מעניין וכדאי להפנים...

איראן והפלסטינים, סייבר ופיקוד העומק, לחימה רב-ממדית וקריאה ברורה לתעוזה: כשנה
לפני סוף כהונתו, פרסם הרמטכ"ל איזנקוט עדכון למסמך העיקרי שעל בסיסו פועל צה"ל

https://news.walla.co.il/item/3130223

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

סליחה אבל אני לא ממש מתפעל. הנייר סופג הכל בואו נראה איך זה יראה בעימות
שאלה אחרת בענין : מה גורם לרמטכל להפיץ מסמך מורשת שנראה כמו חזון לדור הבא שנה לפני סיום כהונתו ? לעשות הרבה שינויים כבר אין לו צאנס ולהשאיר חזון מבצעי לצהל לשנים הבאות עדיין מוקדם שיש לך עוד שנה בתפקיד.....

ציטוט:

מה גורם לרמטכל להפיץ מסמך מורשת שנראה כמו חזון לדור הבא שנה לפני סיום כהונתו ? לעשות הרבה שינויים כבר אין לו צאנס ולהשאיר חזון מבצעי לצהל לשנים הבאות עדיין מוקדם שיש לך עוד שנה בתפקיד.....

מבלי להתייחס אפילו לתוכנו של המסמך, מעצם קיומו חשיבותו עצומה.

זו הצהרת כוונות פומבית הדומה לתוכנית אסטרטגית במגזר העיסקי - צריך להגדיר לאן רוצים להגיע, באילו שווקים / מוצרים להתמקד , מה סביבת התחרות , יכולות המימון , העלויות ומאלו נגזרת תוכנית עסקית המובילה פעילויות בכל הארגון - ממו"פ למכירות, מייצור לאחזקה ומרכש למימון.

ארגון העוסק באסטרטגיה שלו באופן מסודר הוא ארגון מנוהל המאפשר הלימה בין המטרות האסטרטגיות של הארגון לתוכנית העסקית (בצה"ל- תוכנית רב שנתית / תכנון מבצעים ) למימוש המטרות האסטרטגיות מבלי להיות מושפע משינויים פרסונליים כאלו ואחרים ומהווה נקודת יחוס ברורה להחלטות שוטפות הנבחנות ביחס עלות / תועלת אל מול השגת המטרות האסטרטגיות.

מטרתו השניה של מסמך אסטרטגיה הוא לתקשר לבעלי המניות / דרקטוריון (עם ישראל / ממשלת ישראל) מה הארגון הולך לעשות על מנת למקסם את רווחיו ( = מקסימום בטחון בתקציב נתון).

לא מדובר על "חזון לדורות" אלא על מצפן לפעילות בטווח קצר-בינוני - שינויים בתר"ש הנוכחי, תחילת גיבוש התר"ש הבא.

כמובן שהדירקטריון צריך לאשר את התוכנית האסטרטגית אבל זה כבר סיפור אחר על לקיחת אחריות ברמה הממשלתית.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי tby זו הצהרת כוונות פומבית הדומה לתוכנית אסטרטגית במגזר העיסקי - צריך להגדיר לאן רוצים להגיע, באילו שווקים / מוצרים להתמקד , מה סביבת התחרות , יכולות המימון , העלויות ומאלו נגזרת תוכנית עסקית המובילה פעילויות בכל הארגון - ממו"פ למכירות, מייצור לאחזקה ומרכש למימון. .

אדרבא - תוכנית אסטרטגית במגזר העסקי - תוצג באופן פומבי. כשלצד המנכל יושב יור הדירקטוריון ולפחות עוד מנהל בכיר מאוד.
ומה היה לנו פה? כתבה מחמיאה מכתב צבאי יחיד עם אגנדה ברורה, שום מסמך רשמי לא הוצג, וללא התיחסות של דרג ממונה....

הקריאה הסוביקטיבית שלי היא שזה יותר כתבת יחצ למישהו מאשר משהו עם תוכן אמיתי. אבל שוב כל אחד רשאי להבין את זה בצורה אחרת...

א. אתה יכול לקבל או לא.
ב. אם הרמטכ"ל לא יכתוב או לא יכין את צה"ל לעימות עתידי- יתקיפו אותו. אם כותב-גם מתקיפים.
ג. זהו תפקיד כפוי טובה. האם משהו זוכר מי היה רמטכ"ל טוב והכין את צה"ל למלחמה.
ד. איפה כל המטכ"ל עם הברזלים על כתיפיהם. מה בדיוק הם עושים שם. האם עוזרים לרמטכ"ל בקבלת החלטותיו או מחכים לקידום הבא.
ה. אין לנו צבא אחר, הכי קל לכתוב, "אנחנו מכירים כבר , איך נעשים הדברים"

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

חושב שהיו מסמכי עבודה כאלה גם לפני, פשוט לא פורסמו.
אני מיח שזה לצרכים פנימיים וחיצניים כאחד.
אני חושב שזה נכון גם ארגונית שלא רק הקצינים והסדירים מבינים לאן פני צהל מועדות.
אני יכול להעיד שבתחומי יש שיפור משמעותי ורואים את הפקת הלקחים וההתכוננות למלחמה הבאה בצורה רצינית,
והפרסונות בקצה הפרימידה היו מאוד משמעותיות גם בשטח וגם רואים את פרי עמלם.

הצהרות כאלה אנחנו שומעים מאז מלחמת לבנון השנייה. שלושה מבצעים גדולים היו מאז, והתוצאות לפנינו. ההנהגה הצבאית הנוכחית לא משדרת שום "מחץ"או "מובהקות", וזה בלשון המעטה. וגם אם כן הייתה, אפשר לתכנן את התכנית הכי מוחצת ומובהקת אבל אם ההנגה המדינית לא מאשרת לך לא עשית כלום.

מסמך חסר משמעות בעליל. הלוואי שאני טועה, אבל אני פשוט כבר לא סומך על צה"ל במובן הזה.

המבצעים בעזה כולם הוגבלו וצומצמו על ידי הדרג המדיני,לא הוגן להאשים את צה"ל.

דווקא ממה שהבנתי זה היה הדרג הצבאי שניסה להגביל את המדיני במבצע האחרון.

יש לך מקור לזה שגנץ ניסה להרחיב את המבצע ולא נתנו לו?

זה לא משנה אם הוא ניסה או לא.אנחנו צריכים לבחון את צה"ל לפי הביצועים של המטרות שהוגדרו על ידי הדרג המדיני.האם מבחינה צבאית טהורה מבצע צוק איתן היה כישלון? עוד לא נתקלתי בהוכחה לטענה כזאת.למעשה הרשמים שהגיעו מהשטח היו אחרים.האם התוצאות האסטרטגיות של המבצע היו מספקות? לא רלוונטי.

איבדנו את חוט הדיון. הדיון התחיל מזה שאמרתי שלמרות שבכירי צה"ל תמיד מבטיחים מבצע מוחץ ומכריע ותמיד לא מקיימים. לכן רלוונטי ועוד איך האם גנץ לחץ על הדרג המדיני להרחיב הפעולה, ולעומת זאת לא רלוונטי בכלל האם "צוק איתן" היה כשלון או לא-כי "נחרץ" הוא בטוח לא היה.

אין לי מושג מה המדיניות של צה"ל, אבל מדיניות הממשלה היא להתגונן בלי דעת ולספוג ולהכיל ולחכות ללגיטמציה בינלאומית בזמן שאנחנו סופרים הרוגים.
בושה וחרפה למדינה שמלחמה מול ארגון טרור נמשכה 50 ומשהו יום ועלתה לנו ב67 הרוגים.
במקום לתת בליץ מהאוויר של 24 שעות ואחר כך לתת לאויב לספור גופות הם עשו את זה לנו.

אני מאוד מאוכזב מהרמטכל הנוכחי והקודם, ועוד יותר מההנהגה.
מדברים איתנו על ערכי צהל וטוהר הנשק לבנתיים מסרסים את צה"ל ומתעסקים בשטויות של שילוב נשים וצהל ככלי לקידום שיוון ובלבלת שכל אחת גדולה.

צבא תפקידו להיות קטלני ולהטיל מורא באויב.

במקום זה אנחנו נותנים טיפול רפואי לבכירי הרשות וחמאס מבזבזים כסף על הקש בגג ובו זמנית מכניסים סחורות וציוד על מנת שחמאס יבנה עוד מנהרות ועוד כל מני שטויות, איפה בהיסטוריה של הלחימה נשמע כדבר הזה?

שים לב שאתה מתייחס לרמה המדינית ולא לצבאית,
יכולת צבאית להרים גיחות באופן רצוף בכל שעות היממה היתה כבר ב2006.
הנכונות המדינית היא ההבדל.

האם הרמטכ"ל אשם באזלת היד של ההנהגה. היום הם מדברים גבוהה, גבוהה, אך עד לאישור הביצוע זהו סיפור אחר. איזה הנהגה היתה מסכימה עם כל הארסנל הצבאי והיכולות לסבול בשקט על נפילת עשרות טילים ורקיטות היומיומי על מדינתה מבלי להגיב "באופן אלגנטי" . חוץ מישראל אתם מכירים עוד אחת?

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

זהו? אפשר להגיד פיקוד ולא מפקדת העומק?

כמה דברים, תהיו סבלניים זה הולך להיות קצת ארוך:
1. מסמך אסטרטגיית צה"ל פורסם ב 2015 והוא עדיין מופיע באתר צה"ל [קישור ]
עניין גירסת עידכון המסמך הזה פורסם השבוע רק בשני אתרי חדשות (וואלה, הארץ) בלי כל אסמכתא, נאמר בהם שהעדכון הופץ בצה"ל לפני כחודשיים אבל לא לציבור
2. כניראה שהכתבים של שני האתרים האלה הם לא חלק מהציבור, לטענתם היתה להם גישה למסמך והם יצרו מזה כתבות שמפרשנות בצורה מאד מגמתית את מסמך העדכון הזה, מה המגמה? מחיאות כפיים לרמטכ"ל על עדכון ברוח התקופה של אסטרטגיית צה"ל שאותה יירש מחליפו בעוד כ 11 חודשים.
3. הגולש Jaguar890 הביע סקפטיות על העדכון הזה וגם פליאה על תיזמון העניין הזה, בעיני האזרח (פותח האשכול) זה לא מצא חן ושאל "במקום לבקר את המסמך אתה מבקר את בעל המסמך"
4. אני כמו Jaguar890 גם כן מבקר את בעל המסמך, את המסמך אני לא יכול לבקר כי הוא לא מולנו.
5. ולמה לבקר את בעל המסמך (הרמטכ"ל)? אני לא רואה כאן איזה אירוע חד פעמי (גירסת עידכון המסמך פורסמה בצה"ל לפני חודשיים, מה קרה שפתאום עושים עליה כתבה עכשיו?) אלא כרצף של כמה אירועים הקשורים אחד בשני בכל הקשור ליחסי שרהב"ט - רמטכ"ל.
5.א. בינואר 2017 שרהב"ט האריך את מינוי הרמטכ"ל בעוד שנה על מנת להראות תמיכה ואמון בו (בעיקר אחרי פרשת אלאור אזריה בה לרמטכ"ל היה תפקיד מכריע והדבר עשה אותו שנוי במחלוקת בעיני הציבור)
5.ב. לפתע במחצית 2017 שרהב"ט התהפך והתחיל לעשות את הרמטכ"ל לא רלוונטי: ביטל החלטות שלו על מינוי בכירים ושם אחרים משלו בתפקידי מפתח (פדן, היימן, אבו רוקון), עשה לשיזפון מקצה שיפורים מתוקשר בתיאום ראש מז"י כשהוא מדלג מעל הרמטכ"ל, הוציא הודעות שונות הקשורות לצה"ל מלשכת שרהב"ט ולא מדו"צ כמקובל והאירוע האחרון מיום ראשון 21.1.18 ביקור מתוקשר בבסיס חצרים בלוויית כוכבי ומח"א (גם לרגל 20 שנות רעם), מי לא היה שם? הרמטכ"ל.
6. ארבע ימים לאחר מכן יוצאות שתי הכתבות האלה הרוצות לומר לציבור "הנה הרמטכ"ל שלכם כן רלוונטי, חייל מספר אחד מקצועי שדואג שצה"ל יוכל להגן ולנצח, את הפרשנויות והפילפולים הוא משאיר לפוליטיקאים"
7. באמת? כשקראתי את שתי הכתבות האלה הן הזכירו לי שיר של להקת ג'נסיס Jesus he knows me, יותר נכון בשורה מהשיר הזה שמתאימה לכתבות היח"צ האלה Just do as I say, don't do as I do
מה הכוונה? השנה וחצי הראשונות של הרמטכ"ל עברו בעשייה מעניינת, ראינו איך הקים את חטיבת הקומנדו ואת זרוע הסייבר (בסוף לא קמה כעצמאית אלא הוכפפה לאגף התקשוב) ואיך צה"ל מתעצם באמל"ח חדש ומודרני. ואז ב 2016 אחרי אירוע אזריה החל להיות שנוי במחלוקת, הפך להיות בעל אג'נדה פוליטית, נפגש עם גורמים ושדולות לא רלוונטיים לצה"ל אבל בשם צה"ל, נפגש עם פוליטיקאים לשעבר, התנהל בצורה מאד זחוחה ומתנשאת, עלב בציבור וכו וכו' כשבו זמנית צה"ל התנהל כפיל בחנות חרסינה בכל הקשור לפעילות באיו"ש ובעוד כמה גזרות, אולם היו גם הצלחות לא מעטות (תקיפות בסוריה, איתור מנהרות ועוד').
ע"פ הכתבות הוא רוצה לנצח במלחמת בזק צבאות ואירגונים? מול מיידי אבנים הוא בקושי מצליח להתנהל.
אין לו אישור מדיני? זה לא תירוץ, גם במסגרת האישור הקיים צה"ל יכול לשפר את ההתנהלות, חוצמזה שילך להביא אישור, מצידנו שיהפוך לדרג המדיני את השולחן על הראש עד שיקבל אישור, הוא הגורם המקצועי שצריך להתריע ולהסביר להם את המצב הבלתי נתפס הזה.
במה עוד הוא התעסק? אג'נדות חברתיות, נשים, דתיים, רבנים וכו וכו' במקום לחתוך את הדברים ולהגיד "צה"ל זה לא קאנטרי קלאב, זה צבא שצריך להגן ולנצח (ע"פ המסמך) ביעילות ובמהירות!".
במקום זה נסחף אחרי כל מי שמשהו או מישהו לא מוצא חן בעיניו או בעיניה, דרג הפיקוד הבכיר שלו לא פעם מתנהל כ yes men משותקים מפחד כל מיני כנופיות ושדולות ובשם הפוליטיקלי קורקט עושים דברים הזויים שאין להם מקום בצבא, כמו להוריד את רף הדרישות לתפקיד רק בכדי להכניס אליו נשים.
לא פעם הוא נאם מעל במות "אל תכניסו את צה"ל לשיח הפוליטי" אבל בפועל הוא בעצמו עושה זאת, "אל תנסו להשפיע על בית המשפט" אבל הוא בעצמו עושה זאת.
והציבור רואה את המראות ושומע את הקולות ומשפשף את עיניו כלא מאמין.

כל מה שנכתב כאן זו דיעה פרטית שלי, אני מסתכל על העובדות ומצרף אותן אחת לאחת, יכול להיות שאני טועה (הלוואי שבדברים החמורים אני טועה) ויכול להיות שלא לקחתי את כל מורכבות הנסיבות בחשבון.
אין כאן כוונה לפגוע או להעליב אף אחד, בוודאי לא את הרמטכ"ל שהוא עדיין עומד בראש הצבא ובידיו להוביל את צה"ל להגן ולנצח.
אבל ביקורת מותר ורצוי להשמיע כל עוד היא נאמרת בצורה מכובדת ועניינית.

אגב, כל נאמר מעלה לא מקטין את חלקו של הדרג המדיני למחדל המתמשך הזה, הם אשמים לא פחות!

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Fang ע"פ הכתבות הוא רוצה לנצח במלחמת בזק צבאות ואירגונים? מול מיידי אבנים הוא בקושי מצליח להתנהל. .

כי כמובן,הפעלת ברוטאליות לא מרוסנת כלפי ילדים זורקי אבנים זה מה שיוכיח שצה"ל יכול להתמודד עם לוחמי הגרילה המנוסים והמצוידים של חיזבאללה...
צה"ל יכול להפוך למסננת כל מיידה אבנים אם רק ירצה. הוא לא רוצה, ובצדק.
הטענה שגילוי כל מידה של איפוק (ותאמין לי,היא לא גדולה) כלפי ההפסדי"ם העלובים של הפלשתינים באיו"ש מעידה איכשהו על "רפיסות" או "חולשה" היא אווילית לחלוטין.

הוא כתב כי ההתנהלות לא נכונה, הוא לא כתב כי יד קשה הינה הפתרון הרצוי,אולי התכוון יד חכמה ?

1. אולי שורש הבעיה בצה"ל היא "הרוטציה". המפקד מתמנה לתקופה מוגבלת (נדמה לי לא בדומה בצבאות אחרים). בשנתיים הראשונות הוא מנסה להטביע את תורתו ומשנתו . בשנתו השלישית הוא מתחיל "לפזול" לעתידו מחוץ לצה"ל ואיפה ימצא את מקומו (באיזה רשימה) .
2. מצד שני הפוליטיקאים ובראשם ראמה"ש רוצים רק "שקט תעשייתי" והתוצאה היא חודש וחצי של רקיטות וטילים על המדינה.
3. האויב גילה מזמן את החולשה שלנו ומנצל אותה עד תום.
4. אין לי מושג מה יקרה ומתי בסיבוב הבא, אבל יש כאן הרבה "יחסי ציבור" ומכינים כבר את כולנו לכך.
5. לדעתי בסיבובים הקודמים מול חיזבאללה וחמאס היו תוכניות אחרות, אך הדרג המדיני עצר אותם, אז מי מבטיח לנו שבסיבוב הבא זה לא יקרה?
6. אנו כל הזמן מסתכלים על שני האחרונים, אך ראש הממשלה זיהה את מקור הרוע הדוחף את הקטנים
(להתיש אותנו). זאת גם הסיבה שלו למפגשים תקופתיים עם הדב הרוסי,הדרקון הסיני והדוד סם. אם זה עוזר או יעזור את זה נראה בתקופה הלא רחוקה

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

ציטוט:

אגב, כל נאמר מעלה לא מקטין את חלקו של הדרג המדיני למחדל המתמשך הזה, הם אשמים לא פחות!

לא . הם אשמים הבלעדיים.

הרמטכ"ל הוא מנכ"ל שכיר של חברה ציבורית בבעלות מדינת ישראל אך הדריקטוריון שלה, עפ"י חוק, זו הממשלה, המבקר - כנסת ישראל.

הדרקטוריון מקצה תקציב, אמור לאשר אסטרטגיה, מאשר תוכנית עבודה(כלומר סדרי עדיפויות) , תוכניות רכש , מינויים , פעילויות לא שגרתיות ואמור לבקר את הפעילות בנוסף למבקר.

המנכ"לים מתחלפים, הבעיות נשארות. מה זה מעיד על הדריקטוריון?

תראה פנג, אני קורא את הפורום הזה כבר תקופה וקשה היה להחמיץ את העויינות שלך לאייזנקוט. ואומנם לא עשיתי מחקר שלם אבל אני חושד שהעוינות שלך מבוססת על משפט אלאור עזריה.
הדבר המרכזי שיש לי לומר לך היא שאתה מביא את הנתונים ומסיק מהם את המסקנות הלא נכונות.
אם תבחן את דפוס העבודה של אייזנקוט תראה שהוא באופן שיטתי ממשיך את מה שהוא התווה בתחילת הכהונה שלו עם מסמך אסטרטגיית צה"ל' ותר"ש גדעון, שהיה מיועד לבנות את הכוח על מנת לממש את המסמך. האיום המרכזי מוגדר כציר חיזבאללה-איראן, ויש לבנות את האוגדות המתמרנות כך שהם יוכלו להתמודד איתו. לשם כך צריך לשנות את מבני כוח האדם בצה"ל. ולכן צריך להגיע להסכמים עם האוצר על מסגרת תקציב קבועה. ולכן עושים רפורמה בפנסיות כדי שיהיה את הכוח האדם הנכון והמותאם לפיקוד על האוגדות הללו. ולכן בונים את המערך המילואים על פי מערך סיווגים חדש וזאת כדי שלא ישפכו כסף על אימון חטיבות מרכבה 1 לא רלוונטיות, ועל הדרך הגדילו את הגדודים המעורבים כדי שהם יתפסו קו בזמן שהמילואימניקים מתאמנים.
לשם כך היה קיצוץ כללי בחטיבות מתאמנות ובכל המערך הלא לוחם. איך אמרת? מתעסק ברבנים, באג'נדות בנשים? ובכן פחות או יותר בחודשים הראשונים קוצצו כל המערכים הבאים - פרקליטות, יוהל"מ, חינוך ורבנות. מה משותף לכולם? שהם לא לוחמים. מה עוד? שאצל כולם יש יומרה לומר מה צריך לעשות. זאת אומרת הם מנסים להיות דרג מקביל למפקד.
אצל איפה זה הכי בלט? ברבנות במיוחד אחרי הרפורמה של הרב רונצקי, במסגרתה הרבנים הגדודיים הפכו להיות מעין קומיסרים סובייטיים וקציני מטה לכול דבר. היה לזה יתרונות - מטה הגדוד בהחלט יכול להיעזר מדי פעם בקצין נוסף. אבל בסופו של דבר את הנורמות ביחידה אמור לקבוע המפקד. מי שעוד שילם על זה מחיר היה חיל חינוך שהיה מקושר לעמותות שונות חלקן ימניות וחלקן שמאליות ונאלץ לוותר על ההתקשרויות הללו ועל חלק מהכוח שלו כמתווה נורמות בצבא, וזה ממשיך לקרות גם עכשיו.
מה קרה בינתיים? קרו שני דברים - קרה המאבק של הציבור הדתי לאומי בהחלטות שלו שעורר תגובת נגד , וקרה משפט עזריה.
אני לא אכנס למשפט עזריה אני רק אסתפק בשתי אמירות קצרות. אחד אני חושב שהטיפול בעזריה היה נכון בכול רמה, כולל זו של חריצת הדין שהייתה מקלה במיוחד כרמז ליעלון ולאייזנקוט שהם קצת הגזימו. האמירה השנייה שלי היא שאייזנקוט במשפט עזריה, באופן מודע לחלוטין, סימן קו חד משמעי לגבי האופן שבו חיילים אמורים להפעיל אלימות. זאת אומרת, ירי באדם שלא במסגרת לחימה הוא לא שבירת שמירה, הוא קטגוריה אחת מעבר. לדעתי זה כשלעצמו מצדיק את אייזנקוט כאחד מהרמטכ"לים החשובים בהיסטוריה של צה"ל. וכן, אני מודע לכך שרוב החברה השיראלית לא חושבת כמוני לגבי סוגיית עזריה, מה שבעיניי מרשים עוד יותר אצל אייזנקוט - הנכונות להתוות קו וללכת איתו נגד הזרם. (מי שמכיר את הסיפורים עליו כמח"ט גולני לא הופתע. הוא צימצם נורמות מסוימות בוותיקות, וכל הצופים מבחוץ אמרו לו שחבל לו להסתבך בזה ושיאכלו לו את הראש. הוא ענה באדישות שזו החטיבה שבאחריותו והוא יעשה בה את מה שנדרש ולא את מה שמקובל. ניצח גם במאבק הזה).
במקביל חלקים בציבור הדתי לאומי כעסו על פקודת השירות המשותף, על כך שהכוח שלהם כמתווי מדיניות צומצם והתחיל מאבק שלם. לדעתי מה שאייזנקוט עשה במאבק הזה הוא חשוב מאוד. מול הרבנים שלא היה לו סיכוי להגיע להסכמה איתם, הוא גם לא ניסה. אבל הוא הבין את השדר שמעבירים לו אוכלוסיית הליבה של הרבנים ושינה את פקודת השירות המשותף בהתאם. בסופו של דבר הוא לא ביטל את הגדודים המעורבים, (ולמה שהוא יבטל, את המטרה של להיות גדודי בט"ש יעילים הם משיגים בהצלחה). בכך הוא שמר על אחד מהיעדים החשובים ביותר שהוא הציב בתר"ש גדעון והיא להגדיל את מצאי כוח האדם האיכותי של צה"ל תוך שמירה על מסגרת התקציב. לשם אותו יעד הוא גם העלה את כמות החרדים שמתגייסים לצה"ל וגם שם עם פשרות לא פשוטות.
בעצם במחצית השנייה של הכהונה הוא כבר עשה את כל המלכים הגדולים (למעט ביסוס ההקמה כל העניין של זרוע היבשה שזה באמת אני לא יודע את הפרטים). צה"ל מתאמן בהיקפים יותר גדולים ועל מתווים יותר בעייתיים ובעצם מה שהוא מתרכז עכשיו זה בביסוס צה"ל כמערכת אנושית מתפקדת. ולמה הוא צריך את זה? כי החברה הישראלית משתנה, ובמקביל צה"ל צריך כוח אדם איכותי מכול מקום ומאידך אי אפשר שמישהו יחשוב שהוא בעל הבית. וכלן צריך להתעסק בכוח אדם. ותשים לב לכמות השינויים והגיבויים שאייזנקוט עושה עבור החפ"ש הרגיל ובראש ובראשונה המימון לתואר ראשון לכל לוחם.
אומר זאת כך - אם באותו שבוע גם הרב החרד"לי אומר בתסכול שאייזנקוט צריך להתפטר וגם הפרופסור החילוני יגיל לוי אומר שאייזנקוט הוא רמטכ"ל ההדתה. כנראה שאייזנקוט מחזיק את מכו=לול החברה הישראלית אצלו.
דרך אגב, לא ברור לי הזלזול שלך בטיפול של אייזנקוט באירועי 2015. הגל הזה, במקום להתעצם כמו שחזו - כובה. כמה עוד רמטכ"לים יכולים להתגאות בכך שהם כיבו אינתיפאדה?
אבל מה קרה בנוסף? קרה שליברמן הגיע.
עכשיו אני בשום שלב לא חשבתי שליברמן לא ינסה לזנב באייזנקוט. לא רק בגלל משפט אזריה, אלא גם שזה דפוס העבודה של ליברמן. ובאמת אתה בהודעה שלך הראית את כל הדוגמאות שמראות כיצד ליברמן יוזם עימות עם אייזנקוט: מינויים מעל הראש, הודעות לא מתואמות וכדו' בנוסף היה את הניסיון האישי שלו לדרוש עוד תקציבים שלא במסגרת ההסכם מ-2015. ניסיון שאייזנקוט לא עמד מאחוריו.
אז תגיד לי אתה? ליברמן היה מנסה להתנגח איתך? מה אתה הייתה עושה? והאם אתה סומך על ליברמן? מי שבאמצע "צוק איתן" פרש מהקואליציה כדי לדפוק את נתניהו? אייזנקוט שמנסה לייצב את צה"ל כך שיהיה בו מקום לכלל החברה הישראלית ולשם כך עושה פשרות לשני הצדדים הוא האיש הרע?
ובנוגע לנקודה האחרונה - האם ישראל צריכה להגיב גם בעזה וגם בלבנון באופן גורף לכשתידש. דעתי האישית היא שכן. ואולם בשביל זה צריך צבא יעיל, ואייזנקוט ייעל את הצבא בצורה קיצונית.

ראשית, ברוך הבא אל הפורום גם כגולש אקטיבי, נשמח לשמוע ממך עוד
שנית, לענייננו:
- אין כאן עוינות אישית (לא עשה לי כלום) אלא אכזבה ציבורית מקשת גדולה של ציפיות
- מסכים עם דברים רבים שלך אם כי יש ביננו הבדלים בפרשנויות שלהם
- אייזנקוט לאורך רוב הקריירה הצבאית שלו היה קצין ערכי, מקצוען, ישר דרך וחד כתער, המינוי שלו לרמטכ"ל היה מתבקש ורבים ברכו עליו, גם אני.
- בשנה הראשונה שלו ראינו איך הוא יוזם ועושה לא מעט מהדברים שמנית, אבל אז הגיעה פרשת אזריה שהפכה להיות קו פרשת מים בהתנהלות שלו, פתאום הוא התהפך והאיש החד הפך להיות אומן להטוטים.
- לגבי אירוע אזריה, מה שחרה לי זה הקרקס התקשורתי בכל האירוע הזה (שאייזנקוט ברך עליו) והפך להיות כדור שלג חברתי וגם צבאי-מדיני שבמקום לעצור אותו הוא מידי פעם נתן לו עוד בעיטה ועוד בעיטה, זה לא מקובל.
- ממקצוען מנוסה וחד כמוהו אני מצפה לא רק שלא יעשה קרקס אלא גם ינצל את האירוע לפחות לל"פ, האיש החד היה אומר משהו כמו "מחבלים ניסו לבצע פיגוע וחוסלו, אנחנו מבצעים תחקיר פנימי כמו בכל אירוע דומה ונסיק לעצמנו את המסקנות הדרושות, אולי נפרסם ואולי לא, אנחנו לא צריכים את הסרטים המניפולטיביים שלכם, יש לנו את האמצעים שלנו!" במשפט אחד היה מוציא את "הלגיטימיות" של הסרט הזה וסוגר עניין, בתוך צה"ל היו כבר שופטים את החייל והיה נענש, לא היה רעש כמו באלפי מקרים אחרים.אבל זה לא קרה.
מה שקרה זה תגובה מוזרה שבהמשך שמתי לב שהפכה להיות דפוס התנהגות אצלו, להגיד באותו משפט דבר והיפוכו (אומן להטוטים), הוא הורה לבצע חקירה ובאותה נשימה אמר "זה לא צה"ל, אלו לא ערכי צה"ל וזו לא תרבות צה"ל" (איך אתה יודע אם רק הרגע הורית לבצע חקירה?) והדבר הלא פחות גרוע נתן לגיטימציה לסירטון מהונדס של האויב ולכל העולם ואחותו לעלות על רכבת השדים הזו.
- בהמשך בכל הזדמנות המשיך עם המנטרה הזו וערב הקראת הכרעת הדין נאם ואמר מה הוא רוצה לשמוע, השופטים חיילים טובים סיפקו לו את זה, זו התנהלות בזויה ולא ראויה הרי הוא זה שאמר "המפקדים, ואני בראשם, נוסיף לתת גיבוי לכל חייל שישגה בלהט הקרב, מול אויב המסכן חיי אזרחים וחיילים. עם זאת, לא נהסס למצות את הדין עם חיילים ומפקדים שיחרגו מאמות המידה המבצעיות והמוסריות שעל פיהן אנו פועלים".
באמת? ככה בלהטוטים ובמניפולציות נותנים גיבוי? הציבור לא מטומטם, ראה את זה, הבין טוב טוב, לא אהב את זה ובצדק.
- האיש החד היה לוקח את כל השדולות, אג'נדיונרים, טרמפיסטים, עסקנים וכו' ואומר להם "כולכם עופו מהצבא שלי, אנחנו עסוקים בלהתכונן למלחמה טוטאלית מכל החזיתות וגם מצד ערביי ישראל בתוך המדינה, האויב מיום ליום נהיה יותר מתוחכם ויותר אכזר, אין לנו זמן ואנרגיה להתעסק בזוטות שלכם, יש לנו דרישות סף מכל תפקיד, מי שיתאים/תתאים מי שלא אז לא, אנחנו לא מזיזים אפילו לא מ"מ אחד בשביל אף אחת ואף אחד, בתחומים הכלליים והמנהלתיים ננסה להתחשב" , זה כאמור לא קרה.
מה שקרה זה שאומן הלהטוטים נתן לכל גוף למשוך אותו לכיוונו (ואלה נותנים להם אצבע רוצים יד) והתחלנו לראות דברים הזויים - שיריונריות בט"ש שלא יוצאות מעבר לגבול, הורדת משקלים, רבנים מתערבים, מפלגיונרים ועסקנים משפיעי דיעה, הרצאות בעניינים לא רלוונטיים לצבא וכו' וכו'
- ודבר אחרון זה עסקנות אישית שלו בעניינים לא צבאיים
- אתה מציין את כל הפעילות והעשיה שלו כראויה לפרס, אני אומר נכון שיש עשייה ואפילו ברוכה אבל זה חלק מהתפקיד שלו, זו הקריירה שלו ובשביל זה הוא מקבל משכורת (כמעט כפולה משל רוה"מ ושרהב"ט).
כל אחד אחר במקומו היה עושה זאת, זה צו השעה.
- לגבי ההערה שלך על ליברמן, נניח ואתה צודק, אז זו הדרך לענות לו בכתבות יח"צ בתקשורת המוטה? מה השלב הבא? ישלחו אחד לשני עוקבים, פתיונות והקלטות? היינו כבר בסרט הזה במלחמת אשכנזי-ברק.
- חסד נעורים אפשר לזכור למי שרך בשנים, או בתפקיד קליל או שגה והתחרט או כבר פרש מהשירות, מי שנמצא בעמדה שלו חייב להיות 100% בסדר 100% מהזמן. לצערנו הוא כבר לא שם.

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

רק הערה אחת בנוגע לליברמן ליברמן הוא פוליטקאי ונבחר ציבור והוא צריך להביא את האג'נדה שלו(אם יש לו אחת זה דיון לנושא אחר) גם בצבא.


בגדול אני מסכים עם רוב מה שכתבת, אבל יש לזכור שהאג'נדות והתהליכים שמתרחשים בצא החלו לפני אייזנקוט וימישכו גם אחריו לצערנו.
אני מקווה שיגיע רמטכל שיעשה סדר בצבא יתחיל להעביר תקציבים למקומות הנכונים יפסיק את הקרקס התקשורתי של גיוס בנות (לא נגד באופן גורף איפה שמתאים מתאים ואיפה שלא אז לא ראה ערך שריון).
ושיפסיקו את היחצנות הבלתי פוסקת, רוצים לשדר עוצמה? שיעשו תהלוכה ומצעדים צבאיים כמו שפעם היה.

לא כל קצין רענן צריך להתראיין ולספר על המערכת הסופר דופר סודית שלו ולהגיד אוי אוי מה יקרה לאויב במערכה הבאה.



אבל זה לא ייקרה ללא הנהגה מדינית שתגדיר מטרות ובעת הצורך תתן לצהל לעשות מה שצריך לעשות, מלחמה זה עסק מלוכלך והגיע הזמן שנפנים אם זה.
כל עוד ראש הממשלה ושר הבטחון לא יגדירו את זה כמטרה לא יהיה ניקוי של כל העסקנים ובעלי האג'נדות מהצבא.

+++1000

אתה כותב "ציבור", "ציבורי" וכדו' - מי זה הציבור הזה? הרוב המכריע של הציבור שאני פוגש - ימני, שמאלי, חלוץ מרכזי או בלם אחורי - דווקא מרוצה מהרמטכ"ל ומעריך אותו למרות/בגלל העניינים שאתה מדבר עליהם (שאגב, גם אם הם תופסים יותר כותרות בעיתונות לוקחים באופן יחסי הרבה פחות מזמנו היקר של הרמטכ"ל וצוותו).

אין ספק שאייזנקוט לא מושלם, בדיוק כמו שאף אחד לא מושלם, ודרישה ל 100% בסדר 100% מהזמן זו דרישה ילדותית שלא קיימת בחיים האמיתיים, ולא משנה מאיזה כיוון, אבל לי לפחות (לא יודע על "ציבור") ברור שהוא בסדר גמור רוב הזמן. וזה יותר ממה שאפשר לומר על הרבה אחרים.
ממה שאני רואה גם הצבא במקום יותר טוב ממה שהיה קודם לכן, וזה, למרות האמירה שלך ש"זה הג'וב שלו" (או משהו בסגנון), גם לא מובן מאליו.

"האספסוף"
https://www.ynet.co.il/articles/0,7...5018758,00.html

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

אתמקד בשתי נקודות מרכזיות
1. משפט אזריה. אני מסכים שאייזנקוט (יחד עם יעלון) התנהל שגוי תקשורתית בהיבטים חשובים בפרשייה. אתה יודע מי עוד חשב כך? בית המשפט. הם רמזו לזה די בצורה חד משמעית בנימוקים לפסק הדין המקל (כך שלסמן אותם כשפוטים של אייזנקוט זה קצת תלוש).
ועדיין מה שאתה מזהה כאיזשהו התפתלות היא פשוט הצורך להבהיר לציבור שיש כאן סיטואציה מורכבת. מורכבת. אין דינו של אזריה כדינו של חייל שהעלים שתי מחסניות מהנשקייה, אלא כן, הוא צריך להישפט כמו אדם שהרג שלא כדין, ועדיין הוא לוחם שחטא והוא שלנו.
וזה לדעתי היה המסר הנכון להעביר.
דרך אגב, כל המהלך שלך לגבי לוחמה פסיכולוגית, ממה שאני שמעתי על תגובות בעולם הפלסטיני לגבי משפט אזריה, אין לו על מה שיסמוך. הפלסטינים חשבו שההתעסקות של הישראלים היא מגוחכת וצבועה, שהרי גם ככה בעיניהם הישראלים הם רוצחים ומפירים נורמות של אתיקה בלוחמה כל הזמן. מבחינתם כל משפט אזריה איננו אלא תסביך של ישראלים שמנסים להפגין את מוסריותם אל מול העולם.
כמו כן, האנשים הולכים להתאבד לא יתרשמו מלוחמה פסיכולוגית מהסוג הזה והצהרה שאנחנו סוגרים את העניין מוסרית אצלנו, תיענה בגיחוך של "כן, כן בטח".
2. ארגונים ממסדים וכל השאר. באופן לא מפתיע אם תבדוק את הפרטים תגלה שרוב הזמן אייזנקוט ביצע בדיוק את מה שביקשת. הוציא את כמעט כולם החוצה וצמצם את החילות המדוברים - רבנות/חינוך/יוהל"ם. רק מה? מי שרק מושך את החבל כל הזמן בסוף גם יקרע אותו. וארגוני הרבנים חרד"לניקיים/ארגוני נשים הם לא רק קיימים כשלעצמם אלא הם גם מייצגים אוכלוסיות שונות. זאת אומרת המתחים שהארגונים הללו מקצינים, הם בעצם המתחים הקיימים בחברה הישראלית. והם מתנקזים לתוך צה"ל במובן הזה, נאום "ארבעת השבטים" של הנשיא ריבלין הוא אמת עובדתי פשוטה.
האתגרים של צה"ל מבחינת בניין הכוח הם קצת משונים בהשוואה לעבר אבל לא בלתי פתירים.
לבוא רק בראש של "פה זה צבא, ואתם תעשו בדיוק מה שאנחנו אומרים לכם, ולא מזיז לנו את הביצה השמאלית מי אתם ומה אתם חושבים", זה משהו שעבד בשנות השישים, כיום כאשר כל דינאמיקת כוח האדם של צה"ל משתנה, הרי שחייבים לבוא גם בגישות נועם ולא רק של אני בעל הבית.
אני אתן לך דוגמא. בזמנו תא"ל יהודה פוקס יזם תוכנית במסגרתה כל קצין יעבור הכשרה בתחום נטיות מיניות. למה הוא היה צריך את זה? כי הוא גילה שתי עובדות פשוטות: אחת בודדים החיילים בשלב הסדיר שהעניין הזה לא נוגע לאף אחד במעגלים הקרובים אליו. שנית שהאוכלוסייה הזאת עלולה להיות בסיכון מוגבר של הסתבכויות ועניינים. אז אפשר גם להעיף את כל הלהט"בים בצה"ל, אבל כך אתה מפסיד כוח אדם איכותי בכול התחומים. אז אפשר גם לחשוב איך משלבים את המורכבות הזו שלפני שלושים שנה לא הייתה כל כך מונחת על השולחן בתוך הדינאמיקה של צה"ל. כמובן, הייתה התנגדות, וכל הנושא עבר התאמות ואני לא סגור איפה הוא עומד עכשיו, (אם זה עדיין קיים בכלל). אבל בעיניי זו הגישה הנכונה. יש מורכבות בחברה הישראלית, וצריך להתמודד איתה ולא תמיד גישה של ראש בקיר היא האפקטיבית.
ובנקודה זו האתגר של אייזנקוט וצה"ל הוא סבוך מאוד. שהרי כמו תמיד הקולניים ביתר מייצגים רק אוכלוסייה מועטה. איך אמרתי לחבר שלי כאשר שוב פעם השמיצו את הבחורות המתגייסות? ששוב פעם אף אחד לא יזכור את כל אלפי התצפיתניות, סמבציות, חובשות, טכנאית ומדריכות שבעצם מתפעלות את כל המערך הגדול הזה של צה"ל. ובמקביל זה גם לא נכון לא להראות הליכה כלפי אוכלוסיות אחרות שמרגישות שוואלאק אולי צה"ל מחפש אותן בסיבוב. (ובדיוק הבוקר ראיתי בעיתון שצה"ל הלכו לקראת הגישה שלך והם פשוט לא מגיבים לאיזשהו כנס רבנים תורן.)
אז כן יש הידברות, ויש פשרות לא פשוטות.
אז בניית כוח האדם החדש של צה"ל כולל לחזור לדינאמיקה של 17/17 אחרי שמונה עשרה שנים שזה לא היה,ולהרים תרגיל גיס בפעם הראשונה מזה עשרים שנה, כולל שילוב חרדים, כולל שינויים חשובים ברמת הפרט של החפ"ש הם דברים שרמטכ"לים אחרים לא עשו. הוא שינה דברים באמת, והאמירה המוסרית שלו על משפט אזריה רק מצטרפת לכך.
וכמו שציין מגיב אחד כאן הדרישה לאפס טעויות היא לא אמיתית. כי אם כבר קלישאות אז רק מי שלא עושה לא טועה.
כך שבעיניי מה שאתה מדגים בביקורת שלך על אייזנקוט זה את הפתגם האמריקאי הישן:
damn if you do and damn if you don't
ובנוגע לליברמן - תשמע יכול להיות שבשלב הזה אם אייזנקוט קולט שליברמן מחפש איך לדפוק אותו הצעד הנכון לעשות (בטווח הארוך) הוא לקום וללכת, כי יש דרג נבחר ויש דרג ממונה. מצד שני, אתה באמת רוצה צבא שככה דברים הולכים בו שר ביטחון שמקטין רמטכ"ל?

בנוגע לאזריה כל הטיפול לא היה נכון מההתחלה, הוא היה צריך להישפט ולהענש שאלת גובה העונש ובפני מי להישפט זאת שאלה אחרת.


בנוגע לשילוב נשים רוב הציבור לא נגד שילוב נשים בצבא ההפך רובם בעד, אבל לא בדרך שעושים את זה כרגע. אם אני לא טועה קראתי שבצהל בדקו וגילו שייקח להם עוד שנה להכין נשים על מנת שיהיו לוחמות ואני מניח אותו דבר בנוגע לשריונריות ותותחנים.

אבל מה עושים בצה"ל מה שעשו מימי הפלמ"ח קומבינות הורידו בסרגל מאמצים מכשירים אותן שיהיו שריונריות לייט לא לפעולות במלחמה הלוחמות יש ווסט קל, אם ווסט קל מספיק אז שיהיה גם ללוחמים גברים ואם ווסט קל לא מספיק אז שלא יהיה לאף אחד, אם רוצים להכשיר נשים ולוקח שנה להכין אותן מבחינה פיזית שייקח שנה או שלא ייגייסו בכלל.


נשים יכולות לעשות כל תפקיד אך מה לעשות פיזית יש הבדלים בשביל לגשר על זה צריך לעשות התאמות כלומר להכין את הגוף שלהן תקרא מאמרים שמדבירם על הנזקים של נשים יוצאות קרקל אם זה אמיתי זה לא פחות ממחדל.


אני לא חושב ששמעתי מרוב הציבור טענות על נשים בתפקיד טייסות\נווטות תצפתניות קשר\חימוש וכל תפקיד אחד, הבעיה שיש מגבלות ובבמקום להתגבר עליהם פשוט מדלגים.


כל הנאמר זאת דעתי האישית בלבד ואם נפלה טעות במשהו שכתבתי אז סליחה מראש.

הנה דוגמה טובה להבדלים ביננו בפרשנויות.
אם הבנתי אותך נכון אז אייזנקוט שגה תקשורתית, טעות, פליטות פה וכו' (שזה יכול לקרות לכולנו).
לטעמי זה ממש לא כך, לא הייתה כאן טעות - זו הייתה דוגמה להתנהלות שלו שנובעת מכוונה/מגמה/אג'נדה/פוליטיזציה/הלך רוח וכו' - זה לא תקין! זה אסור שיהיה!

הנה עוד דוגמה להלך הרוח הזה השורר במטכ"ל שלו, צה"ל כצבא נידחק למקום שני, למה שבהמשך לא יידחק גם למקום שלישי ורביעי?



כמו שאמרתי האיש שנוי במחלוקת, יש החושבים כמוך ויש החושבים כמוני, יש באמצע, יש יותר מקצינים לשני הכיוונים וכו'
בשביל צה"ל ועם ישראל הלוואי שאתה צודק ואני הטועה.

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

פאנג, בגדול, אני חושב שאתה מקצין כאן הבדלים שהם הרבה יותר קטנים ממה שנדמה ושם בפוקוס משהו שתופס הרבה פחות מקום בתמונה הגדולה ממה שנדמה, גם אם בתקשורת זה עושה גלים.

אבל לעצם העניין: צה"ל כצבא העם אכן הוא בהגדרה "במקום השני", אחרת היו מנסים (לפחות, לא בטוח מצליחים, ויגיל אולי יגיד לא יכולים להצליח) ללכת על מודל צבא מקצועי, ולכן רפול, למשל, דחף את הצבא למקומות לא צבאיים בעליל (אבל, לטעמי, בחלקם לפחות מאוד מאוד נכונים). כלומר, ניתן למתוח קו בין נערי רפול לבין שילוב נשים אייזנקוטי. ובדיוק כמו שבשביל רפול "נערי רפול" לא לקחו את רוב הזמן והאנרגיה כרמטכ"ל, כך גם בשביל אייזנקוט.

ושוב, לטעמי, רפול צדק עם "הנערים", ואייזנקוט צודק כעת. אני רואה את אחייניתי הלוחמת ומתמלא גאווה, ובמובנים מסויימים, למרות שאצלנו במשפחה הרוב המכריע של הגברים שירת/משרת כלוחמים, בה אני אפילו גאה טיפונת יותר. כאמור - צבא העם, והעם אינו רק או בעיקר גברים. וכן, גם אם יעשו התאמות כאלה ואחרות נכריע את המערכה. לי לפחות זה ברור.

ולכן הכיוון הוא במפורש: קיצור שירות, הפרטה, וביטול יחידות בצה"ל שלא תורמות לביטחון,
מתוך הבנה שפיזור התקציב על שלל פרוייקטים שאינם כלכליים ולא תורמים לביטחון, מחליש את צה"ל.
ולכן מדובר במהלך שהוא הפוך להגיון, והפוך למגמה הכוללת,
שאולי לא תוביל לצבא מקצועי לחלוטין - אבל לעומת המצב בעבר - סביר לא תהיה רחוק משם (למשל המודל השוויצרי - של שירות חובה שנה והשאר קבע).

מבחינת היקף פעילות - לא מדובר על 100 נערי מקא"מ בשנה.
מדובר כבר על 4 גדודים, סדר גודל של חטיבה,
ומדובר בחטיבה בעייתית - כזו שההכשרה שלה מלווה בבעיות, שיש בה בעיית מוטיווציה קשה שחיקה פיזית גבוהה וריבוי פציעות, שמצריכה שינויים משמעותיים בתו"ל ובאימונים, וזוכה לריבוי קבילות ובהתאם זוכה להתייחסות רבה מצד נציב הקבילות.
וכזו שיוצרת בעיות גיוס וחיכוכים בין אוכלוסיות - שדווקא רוצים שיתגייסו יותר.
כך שהיא אכן גוזלת הרבה פוקוס ביחס לפעילות שיטור בגבולות שלווים, בהם עיקר הפעילות הייתה ונותרה תפיסת מסתננים ומבריחים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי סלעי ושוב, לטעמי, רפול צדק עם "הנערים", ואייזנקוט צודק כעת. אני רואה את אחייניתי הלוחמת ומתמלא גאווה, ובמובנים מסויימים, למרות שאצלנו במשפחה הרוב המכריע של הגברים שירת/משרת כלוחמים, בה אני אפילו גאה טיפונת יותר. כאמור - צבא העם, והעם אינו רק או בעיקר גברים. וכן, גם אם יעשו התאמות כאלה ואחרות נכריע את המערכה. לי לפחות זה ברור.

האמירות היוצאות מהצבא כיום - מעוררות חשש כבד.
למרות הגאווה של הלוחמות והמשפחה - גאווה הייתה גם ללוחמי השייטת שצללו בקישון,
והחשש מכך שדברים נעשים באופן שגוי לחלוטין מסיבות שאינן ענייניות - משמעותי.
במקום להתעלם מהטענות - צה"ל צריך לקחת אותן ברצינות,
לא להפוך את צבא הגנה לישראל לצבא הגנת האג'נדה,
אלא לתקן את הפגמים שהתגלו והעלו תרעומת ציבורית.

ואגב, מה שאתה רואה כפוליטיזציה בעניין אזריה אני רואה כערכים פשוטים וברורים. בהן צדק לא הצלחתי להבין איך מקרה אזריה הפך לפוליטי כשאני בטוח שכל לוחם (אמיתי) כאן מבין מה היה שם. כך או אחרת אם על זה יישפט אייזנקוט (לטוב או לרע) בהיסטוריה של עמנו זה יהיה חבל מאוד.

אחדד בנוסף,
ההתנהלות שלו צבועה.
מצד אחד להורות על חקירה מצד שני לת רמזים והתבטאויות בגנות החייל כאשר השופטים הם חיילים שלו והקרירה שלהם בידיים שלו, האם יתנו פסק דין הפוך מרוח המפקד וישתינו לבריכה שלו מהמקפצה?
דורות על דורות של חיילים התחנכו על נטרול ועל ירי לאחור ולנקודות חשודות ולהגיד שאלה לא ערכי צהל זה שטויות.
זו תוצאה של תחקירים על תחקירים שאנשים איבדו חייהם בגלל מחבלים שלא נוטרלו ורק נפצעו.
הוא מקדם אג'נדות ברורות ולא תמיד בהתאם להחלטות הועדות המקצועיות שמינה.
הכי גרוע היא הצביעות של שר הביטחון דאז שבעצמו רוקן מחסנית לתוך גופה שנורתה לפחות 15 פעם לפניו , ועכשיו זה מעשה פסול?

הוצאת לי את המילים מהפה ממש.
אגב מיד אחרי ניצני הפירסומים על עדכון המסמך חיפשתי בכל רחבי הרשת אחר pdf של המסמך המעודכן,
לא מבין על מה הפירסום אם זהו במילא עדכון שהוא חסוי? הרי הם לא יזכירו מידע שירוקן מתוכן את אי הפצת המסמך המעודכן לציבור הרחב. אז אכן זה לדעתי לצורכי יחצ"נות בעיקר.

בנוגע למסמך עצמו, אני מבין שמעוניינים לחזק ולהעצים את תפקיד מפקדת העומק, דווקא בגלל זה תמוהה לי כל העניין של הוצאת יחידת רימון מחטיבת הקומנדו והכפפתה לחטיבת כפיר אם אני לא טועה במקום לגבעתי (כלומר אני מניח שלאזור הבקעה ויהודה ופחות דגש על נגב מערבי ועזה), כשאני חושב על מסגרת אפשרית ליחידה בפעילות של מפקדת העומק הייתי מעריך שזו תהיה הגזרה של מזרח -מרכז סוריה המדברי במיוחד לאור המסדרון השיעי אבל נראה שיש שינויים..

אגב מחר/ היום ביקור בזק של רה"מ במוסקבה עם מפגש עם פוטין, כאשר במקום רהמס"ד יצורף ראש אמ"ן, כך שבניגוד להערכה מוקדמת שלי שהביקור יהיה סביב סוגיית מדיניות בעיקרן- ההסדר הסורי (מחרתיים יש ועידה מרכזית בסוצ'י של המעורבים במלחמה כאשר האופוזיציה הסורית ככל הנראה מחרימה את האירוע) והדרישה להוצאת הכוחות הזרים, נראה כי הוחלט לדון בשיתוף הפעולה הצבאי בעיקר ואני מניח שיש קשר ממשי בין הביקור הזה לבין הפירסום היוצא דופן של מאמר של דובר צה"ל רונן מנליס באתרי המדיה האופוזיציוניים בלבנון עם הזהרה חמורה לעתיד.

Impossible is Nothing

כתבה שפורסמה אתמול וניפתח עליה אשכול ייעודי
ליברמן החליט: צה"ל יקים מערך טילי קרקע-קרקע לטווח של 300 ק"מ
https://www.haaretz.co.il/news/politics/1.5786133

הקמת מערך רק"ק/טק"ק כזרוע טקטית נוספת בצה"ל זה לא דבר שיכול לקום ע"פ החלטת איש אחד, נידרשת עבודת מחקר רצינית בכל צה"ל ומערכת הביטחון, בחינת הייעוד מול האיום, תוכנית רכש האמל"ח ומערכות המשנה, בניין הכוח, תוכנית שילוב במערכי צה"ל האחרים, תקציב שרצוי שיבוא מתוך תר"ש וכו' וכו' (בעיקר הרק"ק/טק"ק שיש לו השפעה פסיכולוגית שלילית על הציבור שסבל ממנו רבות בעשורים האחרונים).
בעבר היינו שומעים משהו כמו "לאחר עבודת מטה מקיפה הוחלט בצה"ל על הקמת מערך רק"ק/טק"ק כמענה נוסף לאיום הרקטות בגיזרה הצפונית והדרומית, המהלך זכה לאישור שרהב"ט...."

וכאן מה אנחנו שומעים? את אותו דפוס התנהלות אקטיבית שלו בתוך צה"ל שמאפיין את ההחלטות הקודמות שלו בתחומים בהם יש לרמטכ"ל נגיעה ישירה - ליברמן בוחן עצמאית עם/בלי קציני צה"ל תחום מסויים, מחליט, מארגן תקציב שלא מתוך צה"ל או תר"ש ונותן הוראת ביצוע.
אין בכתבה כל איזכור למטכ"ל או לרמטכ"ל אבל במשפט קצר נאמר "ליברמן קיבל את ההחלטה במסגרת דיון שנערך בלשכת שר הביטחון בקריה בתחילת חודש ינואר", אפשר רק לדמיין מי נכח בדיון.
האם הכתבה אמינה ומפרטת את התנהלות הדברים כפי שבאמת קרו? רק ימים יגידו, אבל לטעמי היא מאד מגמתית.

כך או כך ברכות לשרהב"ט וצה"ל על הצעד הזה.

אשכול על הידיעה
https://www.fresh.co.il/vBulletin/s...ad.php?t=603507

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף