השפעת הנגיף מתחילה להיות היסטרית, הרבה מעבר להשפעה הרפואית. אם זה ימשיך כך ההשפעה הכלכלית, החברתית, המדינית ואפילו הפוליטית הולכת להיות דרמטית.
אנשים מתחילים להסתגר. לא רק תעשיית התעופה מפגעת קשות. קיים חשש שכל כלכלת ה"יציאה" תתחיל להשתנות. אם החבר'ה לא יצאו לבר לשתות משהו, הבנות לא יקנו מוצרי אופנה. מרכזי הקניות יפגעו, תעשיית הפרסום תפגע, יהיה בלגן.

הבורסה כבר נפגעת ולא ברור מה תהיה ההשפעה על ההשקעות המוסדיות.
התמותה הצפויה משכבות גיל מסוימות תשנה את כללי המשחק במספר היבטים.


האם יש כאן היבט פוליטי? ברור שייפגעו ההפגנות הגדולות. אף אחד לא רוצה לצאת להפגנה ולהביא הביתה קורונה להורים בשביל לצרוח קצת רק ביבי, או ביבי הביתה.



איך בתוך חודשיים העסק התפרץ, והשפעתו לא ידועה. שמעתי נבואות שחורות, שמעתי שזו סתם שפעת. שמעתי על "הררי גוויות" באירן, שמעתי על "החולה ה17" בישראל...אף אחד לא יודע. פשוט מוזר.

- אני מסתכל על הצעדים הננקטים במלחמת הקורונה, ומבין שקברניטי המלחמה מתחילים להבין שצריך להערך למצב תיאורטי שמתקפת הקורונה איננה זמנית. ההפסדים הכלכליים אסטרונומיים, ומי שיתחיל להתאים את עצמו מהר יכול רק להרוויח. ואם יצליחו למגר את הקורונה? הלכה קצת השקעה לאיבוד. לא נורא.

- המלחמה כרגע מתמקדת בבלימת ההתפשטות, ובשביל זה מקריבים חלקים בכלכלה, ולא יודעים למשך כמה זמן. האמת שעכשיו צריכים להתחיל לבנות את כלכלת הקורונה. אין שום סיבה להקריב את תעשיית התעופה - צריך לעשות התאמות. למשל אפשר לחלק את שירותי התעופה לשרות סטרילי (נוסעים ללא קורונה באישור, ללא מטען, תהליכי עבודה אחרים, ושרות לא סטרילי.)

- מישהו צריך לתכנן חיים תחת קורונה. הוירוס בסופו של דבר מחלה קלה יחסית, עם רמת סיכון מוגברת בגילאים ספציפיים. אפשר להשתנות בהתאם. כבר עכשיו. אין מה לחכות.


חייבים ללמוד ולהערך. הקורונה לא תהיה הוירוס האחרון ומפתיע אותי שכולם מופתעים. אני מופתע שנוצר כזה נזק דרמטי. מבנה המשק צריך לדעת להשתנות ולהתאים את עצמו למצבי קיצון. משק לשעת חרום זה לא רק לשעת מלחמה. צריכים לתכנן את זה כך שהפעם הבאה ההתקלות תהיה פחות מכאיבה: לצורך הדוגמא, מעבר עבודות מסיבי מהבית או מאזורי בידוד. אזורי בידוד שמאפשרים תעסוקה. שינוי מהיר בתחבורה ועד. העולם האנושי מספיק מתוחכם לפתח מנגנונים כאלה. צריך רק מודעות לצורך.


משעשע שמדינת ישראל משקיעה כל כך הרבה למקרה מתקפת חיזבאללה שלא ארעה מעל 10 שנים, ואז בא וירוס קטן וגורם לקריסת חברת התעופה הלאומית (כמשל). נרדמנו בשמירה.

כדי לבלום את הקורונה משתמשים במדיניות בידוד.
מכיוון שלא ניתן לבודד בכל טרמינל בכל העולם,
התוצאה היא שכל מי שמגיע מרשימת יעדים הולכת ומתארכת - נשלח לבידוד של שבועיים.

המשמעות היא שכל טיסות העסקים, והחופשות הקצרות - מבוטלות.
רק מי שנוסע לחודש ומעלה יהיה מוכן לספוג סנקציה של בידוד לשבועיים (והמחשבה של לחטוף מגיפה בעולם השלישי, מפחיתה גם את אלה) .
הם מיעוט זעיר מהטיסות - וכמעט לא ניתן לבסס קווים עליהם.

אז כל חברת תעופה בכל העולם - חוטפת חזק,
ורק תובלה ונסיעות חירום (החזרת תושבים, רובם לבידוד, או לחלופין נסיעות לזמן ארוך ליעדים מרכזיים) מתקיימות. חזרה לשנות השישים מבחינת תעשיית התעופה.
המצב הזה צפוי להימשך שנה - עד למציאת חיסון.
עד אז - תעשיית התעופה והתיירות צריכים להיכנס לבונקר (ובסופו כנראה שבכל העולם יהיה סיוע ממשלתי אינטנסיבי).
.
החלופה לבידוד - היא הכלה.
קטסטרופה כמעט בכל מדינה בעולם.
זינוק של אלפי אחוזים לפחות במספר החולים, וירידה חדה בתוחלת החיים.
גיוס מילואים והכשרה מהירה לצורך מתן טיפול רפואי בסיסי.
זו לא מחלה קלה. זו מחלה שגם בגילאים צעירים, עם טיפול רפואי סביר - התמותה ממנה היא אחד לאלף.
בקרב זקנים - סביב אחד ל10.
ואם כצפוי מוירוס הקורונה יהיו מוטציות - אז יהיה יותר מסבב אחד. שורדים מהראשון עלולים לחטוף שוב.
כנראה זוועה בהיקף זה משתוללת כרגע באיראן.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי rpi משעשע שמדינת ישראל משקיעה כל כך הרבה למקרה מתקפת חיזבאללה שלא ארעה מעל 10 שנים, ואז בא וירוס קטן וגורם לקריסת חברת התעופה הלאומית (כמשל). נרדמנו בשמירה.

זה לא משעשע,
וממש לא עניין ישראלי - אלא אסון עולמי.
אף מדינה לא באמת מוכנה. דווקא המערביות והמתקדמות חוטפות חזק.
באפריקה זה רק יצטרף לרשימת המגיפות שמתים מהן בהמונים

אם מדיניות ההכלה תיכשל-חלקית (לא התפשטות גורפת, אבל חולים ימשיכו לטפטף)
מבחינת המשק: מעבר לעבודה מהבית, רכישות באינטרנט, וחינוך מהבית - אלו צעדים מתבקשים.
בתי אבות ובתי חולים גריאטרים צריכים להבין איך מבודדים את הצוותים.
אבל הציפיה היא שזה לא יקרה - והנזקים יוגבלו לתעופה ותיירות.

אסור להילחם את מלחמות האתמול. יש אלו שאמורים לתכנן מהלכי חירום התאמות ושינויים מהירים.

בהינתן שהקורונה מחלה קלה יחסית, אפשר להתייחס אליה כאל צלצול השעון המעורר. חובה ללמוד מזה. לפי מה שאני שומע, אין לי בטחון שהשיעור נלמד.
צריך לפתח "כלכלת קורונה" ומחשבה שמשנה את התפיסות העסקיות הישנות. אני יכול לתת דוגמאות רבות, אבל זה לא רציני. בטוח שיש רבים במערכת שיכולים להעלות רעיונות, לשים מהנדסים וכלכלנים שיתחילו לבדוק את הנתונים להציג חלופות ולבדוק תפיסות.


אני לא מזלזל באיומים בטחוניים, אבל זה מטופש להתעלם מאיומים יותר חמורים ולהשקיע בבטחון את כל המשאבים. אני רואה בזה כשל מערכתי חמור.


ועזוב אותך מהבידוד. זה פתרון של מומחי בריאות הציבור שבהעדר תפיסה מערכתית בחרו במוצא המובן מאליו. גם החיפוש אחר חיסון. וזה מוזר לי כי תקיפת הקורונה לא התחילה אתמול.


שיתחילו לבנות את כלכלת הקורונה. זה אפילו הזדמנות.