הוא בכיוון כללי נכון, גובה מסויים, והכי חשוב עם הרבה אנרגיה קינטית.
שלישית, שהסברתי קודם, לא מדובר על הארכת טווח ביחס לגרסה אווירית אלא על פיצוי במחסור באנרגיה שבשיגור קרקעי. הכוונה היא שטווח גרסה קרקעית+בוסטר יהיה פחות או יותר טווח גרסה אווירית ללא בוסטר.

היו כמה שיגורים בשנות ה80 בלבנון בניסיונות להפיל מל"טי DR-3 סוריים שצילמו את כוחותינו. כולם ללא הצלחה (היו גם ניסיונות דומים עם הוקים). לפי קרוב משפחה ששירת בסוללת הוק באחד המקרים טיל צ'אפארל הצליח להתביית ולפגוע בטיל הוק.

ופרסה בסיני ב26/10/73

אתר על גדוד 946:
www.ganmam946.co.il/

http://images8.design-editor.com/94...0FB87037CB6.jpg

http://images8.design-editor.com/94...C23F3E44747.jpg

http://images8.design-editor.com/94...DFCCDA77811.jpg

תודה רבה, האתר מעניין מאוד.
מישהו יודע מה משמעות המונחים בהם נעשה שם שימוש:
-דרקונית
-"שק-עור"
-ארמיט (להבדיל מרמית שזה מכ"מ שפותח עבור ישראל, ראה ויקיפדיה )

דרקונית - MIM-72G, הגרסה המשופרת של הטיל מתחילת שנות ה80
"שק-עור" - כוננות לחדירה אווירית
ארמיט - ראה פירוט באתר:

ציטוט:

מערכת ה"צ'אפארל" עברה אף היא שדרוג משמעותי כאשר בשנת 1993 הותקנה בה מערכת ישראלית חדשה לשליטה, בקרה וקשר. הייתה זו מערכת ה"ארמיט" שאפשרה למפקד יחידת האש לצפות בתמונת מכ"ם משולבת בתמונת הוידאו של הכוונת, והגבירה את יעילות רכישת המטרות.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

תודה רבה

למכ"ם קראו רמית, שזה RADAR MOBILE TACTICAL - RAMIT - ולא "ארמיט", מי כתב את הקשקוש הזה בויקיפדיה. מיתוס אחר ש "הסתובב" שנים בחיל היה שהמכ"מ נקרא על שם רכס רמים, שמעליו חצו הגלשונים (של ליל הגלשונים) את הגבול בין לבנון לישראל אבל בפועל השם נבחר שנים לפני ליל הגלשונים.

אגב כבר היה על זה אשכול בפורום לפני שנים רבות

https://www.fresh.co.il/vBulletin/s...ead.php?t=14271

הארמיט והרמית הם שני דברים שונים.

בוא נירגע ומהר, טוב?

תודה.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

מכ"מ רמית - היתה כתבה עליו בבטון חיל האוויר - אוגוסט 1994, עמ' 40-43.

ארמיט - מערכת גילוי, שליתה ובקרה לנ"מ טקטי, הוזכר בבטון חיל האוויר - דצמבר 1994, עמ' 10 וגם בבטון חיל האוויר - אוקטובר 1996, עמ' 10. כולל ארוץ תצפית טלוויזיה ליום, ארוץ תצפית הדמייה טרמית ללילה, קישוריות למכ"מ טקטי - כנראה EL/M-2106.

טעות בהבנת הנקרא אצלי, חשבתי שהם שייכו את השם ארמיט לרמית ועל כך התרעמתי.
אגב לארמיט קדמה מערכת "עין הנץ" (שהייתה מותקנת על ה HPI של ההוק), אבל זה כבר נושא אחר.

באותה תקופה היו ידיעות על הכנות לחדירה תוך שימוש בכדור פורח. תותח וולקן הוצב במוצב רקפת (מספר קמ מדרום למנרה). באחד הלילות התבצע ניסיון חדירה. הוולקן פגע בכדור הפורח ופיצר אותו. החוליה של הפתח נחלצה מהסל והתבצרה על גבעה חשופה בין הבולדרים במרחק של כ 300 מטר מהגבול בצד הלבנוני. כח נחל בפיקוד שמואל אדיב (נהרג במרדף באזור מורדות הר דוב כעשר שנים מאוחר יותר) הסתער והרג אותם.

1. אירוע חדירת הבלון הפורח באפריל 1981 לא התרחש דרומית למנרה אלא צפונית למנרה. לדעתי החובט שפגע בבלון לא ישב ברקפת אלא בפרג או בציפורן (במיקומם המקוריים, לא אלו של היום), הבלון התרסק בשטח הסבוך שבין משגב עם לעדייסה, ושם גם חוסלו המחבלים על ידי פלוגה מגדוד 931 (דאז עדיין גדוד בט"ש פיקודי, טרם הקמת חטיבת הנח"ל) שהוזעקה למקום. אגב בקיץ 2010 ארעה באותו תא שטח תקרית ירי עם צבא לבנון שבמהלכה נהרג מג"ד מילואים.

2. זה לא היה נסיון החדירה הראשון של בלון פורח! קדמו לו מספר נסיונות של "היחידה האווירית" המפורסמת של החש"פ שראשיתם בקיץ 1980 (שהסתיימו באי המראה או בנחיתה בתוככי דרום לבנון) ושיאם בחדירת הגלשונים בגזרה המערבית במרץ 1981 (אחד נחת בסמוך לקיבוץ אפק, 30 ק"מ מהגבול!) ואירוע הבלון הפורח חודש לאחר מכן. ממרום שנים רבות שחלפו מאז, רובנו זוכרים את ליל הגלשונים אבל לא את שלל האירועים שקדמו למבצע של"ג, מאחר והסתיימו ללא אבדות.

3. מי זוכר היום בכלל את החש"פ או בשמה המלא "החזית לשחרור פלסטין פלג אבו-עבאס". ראשיתה ב "מלחמת האזרחים הפלסטינית" שהתפתחה במרוצת 1976-77 בלבנון כתוצאה מההתערבות הסורית במלחמת האזרחים שם. מקצתם הפלגים הפלסטינים (ובהם א-סאעקה, צש"פ והחזית העממית לשחרור פלסטין של אחמד ג'יבריל) תמכו ואף נלחמו לצידם של הסורים כנגד מעוזי אש"פ במרכז ודרום לבנון, כאשר שני הצדדים סובלים מאבדות כבדות. באפריל 1977 החליטו מוחמד זידאן (אבו עבאס, שהוביל את החוליה שבצעה את הפיגוע הנוראי באביבים) וטלעת יעקוב, שניים מסגניו הבכירים של אחמד ג'יבריל, שדי להם לשמש כבשר תותחים סורי ועל כן הם פורשים מהחזית העממית וחוזרים להתמקד במאבק בישראל. צדיק כמו אחמד ג'יבריל כמובן לא יעבור בשתיקה על עריקה שכזו ואת רוב שנת 1977 השקיע בנסיון להשמיד את הפלג הסורר והיה די קרוב להצלחה עד שבראשית 1978 הסכים להניח להם בתיווך סורי ופלסטינאי.

הארגון רצה לבדל את עצמו מ "המתחרים" (לדוגמא חזית השחרור הערבית והחזית הדמוקרטית של נאיף חוותמה, שהתמקדו בפיגועי חדירה יבשתיים) והחליט להתמקד תחילה בתווך הימי. מקץ שנה של התארגנות הוציא חש"פ את הפיגוע הנוראי בנהריה באפריל 1979 (סמיר קונטר). אחרי סגירת התווך הימי החל הארגון לחפש דרכים אחרות והחליט לנסות את התווך האווירי בעזרת כדורים פורחים, דאונים וגלשנים שנרכשו על ידי פעילי הארגון ברחבי אירופה. שימוש בכלי טיס מצריך כמובן הכנות ואימונים, הדבר נודע לישראל ומערך הנ"מ נערך מראש להתפתחויות הללו החל מראשית 1980. עם כשלון התווך האווירי חזר הארגון לתווך הימי ולימים הוציא לפועל את אירוע האקילה לאורו (מבצע הנקמה על הפצצת ח"א את מפקדת אש"פ בטוניס, שהיה אמור להסתיים במרחץ דמים בנמל אשדוד (שם הייתה הספינה אמורה לעגון) אבל הפך לחטיפת כלי שיט, רצח, עגינה במצרים, טיסה, יירוט על ידי האמריקנים ולבסוף שחרור מביש של המחבלים לבגדד) ולאחר מכן את אירוע חוף ניצנים. בתום "מלחמת המחנות" בלבנון (היא מלחמת האזרחים הפלסטינאית השנייה) חזר הארגון לשתף פעולה עם ארגונו של אחמד ג'יבריל וסייע להוצאת אירוע ליל הגלשונים ב 1987.

המיליטנטיות הקיצונית של חש"פ סבכה את ערפאת בזירה הבינלאומית בתקופה בה ניסה דווקא להתקרב לאמריקנים (בעקבות כשלון הסכם לונדון ופרוץ האינתיפאדה הראשונה) ותרמה לירידת קרנו של אבו-עבאס. הגם שתמך לכאורה בהסכמי אוסלו נאלץ אבו-עבאס, שהיה בסטטוס מבוקש על ידי ארה"ב מאז אירועי האקילה לאורו ב 1985, להעתיק את מקום מושבו לבגדד ושם גם נלכד בידי האמריקנים במהלך הפלישה לעירק באפריל 2003 ומת בכלא אבו גרייב כעבור שנה.

שק עור היא בהגדרתו הנוהל לטיפול בחדירה אוירית או חשד לכזאת. עברתי מספיק תדריכי שק עור בחיים כדי לזכור אותו מתוך שינה.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

כל התמונות מדף הפייסבוק של גנמ"מ 946

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל