21-08-2018, 13:57
|
|
|
|
חבר מתאריך: 15.04.05
הודעות: 531
|
|
נוהל חניבל (אגב, יש לו שם חדש...)
אני לא מסכים שיש אי-הבנות.
מאז שהפקודה הזו יצאה, ולאורך כל גלגוליה, כולם תמיד נהנים "ללכת עם ולהרגיש בלי".
כדי לא להיכנס לדקויות ולנקודות רגישות, אני אתבסס על ויקיפדיה ברשותכם:
"מנסח הקוד האתי של צה"ל, פרופ' אסא כשר, טען כי קיימים מספר נוסחים מקבילים לפקודה, אך לכולם עיקרון משותף, כפי שנכתב לדבריו בנוסח שנוצר באוקטובר 2010: 'יש לפעול, ככל הניתן, לעצירת פעולת החטיפה, לרבות הפעלת אש, אך לא באופן שעלול להוביל בסבירות גבוהה למותו של החטוף, זאת מתוך הבנה שערך חיי החטוף גבוה ממחיר החטיפה'".
"בשנת 2016 החל צה"ל לנסח פקודה מבצעית חדשה בנוגע להפעלת כוח אש בשעת חטיפה, בעקבות הוראת הרמטכ"ל גדי איזנקוט לבטל את הפקודה. באותה שנה איששה בדיקת מבקר המדינה את קיומם של פערים רבים בהבנת הפקודה בין הדרגים ובין היחידות השונות. על רקע זה הומלץ לבחון את ביטולה או את הטמעתה בפקודות אחרות בצה"ל. עוד הומלץ להעניק את הסמכויות להפעלת אש נרחבת בעת סיכול חטיפה לדרגים גבוהים יותר בצבא, ולהתחשב במהלכה בעקרונות של הדין הבינלאומי, כמו עיקרון ההבחנה בין אזרחים ללוחמים ועיקרון המידתיות"
טענתי, והיא נסמכת על ניסיוני האישי, שהפקודה כתובה ומנוסחת היטב, כפי שאסא כשר תיאר אותה, והיא נמצאת בידיהם של המפקדים ברמות השונות ושל הגורמים האמונים על הפעלת אש בהקשר זה.
אבל... וזה חתיכת אבל... יש הבדל משמעותי בין מה שכתוב לבין "רוח המפקד" בכל הרמות בשטח והמבין יבין. לדעתי זו גם הסיבה בעטיה הומלץ להעניק את סמכויות הפעלת האש לדרגים גבוהים יותר, אבל אני לא רואה איך אפשר לנהל אירוע כזה, על כל המורכבות, הלחץ ולוחות הזמנים הקצרים הקיימים בו, מחוץ לרמת השטח שרואה את הדברים בעין וקורא לכל מה שרק יכול "להרעיש"...
|