סבתא האהובה עלי הייתה מספרת מדי פעם סיפורים עממיים.

אחד הסיפורים שהייתה מספרת: בעיירה קטנה היה נער צעיר שנכנס לו שגעון וטען שיש לו בבטן כרכרה עם סוסים וחייבים לבצע לו ניתוח להוציא את הכרכרה והסוסים. כמה שלא ניסו להסביר לו שזה בלתי אפשרי, שהוא טועה, לא עזר. ההורים שלו הזמינו את מיטב הרופאים ואף אחד לא היה מסוגל להוציא ממנו את השגעון. בסוף פנו לרופא דגול מהעיר הגדולה, רופא בתואר פרופסור, שהצליח להוציא ממנו את השגעון. הוא פנה לצעיר ואמר שהוא אכן מאמין לו שיש לו כרכרה וסוסים והוא מוכן לבצע לו את הניתוח ולהוציאם ממנו. הוא הרדים אותו חלקית, עשה כאילו שהוא עושה לו ניתוח שם לו תחבושת, ואחרי שהבחור התעורר הפרופסור אמר לו שהניתוח עבר בהצלחה והוציאו לו את הכרכרה והסוסים. הבחור חזר להיות נורמלי לחלוטין. אחרי שנה שנתיים, היה מעניין לפרופסור מה קורה עם המטופל שלו, האם הוא חזר לשפיותו לגמרי. הוא הגיע לעיירה וחקר מה עם הבחור. כולם הודו מאוד לפרופסור הדגול שהצליח להוציא את השגעון המשונה מהבחור. אחרי שהפרופסור ראה עד כמה הוא הצליח, הוא החליט ללכת צעד נוסף ופנה לצעיר ואמר לו: תראה עד כמה טעית, נו תגיד לבד, האם זה בכלל אפשרי שבבטן תהיה כרכרה עם סוסים? הבחור תפס פתאום שכל ה"ניתוח" להוציא ממנו את הכרכרה והסוסים, הכול היה שקר, והתחיל לצעוק שרימו אותו וחזר לשיגעון. איזה סיפור עצוב...

הסיפורים העממיים לפעמים יש בהם המון חכמת חיים. וגם בסיפור הזה. מי שיש לו שגעון, גם כאשר הוא חוזר לשפיות, צריך מאוד להיזהר, כי בהמון מקרים זו רק שפיות זמנית.

הסכמי אוסלו, למרות שחלק גדול הבינו שזו הייתה טעות נוראית, ולכאורה הם חזרו לשפיות, צריך לזכור שזו שפיות זמנית, ועלולים לחזור עוד פעם על אותה טעות או טעויות דומות.

לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט עַד יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר (ישעיהו סב א)

חצי האי ערב - לערבים, ארץ ישראל - לעם ישראל.

מכה של המוסלמים, ירושלים של היהודים.

https://sites.google.com/site/hamedinai/

נכון גם במישור האישי - לֵב חָכָם לִימִינוֹ וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ, רבותינו ז"ל אמרו: "אל תאמין בעצמך עד יום מותך".

ובכדי שיהיה לזה קיום, על ידי שמגלים את הנשמה היהודית הנצחית ומחברים עם התורה הנצחית, עליה נאמר "תורת ה' תמימה מחכימת פתי", ומוסיפים ביראת ה', עליה נאמר "יראת ה' טהורה עומדת לעד", ונותנים צדקה, שהיא נצחית: "וצדקתו עומדת לעד".

תּוֹרַת יְהוָה תְּמִימָה, מְשִׁיבַת נָפֶשׁ;
עֵדוּת יְהוָה נֶאֱמָנָה, מַחְכִּימַת פֶּתִי.
פִּקּוּדֵי יְהוָה יְשָׁרִים, מְשַׂמְּחֵי-לֵב;
מִצְוַת יְהוָה בָּרָה, מְאִירַת עֵינָיִם.
יִרְאַת יְהוָה, טְהוֹרָה--עוֹמֶדֶת לָעַד:
מִשְׁפְּטֵי-יְהוָה אֱמֶת; צָדְקוּ יַחְדָּו.
הַנֶּחֱמָדִים--מִזָּהָב, וּמִפַּז רָב;
וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ, וְנֹפֶת צוּפִים.

(תהלים יט)


טוֹב-אִישׁ, חוֹנֵן וּמַלְוֶה;
יְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט.
כִּי-לְעוֹלָם לֹא-יִמּוֹט;
לְזֵכֶר עוֹלָם, יִהְיֶה צַדִּיק.
מִשְּׁמוּעָה רָעָה, לֹא יִירָא;
נָכוֹן לִבּוֹ, בָּטֻחַ בַּיהוָה.
סָמוּךְ לִבּוֹ, לֹא יִירָא;
עַד אֲשֶׁר-יִרְאֶה בְצָרָיו.
פִּזַּר, נָתַן לָאֶבְיוֹנִים
צִדְקָתוֹ, עֹמֶדֶת לָעַד;
קַרְנוֹ, תָּרוּם בְּכָבוֹד.

(תהלים קיב)

לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט עַד יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר (ישעיהו סב א)

חצי האי ערב - לערבים, ארץ ישראל - לעם ישראל.

מכה של המוסלמים, ירושלים של היהודים.

https://sites.google.com/site/hamedinai/