02-12-2019, 09:41
|
|
|
חבר מתאריך: 11.09.06
הודעות: 10,353
|
|
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "ב'מארינס' רוצים לתקן: על אחריות יצרן והגבלת היכולות הטכניות בדרגי השטח"
כקצין פרויקט לשעבר-
אי אפשר לאחוז במקל משני קצותיו.
זו שאלה חוזית, ולא טכנית, חוקית או פוליטית. זו פשוט אחריות של קצין הפרויקט.
אם קונים מוצר commercial off the shelf, בלי שום השקעה במו"פ- לא מקבלים מידע מהיצרן. ואז צריך לשלוח אליו לתיקון.
אם דורשים זאת במכרז- אפשר לקבל ספרות, הדרכה, חלפים והגדרות למתקני בדיקה. אפשר לדרוש מהיצרן לתקן שיעור מסוים מהתקלות תוך זמן מסוים, אפשר לדרוש ממנו להחזיק אצלו מלאי חלפים או רזרבה טכנית של מערכות. זה פשוט עולה כסף.
לעיתים מעדיפים ביודעין את הדרך הראשונה, כי הרשת הלוגיסטית קיימת (בטח בארה"ב) ועדיף לקנות עוד כמה גנרטורים, מנועים או שרתים כרזרבה טכנית ולא להשקיע מאמץ וכסף בתמיכה טכנית. היו מערכות שהגדרתי עבורן תיקון בדרג ד׳ (כלומר, ביחידה מרכזית בחיל ולא ביחידה עצמה), כי פשוט לא כלכלי לתת יכולת טכנית כזו לכמה יחידות. ואז, מה משנה לקצין החימוש בקוריאה אם רכיב נשלח לתיקון בסדנא של המארינס בארה"ב או בסדנת היצרן בארה"ב?..
שתי שאלות מעניינות:
- האם יחידה צבאית אמורה לתפקד לאורך זמן בלי לוגיסטיקה לעורף, נניח- במצב של כיתור?
- האם למארינס יש איזו דרישה מיוחדת לאחזקתיות שנובעת מהיותם כוח משלוח? אני בטוח שהם לא פורסים עם מחסנים ענקייים של חלפים לציוד קשר, ל"א, מחשבים, רק"מ וכו׳.
מעניין אם יש להם הנחיות- על מה מוותרים כליל, ומה משאירים בידי ה-navy.
|