23-02-2017, 20:33
|
|
|
חבר מתאריך: 07.04.11
הודעות: 427
|
|
ההיכרות היחידה שלי עם הצבא האמריקאי,היתה כשהוא התאמן בשבטה בסוף שנות ה90.
אבל זה היה שונה ממה שהכרתי בצה''ל ובהחלט מרשים.
מדובר היה ביחידת מארינס ,בסדר גודל של גדוד.
צה''ל בנה להם את המאהל תוך הקפדה על ישור השטח במדוייק,אוהלים בזויות ישרות,מתוחים כהלכה זה לא היה נראה כמו מתחם גדודי צה''לי רגיל,אלא הרבה יותר מסודר.
בנוסף היו אוהלים יעודיים שלא ראיתי כמותם בצה''ל, ששימשו למטבח,מרפאה,מכבסה ,חדר כושר ועוד וכן אוהל קשר ענק עם הרבה אנטנות בחלקן לויניות.
הגדוד היה מצוייד במגוון רחב של כלי רכב לרבות,משאיות, דחפורים שונים,מסוקי צ'יינוק, נגמשים גלגליים,טנקים ועוד.(אני לא זוכר לגבי תומ''תים ספציפית). ואף בנאדות מים ענקיים ששונעו ע''י המסוקים
לפני אימון על אחת הפיתות ,צוות ס.פ שלהם סרק את השטח ופיצץ נפלים.
צוותי בינוי מצויידים בכלי עבודה, בנו מודלים מעץ.
הקצינים הסתובבו 24/7עם אקדח מאובטח מחסניות,משקפת ומכשיר קשר.
החיילים שגודלם הפיזי היה כמו של 2 חיילי צה''ל ממוצעים,היו מצויידים ב מ16 ארוך,חלקם אף הסתובבו בשטח המאהל עם מקלעי m60.
הש.ג היה מצוייד בנוסף ל מ16,גם ברובה צייד כנגד חיות בר (כך נאמר לי).
כל החיילים לרבות המפקדים הבכירים ,היו יוצאים עצמאית לריצה לטווח של כ 10 ק''מ בבגדי ספורט עם מנשא מים קטן יעודי.
בערב היו החיילים נעמדים בטורים ארוכים לטלפונים הציבוריים שהותקנו להם,כשכל אחד מהם מחזיק בספר טלפונים עם כרטיסי חיוג בתוך מעיין אורגנייזר.
בתום האימון כלי הרכב הסתדרו בטור ארוך על הכביש,צוות יעודי עבר עם מכונת שטיפה ושטף את הכלים,צוות אחר עבר בדק ותיקן את הפנסים והמראות. רק לאחר מכן יצא הטור בנסיעה לכיוון הנומ"ת שעגנה בחיפה.
ממש לא תומ''ת עם עוקב מים כמו אצלנו.
אני ממש לא מזלזל בצה''ל ,להיפך שירתתי בו בגאווה שנים לא מעטות.
אבל גם האירגון,הסדר,הרצינות ןהמקצוענות האמריקאית ראויים להערכה.
|