במהלך האזנה להרצאה של אחותו של החייל הנעדר ממלחמת יום כיפור ציון טייב.



לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

היא סיפרה על חיפושיה אחר אחיה ועל מפגש עם אישיות/דמות רוסית בחו"ל שסיפר לי על קיומה של עיר שכוחת אל ברוסיה שם מוחזקים שבויי מלחמה וכדו' מבלי יכולת לצאת ולתקשר. (עיין ערך: סא"ל שמוליק חץ מפקד טייסת הפנטומים הראשונה ויש התייחסות בהצאה גם לשמוליק חץ)
האם מישהו קרא נתקל במאמר שניתן לקוראו או כל מידע על השמועה/אגדה/תאוריה הזו ?

האם יתכן שכול ה"צימעס לשבת" שהוליווד עשתה: סילבסטר סטלונה, צ'אק נוריס ועוד ביחס למחנות שבויים בוויאטנם בהם הוחזקו לוחמים אמריקאים שנים רבות לאחר המלחמה וממי למדו הוויאטנמים ? יש לשער שמהפטרונים שלהם בריה"מ דאז ז"א היתכן ויש פה גרעין היסטורי-עובדתי מסויים.

תודה

"א. במשך השנים איבד צה"ל את כוח התקיפה שלו, כי כושרו ההגנתי הולך ונחלש, ועליו לעבור רפורמה מקיפה כדי שיוכל להתמודד עם האתגרים שיעמדו בפניו.
ב. למרות הלקחים של ששת הימים, יום הכיפורים ולבנון, שב הצבא וחוזר על השגיאות שנעשו במלחמות קודמות ברמת חומרה הולכת וגוברת, ולכן לא השיג את המטרות הצבאיות שהוטלו עליו, ונגרמו לו אבדות מיותרות.
ג. יותר משעסק צה"ל בחשיבה ובפעולות לתיקון טעויות, השקיע מאמצים וכסף רב בניפוח מפקדות ושירותים על חשבון הכוח הלוחם.
ד. המטה הכללי לוקה בתסמונת "הראש הקטן", מוביל את צה"ל לאובדן הגמישות הצבאית והופך אותו לגוף מסורבל וכבד תנועה.
ה. הדרג המדיני נמנע מלקבל החלטות אסטרטגיות, מלקבוע תפיסת ביטחון שתתמודד עם התמורות שחלו באזור ומלשאת באחריותו למחדלים בניהול הביטחון הלאומי."

זה הדבר היחיד שהצלחתי למצוא. ברוסית בכלל אין זכר לזה בחיפוש זריז, רק אודות מחנות לשבויי מלחמה זרים במהלך מלחמת העולם השניה ולפניה.
https://webcache.googleusercontent....ent=firefox-b-d

Nobody exists on purpose. Nobody belongs anywhere. Everybody's gonna die. Come watch TV.
Morty

קצת בספק. ברוסיה של היום, עם כל היעדר חופש ביטוי ועיתונות מגויסת, בלתי אפשרי להסתיר עיר ולמנוע זליגת מידע ברמה כזאת. אולי הוא דיבר על ערים סגורות לזרים בתקופת בריה"מ, אולי על מחנות שבויים/ריכוז בתקופת מלחמת צ'צ'ניה.

יש מותחן משנות ה-80׳ בשם "בית ספר לקסם אישי" של נלסון רב-מיל שמתרחש סביב מתקן הכשרה לסוכני ק-ג-ב שמחזיק שבויי מלחמה שיילמדו את חיי היום יום בארה"ב.

מה שחשבתי עליו גם :-)
יופי של סיפור
כשקראתי אותו בכיתה י"א, ממש הטלטלתי מהרעיון

אגב שמו של הסופר הוא נלסון דה-מיל

עכשיו כבר אפשר לספר

https://www.nytimes.com/1996/07/19/...viet-jails.html

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

הסדרה האסיר מבוססת על "עיר נופש" כזאת שהוקמה במלחמת העולם השניה בה שוכנו אסירים בעלי מידע או תפקיד חשוב. לא מצאתי איזכורים למקומות כאלו אחרי מלחמת העולם השניה.

בניגוד למחנה שתואר בספרו של דה-מיל (ספר מעולה ומומלץ ביותר), הרוסים כן הקימו עיירה "אמריקאית" לאימון סוכנים וקציני ביון. היא הוקמה באוקראינה בשנות ה60 וכונתה "Coca Cola City", ונראתה כמו עיירה אמריקאית לכל דבר כולל כלי רכב, תמרורים, מסחר ושירותים - והכל כמובן התנהל על טהרת האנגלית.

בנוגע לשאלה האם שבויים וחטופים מערביים שימשו שם כמדריכים מרצון או מכורח - זאת כבר ספקולציה פראית ונטולת בסיס.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל