27-05-2021, 00:12
|
|
|
חבר מתאריך: 11.09.06
הודעות: 10,353
|
|
יש כמה מכשולים מעשיים, חוץ מעינייני "כבוד", קיבעון מחשבתי וכו'.
א. קושי פוליטי. שרי הביטחון בעשור האחרון היו גנץ, בנט, נתניהו, ליברמן, יעלון, ברק.
אני בטוח שאף אחד מהם לא דרש מצה"ל להתכונן למערכות הולכות ומסלימות עם החמאס כל כמה שנים, עם "ימי קרב" מדי פעם, בהם יוטלו בעזה במצטבר אלפי חימושים סופר-מדויקים.
אם הדרישה היא "להכריע" בכל הזירות- הרי שצה"ל נערך בהתאם, עם נשק "כבד" ויקר.
ב. קושי לערוך אופטימיזציה בתנאי חוסר ודאות: בשלב מסוים, ברור שהמצב הנוכחי ישרור במשך שנים רבות. ועדיין, פיתוח חימוש לוקח כמה שנים; אפילו הסבה לוקחת כמה שנים: גם אם יש לך ביד מטוס חדש, לוקח זמן לבנות לו תו"ל, לאמן לו טייסים וטכנאים, ללמד את שאר צה"ל מה הכלי יודע ולא יודע לעשות.
השקעת כמה שנים באפיון, פיתוח, בדיקה, רכש, הטמעה; עכשיו, החמאס מקבל יכולת נ"מ מסוימת, או להיפך- יכולת לחדור את "כיפת ברזל" באחת הדרכים שמתוארות בכל מדריך לדיכוי הגנה אוירית, מה שמכריח את ישראל לכבוש את הרצועה- ובשני המקרים, מטוס התקיפה הקל כבר לא רלוונטי.
למשל, אם אני מבין נכון, חה"א האמריקאי עצר את תוכניות "מטוס התקיפה הקל", אחרי שבדק כל מיני חלופות ואפשרויות מאז 2007 (!), ובסה"כ סיפק 20 מטוסי A-29 סופר טוקאנו חמוש לאפגניסטאן.
חלק מזה בוודאי בגלל "כבוד" וקיבעון מחשבתי- וחלק כי אף קצין לא אוהב להשקיע זמן וכסף במערך שאולי יתייתר לפני שיחזיר את ההשקעה.
למה התוכניות האלו לוקחות כ"כ הרבה זמן? מה הבעיה לקחת "עפרוני" או "לביא", להשאיל אותו לטייסת מבצעית בחצרים שתפעיל אותו חצי שנה בתרגילים ואפילו במבצעים, ולראות אם כדאי? אין לי מושג.
ג. חוסר תקציב ואופק קצר יחסית.: צה"ל עובד בתוכניות חומש. מן הסתם, עדיפות ניתנת למערכים שיכריעו את אירן (מודיעין, סייבר, חה"א- כולל השלמת מלאי חימוש מונחה יקר), אח"כ למערכים שיבטיחו שאירן לא תכריע אותנו (סייבר, מיגון, שרביט קסמים וכיפת ברזל), אח"כ למערכים שיכריעו את החיזבאללה והחמאס (מודיעין, גילוי מנהרות, היתוך סנסורים וכו')- ולכלים זולים לא נשאר, אפילו כשהתועלת בהם ברורה.
נערך לאחרונה ע"י קרן-אור בתאריך 27-05-2021 בשעה 00:16.
|