ב28 ביולי 1987 כוח של לוחמי קומנדו פשט על מפקדה של הארגון הנאצריסטי-שמאלני "צבא השחרור העממי" בצידון. 7 מחבלים נהרגו.
האם היה שם למבצע זה ?

שים לב שמתחת להודעה הדרמטית על הפשיטה המוצלחת, ישנה הודעה דרמטית לא פחות המבשרת על מותו הפתאומי של מפקד השייטת דאז אל"ם אורי גיל (טאיץ) ז"ל. בהחלט צירוף מקרים טרגי. כמו כן במודעה משמאל נחשפים פניו של אל"ם יאיר שמיר, דאז רמ"ח מערכות בלצ"ד, דבר שהתאפשר אחרי הפסקת טיסותיו בח"א.

מעניין מאוד. באתר יזכור צויין כי טל"מ אורי טאיץ ז"ל נפל בעת מילוי תפקידו. בעיתון רשום שזה קרה במהלך שחיה בים, במקום אחר סופר על ריצה במהלך אימון גופני. בקטע מהספר שמובא מטה מתואר שהוא היה שרוי תחת לחץ נפשי וייתכן שגם חש חולשה גופנית עקב מספר מועט בשעות מנוחה לאחר המבצע. כל אלה מעלים הרבה סימני שאלה.

בבקשה

"באחד המבצעים, באזור צידון, הראשון של צוקרמן בהיקף כזה, הוא היה מפקד אחד הצוותים. יואב גלנט, מי שעומד להיות אלוף פיקוד דרום, היה אז מפקד המבצע בחוף. "המטרה היתה מארב למחבלים בלבנון שהיו מגיעים עם רכבים חמושים‭,"‬ אומר אחד הלוחמים בצוות של צוקרמן. "באותה תקופה, כל פעם שמסוקי חיל האוויר היו מופיעים בשמים, כלי רכב חמושים הגיחו וירו עליהם. רצינו לפגוע בכלי הרכב האלה. היינו שלושה כוחות, ארז פיקד על הכוח בנקודה הכי מרכזית בציר וההסתברות הכי גבוהה היתה שממנה יגיעו הרכבים. היינו הכוח שהיתה לו דרך הכי ארוכה על החוף. גם היינו חשופים. "הכוח השני כבר התמקם כשהוא דיווח לנו שרכב מתקרב. רכב עם כלי נשק עליו. ארז אמר, 'אחרי‭,'‬ העביר את הכוח דרך שדה תירס בריצה. נערכנו במרכז הכביש. הגיע הג'יפ הראשון, עם מק"כים (מקלע כבד) ותותחי נ"מ, ארז פתח עליו באש ממרחק של 30 מטר. הוא הוביל הסתערות על הג'יפ לנטרול כל המחבלים שהיו שם. הרגנו שם ארבעה. אחר כך, עם הנסיגה, הגיע ג'יפ חמוש נוסף מנקודה אחרת. שוב נתן ארז פקודת היכון והרגנו עוד שלושה. זה היה מבצע רועש ראשון אחרי הרבה זמן בשייטת. ידענו גם שזו התנסות מבצעית ראשונה של ארז כמפקד צוות. מבחינת קריאת השטח וקבלת החלטות בזמן אמת, זה היה מרשים‭."‬
(מתוך הכתבה "חיבוק של מח"ט " מאת חן קוטס-בר, "מעריב", 19.08.2005)

"פקוד לשעבר של גלנט בשייטת, שלימים הגיע לדרגה בכירה בצה"ל, תיאר אתמול מבצע שעליו פיקד גלנט כמפקד פלגת הלוחמים: "יואב חזר לשייטת אחרי שלוש שנים של הפסקה והסבה לסטי"לים," סיפר הפקוד. "אף אחד מאיתנו לא הכיר אותו כלוחם, אבל מיד עם הגעתו יצאנו למבצע מורכב מאוד בצידון בלבנון. לילה. פשיטה במרחק חמישים ק"מ בערך מישראל, ארבעה קילומטרים מקו החוף. לא היה לנו הרבה זמן. יואב ירד והוביל את פלגת הלוחמים במקצועיות רבה ושקטה. במהלך הקרב התמודדנו עם תותחים ללא רתע, מקלעים ואמצעים נוספים של המחבלים. בשלב מסוים שלושה כלי רכב עמוסים מחבלים פתחו לעברינו באש. יואב הפגין קור רוח, השמדנו את שלושת כלי הרכב והרגנו תשעה מחבלים בעומק השטח במתאר מאוד מורכב. מקצוען וחד, זה יואב."." (מתוך הכתבה "שייטת מטכ"ל" מאת אמיר בוחבוט, "מעריב", 23.08.2010)

להלן המבצע כפי שתואר בספר "שייטת 13 - סיפורו של הקומנדו הימי" מאת מייק אלדר (מיכאל אביר הוא כמובן יואב גלנט , ארז הוא ארז צוקרמן וטל הוא טל שאול )

(עמוד 649)

(עמוד 650)
(מתוך הספר "שייטת 13 - סיפורו של הקומנדו הימי" מאת מייק אלדר, בהוצאת מעריב-הד ארצי, 1993, עמודים 649-650)

"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

באוגוסט 1987 דווח שמפקד הקומנדו הימי אורי טאיץ נפטר זמן קצר לאחר הפעולה בלבנון.
טאיץ פיקד על הפעולה שבה חיסלו חיילי הקומנדו 7 מחבלים ופצעו ארבעה.

סיפורו המלא של המבצע התפרסם בספרו הלפני האחרון של תא"ל מיל' אלישיב שמשי - "ממני תראו וכן תעשו". מאז כבר הספיק שמשי הזריז להוציא ספר נוסף בסדרה ההולכת וגדלה וכולם כמובן מומלצים ביותר.

אל"מ אורי טאיץ נפטר במהלך פעילות גופנית ששילבה ריצה , שחייה וירי במאמץ.
הבדלים חדים בין טמפרטורות הסביבה היא כנראה סיבת המוות (המעבר החד והמהיר מטמפרטורה גבוהה יחסית של הגוף והסביבה בזמן ריצה, לטמפרטורה נמוכה של הים בעת הכניסה לשחיה ).
לפי אחת האגדות (לא יודע אם נכון או לא), רופא השייטת דאז פחד לקבוע את מות המפקד ורק צוות מד"א שהגיע לזירה קבע את מותו.

יהי זכרו ברוך