תחקיר: מחבלים חדרו מלבנון, צה"ל כשל בתפקידו

חדירת המחבלים לקרית שמונה ב־11 באפריל 1974 זוהתה באיחור והסתיימה בפיגוע נורא, שבו נהרגו 16 אזרחים ושני חיילים. התחקיר הצבאי שנערך מיד לאחר האירוע נחשף כאן לראשונה ומצביע על שרשרת של כשלים. חיילים שנפגעו מאש כוחותינו, חוסר שליטה בשטח, הנחה מוטעית שלפיה המחבלים מתבצרים בבית הספר יאנוש קורצ'ק וחפ"ק שהוצב בטעות בקומת הקרקע של הבניין שבו שהו המחבלים. וגם מפקד פלוגה אחד, רס"ן שוקי עוגן, שהפגין תושייה וקור רוח. מסמך

אבנר לוטן

השבוע ימלאו 40 שנה לחדירת המחבלים ולפיגוע הרצחני בקרית שמונה. הזמן שחלף מאז לא ריפא את כל הצלקות שנחרתו באותו יום נורא, 11.4.74, באירוע שגבה קורבנות רבים בנפש והותיר את הניצולים חבולים בגופם ובנפשם.

בניגוד לכל היגיון, הפרטים הנוראיים נדחקו מהזיכרון הקולקטיבי: חוליית מחבלים שחדרה מלבנון הגיעה לקרית שמונה, בסמוך לבית הספר על שם יאנוש קורצ'ק, שהיה ריק מתלמידים עקב חופשת הפסח. המחבלים פנו לבתים הסמוכים וחדרו לשני בנייני מגורים ברחוב יהודה הלוי, שם החלו את מסע ההרג שלהם.

המחבלים הספיקו להרוג 18 ישראלים - 16 תושבים ושני חיילים - ולפצוע עוד 15 איש, עד שהמטען שנשאו עמם התפוצץ בחילופי האש עם צה"ל והרג אותם.

כחודשיים בלבד לאחר מכן אירעה חדירה נוספת של מחבלים מלבנון, אז נלקחו תלמידים כבני ערובה בבית ספר במעלות, והאירוע הסתיים בפעולה כושלת של צה"ל וב־22 הרוגים.

אלא שבניגוד לאסון מעלות, שנצרב בתודעה הישראלית כמחדל נוראי, הפיגוע הקשה בקרית שמונה נדחק ונשכח. ניצולים ועדי ראייה טוענים שהדברים פשוט הושתקו בגלל הכישלון הצבאי.

תחקיר פנימי שערך צה"ל בעקבות האירוע ויומני המשטרה שתיעדו את ההתרחשויות נחשפים היום לראשונה ב-mynet, ואכן מצביעים על שרשרת של כשלים בניהול האירוע, מהאיחור בזיהוי חדירת המחבלים ועד הניהול הבעייתי של הכוחות בשטח.


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://images1.ynet.co.il/PicServer4/2014/04/03/5251108/52510720100099408544no.jpg]

מתוך התחקיר שביצע וילנאי


הסמח"ט תפס פיקוד
את התחקיר הצבאי ערך אל"מ מתן וילנאי, היום אלוף במיל' ושגריר ישראל בסין ואז קצין בכיר בחטיבת הצנחנים. כוחות צה"ל זיהו את חדירת המחבלים באיחור, קבע וילנאי בתחקיר, והיעדרה של גדר התרעה אלקטרונית העניק להם די זמן להגיע לתוך העיר. ההתרעה על החדירה התקבלה בחטיבה המרחבית ב־6:55 בבוקר, 20 דקות בלבד לפני שהחל האירוע בקרית שמונה — ב־7:15. כשהסיור עם הגשש עבר במקום החדירה התגלו העקבות, אבל זה היה מאוחר מדי.

כוחות צה"ל החלו לזרום לקרית שמונה רק לאחר שהאירוע כבר היה בעיצומו, נקבע בתחקיר. באזור פעלו שלושה כוחות שונים: גדוד מילואים שהיה בתעסוקה מבצעית באזור מטולה, פלוגה מסייעת מגדוד 17 של חטיבת גולני וכוח משמר הגבול שהיה במצודת כוח ובסאסא.

"הכוחות הגיעו לאזור בזמנים שונים ומכיוונים שונים, ולא תמיד ידעו על הימצאות הכוחות האחרים ועל פעולותיהם. הסברה הרווחת הייתה שהמחבלים נמצאים בבית הספר יאנוש קורצ'ק שברחוב יהודה הלוי, וכל הפעולות תוכננו בהתאם לסברה זו", נקבע בתחקיר.

זמן יקר אבד עד אשר הבינו הכוחות שהמחבלים לא נמצאים בבית הספר. מיקומם באחד הבניינים ממול (בניין מספר 15) התגלה במקרה. "הכוח מגדוד 17, שמנה 12 לוחמים בפיקוד רס"ן שוקי עוגן, פנה לסרוק את הבניינים מול בית הספר כדי לתפוס באחד מהם עמדה. אנשי הכוח ראו ענני עשן עולים מן הקומה העליונה של בית מספר 15 (שבו שהו המחבלים, א.ל), אולם הם העריכו כי כוחותינו יורים משם לעבר בית הספר".

על פי התחקיר, מפקד הכוחות בשטח (המח"ט) החליט למקם את החפ"ק שלו בקומת הקרקע של בניין מספר 15, בלי לדעת שבקומה העליונה של הבניין נמצאים המחבלים, החלטה שהתבררה בהמשך כהרת אסון. רס"ן עוגן הגיע לבניין ועבר עם חוליה של ארבעה לוחמים מדירה לדירה, בלי לפתוח באש.

בכל הדירות נמצאו הרוגים ופצועים. "בדירה הימנית שבקומה העליונה הדלת הייתה פרוצה ופתוחה מעט. רס"ן עוגן ואחד הלוחמים ניסו לפתוח אותה בבעיטה, אך חשו בהתנגדות מהצד השני, ואמנם, מבפנים נורה צרור", מתואר בתחקיר. כך הבינו לפתע הכוחות שהמחבלים נמצאים בבניין, ולא בבית הספר, כפי שסברו כל העת.


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://images1.ynet.co.il/PicServer4/2014/04/03/5251079/52510760100297408258no.jpg]

הלוויות הרוגי הפיגוע (צילום: government press office)


עיכוב בפעולה
רס"ן עוגן דיווח למח"ט על המצב והחל להכין את התוכנית לפריצה לתוך הדירה שבה הסתתרו המחבלים. אבל עוד בטרם יצא לפעולה החלו העניינים להשתבש. "נגמ"ש של מג"ב, שקיבל הוראה לאבטח את אחד ממפקדי הכוחות בעת סריקת בית הספר, החל לפתע לנוע ללא פקודה מהמח"ט לאורך רחוב יהודה הלוי מצפון לדרום", מתואר בתחקיר. "כוונתו הייתה לתפוס עמדה לאורך הקיר הדרומי של בית הספר. ברגע שהנגמ"ש ניסה לשפר עמדה וחלף מתחת לחלון הדירה בבניין 15 שבה נמצאו המחבלים, נפתחה עליו אש נק"ל (נשק קל, א.ל) והוטל עליו רימון.

"ברגע זה גילו לראשונה אנשי הנגמ"ש ושני נגמ"שי מג"ב נוספים את מיקום המחבלים ופתחו בתגובה באש מק"כים (מקלעים כבדים, א.ל) ומאגים (סוג של מקלע, א.ל) לעבר הדירה. ממכת אש זו התפוצץ מטען בדירה, וקירותיה – המערבי והצפוני – נהרסו. הפיצוץ גרם לפגיעה בחפ"ק המח"ט. קצין צה"ל נהרג, והמח"ט ולוחם נוסף נפצעו. לאחר שהמח"ט נפצע, הועבר הפיקוד לסמח"ט", נכתב בתחקיר.

הכוחות ששהו בבניין ולא נפגעו מהפיצוץ לא הבינו מה בדיוק קורה והמשיכו בנוהל הקרב כאילו המחבלים עדיין חיים. "לאחר שנורתה, כאמור, מכת האש לעבר הדירה, נשמע פיצוץ עז מדירת המחבלים, ובעקבותיו התמלא חדר המדרגות בעשן. מחשש שהגג יתמוטט, ירדו ממנו הלוחמים. כדי שהמחבלים לא יוכלו להימלט בחסות העשן, ירו אנשי רס"ן עוגן שתי מחסניות לתוך הדלת.

"לאחר שהעשן נמוג והיריות פסקו עלו קצין ולוחם לגג והשחילו רימון לדירה, מבעד לחלון. אחר כך התארגן הכוח, על פי הוראת אלוף הפיקוד, לטיהור הדירות. הדירה שבה היו המחבלים והדירה שמולה טוהרו ללא אש בידי רס"ן עוגן. בבדיקה נמצאו שלושה מחבלים הרוגים", נאמר בתחקיר.



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://images1.ynet.co.il/PicServer4/2014/04/03/5251102/52510730830100408327no.jpg]

יוסף שטרית בבית העלמין בקרית שמונה (צילום: מתוך האלבום המשפחתי)


אש לא מבוקרת
דוח החקירה הצבאי מצביע על כשלים בהפעלת הכוחות ועל חוסר תיאום ביניהם, עד למצב של ירי על כוחותינו. "הכוחות (בעיקר כוחות מג"ב) ירו אש בלתי מבוקרת ולא נשמעו להוראות המח"ט בנושא. כתוצאה מכך נראה כי הנפגעים בחפ"ק המח"ט נפגעו, לפחות בחלקם, מאש נגמ"שי מג"ב, אשר ירו לעבר בניין 15.

כמו כן הכוחות עלולים היו להיפגע מאש של כוח אחר, אשר טען כי ראה חוליית מחבלים באזור המסולעת וניהל נגדה קרב אש".

על פי התחקיר הצבאי, אחת הסיבות לחוסר התיאום הייתה החלטתו השגויה של מפקד החטיבה המרחבית למקם את החפ"ק בקומה הראשונה של הבניין שבו שהו המחבלים, שבעטיה לא הייתה לו שליטה על מה שקורה מחוץ לבניין.

בתוך כל המהומה ששררה באותו בוקר היה גם מי שהפגין תושייה ותפקד היטב - מפקד הפלוגה המסייעת של גדוד 17, רס"ן שוקי עוגן, שהכוח בפיקודו זיהה את מיקום המחבלים ווידא את חיסולם. על פעולתו נכתב: "הכוח אשר פעל בצורה התכליתית ביותר היה של רס"ן שוקי, אשר צפה לשטח, שקל וביצע לפי קריאת הקרב שלו. למעשה, כוח זה קיצר את תהליך חיסול המחבלים ומנע קורבנות נוספים".

המסמכים המשטרתיים מעידים גם שהמשטרה התקשתה במשימת הרחקת התושבים שהתקבצו במקום. חלק מהם היו בני משפחה שניסו להיכנס לבניין לחלץ את יקיריהם, אך השוטרים עצרו בעדם.

אחד מדיירי הבניין, יוסף שטרית (אביה של שרונה שטרית), שבדיעבד הסתבר כי אשתו ושלושה מילדיו נרצחו בידי המחבלים, מיהר לבניין. סמוך לבניין הסתתר אחד השוטרים. בדוח נכתב כי שטרית "ביקש מהשוטר את נשקו, תמ"ק עוזי, והשוטר סירב לתת לו".

מדובר צה"ל לא נמסרה תגובה.


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.ynet.co.il/images/ynet_manual_bullet.png]
הכתבה המלאה תתפרסם ב"ידיעות קרית שמונה" בסוף השבוע הקרוב.


http://www.mynet.co.il/articles/0,7...4506338,00.html

Diplomacy is about surviving until the next century - politics is about surviving until Friday afternoon
Sir Humphrey Appleby

ככל שזכור לי - ואני מאמין ומקווה שאני לא מתבלבל עם מקרה אחר - החלק הפחות מפורסם באירוע הוא מה שקרה בסופו. לאחר סיום הלחימה כל אותם קרובי משפחה ושכנים זועמים פרצו אל הדירה ההרוסה וזרקו מהחלון את גופות המחבלים, וביצעו בהן לינץ' פרוע וחסר מעצורים (כולל, כנראה, ביתור ושריפת הגופות). הסיבה שהחלק הזה הוצנע לאורך השנים היא שבמהלך סערת הרוחות הושלכו גם גופות של חלק מקורבנות הפיגוע וזכו לאותו "טיפול" מזעזע.

למיטב זכרוני באלבום "מלחמת יום הדין" מאת יעקב מאור ויהודה שיף, פורסמו בכרך השני מספר תמונות מהאירוע. אחפש אותן ובמידת האפשר אסרוק ואוסיף כאן.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

מתוך ויקי:

קוד PHP:

 פיגוע בית שאן הוא פיגוע של החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין בראשות נאיף חוואתמה שהתרחש ב-19 בנובמבר 1974. הפיגוע התפרסם גם בגלל התגובה הסוערת של תושבי בית שאן. 


על פי אותו מקור גופת אחד הנרצחים הוצתה גם היא בטעות.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4...90%D7%9F_(1974)

כאן יִרְוֶה לוֹ מִשֶּׁפַע וָאֹשֶׁר בֶּן-עֲרָב, בֶּן-נַצֶּרֶת וּבְנִי (ז. ז'בוטינסקי, 1930)

אכן, הפיגוע בבית שאן

Diplomacy is about surviving until the next century - politics is about surviving until Friday afternoon
Sir Humphrey Appleby

אכן עשו לינץ על גופות המחבלים אך אתה מתבלבל בפיגוע שהיה באותו שנה בבית שאן. שם הוצתה בטעות גופה של הקורבנות .

דוד של אמא שלי שנמנה על הכוח הפורץ הוא אותו החייל שנפגע ונהרג. ניסיתי לדלות מידע על האירוע אבל לא הצלחה. מעניין אם יש מישהו כאן שידע לתת מידע מדויק על האירוע, הכוחות שהשתתפו בו ומהלך האירועים...

http://www.izkor.gov.il/HalalKorot.aspx?id=93486

הי, אני בת של משפחת שטרית - לאבי נרצחו שלושה ילדים ואישה. יש לי את כל הפרטים. אני עשיתי תחקיר גדול בנושא. אנא פנה אלי דרך המייל: sheron105@gmail.com

לפי התחקיר המטען התפוצץ והרג את המחבלים בעקבות ירי המקלעים של מג״ב. מאין הקביעה? האם לא ייתכן שכשהסתבר למחבלים שהם התגלו ותחת אש כבדה ותכליתית הם החליטו להתאבד ולקחת איתם מי שאפשר? התנהלות כזו אירעה בפיגועים אחרים בשנות השבעים.

נוח להם להגיד כי כוחות הביטחון חיסל את המחבלים. היה שם מחדל נוראי. בזמן שהמחבלים מתבצרים בדירה העליונה עדיין היו אזרחים בדירות שממתינות יותר משעה לחילוץ אך לשווא. המחבלים פיזרו כרזות ולפי הכתוב ניתן להבין שהם יצאו לפיגוע התאבדות. קשה לי להאמין שהם לא הפעילו את הרימון בתיק.

נגמ"ש של מג"ב? זה הגיוני? אם כן, למה שמחבל יירה בנק"ל על נגמ"ש?

באותה תקופה היו בשרות מג"ב נגמ"שי BTR-152 ו"וואליד".

Diplomacy is about surviving until the next century - politics is about surviving until Friday afternoon
Sir Humphrey Appleby

בעקבות פעולה זו עלתה הדרישה להקמת המשמר האזרחי... (למרות שנוטים ליחס לה את פיגוע מעלות)
אמון העם במערכת הביטחון היה אז בשפל המדרגה !!! (אחרי 10/73 - אחרי ההתשה במערב אפריקה וברמת הגולן) ושבועיים לאחר רסום הדו"ח הראשון של ועדת אגרנט (שמוציא את המחאה לרחובות). גולדה עדיין ראש ממשלה דיין שר הביטחון. הדרישה להקמת משמר אזרחי עולה בעיקר מוותיקי הפלמ"ח ההגנה ויוצאי הצבא הבריטי. גולדה מגבה את דיין ומונעת דיון בממשלה. כשנתגלתה החוליה במעלות דיין בהתרסה על ההצעה - מציע שהמשטרה תטפל באירוע. שלמה הלל בתשובה (אז שר המשטרה - ומהקבוצה שהובילה את הבקשה להקמת המשמר האזרחי - יחד עם אלון גלילי וצדוק) למשטרה אין אמצעים לטפל באירוע שכזה.....
אחרי כישלון החילוץ במעלות מוקמת ועדת חורב - גם הוא יוצא פלמ"ח. ומסקנותיה נמסרות כבר בעת החילופים בין ממשלת גולדה מאיר לממשלת רבין. ממשלה זו מאמצת את מסקנות ועדת חורב וביטחון הפנים עובר רשמית למשטרה. (בפועל זה לא עבד).

לא כל מה שאני רוצה לכתוב, אני יכול לכתוב.

לא כל מה שאני יכול לכתוב, אני רוצה לכתוב.

המשמר האזרחי היה חלק מהענין.
בעקבות ארוע זה או מעלות (לא זוכר במדוייק) עברה בממשלה החלטה 411 שמעבירה את האחריות על בטחון הפנים למשטרת ישראל. פעול יוצא מזה היה בין השאר הקמת המשמר האזרחי וכן היחידה ללוחמה בטרור - ימ"מ.
במישור של המלחמה בפשיעה, יש ביקורת על ההחלטה הזאת שהפכה את המשטרה לגוף סמי-צבאי כשהדגש עבר לתחום הבטחוני ע"ח הפלילי.

Diplomacy is about surviving until the next century - politics is about surviving until Friday afternoon
Sir Humphrey Appleby