כבר זמן מה שאני מנסה להבין מה תרחיש האימים שצפוי לנו אם נקל את הסגר על הרצועה. הכוונה אינה לסגר היבשתי אלא בעיקר לימי ואולי גם לאווירי.
כשאני בוחן את הנושא מנקודת המבט של האינטרס הישראלי אני מניח את ההנחות הבאות:
1. המצב בעזה קשה: אבטלה של כמעט 50%, 97% מהמים אינם ראויים לשתייה. זה לא יחזיק עוד זמן רב, כי אנשים מיואשים נוקטים בצעדים נואשים.
2. בטווח הארוך האינטרס שלנו הוא שתושבי הרצועה יחיו חיים טובים, ויהיה להם מה להפסיד בעימות צבאי עם ישראל.
3. אין לישראל אינטרס לחזור ולשלוט על 2 מיליון פלסטינאים.
4. ספק רב אם מדיניות הסגר עומדת בקריטריונים של החוק הבינ"ל.
5. הסגר מזמין לחץ בינ"ל על ישראל ומאפשר לחמאס להמשיך ולתחזק את האתוס של "הכובש הציוני האכזר"

לכן, נדמה לי שהקלות על הסגר, דווקא לאחר ההצלחה היחסית של הימים האחרונים יאפשרו לנו לצאת מהסיטואציה הנוכחית של מבצע גדול בעזה כל כמה שנים.
השאלה שאני תמיד נשאל היא: ואם החמאס ינצל את המצב להכניס אמל"ח מתקדם לזירה?
ואני עונה כמו יהודי טוב בשאלה: איזה אמל"ח בדיוק? רקטות - יש להם. טילי נ"ט - יש. טילי נ"מ - יש טזק"א ואני לא רואה אותם פורסים סוללות של S400...
ועוד נקודה: מה יכול חמאס לעשות שהחיזבאללה אינו מסוגל לעשות? והרי לא עולה בדעתנו להטיל סגר על לבנון בגלל מאמצי ההתחמשות של נסראללה.

אז ממה מפחידים אותנו?

תקבל את הארסנל של החיזבאללה גם בעזה, פלוס גדוד של משמרות המהפכה. נשמע נחמד ומשתלם עבור מאמר מערכת אוהד אחד בניו יורק טיימס.

לעזה אין שדה תעופה או נמל ימי.

The end.

ברצינות אבל, גם אם הם יצליחו לבנות את התשתיות האלה, זה לא יקל עליהם בשום צורה כי כל עזרה שהם צריכים מגיעה אליהם פשוט דרך ישראל. כך שאת הסרת המצור יוכלו רק לנצל לרעה לעומת המצב הקיים.

יציאה חופשית של אנשים וסחורות. כניסה סלקטיבית. לדעתי אין שום חסרון מבחינת ביטחון ומדיניות כזאת תעזור מאוד מבחינת הסברה.

מסכים

הסרת הסגר תשמש לצערנו מטרה אחת בלבד, והיא לא לשפור הכלכלה ורווחת התושבים בעזה.
בהסרת הסגר כלי טיס וכלי שיט יביאו לעזה - רק אמצעים לצרכי תעשיית המלחמה שלהם,
לא יהיו שם פרחים במשלוחים.
אז לא תודה.

מה שכן הייתי עושה, זה מקים ארגון בעזה - דבר שקל לעשותו כרגע כשכל אדם שם מתחנן לקצת
כסף כדי לחיות. כמות המשת"פים של ישראל בעזה עולה על גדותיה בתקופה זו, ישראל כבר לא
צריכה כל כך הרבה, יש לה מודיעין מהם די והותר.

הקמת ארגון מחתרת מבוסס על אותם משת"פים ששונאים את החמאס על המצב שהביא את העזתים
אליו, וכיום כשאין להם כבר מה להפסיד, מוכנים לעשות הכל, בכלל זה שיתוף פעולה עם מי שהיתה
נחשבת לאויב עבורם (ישראל).
חלק גדול מהציבור בעזה שונא את חמאס, וישמח לפעול אקטיבית למיגורו.

על בסיס הניצנים האלו הייתי מקים כח בהפעלה הכוונה ומימון ישראלי, להתחיל ולפגע בכוחות
החמאס. שיבצעו שם פעילות חבלנית וחיסולים, שהחמאס יתחיל להלחם "בטרור מבית" על מעמד
שלטונו.

הדבר יהיה מעניין, ולהערכתי אלמנט שובר משחק שעשוי לשנות את הזירה לחלוטין.
יתכן שיהיה אפשר לפרק את הדבר הזה מבפנים, כתולעת ששותלים בעץ והיא אוכלת אותו
מבפנים עד שנרקב ומת.

הדבר יסיר מישראל את הפוקוס, יסית את המקוד של חמאס מישראל - וינתבו אל עבר הארגון הפנימי
החדש שמכה בו והוא בלתי נראה. לחרחר ריב ומדון בתוך עזה ?
מה יותר שנון מזה.

ישראל אלופה בהקמת ארגונים ערבים, שמחסלים את הארגון השולט הנוכחי.
ואם הדבר יצליח נראה כבר מה תהיה התוצאה של לאחר מעשה.
שכן גרוע יותר ממה שיש עכשיו בעזה, קשה לראות שקורה כך או אחרת.

ולכן לקנות זמן - שלא מתעסקים עימנו לכמה שנים טובות, אולי אפילו רבות ?
אני קונה בשתי ידיים.

רעיון מעניין. מזכיר לי קונספט דומה שניסינו בלבנון ב 82'...

נראה לי שהנך מבולבל קצת עם ההסטוריה, או מבלבל בטעות את צד"ל בנושא.
צד"ל התפרק בשל בריחה של צה"ל את לבנון בהפתעה גמורה, מבלי לתכנן את המהלך במסודר.
יציאה בלילה אחד בבום בוקר יום בהיר. הציבה עובדה גמורה. הפתיע את דצ"ל עצמו שהחזיק
שם רק בגלל הסיוע של צה"ל מסביב, אך משצה"ל הסיר תמיכתו מה ציפינו ?

התפרקותו של צד"ל היתה הערכה שתקרה (ואכן קרתה). הגאון הצבאי ומנהיג המדינה בעת ההיא
הוא זה צריך לתת הסבר ולשכנע אותנו היום, מדוע לדעתו פעל חכם אז. לא אני.
מהטעות הטירונית שלו, אני לא אסיק מסקנות שגויות לגבי כשלון של הקמת צד"ל אז,
אם מישהו מנסה לטעון שזה כשלון.
הכשלון הוא מי שנהל את אופרצית הנסיגה כפי שניהל. ללא הנסיגה צד"ל היה קיים עד היום.


עכשיו לדוגמא אחרת:
ישראל הקימה את חמאס שפגע קשות ואנושות באש"ף. לראיה הוא העיף אותם מעזה.
אלא שזה קם על יוצרו (ישראל) לאחר מכן. וזה גם בסדר.

צריך מדי סבב להקים ארגון חדש אחר, שידפוק את קודמו, ולצפות שהוא יבגוד אחרי זה בישראל.
כל עוד אנו מקבלים זאת בהבנה מלכתחילה, אז אין הפתעות ואין מצב של אי עמידה בציפיות מקדימות.

כשהסבב נגמר כך שהארגון האחרון שהקמנו דפק את הארגון הישן,
אז חוזר סבוב חדש. מקימים את הארגון הבא בתור שדופק את הקודם.
מעין מעגל אינסופי אם תרצה.

העיקר הוא שכל הזמן יהיה עיסוק מתמיד בקרב כוחות אויב - שנלחמים אלה באלה.
העיקר שדם ישראלי לא נשפך. אנחנו רק נממן את המלחמה שם ונחרחר ריב ומדון.

העלות זניחה לעומת העלות שאנחנו נלחמים בעצמנו ובכוחותינו, גם במונחי כסף, גם במונחי
אבדן אנושי, וגם במונחי דעת קהל עולמית.
הנני מעוניין לחסוך את כולם יחדיו, ולהסית את שיטת הלחימה לרבדים שהם הרבה יותר זולים
ונוחים לנו.

וכפי שנאמר - הטעון שיקום הארגון הקודם על יוצרו מבחינתי יילקח בהנחת עבודה כרונית,
אנו נצפה לכך, וזה עדיין אינו שומט את הקונספט משימוש מתמיד בו במעגלים מחזוריים האחד
אחרי השני מדי כמה שנים.

אתן דוגמא מעניינת מתורת המשחקים:
נגיד שיש בסוריה בעיות, וישראל היתה מתערבת בזמן - כשסוריה היתה עוד בשלב שרוסיה לא נכנסה
לזירה וישראל יכלה להכנס שם ללא מפריע. ישראל בשלב הראשון היתה תומכת בכוחות שנגד אסד,
אך ברגע מסוים שכוחותיו של אסד היו נחלשים מדי ועוד מעט מתפרקים, היתה מתחילה בדסקרטיות
גם לסייע לאסאד למגר את מי שנגדו, עד ששוב המאזן היה מופר וידו של אסאד היתה על העליונה.

ככה מעת לעת להחליף צד, ו/או לתמוך בשני הצדדים בו זמנית מבלי שהם מודעים לכך, לספק לשניהם
מודיעין, נשק, ותחמושת - להרוג אלה באלה.
ובתחבולות תעשה לך מלחמה.

היינו יכולים לייצר מעגל הרסני שמחסל שם רבבות לוחמים, מצב לוחמה אחד ארוך שאינו נגמר, מה
שמבטיח לנו ישראל שקט אצלנו בכל התקופה הזו (כולם בסוריה הרי עסוקים האחד בשני - אין זמן
לגורמים מבחוץ).

ולאחר מספיק שנות שחיקה בכל קצוות הגורמים שבסוריה, לא היה נשאר שם כלום.
שכונה אחת מחוקה מהרס נוראי ומוות בכל פינה.
ואם ניתן היה להמשיך מצב שכזה למשך עשרות שנים, דיינו.

הגיע העת לעבור לשיטות עבודה, באסטרטגיה ובכלים לשלב הבא.
שלב שהוא מתוחכם יותר, בסדר גודל מאשר לחימה בנאלית שבלונית של צה"ל פרונטלית מול אויב.
ישנן הרבה טכניקות להפעלת כח, מבלי להשתמש בצה"ל ישירות.

עוד רעיון שעולה לי מהר בראש, יש היום כמה גורמים שחמאס נלחם בהם בעזה. למשל ג'יהד אסלמי,
למשל כוחות סלפיים. ומה הבעיה שישראל תאמץ בדסקרטיות את אחד או יותר מהם, ותתחיל לסייע
וללמד אותם איך לכסח את החמאס ? בכסף, נשק, מודיעין, הכוונה, וגם סיוע חיצוני עם מכות של חיל
האויר למשל.

אינני משלה עצמי לרגע, שהם יחזרו להכנס בנו לאחר שיסימו עם החמאס.
אבל, זו חלק מהנחת העבודה שתארנו מעלה. כשיגיע השלב הזה, שיכול לקרות עוד שנים (ואולי רבות),
נתפוס את הארגון הבא ונאמץ אותו במקומם, וככה המעגל ישמר.

מעביר פוסט זה לקוראים בתור טריגר - לפתוח את המחשבה ולהתפלפל עימה.
איננו ממציאים את הגלגל פה, השיטה מוכרת וידועה עם הרבה שימושים בהסטוריה.

האמריקאים עשו אותה עם הצלחה מרשימה באפגניסטן. הם הרימו את כוחות המוג'הדין שהדפו
את ברית המועצות מאפגניסטאן. אז עשור אחרי קבלנו את אלקאידה. וזה גם בסדר, הסכון מאלקעידה
לעומת ברית המועצות הוא קטן בסדר גודל - אל לנו לשכוח זאת.

ביטול הסגר האווירי משמעו פריצה מוחלטת של המרחב האווירי של ישראל לתקיפה:
במרחק של עשרות ק"מ בין עזה למטרות אסטרטגיות לא ניתן למנוע תקיפה אווירית, אלא ע"י הזנקת מטוסי קרב לליווי כל מטוס שנכנס לעזה,
זה יעלה הון עתק, ועדיין לא ימנע כל תרחיש.

ביטול הסגר הימי - יאפשר להבריח כל חימוש אפשרי לעזה:
כולל נ"מ איכותי שיוכל לשבש טיסה במרחב האווירי של ישראל, וכלה בפצצות אטום טקטיות - במידה ואיראן תתקדם בתחום.
איום קיומי.
גם בתרחיש בו "רק" מבריחים כמויות עתק של ארטילריה קנית - העלאת איכות הנשק בעזה משמעה פגיעה קשה בישראל,
ללא שום קיזוז.

מדיניות הסגר הצבאי עומדת בקריטריונים בינלאומיים:
עזה מאיימת צבאית על ישראל, מצהירה על כוונתה לפגוע בשלמותה הטריטוריאלית של ישראל,
ומסרבת בעקביות להכנס לדיונים על הפסקת-אש, כך שהיא בפועל - במצב מלחמה עם ישראל.

המצב בעזה קשה - כי כך רוצה חמאס.
מצב תשתיות המים בעזה - זו תוצאה של מדיניות חמאס.
העדר חיים טובים ברצועה - זה תוצאה של מדיניות חמאס.
העדר יכולת לסחור יבשתית דרך מצרים - זה תוצאה של מדיניות חמאס.
העדר יכולת לעזתי הממוצע לעבוד בישראל בשכר הגיוני - זו תוצאה של מדיניות חמאס.

תושבי עזה העלו את חמאס לשלטון - ועדיין תומכים בו באופן גורף,
ויש סביב 66% תמיכה בכל סקר בחמאס,
ומעל 70 אחוזי תמיכה במלחמה עם ישראל.

כך שאין לך באמת שום אמצעי מלבד סגר - למנוע מעזה להתחמש ולהקצין את סבבי האלימות.
ובכל סבב אלימות - ישראל תוצג כאשמה העיקרית.
כך שהצעתך היא עצת אחיתופל.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי guy_y ועוד נקודה: מה יכול חמאס לעשות שהחיזבאללה אינו מסוגל לעשות? והרי לא עולה בדעתנו להטיל סגר על לבנון בגלל מאמצי ההתחמשות של נסראללה. אז ממה מפחידים אותנו?

חמאס מאיים על תל אביב - כמו שחיזבלה מאיימים על חיפה.
רק שחיפה - יכולה להיות מופגזת חצי שנה, והמדינה תסתדר,
זה לא המצב עם תל אביב.

בהחלט עולה בדעתנו סגר כזה בדרום לבנון: הרי ביצענו זאת מעל 15 שנה.
ואנחנו עדיין עושים סגר כזה - על יו"ש.
אם ניתן היה לקיים סגר שימנע מעבר נשק ללבנון באותה קלות כמו שמבוצע סגר על עזה ויו"ש,
בהחלט היו שוקלים זאת.,