מתוך 38 מיליארד דולר, הרוב יוקצה לחיל האוויר - אך בזרוע היבשה מקווים לגידול בנתח שלה. על הפרק: שני בסיסי אימונים מתקדמים לחטיבות החי"ר, אלפי משאיות חדשות לניוד אמל"ח במלחמה ואמצעים לראיית לילה. וגם: מדוע יחלק צה"ל אופניים לחיילים, ומהי הסיבה הפוליטית שמונעת את שיפוץ בא"ח כפיר בדולרים?

יואב זיתון פורסם: 24.01.19 , 13:46

קרב אוויר-קרקע על התקציב האמריקני: חילופי הרמטכ"לים בשבוע שעבר לא עצרו את מרתון הדיונים בצמרת מערכת הביטחון בנוגע לחלוקת תקציבי הענק הנכללים בהסכם הסיוע החדש מארה"ב - שמימושו ייפרס על פני העשור הקרוב ויכלול כ-38 מיליארד דולרים - ועשויים אף להאיצם.

כמו הסכמי סיוע קודמים, גם הנוכחי צפוי להיות מוקדש ברובו לטובת התעצמות חיל האוויר בחימושים מדויקים ובמטוסים חדשים, אך בזרוע היבשה מקווים שנתחם היחסי יהיה משמעותי, בעיקר לנוכח הטענות לליקויים וחוסרים במוכנות צבא היבשה - בדגש על חטיבות המילואים - לתמרון קרקעי במלחמה.

בדיקת ynet העלתה כי בזרוע היבשה מסתערים ביתר שאת על הסכם הסיוע, והחלק ה"ירוק", במובן היבשתי של המילה, צפוי להסתכם לפי הערכות במספר חד-ספרתי של מיליארדי דולרים מתוך תקציב הסיוע האמריקני. בין הפרויקטים שעל הכוונת של זרוע היבשה למימון דולרי: הקמת שני בסיסי אימונים חדשים לחטיבות הנח"ל וגבעתי בדרום, אלפי משאיות חדשות לניוד אמצעי לחימה בחירום, אמצעים לראיית לילה לרמת הלוחם, הפלוגה והטנק, אמצעי תקשוב לחיזוק היכולת הרשתית בין כוחות היבשה השונים ואף התותח החדש, שפותח על ידי אלביט הישראלית ונבחר לפני כשנתיים על ידי משרד הביטחון להחליף את תותחי הדוהר הוותיקים.

אלא שראש הממשלה ושר הביטחון בנימין נתניהו הציג בשנה האחרונה את תפיסתו ארוכת הטווח לחיזוק צה"ל והביטחון של ישראל, לפי נושאים בעלי סדר עדיפות ראשון לשיטתו, כמו הסייבר, חיל האוויר, מערכות ההגנה מטילים ומיגון העורף. חיזוק כוחות היבשה - המסה הקריטית באגרוף ההתקפי של צה"ל - לא היה חלק מהרשימה; אולי בהלימה לחשש של ממשלת ישראל בעשור האחרון להפעיל את גדודי החי"ר, השריון וההנדסה ברצועת עזה או בדרום לבנון, מפחד שהתוצאה תהיה מאות חללים - מה שיצטייר כהפסד במלחמה - או מחוסר אמונה ביכולת זו.

השמדת מנהרות חמאס במבצע הייתה בקרבת גדר הגבול. במבצע עמוד ענן, למשל, העדיפות הייתה לתת לחיל האוויר לעשות את העבודה, בעוד שאלפי לוחמים המתינו לחינם כשהם דרוכים על הקרקע מחוץ לגבול עם עזה. כך או כך, בעוד שבחיל האוויר מסתמנות כבר מגמות והחלטות, בהן המסוקים שיחליפו את היסעור הוותיק, בחירה בטייסות הקרב העתידיות ובמטוסי התדלוק החדשים, בזרוע היבשה מתכננים מתיחת פנים קטנה יותר ביחס לפרויקטים שיממן משלם המיסים האמריקני, וישפיעו על אלפי לוחמים.

בחרנו להפנות את הזרקור לשניים ממיזמי הענק לזרוע היבשה שצפויים להיות ממומנים על ידי הממשל בוושינגטון. חלק מפרויקטים אלה עדיין מצוי בדיונים אחרונים עם הדרג המדיני ובמשאים ומתנים מול ארה"ב, אך הם צפויים לתפוס נדבכים גדולים מהנתח היבשתי בסיוע.

בא"חים חדשים לגבעתי ולגולני – במיליארד שקלים
תוכנית הדגל בחידוש בסיסים מיושנים של כוחות היבשה בצה"ל הסתכמה לפני כחודשיים בלא פחות מ-230 ק"ג של מסמכי ותרשימי תכנון, שנדחסו למאות קרטונים אשר מילאו שלושה משרדים שלמים. עשרות מיליוני שקלים הושקעו בשנתיים האחרונות בתכנון בסיסי האימונים החטיבתיים של הנח"ל באזור ערד ושל גבעתי בקציעות, סמוך לגבול מצרים.

תוכניות בסיסים אלה הוטסו לבסיס הפיקוד האירופי של הצבא האמריקני, שממוקם בגרמניה. בימים אלה התוכניות עוברות סריקות עומק של ראשי הפרויקט: קציני הנדסה אמריקנים, שבוחנים כל פרט בדרישות הישראליות - מצנרות החשמל והביוב, דרך המטווחים האלקטרוניים והמטבחים החכמים ועד לאמצעי האנרגיה הירוקה שבאמצעותם יתפקדו שני הבסיסים הגדולים.

הרבעון הקרוב יוקדש לסבב של שאלות ותשובות בין קציני מחלקת שוה"ם (שיווק והעתקת מחנות) ותשתיות באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה לעמיתיהם האמריקנים. לאחר מכן האמריקנים יוציאו את הקמת שני הבסיסים למכרז של קבלני המשנה, שיבצעו את הבנייה בפועל, כנראה ישראלים בפיקוח אמריקני. השיטה האמריקנית שבה יוקמו שני המחנות זהה, ודומה לשני הבא"חים הקודמים שהקימה ארה"ב בישראל בשני העשורים האחרונים, לגולני באזור בנימינה ולצנחנים בחבל לכיש: ליבת הבסיס היא במרכזו, וכוללת את כל מרכזי העשייה שלו, צמודים זה לזה: מגרשי הספורט, הבריכה, אולמות הכושר הגופני, הסימולטורים, האודיטוריום, כיתות ההדרכה, המרפאה, חדר האוכל, רחבת המסדרים המרכזית ומבנה המפקדה.

מסביבם, מקיפים את המבנים האלה, בקשת או במעגל, יוקמו פלוגות המגורים של הטירונים, במבנים כמובן (ולא באוהלים כמו אלה הקייימים כיום בבא"חים של גבעתי והנח"ל), וגם בהם יירשמו שדרוגים, כמו מיטות יעילות יותר שמקובעות לקיר כדי למנוע את שחיקתן, מערכות מיזוג יעילות, ארונית צמודה לכל חייל ומערכות מים חסכוניות במקלחות ובשירותים.

בבסיסים הללו תיושם באופן ישיר התפיסה החדשה יחסית של צה"ל, שמטרתה למנוע ככל הניתן מלוחמים בהכשרה לבזבז את זמנם בתורנויות שמירה ומטבח. מערכות שטיפה אוטומטיות ינקו את כל הכלים והסירים, האוכל יוגש וייאסף בצורה מהירה ולחמ"לי הבסיסים יחוברו מערכות תצפית מתקדמות עם אלגוריתם שמזהה תנועות חשודות ומבחין בין גורמים עוינים, אם הם מתקרבים לבסיס כדי לגנוב ממנו, לבין גורמים תמימים. בכך ייחסכו עמדות שמירה המאוישות על ידי טירונים. את בא"ח גבעתי המיתולוגי יהרסו לחלוטין וסמוך לו, בשטח בור ששימש בעבר את מחנה שלח, יוקם הבסיס החדש.

בא"ח הנח"ל המחודש יוקם באופן חלקי על חורבותיו של המחנה הנוכחי, שחלק ממבניו עדיין נחשבים לטובים. הבנייה של שני הבסיסים תחל בתחילת העשור הבא, ותסתיים לפי הערכות בצבא בעוד חמש-שש שנים. התקציב: מעל למיליארד שקלים. "החיילים בטח יקראו גם לשני הבסיסים החדשים האלה 'לונה בא"ח', ולנו אין בעיה עם זה", אמר קצין בכיר שמעורה בפרויקט.

מי שלא תיהנה מהסיוע האמריקני היא כפיר, "חטיבת החי"ר החורגת" של צה"ל, בגלל מיקום בסיס האימונים החטיבתי שלה בבקעת הירדן. האמריקנים קבעו מזמן שבכספי הסיוע לצה"ל לא ניתן להקים תשתיות ובסיסים בשטח שנכבש על ידי ישראל ועדיין שנוי במחלוקת, ולכן בסיסים שהוקמו ברמת הגולן וביהודה ושומרון היו תמיד בתקציב שקלי. חלק הארי של מתחם האימונים של כפיר מיושן, אך בזרוע היבשה ובאט"ל מרגיעים: "שדרוג בא"ח כפיר כבר אושר בתקציב של כ-15 מיליוני שקלים, והתשתיות בו ישופרו במהלך השנתיים הקרובות, כתוכנית ביניים", הוסיף הקצין.

אגב, בצה"ל למדו ולמדים כל העת מתפעול הבסיסים האמריקניים. בעבר, כאשר הצבא האמריקני בנה בסיסי אימונים בערבה כמו שיזפון של השריון וצוקי עובדה להנדסה הקרבית, בעיקר לאחר הפינוי מסיני בתחילת שנות השמונים, הבנייה הייתה מפוזרת במכוון. המבנים רחוקים זה מזה, ואת המחיר משלמות עד היום הברכיים של אלפי החיילים שמשרתים בבסיסים אלה, בהם גם בסיסי ביסל"ח (ביה"ס להכשרה של מקצועות החי"ר), בגלל ההליכות המרובות.

"שיטת הבנייה בשני הבא"חים החדשים תפתור זאת, אבל גם לגבי הבסיסים הקיימים שבהם יש מרחק גדול בין המבנים אנחנו בוחנים פתרון: חלוקת אופניים לחיילים לשימוש בבסיס", סיפר ל-ynet קצין בכיר באט"ל שמעורה בנושא. "האמריקאים הצמידו מדי צעדים לחיילים שלהם בבסיסים שנבנו בשיטה הישנה הזו, וגילו שחיילים סובלים משברי מאמץ בגלל קילומטרים על קילומטרים של הליכות מנהלתיות מיותרות, כמו מהאפסנאות לפלוגה או מחדר האוכל לכיתה. ללכת זה בריא, אבל הטירונים נמצאים גם ככה בפעילות גופנית מוגברת של אימוני כושר יומיים ומסעות. אין מה להעמיס עליהם מעבר לכך".

תותח ישראלי – מתוצרת אמריקנית
אחת המחלוקות הבוערות שהעלה הסכם הסיוע הנוכחי נגעה לפגיעה הצפויה בתעשיות הביטחוניות הישראליות, שיצאו חוצץ נגד המשמעות הישירה של התנאי המרכזי בכל הסכם סיוע אמריקני: שצה"ל ירכוש בדולרים שיקבל רק כלי נשק ומערכות לחימה מתוצרת ארה"ב. כדרך לעקוף זאת, תעשיות ביטחוניות ישראליות יוכלו לפתוח קווי ייצור למערכות הלחימה שלהן על אדמת ארה"ב.

כך עשוי לקרות לגבי אחד הנדבכים המרכזיים שנמצאים כעת על שולחנות הדיונים בחלק היבשתי של תקציבי הסיוע – תותח העתיד, ה"אטמוס", שפותח בשנים האחרונות באלביט כמחליפו של תותח הדוהר הוותיק. אבטיפוס כבר יש, אף שטרם נחשף לציבור על ידי החברה. עד כה פורסמו על ידי מערכת הביטחון נתוניו הבסיסיים: קוטר פגזים של 155 מ"מ, דיוק פגיעה לטווחים של כ-40 ק"מ, יכולת נסיעה גלגלית מהירה וצמצום בכמחצית של מספר הלוחמים שיתפעלו אותו, ביחס לקיים.

התותח יכלול טעינה אוטומטית של הפגזים, שיפותחו במיוחד עבורו: לצד אש ארטילרית סטטיסטית לכיסוי שטח נרחב, שהצורך בה לא ייעלם גם במלחמות העתידיות, הפגזים של האטמוס יהיו גם מדויקים לטווחי פגיעה של עד מטרים מדויקים מהמטרה, עם ראש קרב חכם.

התותח החדש יתבסס על התותח של אלביט שכבר קיים ונמכר בעבר, לפי פרסומים זרים, לצבאות של קמרון ואזרבייג'ן, וגרסתו הצה"לית תשודרג ותותאם לצבא.

עוד בסל הקניות: אמר"לים למפקדים ומשאיות למלחמה
לצד תותח העתיד של צה"ל, בזרוע היבשה צפויים לקבל מנות נוספות ממשאיות התובלה לשדה הקרב, שהחיסרון שלהן, בהיקף מדאיג וקריטי, נחשף על ידי נציב קבילות החיילים היוצא אלוף במיל' יצחק בריק, ואף אושרר בדו"ח הביקורת המיוחד והעוקב של מבקר הפנים של צה"ל, תא"ל במיל אילן הררי, לפני כחודש וחצי.

מדובר ביכולת לשנע בפרוץ מלחמה את התחמושות ואת הכלים המשוריינים מתוך מחסני החירום לגדודים המוזנקים לתמרון. גם כאן מדובר בפרויקט של מאות מיליוני דולרים. חוסר נוסף בצבא היבשה שבא לידי ביטוי בדו"חות הביקורת האחרונים נוגע להצטיידות באמצעים לראיית לילה (אמר"לים). בחלק מגדודי המילואים שמיועדים להילחם ברצועת עזה, לחלק מהמפקדים אין כלל אמר"לים.

אל מול ההצטיידות של חמאס וחיזבאללה באמצעים לראיית לילה ששחקו את יתרון הלחימה בלילה של צה"ל, מדובר במחסור שעלול להיות קריטי. צה"ל צפוי אפוא לרכוש מהאמריקנים במסגרת תוכנית הסיוע אמצעים אלו, בנוסף למערכות תצפית ליליות גדולות יותר, ולא רק אישיות, לרמות הפלוגה ולטנקים.

https://www.ynet.co.il/articles/0,7...5452070,00.html

"הדואג לימים זורע חיטה, הדואג לשנים נוטע עצים, הדואג לדורות מחנך אנשים."

עקוב אחרינו! Facebook

"אלא שראש הממשלה ושר הביטחון בנימין נתניהו הציג בשנה האחרונה את תפיסתו ארוכת הטווח לחיזוק צה"ל והביטחון של ישראל, לפי נושאים בעלי סדר עדיפות ראשון לשיטתו, כמו הסייבר, חיל האוויר, מערכות ההגנה מטילים ומיגון העורף"

אני פשוט לא מבין את זה.למה להשקיע כל כך הרבה בתחום היחיד שבו יש לצה"ל יתרון מוחלט ומוחץ על כל אויב ריאלי ולהמשיך לשלוח חיילים לעזה ולבנון עם נגמשים ממלחמת וייטנאם?
אם הדיווח נכון אז יש לי תחושה קשה שייתכן והדרג המדיני פשוט מוותר על אפשרות להכרעה מוחלטת על האוייב - שמחייבת תמרון קרקעי.

1. בעזה אין לממשלת ישראל הנוכחית שום רצון להיכנס ללש"ב מול חמאס והרבה אזרחים. שום דבר טוב לא יצא מזה(ראינו מה קרה במבצעים האחרונים), גם אם ישקיעו הרבה יותר בצבא הירוק.
2. מול חיזבאללה הצבא הירוק יצטרך להיכנס למלחמת שחיקה כדי לכבוש את דרום לבנון(וזה יפסיק רק את שיגור הרקטות קצרות הטווח), וכל המאמץ הזה יתפוגג ברגע שיהיה הסכם וניסוג.

כלומר רוב הצבא הירוק לא באמת חשוב למתארים הצפויים. ולכן משקיעים בחכמה בחלק מהצבא הירוק שכן ילחם, ועושים הכל כדי לא להפעיל אותו. את רוב הכסף הדרג המדיני משקיע בחי"א ובמודיעין שמצליחים להביא הרבה תוצאות עם מעט הסתבכויות ואבידות.

עזה:המחשבה שהמצב שם ימשך לנצח היא בדיחה עצובה.אם קריסתה הבלתי נמנעת של עזה תגיע לפני הסדר מדיני כולל עם הפלשתינים (שיגיע מיד אחרי הקמת ערים על המאדים) הרי שככל הנראה נאלץ לכבוש אותה.לבנון: אם המלחמה הבאה לא תסתיים עם תמרון קרקעי עמוק לתוך לבנון הרי שהיא תסתיים עם פגיעה מינימלית בחיזבאללה = בהפסד מוחץ במלחמה לצבא החזק במזרח התיכון.קטסטרופה.
אין ניצחון בלי צבא יבשה.

בא"ח חדש לגבעתי?
לא מאמין

לגבי התותח, נראה לי שנעשה כאן טוויסט. בתחילה הוצג האטמוס. לאחר מכן- לא מזמן- הוצג צריח סגור ללא מרכב, שירה מעל הקרקע שנאמר כי הוא התותח הבא, ושאלת המרכב נותרה חסויה. כעת נראה וכמעט ודאי שהתותח החדש יהיה מנוייד בקונספט של האטמוס, אך ייוצר בארה"ב. ובינתיים צהל ממשיך להפעיל קנים קצרים שקוטרם כבר מגיע אולי ל-158 מ"מ (L-39), על מרכב שפותח לפני כ-75 שנה.

.

לפני כעשור התכנון היה להשתמש באטמוס של אלביט על מרכב אופני, כפי שאלביט מציעה לייצוא, עם תותח L39. זו גרסה שככל הנראה לא תהווה אפילו שדרוג על פני הדוהר. אפילו שנמוך יכולות.

התותח שמוצע לצה"ל החל מתר"ש גדעון הוא תותח בעל צריח על מרכב לבחירת צה"ל. צה"ל בחר במרכב אופני, אך רק בעבור 100 יחידות, כאשר כלל הייצור יכלול 200 יחידות.

הצריח יותקן על גבי משאית HEMTT, מידע שהודלף לפני למעלה משנה.