28-05-2007, 18:43
|
|
|
|
חבר מתאריך: 14.05.05
הודעות: 4,443
|
|
כמה הערות
א. "רתחן" אינו שם של כח ארטילרי, אלא אות הקריאה של גדוד 647, שכאמור אריה זינגר היה מפקדו ומס"ח 274. אות הקריאה שלו היה "רתחן 1" נראה שזינגר קיבל ת"פ בסיוע ישיר או כללי מספר יחידות אש וריכוזים ארטילריים אלה נתפסים על ידך כ"כח ארטילרי" . לכח נמר/כח ששון אשר החזיק את הקו הצפוני מהים התיכון בואכה טסה, היו מספר גדודי 120 מ"מ 2 גדודי M50 (אחד גדוד 404 הסדיר) ומכמ"ת 160 מ"מ אחד.
ב. סיפור התנועה שלכם לקו המגע, מעורר הרהורים נוגים על שלומיאליות שאפיינה את א.א. 215 שאפילו הסגן שלו היה קצין בדרגת רס"ן. לא סביר שכח ארטילרי ישב בימ"ח עד 10/10/73 בטרם החל להניע עצמו, שעה שבקו נשחקו הכוחות. ההשהיה הזאת בלתי נסבלת לטעמי.
ג. בניגוד לכם, החל א.א. 214 לנוע על זחלים לקו, ללא אוטובוסים, כבר ביום 7/10/73, והגיע לקו והחל ליצר אש כבר בערבו של יום 8/10/73. אנשי הצוותים נעו על הכלים ויכלו לסייע לאנשי החט"ג להתגבר על תקלות. איני מאמין שצוות של נהג ומפקד בלבד, עייפים מנהיגה, יכלו להועיל באופן זהה.
ד. חרף האמור, עלי לציין כי בליבי שמורה פינה חמה לא.א. 215, שקלט אותנו לעת מערכת הצליחה, ועימו עברנו את קרבות פריצת ציר עכביש, קרב חטיבה 25 ז"ל, דוויר סואר, ג'בל ג'ניפה, בואכה קרב סואץ. ( מיום 16/10 או 17/10 ועד תום הלחימה).
|