https://www.mako.co.il/news-law/201...0&pId=173113802
הערב פורסם לראשונה במהדורה המרכזית כי בפרקליטות העבירו כבר בתחילת השבוע מסמך מפורט שבו הם דוחים את כל הטענות. עו"ד בן ארי מציעה ליועמ"ש מנדלבליט לדחות את טענות השניים בשימוע, ולהעמיד אותם לדין באישום של שוחד.

הענין מעלה בפני האזרח שאינו משפטן מספר שאלות:

1. האם תוצאות ההליך מהוות איתות מדאיג לנתניהו?

2. מבחינת המהירות שבה ההליך הסתיים, האם עדיף לכחול לבן להמתין עם התשובות לנתניהו?

3. האם היועמ"ש חייב קבל את ההחלטות על כל המעורבים, ובכללם נתניהו, ביחד, או שיש היגיון להעמיד לדין את השניים באשמת שוחד, ואת נתניהו בעבירה פחותה אם בכלל.


4. והשאלה המובנת מאליה: האם לעיתוי הפרסום יש משמעות ולגיטימיות בהיבט ההתערבות פוליטית? האם לגיטימי לאנשי הפרקליטות להביא את החומר עכשיו בצומת הדרכים של האחדות?

צריך לזכור שבמקרים רבים מערכת יחסים "שוחדית" מתפתחת לאחר מערכת יחסים אחרת:

לדוגמא מערכת יחסים שעברה 3 שלבים:
1. מצב של אין עבירה.
2. מצב של מתנות המהווה עבירת מרמה שהיא פחות חמורה מעבירת שוחד.
3. התפתחות לעבירת שוחד.

במעבר בין שלב 2 ל 3 יכול להיות מצב ביניים שהאחד מציע והשני לא משתף פעולה. נכון שהשני אמור להתלונן, אבל סביר שלא יתלונן מכמה סיבות: ראשית סביר להניח שלא ירצה להפליל עצמו בעבירת המתנות. שנית בגלל נאמנות חברית, ויכולות להיות גם סיבות אחרות. אבל ברור שבמצב כזה מציע השוחד נמצא בעבירת שוחד ואילו הצד השני נמצא "רק" בעבירת מרמה והפרת אמונים. מערכת יחסים "שוחדית" יכולה להיות בהחלט נושא לדיון מורכב בבית הנשפט.

תהליך משפטי כרוך בסיכונים ולפיכך במרבית המקרים תהיה דינמיקה של משיכת הצדדים ליצירת הסדרי טיעון להקטנת הסיכון, ועל אחת כמה וכמה במקרה שלפנינו. צריך לזכור שאם יוחלט להגיש תביעה ווהתובע יפסיד במשפט, הנזק מנקודת המבט של הגוף התובע עלול להיות עצום. בגלל מערכות היחסים המורכבות שנוצרות בין גורמי תקשורת וגורמי פוליטיקה, ולאור הסיבוכיות בענף הלוביסטים והמאכרים, יכול להיות שלאחר התדיינות בבית המשפט משפטן טוב יוכל לשכנע את בית המשפט שלא לקבל את הקו הנוקשה של שוחד אלא מרמה או אפילו זיכוי, כל זאת בהתבסס על "מערכות יחסים שמקובלות בענף". לפיכך יש אפשרות לעיסקת טיעון תמורת הודאה בעבירה פחותה עם אחד הנאשמים, בעוד נאשם אחר חוטף כתב אישום קשה הכולל שוחד.

בנוסף הדינמיקה של החיים (למשל בעיות בריאות, איכות עורכי הדין, החלפת הצוות התובע, מלחמה, עיסקת ה 100, אחר) עלולים לגרום למצב שלוח הזמנים המשפטי עלול להיות שונה בשלושת המשפטים עם תוצאות שונות.

לסיכום לא הייתי ממהר לבטל את האפשרות ל"תוצאות שונות". הזהירות של היועץ לשמר את לוח הזמנים מקביל בשלב זה עושה שכל.

אתה מן הסתם מדבר על 4000. השאלה אם קו התביעה יפרם בשמוע על ידי עורכי הדין המעולים של ביבי. עדין לא יודעים בדיוק מה פילבר מביא. נראה מה יקרה בשימוע.

ולגבי התיק השני המצב כמובן שונה. עד כמה שאני מבין לא היתה עיסקה ולכן מדובר בשלב הצעה.


יש טענות שהתיקים תומכים האחד בשני בהיבטים מסוימים אבל זו כבר פרשנות.

ממקורות שלא הדליפו אבל בקאים בחקירה ובהמלצות רומזים שאין לביבי את המרחב שהוא מצייר עם ההדלפות.
הטיעון המטופש לא יהיה כלום כי לא היה לא מחזיק מים, ולראיה חוק החסינות והדחיות המתואמות עם היועמ"ש.

אני חושב שליאת בן ארי ומנדלבליט מקצוענים ומבינים ענין. כמו שאמרתי צריך לעקוב אחרי דיברי פילבר. יצטרכו להחליט בין היתר אם ניגוד האינטרסים חצה את קו השוחד. ניגוד ענינים זה דבר חמור כשלעצמו.
ברמה מערכתית אני נגד מערכות פוליטיות (מפלגות ונבחרים) ותיקים מימין ומשמאל .
בכל פעם שאני שומע ויכוח של ימין / שמאל אני מקבל חררה כי זה המקום שפוליטיקאים מבלבלים את המוח על אידיאולוגיה שאינם מאמינים בה כדי לחמם ריב ולארגן למישהו עוד טובות הנאה.
בשורה תחתונה פוליטיקאי שתקוע כמו מסמר בלי ראש זו בעיה עצומה לאזרחים.