לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה __ ברוכים הבאים לפורום מתגייסים וסדירים__ חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חיילים, צבא וביטחון > מתגייסים וסדירים
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 16-05-2005, 13:30
  oplo oplo אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 03.02.04
הודעות: 1,654
מאוכז עצוב ומתוסכל.

אז הנה הגיע התאריך המיוחל ינואר 2004 אני הולך ליום הסיירות כולי מלא ציפיות והתרגשות.
ובפעם הראשונה בחיי סוף סוף מצליח לעשות משהו שבאותו הזמן נראה לי גדול מאוד (עלק, אפילו לא מאית הדרך) לקבל זימון לפסיכולוג מטכ"ל.
יום למחרת מתייצב בנתניה לפסיכולוג, הפסיכולוג מוצא אותוי מתאים לגיבוש.
יש! גיבוש מטכ"ל באפריל! מגיע לגיבוש מטכ"ל ונותן את הביצועים הכי גרועים שיכול להיות.
לא מוותר ולפחות מסיים את הגיבוש ולא פורש.
זכאי לגיבוש המשך 669. הנה מגיע לו יום ראשון)15.5.05).
הגיבוש מתחיל....שוב פעם אני לא עומד בקצב של כולם ואני נמצא בין האחרונים! אבל שום דבר! אני לא פורש! מסיים את היום הראשון עד הלילה (שבעצם זה רוב הגיבוש ב669) ובום..כאב ראש רציני.
המפקד של הצוות שולח אותי לרופא, הרופא יושב איתי (חייב לציין שהוא היה בן אדםם ממש נחמד) וביחד מגיעים למסקנה (המוצדקת) ל669 אני לא מתאים. וגם מבחינה בריאותית הוא איבחן שאני מיובש.
קצת בכי..קצת דמעות.

תופס ויתור.
אחרי שנים של אימונים וחודשים של מיונים אני כמו כולם.
כמו כל חבר מהכיתה שלי שלא עשה כלום בשביל להתקבל למשהו.
כמו כל אחד אחר שלא זז מטר מהבית בזמן שקרעתי ת'תחת באימונים.

לא זכאי אפילו לראיון אגוז.
זכאי לראיון צנחנים (שעל פי הבנתי מעטים מאוד מתקבלים משם).

עכשיו אני מבין את העצב שאם אתם זוכרים אחד הגולשים שהיה לו בערך מקרה כמו שלי.
Souler אם אני לא טועה.



תודה על ההקשבה רק רציתי לשפוך את הלב.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #3  
ישן 16-05-2005, 14:12
  frusciante frusciante אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.10.04
הודעות: 45
תראה אחי,
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי oplo שמתחילה ב "מאוכז עצוב ומתוסכל."

בחיים יש אכזבות, ואני לא סתם אומר את זה, כי גם אני הכרתי את זה.

אני למשל עברתי גיבוש טייס והייתי אמור להתגייס בינואר לפני 4 חודשים.

6 שבועות לפני הגיוס, טראח, קיבלתי התקף אפילפסיה, ירד לי הפרופיל ל-45 (ותבין, אני חלמתי על קרבי! רציתי לעוף מקורס טייס ולעשות גיבוש מטכ"ל). אחרי שירד לי הפרופיל התחילה סחבת בירוקרטית ענקית שאני עדין נמצא בחרא הבירוקרטי עד לרגע זה, ומקווה להתגייס ביולי.

אז תראה, כמובן שיש לך את התחושת פספוס, אני מכיר את התחושה שעושים משהו, ופועלים על-מנת להשיג אותו (אני התאמנתי משהו כמו שנתיים וחצי בכושר קרבי - וזה ירד לטמיון).
לפעמים יש בלת"מים (בלתי-מתוכננים).
אבל אין מה לעשות, צריך להתאים את עצמך למצב, להפיק את המיטב מהסיטואציה, לשכוח ממה שהיה, להסתכל קדימה ולנסות לכבוש את הפסגה הבאה!

אני ממליץ, אפילו דורש ממך!, שתיגש קודם לראיון צנחנים, אח"כ תתגייס או לחטיבת צנחנים (אם תעבור את הראיון) או לחטיבה אחרת ותעשה גיבוש יח"טיות. תעבור - הכל טוב ויפה, לא תעבור - תלך לגדודים (שאין בזה בושה בכלל), תהיה טוב, תגדיל ראש, תצ"א למ"כים תעשה שירות מעניין ותתרום למדינה ולעצמך.

אני הייתי מת להתחלף עם מישהו במצב שלך (יענו פרופיל 97).
שוב, אל תביט לאחור, אלא רק קדימה.

המעז מנצח.

בהצלחה!

נ.ב.
עם תתגייס והנושא עוד יציק לך, תמיד תוכל להגיש טופס 55 ולקבל גיבוש (אני חושב שאפשר טייס, שייטת, מטכ"ל וחובלים, אבל אל תתפוס אותי במילה). (למרות שברוב המקומות לא נותנים לאנשים לצאת בקלות לגיבושים). עם מספיק מלחמות אתה תוכל להשיג (כמעט) הכל.

נערך לאחרונה ע"י frusciante בתאריך 16-05-2005 בשעה 14:15.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #6  
ישן 16-05-2005, 15:13
  __moshe__ __moshe__ אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.06.04
הודעות: 280
נו...
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי oplo שמתחילה ב "מאוכז עצוב ומתוסכל."

תראה אותי....
מגיל 9 רציתי להגיע לסיירת מטכל .....
מגיל 16 לקחתי את זה ברצינות והייתי מורעל ומלאאא מוטיבציה..
הייתי רץ ומתאמן ומוותר על פגישות עם חברים על לימודים על כל מה שהיה נופל לי בשעות האימון והכל בשביל שאני יספיק להתאמן....
עברו שנתיים הגעתי ליום סיירות... הייתי בטוח שאקבל מטכ"ל... הייתה לי הרגשה טובה ולא ציפיתי שזה יהיה קשה (לפחות בשבילי).. בסופו של דבר קיבלתי חובלים... תחשוב שאתה היית מקבל חובלים איזו הרגשה זאת לחלום על מטכל ולקבל חובלים? גרועה מאוד....
שבוע לאחר מכן התייצבתי למבחני אישיות לחובלים.. אמרתי לפחות אם אני יסיים את הגיבוש חובלים אני יתקבל לגיבוש שלדג....
לא עברתי גם את המיונים האלה וזאת למרות שעברתי מיונים כמעט זהים בגדנע צלילה לשייטת..
זה היה שיא התיסכול... חזרתי עם דמעות בעיניים ב5 וחצי-6 עד לבית....
משמונה בבוקר הייתי שם עד 5 וחצי בשביל לשמוע ש "לא התקבלת"...
ואז בעצם החלום לשרת ביחידה מובחרת התנפץ...
אחר כך בא גיבוש צנחנים-דובדבן.. אבל המוטיבציה הייתה פחותה בהרבה מביום סיירות... וזה הביא לפרישתי...
אז אתה קיבלת זימון וזכות להשתתף בגיבוש לאחת היחידות הטובות בצהל... לך ניתנה ההזדמנות לחלום ולקוות שאולי תהיה לוחם סיירת מטכל או 669 לאחר מכן....
לי גם את זה לא היה.. אני מה שנקרא יצאתי פארשששש לא רואה ממטר מרוב פארשיות...
ואני יודע שההודעה הזאת ארוכה ואולי לא מעניינת.... אבל תדע שגם אני במצב שלך ובעצם במצב גרוע יותר כי אני גם בצנחנים לא יהיה.. וזה למרות שהשקעתי באימונים ומבחינת מוטיבציה האמנתי בעצמי מאוד...
אז מה לעשות עכשיו? לחכות לגיוס לגולני-גבעתי ומשם הדרך אל היחטיו"ת רחוקה אך אפשרית..
ואם לא אז תמיד אפשר טופס 55 כפי שציינו פה...
souler שעבר דבר דומה אמר בסוף המאמר שלו "לעולם אבל לעולם אל תפסיקו לחלום"
אני חושב שזה נכון ותמיד תזכור שיש עוד אפשרויות כמו פלס"ר גולני או דובדבן או מגלן במקרה שלך שהן יחידות מעולות....
בהצלחה בהמשך.....
ותאמין לי שבשבילי מי שהתקבל לגיבוש מטכל ולא פרש בו נחשב לבן אדם רציני ביותר
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #8  
ישן 16-05-2005, 20:51
  ג' שם בדוי ג' שם בדוי אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 09.02.05
הודעות: 598
בתגובה להודעה מספר 7 שנכתבה על ידי shitcream שמתחילה ב "תגיד oplo פגשת בגיבוש במקרה..."

"תופס ויתור.
אחרי שנים של אימונים וחודשים של מיונים אני כמו כולם.
כמו כל חבר מהכיתה שלי שלא עשה כלום בשביל להתקבל למשהו.
כמו כל אחד אחר שלא זז מטר מהבית בזמן שקרעתי ת'תחת באימונים."

אני חייב להגיד משהו בקשר לזה -

אתה כל-כך לא כמו מישהוא שלא עשה כלום בשביל להתקבל למשהו.

אתה עכשיו בידיעה שנתת מעצמך את ה-100% שלך, ניסית להתקבל למה שרצית, אבל לא הצלחת.

לא נורא!

אתה - התאמנת, הזעת, שאפת, חלמת - ונתת מעצמך את כל ה-100% שלך. אתה ניסית!

ופה בא ההבדל בינך לבין החבר הזה שלך שלא עשה כלום בשביל להתקבל למשהוא -
הוא עוד כמה שנים אולי יאכל לעצמו את הלב שהוא ישאל את עצמו: "למה לעזאזל לא ניסיתי לפחות?"
אתה לא.

עכשיו, בלב שלם, לאחר שניסית, שזה הדבר הכי חשוב אולי לדעתי, לך על המטרה הבאה שלך, לא משנה מה היא תהיה, כי אני בטוח שבחור כמוך יוכל לתרום את מלוא יכולתו בכל מקום אשר לשם ילך.

בהצלחה!

נ.ב: חבר'ה, מספיק עם הסטיגמה של הטופס 55. מעטים הם האנשים שהצליחו להתקבל ככה לאנשהוא. 95% מהאנשים לומדים להיות מרוצים מהמקום אליו הם מגיעים בסופו של דבר בצבא, ואף אחד באמת לא רוצה לעבור ברגע שהוא נכנס לגומחה שלו במשפחה הצה'לית.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 02:30

הדף נוצר ב 0.05 שניות עם 12 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2024 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר