מחקר שנערך השווה בין דגימות בתקופת המבצעים הצבאיים "צוק איתן" ו"עמוד ענן", לעומת תקופות שיגרה.
נמצא כי ב-37 אחוז מהדגימות בזמן של מתח בטחוני נמדדה תנועה פרוגרסיבית נמוכה לעומת 30 אחוז מהדגימות ברגיעה.
http://www.twoday.co.il/06/06/2018/90622/he

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

אז שיביאו ללוחמים אספרגוס, אגוזי מלך ושאר מאכלים שעושים טוב לפוריות...

איך זה מתיישב עם הדעה המקובלת על גלי ילודה *בזמן* מלחמות גדולות?

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

רמת הילודה בנקודת זמן X מעידה על רמת הפוריות 9~ חודשים לפני X, לא בזמן X.

Programming today is a race between software engineers striving to build bigger and better idiot-proof programs, and the Universe trying to produce bigger and better idiots. So far, the Universe is winning. -Rick Cook

אז מה?
רמות הילודה כ9 חודשים-שנה אחרי מבצעים/מלחמות וכו' תלויה בפוריות מיד אחרי המלחמה/מבצע.

מין הסתם זה פשטני מידי. המחקר אולי יכול לסמן שהפוריות עולה/יורדת כתוצאה מהלחץ וכו' וזה הגיוני מאוד, אבל אנחנו לא זברות בסוואנה...אנשים מתכננים מתי הם בלי אמצעי מניעה, מתי לנסות, ללדת וכו'.
אחרי מבצעים ומלחמות יש תחושת דחיפות לממש יחסים, ליצור דור המשך, מטרה לחיים, (השלם את החסר...).
לכן נולדים יותר ב9-12 חודשים שאחרי. אם הפוריות היא 100% או רק 50% - זה כמובן משפיע, אך לא ישנה דרמטית את התוצאה הסופית כי פשוט ינסו שוב...

גלי ילודה 9 חודשים לאחר *סיום* מלחמה רצינית זה טריויאלי-
זוגות שהיו מופרדים במשך חודשים ושנים מזדרזים להשלים מה שהחסירו, מבחינת ילודה וגם מבחינת הנאה.

אבל יש עדויות אנקדוטליות לכניסה להריון מיחסי מין ספורים עם חיילים *בזמן* מלחמה, בעת חופשות, פלירטים ואפילו אונס. אני הנחתי שביולוגית, בזמן סכנה הגבר נהיה פורה מעט יותר, כדי לנצל הזדמנויות.

לא מבין בזה הרבה אבל ניראה לי שאתה מדבר על פיריון והמחקר מדבר על פוריות.
ובמילים פשוטות יותר המחקר מתעסק בפיזיולוגיה (כושר הזרעונים לנוע קדימה בימי מתיחות לעומת ימי רגיעה) ואתה מדבר על התנהגות האנשים (לא הלך? יאללה ננסה שוב).

משהו כזה...

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

כי הגורם המשמעותי ב50 שנה האחרונות - הוא לא הגורם הפסיכולוגי,
אלא ההחלטה - להפסיק ליטול אמצעי מניעה.

גלי הפריון לאחר מלחמה עמדו בסתירה לירידה בפוריות עקב סטרס כללי, ומחקר זה בוחן זאת - בהקשר של לחימה:
הבעיה היא - שמחקרים שונים בתקופות שונות העלו תוצאות שונות: לוחמים אמריקאים במלחמת המפרץ - לא הראו ירידה בפוריות,
ולעומתם בקרב קבוצות צבאיות אחרות באותה מלחמה, ובמלחמת האזרחים בלבנון ובסלובניה דווקא כן הובילה לירידה ניכרת בפוריות.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18644222

וממבט על, וניחוש כללי - אולי מדובר במאפייני האוכלוסיה הנבדקת:
בקרב אוכלוסיה אזרחית מותקפת, התגובה הנדרשת היא בריחה הסתתרות וחשש תמידי - משמע סטרס.
בקרב הלוחמים הפעילים - התגובה הנדרשת היא דווקא תוקפנות - משמע אדרנלין וטסטוסטרון
והשפעתם על הפריון - הפוכה.

זה לא אחרי מלחמות גדולות?
ההנחה היא שלחוזרים מהמלחמה יש דחף אבולוציוני חזק להשלים את החסר...

And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time