צה"ל נערך להגדיל משמעותית את מספר הנשים במערך הלוחם
השינויים של הרמטכ"ל איזנקוט: בצבא מתכוונים להקים גדוד חדש או אפילו שניים, המשותפים ללוחמות ולוחמים. כמן כן - כל הגדודים המוערבים יוכפפו תחת מערך האיסוף הקרבי
טל לב-רם
כמעט חודשיים עברו מאז נכנס הרמטכ"ל גדי איזנקוט לתפקידו, אז הוא הצהיר ש"צה"ל נערך לשינויים אל מול האתגרים החדשים במזרח התיכון". הבוקר (ראשון) אנחנו מפרסמים כמה מהשינויים הראשונים שמתכוון הרמטכ"ל הטרי לעשות בצבא, ביניהם שינוי משמעותי שמתוכנן בנוגע למספר הלוחמות בצה"ל.
בצה"ל צפויה להתקבל החלטה על הקמת גדוד או שניים חדשים בהם משרתים בנים ובנות, זאת לטובת שמירה על הגבולות בגזרה קבועה. היום קיימים שני גדודים כאלה, ובכך יהיה מדובר בהכפלת מספר הגדודים המעורבים הללו וכן בהכפלת מספר הבנות המשרתות בהם.
הדבר קשור לקיצור בשירות הבנים שיכנס לתוקפו ביולי, מה שיקטין את כמות הלוחמים, ולכן בצה"ל רוצים לגייס יותר לוחמים ולוחמות. תפיסה נוספת שמתחדדת עם הרמטכ"ל הנכנס היא שיחידות שצריכות להיות כשירות למלחמה צריכות להתאמן והרבה, דבר שלא תמיד מתיישר עם כמות המילואים שעושים היום. לכן, חלק מהפיתרון הוא שיהיו יותר יחידות בצה"ל שיעסקו רק בבט"ש ויתמקצעו בתחום הזה.
אייזנקוט מתכנן שינויים בנוגע למערך האיסוף הקרבי, שיהפוך להיות מערך האיסוף והגבולות, מה שירחיב את העיסוק של המערך. המערך יקבל אליו כבר בשלב הראשון שני גדודים, קרק"ל ואריות הירדן, והוא יהיה האחראי לבניין הכח שלהם. בשלב מאוחר יותר יצטרפו גדודים נוספים תחת אותה תפיסה של התמקצעות - יחידות שעוסקות רק בבט"ש ולא בהתכוננות למלחמה.
מדובר בתהליך שיכול להיות ובעתיד יפנה יותר את החטיבות הסדירות למשימות שונות, אך מדובר בתהליך ארוך יותר. אותן יחידות תצפית תעסוקנה רק באיסוף מודעין שקשור בביטחון השותף באזור הגדר, האיסוף תוך כדי מלחמה יתבצע ביחידות אחרות, בחייל אחר עליו כבר הוחלט.
19/04/15 | 07:25 גלי צה"ל

במשפט האחרון, מעניין על איזה "חיל אחר" מדובר?

ציטוט:

לכן, חלק מהפיתרון הוא שיהיו יותר יחידות בצה"ל שיעסקו רק בבט"ש ויתמקצעו בתחום הזה. אייזנקוט מתכנן שינויים בנוגע למערך האיסוף הקרבי, שיהפוך להיות מערך האיסוף והגבולות

האם צה"ל באמת מתכוון (סוף סוף) להפריד בין המערך המתמרן למערך ההגנה המרחבית?

ציטוט:

מדובר בתהליך שיכול להיות ובעתיד יפנה יותר את החטיבות הסדירות למשימות שונות, אך מדובר בתהליך ארוך יותר. אותן יחידות תצפית תעסוקנה רק באיסוף מודעין שקשור בביטחון השותף באזור הגדר, האיסוף תוך כדי מלחמה יתבצע ביחידות אחרות, בחייל אחר עליו כבר הוחלט.

תהליך ארוך יותר - חמישים שנה? מאה שנה?
האם הרמטכ"ל הבא ימשיך בתהליך זה או יחזיר המצב לקדמותו?

כאן יִרְוֶה לוֹ מִשֶּׁפַע וָאֹשֶׁר בֶּן-עֲרָב, בֶּן-נַצֶּרֶת וּבְנִי (ז. ז'בוטינסקי, 1930)

אתה טוען שגל"צ מנסים להעביר מסר סמוי? יש דרכים טובות יותר

ציטוט:

האם צה"ל באמת מתכוון (סוף סוף) להפריד בין המערך המתמרן למערך ההגנה המרחבית?

בדיוק כך!
צה"ל מקים חיל שמירה של חיילים וחיילות זולים וע"י כך מייתר את כל מה שקשור לגיוס מילואים (חיילים יקרים) למשימות בט"ש.
מעבר ליכולות הבט"ש לחיל הזה יהיו יכולות חי"ר, מודיעין ושת"פ עם כוחות אחרים.
אין שום מניעה לגייס אליו חרדים באחת מתת היחידות כגוף בלעדי עם הייחוד שלו.

הכוח המתמרן של צה"ל בסדיר ובמילואים יתפנה בעיקר לאימונים ולפעילות מבצעית.

אגב, שמירה על הגבולות - זה היה הייעוד המקורי של מג"ב.

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

ציטוט:

במקור נכתב על ידי McKaby הדבר קשור לקיצור בשירות הבנים שיכנס לתוקפו ביולי, מה שיקטין את כמות הלוחמים

לא אמרו בזמנו ששירות הלוחמים (ותפקידים אחרים) ישאר 36 חודשים כשה-4 חודשים האחרונים הם במשכורת של קבע? אם כן מצבת הלוחמים לא אמורה להישאר על כנה?

אני מסכים עם הרעיון שצריך להיות כוח שתפקידו העיקרי הוא ביטחון שוטף.
אלו יחידות שצריכות להיות מאוישות על ידי אנשי קבע ולא מגויסי חובה.
בניגוד לכוח לשעת חירום שצריך להתבסס על לוחמי מילואים.
צריכה להיות הפרדה בין יחידות השגרה ליחידות החירום.
עם זאת יחידות השגרה צריכות להיות כשירות גם למשימות תמרון,
במידה והכוח המתמרן יצטרך תגבורת,
או שכתוצאה משינויים במצב הביטחון יהיה אפשר לצמצם את כוח השגרה.
למשל הסכם שלום שיכלול נסיגות ודילול כוח,
או כיבוש שיקצר את קו החזית, למשל, אם יחליטו לכבוש את עזה,
משהו שכנראה לא יקרה.
מלחמות יכולות לשנות את קו החזית ולהגדיל או להקטין את גודל כוח השגרה הדרוש.
ולא צריך להפריז בצורך באימונים.
לפני מלחמת ששת הימים הצבא התאמן פחות מאשר היום שמעתי פעם.
גברים שירתו רק שנתיים.
לכן להערכתי רמת המיומנות של לוחמי 1967 הייתה נמוכה מזו של לוחמי 2015.
ובכל זאת הניצחון ב 1967 היה מוחץ.

החלוקה לא חייבת להיות בין חיילים סדירים למילואים. יש אפשרויות טובות יותר.

אפשר לנצל את חיילי ההגמ"ר לא רק בסדיר אלא גם במילואים:
1. לא לשכוח שבשעת חירום צריך תגבור של מערך ההגמ"ר.
2. המערך המתמרן הוא זה שחוטף ומפעיל את רוב האש בשעת מלחמה, אך אחריו צריך כוחות נוספים לטהר ולהחזיק את השטח. ניתן להשתמש בחיילי ההגמ"ר לצורך זה.


לגבי האימונים ומלחמת ששת הימים:
1. חלק מהחיילים כן התאמנו, בסמוך למלחמה, על המשימות שהיו צפויות להם.
2. אם החיילים מבלים את רוב הזמן בבט"ש, משך השירות לא משפיע הרבה על הכשירות ללחימה.
3. יכול להיות שרמת המיומנות של לוחמי 1967 הייתה פחותה משל לוחמי 2015, אך גם יכול להיות שמדובר על סקלות נפרדות. הדרישות מהלוחמים השתנו קצת עם השנים, כך שהשוואת הכשירות למלחמת ששת הימים לא נכונה.

מילואים ותמרון אלו מילים שאפשר לשכוח מיזמן, המילואים לא שווים כלום, העובדה בצוק איתן פחדו להפעיל חלק גדול מהמילואים בגלל כשירות ירודה(חוסר אימונים) ואני לא רואה את זה משתנה.

חוץ מיזה צהל הוא תמיד פונקציה לא יעילה ותמיד ישאר ככה, גם כאשר דברים ברורים, עד שדברים זזים..
לדוגמא בצוק איתן הייתי בצפון הרצועה תפסנו קו גדר, הדבר המפתיע זה שקיבלנו תבור, הנשק שהיינו איתו כל השירות, כמובן שלא היינו אמורים להיכנס אלא רק לתפוס קו גדר....והמצחיק שיחידות מילואים שכן היו צריכות להיכנס או נכנסו וגם הם היו כל השירות עם תבור קיבלו פלטופ שזה מגוחך.

זה ממש מוזר- בימח אמור להיות הנשק הסטנדרטי של היחידה.
אומנם יש יחידות שהעבירו אותם בזמן האחרון לתבורים אבל לא שמעתי על מקרה הפוך..

לא שהעבירו אותם לפלטופ אלא הגדוד\יחידה שלהם אין תבורים בכלל לתת.
כמובן שזה עניין ברור שעד שהנשק יגיעה למילואים יקח זמן אבל עדיין הצבא כרגיל לא חושב, ראש בקיר.
כמו שהם הכניסו חיילים עם נגמשים לעזה, וכמו שאם יש לך מחזור עם ניסיון גדול בפעילות מבצעית(מהסדיר) אז פשוט זורקים אותם לפי רוטציה בלי בכלל להסתכל אם יהיה בהם שימוש.
כמו שאני בתור יוצא גדוד היה לי את השבוע לש"ב הכי מקוצר והכי הומלל ואז בעופרת יצוקה אמרו לנו לכבוש בית של 10 קומות ויש עוד כלכך הרבה דוגמאות.....אבל העיקר מטוסים יש.

כדי שחיילים במילואים ישתמשו באותו ציוד שהיה להם בסדיר,
הם צריכים להיות חלק מאותה יחידה שהם היו בה בסדיר.
צריך לעבור לחטיבות חד מחזוריות. שכל חיילי החטיבה הם מאותו מחזור גיוס.
בלי צעירים וותיקים באותה חטיבה.
רק ככה תוכלנה חטיבות המילואים להיות באותו הרכב כוח אדם,
ולהשתמש באותו ציוד שהיה לה כשהיא עוד הייתה חטיבה סדירה.
ככה לא יצטרכו חיילי המילואים להתאמן על ציוד חדש וכולם יכירו אחד את השני.
גם החוגרים בתוך המחלקות וגם שדרת הפיקוד.
אימוני הסדיר יכשירו גם את יחידות המילואים.
בשביל שתהיינה חטיבות חד מחזוריות צריך לאחד את בסיסי האימונים לחיל הרגלים לבסיס אחד גדול,
במקום בסיס נפרד לכל חטיבה.
בצבא האמריקני כל חיל הרגלים מתאמן באותו בסיס אימונים ענק - Fort Benning.
לא משנה לאיזה יחידה הם אחר כך הולכים.
כרגע אין אפילו פלוגות חד מחזוריות.
רק המחלקות הן מאותו מחזור.
ולכן רק המחלקות ממשיכות למילואים באותו הרכב כוח אדם שבו הן היו בסדיר.

אשר לרמת המיומנות של חיילינו ערב מלחמת ששת הימים,
אז צבאות האויב הסדירים היו הרבה יותר גדולים, מצוידים ומיומנים
מחמאס ומחיזבאללה של ימינו.
דווקא אז היה פחות אפשר להתפשר על מיומנות הפרט מאשר היום.

הייתי אומר שמאז השתפרו יכולות הלוחמים:
הם מתאמנים יותר ומצוידים יותר.

אבל התדרדרה רמת המפקדים הבכירים:
הם כבר לא דוחפים יותר לכיבושים חיוניים כמו ערב מלחמת ששת הימים.

יש עם זה כל כך הרבה בעיות. למשל:
- מאיפה יבואו המ"פ והמג"דים של החטיבה שתקים? תצניח אותם מחטיבות מילואים וותיקות יותר? הם בכלל ירצו בכך? אולי יעדיפו להישאר בחטיבה שלהם?
- מה יקרה לאורך שנים, כשחלק מהחיילים ייפלטו? תפרק חלק מהחטיבות מאותו מחזור כדי לשמור על "חד-מחזוריות" של השאר?
- למי יש יותר אורגניות, למי ששירת בצנחנים ובגולני באותה עת- או למי ששירתו בצנחנים בהפרש של 4 שנים?
- נניח והקמת עכשיו חטיבה צעירה בשיא הכשירות, עם מיטב האמצעים, בגיזרה א'. מה תעשה ב-2030, כשהחבר'ה כבר על סף שחרור ועם ציוד מיושן (יחסית), אם גזרה א' עדיין חמה?

ציטוט:

מאיפה יבואו המ"פ והמג"דים של החטיבה שתקים?

כל דרג גבוה יותר יהיה ממחזור אחד יותר ותיק.
בחטיבה שתוקם ממחזור הגיוס n+5
המח"ט יהיה מגוייס ממחזור n,
המג"דים ממחזור n+1
המ"פים ממחזור n+2
המ"מים ממחזור n+3
המכ"ים ממחזור n+4
והחיילים הזוטרים ממחזור הגיוס n+5
כל קורס פיקודי יימשך שנה.
לפני שחטיבה תהפוך למבצעית היא תעבור כולה עוד אימון הקמה ואז היא תהיה מבצעית.
שים לב שלפני שהקצינים יתחילו בפעילות מבצעית הם יהיו רק בהדרכות רצופות ללא שום פעילות מבצעית.
זה אומר שלמח"ט חדש שמפקד על חטיבה חדשה לא יהיה יותר ניסיון מבצעי מלשאר החיילים הזוטרים.
למעשה הוא יקבל פיקוד על חטיבה ללא שום ניסיון מבצעי ויהיה עצמו חסר ניסיון מבצעי.

ציטוט:

מה יקרה לאורך שנים, כשחלק מהחיילים ייפלטו? תפרק חלק מהחטיבות מאותו מחזור כדי לשמור על "חד-מחזוריות" של השאר?

לא יפרקו חטיבות. חטיבה וותיקה פשוט תהיה יותר קטנה מחטיבה חדשה.

ציטוט:

למי יש יותר אורגניות, למי ששירת בצנחנים ובגולני באותה עת- או למי ששירתו בצנחנים בהפרש של 4 שנים?

כשהחטיבות תהינה חד מחזוריות.
מחזור אחד יילך רק לגולני, זה שאחריו רק לגבעתי וזה שאחריו רק לכרמלי.
הם גם יהיו מאותו מחזור וגם מאותה חטיבה זה יותר אורגני משתי האפשרויות שהצעת.

ציטוט:

נניח והקמת עכשיו חטיבה צעירה בשיא הכשירות, עם מיטב האמצעים, בגיזרה א'. מה תעשה ב-2030, כשהחבר'ה כבר על סף שחרור ועם ציוד מיושן (יחסית), אם גזרה א' עדיין חמה?

מי אמר שאותה חטיבה חייבת לאייש את אותה גזרה לתמיד. כל 5 שנים תוחלף הגזרה של החטיבה.

ומצביע על פתרון שקיים בצבא ונקרא חטיבת כפיר.

"בגבורה ובענוווה"

חטיבת כפיר זה עדיין לא המודל שהצעתי. מה רע במודל שהצעתי?
שחטיבות המילואים תהינה חד מחזוריות
ולצידן תקומנה חטיבות קבע למשימות בט"ש שלא חייבות להיות חד מחזוריות.

זה לא שמשהו "רע" ברעיונות שלך - הם פשוט תלושים מהמציאות, ומתעלמים (בגסות) מהעובדות. אין לך מושג ירוק בתחומי לוגיסטיקה ומשאבי אנוש, ועדיין אתה מציע דברים שאין שום יכולת סיכוי או צורך לבצע אותם.

לפי הצעתך, מח"ט אמור להיות בן 25 - נראה לך הגיוני?!

בט"ש הוא התחום הכי שוחק וקשה של שירות מבצעי, וכלל לא קיים בצבאות מערביים מודרניים (היה קיים בעירק ואפגניסטן, אבל בעוצמות וסדרי גודל שונים לגמרי). ההנחה שלך שמישהו ירצה לחתום קבע לפרק זמן של מעל שנתיים-שלוש גג היא עוד סוג של חלום באספמיה.

לא בקטע אישי ובלי לפגוע, אני חושב שאתה צריך להשכיל קצת בתחום הבטחוני כי בזמן האחרון אתה מביא המון הצעות מאוד נלהבות שרובן הגדול מנותק מהמציאות ולא יתקדמו לשום מקום מעבר לדיון כאן בפורום.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

ציטוט:

הם פשוט תלושים מהמציאות, ומתעלמים (בגסות) מהעובדות.

אז תגיד מה לא בסדר ברעיונות שלי.

ציטוט:

אני חושב שאתה צריך להשכיל קצת בתחום הביטחוני

יש לי הרבה ידע תאורטי בנושאי ביטחון. קראתי הרבה מאוד מאמרים ב"מערכות" ובעוד מקומות.

ציטוט:

בט"ש הוא התחום הכי שוחק וקשה של שירות מבצעי

זה לא אומר שאי אפשר שזה ייעשה על ידי אנשי קבע שישרתו לתקופה ממושכת ויתוגמלו היטב.

ציטוט:

לפי הצעתך, מח"ט אמור להיות בן 25 - נראה לך הגיוני?!

יגאל אלון מונה למפקד הפלמ"ח בגיל 27 ועשה טוב את העבודה שלו.
אני חושב שזה סביר שאדם ימונה לתפקיד למח"ט ללא ניסיון מבצעי.
מה יקרה אם תהיה תקופה ממושכת של רגיעה.
איך אנשים יכולים לצבור ניסיון מבצעי לפני שהם מגיעים לתפקיד מח"ט בצבא הבריטי או הצרפתי,
כשעד מועד המינוי שלהם לא היו מלחמות שהם היו יכולים לצבור בהן ניסיון.
ואם 25 נראה לך צעיר מדי, אז אפשר שכל קורס שמעלה את הבן אדם בדרגה יימשך לא שנה אלא שנתיים.
זה הרעיון שלי לתכנית האימונים לחיילים הרגליים:
גיל הגיוס: 18
מסלול לוחם: שנתיים
קורס מכ"ם: שנתיים
קורס מפ"ם: שנתיים
קורס מגדי"ם: שנתיים
קורס מח"טים: שנתיים
אימון הקמה: שנה
לפי שיטה זו אדם יוכל לקבל פיקוד על חטיבה בגיל 29 בתנאי שאת כל השירות שלו עד אז הוא יעשה באימונים ולא יעשה פעילות מבצעית.
יש הסתייגויות?
האם קורס המכ"ים המוצע הוא ארוך מדי לטעמכם?
האם המסלול לתפקיד מח"ט קצר מדי לטעמכם?

ציטוט:

ההנחה שלך שמישהו ירצה לחתום קבע לפרק זמן של מעל שנתיים-שלוש גג היא עוד סוג של חלום באספמיה.

בצבא האמריקני מחתימים קבע לפרקי זמן יותר ארוכים לחלק מהתפקידים.
פשוט מתגמלים את המשרתים פיננסית על חשבון מי שלא משרת.
שכר המשרתים פשוט יצטרך להיות גבוה משכר המינימום, ויוטלו עוד מסים.

הרעיונות שלי הם פשוט מאוד רדיקליים ולא שגרתיים. אני חושב מחוץ לקופסה.
מה אתם חושבים על הרעיון שלי לאחד את כל בסיסי האימונים של חיל הרגלים והשריון לבסיס אחד ענק?
כמו Fort Benning בארצות הברית.

ואת הדברים שלך אתה אומר בתור קמל"ר? או שאולי כמאו"ג מתמרנת.

"בגבורה ובענוווה"

ציטוט:

אותן יחידות תצפית תעסוקנה רק באיסוף מודעין שקשור בביטחון השותף באזור הגדר, האיסוף תוך כדי מלחמה יתבצע ביחידות אחרות, בחייל אחר עליו כבר הוחלט.

מי אחראי להכשרת גששים? לאיזה חיל הם שייכים? מי מאפיין גדרות התרעה? מי אחראי להכשרת נהגי בט"ש?

יש הרבה עבודה מקצועית בתחום הבט"ש, הרבה מעבר לאיסוף, בפרט אם יהיו יחידות תצפית אחרות.

נקודה אחרת: אם ב-"מערך האיסוף והגבולות" יהיו הרבה נשים, זה יקשה על שיולב היפוטתי של חרדים שם.

הם עושים זאת מספיק טו ויצירתי בעצמם
כשיבוא המשיח והם יחליטו להתגייס םפתוחות בפניהם אין וף אופציות
וחוץ מזה שסטינו מנושא השרשור.........מבחינתי אפשר למחוק............

הגששים לומדים בבית הצבאי לגששים, בבא"פ לכיש, והם שייכים לחיל הרגלים.

הגדרות והטיפול בהן שייך לחיל החימוש.

לגבי הנהגים יש בית ספר לנהיגה בצאלים המכשיר בסוגי הנהיגה השונים, כמו גם בבא"פ לכיש וגם בבא"פ אליקים.

"בגבורה ובענוווה"

כן בואו נמתין עד שחוליה של אנסאר בית אלמוקדס, ארגון הידוע באהדתו לנשים בכלל ולנשים יהודיות בפרט, תחדור בעוד שבוע או חודש או שנה למוצב שכוח אל של גדוד קרקל בגבול מצרים... תשחט 10 בנות בירי ובעריפת ראש (בשידור ישיר עולמי דרך רשת הסלולר וחשבונות הטוויטר לכל צהלות הסוטים) ותגרור איתה בחזרה מעבר לגבול עוד שתיים שלש, שבמקרה הטוב ימכרו כשפחות לאיזה שייח ובמקרה הרע יועלו באש באיזה כלוב בשידור חי...

הארץ תגעוש, ועדת חקירה ממלכתית קום תקום, קצינים בכירים יודחו בגין ההחלטה להציב דווקא נשים דווקא בגזרת שכוחת אל דווקא מול אויב שכזה, כל הגדודים הללו יפורקו בתוך חודשיים ו "הסדר יחזור על כנו"...

והארץ לא תגעש אם אותו הדבר יקרה רק זה יהיו חיילים במקום חיילות ?

יש יתרון לבנים על בנות בחיל הרגלים.
אם מאמנים גברים בהרמת משקולות למשך תקופה ממושכת, הם עולים במסת השריר עקב הורמונים הנוצרים באשכים שלהם. לבנות זה לא קורה.
לכן רק גברים, אם יעברו אימון כוח לתקופה ממושכת, יוכלו לשאת משקל כבד למרחק רב במהירות גדולה.
אישה שלא לוקחת סטרואידים לא תוכל לעשות את זה.
לכן בחיל הרגלים, הייתי מוותר על הנשים ומגייס בכל זאת את החרדים הבנים.
הייתי גם מנהיג לכל הנערים אימוני משקולות מגיל 11, עם תוספי תזונה.
לא ייגרם שום נזק אם ישמרו על כללי בטיחות.

מערך הגנת הגבולות יוצא לדרך
טלי סטמבולצ'יק, מערכת אתר צה"ל

מתוך הכתבה:
המערך יכלול את האיסוף הקרבי, הגדודים המעורבים, גששים, תצפיתניות, סמב"ציות, ואת מערכת ההגנה המרחבית.
בית הספר לאיסוף קרבי יהפוך בנובמבר 2017 לבית הספר להגנת הגבולות.
הגדודים יתחלפו בגזרות.

אני מניח שקצין האיסוף הראשי יוגדר כמפקד המערך. מה זה אומר על הכשרת הגדודים המעורבים שעד היום שייכים לחי"ר?

לא חושב שההנחה שלך נכונה. האיסוף הוא לא מערך לוחם, הוא מערך מסייע. לדעתי קצין איסוף ראשי ימשיך להיות מוגדר כאחראי על הדרכה, בניין הכח וכו' של גורמי האיסוף והאחריות על המערך החדש תהיה של האוגמ"רים.
אבל גם אני מנחש פה.

האוגדות המרחביות אחראיות וימשיכו להיות אחראיות על הפעלת הכוח בלבד.
אני מדבר על בניין הכוח - האם יהיה אחראי אחד ראשי על בניין הכוח, או שימשיכו עם המצב הקיים כיום.
הכשרת גדוד חי"ר רגיל ללחימה בלבנון, שונה מהכשרת גדוד הגנת גבולות.

מצד אחד, יש בצה"ל מגוון גדול של כוחות שמבצעים פעילות הגמ"ר, וזה לא רק הגדודים המעורבים. זה עוד גדודי חי"ר 'רגילים', טנקים, ועוד כהנה וכהנה יחידות...
מצד שני, המגמה הכללית כיום בצה"ל היא כן לאחד את מרכיבי בניין הכוח תחת מפקדה אחת.

אני צריך לסייג ולהבהיר את דברי שלא היו מדויקים.
האוגדות המרחביות כן מתעסקות גם בבניין הכוח, אך רק כעוד "חוליה" במערכת הביורוקרטית, ולא כאחראיות ראשיות.

לא רואה איך קצין איסוף ראשי יהיה אחראי על הגדודים המעורבים.
הכשרת גדודי חי"ר קל לאבטחת גבולות שונה מהכשרת גדוד ללחימה בלבנון אבל גם מההכשרה לבט"ש בשטחים. מה שבטוח - כולן שונות מהכשרת איסוף.

פיקוד מבוזר.
זה שהוא היה קצין איסוף ראשי, לא אומר שהוא לא מסוגל להיות אחראי על הכשרת הרגלים.
במקרה הצורך שמים תחתיו קצין תצפיתנים ראשי, קצין גששים ראשי, קצין רגלים ראשי, ואפילו קצין טנקים ראשי (עבור הבנות החדשות שיגייסו...).
הרעיון המרכזי הוא שכולם יהיו מוכווני הגנת-גבולות ולא משימות אחרות, וראש מערך הגנת-הגבולות יוודא את הסנכרון ביניהם מבחינת תו"ל, אימונים משותפים וכדומה.

אז הרעיון שלך הוא שיקחו את קצין איסוף קרבי ראשי ויהפכו אותו לקצין מערך גבולות ראשי שמתחתיו יהיה קצין איסוף קרבי ראשי אחר? למה זה טוב?
איסוף קרבי הוא גורם מסייע. לא יכפיפו לו כוחות לוחמים כי זה לא עובד ככה ואני באמת שלא מבין מה גורם לך לחשוב שבמקרה הזה יהפכו סדרי עולם. יהיה בשטח מפקד אג"מי וכוחות האיסוף הקרבי יהיו כפופים אליו לפי דרישה, בדיוק כמו כל כח מסייע אחר. לא רואה שום סיבה שקצין איסוף קרבי ראשי יהפוך להיות מפקד אג"מי במקום להמשיך להיות אחראי לבניין הכח, הכשרות, תו"ל וכו', בדיוק כמו קצין הנדסה ראשי, קתמ"ר וכד'.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ISHPUZ אז הרעיון שלך הוא שיקחו את קצין איסוף קרבי ראשי ויהפכו אותו לקצין מערך גבולות ראשי

זהו לא רעיון שלי. זהו, על פי ההשערה שלי, הרעיון של הצבא.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ISHPUZ למה זה טוב?

כדי שהגדודים המעורבים יקבלו הכשרה על ידי מערך הגנת-הגבולות.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ISHPUZ איסוף קרבי הוא גורם מסייע. לא יכפיפו לו כוחות לוחמים כי זה לא עובד ככה ואני באמת שלא מבין מה גורם לך לחשוב שבמקרה הזה יהפכו סדרי עולם. יהיה בשטח מפקד אג"מי וכוחות האיסוף הקרבי יהיו כפופים אליו לפי דרישה, בדיוק כמו כל כח מסייע אחר. לא רואה שום סיבה שקצין איסוף קרבי ראשי יהפוך להיות מפקד אג"מי במקום להמשיך להיות אחראי לבניין הכח, הכשרות, תו"ל וכו', בדיוק כמו קצין הנדסה ראשי, קתמ"ר וכד'.

מעולם לא אמרתי שקצין איסוף ראשי יהיה אחראי על משהו אחר מלבד בניין הכוח.

ואני רק שאלה
אם צה"ל מקים מערך הגנת גבולות שהתפקיד שלו הוא להגן על גבולות שלום אז מה בדיוק התפקיד של משמר הגבול? ואם מערך האיסוף הקרבי הופך להיות אחראי על הגנת הגבולות מה יקרה לאיסוף כחלק מלחימה בעצימות גבוהה?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי double_o אם צה"ל מקים מערך הגנת גבולות שהתפקיד שלו הוא להגן על גבולות שלום אז מה בדיוק התפקיד של משמר הגבול?

משמר הגבול הנו כוח משטרתי ולא צבאי. ומערך הגנת הגבולות מגן לא רק על גבולות שלום, אלא בעיקר על גבולות "חמים" מאוד.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי double_o ואם מערך האיסוף הקרבי הופך להיות אחראי על הגנת הגבולות מה יקרה לאיסוף כחלק מלחימה בעצימות גבוהה?

שאלה מצוינת.

אני מודע לכך שמג"ב הוא כוח משטרתי, השאלה שלי התייחסה למה ההבדל ביניהם מבחינת תפקידים סמכויות ואחריות במיוחד סביב ההגנה על גבולות שלום שמערך הגנת הגבולות יהיה אחראי להם יחד עם הגדודוים המעורבים.

מהו בדיוק "גבול הגזרה" ביניהם כיום, אני לא יודע.
אחת האפשרויות לחלוקת אחריות, בגבול של שלום:
במעבר הגבול - כוח בקרת גבולות + כוח אבטחה.
בשאר הגבול - כוח הגנת גבולות צבאי.

אנחנו עדיין לא בנובמבר 2017, אך על פי מה שאני מבין מכתבה בערוץ 7, היום נחנך בית הספר להגנת הגבולות בבסיס סיירים.
מתוך הכתבה:
מג"ד בית ספר להגנת גבולות ואיסוף קרבי, סא"ל ג'קי בן יקר, אמר כי "מדובר באירוע מכונן, כל גדודי החי"ר גבולות יעברו את הכשרתם תחת קורת גג אחת. אנו יוצרים הכשרה לכלל הגדודים בגזרות השונות בהתאם לייעודם - ביצוע פעילות מבצעית בהגנת גבולות ובבט"ש".