לאחרונה נמסר כי החלה עבודת פיתוח ראשונית על מערכת יירוט טילים עתידית שעלולה להיקרא 'חץ 4'.
המערכת הנ"ל תהווה תשובה לרש"ק מתפצל, או בשמו הלועזי (MIRV (Multiple Independent Re-entry Vehicle.

רש"ק מתפצל מהווה בעיה קריטית למערכות הגנה רבות מהסיבה הפשוטה שטיל אחד הפך בין רגע למספר רב של מטרות.
כלומר אם בסוללה של מערכת X ישנם 24 טילים מוכנים לשיגור, וטיל האויב מכיל 4 ראשי קרב מתפצלים, אז במקרה האידאלי תוכל המערכת ליירט רק 6 טילים.
זה מאפשר לטילים בליסטיים להתמודד עם מערכות הגנה אוויריות מתקדמות ע"י הכנסת יותר רש"קים למרחב האווירי ממה שניתן ליירט, מבלי לירות כמות גדולה של טילים לכל מטרה.

המערכת צפויה להרחיב על יכולות החץ 2 וחץ 3, כלומר היא תוכל למלא את משימות 2 מערכות אלה במקביל, למרות היותן שכבות הגנה שונות.
החץ 2 מתמודד עם מטרות בעלות שהות חוץ-אטמוספרית קצרה או ללא שהות כזאת בכלל, ואילו החץ 3 מיירט אותן מחוץ לאטמוספרה בנקודת מפגש צפויה (אך ניתנת לשינוי).

הדיווח הובא כאן:
http://www.defensenews.com/smr/spac...row-4-defender/

בסוף אני מאמין שהפתרון יהיה לייזר, או פתרון מבוסס על סוג של אנרגיה.
החץ כמה שהוא מתוחכם טכנולוגית זה עדיין פרימטיבי, אין מזה לגרוע מהחץ או מהגאונות הצרופה אשר הביאו לפיתוחו של החץ, אבל מול מטח טילים לחץ יש חיסרון משמעותי.

בשכבה הנמוכה - זה נכון,
אלא שטכנית, ליזר זה פיתרון מאוד מקומי: אידאלי להגנה על בסיס,ישוב קטן, וכו' מפני פצמ"ר או רקטה,
ככל שאתה מנסה להגדיל טווח ועוצמה, הבעיות הטכניות מחמירות.

מהצד השני:
אם החלופה היא הגדלת מספר המיירטים הכבדים, או דור-חדש ויעיל יותר,
סביר שפיתוח דור חדש תקבל עדיפות.

כמה הנחות שגויות

א. אתה מניח שהלייזר שאתה מכיר יהיה אותו אחד אשר יהיה לשימוש צבאי.
ב. אתה מניח שהעמדה תהיה נייחת אבל זה יכול להיות מוטס או אפילו על לווין.

אתה חושב על הבעיה במונחים של הטכנלוגיה שקיימת היום, בשביל לפרוץ דרך צריך להעז לנסות ולדחוף קדימה.

וכמובן לא חייב לייזר אפשר באמצעים אחרים סוג אחר של קרינה שיוכל לנטרל את הטיל.

האם זה קל? לא אבל זה הפתרון הרצוי, לבנתיים כדאי להמשיך לעבוד עם הטכנולוגיה הקיימת בשביל לתת מענה, אבל צריך לפתח את הפתרון זה בעוד מישורים.

1. התפתחות טכנולוגית תשפר את הטווח והעוצמה הדרגתית - לא מיידית.
2. מעבר ממערכת נייחת למערכת מוטסת או אפילו מוצבת בחלל - מצריך שיפורים של סדרי גודל. והמעבר בינהם, אינו זניח בכלל. מדובר בקפיצות-מדרגה קשות אפילו יותר מעלייה נדרשת בטווח ובעוצמה.
משמע - קודם תראה מערכות קרקעיות, שילכו וישתפרו, ובדורות הבאים - תראה שיפורים מהסוג שדיברת עליהם.

צריך לזכור גם: שיש אמצעים להפחית יעילות של נשק קרינה,
וגם לכך יצטרכו להתייחס. ככל שאתה מכוון גבוה יותר - עלות האמצעים שאתה מיירט יקרים יותר, והצד השני יוכל לתקצב אמצעים להפיכת פיתוח חדש שלך, לפחות-יעיל.
בהחלט יתכן - שתצטרך בכל מקרה את 2 אמצעי היירוט - כגיבוי זה לזה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Byte Me האם זה קל? לא אבל זה הפתרון הרצוי, לבנתיים כדאי להמשיך לעבוד עם הטכנולוגיה הקיימת בשביל לתת מענה, אבל צריך לפתח את הפתרון זה בעוד מישורים.

אתה מדבר על הטווח הארוך,
אני התייחסתי לדבר אחר:
אם בעוד 5 שנים תגיע דרישה להכפיל פי כמה את כמות המיירטים הכבדים,
עדיף לנו לבלות את אותם 5 שנים (בהם לא סביר בכלל שיהיה נשק אנרגיה בעל יכולות מקבילות) בפיתוח הדור הבא של מיירטים, שיהיה זול ויעיל יותר.

אני לא בקיא בפיתוח לייזרים ליירוט, אבל נראה לי שדי סביר לצאת מנקודת הנחה שגם אם אכן יצליחו לפתח מערכת לייזר שמסוגלת ליירט מטרה גדולה כמו טיל בליסטי בלי לנעול את הקרן על הטיל לפרק זמן ארוך יחסית - גם אז מדובר ביירוט בטווח קרוב יחסית, כלומר בתוך האטמוספרה וקרוב לגבולות המדינה.
במידה וזה נכון ובמידה וזה דבר שעשוי להפריע - אולי יישקלו להמתין להתקדמות ביכולת מיזעור ולהפוך את כל הפלטפורמה לאווירית כדי "לקדם את פני האיום"? זה נשמע כמו דבר רחוק עוד יותר - וזאת הסיבה שאני אישית פחות מאמין שבטווח של 15-20 שנה תהייה מערכת לייזר ליירוט מטרות "קשות".

איום הייחוס הוא כאמור מתקפה של מספר גדול של טילים בעלי רש"ק מתפצל. אני לא בטוח שזה איום שצריך להיערך אליו תחת ההנחה שמתקפה כזאת תגיע באופן מפתיע (בלי קשר לישראל, עבור כל מדינה).

זה מחזיר אותי לכתבה שקראתי לפניי כמה שנים על ניסויים של האמריקאים בפטריוט PAC3 שמשוגר מ-F16. ביחד עם הניסויים הנוכחיים של מערכות לייזר מוטסות שנישאות על ידי מטוסי הרקולס - זה דווקא מעלה אצלי את המחשבה על "נושאת טילים" אווירית, שמקדמת את פניי הגל הראשון בשלב התחלתי יחסית (לא במעמד השיגור, שגם על זה דובר בפורום לפני מספר שנים) אבל עדיין בשלב שהם לא צברו מהירות עצומה בירידתם כלפייה מטה.

שוב, כל זה תחת הנחה שמדינות לא נתונות תחת סיכון של התקפת-פתע וששיגור מספר רב של טילים עם רש"ק מתפצל אל עבר מדינת אויב הוא דבר שאפשר לחזות, גם ברמה המודיעינית המיידית\טקטית וגם ברמה המודיעינית האסטרטגית וברמה הפוליטית.

דווקא לייזר בחלל (כפי שהצעתי בין השאר בשרשור הקודם בעניין שנסגר) הוא רעיון (שנשקל כמובן במסגרת תוכנית "מלחמת הכוכבים" ואז לא הייתה זמינה הטכנולוגיה הרצויה) שלדעתי יש בו הרבה הגיון - בעיקר משום שהוא לא נתון למגבלות אטמוספריות ולכן הלייזר כמעט ולא מאבד מעוצמתו במרחקים גדולים וניתן לבצע יירוט בטווחים ארוכים מאד אפילו עם לייזרים פחות רבי עוצמה.

כמובן שזה עניין מורכב - יש פה דרישה למזעור, למקור אנרגיה עוצמתי, לעמידות מסוגים שונים לתיקון תקלות עצמי ועוד ועוד וכל זאת מעבר לעצם פיתוח לייזר בעוצמה מספקת בכדי לנטרל טיל בליסטי בזמן נתון (ועם טווח אפקטיבי).

עוד בעיה שהועלתה כאן בדיונים קודמים בנושא - נדרש כיסוי לוויני משמעותי - כך שלא מדובר כנראה על לווין אחד או אפילו שניים אלא על סדרה של לווינים שיידרשו בכדי לספק כיסוי מלא - אני לא יודע כמה בדיוק - אני מניח שמי שצריך יכול לחשב זאת בקלות יחסית (טווח הנשק, מהירות התנועה של הלווין ומהירות התנועה של הטיל והמסלול הצפוי לו - בסופו של דבר בהנחה שאנו מדברים על טילים מאירן לישראל - המסלול הבליסטי לא יכול להשתנות לדעתי מאד).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

זה מעניין. כמו שאמרת נשמע שיש אבל הרבה קשיים מהותיים שאינם קשורים ליכולת הראשונית והבסיסית של קרן חזקה מספיק להשמדת טיל.
גם אם הקשיים שאתה מתאר ייפתרו, אני מאמין שמתווספים קשיים אחרים. ככל שמקור הקרן רחוק יותר ממטרת היירוט, דרוש יותר דיוק ביכולת הצידוד וההגבה לצורך ההינעלות על המטרה, בדיוק מהסיבה שכשהמרחק רב אז קטן מימד התנועה של הטיל בניצב לכיוום הקרן מה שדורש דיוק גבוה מאוד גם ברמת המכם וגם ברמה המכנית של הלייזר

מעניין לראות מה ייקרה עוד 20 שנה. יש לקחת בחשבון שהתפתחות בלייזרים היא דו-כיוונית, וכבר עכשיו הסינים עובדיםמעל עיוור לווינים באמצעות לייזר.

זה לא כל כך פשוט. לייזר משמיד מטרות באמצעות חימומן, רש"קים של טילים בליסטיים מתוכננים לעמוד בטמפרטורות הגבוהות של חדירה לאטמוספירה. חוץ מזה שנדרש מקור אנרגיה רב עוצמה, לוחות סולריים או סוללות לא יספיקו. פרוייקט הלייזר של מלחמת הכוכבים למשל היה אמור לעשות שימוש בפיצוץ גרעיני שמקור אנרגיה, אני לא חושב שזה רלוונטי לנו.

רק דבר אחד אני לא מבין- מה היתרון של הליזר על טילים?
העלות פיתוח של הפרוייקט השאפתני הזה תהיה עצומה, וספק אם תסתיים בעשרות השנים הקרובות, עלות ההצטיידות תהיה גבוהה גם כן, אתה לא תוכל לבצע תיקונים ללויינים (כי הם בחלל), דבר מאוד בעייתי בהתחשב בזה שהטכנולוגיה הזו חדשה ובטכנולוגיות חדשות יש הרבה בעיות וכו'.
גם מבחינת אפקטיביות אני לא רואה יתרון משמעותי. כבר עכשיו, ההגנה הרב שכבתית (חץ 2, 3, וחלקית קלע דוד) מפני טילים בליסטיים משיגה אחוזי ירוט (יחד) שקרובים מאוד ל-100. הכנסה של מיירט חדש רק תעלה את זה. לא רואה צורך בלייזר.

היתרון של לייזר הוא שבשל המהירות שלו הוא יוכל ליירט טילים מייד לאחר גילויים, כלומר בעודם בהאצה לפני פיצול הרש"ק ומעל שטח האוייב.

היתרון של הלייזר בראייתי הוא דווקא שהוא מאפשר פגיעה בכמות גדולה מאד של ראשים בפרק זמן קצר יחסית - כמובן צריך לראות מה עוצמת הלייזר וכמה זמן חימום נדרש לו בשביל לנטרל כל מטרה - אני מניח גם שיהיה יותר מלווין אחד (בכל מקרה צריך יותר מאחד וסביר להניח שאולי גם הרבה יותר רק בשביל זמינות מעל המטרה).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

כן, אבל... אי אפשר לדעת אם זה באמת יהיה יתרון. טילים אתה יכול לשגר ביחד, בסלבואים (כלומר שאתה לא צריך לחכות עד שאחד יירט את המטרה כדי לשגר עוד אחד)- וזה מקצר את הזמנים מאוד. אתה יכול לשגר עשרות מיירטים בשניות או דקות. עם הלייזר, אתה צריך לכוון אותו על המטרה עד שהיא תתחם מספיק כדי שהיא תהרס, ובהתחשב בזה שהראשים של הטילים הבליסטיים תוכננו לעמוד בטמפרטורות מאוד גבוהות, זה יקח הרבה מאוד זמן אם יקרה בכלל.
אבל חוץ מזה, מה לגבי כמות היריות לייזר\זמן הירי של הלייזר שיש? הרי לווינים הם דברים יחסית קטנים- צריך שהלויין ישוגר על טיל. כמה אנרגיה אפשר לאחסן על הלויין? לא הרבה. לכמה זמן של ירי האנרגיה הזו תספיק? שאלה שאין לי עליה תשובה.

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

עיקרי האמנה:

• איסור על המדינות החתומות על האמנה להציב נשק גרעיני, או כל נשק אחר להשמדה המונית במסלול סביב כדור הארץ, או להציב אותם על הירח או על עצמים אחרים במערכת השמש.
• האמנה מגדירה את השימוש בירח ובעצמים אחרים במערכת השמש למטרות שלום בלבד, ואיסור על שימוש בירח ובעצמים אחרים במערכת השמש למטרה של ניסויי נשק מכל סוג ואיסור על בניית בסיסים צבאיים ועריכת תמרונים צבאיים בירח ובעצמים אחרים במערכת השמש. עם זאת, האמנה לא אוסרת על הצבת נשק קונבנציונלי במסלול סביב כדור הארץ.
• האמנה אוסרת על ממשלות להכריז בעלות על הירח, כוכבי לכת אחרים וכל גרם שמים אחר, מאחר שלפי האמנה הם "ירושת האנושות כולה".
• האמנה מטילה על המדינות החברות באמנה לפקח על ארגונים שאינם ממשלתיים (למשל- חברות פרטיות) בפעילויות שקשורות בחלל החיצון.

לירט לפני פיצול הרשק אפשר גם על ידי הצבת מירטי חץ 3 על ספינות ליד איראן (כבר דובר על זה בעבר) או לשים מירטי קלע דוד על מלטים (שלפי פרסומים קודמים כבר עכשיו מתצפתים על אתרי הגרעין האירניים, כלומר אתה לא תצטרך להוסיף הרבה כסף על מלטים). שתי האפשרויות זולות יותר, אמינות יותר, ויקח פחות זמן לפתח אותן- שלא לדבר על זה שיכול להיות שאחוזי הירוט שלהן תהיה גדולה יותר.

אירן היא מדינה ענקית והיא יכולה לשגר טילים מאזורים עמוקים מאד בתוך היבשה שיהיו רחוקים מספיק מהים שספק אם חץ משוגר ספינה יספיק "לתפוס את הטיל" לפני שזה יגיע לחלל (שוב יש פה חישובי מהירות/מרחק שצריך לעשות).

לגבי יירוט בשלב ההאצה ממל"טים - פרויקט מואב לשעבר - אני תומך גדול של העניין, היו לנו הרבה דיונים עליו פה ואפשר לקוות שהוא קורם אולי עור וגידים מחדש כפרויקט שחור. יחד עם זאת צריך להבין את המגבלות שלו - אירן כאמור מדינה גדולה - לשים מל"ט מעל כל נקודה פוטנציאלית לשיגור 24/7 זה די בלתי אפשרי (ומן הסתם הרבה מל"טים זה גם סיכון להפלה ובלאגן). אז זאת יכולה להיות שכבת הגנה נוספת אבל ברור מראש שהיא לא מספיקה - אולי היא תעזור קצת פה ושם ותוריד כמה טילים שמערכות אחרות לא יצטרכו ליירט.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

וזה בדיוק מחזיר לעניין הבסיסי - שבמידה ונניח שהכנות לשיגור מטח כבד הן גלויות ושבמצבי חירום כבר 'שמים עין' מראש - אז אולי זה הפתרון שמשתלב הכי נכון ובאופן הכי זול עם התפיסה של מספר שכבות הגנה.

זה לא במקום - זה בנוסף (ולא אתפלא אם כבר קיים ברמה כזאת או אחרת).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

בלווין זה כבר לא יהיה. מדינות רבות, כולל איראן, מחזיקות ביכולת להשמיד לווינים.
רעיון טוב יותר יהיה לשגר מערכת לייזר רבת עוצמה לחלל ובעזרתה ליירט רש"ק מפוצלים. אבל יש פה מספר מכשולים. קודם כל, הלייזר חייב להיות בהספק של מאות קילו-וואט.
אולי תצליח להכניס את זה לזוג משאיות. לטיל? לא.

שנית, רש"ק כזה נכנס לאטמוספרה ומאיץ עד מהירות של מספר קילומטרים לשנייה. לכן הם מצויידים במגיני חום. לא אידאלי בשביל נשק מבוסס לייזר שמטרתו לחמם נקודה מסויימת.

אל תפסלו את הרעיון כל כך מהר. ישנם מקורות אנרגיה נוספים ותזכרו שניתן אולי להשתמש גם בלייזר קרקעי כמקור אנרגיה ללייזר חללי.

לגבי מגן החום של הטיל הבליסטי - אני מעריך שגם על זה ניתן להתגבר (למשל לפגוע בראש הקרבי בזווית שאיננה קדמית בהכרח).

לגבי ייכולת יירוט לווינים - זה ממש אבל ממש לא מובן מאליו. יירוט באמצעות טיל - זה לא פשוט כלל ותזכרו שהלווין בעצמו נועד ליירט טילים כך שלא מן הנמנע שהוא יכול ליירט את הטיל המשוגר כנגדו - בנוסף אני מניח שככל שנושא תקיפה הלווינים יתפתח יפותחו אמצעים להסיט את הלווין ממסלולו כאשר מתגלה טיל תוקף - הטיל התוקף יצטרך יכולות תמרון לא מבוטלות בחלל כמו גם אמצעים לאיתור תנועותיו של הלווין בזמן אמת מה שיהפוך את כל העניין להרבה יותר מורכב).

ושוב ניתן גם לחשוב על קונפיגורציות אחרות בהן בחלל יהיו רק מראות חכמות והלייזר ישוגר בכלל מהקרקע או עדיף ממטוס בגובה רב (סטייל ABL + מראות חלל אבל עם לייזר מצב מוצק).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

הכוונה, מיזעור, יציבות, התמודדות עם פיזור אלומה, וחום אדיר שנוצר באזור מאוד מצומצם, וחוסר יכולת לבצע תחזוקה ולהחליף רכיבים.
מבחינות רבות - נשאר מדע בדיוני כמו בתקופה שנהגה.
לכן עדיף להתמקד ביכולות שנראות ברות-השגה (לייזר קרקעי על בסיס מוצק),
עד שתבשיל הטכנולוגיה, יכולותיה ישתפרו, וניתן יהיה לשקול שימושים אקזוטיים - יעבור זמן רב.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי עידו גנוט לגבי ייכולת יירוט לווינים - זה ממש אבל ממש לא מובן מאליו. יירוט באמצעות טיל - זה לא פשוט כלל ותזכרו שהלווין בעצמו נועד ליירט טילים כך שלא מן הנמנע שהוא יכול ליירט את הטיל המשוגר כנגדו - בנוסף אני מניח שככל שנושא תקיפה הלווינים יתפתח יפותחו אמצעים להסיט את הלווין ממסלולו כאשר מתגלה טיל תוקף - הטיל התוקף יצטרך יכולות תמרון לא מבוטלות בחלל כמו גם אמצעים לאיתור תנועותיו של הלווין בזמן אמת מה שיהפוך את כל העניין להרבה יותר מורכב).

למה ישר יירוט בליסטי נפיץ?
הכי קל זה סינוור בלייזר: סנוור מערכת חללית לאורך זמן השיגור וקיבלת אמצעי סופר-יקר, מנוטרל בשעת צורך.
רמה מעל זה: ניטרול בלייזר: על הקרקע יותר קל להחזיק מערכות לייזר זוללות חשמל, מאשר באמצע החלל, במיקום שקשה להסתיר.
אפשרות אחרת: שימוש במיירט קינטי: ללא ראש נפץ. חמם אותו ככל שתרצה ולא תהיה לכך השפעה.
הסטת הלווין בתמרון מהיר - יכלה הרבה משאבים - ומתקפה רציפה כנראה תגרום ללווין לאבד כשירות די מהר.

לא אמרתי שזה פשוט אבל אנחנו מדברים פה על החץ 4 - כלומר כניסה לשירות מינימום עוד עשור - להערכתי - בזהירות אפשר לומר שאם ינתנו המשאבים הרלוונטיים ניתן יהיה להביא מערכת לייזר חללית ליירוט טילים לכשירות סביב סוף העשור הבא מכל הבחינות שאתה (וגם אני אם תקרא מה שכתבתי קודם) ציינו.

לגבי שימוש בלייזר ליירוט הלווין - זה ממש לא מובן מאליו - הלייזר הזה צריך להיות סופר עוצמתי כי הוא צריך לעבור באטמסופירה (זה בדיוק מה שאנחנו מנסים לעקוף בהצבה של הלווין בחלל מראש), מעבר לכך ניתן לצייד לווינים (וזה נכון אגב לכל לווין לא רק ללווין כמו שאני מתאר) באמצעים שיצמצמו את היכולת לפגוע בו בלייזר - לווין הוא דבר לא מאד גדול ויקר מאד ולכן שילוב חומרים + שיטות אחרות (למשל אמצעי הגנה פיזי על רכיבים אופטיים שנכנס לפעולה מייד ברגע שמורגש סינוור לייזר) - הוא רצוי מאד.

מעבר לכך - וזה כמובן שאלה פתוחה - לטעמי התקפה של מדינה על לווין של מדינה אחרת היא סוג של הכרזת מלחמה. במיוחד כשמדובר בהתקפה פיזית - טיל או לייזר (סייבר זה סיפור אחר). ומעבר לכל זה הפעלה של לייזר כזה תעשה ממתקן מאד מיוחד (זה לא איזה לייזר על טנדר של טויוטה) - מתקן כזה סביר להניח יהיה מוכר לקהילת המודיעין שלנו ולא אתפלא אם יושמד במהרה ברגע שיראה סימנים שהוא מתכנן להיכנס לפעולה.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

משמע - רק מתחילים דור רביעי של פרוייקט שפיתוחו החל ב1985: לפני 30 שנה.
אם קצת התקדמות הלייזר יהיה דומה, בעשור הקרוב תהיה מערכת חשמלית ליירוט פצמ"ר (הישג מדהים ולמעשה דור שני), שהוא היחיד שהוא בעצם הכרחי.
בדור אחרי זה יעבדו על עוצמה טווח ומיזעור, ובשלב כלשהו במהלכו אולי אפילו תהיה מערכת מוטסת כלשהי,
ורק בדור הרביעי יהיה רלוונטי בכלל לדבר על שילוב פלטפורמה חללית: קפיצת מדרגה בדרישות, וקפיצה אדירה בעלויות.


המעבר באטמוספירה - לא אומר רק שהוא סופר-עוצמתי - אלא שהטווח מוגבל יותר בגלל פיזור מוגבר.
וזה בסדר - כי הצרכים לגבי יירוט פצמ"רים ורקטות קצרות טווח אינם טווח אדיר.
בהזדמנות הזו אתה לומד את החומרים ותכונותיהם, נהנה מאספקת חשמל כמעט בלתי-מוגבלת, כך שאתה יכול לשלב מספר מודולים למערכת אחת ללא בעיות משקל, ומיכולת לתפעל מייד תקלות.
דור אחרי זה - בהנחה שהטכנולוגיה תתקדם, לשים את כל זה על מטוס באופן שאינו ניסוי מטורף - יכול להיות כבר סביר. במטוס יכולות התחזוקה וכמות החשמל - מוגבלים משמעותית, וההכוונה קשה יותר.
להטיס חלקים מהמערכת לחלל (ולייצר שרשרת לווינים לכיסוי קבוע) גם עולה הון עתק, וגם מחייב יכולות ל"אפס תחזוקה", מה שעם הלייזר של היום נראה מדע בדיוני.
זה לפני השאלה החשובה של איך מייצרים ושומרים את האנרגיה הדרושה (מה שעלול לייצר לווין מאוד כבד ולכן מאוד מאוד יקר, וצריך הרבה מהם) אם הלווין רק מכווין קרן - הקרן צריכה להיות כ"כ עוצמתית שהיא תחדור את כל האטמוספירה, לעבור דרך מראה/עדשה, ועדיין להיות כה עוצמתית - שתוכל לחמם ראש נפץ של טיל מעבר לנקודה אליה הוא תוכנן (וכאמור, הטיל עלול להיות מוקשח כדי להקשות על התהליך).

היום - צריך מערכת אמינה ליירוט פצמ"רים ורקטות. אם וכאשר הפרוייקט יושלם יתחילו דיון בדור הבא.

מערכת לייזר ליירוט בטווח קצר (לא רק של פצמ'"רים אלא של מגוון איומים בטווחים של מספר ק"מ - וזה לטעמי יכול לכלול גם רקטות כבדות לטווח קצר שיש לחיזבללה, רחפנים/מל"טים ואפילו טילי שיוט) הייתה צריכה להיות כבר פרוסה. לא ברור לי מדוע העיכוב בהשלמת הפרויקט הזה - הצורך המבצעי בו הוא אדיר ופה אגב מדובר לא רק על צורך בהקשר של הגנת העורף אלא על צורך מבצעי לכוחות הלוחמים בשטח מה שמגביר עוד יותר את הדרישה למערכת הזאת.

אגב אני לא שמעתי דבר וחצי דבר בחודשים האחרונים על התפתחות בפיתוח ובהצטיידות בקרן ברזל - אם למישהו יש מידע עדכני יהיה מעניין לשמוע.

לגבי עניין של דור שני שלישי ורביעי - אתה מאד לינארי - אני לא בטוח שדברים תמיד עובדים בצורה כזאת. לעיתים יש פריצות דרך שמאפשרות הזזת לוחות זמנים קדימה (וכמובן שיש גם מקרים שזה הפוך ונתקלים בקיר שלא מאפשר התקדמות).

אין ספק שמה שאני מציע הוא לא פשוט טכנולוגית (או כלכלית) ועדיין 10 שנים זה הרבה מאד זמן. תחשוב על זה ככה - לפני קצת יותר מ-10 שנים היינו במלחמת לבנון ה-2. לא הייתה לנו כיפת ברזל, או שרביט קסמים - והיום יש לנו 10 סוללות של כיפה ובקרוב 2 סוללות שרביט ועוד חץ 3. אז לומר שבעוד 10 (אני אמרתי אגב סוף העשור הבא - אז כמעט 13 שנה) לא תהיה לנו מערכת לייזר ראשונית ליירוט טילים בליסטיים - אם יושקעו בה המשאבים הדרושים - לא מופרך בכלל.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

אתה רוצה מערכת שהתפעול שלה יהיה פשוט והבלאי סביר, אבל הטכנולוגיה מאוד חדשה.
בארץ אתה לא שומע על קשיים טכניים - אלא על ניסויים שחותמים פריצות-דרך.

לגבי הדורות - כך מטבע הדברים, הפיתוח הוא לינארי:
קודם מדובר - בכלל בהוכחה שזה אפשרי, ולא משנה כמה חשמל זה יבזבז וגם בעלות גבוהה ואם המערכת נייחת,
כי כמו שאמרת - הדרישה גבוהה.
אחרי שהצלחת לייצר מוצר כזה, תתפנה למוצר שהוא גם נייד וקל ועוצמתי יותר, שזה עלייה של סדר גודל בסיבוכיות.
ואם אתה רוצה מערכת שגם מצריכה "אפס תחזוקה" שתוכל לזרוק בחלל והיא תעבוד, אתה צריך המון נסיון בתפעול מערכת מהדור הקודם,

ובעיה לא ניתנת להתעלמות היא שמערכת כזו תגיע עם תג מחיר גבוה להחריד.
עלות כזו גבוהה - הופכת אותה למערכת שסביר שכל נאט"ו תממן במשותף - ולא סביר בכלל שרק מדינה קטנה כמו ישראל תממן.
אז אתה צריך גם פריצת-דרך פוליטית ומימונית.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי עידו גנוט אין ספק שמה שאני מציע הוא לא פשוט טכנולוגית (או כלכלית) ועדיין 10 שנים זה הרבה מאד זמן. תחשוב על זה ככה - לפני קצת יותר מ-10 שנים היינו במלחמת לבנון ה-2. לא הייתה לנו כיפת ברזל, או שרביט קסמים - והיום יש לנו 10 סוללות של כיפה ובקרוב 2 סוללות שרביט ועוד חץ 3. אז לומר שבעוד 10 (אני אמרתי אגב סוף העשור הבא - אז כמעט 13 שנה) לא תהיה לנו מערכת לייזר ראשונית ליירוט טילים בליסטיים - אם יושקעו בה המשאבים הדרושים - לא מופרך בכלל.

אתה מציע - לבנות בעוד עשור את המעבד שיהיה עוד 30 שנה,
זה לא אפשרי - כי אתה צריך לפתור את הבעיות הנוכחיות - שהן קשות מאוד ובלי לפתור אותן אין שום יכולת להתקדם, ואני לא רואה איך הטכנולוגיה הזו תביש בטווחי זמן קצרים - אולי רק כקונספקט.

אתה כן יכול לבצע "חפיפה חלקית", למשל בכל הנוגע למזעור והגדלת טווח:
מרגע שיש לך קונספט אתה עובד במקביל על ייצור הדור הנוכחי ועל הבשלה טכנולוגית של הדור הבא והצגת קונספט דומה,
אבל כדי להגיע ל"אפס תחזוקה" והצבה בחלל - אז בכלל לא בטוח שהדבר מספיק.
אתה חייב משאבים של מעצמה גלובאלית - כי רק לזרוק אותם לחלל יעלה הרבה יותר מאשר להציב את רשת לווייני הGPS למשל.

כבר ניסו את זה בABL ושפכו על הניסוי הזה כמה שנים טובות ולא מעט מילארדים. הABL יושב היום במדבר יחד עם שאר גוויות מטוסים.
האם שמענו על איזו פריצת דרך יוצאת דופן בתחום שימור/הפקת אנרגיה, לייזר מוצק/נוזלי, אופטיקה וכד'?
לא נראה לי.
אז איך פתאום, תוך עשור, או אפילו שניים, כל הבעיות המאוד בסיסיות הללו, יפתרו לפתע?
בקושי מממנים כאן תחליף ללווין תקשורת שהתרסק, אז לצפות שירימו לוויין/תחנת חלל כזו - זה מעל ומעבר לתקציבים והיכולות של מדינת ישראל, ואפילו ארה"ב. ראה את תחנת החלל הבינלאומית, אורך החיים שלה (והתקלות) והעלויות הדימיוניות.
גם אם נניח והכל פתאום אפשרי, העיקרון של לייזר חלל הוא נכון, אבל כשהטיל כבר בחלל, מדובר על שלב שני או אפילו שלישי - הלייזר לא ממש ישפיע עליו, וגם אם כן, כנראה לא מספיק בשביל השמדה מוחלטת והרש"'ק עדיין יכול לפגוע בגבולות המדינה - ואם זה רש"'ק לא קונבציונלי - אטומי או כימי/ביולוגי - גם מחוץ לגבולות המדינה או באטמוספירה זה סיכון.
המטרה שעמדה מאחורי הABL היה לנטרל את הטילים עוד בתחילת מעופם - לכוון על השלבים הראשונים - שהם נפיצים והרבה פחות עמידים לחום, וכך הטיל מתרסק כבר במקום השיגור. גם אם הלייזר שלך הוא לוויני - עדיין תצטרך לעבור לא מעט אטמוספירה כדי לפגוע בטיל בתחילת שיגורו.
אנחנו עוד רחוקים (מאוד) מלייזר כזה, על לווין.
אולי מפרש סולרי ענק, שיפתח כאוריגמי (אחת מהאופציות למסע למאדים) שישמש כעדשה וירתום את קרינת השמש יהיה יעיל יותר.

לדעתי יהיה קל יותר להשתמש במיקרו לווינים מתאבדים, תותחי ריילגאן, חץ עם ראש מתפצל, טילי/מל"טי מגח סילון מרובים וכד'. הסיכוי שטכנולוגיות כאלו יבשילו גבוה יותר, שכן צריך כאן רק לפתח את הכלים, ולא לפתור בעיות פיזקליות מהותיות כפי שקיים בלייזר.

elaadhn - בוודאי שהייתה התקדמות מאז ה-ABL - ואפילו גדולה מאד - ה-ABL הוא לייזר כימי ונדרש לו כל הגודל העצום של מטוס בואינג - מאז עברנו לייזרים במצב מוצק (למעשה בארה"ב הודגם לייזר מצב מוצק של 100KW ולפני מספר שנים דובר על כך שנגיע ל-400KW עד אמצע העשור - אני אגב לא ראיתי עדות לכך אבל מי יודע אולי הפרויקט הפך שחור). מה היכולות בישראל? לא ברור - לא מדברים פה יותר מידי על לייזרים רבי עוצמה - סביר שהנושא מסווג.

ה-ABL היה לייזר של 1000KW אם אינני טועה - האם בלתי סביר להניח שבעוד 13 שנה יהיה לנו לייזר מצב מוצק קרוב לכך בגודל שאפשר להעלות על לווין? לא יודע - לא הייתי פוסל זאת על הסף כלל.

לגבי עלויות - הכל שאלה של גודל - ישראל מציבה בעצמה את רוב לוויני האופק - לווין של קצת פחות מחצי טון - מה אם נחליט לעשות פרויקט משותף עם ההודים למשל? להם יש יכולת שיגור של מטענים גדולים בהרבה וכיסים עמוקים - זה לא מופרך - ותזכרו שוב אנחנו מדברים על די הרבה שנים קדימה.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

מה הבעיה שיוטס על מטוס, או יהיה על האדמה (בהינתן תנאי מז"א טובים) והלוויין בסה"כ יהיה עם מראה גדולה ומערכת עקיבה? את הליזר "יורים" מהקרקע או ממטוס אל המראה, והלווין מכוון את הקרן למטרה.
אפשר ככה אולי גם למקד כמה מקורות של קרני לייזר אל מטרה אחת (בהינתן מראה מתאימה) ובכך להשמיד מטרות במהירות גדולה יותר.

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

זאת אפשרות - בהחלט - הזכרתי זאת.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

אפשר לצאת מנקודת הנחה שהמראה לא תהיה אפקטיבית בהסטת קרן הלייזר, ואפשר לצאת מנקודת הנחה שכן- אבל כך או כך, זה גרוע.

אם המראה אכן תוכל להסיט את קרן הלייזר, אז אין דבר שמונע מהאוייב לשים על הטילים הבליסטיים שלו מראות, ולהפוך את הלייזר ללא אפקטיבי.

אם היא לא תוכל, אז הרעיון לא יכול לצאת לפועל.

יש שתי בעיות עיקריות. האחת שמעבר הקרן באטמוספירה פוגע בעצמתה ובקוהרנטיות שלה. השנייה שהמראות צריכות להיות בעלות החזריות מושלמת, אחרת חלק מהקרן תספג במראה וכתוצאה מכך היא תתחמם, תתעוות ותתכהה ובסופו של דבר תצא משימוש.

שבה פצצת אטום סיפקה את האנרגיה, והלווין נועד להיות חד פעמי.

ההנחה הייתה - שאם ישוגרו הרבה טילים - מובן שמדובר במנתקפה קטלנית והתגובה תהיה שיגור חלק משמעותי ממאגר הטילים הרוסים, במסגרת MAD
ואם ישוגרו טילים בודדים - אולי מדובר בטעות, ואולי לא, ולא הגיוני לפצוח במלחמה גרעינית-כוללת.
ולכן הכינו אפשרות ליירוט.
מובן - שהעלויות האדירות מנעו יישום רעיון כה חסר טעם.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי double_o יש שתי בעיות עיקריות. האחת שמעבר הקרן באטמוספירה פוגע בעצמתה ובקוהרנטיות שלה. השנייה שהמראות צריכות להיות בעלות החזריות מושלמת, אחרת חלק מהקרן תספג במראה וכתוצאה מכך היא תתחמם, תתעוות ותתכהה ובסופו של דבר תצא משימוש.

הכתבה מדברת על אבולוצייה, לא רבולוצייה... הרחבת היכולות של חץ3, שום התייחסות להחלפת השיטה, כגון ללייזר.
אף פיתוח מיירט חדש לפני שהושלם ולו יירוט שלם אחד של המיירט הקיים, נשמע מנותק מן המציאות. הכנסה לשירות, הענקת פרס למפתחים והבעת שמחה על המערכת העובדת

ציטוט:

We’re very happy that the missile defense architecture of Israel is working

נשמע כהדבקות בחיידק האירני... שלא להרשות למציאות להשפיעה על המסקנות... להלל את הפיתוחים "שלהם". לפחות שלהם מבוססים על העתקת מערכות עובדות, שלנו הם פריצת דרך עולמית, כך שכשירותן דורשת הוכחה. איך נראה אם חלילה ניסוי היירוט הראשון שיערך בעוד חודשים (באלסקה) לא יצליח? זה לגמרי לא בלתי נמנע. תשאלו את האמריקאים כמה נסיונות לקח להם עד ליירוט ראשון של התאאד!

ואם לחזור להודעה. יירוט ראש מתפצל בצורה הפשוטה ביותר היא להשמידו לפני הפיצול:
1) כפי שכבר נשקל, יירוט קרוב ככל הניתן לשיגור,
2) או מוקדם ככל האפשר בזמן המעוף הבליסטי. ראש הנפץ משחרר את תת המטענים קרוב לזמן החזרה לאטמוספרה. מכאן שיירוט ולו רגע לפני זה, הוא פיתרון הרבא יותר פשוט ומהימן מיירוט רגע אחרי הפיצול... כי:
2.1) עצם בודד.
2.2) מטרה גדולה יותר מתת מטען.
2.3) פחות סיכויים ליירוט של מטען דמי (decoy).
2.4) בל נשכח - היות ולתת המטענים אין הנעה משלהם, וייכולת ניווט אין, או מוגבלת ביותר. לשם קבלת דיוק, יש לשחררם כאמור קרוב לזמן החזרה לאטמוספרה. ומכאן הייתרון המובנה! היירוט האופטימלי, קרוב וקצר יחסית (למרחק\טווח הטיל הבליסטי) למטרה ובמקרה של מדינה כה קטנה, קרוב למכ"ם וסוללת המיירטים!

וכל שנדרש לכך הוא הגברה של הקיים:
1) זיהוי מוקדם יותר.
2) פיתרון יירוט לטווח ארוך יותר.
3) וטווח ארוך יותר למיירט.
כאמור - אבולוצייה. וככל שהיא מבוססת על מסד קיים אמין יותר, כך הסיכון ומחיר הפיתוח קטן יותר.
כך ששאלת הייסוד היא מהיימנות חץ3. חץ3 אמין = חץ4 אמין, במחיר וסיכוניי פיתוח קטנים.

I like my islamist extremist like my roasted chicken... dead and fried to the bones

גם לי, גם לי בבקשה תקנו את שגיאות הכתיב

שאלת תם- האויב נבון, ובודאי חשב על הנ"ל.

האם קשה במיוחד להפריד את ראשי הקרב הנפרדים מוקדם, ולא ממש לפני החדירה לאטמוספירה? הרי המעוף מחוץ לאטמוספירה הוא "פיזיקלי" לגמרי, אפשר להעריך במדויק מראש מה תהיה נק' הכניסה לאטמוספירה.

ובכל מיקרה- האם קשה במיוחד לפתח ביות (מסוים) לכל רש"ק? מקלט GPS ומנועי היגוי נמצאים כיום בחימושים קטנים מאוד.

קרן אור - זה בדיוק הייתה המחשבה שלי ואני בטוח שגם האוייב חשב בדיוק באותו כיוון וזה מחזיר אותי שוב ללייזר - בשבילו זה לא משנה אם זה מטרה אחת או 20 (בשלב כלשהו זה משנה כי הוא לא נטען מספיק מהר - אבל עדיין הרבה יותר ממה שטיל מסוגל).

ולגבי סטייה מן הדיון - אז כן ולא - אני חושב שזה לא סטייה מן הדיון מכיוון שאני חושב שהבחירה ללכת על חץ 4 כמיירט קינטי נוסף (מתקדם ככל שיהיה) היא לא נכונה בטווח של עוד עשור. במקום זאת צריך להחליט שהחץ 3 ימשיך להיות משודרג גם כנגד איומים מתקדמים יותר אבל במסגרת הפלטפורמה הקיימת פלוס מינוס בעוד שהדור הבא יהיה מבוסס אנרגיה - זה בעצם מהות הדיון שאני הרחבתי.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

ציטוט:

במקור נכתב על ידי קרן-אור שאלת תם- האויב נבון, ובודאי חשב על הנ"ל.

חכם כמוני? לא יתכן!

הטכנולוגיה של ראשים מתפצלים החלה לפני עשורים רבים. אך זאת שייכת בעיקר, אם לא בלבד למעצמות הגדולות וספק אם אפילו סין הפיצה אותה...
אינני יודע עד כמה מתוחכמים תת המטענים הללו כיום. אך ברור שעצם הפיצול ולו לדמיים הוא אתגר ומכשול אדיר למגן ומכפיל כוח לתוקף.
סימן שאלה גדול הוא כמה זמן יקח לאירנים = צפון-קוראנים לפתח שכאלו, ולו דמיים בלבד, שיפלסו את הדרך לאמיתי. אך צריך להעריך שביום מן הימים יהיו להם ואם ניתן כבר להערך... מה טוב.

עידו:
לנושא הלייזר, אין ספק שעדיף, אך לא ישים לטווח הזמן הרלוונטי, ולא לטווחים הנדרשים למטרה זו.

אריאל:
השינוי בין חץ2 לחץ3 היה מהפכני, והצלחת האחרון עדיין דורשת הוכחה! לעומת זאת, לדעתי חץ4 יהיה אבולוציוני "בלבד".

I like my islamist extremist like my roasted chicken... dead and fried to the bones

גם לי, גם לי בבקשה תקנו את שגיאות הכתיב

אתה טוען שלא ישים אני טוען שכן - אני מניח שבעוד 13 שנה נראה..

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

החץ 3 הוכיח יכולות מרשימות בניסויי הטיסה שהיו לו ובניסוי הירוט שהיה לו ב2015.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי tttttttttttttttttttt החץ 3 הוכיח יכולות מרשימות בניסויי הטיסה שהיו לו ובניסוי הירוט שהיה לו ב2015.

האם תוכל להביא קישור להודעה על ניסוי יירוט מלא של חץ3

I like my islamist extremist like my roasted chicken... dead and fried to the bones

גם לי, גם לי בבקשה תקנו את שגיאות הכתיב

http://www.defensenews.com/air/2015...arget-in-space/

או"ם שמום.

לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

ראשית שימחתם אותי. אך, כמה היו שכאלו? "סנונית אחת לא מביאה את..."
התאאד שמוד היירוט שלו די דומה לחץ3, ואף פשוט יותר, כי אין לראש הקרבי שלו סנסור משלו, וכול היירוט משועבד לבקרה הקרקעית סבל כאמור מסדרת נסוים כושלים.
ולא רק בזמן הפיתוח! אל אף שהתאאד הפך מבצעי כבר בסביבת חץ2, הרבא אח"כ - Of the five tests since 2010, only two have been successful

הערות\הארות נוספות:
* לחץ3 יתרונות על התאאד: מלבד היותו זול יותר, לראש הקרבי סנסור משלו. וזה סנסור טרמי FLIR, שכנראה(!) מאפשר מפוי והפרדה של התפצלויות ראש הטיל התוקף בין רסיסים\דמיים לפצצה.
יתרון גם על הראש הקרבי של פטריוט פק3 שלו סנסור מכ"מ.
* הדור השני של התאאד, הוא אבולוצייה של הראשון... תוספת בוסטר מרחיקה את מרחק היירוט...

שורה תחתונה:
עם כל הכבוד והערכה, אל אף המחיר הכבד של כל ניסוי, נדרשים נוספים להוכחת כשירות, נקווה ש"אלסקה" תצליח.

I like my islamist extremist like my roasted chicken... dead and fried to the bones

גם לי, גם לי בבקשה תקנו את שגיאות הכתיב

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

"ראשית שימחתם אותי. אך, כמה היו שכאלו? "סנונית אחת לא מביאה את..."
התאאד שמוד היירוט שלו די דומה לחץ3, ואף פשוט יותר, כי אין לראש הקרבי שלו סנסור משלו, וכול היירוט משועבד לבקרה הקרקעית סבל כאמור מסדרת נסוים כושלים.
ולא רק בזמן הפיתוח! אל אף שהתאאד הפך מבצעי כבר בסביבת חץ2, הרבא אח"כ - Of the five tests since 2010, only two have been successful
"
כמו שנרשם, לTHAAD יש SEEKER אקטיבי. הסיקר שלו, כמו גם הכיוון שלו הוא מביט (צד) מזכיר לי את זה של החץ 2. (אההמ אההמ העברת ידע ישראלי?)

https://2017-uploaded.fresh.co.il/2...13/78816483.jpg
(הסיקר מאחורי החלון הכחול)

כל ניסויי הירוט של התאאד היו מוצלחים. חמישה עשר מתוך חמישה עשר. היו ניסויים שנכשלו, אבל כאמור, הם לא היו ניסויי ירוט והיו בשלב מאוד מוקדם בפיתוח שהחץ 3 עבר לפני שנים.
https://www.mda.mil/global/documents/pdf/testrecord.pdf
(אין שם את השניים המוצלחים מהקיץ הזה, בינתיים)

הנתון של ה2 מתוך 5 מדבר על GBMD או GBI שהיא מערכת סופר מורכבת. המיירט עצום, מיירט בגבהים של מאות ואף אלפי קילומטרים, בעל KV עצום, והוא הטיל היחידי שיכול להתמודד עם טילים בליסטיים בין יבשתיים בצורה קונבנציונאלית. (בלי ראש גרעיני)

אני דווקא חושב שמדובר ברבולוציה.
החץ 3 הוא לא אבולוציה של החץ 2. למרות שהוא מכיל טכנולוגיות חדישות שהחץ 2 לא זכה בהן, וכנראה לא יזכה מעצם השינוי המשמעותי במבנה הטיל, הוא לא שיפור שלו, כפי שאני רואה זאת, אלא מיועד לדבר אחר לגמרי. פשוט כי אלו שכבות הגנה שונות לגמרי.

החץ 4 יהיה חייב לתת מענה לאיומים שהחץ 2 ו-3 לא יכולים לתת להם מענה, לא ע"י שיפור תוכנה או שיפורים במערכות הנעה, היגוי וכו', אלא ע"י הקניית יכולות ייחודיות לו שבאופן דומה ליחס בין חץ 2 ו-3, ידרוש מערכת חדשה ולא יוכל לבוא כשדרוג לדבר קיים. אחרת, כמו שהסברתי קודם לכן, זה לא יהיה חץ 4 אלא בלוק חדש למערכת קיימת. כלומר יש פה רבולוציה.

חולשה של הלייזר שלא ראיתי שהוזכרה היא היכולת היחסית קלה להגן בפניו.
על ידי ציפוי של חומר מחזיר אור (בתדרים בו הלייזר מתפקד)
או על ידי ציפוי מתאדה. שתפקידו לספוג חלק מהאנרגיה של הלייזר ולהתאדות תוך כדי יצירת "ענן" שמתוכנן לפזר את קרן הלייזר
ולכל הפחות להגדיל את פרק הזמן בו על קרן הלייזר להתמקד בטיל כדי להשמיד אותו.
(יקטין משמעותית את היכולת להתמודד עם מטחי טילים)

כשמדברים על חץ (2,3,4) מדברים על ירוט טילים ארוכי טווח.
פגיעה לא בגוף הטיל שנופל לאחר שלב השיגור, אלה בראש הקרבי שלו.
הסיבה שזה רלוונטי היא שאם לא מדובר בלייזר שפוגע בטיל בזמן השיגור (מה שיצריך הגנה על כל הטיל), תוספת המסה כשמגנים על הראש הקרבי בלבד לא חייבת להיות גדולה.

לעניות דעתי לנשק אנרגיה יתרונות דווקא בטווחים הקצרים יותר כמחליף/משלים לכיפת ברזל.
כאמצעי זול (מחיר פר יריה) להפיל חימוש פשוט שהטכנולוגיה הזמינה ביצורו לא מאפשרת הגנות מעבר למינימלי ביותר.

עדי

"If everyone is thinking alike, someone isn't thinking."
- General George Patton Jr

קודם כל לא בטוח ניתן לצפות את הראש הקרבי בחומרים שיבלעו לייזר כי מדובר בחלק שמתחמם לטמפרטורות עצומות עם הכניסה לאטמוספירה - וגם אם תצפה את הראש בחומר בולע לייזר (לא כל חומר בולע לייזר בכל ספקטרום אגב) לייזר יכול לפגוע בטיל בכל מיני שלבים בחלל - לא מן הנמנע שניתן לפגוע בטיל בשלב מוקדם עוד לפני ההיפרדות של השלבים השונים שלו ממש עם היציאה מהאטמוספירה (הטיל הרי מזוהה עם השיגור).

אגב בתוכנית מלחמת הכוכבים הוצע רעיון לנשק אנרגיה אחר - Neutral Particle Beam (על פניו התוכנית התקדמה לא רע אבל כנראה נזנחה ביחד עם רוב תוכנית ה-SDI בשנות ה-90 אחרי התפרקות ברה"מ) - אולי זה הזמן לבחון את הנושא מחדש 20+ שנה אחרי.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

התכונות שהופכות חומר למגן בפני החום שנוצר עם הכניסה לאטמוספרה יש מתאם גבוהה לתכונות הרצויות לציפוי שמגן בפני לייזר.
בהפשטה בסופו של דבר מדובר בחומרים שכל המטרה שלהם להיות בעלי קיבוליות חום גבוהה כך שיספגו את החום שנוצר
ע"י החיכוך בכניסה לאטמוספרה או ע"י חימום המטרה ע"י קרן לייזר.
ברור שזו הפשטה כי להגנה בפני לייזר ניתן להוסיף חומרים כגון מיקרו קריסטלים שיגדילו את מידת הרפלקטיביות של ה"ענן" שנפלט מהחומר המגן כך שיתקבל אפקט שהוא מעבר לקיבוליות החום בלבד.

החסרון הגדול של קרן חלקיקים הוא, שלמיטב זכרוני, היא לא תוכננה לעבוד באטמוספרה מה שדורש שיגור של מסה גדולה מאוד לחלל
(לא ניתן למקם את מקור הקרן על הר גבוהה ולשגר לחלל רק מראות, מה שתורם משמעותית לשרידות של הרכיבים היקרים במערכת)
מעבר לזה קרן חלקיקים דורשת כמויות לא מבוטלות של חשמל מה שיצריך שיגור לחלל של כור גרעיני.
(פנלים סולריים לחלוטין לא מספיקים ובניגוד ללייזר שיכול להיות לייזר כימי פה נידרש ממש חשמל.)

עדי

"If everyone is thinking alike, someone isn't thinking."
- General George Patton Jr

צריך לציין שיש פה גם עניינים של אורכי גל - אני לא יודע מה אורך הגל האידאלי שייבחר לטובת השמדת טילים בליסטיים בחלל (אולי יש יותר מאחד מתאים מן הסתם) לא בטוח שחומרים מהם עשוי הראש של טיל בליסטי בהכרח עמידים לאורכי הגל הללו (אולי כן - אבל גם אז מדובר פשוט על זמן האראה פר מטרה שהוא גדול יותר - בתלות בעוצמת הלייזר - האם זה הופך את הלייזר ללא אפקטיבי - לא יודע - צריך לעשות חישובים).

כיום ניתן לשגר לייזר לחלל מתחנה קרקעית כמקור אנרגיה (היפנים אגב עובדים על הכיוון ההפוך בדיוק עם תחנת כוח סולארית שתשגר בלייזר אנרגיה מהחלל לכדור הארץ) מה שעשוי לייתר את הצורך בכור גרעיני בחלל עבור NPB (שוב גם פה צריך לראות דרישות אנרגיה - לא ראיתי מספרים ואני לא בטוח שהם זמינים אבל זה לפחות מצריך בדיקה - כי אם זה אפשרי זה כיוון שאני לא יודע כמה בוחנים אותו והוא מעניין).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

ציטוט:

במקור נכתב על ידי עידו גנוט אבל גם אז מדובר פשוט על זמן האראה פר מטרה שהוא גדול יותר - בתלות בעוצמת הלייזר - האם זה הופך את הלייזר ללא אפקטיבי - לא יודע - צריך לעשות חישובים).

משך הזמן שנדרש להתמקדות פר השמדה הוא הדבר היחידי שבאמת חשוב.
כשמדובר בטילים יש לך עלות ראשונית יחסית לא גדולה (אני מדבר על עלות של המערכות הספציפיות לשיגור הטיל לא על מערכות שהכרחיות גם לטיל וגם לנשק אנרגיה כגון גילוי המטרה ועקיבה אחריה) ועלות פר הפלה (מחיר הטיל המיירט) גבוהה מאוד. בנשק אנרגיה עיקר העלויות הן בשלב בניית המערכת. כך שאם ניתן להגדיל משמעותית את פרק הזמן בוא היא נדרשת להתמקד במטרה זה מגדיל את מספר המערכות הנדרש כדי להשיג ירוט של מספר טילים נתון. מעבר לזה צריך לזכור שנשק אנרגיה שנמצא בכדור הארץ פגיע למזג אויר, אני בהחלט יכול לראות מצב ששיגורי טילים יתוזמנו לקרות כיש גשם באיזור המטרה כדי להקטין את יעילות אמצעי הנגד. צריך לזכור שיש לך פרק זמן מוגבל בוא אתה יכול להפיל את הטילים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי עידו גנוט כיום ניתן לשגר לייזר לחלל מתחנה קרקעית כמקור אנרגיה

כן אבל מדובר על אמצעי שנועד להגדיל את כמות האנרגיה שנוצרת ע"י פנלים סולריים.
לא ראיתי מחקרים שמדברים על כמויות אבל קשה לי לדמיין שמדובר בכמויות הנדרשות לנשק אנרגיה.
תמיד צריך לזכור שאם אתה משגר כמויות אנרגיה כאלו על הלווין שלך אתה למעשה גם מטגן אותו בלייזר משלך.
שיגור של אנרגיה לכדור הארץ שונה כי שם מדובר על קולטים גדולים מאוד כך שדחיסות האנרגיה שמתקבלת פר נקודה לא ממש גדולה.
אבל אתה צודק בזה שהנושא בהחלט מעניין.

"If everyone is thinking alike, someone isn't thinking."
- General George Patton Jr

הנשק נמצא היום בסמיתסוניאן.

כמויות האנרגיה אינן כה גבוהות - לעומת קרן לייזר, שיש לה פיזור מסויים,
קרן חלקיקים ניטרלים פחות סובלת מפיזור.
אבל עדיין יש בעיה של מסה: כל לווין יהיה כבד, וצריך הרבה לווינים כדי להשיג כיסוי.

אם ארה"ב, שכבר פיתחה את הטכנולוגיה, לא רואה הצדקה לכך, לישראל בטח אין הצדקה כזו.

לא ידעתי ששוגר ונמצא במוזיאון כיום - תודה על המידע - יש לך אולי פרטים על הניסויים - זה מעניין. גם על דרישות ההאנרגיה - אם תוכל לשגר אנרגיה מכדור הארץ או אפילו ממטוס מגביה טוס באמצעות לייזר זאת אופציה מעניינת.

זה שארה"ב לא רואה צורך - זה סיפור אחר - השיקולים של ארה"ב ביירוט טילים מאד שונים משלנו מכל כיוון כמעט. מעבר לכך ישראל הוכיחה פעם אחר פעם הצלחות מאד יפות היכן שארה"ב לא בהכרח עשתה זאת ובתקציבים שספק אם האמריקנים היו מצליחים להשיג בהם משהו. ככה זה כשקטנים, דלי תקציב ומאויימים - מוצאים פתרונות מתחת לשטיח.

אגב באופן כללי - אנחנו מדברים פה על שכבה רביעית - תזכרו שיש לפחות עוד 2 שכבות מתחת (חץ 3 וחץ 2 - ואולי אפילו שרביט באופן לגמרי תיאורטי אם ישדרגו אותה מספיק לספק עוד שכבת הגנה תחתונה במקרה ששום דבר אחר לא עובד - לא מופרך לגמרי לבעוד עשור+).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

http://scout.com/military/warrior/A...or-Th-101452534

בארה"ב מפתחים מערכת בשם (MOKV (Multiple Object Kill Vehicle אשר תאפשר לטיל אחד ליירט מספר טילי אויב. המערכת עתידה לשמש את ה-SM-3 וה-GMD המהווים את שכבות ההגנה הגבוהות ביותר במערך ההגנ"א האמריקאי.

המטרה: זהה לחץ 4.
עובדתית, הידיעה על פיתוח זה באה בסמיכות לידיעה על פיתוח עתידי של חץ 4.
קשר ככל הנראה יש. זו לא תהיה פעם ראשונה שישראל וארה"ב עוזרות אחת לשנייה לפתח את מערכי ההגנ"א שלהן.