14-12-2014, 21:14
|
|
|
חבר מתאריך: 14.03.07
הודעות: 4,365
|
|
אני אהיה סניגור לרגע...
קודם כל, מבחינה פורנסית, זה מאוד בעייתי להתאים רסיסי קליע שנמצאים בנתיחה לקליע שהמשיך מעוף ונעצר. הקליע עם הפגיעה מתעוות ולא מאפשר להתאים את הרסיס לקליע.
דבר שני, הזירה לא סטרילית. כלומר אין תיעוד מסודר של מי מצא את הקליע, איפה הוא נמצא, איך הוא נמצא, לאן הוא נלקח או במילים אחרות שרשרת מוצג מסודרת. את הקליע ניתן להתאים בליסטית לקנה ממנו הוא נורה, אבל הטענה העיקרית היא שיש ממצא ביולוגי על הקליע, היינו הדם. כיוון שהקליע עבר ידיים שונות, כולל ידי האב, שבוודאי אחז בבנו, יכול מאוד להיות שדם בנו שהיה על ידיו עבר גם לקליע. עוד טענה תהיה שכיוון שאין תיעוד של מקום המצאות הקליע, אין יכולת לבסס קו ירי ומסלול בליסטי.
הנקודה העיקרית בהפיכת ממצאים פורנסזיים לראיות חזקות הנה סטריליות הזירה ותיעוד הממצאים מרגע התפסיה עד לסיום הבדיקות במעבדה הרלוונטיות. המצב פה אינו כזה.
אף אחד לא חולק על כך שההרוג נורה למוות על ידי אש חיה. טענת הסניגור תהיה שהוא נהרג מקליע אחר שלא נמצא.
אלו בערך יהיו טענות הסניגור, טענות שמגובות במצב הזירה, שאין חולק, הייתה מזוהמת, ובהעדר שרשרת מוצגים בסטנדרט פלילי ישראלי. זה מספיק לספק סביר. השאלה מה החייל אמר בחקירה, איפה הוא היה, כמה כדורים נורו סה"כ, מה אמרו שאר המעורבים ואיך כל זה מחזק או מחליש את הממצאים הפורנזיים.
_____________________________________
|