תקציר

רקע כללי

משרד הביטחון וצה"ל (להלן - מערכת הביטחון) מפתחים ומייצרים כלי רכב קרביים משוריינים (להלן - כלי רק"ם) באמצעות מינהלת המרכבה והרק"ם (להלן - מנת"ק) שבמשרד הביטחון (להלן - משהב"ט), שהוקמה בשנת 1970. מנת"ק נושאת באחריות כוללת לתוכניות הפיתוח והייצור של כלי הרק"ם בצה"ל, ובכללם טנק המרכבה ונושא גייסות משוריין (נגמ"ש) מרכבה (להלן - נמ"ר).

מנת"ק היא מינהלה ייחודית במשהב"ט; היא משמשת בפועל קבלן ראשי המספק לצה"ל מערכת נשק עיקרית, בשונה מהמינהלות האחרות במשהב"ט, המתקשרות עם קבלן ראשי בתעשייה לצורך אספקת מערכת נשק לצה"ל.

תקציב מנת"ק השנתי מסתכם בכ-1.5 מיליארד ש"ח, ועובדים בה מאות אנשים, מרביתם אנשי קבע וחיילים בשירות חובה. צה"ל מקצה למנת"ק תקני קבע ייחודיים (להלן - תק"י) מתוך מאגר שיאי כוח האדם העומד לרשותו. בשנת 2017 שירתו במנת"ק עשרות אנשי קבע במסגרת תק"י, מרביתם קצינים (חלק מהקצינים הללו הם בדרגות סא"ל, אל"ם ותא"ל).

כקבלן ראשי אחראית מנת"ק להרכבת מכלולים ומערכות של כלי רק"ם, שמייצרות עבורה תעשיות מהארץ ומחו"ל, וכן להכוונת התעשיות ולתיאום ביניהן. ההרכבה מתבצעת בקו ייצור (להלן - מפעל הרק"ם) במרכז שיקום ואחזקה (להלן - מש"א) בצה"ל. מפעל זה עוסק בייצור, בתחזוקה, בשיקום ובהשבחה של כלי רק"ם, ומועסקים בו מאות אזרחים עובדי צה"ל.

בשנים האחרונות בחנה מערכת הביטחון את האפשרות לאזרח את פעילויות הפיתוח והייצור של כלי הרק"ם הנעשות על ידה, והחליטה לשמר את המצב הקיים, דהיינו, להמשיך לשמש בפועל קבלן ראשי המספק כלי רק"ם לצה"ל. מצב זה חריג מהמקובל בתחום הרכש של אמצעי הלחימה שבשימוש צה"ל, הנרכשים מהתעשייה. כמו כן, במהלך הביקורת קידמה מערכת הביטחון מהלך להעתקת המש"א ממרכז הארץ לצפונה, שמשמעותו פינוי המש"א, ובכלל זה מפעל הרק"ם, והקמתו מחדש במקום אחר בעלות של מיליארדי ש"ח.

פעולות הביקורת

בחודשים אוקטובר 2016 עד אוגוסט 2017 בדק משרד מבקר המדינה את תהליכי קבלת ההחלטות בנוגע לבחינת אזרוח פעילויות הנעשות על ידי מנת"ק ועל ידי מפעל הרק"ם במש"א, ובנוגע למקום שאליו מתכננת מערכת הביטחון להעתיק את המש"א. כמו כן בדק משרד מבקר המדינה, בין היתר, את הממשק ואת שיתוף הפעולה בין מנת"ק ובין המינהל לפיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשהב"ט (להלן - מפא"ת) בנושאי מחקר ופיתוח (מו"פ) בתחום הרק"ם.

הביקורת נעשתה במשהב"ט - בלשכת המנכ"ל, במנת"ק, במפא"ת, באגף התקציבים, באגף הכספים ובמינהל ההרכשה והייצור; בצה"ל - בלשכת הרמטכ"ל, בלשכת סגן הרמטכ"ל, במפקדת זרוע היבשה, באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה ובאגף התכנון. בדיקות השלמה נעשו במשרד האוצר ובתעשיות הביטחוניות - ברפאל מערכות לחימה מתקדמות בע"מ, בתעש מערכות בע"מ, בתעשייה האווירית לישראל בע"מ ובאלביט מערכות בע"מ.

הליקויים העיקריים

ליקויים בתהליכי קבלת ההחלטה בנוגע למיקומה הארגוני של מנת"ק וכפיפותה

אי-סדירות בתהליך קבלת החלטות של מנכ"ל משהב"ט בנוגע להמלצות הצוות לבחינת מנת"ק: בשנת 2014 בחן צוות במשהב"ט את מיקומה הארגוני של מנת"ק וכפיפותה (להלן - הצוות לבחינת מנת"ק). הצוות בחן כמה חלופות, ובהן השארת הכפיפות הארגונית של מנת"ק למנכ"ל משהב"ט וכן אזרוח מנת"ק, והמליץ להשאיר את מנת"ק במשהב"ט בכפיפות למנכ"ל משהב"ט. באוקטובר 2016, בפגישת עבודה עם ראש מנת"ק, אישר מנכ"ל משהב"ט אלוף (מיל') אודי אדם את המלצות הצוות לבחינת מנת"ק והחליט להשאיר את מנת"ק כמינהלה ייחודית במשהב"ט, בכפיפות אליו, וזאת בלי שקיים ולו דיון אחד בנושא עם גורמים רלוונטיים נוספים במשהב"ט ובצה"ל. אי-קיום דיונים עם הגורמים הרלוונטיים פגע ביכולתו של מנכ"ל משהב"ט לשקול את מכלול השיקולים הרלוונטיים בנוגע לכל אחת מהחלופות מזוויות ראייה שונות, לרבות בנוגע לחלופת אזרוח פעילויות שמבצעת מנת"ק.

אי-בחינת חלופה של רכישת טנקים בחו"ל במסגרת דוח הצוות לבחינת מנת"ק: במרץ 2014 הנחה שר הביטחון דאז את מנכ"ל משהב"ט דאז כי הצוות לבחינת מנת"ק יבחן במסגרת עבודתו חלופה של רכישת טנקים מחו"ל אל מול כדאיות המשך ייצורם בישראל. ברם בדוח הצוות לבחינת מנת"ק לא נמצאה התייחסות מפורשת לחלופה זו.

אי-ביצוע בחינה של כדאיות כלכלית לחלופת אזרוח מנת"ק: על אף שבחינת כדאיות כלכלית היא אחד השלבים החשובים בתהליך בחינת אזרוח פעילויות, משהב"ט לא ביצע בחינת כדאיות כלכלית לחלופת אזרוח מנת"ק במסגרת עבודת הצוות לבחינת מנת"ק משנת 2014, כמפורט להלן: (א) מנכ"ל משהב"ט דאז לא הנחה את הצוות לבחינת מנת"ק לבחון את חלופת אזרוח מנת"ק בראייה משקית-לאומית רחבה. (ב) הצוות לא בחן את עלות הפעילויות הנעשות על ידי מנת"ק בראיית תקציב הביטחון, דוגמת הוצאות שכר וגמלאות וכן השקעות בתשתיות ייצור במפעל הרק"ם במש"א, וגם לא הציג נתונים ותחשיבים כלכליים בנוגע לכך. הצוות גם לא בחן עלות רכישת כלי רק"ם מספקים אזרחיים. עקב אי-בחינת הכדאיות הכלכלית לחלופת אזרוח מנת"ק, לא התגבשה תשתית נתונים מקיפה ומהימנה לגבי משמעות חלופה זו, ודבר זה פגם ביכולת לשקול באופן יסודי ומעמיק את החלופות השונות לשם בחירת החלופה המועדפת.

אי-קיום בדיקה יסודית בתהליך קבלת ההחלטה בנוגע לבחינת אזרוח פעילויות הנעשות על ידי מפעל הרק"ם במש"א

באוקטובר 2016 החליט מנכ"ל משהב"ט אלוף (מיל') אודי אדם להקים צוות מקצועי שיעסוק, בין היתר, בבחינת פעילויות המש"א שניתן לאזרח. עם זאת, הוא קבע מראש, עוד בטרם החל הצוות בעבודתו, כי מפעל הרק"ם במש"א לא יאוזרח. קביעה זו סותרת את עצם החלטתו להקים את הצוות והיא אינה עולה בקנה אחד עם המלצות גורמים מקצועיים מהשנים 2009, 2014 ו-2015 לבחון אפשרויות לאזרח את מפעל הרק"ם במש"א. יודגש כי אזרוח מפעל הרק"ם עשוי למקד את מערכת הביטחון במשימות שבליבת עיסוקה.

לבקשתו של סגן הרמטכ"ל, שינה מנכ"ל משהב"ט את קביעתו ואישר לצוות שפעל מטעמו לבחון את הפרטת מפעל הרק"ם במש"א במסגרת בחינת פעילויות המש"א שניתן לאזרח. הצוות קבע כי תחומי העיסוק של מפעל הרק"ם אינם מתאימים לאזרוח, וזאת ללא שביצע בדיקה יסודית ושיטתית בנושא, הכוללת איסוף מידע בנוגע ליכולותיהן הפוטנציאליות של התעשיות הישראליות לייצר ולהרכיב כלי רק"ם.

תהליך קבלת החלטה בלתי תקין בנוגע למקום שאליו יועתק המש"א

מנכ"ל משהב"ט החליט מראש להעתיק את המש"א לאזור התעשייה "ציפורית" עוד בטרם קיים דיון מסכם עם בעלי תפקידים רלוונטיים ממשהב"ט ומצה"ל על החלופות למיקום המש"א, ולא נימק את הבחירה בחלופה זו, אשר בעבודת המטה של צה"ל דורגה כחלופה בעדיפות הנמוכה ביותר על פני חלופות אחרות.

ליקויים בממשק ובשיתוף הפעולה בין מנת"ק למפא"ת

עקב שיתוף פעולה לקוי בין מנת"ק למפא"ת בתחום הטכנולוגי, הנחה בפברואר 2015 מנכ"ל משהב"ט דאז לשפר את הסינרגיה ביניהם, ובפברואר 2016 הנחה להקים פורום מו"פ רק"ם בראשות ראש מנת"ק וראש מו"פ במפא"ת. הנחיות אלה לא יושמו, והליקויים בממשק ובשיתוף הפעולה בין מנת"ק למפא"ת הביאו לכך שהגופים לא שיתפו זה את זה במהלכי פיתוח. במהלך הביקורת, בינואר 2017, הוקם פורום מו"פ רק"ם וסוכם על שיתוף פעולה טכנולוגי בין שני הגופים.

ההמלצות העיקריות

ראוי ששר הביטחון ינחה על בחינה מחודשת של אזרוח פעילויות הנעשות על ידי מנת"ק ועל ידי מפעל הרק"ם במש"א. על בחינה זו להיות מקיפה ולכלול ניתוח כלכלי מעמיק המשלב ראייה לאומית רחבה וארוכת טווח והתייחסות למכלול היתרונות והחסרונות של האזרוח. כמו כן, על הבחינה לכלול התייחסות לשיטות הקמה מחדש ותפעול של מפעל הרק"ם, לרבות באמצעות שותפות של משהב"ט עם התעשיות הביטחוניות. לאחר שייבחנו כלל הסוגיות ויגובשו חלופות, יש להציגן לשר הביטחון, לרבות את ההבדלים בין החלופות ומשמעותם, וכן המלצה מנומקת על החלופה המועדפת.

על מנכ"ל משהב"ט להקפיד לקיים תהליך סדור של קבלת החלטות, הכולל שקילה של חלופות מזוויות ראייה שונות ובחירה מנומקת בחלופה המועדפת.

ראוי ששר הביטחון ינחה את מנכ"ל משהב"ט לבחון מחדש את המקום שאליו יועתק המש"א, להציג לו חלופות ולציין נימוקים להמלצה על החלופה המועדפת, ובמידת הצורך יפעל שר הביטחון לעדכון החלטת ממשלה מנובמבר 2017 שעניינה העתקת המש"א אל אזור התעשייה "ציפורית".

על מנכ"ל משהב"ט לוודא כי תהליכי העבודה בין מנת"ק למפא"ת בפיתוח כלי רק"ם יתקיימו בשיתוף פעולה ובשקיפות הדדית, וכי עבודת פורום מו"פ רק"ם תיעשה ביעילות ובאופן רציף.

סיכום

למעלה מארבעה עשורים נמשך מצב חריג מהמקובל בתחום הרכש של אמצעי הלחימה שבשימוש צה"ל. ככלל, משהב"ט רוכש את הפיתוח ואת הייצור של כל אמצעי הלחימה מהתעשיות. אולם, הפיתוח והייצור של כלי רק"ם מבוצע על ידי מערכת הביטחון, באמצעות מנת"ק במשהב"ט ומפעל הרק"ם במש"א שבצה"ל. מכאן, שמערכת הביטחון היא קבלן ראשי לפעילויות פיתוח וייצור של כלי רק"ם ומשמשת בפועל תעשייה לכל דבר ועניין.

דוח זה מצביע על ליקויים בתהליכי קבלת ההחלטות של גורמי מערכת הביטחון, ובראשם מנכ"ל משהב"ט, בנוגע להחלטה לשמר את המצב הקיים ולא לאזרח פעילויות הנעשות על ידי מנת"ק ועל ידי מפעל הרק"ם. נוכח ליקויים אלה קיים ספק אם ההחלטה שהתקבלה על המשך המצב הקיים, שהוא כאמור חריג מהמקובל, היא אכן ההחלטה המיטבית, או שעדיף לרכוש את הפיתוח ואת הייצור מהתעשיות, בדומה לכל יתר אמצעי הלחימה שבשימוש צה"ל.

אזרוח פעילויות הנעשות על ידי מנת"ק ועל ידי מפעל הרק"ם עשוי לתרום להתמקדות מערכת הביטחון בתחומי ליבה, לרבות מוכנותו של צה"ל למלחמה, ולייעל את השימוש במשאבים הלאומיים בכלל ובמשאבי מערכת הביטחון בפרט. לכן, על מערכת הביטחון לתת את הדעת על סוגיה זו ולהחליט אם פעילויות כקבלן ראשי לפיתוח ולייצור של כלי רק"ם הן בליבת העיסוק של משהב"ט וצה"ל.

יודגש כי החלטות הממשלה משנת 2017 בנוגע להעתקת המש"א, שמשמעותן פינוי והקמה מחדש של המש"א בעלות של מיליארדי ש"ח וקיבוע המצב הקיים במערכת הביטחון, מחזקות את הצורך לקיים בהקדם בדיקה מעמיקה בנוגע לחלופות לאספקת כלי רק"ם לצה"ל ולשיטות הקמה מחדש ותפעול של מפעל הרק"ם במש"א, לרבות באמצעות שותפות של משהב"ט עם התעשיות הביטחוניות דוגמת PFI ו-GoCo.

נוכח כל האמור לעיל, ראוי ששר הביטחון ינחה על בחינה מחודשת של חלופות לפיתוח וייצור של כלי רק"ם, לרבות אזרוח פעילויות אלה. על בחינה זו לכלול את מגוון השיקולים הרלוונטיים, לרבות מידת ההתאמה של פעילויות פיתוח וייצור של כלי רק"ם עם עיסוקי הליבה של צה"ל ועם ייעודה של מערכת הביטחון, וכן את המשמעויות של כל חלופה, על יתרונותיה ועל חסרונותיה, ובכלל זה בהיבטים ביטחוניים, כלכליים-תקציביים ובראייה משקית-לאומית רחבה וארוכת טווח.

http://www.mevaker.gov.il/he/Report...9a-503-Tank.pdf

אני מסכים עם הדעה כי יש להפריט את פיתוח וייצור הטנקים.
במדינות הזרות בהן מפותחים טנקים ורק"מ, זה נעשה ע"י חברות פרטיות. בארה"ב חלק מהפיתוח נעשה במעבדות השייכות לצבא, אך חלק ניכר ביותר, לפעמים פיתוח מלא, נעשה בחברות פרטיות.

היתרון בגישה זו הוא אפשרות הייצוא.
בכל מדינה כיום בה רוצים לקנות רק"מ מכל סוג שהוא, ישנה תחרות עזה, אליה משתוקקת להיכנס כל חברה שרק תוכל, ואילו סיב"ט לא מגיבה למכרזים.
צ'כיה באופן נדיר פתחה מכרז לרכש טנקים, ומה הציעה הקבוצה הישראלית? טנקי סברה מאת תעש, במקום טנקי מרכבה. כשאין לצ'כיה אפילו טנקי M60.

"אי-בחינת חלופה של רכישת טנקים בחו"ל..."
אני מסכים עם שאר הביקורות אבל זו ביקורת די סתמית. ממי בדיוק היינו רוכשים אם לא היינו מייצרים בעצמנו את המרכבה?
הגרמנים? הבריטים? הצרפתים? דרום קוריאה? יפן? אין ממש אופציות רלוונטיות - לא במחיר, לא בהתאמה לגיאוגרפיה וצרכי צה"ל ובעיקר לא בהיבט הפוליטי. היחידים שעוד אפשר לסמוך עליהם הם גרמניה ודרום קוריאה אבל כמובן שגם הם לא רלוונטים כי אם כבר פותחים לקניה מחו"ל אז המועמד הרלוונטי היחיד הוא אמריקאי...בכספי סיוע בעיקר. האברמס נבחן כמה פעמים בארץ מול המרכבה ולא צלח במיוחד ככל שפורסם. זה גם הטנק של המצרים, אוכל דלק בכמויות אדירות והמזקום שלו לא מוצלח ברמת הגולן.
אפשר לטעון שאפשר לשנות, להתאים וכו', אבל אז מה כבר ההבדל? גם ככה חלקים גדולים כמו המנוע מגיעים מארה"ב כמו גם הנמר.
גם מבחינת מכירה לחו"ל, למעט אולי סינגפור, אין לנו ממש לקוחות עומדים בשער...זה לא משנה כמה מוצלחת וזולה (יחסית) המרכבה. מדינה אירופאית תעדיף תוצרת אירופאית (לפרד..) מטעמי תאימות לנאטו, אימונים, חלפים ולוגיסטיקה רחוקים מאוד והרבה פוליטקה. כל הקטנות שעוד עם תוצרת סובייטית - אולי יקנו T80/90 או חבילת שדרוג.
גם האמריקאים שיודעים דבר או שניים על השפעה ומכירת נשק בעולם, לא מכרו את האברמס ליותר מידי מדינות, מלבד בנות החסות הישירות (מצרים, סעודיה וכו'), ואוסטרליה.
בנוסף לאורך שנים הרכב השיריון ושאר מערכות של המרכבות נשמרו תחת צנזורה. אני מניח שהסכמה לייצא לא הייתה באה בכזו קלות.
מערכות ספציפיות - אפשרי כמובן שימכרו. טנק שלם? לא רואה את זה קורה בקרוב, בין עם היו מפריטים או לא.

מה הקשר ? גם אם תפריט את כל ייצור הטנקים עדיין סיב"ט מחליטה לגבי כל ייצוא ביטחוני .

סיב"ט מארגנת הרבה דברים, אבל מי שעושה את עיקר השיווק בשביל רפא"ל, תע"ש, אלביט וכו', זה התעשיות עצמן דרך שיתופי פעולה שהן עושות.
ייצוא ביטחוני בעולם זה כבר לא רק מי יכול למכור הכי הרבה בהכי זול והכי מהר, אלא מי יכול לשתף תעשיות מקומיות כמה שאפשר תוך סיכון מינימאלי. יוצא שהמשימה בשיווק הביטחוני משתנה.
במקום "מעיל רוח על אברמס מאת רפאל" אתה רואה "מעיל רוח מאת לאונרדו", או במקום "צריח UT-30 מאת אלביט" אתה רואה "UT-30 מאת ג'נרל דיינמיקס".

חברה מצליחה זו חברה אגרסיבית, והן רק דורשות אישור ייצוא סופי, בדרך כלל של טכנולוגיות בלבד.

אתה טועה בהרבה רבדים.
אני רק יכול להגיד לך שגם אם טנק המרכבה היה מורכב על ידי חברה חיצונית כמות הייצוא שלו הייתה זה לכמות שייצאו ממנו עד היום וטוב שכך.

ציטוט:

ני מסכים עם הדעה כי יש להפריט את פיתוח וייצור הטנקים. במדינות הזרות בהן מפותחים טנקים ורק"מ, זה נעשה ע"י חברות פרטיות. בארה"ב חלק מהפיתוח נעשה במעבדות השייכות לצבא, אך חלק ניכר ביותר, לפעמים פיתוח מלא, נעשה בחברות פרטיות.

ראשית חלק מ"הפיתוח" מופרט בוודאי של תת מערכות לא מעטות.


שנית, עוד לפני שעוסקים בהפרטה, צריך לדבר על אזרוח - מנת"ק / מש"א / רפ"ט ללא אנשי קבע ואע"צ אלא אזרחים עובדי מדינה תחת גוף אחד הכפוף למשרד הבטחון כ- "רשות פיתוח וייצור רק"מ" שיקח גם את כל הפרויקטים הרלבנטיים ממפא"ת. כל הפעילות הקשורה לרכב בהווה ובעתיד צריכה להתנהל תחת גג ניהולי אחד ממוקד ומתמחה.



לאחר שבמשרד האוצר יתאוששו מהשוק של כמה כסף כל הגופים הללו מוציאים על תוכניות פיתוח , ייצור ורעש ארגוני יישמו תוכנית התייעלות ואז גם נדע המחיר האמיתי של כל מרכבה / נמר / איתן


הפרטה כנראה לא בקלפים כי אין לקוחות לרק"מ תוצרת משרד הבטחון מחוץ לצה"ל

אבל יהיו כנראה לקוחות אם זה יהיה מופרט.

אופטימיות זה דבר חיוב.....


רק כדי שתבין הבעיתיות- איזה עומק מכשול מים המרכבה יכולה לחצות עם שנורקל?

האם חוסר היעילות המובנה במערכת צבאית ישתווה לעלות משכורות של עובדים אזרחים?
האם פנסיות הצבא ה"נדיבות על חשבון משלמי המיסים" מקזזות את הבדלי העלות?
איזו תוחלת יש להקמת חברה פרטית שאין לה אופק שיווק? מה כלכלי כאן?

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'