דיון בעקבות החשיפה של הלוחם הדרוזי ז"ל מחמוד חיר אדין
לדעתי נגיע הזמן הרי עבר למעלה מעשור מאז נפילתו בקרב
אני חושב שזה נכון גם עבור בני נוער שרוצים לחנך ללכת בדרכו אי אפשר להזדהות עם אדם שלא רואים את פניו
לפי דעתי

לא.
לא לחשוף.
ומי שזקוק לפנים כדי להקדיש מעצמו עבור רעיון, שיעבוד על עצמו.
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-הָאֱלֹהִים, הִנֵּה אָנֹכִי בָא אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתִּי לָהֶם, אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם; וְאָמְרוּ-לִי מַה-שְּׁמוֹ, מָה אֹמַר אֲלֵהֶם. יד וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל-מֹשֶׁה, אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה; וַיֹּאמֶר, כֹּה תֹאמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶהְיֶה, שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם.
שמות ג' יג'.

ואני מעז לשער שממה שפורסם על האיש עתיר הזכויות הזה, גם הוא היה חושב שלא צריך לפרסם את פניו ולעודד פולחן אישיות.

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

כן, אם באמת עבר זמן מספיק כדי שאולי שאלה שפעם נפגשו איתו כבר לא במקומם או אינם ולא יוכלו לעשות את ה1+1 שעשוי להבהיר להם בדיעבד כמה דברים שעלולים לפגוע בבטחון המדינה. יש מספר דוגמאות בולטות לאנשים כאלה ביחידה שנחשפו וחשפו דברים כמעט ללא סינון ובצורה מופקרת.


לא, אם התנאי למעלה לא מתקיים ואם השיקולים לפרסום מגיעים מגורמים (פוליטיים?) שיש להם אולי אינטרס להמשיך להיות שחקנים מרכזיים בפולחן עמנואל. ראה דברי האלמנה.


ההשוואה למוחמד חיר אדין היא לא ממש במקום כי תמונתו ופרטים כבר פורסמו מזמן בידי החמאס. לעומת עמנואל שלצד השני עדיין אין מושג.

יש הבדל בין תמונת מודיעין שיש ספק לגבי אמינותה ואיכותה ולבין אישור מגורם מוסמך.
לא ברור למה אישרו גם את זה.

ההתערטלות הבזיונית הזאת כבר נעשתה ב"עובדה" לפני כמה שנים. אז ה"אישור" עכשיו הוא בכלל טיפשי ובעיקר גורם לחשוב למה ולמי היה אינטרס להוציא את זה עכשיו ואיזה אג'נדה זה משרת.

לא, כי אם לא פורסם עד עכשיו כנראה שהייתה סיבה.
לא, כי משפחתו מבקשת זאת.
לא, כי הסיבה שזה התעורר דווקא עכשיו היא פוליטית נטו, של מי שרוצה לחבר את עצמו אל מורנו, ולהאדיר את שמו שלו, וברור על מי מדובר.

ולהבדיל ממקרה מורנו, מקרה חיר א-דין שונה משום שתמונתו כבר פורסמה ברשתות הערביות. התמונות של מורנו אינן ברשת.
אני מקווה שתמונתו לא תותר לפרסום רק בשל שיקולי יח"צ מצד פוליטיקאים ואנשי תקשורת רעבים.
מה גם שזה שומר על האתוס שלו כדמות ושל היחידה כולה.

כפי שהעלתי את הנקודה באשכול הקודם
https://www.fresh.co.il/vBulletin/s...ad.php?t=609105

יש לפרסם תמונה של כל חייל שנהרג בשדה הקרב על מנת להעריך ולחלוק לו כבוד אחרון. אם הסיבה לאי פרסום היא בטחונית ואפילו בקצת. אז לא לפרסם.
אם הסיבה היא בקשת המשפחה, אז לדעתי הצבא מחוייב לפרסם תמונה אחת שלו וכל האשר אם המשפחה תרצה יכולה להוסיף, כאש החייל נהרג בשדה הקרב הוא היה רכוש צה"ל ואל"מ אינו שונה מטוראי שנהרג. זה אחד העקרונות בצבא, כולם שווים.
עם כל הצער ועם כל המיתוס, אם אין חשש יש לפרסם את התמונה, גם אם מישהו "ינצל" את זה לצרכיו הפוליטים ( כמעט בכל נאום בנימין נתניהו מזכיר את אחיו יוני)

חיה ותן לחיות

זה לא חשש סיבת הפרסום ברורה ולא מקרית וזה פוליטי נטו, כמו גם פרסום תמונתו של חיר ז"ל.
ביב מדבר על א ח י ו שפרטיו פורסמו תוך ימים ומעולם לא נאסרו לפרסום.
לא הכרחי גם כאן לדחוף ביבי כמו שנעשה תדיר במקומות אחרים. הדיון הוא על מורנו, למה, ולמה עכשיו.

אם אין מניעה בטחונית (ולפי המערכת כבר אין כזאת)
אין שום סיבה שלא לפרסם זאת.

עכשיו כבר אפשר לספר

תכלס אם אין מניעה בטחונית לא צריך למנוע את פרסום התמונה כטובה למישהו. מצד שני התרת פרסום התמונה תהפוך למסע תעמולה מצד גורמים פוליטיים מסוימים.
הפתרון: החלטה עקרונית על הסרת מגבלות הפרסום בתאריך מסוים בעתיד (שנה מהיום). התמונה מיד תופץ באופן לא רשמי ברשת, ותוציא את כל העוקץ מפרסום של פוליטקאי X או Y עוד שנה.
לגבי המשפחה: אם המניע לבקשתם הינו בטחוני, שיקולי מערכת הביטחון גוברים. אם המניע הוא אישי יש לדון בו בכובד ראש. תרומתם של בני המשפחה ולא רק עמנואל לביטחון ישראל ראויה להערכה.

כל עניין ערבוב הפוליטיקה שאתה דוחף פנימה - מיותר
יש מניעה בטוחונית או אין מניעה, זאת השאלה היחידה.
מרגע שאין, דינו בדיוק כמו כל חלל צה"ל אחר ואפשר לפרסם את תמונתו.

עכשיו כבר אפשר לספר

הטענות של משפחת מורנו הן שיש רצון להפיק רווח פוליטי מההחלטה.
אני מניח שאין מניעה בטחונית יותר אם הענין הובא לדיון ציבורי.

ייתכן שאני במיעוט אבל למרות זאת אציין שהמציצנות איננה ראוייה. אם המשפחה מבקשת שלא לפרסם תמונות ופרטים, ראוי להתחשב ברגשותיה. אם אנחנו רומסים את אבל המשפחה בשם המציצנות (או, כפי שיטענו פה, בשם פיתוח האתוס והשראת חיילי העתיד), אנחנו לא ראויים לחיילים שיקריבו עצמם עבורנו.


אתוס גבורה לא דורש תמונות...

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

להבנתי איסור הפרסום היה מסיבות מבצעיות.
אם כעת הוחלט שכבר אין סיבה מבצעית, אז אין סיבה בטחונית להמשיך לצנזר.
זה שכעת המשפחה לא רוצה לפרסם- לדעתי לא נכון להפעיל צנזורה צבאית עמ"נ לאכוף החלטה שאינה בטחונית.
מבחינה אישית הייתי מעדיף שרצון המשפחה יקבע, אך קשה למצא הצדקה חוקית לכך.

אין לי מושג אם צריך או לא צריך, מה שיש לי מושג הוא שאף אחד בצה"ל לא שואל משפחות שכולות "רגילות" אם הן מרשות לו לפרסם תמונה או לא (הכוונה לתמונה רשמית מסודרת, לא לתמונה מהאלבום המשפחתי כמובן). אז או שישאלו את כולנו, או שיפרסמו אם אין סיבה שלא.
לגבי כל הדיון על רווח פוליטי - ח'ברה, בארצנו היקרה כל צד אפשרי ידע לגזור קופון על מהלך כזה וכל צד יפסיד משהו. זה גועל נפש מכל הצדדים, ככה זה פה. בגלל זה הפורום הזה נחמד, כל עוד הפוליטיקה לא נכנסת

עכשיו כבר אפשר לספר