אבי מחפש את שמו. אומרים שהוא הציל את המלחמה...

And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time

אתה מגזים קצת !!!

אם אני לא טועה גדוד51 הוא זה שכבש את החרמון
ביחד עם סיירת גולני,המח"ט היה אמיר דרורי.

את שמו של מג"ד13 ביום כיפור אני לא זוכר,אבל אני אברר..

"אל תספרו לי על מספרים כי אם על דרכי המחשבה של המפקדים"-חניבעל ברקא

מי שכבש את החרמון היו הצנחנים... מי שהקיזה שם את דמה היתה חטיבת גולני...

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

אתה בטוח?
אני בטוח שאלו גולני עם פלס"ר גולני...
וכמובן עוד יחידות מובחרות...

"אל תספרו לי על מספרים כי אם על דרכי המחשבה של המפקדים"-חניבעל ברקא

שום יחידות מובחרות...

גולני עלו על ההר, נהרגו, שילמו בדם. הפלס"ר עלו משלוחה אחרת ולא כ"כ השתתפו בקרב.
מה ששבר את הסורים בסוף היה כיבוש מוצב הפיקוד שלהם בחרמון הסורי ע"י גדוד צנחני מילואים שהוסק לשם, וסיוע שריון לגדוד, שהגיע והחל לפעול. גולני, במקרה הזה, שילמו את מחיר גאוות היחידה של המח"ט שלהם.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

בלי להעלב, תעבור שנייה שוב על סיפרי ההיסטוריה

לא נעלב בכלל. אני מציע שתעשה אותו דבר גם אתה.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

ההדגשה שלי

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ביטיס שום יחידות מובחרות... גולני עלו על ההר, נהרגו, שילמו בדם. הפלס"ר עלו משלוחה אחרת ולא כ"כ השתתפו בקרב. מה ששבר את הסורים בסוף היה כיבוש מוצב הפיקוד שלהם בחרמון הסורי ע"י גדוד צנחני מילואים שהוסק לשם, וסיוע שריון לגדוד, שהגיע והחל לפעול. גולני, במקרה הזה, שילמו את מחיר גאוות היחידה של המח"ט שלהם.

לא מסכים - קרב החרמון הסורי לא השפיע על קרב כיבוש המוצב החרמון הישראלי.
לא היה סיוע שריון ברגע הקריטי של כיבוש החרמון (השני) , בקרב על גבעה 16.
את התוכנית אישר הרמטכ"ל ואלוף פצ"ן , אין שום קשר לגאוות אמיר דרורי.

פלוגה ג' לא הצליחה לכבוש את גבעה 16 לבדה. כך גם פלוגה א' שלא הצליחה לכבוש את גבעה 17 לבדה (להזכירך, פלוגה ב' טעתה בדרכה והגיעה לגבעה 24). סיוע האש של כוח "שפיפון", הפעלה ארטילרית, כל זאת יחד עם כיבוש החרמון הסורי, שלפי עדויות של הכוח הסורי גרם לירידה במוראל לוחמי הקומאנדו, הם שהכריעו את הקרב. גם אם הגדוד היה מצליח לכבוש בעצמו את גבעה 16 ו-17, לא היה בידו מספיק כוח לכבוש את גבעה 18, 19 ומוצב החרמון שהוא היה המשימה העיקרית. להזכירך, השחר כבר עלה, פלוגה ב' הייתה רחוקה, ולא נשאר כוח לכבוש את היעדים החשובים, קרי מוצב החרמון, לא כל שכן להחזיק במה שנכבש עד אותו זמן.

זה שהרמטכ"ל ואלוף פצ"ן אישרו עליה שניה של חטיבת גולני, באותה דרך בדיוק, לא מראה על חכמה יתרה. אנחנו שנינו יודעים, כמה פוליטיקה ולחץ אישי שיחקו במלחמה הזו, וידוע שאמיר דרורי לחץ שהחטיבה תבצע את המשימה שוב. לא היה שום שכל בביצוע המשימה כפי שהיא, כאשר יש כבר כוח צנחנים על החרמון הסורי, שביצע את משימתו ללא אבידות ויכל לרדת על מוצב החרמון מגבוה לנמוך. בסוף הגדוד לא הצליח לבצע את המשימה שהוטלה עליו ללא סיוע שריון.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

בחרמון הסורי , זניח מאוד בהשוואה לכמות חיילי הקומנדו בחרמון הישראלי , גם איכות הלוחמים הסוריים בחרמון הסורי הייתה ירודה יחסית .

לוחמי קומנדו סורים לא התחפרו בגבעות ובנקיקים סביב לחרמון הסורי , כמו שעשו סביב לחרמון הישראלי .
להשוות את קרב החרמון הסורי , לקרב שחרור המוצב הישראלי - טעות.
אני גם בספק רב אם הצנחנים שהיו באים מלמעלה היו משחררים את הישראלי באותה קלות.

הארטילריה על גבעה 16 הופסקה בשלב הקריטי של הלחימה , וזאת בשל הפגעות לוחמי גולני ממנה .

לא הייתה שום ירידה במוראל הסורים עקב השתלטות על המוצב הסורי , שים לב לכמות הנפגעים שהם עשו ללוחמי גולני , גם אחרי שהישראלי נכבש , עדיין היו במספר נקיקים לוחמי קומנדו עקשניים שלא נכנעו .

מראות עיניי אני מוצא את האשם באישור התוכנית רק ברמטכ"ל - שאישר אישית .

אני לא משווה בין שני הקרבות. אני אומר, שביצוע התכנית של גולני היה איוולת, זה הכל. מהמידע המועט שאני צברתי, הבנתי שהשבירה של הכוח הסורי נבעה משילוב של כיבוש מוצב פיקוד שלהם, ולמעשה נפילת השליטה המרכזית על מערך ההגנה, יחד עם שימוש יעיל בשריון, זה הכל.
בסופו של דבר לו הצנחנים היו יורדים על המערך הסורי, לא היה צורך בכיבוש גבעות 16,17,18,19. מספיק היה להאחז במוצב החרמון ולהפעיל ארטילריה על הכוח הסורי. אין צורך בכיבוש כלל השטח בשביל להשיג את המשימה, וממילא, כיבוש מגבוה לנמוך, היה יעיל יותר בהתחשב בהתמקמות המערך הסורי.
זה שנשארו סורים בנקיקים, וזה שנשארו חוליות, לחלוטין לא רלוונטי לתמונת הלחימה - בסופו של דבר לו גדוד 51 היה כובש את מוצב החרמון, פעולות טיהור היו זניחות (להזכירך, גם בכיבוש גבעת התחמושת או כיבוש דרך שכם בוצעו פעולות טיהור, הרבה אחרי שהצנחנים עברו שם...).

מראות עיניי אני מוצא את האשם באישור התוכנית רק ברמטכ"ל - שאישר אישית .
וזה ה-bottom line. בסופו של דבר גדוד 51 הקיז את דמו על טפשות וגאווה (וכאן אמיר דרורי לא יוצא נקי) ותו' לא.
גדוד 51 לא היה מסוגל לבצע את משימתו בעצמו וללא סיוע כוח שפיפון.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

אלא בכפר (שכחתי את השם) ממנו יצא הכוח הרגלי לתגבור הכוח המוסק שכבש את המוצב הישראלי בתחילת המלחמה.

פעולות הטיהור - הבאתי את דוגמת לוחמי וצלפי הקומנדו הסוריים שנשארו בנקיקים כנגד טענתך שמוראלם נפל בעקבות כיבוש החרמון הסורי . מוראלם לא נפל , ולוחמי 51 ושאר החטיבה נלחמו מנקיק לנקיק .
כבשו את גבעות 16,17,18,19 רק בגלל שלא ידעו מה יש שם .. הכוחות עלו להר במגמת סריקה והתקלות , לא ידעו מה יש והיכן מחופרים הסורים .
ושוב , אני לא בטוח שצנחני מילואים (חטיבה 317) היו עושים את זה יותר נקי . ההשוואה כאן לא במקומה. גולני היו נלחמים יותר טוב בחווה הסינית , או בטרטור-לכסיקון (במקום כוח שונרי - במקור מחטיבה 317) ?

שוב, אני חושש שאתה לא מבין את כוונתי. ההשוואה אינה בין כוחות, אלא בין מתארי תקיפה. קרי - עדיפות ההתקפה מגבוה לנמוך, מכיוון בלתי צפוי שאליו אין הערכות לבין התקפה מנמוך לגבוה, דרך ציר צפוי אליו האויב ערוך ומוכן בטחי ההשמדה. ברור לי שההפעלה של הצנחנים, בהיותם ממקומים בעורף המערך הסורי היתה הנכונה, באותה מידה יכלו אלה להיות לוחמי חטמ"ר 2....

בנוגע לקרבות הטיהור - אולי החבר'ה האלה עשו צרות, אבל הם הפסיקו לפעול כיחידה אורגאנית ובעלת יכולת השפעה על תוצאת הקרב, וזו הפואנטה.

לבסוף ולעניינינו - גדוד 51 הצליח להאחז בגבעות 16 ו-17. לא בטוחה הצלחתו בכיבוש גבעה 17, ובגעה 16 הוא נאחז עם כוח מינימלי ולא מתפקד. יכולת המשך הלחימה היתה תלויה ביכולתה של פלוגה ב' לחבור לגדוד ולהמשיך לחימה, ובמצב הנוצר בבוקרו של אותו יום, גדוד 51 לא יכל להשלים את משימתו - כיבוש מוצב הרכבל העליון, ללא סיוע מכוח שפיפון ומהפלס"ר. מבחינה זו הכוח נכשל ולא באשמתו.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

אתה צודק . הצנחנים באו מהעורף ולקחו בקלות , אם הם היו באים מהחזית - הם גם היו לוקחים בקלות . המוצב הסורי לא היה מאויש ומוגן כמו הישראלי.

בעניין הפואנטה , ברור שלא תפקדו כיחידה לאחר שנשטפו , ומה שנשאר זה לטהר ולעקור אותם , הם לחמו כבודדים , ולחמו טוב מאוד.

הכוונה היתה ליכולת של הצנחנים לתקוף את המערך הסורי בחרמון הישראלי מהעורף, ולא השוואה בין תקיפת גולני על החרמון הישראלי בהשוואה לתקיפת הצנחנים את החרמון הסורי...

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

בתנועה סיבובית דרך לבנון , המסוקים נחתו מהצד האחורי של המוצב - עיקר האילוץ לכך - לחמוק מהמכ"ם הסורי .

נשאלת השאלה באם היה אפשר לעלות למוצב הישראלי בתנועה איגופית ולהגיע אליו מאחור ?
לדעתי , זה היה די דומה להסתערות חזיתית שכן , המוצב הוקף בטבעת של לוחמי קומנדו סוריים שהתחפרו מסביב. כמובן שניתן דגש מצידם לצירי העלייה למוצב . עיקר הכוח הלוחם הסורי היה מחופר מחוץ למוצב.

ההיערכות הסורית לא הייתה טבעתית, ובמיוחד לא מיקום הנשק הכבד. אין מה להשוות כוח לאבטחת אגף מצומצם יחסית, מול ההעירכות השכבתית ביעדים השונים.יתר על כן, לא היתה יכולת חיפוי הדדית מיעדים השונים כלפי היעד המרכזי - המוצב - כפי שהיה כלפי ציר העליה. החלק הארי של הכוח הסור היה מופנה כלפי ציר העליה, ואיתו התמודדו לוחמי גולני.

אתה יודע מה? אפילו עליה דרך הציר שבו עלתה הסיירת היתה מונעת התמודדות עם גבעות 16,17,18 ו-19.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

מכובדיי שלום.

אי אפשר לומר שהקרב הוכרע רק בשל העובדה שהכח הסורי ( גד' קומנדו 133 וגד' הצנחנים 82 ) הבין כי למעשה הוא מנותק מעורפו ע"י לחימת גדודי 567 ו471 מחטיבה 317ולכן אין טעם להמשיך ולהתנגד לכוחות חטיבה 1 שתקפוהו ממערב ומדרום.
אין ספק שלעובדה שלעיל היתה חשיבות בהתמוטטות ההגנה הסורית אבל אין להקל ראש בלחימתם ההירואית שלעצמה של לוחמי פל' א' בפאתי גבעה 17 ולוחמי פל' ג' ומחלקה 3 /פל ב' בפאתי גבעה 16 , לחימה עיקשת אשר לחצה את הסורים מרגע ההיתקלות ועד לבוקר ה- 22 לאוקטובר.
גם הארטילריה שמוריד קצין האגם על מרחב גבעה 17 ו- 16 עושה את שלה ( אגב בגבעה 17 נפגעים מהאש גם לוחמי פל' א ) ולכן כשסמג"ד 51 ופל' מגד 17 המהווה חלק מהכח המונע מסתערים על גבעות 16 , 17 ,18, 19 והמוצב - הכח הסורי העיקרי נשבר ונסוג/ נופל בשבי למעט כיסי התנגדות .

מלבד העובדה שפל' ב' המוקטנת טועה ועולה על גבעה 24 , תמוהה ביותר העובדה שכח 69- סיירת גולני לא לוחצת את המערך הסורי מעורפו . נפילתו של המ"פ ו4 לוחמים נוספים משתקת כח של כ- 80 לוחמים אשר מרגע תפיסתו של אוכף 800 וההיתקלות ברכבל עליון לא משפיעה כמעט על הקרב הקשה המתנהל בפאתי גבעות 16 ו- 17 ובעיקר על האש המונעת מהטור הרכוב להמשיך בתנועתו.

גדוד 13 אייש את מעוזי צפון הקו בתחילת המלחמה.

ל yishain11
שלום לך,
אמנם עבור כבר שנה שנים מאד פירסמת את הודעתך..

(מי היה מג"ד 13 של גולני... 10-06-2006, 22:56 )

ואתה כבר בטח לקראת לימודיך..עבר זמן.
שמי שרון, ואני ביתו של זאב אורן, מגד 13, במלחמת יום הכיפורים.

לאחרונה התפרסמו הפרוטוקולים של ועדת אגרנט, ובהם עדותו של אבי ז״ל.

אכן - תיפקודו ביומיים הראשונים של המלחמה בגזירה היה מעורר התפעלות. הוא קיבל פקודה לפנות את כל המוצבים ולסגת לאחור (כמו שנסוגו למשל גדוד 50 של יה-יה והחטיבה מנפח), אך סירב פקודה וביקש מהפיקוד לא להתפנות ולשמור על הגיזרה. דבר עבורו קיבל מילות הוקרה והערכה מוועדת אגרנט , פיקוד צפון , המטה הכללי וכו׳ב.

אין ספק שבמלחמה כמו במלחמה ישנם גם טעויות וכשלים בדרך,אך החלטתו המשמעותית והאמיצה של אבי לא לסגת- איפשרה מערכתית שהגיזרה המרכזית ברמת הגולן לא ייפול לידי הסורים. וכל הגיזרה בה שלט הגדוד נשארה בידי כוחותינו עד סוף המלחמה. (בניגוד לגזירה הדרומית, בה הגיעו הסורי עד פאתי הכינרת) ההחלטה שאבי, ז״ל, קיבל השפיעה על מהלך המלחמה באיזור, ללא צל של ספק!!!!

אני מצרפת כאן את הפרוטוקול ה מ ל א אודות עדותו על הלחימה של גדוד 13 במלחמת יום כיפור שנחשפו לא מזמן (ברובם...) וכן את דבריו של מח״ט גולני הנוכחי , אודות תפקודו של אבי.

http://news.walla.co.il/?w=/550/2670238

http://www.archives.mod.gov.il/Page...um/index_3.html


אתם מוזמנים לקרוא ולהרגיש לבד את הרוח הדברים.

"1973, רמת הגולן. אחד מימי מלחמת יום הכיפורים, 14:00 בצהריים. הצבא הסורי החל בהפגזה על מחנות צה"ל, מוצבים, צירי תנועה ויישובים. בשעה 17:00, העריכה הקצונה הבכירה בפיקוד הצפון כי שלושת הגדודים שפרושים לאורך הגזרה הצפונית ברמה - גדוד 13 של חטיבת גולני, גדוד 50 (נח"ל מוצנח) וגדוד שריון של חטיבה 188 - לא יוכלו לבלום את ניסיון ההבקעה של הצבא הסורי בגזרתם, והורו להם לנטוש את המוצבים. גדוד הנח"ל המוצנח וגדוד השריון מילאו אחר הפקודות ונסוגו - אבל מג"ד 13, זאב אונגר, החליט לא לסגת מהמוצבים ולהילחם, חרף הנחיתות המספרית. חודשים לאחר מכן, זכה אונגר לציון לשבח מוועדת אגרנט. עוד שלושה מחייליו במוצב "פורטוגל" המפורסם, שלא נפל לידי הסורים, קיבלו אף הם ציון לשבח. סיפור גבורתם של לוחמי החטיבה החומה הובלט בעצרת ענק שנערכה לפני כחודש, אליה הוזמנו אלפי לוחמי גולני ממלחמת יום הכיפורים - כשברקע מתנגן שוב ושוב השיר "על שלושה פשעי דמשק" שכתבה זרובבלה ששונקין. אנשי דמשק, על פי המתואר בספר עמוס, פרק א' פסוק ג', ביצעו פשעים בעם ישראל בימי המלכים אחאב, יהורם ובעשא. ששונקין שכתבה את השיר כמה ימים אחרי תחילת הקרבות, הבליטה באמצעות הציטוט את השינוי ההיסטורי שעשו לוחמי גולני במלחמה בשיבוש מהלך ההבקעה הסורי - והוסיפה את הפזמון: "אתם לא תעברו. כאן גולני לוחם". השיר הפך ללהיט באותם ימים, אך נשכח בהמשך לטובת הבכורה של "גולני שלי". מפקד חטיבת גולני, אלוף-משנה יניב עשור, הדגיש בעצרת את מורשת הקרב שהותיר אחריו אונגר והעלה על נס את רוח הלוחמים, את העוצמה הפיקודית של המג"ד, את נדבקות במשימה ואת מימוש האחריות בצורה בלתי רגילה. מפקדי החטיבה טוענים כי הדרג הזוטר מחפש אחר דמויות להזדהות איתן, ואין אירוע טוב יותר ללמוד ממנו, מאשר מה שאירע ברמת הגולן במלחמת יום הכיפורים." (מתוך הכתבה "גולני תביא את הניצחון לצה"ל?" מאת אמיר בוחבוט, "וואלה", 15.8.2013)

"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

אתה יוצא צנחנים (890?),
ובכן.. בזמנו בעת שירותי הצבאי שחררתי גם אני כקצינה בצנחנים (ולא בגולני (: ),
3 שנים של שירות מיוחד במינו, בהתחלה באג״מ חטיבה 35, ולאחר מכן כקצינת פרוייקטים חטיבתית בהמשך קצינת הדרכה וע.קבמצ 202.

כל מח״ט/מג״ד עם כניסתו לתפקיד מגדיר יעד/ מטרה חדשה..שלפעמים היא בגדר סיסמא ולפעמים היא הלכה למעשה.
בתקופתי בין השנים 1993-1996, מטרת הצנחן הוגדרה: ״ לחתור למגע עם האויב, להורגו ולהשמידו בקרב״.

אבל חייב לציין כי בתוכי התנהלתי והלכתי בדרכו של אבי, זאב אורן ז״ל ובערכים עליהם חונכתי וגדלתי..ולא בסיסמה שחיבר המח״ט שלי (ישראל זיו)...

אכן, הייתי בצנחנים בגדוד 890 (וגם במילואים נותרתי במערך המוצנח). אבל אני צעיר יותר ולמח"ט של קראו אביב כוכבי. אני דווקא מופתע שלא שירתת בגולני כאביך לפניך.

כשקוראים את אשר עשו אביך וחייליו נמלאים הערכה והבנה שלולא הם (כמו גם רבים וטובים אחרים) לא היינו כאן היום. באשר להיסטוריה והזיכרון הלאומי, רבים וטובים לא הצליחו להיכנס לשם וחבל. נשכחה לחימתם האמיצה של לוחמי חטיבה 188, נשתכחה חטיבה 14 שעברה תופת נוראית בדרום וספגה אבידות קשות ביותר. מרוב עיסוק במיתוס של גבורת גדוד 51 בחרמון ו-890 בחווה הסינית שכחו כולם את פועלם המרשים של גדודי הצנחנים 202 ו-50 וגדודי גולני 12 ו-13. ומה עם המילואים? חטיבת הצנחנים 55, למשל, צלחה ראשונה את התעלה, אבל לחמה בקרבות רבים נוספים מי מכיר את גבורתם?. רוב הציבור יודע ששרון צלח את התעלה, איך צלח מי היו יחידות? יוק! הדבר נכון גם לגבי גדוד 13 עליו פיקד אביך וחבל שכך. רק כעת, ועדיף מאוחר מאשר לעולם לא, צפים סיפורים ועולים. מנגד ראויה לשבח הצניעות, העשייה בלא אומר, בשם המטרה שחשובה ולא התהילה. כל אותם גיבורים אלמונים, בסדיר ובמיל', הם הם מגש הכסף.

"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

עדות זאב אורן בפני אוספי החומר בועדת אגרנט - עדות מס' 1:
https://archive.kippur-center.org/a...75-ZeevOren.pdf
עדות זאב אורן בפני אוספי החומר בועדת אגרנט - עדות מס' 2:
https://archive.kippur-center.org/a...17-383-1975.pdf

עדות זאב אורן בפני ועדת אגרנט:
https://archive.kippur-center.org/a...-19.12.1973.pdf

מלחמת יום הכיפורים הערכה מיוחדת של ועדת אגרנט למג"ד 13, זאב אורן:
https://www.golani13.org.il/%D7%A6%...95%D7%A2%D7%93/

סיפורו של גדוד 13 במלחמת יום הכיפורים:
http://www.golani13.org.il/%D7%9E%D...A8%D7%99%D7%9D/